Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

השולחן פרופשיונל

כתבות
אירועים
עסקאות
הנהיגי אותנו כמו סניף של הדליקטסן. רותי ברודו (צילום: איליה מלניקוב)

"אם הקהל לא יגיע לא נשרוד. אם הוא יגיע לייף גואוז און"

"אם הקהל לא יגיע לא נשרוד. אם הוא יגיע לייף גואוז און"

הנהיגי אותנו כמו סניף של הדליקטסן. רותי ברודו (צילום: איליה מלניקוב)
הנהיגי אותנו כמו סניף של הדליקטסן. רותי ברודו (צילום: איליה מלניקוב)

רותי ברודו, המלכה האם של המסעדנות בתל אביב, מספרת איך מתניעים מחדש את האימפריה, למה שחררה אנחת רווחה כשהודיעו שיש לסגור את המסעדות ועל מה היא מתחרטת. הישרדות, גרסת המציאות

יש מסעדות שעבורן תל אביב היא מקור השראה. עבור קבוצת R2M תל אביב היא חלק אינטגרלי מהמהות. הוטל מונטיפיורי והקופי בר, הבראסרי, הבייקרי וסניפי הדליקטסן ספוגים בניחוח חו"לי מובהק, ובכל זאת נחשבים למוסדות מקומיים שבלעדיהם העיר פשוט לא תהיה אותו הדבר. דלתות הבראסרי הסגורות אל מול כיכר רבין מסמלות אולי יותר מכל את השינוי שעבר על העיר במהלך החודשים האחרונים, וגם כשהבראסרי נפתח כעת – ברור שמשבר הקורונה לא פסח על קבוצת הקולינריה הזאת, מהגדולות בישראל, וגם היא מנסה כעת להבין איך ממשיכים.

רותי ברודו משחזרת את ה־15 במרץ, היום שבו הממשלה הודיעה על סגירת המסעדות: "שחררתי אנחת רווחה", היא מודה. "היה ברור לי שהדבר הזה הולך לפגוע בעסקים ביג טיים, ושאם אני אצטרך להחליט, ההתמודדות תהיה קשה מאוד. העובדה שמישהו בא והחליט עבורי הורידה לי אבן מהלב".

הוטל מונטיפיורי (צילום: שירן כרמל)
הוטל מונטיפיורי (צילום: שירן כרמל)

מה עשית באותו רגע?
"מכיוון שהעסק מורכב לא רק ממסעדות, נעלנו 50 אחוז מהדלתות. הקורונה הייתה מפילה את העסקים עם או בלי הממשלה כי אנשים לא יצאו מהבית. כולם היו עומדים עם הזין ביד ולא יודעים מה לעשות. מעסיקים היו נאלצים לפטר עובדים, ולכן הייתה לי תחושת רווחה גדולה מאוד כשמישהו קיבל החלטה בשבילי ואני לא הייתי זו שצריכה לומר 'לכו הביתה'. לו היינו צריכים לשלוח הביתה 500 עובדים לא היינו יוצאים מזה בחיים. היינו נכנסים לבור רציני כל כך, שאי אפשר היה להתמודד איתו. ההוראה לסגור הצילה אותנו ויצרה פסק הזמן לניקוי ראש וקבלת החלטות לעתיד".

בשלב זה מתערב בשיחה אורן שנבל, מנהל תחום המסעדות של קבוצת R2M, ומסביר בקול שקט שבעיניו המשקפיים של ברודו ורודים מדי. "זו הייתה תחושה קשה מאוד לכולם. בשבוע שלפני הכרזת הסגר ירדה התנועה והמסעדות עבדו מעט. אנשים במסכות עמדו ברחובות במרחק חמישה מטרים זה מזה ויצאו לקנות ביצים בבייקרי, כי רק שם היה. עברנו אינתיפאדה שנייה, טילים שנפלו בתל אביב ועוד תקופות שבהן המסעדות עמדו ריקות במשך ימים שלמים, אבל כזה דבר עוד לא ראינו".

מתווה החזרה לשגרה התבצע בזהירות ובשלבים. ברודו שותפה לדעת קולגות שמשווים את הפתיחה המחודשת לפתיחת מסעדה חדשה, ואף יותר מכך. "אם לפתוח מסעדה זה כמו לידה, הפתיחה המחודשת היא ניתוח קיסרי – הווגינה לא נקרעת אבל חותכים את הבטן".

איך עוצרים כזו ספינה גדולה בבת אחת?
"כולם יצאו לחל"ת. בשבת בערב, כשביבי הודיע שכל המסעדות ייסגרו, כינסתי את הנהלת החברה אצלי בסלון והתחלנו לחשוב מה עושים. כצעד ראשון החלטנו לאחד את המשלוחים של הבראסרי והקופי בר למוצר אחד. צוות קטן המשיך לעבוד אך צמצמנו שעות עובדים. צריך לזכור שבסוף ההוצאה המשמעותית היא על כוח אדם".

איך מאזנים בין דאגה לעובדים ובין צמצום? אתם ידועים כקבוצה שהיא משפחה.
"עובדים שהיו בחל"ת כועסים ומרגישים פגועים כי הם מרגישים ששכחנו אותם. אורן תקשר איתם אבל היינו עסוקים בעיקר בהישרדות ופחות באנשים. מחלקת משאבי אנוש הייתה כאן כדי לענות לכל עובד אבל לא ליטפנו. דאגנו שהחברה תמשיך להתקיים. אני חושבת שזה יצר קצת מרמור. אנשים רצו תשובות, לדעת מה קורה ומה יהיה, אבל אנחנו התעסקנו ברדיפה אחרי הזנב של עצמנו ואיך לדאוג לכך שהעסק ימשיך לפעול. פעם בשבוע עדכנו את מנהלי המסעדות אף שלא ידענו מה יהיה. ניסינו לספק עבודה באונליין למי שרק אפשר, ועבודה הייתה בעיקר בפיקים כמו פסח ויום העצמאות. שאלנו מי רוצה לעבוד ואנשים התגייסו".

האם לדעתך המשבר פגע יותר בקבוצות גדולות כמוכם או בעסקים קטנים?
"עסק קטן סובל יותר, על אחת כמה וכמה עסק שמתבסס כולו על נישה אחת. לו היינו מתבססים רק על מסעדות או רק על המלון, היינו בברוך גדול מאוד. למזלנו הקבוצה מתבססת על שתי זרועות, והקמעונאות נפגעה אך לא נסגרה. מכירות האונליין הצילו אותנו והעובדה שיש לנו מערך משלוחים שפועל ביומיום שיחקה לטובתנו. היינו מוכנים לקבל את מסת האנשים שבמקום לצאת החוצה הזמינה הביתה".

תארי יום טיפוסי שלך בזמן הסגר. ישבת בבית מול נטפליקס?
"עבדתי עוד יותר קשה מהרגיל אבל היה נורא כיף. בימים רגילים אנחנו מתעסקים עם תוכניות עתידיות ופיתוח עסקי, ומסתכלים מלמעלה. בחודשיים האחרונים עבדנו פיזית בשטח. עם הנהלת החברה ארזנו ועשינו משלוחים, וזו העשייה האמיתית. היינו עסוקים בהישרדות, להוציא מהמפעל משלוחים ללקוחות מורעבים. לא היה לנו רגע לשבת. בשתיים בצהריים היינו עולים למשרדים לנתח את היום שהיה – האם יש מספיק כוח אדם למשימות ואיך לגרום לכך שתיכנס עבודה כל הזמן".

קופיבר עד הבית (צילום: עידית בן עוליאל)
קופיבר עד הבית (צילום: עידית בן עוליאל)

התקופה האחרונה שינתה את התכנית העסקית שלכם?
"אין קשר לקורונה אלא למה שקורה עם ענף המסעדות בכלל. האסטרטגיה קיימת כבר שמונה שנים ולכן בנינו מפעל. המלון ברוטשילד 48, שמתוכננות בו שתי מסעדות, ייפתח באביב 2021. בבייקרי בכיכר דיזינגוף התחילו עבודות והוא אמור להיפתח תוך חודשיים. נקווה שדברים יחזרו לאיזושהי רוטינה".

העסקים שלכם תלויי תיירות?
"תל אביב אינה פריז או ניו יורק שמגיעים אליהן מיליוני תיירים בשנה. התיירות חיזקה את העסקים אך הם היו שם לפני כן. הקולינריה הישראלית הגיעה למקום שהגיעה דווקא מפני שהיא אינה פונה לתיירים אלא צריכה להאכיל קהל קבוע".

רותי ברודו בדליקטסן כוכב הצפון (צילום: עידית בן עוליאל)
רותי ברודו בדליקטסן כוכב הצפון (צילום: עידית בן עוליאל)

לאחרונה פתחתם שני סניפים של הדליקטסן בצפון העיר, אתם בדרך לצאת מהעיר?
"הדליקטסן הוא מוצר שמתאים למשפחות, ובאזור הצפון גרים אנשים עם ילדים ומבוגרים עם פיליפיניות. אלה אנשים שפחות אוכלים בחוץ ולוקחים אוכל הביתה. בסופו של דבר אנו מתכננים לצאת עם הדליקטסן מחוץ לתל אביב. אין עדיין לוחות זמנים ומיקום אבל זו התכנית".

תשנו משהו בעידן הפוסט קורונה? לקוחות מחפשים דברים אחרים?
"המסעדות שלנו לא נורא יקרות ולא נורא זולות. הגישה שמסעדות פיין דיינינג ישרדו – כי אנשים ירצו תמיד לחגוג – נכונה בעיניי לטרום הקורונה. אנחנו החלטנו להיות זהירים ולהפעיל הכל בהדרגה. אם הקהל לא יגיע לא נשרוד. אם הוא יגיע לייף גואז און".

בריאיון שערכנו איתך לקראת טקס פרסי האוכל האחרון אמרת "אני מרגישה שאין תוחלת בלהיות מסעדן ושאנחנו עומדים על סף תהום". איך את מרגישה כיום?
"אותו הדבר. התקווה הגדולה היא שבסוף אנשים ייסעו פחות לחו"ל ויישארו יותר בארץ. העסקים שלנו מביאים את חו"ל לישראל, וזה תמיד היה המוטיב והייחוד שלנו. לא צריך לנסוע כי יש לכם כאן מסעדות כמו בפריז וניו יורק. כשנכנסים לבראסרי ובייחוד לקופי בר מרגישים במקום הכי נכון בעולם. אני מקווה שאנשים יאכלו ויבלו בארץ ויסעו לצפון, שיש בו מקומות מהממים. הכי בנאלי להגיד את זה, אבל אני אוהבת את ישראל וחושבת שהיא יפה. המסעדות שלנו הכי טובות בעולם ואין סיבה לעלות על מטוס ולנסוע כמו טמבל כדי לאכול במסעדה פח בחו"ל. תישארו ותאכלו כאן ויהיה טוב לכולנו".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

רותי ברודו, המלכה האם של המסעדנות בתל אביב, מספרת איך מתניעים מחדש את האימפריה, למה שחררה אנחת רווחה כשהודיעו שיש לסגור...

מאתשרון בן-דוד16 ביולי 2020
רון חולדאי (צילום: שלומי יוסף)

מבצע האכיפה בתל אביב: עסקים נקנסים באלפי שקלים

מבצע האכיפה בתל אביב: עסקים נקנסים באלפי שקלים

בשבועיים האחרונים מתבצעת אכיפה מוגברת של תקנות הקורונה בבתי עסק, לאחר תקופת חסד של אזהרות. העירייה: "נשוב להתמקד בהסברה"

רון חולדאי (צילום: שלומי יוסף)
רון חולדאי (צילום: שלומי יוסף)

למרות ההצהרות הידידותיות של העירייה, בשבועיים האחרונים מתקיים מבצע אכיפה מוגבר בבתי עסק שחורגים מתקנות הקורונה. מדובר בעסקים שגם כך נמצאים בקושי כלכלי, וכעת נאלצים להתמודד עם קנסות בגובה אלפי שקלים. מקרה שכזה התרחש בשבוע שעבר במסעדת חנן מרגילן הוותיקה, שפועלת כבר 13 שנה בשכונת שפירא. הבעלים ארתור חנימוב מספר כי שני פקחים נכנסו לעסק, ראו זוג שיושב בשולחן ללא מסכות ולמרבה האבסורד שלפו את פנקס הקנסות. אז התברר שחנימוב הפעיל את העסק מבלי שנרשם לתו הסגול, והוא חטף קנס של אלפיים שקל.

"ביקשתי התחשבות והם לא עזרו", ממשיך חנימוב. לדבריו, הפקחים בעצמם לא ידעו להסביר לו כיצד להירשם לתו הסגול, דבר שיכול היה למנוע את התקרית. "דו"ח של אלפיים שקלים זה רציני מאוד. אני לא בא לצאת למלחמה חס וחלילה, אבל אם היו נותנים אזהרה זה היה יכול לעזור יותר. אפשר להסביר. הזמנים קשים". חנימוב העיד כי באותו יום עסקים נוספים סביבו קיבלו דו"חות.

זה ארתור, בעלים של מסעדת "חנן מרגלן" בת"א. כשהפקחים הגיעו ישבו במסעדה 2 לקוחות שהסירו את המסיכה. לא עזר שארתור הסביר שזה מפני שבדיוק יוצא להם האוכל, והוא קיבל קנס של 2000 שקל על המקום@GLZRadio#בעדהעסקיםpic.twitter.com/I95wUcdRhN

— ליה ספילקין | Lia Spilkin (@LiaSpilkin)June 8, 2020

סכומי הקנסות, אותם קובעת הממשלה, גבוהים להחריד: 2,000־5,000 שקלים לעבירה. העירייה מתעקשת שהיא לא מנסה להעשיר את קופתה, ולא מזמן יצאהבקמפיין גדול ומבורךשל הנחות בבתי עסק, שמטרתו להניע את המשק ולתמוך בעסקים. בעירייה טוענים כי למבצע האכיפה הנוכחי קדמה תקופה ארוכה של הסברה, שבסופה חלק מהעסקים לא נערכו כראוי או לא צייתו לתקנות. סיבה אפשרית לאי הציות עשויה להיות גם הבלבול הציבורי מהשינויים התכופים שעברו ההחלטות והתקנות שקבעה הממשלה.

חיפוש מהיר ברשת מוביל לעשרות פוסטים של בעלי עסקים שנפגעו מקנס גבוה, והמכה הכלכלית מורגשת. על פי נתונים שהתקבלו מעיריית תל אביב־יפו, החל מה־31 במאי ועד היום – שבוע וקצת – חולקו 704 דו"חות לבתי עסק. ארבעה מתוכם למועדונים שפתחו בניגוד לחוק, והשאר מחולקים כך: אי התקנת שילוט בכניסה לעסק או מתן שירות ללקוח ללא מסכה – 597 דו"חות; אי עמידה בתנאי התו הסגול לבתי אוכל – 27 דו"חות ו-32 התראות; אי עמידה בתנאי התו הסגול לחנות – 35 דו"חות ו-80 התראות; אי עמידה בתנאי התו הסגול למספרה או מכון יופי – 41 דו"חות ו-8 התראות.

מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "בעל העסק המדובר (חנן מרגילן – ש"מ) פעל בניגוד לתקנות שקבעה המדינה, שכן הפעיל את העסק בטרם הצהיר על עמידה בכללי התו הסגול, וכתוצאה מכך לא עמד בהם.

"האכיפה המוגברת נותנת אותותיה וכבר ניתן לראות הקפדה מוגברת על בריאות הציבור. העירייה תתמקד בימים הקרובים בהסברה ובאזהרות לבעלי העסקים מתוך כוונה להמשיך את האכיפה המוגברת ככל שיימצאו עסקים שלא שומרים על הנחיות הבריאות. מטרת העירייה אינה העשרת קופתה אלא שמירה על בריאות הציבור, ואנו מצפים לשיתוף פעולה מלא של העסקים בהשגת מטרה זו".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

בשבועיים האחרונים מתבצעת אכיפה מוגברת של תקנות הקורונה בבתי עסק, לאחר תקופת חסד של אזהרות. העירייה: "נשוב להתמקד בהסברה"

מאתשני מויאל9 ביוני 2020
שף גיא גמזו (צילום: ירון ברנר)

שף גיא גמזו משנה כיוון: "בישלתי לבן שלי ויצאו לי דברים של בית"

שף גיא גמזו משנה כיוון: "בישלתי לבן שלי ויצאו לי דברים של בית"

מקומי יותר, זול יותר, מרווח יותר. שף גיא גמזו ניצל את פגרת הקורונה הכפויה כדי להמציא את אריא מחדש. התוכניות לסמאש בורגר בטיילת נדחו לקיץ הבא

שף גיא גמזו (צילום: ירון ברנר)
שף גיא גמזו (צילום: ירון ברנר)

ימים ספורים אחרי אישור הממשלה לפתיחת המסעדות, שפים ומסעדנים מתרגלים חזרה לשגרה. יש מי שבחרו לשוב לאותה נקודה שבה נסגרו הדלתות. השף גיא גמזו החליט לנצל את פסק הזמן לפניית פרסה דרמטית, וכעת הוא פותח את אריא בגרסה חדשה כמסעדה מקומית־לבנטינית.

על פניו החלל נותר כשהיה, פרט לשולחנות שכעת מרווחים יותר, בקבוקי אלכוג'ל ממותגים וצוות במסכות וכפפות. סימנים ראשונים לשינוי ניכרים בתפריט, החד־פעמי כמובן, ובסלסלת הלחם המיתולוגית, שכעת מערסלת בייגלה ירושלמי חמים שנאפה במקום.

אריא (צילום: ירון ברנר)
אריא (צילום: ירון ברנר)

טבעי לתלות את השינוי בקורונה, אך המשבר רק האיץ תהליך שהחל קודם לכן. "בחצי השנה האחרונה התחלתי לבשל לבן שלי ואוטומטית יצאו לי דברים של בית", אומר גמזו. "אני חצי פרסי וחצי מצרי, וספגתי השפעות גם מנסיעות לטורקיה. התחלתי לחקור את המטבחים והגעתי למזווה של ההורים כדי לחפש חומרי גלם. שבוע לפני שהממשלה אישרה לפתוח שוב הגעתי להחלטה והודעתי לסו שף שלי מושיקו אברהם שהולכים לעבוד על תפריט חדש. לפני כן הייתי עייף והתפריט החדש הכניס בי אנרגיה".

צירים וחמאה שהיו חלק בלתי נפרד מהמטבח סולקו לטובת גריל פחמים וחומרי גלם מקומיים בלבד – שמן זית, אבן יוגורט, דבש ענבים מחברון ושזיפים ממג'דל שאמס. הדגה גם כן מקומית ללא פשרות. "הכנסתי מנה של מושט בציפוי קמח תירס שמזכירה לי חופשות משפחתיות מהילדות. מכיוון שאנחנו בעונת איסור הדיג, צריך עוד יותר להסתדר עם מה שיש. בשבועות לא היה דיג ולכן קנינו דגי חכות מאיפה שרק היה אפשר".

שינוי הקונספט נערך בצורה מיידית כל כך, עד שאפילו אתר המסעדה טרם עודכן. כמו במסעדות אחרות בסופ"ש הפתיחה גם באריא שולחנות התמלאו במהירות, אך חלק מהאורחים הביעו אכזבה מכך שמנות איקוניות נעלמו מהנוף. "הפתיחה הייתה כל כך מורכבת עד שביום ראשון השארנו את המסעדה סגורה ולקחנו זמן להתארגנות. ביקשתי מהלקוחות שיבטחו בי ויאמינו שהאוכל יהיה מאוזן וטעים", אומר גמזו, וטעימה מוכיחה שיש על מי לסמוך.

הכופטה האיראני של אריא (צילום: שרון בן־דוד)
הכופטה האיראני של אריא (צילום: שרון בן־דוד)

במנות הראשונות אפשר למצוא למשל כופטה איראני – מתאבן קיצי חמוץ־עדין ורענן משני עלי חסה פריכים ממולאים בורגול, עשבי תיבול, רכז רימונים ואבן יוגורט בצלחת על רסיסי קרח; בייבי קישואים מתוקים ופריכים בגריל פחמים על לאבנה עזים ודבש ענבים, מנה שנשמח לחזור ולאכול; קבב סרטן כחול ודג ים על רגל סרטן, סוג של טייק אוף משודרג לקבב על מקל קינמון מפעם ("אני ממילא מפרק סרטנים ומעדיף להשתמש בכל החלקים"); כיסונים עדינים מבצק רבוך במילוי קישוא וגבינת המאירי על שישברק סמיך מיוגורט כבשים; ושקדי עגל על קרם כרוב מעושן, צ'יפס קייל וטוויל פריקה. מתוך העיקריות אסור לפספס קבב פרסי, מזכרת ממסעדות פרסיות מסורתיות שהוקפצה לרמת מסעדת שף: שתי קציצות עסיסיות מוארכות על שיפודי מתכת ומתחתן לחם זעתר שטוח מתוצרת בית לספיגת המיצים. וכן, זה טעים כמו שזה נשמע. חומרי הגלם המקומיים מאפשרים רמת מחירים נמוכה יותר ביחס לגלגול הקודם של אריא: מנות ראשונות שמתחילות ב־48 ש"ח ורק במקרים בודדים מגיעות ל־72 ש"ח, ועיקריות מ־58 ש"ח לסטייק כרובית צרוב בחמאה חומה ועד 146 ש"ח לסינטה מרמת הגולן.

בעתיד צפויים שיתופי פעולה עם שפודיות שגמזו מסרב להרחיב עליהם את הדיבור בשלב זה. "תמיד חלמתי לפתוח שיפודיה ובעזרת הקורונה הצלחתי לעשות משהו שמתאים לי", הוא צוחק. כדי להרגיע הוא מוסיף שבנונונו ביזנס אז יוז'ואל ושלחמניות השרימפס עדיין שם בתוספת למנת נשוויל צ'יקן חדשה. וסקופ לפני סיום: בקיץ הבא מתכנן השף העסוק לפתוח מסעדת סמאש בורגרס בטיילת, ליד הרחבה למשחקי מטקות. התכנון היה לקיץ הנוכחי אבל אז באה הקורונה והשאר היסטוריה.
אריא

אריא (צילום: גל זהבי)
אריא (צילום: גל זהבי)
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מקומי יותר, זול יותר, מרווח יותר. שף גיא גמזו ניצל את פגרת הקורונה הכפויה כדי להמציא את אריא מחדש. התוכניות לסמאש...

מאתשרון בן-דוד9 ביוני 2020
מחויבות לערכים של שוויון זה טעים. טאיזו (צילום: אנטולי מיכאלו)

טאיזו נפתחת בכל הכוח, אבל המסעדה החדשה של יובל בן נריה מתעכבת

טאיזו נפתחת בכל הכוח, אבל המסעדה החדשה של יובל בן נריה מתעכבת

"אם הקורונה תמשיך לחגוג מסעדות יהפכו להיות מוצר לא רלוונטי, אבל אני אופטימי כי אני רואה את הרעב לחזור לשגרה". אחרי קרוב לשלושה חודשי הדממה פותח השף את ספינת הדגל, אך דוחה את פתיחת a לאוקטובר

מחויבות לערכים של שוויון זה טעים. טאיזו (צילום: אנטולי מיכאלו)
מחויבות לערכים של שוויון זה טעים. טאיזו (צילום: אנטולי מיכאלו)

צוות של עשרים טבחים עמל כבר מתחילת השבוע במטבח של מסעדת טאיזו. פתיחת המסעדה היום, אחרי שלושה חודשי הדממה, דרשה עשרות פעולות של התססה, יישון, בישול, הכנת רטבים, מחיות ומיצים שכן המטבח המוקפד של השף יובל בן נריה מצריך עשרות מרכיבים שכל אחד מהם עובר טיפול מדוקדק בטרם יכנס למנה.

בניגוד למסעדות אחרות בעיר שפתחו בהדרגה, טאיזו נפתחת באחת ובכל הכוח: לצהריים, ערב, ערבים הודיים בימי ראשון ובראנצ'ים בסופ"שים: "טאיזו היא אופרציה ענקית, אין שום טעם בפתיחה חלקית. הקורונה הצריכה מאיתנו לוותר על חלק מהעובדים שלנו, והמטרה שלי כרגע היא להחזיק כמה שיותר עובדים ולכן אני חייב להפעיל את המסעדה במקסימום" מסביר בן נריה.

אופטימי. יובל בן נריה (צילום: רמי זרנגר)
אופטימי. יובל בן נריה (צילום: רמי זרנגר)

הקורונה תפסה את בן נריה באמצע תנופה גדולה שנפסקה בבת אחת: לצד טאיזו שהיתה מלאה עד אפס מקום ברוב ימות השבוע הוא העביר את מיאזאקי משוק צפון לשרונה מרקט, והיה עסוק בהכנות אחרונות לפתיחת מסעדת a החדשה בשרונה. אבל סגירת המסעדות ב-14 במרץ לא הפתיעה אותו: "כבר באמצע פברואר הבנתי לאן זה הולך. דיברתי עם חברים בטוקיו, ראיתי מה קורה בסין, היה לי מאוד ברור שזה מגיע גם אלינו. אמרתי לאנשים שמגיע אלינו גל של מגיפה והסתכלו עלי כמו על משוגע, אבל ישבנו ועשינו תרחישים מדוייקים של מה עושים. בתחילת מרץ כבר ביטלנו את מסיבת הפורים של העובדים, וחילקנו את העובדים לצוותים קבועים כדי שאם יתגלה שחולה ביקר במסעדה לא נצטרך להשבית את כל העובדים בבת אחת".

והחולה אכן התגלה. ב-12 במרץ קיבל בן נריה הודעה שחולה מאומת ישב במסעדה שבוע קודם לכן. "זה היה מאוד מבלבל ומאוד מלחיץ וכמובן שקשה היה להשיג ממשרד הבריאות תשובות ברורות מה ההנחיות. הבנו שלהחזיק את המסעדה פתוחה זה חוסר אחריות כלפי הצוות וכלפי האורחים ובשבת בצהריים, כמה שעות לפני ההנחיה הרשמית של ראש הממשלה, כבר הודענו שאנחנו סוגרים את המסעדה".

מיד לאחר ההודעה על הסגירה הזמנית של טאיזו, הוציא בן נריה הודעה גם על סגירה סופית של מסעדת יא פאן "התוכנית המקורית הייתה לתת לה עוד קצת זמן ולתת לצוות ולסועדים זמן להיפרד, אבל היה ברור לנו מהרגע הראשון שיא פאן כבר לא תוכל להיפתח מחדש".

"ביום של הסגירה הייתי ממוטט" הוא משחזר. "יותר משכאבה לי הסגירה הזמנית של טאיזו כאבה לי הסגירה של יא פאן. הרמנו לחיים אחרון עם הצוות והבנו שזו הפעם האחרונה שאנחנו נפגשים בחלל הזה".

יא-פאן: להתראות (צילום: עמית גירון)
יא-פאן: להתראות (צילום: עמית גירון)

אתה ידוע כשף ובעלים שנמצא הרבה במסעדות ועובד מסביב לשעון. איך הייתה לך ההדממה הפתאומית הזאת?
"האמת שלצד הצער והקושי הייתה גם התרגשות קלה. בחיים שלי לא הייתי בחופש, אף פעם לא ביליתי כל כך הרבה זמן עם הילדים (דניאל בת 5 ואיתמר בן השנתיים, ג.ו). קניתי שימורים וקמחים בכמויות שהיו מאפשרות לנו לא לצאת מהבית חודשיים. בישלתי, אפיתי, ועבדתי בעיקר מהבית על ענייני העובדים והטיפול בכספים".

הקורונה גבתה מהקבוצה מחיר כבד: כחמישים מהעובדים פוטרו, ולמעלה ממאה עובדים הוצאו לחל"ת. מיאזאקי, שסיפקה משלוחים בהתחלה, סגרה אף היא את הדלתות בהמשך לאחר שכמות המשלוחים הלכה והתמעטה.

חשבתם לעשות משלוחים מטאיזו?
"בהתחלה לא היינו בטוחים כמה זמן ייקח עד שנוכל לפתוח מחדש, אבל כשהבנו שייקח זמן התחלנו לעבוד על זה. להכניס את האוכל של טאיזו לקופסאות טייק אווי זה לא פשוט, לא היה לנו ברור איך אנחנו מעבירים את החוויה של טאיזו עד הבית ועבדנו על רעיונות כמו סריקת פלייליסט מתאים, שליחת כוסות יין של רידל ועוד אטרקציות. בסוף הלכנו על קונספט של קפה טאיזו – שזה בעצם טאיזו בגרסת הלייט, אוכל פשוט יותר וזול יותר שמתאים למשלוחים ומתאים גם למה שהסועדים רצו. היה לזה ביקוש מעולה וקיבלנו פידבקים נהדרים, זה טעים, זה נגיש וזה מגניב. עכשיו עם הפתיחה של המסעדה הקפאנו את זה, אבל אני מקווה שתוך שבועיים שלושה נחזיר גם את קפה טאיזו ולהגיד שמשהו טוב יצא מהקורונה סיבוב א'".

ההיערכות לפתיחה המחודשת הייתה מורכבת גם מבחינת ההנחיות החדשות. "המסעדה מרווחת גם ככה והיינו צריכים לוותר רק על שולחנות ספורים, אבל יש הרבה נקודות בתרחיש ארוחה פה שהצריכו טיפול", מספר בן נריה "איך לצאת מהשירותים בלי לגעת ביותר מדי דברים, הנחיות למלצרים לא לרכון לשולחן כשמשוחחים עם הסועדים ולא לעשות פעולות מאוד טבעיות כמו להזיז את הטלפון של הלקוחות אם הוא מפריע להניח את המנות".

במטרה למנוע התעסקות עם תפריטי נייר ולשמור על יערות הגשם, יוכלו הסועדים בטאיזו לפתוח את התפריט המעודכן במכשיר הסלולרי שלהם בלי לגעת בשום דבר אחר ולבצע את ההזמנה במקום. גם ברמה הרגשית, מספר בן נריה, הייתה התייחסות לתקופת הפוסט קורונה: "הנחינו את המלצרים להיות יותר רגישים לכמה כסף אנשים רוצים להוציא על הארוחה ומה הם רוצים לאכול, אנחנו מבינים שזו תקופה יותר בעייתית".

טאיזו: הערבים ההודיים חוזרים (צילום: דרור עינב)
טאיזו: הערבים ההודיים חוזרים (צילום: דרור עינב)

אתה חושב שיש מקום היום לפיין דיינינג ברמה של טאיזו?
"אני מאמין שכן. בסוף תשעים אחוז מהסועדים שלנו מגיעים לפה כדי לחגוג משהו – סיום תואר, יום הולדת, יום נישואין. טאיזו היא לא מקום שאנשים עוברים על פניו ואומרים לעצמם – אנחנו רעבים, אולי נעצור לחטוף משהו. החגיגות וימי ההולדת לא נגמרו. נכון שאין עכשיו תיירים, אבל המסעדה מעולם לא הייתה מעוז תיירות. אנחנו מספקים חוויה שונה, ואני חושב שהיום במיוחד אנשים יצטרכו את החוויה והניתוק והפינוק הזה שאנחנו נותנים".

גם מיאזאקי החדשה בשרונה מרקט תיפתח תוך כחודש-חודש וחצי, עם צמצום של צורך במגע יד אדם בתהליך ההזמנה ומקומות ישיבה מרווחים עבור הסועדים.

ורק עתידה של a, המסעדה החדשה שעל תיכנונה עמל בן נריה כבר קרוב לשנתיים לוט כרגע בערפל: "אני לא יודע לומר מתי היא תיפתח. כרגע אנחנו מתכוננים לפתיחה באוקטובר, אבל אני אומר את זה בזהירות כי עד שלא מוצאים חיסון או תרופה לקורונה הכל לא ברור. אנחנו עושים ישיבות הערכות מצב תכופות עם עזריאלי, ונחליט ביחד מה העיתוי הכי טוב לפתוח".

שורה תחתונה, אתה אופטימי?
"בגדול כן. היו רגעים בתקופה הזאת שחשבתי לעזוב הכל ולטוס מפה. אם הקורונה תמשיך לחגוג מסעדות יהפכו להיות מוצר לא רלוונטי וזה מדאיג. אבל אני אופטימי כי אני רואה את הרעב לחזור לשגרה. אני מקווה שהקהל יבוא ויחבק ויגיע גם אחרי השבועיים הראשונים של ההתלהבות מזה שמותר לצאת למסעדות".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

"אם הקורונה תמשיך לחגוג מסעדות יהפכו להיות מוצר לא רלוונטי, אבל אני אופטימי כי אני רואה את הרעב לחזור לשגרה". אחרי...

מאתגלי וולוצקי9 ביוני 2020
בראסרי. צילום: אנטולי מיכאלו

אסטרטגיית יציאה: הבראסרי נפתח, דיסקו טוקיו נסגר

אסטרטגיית יציאה: הבראסרי נפתח, דיסקו טוקיו נסגר

הקץ לשמועות: הבראסרי יפתח את הדלתות ביום שני הבא, בשלב ראשון משעות הצהריים. דיסקו טוקיו נבלע אל הרצל 16, הקופיבר פתוח לסרוויס צהריים ורק בהוטל מונטיפיורי המשקאות והאסקפיזם מוגשים כרגיל

בראסרי. צילום: אנטולי מיכאלו
בראסרי. צילום: אנטולי מיכאלו

חרושת השמועות על סגירה אפשרית שאופפת כמעט כל מסעדה ובית אוכל בעיר לא פסחה על הבראסרי. הבר־מסעדה הוותיק נחשב לספוט רלוונטי תמיד, דבר שהקנה לו מעמד מיתולוגי במרקם תרבות הבילוי בעיר. נכנסנו לעובי הקורה כדי לברר האם כצעקתה, והרי החדשות הטובות: אם לא יהיו הפתעות, ביום שני הקרוב (8.6) בשעה 12:00 ישוב הבראסרי לפעול.

עיכוב הפתיחה נבע בראש ובראשונה ממתווה חזרה לשגרה מדורג שעליו הוחלט בקבוצת R2M. "זה עסק שלנו וילד שלנו, ואי אפשר היה שלא לפתוח. משהו שבנינו ויצרנו ובלתי אפשרי לסגור בהינף יד", אומרת הבעלים רותי ברודו. "כשפותחים עסקים מחדש אי אפשר לדעת עד כמה הקהל יחזור. ההתחייבות מלחיצה ועולה המון כסף, ואנחנו מנסים לצמצם בכוח אדם כדי לא להיכנס לברוך כלכלי. לכן בהתחלה נפתח את הבראסרי רק לצהריים וערב ללא סרוויס בוקר (למעט שישי-שבת, שאז המקום ייפתח משמונה בבוקר, ש.ב.ד), כפי שפתחנו את הקופיבר רק לצהריים ובערבי חמישי ושישי. אנו שומרים על כוח האדם עד שנבין אם הקהל חזר לשגרה, מה שעדיין לא קרה".

קופיבר. בינתיים צהריים. צילום: שירן כרמל
קופיבר. בינתיים צהריים. צילום: שירן כרמל

אורן שנבל מנהל תחום המסעדות של קבוצת R2M מסביר שהשמועה נובעת בכלל מעבודות הרכבת הקלה, שאמורות להגיע לאזור בתחילת שנת 2021. בהתבסס על עסקים שחווים קשיים בנתיבים שבהם כבר מתבצעות עבודות, עתיד הבראסרי נשקל בכובד ראש. עם זאת, סגירה מוחלטת מעולם לא עמדה על הפרק. "עוד לפני הקורונה התעוררה דילמה אם נוכל להמשיך להפעיל את הבראסרי בזמן העבודות, או שנעביר אותו דירה. הסגר העמיד אותנו במצב שבו העסק סגור כמעט שלושה חודשים, ושאלנו את עצמנו אם שווה לפתוח בשביל ארבעה חודשים עד תחילת העבודות. על זה היה הדיון. הדילמה הוכרעה כשהוחלט שפותחים, כי אנחנו לא יכולים שלא. בעיניי הבראסרי הוא מוצר רלוונטי מאד אחרי הקורונה, יותר מחלק מהמסעדות האחרות שלנו. כשיגיעו עבודות הרכבת הקלה – שעכשיו אין לדעת מתי הן יקרו – נתמודד. כרגע אין לנו מידע מספיק, אז למה לא לפתוח כמו שאר המסעדות שלנו?".

היו שלום ותודה על הוון טון: דיסקו טוקיו. צילום: עידית בן עוליאל
היו שלום ותודה על הוון טון: דיסקו טוקיו. צילום: עידית בן עוליאל

על שמחת פתיחת הבראסרי מעיבה סגירת דיסקו טוקיו החל מאמש (1.6), ואיחודו עם הרצל 16 שהשתלט על המתחם. ברודו מספרת שההחלטה על האיחוד נפלה טרם פרוץ הקורונה בגלל עומס על המטבח, שנאלץ להתמודד עם שני סוגי תפריטים. באותו זמן דובר על כך שדווקא הדיסקו יישאר, אך המשבר הפך את היוצרות. "החזקת טבחים אסייתיים כרוכה בעלויות גבוהות ולכן נאלצנו לוותר עליהם. עשינו חישוב כלכלי והבנו שאם אנו רוצים לשמור על העובדים הישראלים, אין ברירה אחרת. בגלל שכל הזמן ישבו לנו על הראש ואמרו שמתגעגעים לרוטשילד 12, הרחבנו את הרצל 16. אחד הדברים שהקורונה לימדה אותנו הוא הצורך לחסוך בכוח אדם. כולנו חוזרים לפשטות".

הוטל מונטיפיורי, בכל אופן, פועל כרגיל ומגיש את התפריט הצרפתי-אסייתי האסקפיסטי בין השעות 09:00 עד 23:00.

בראסרי
קופיבר
להזמנת שולחן בקופיבר
הוטל מונטיפיורי
הרצל 16

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הקץ לשמועות: הבראסרי יפתח את הדלתות ביום שני הבא, בשלב ראשון משעות הצהריים. דיסקו טוקיו נבלע אל הרצל 16, הקופיבר פתוח...

מאתשרון בן-דוד16 ביולי 2020
האנוי (צילום: יולי גורודינסקי)

יוצאים מוייטנאם: האנוי ומסעדות נוספות מודיעות על סגירה

בנוסף לוייטנאמית האהובה גם בינו בפיתה ברוטשילד וחומוסיית מבסוטה בפלורנטין הודיעו שלא יפתחו את הדלתות. סגירות נוספות בדרך

מאתשרון בן-דוד9 ביוני 2020
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!