״להורה המבוהל.ת הווסת הראשונה של בתך היא מאורע.​ היא משהו חגיגי, אבן דרך התפתחותית, אבל היא גם הכי טבעית, נורמלית ושגרתית שיש.​ הווסת הראשונה היא משהו שראוי לציון, אבל גם משהו שעלול להיות מביך או מרתיע. רצינו לתת לבתך חוויה. תשומת לב מיוחדת לקראת האירוע המרגש מצד אחד, ומצד שני – תחושה שכל מה שהיא חווה כרגע הוא הכי חלק מהיומיום שלה ושל כל הנערות בנות גילה״. כך כותבות היזמות באתר של ALMA – קופסה המיועדת לווסת הראשונה.

ויש בקופסה הזו מכל טוב: החל מתחתוני מחזור, דרך דוגמיות של תחבושות וטמפונים ממגוון סוגים, תחבושת רב פעמית הניתנת לכביסה, קופסת פח המתאימה לנשיאת טמפונים ותיק אטום נגד מים אליו אפשר להכניס תחתונים שהתלכלכו או תחבושות. בנוסף כוללת הקופסה מגוון פינוקים נוספים כמו אוזניות, פופסוקט לטלפון, גרביים מפנקים, כדור מתח, כרית ג'ל להקלה על כאבים, ראי קטן, דפי סבון ריחניים ועוד.

מיזם ALMA הוקם על ידי חמש חברות ותיקות המכירות זו את זו שנים רבות. ״כשהתחילה הקורונה וכולנו עשינו הסבה לג׳אגלינג עם 200 כדורים באוויר, כדי לשמור על השפיות נהגנו להיפגש פעם בשבוע בזום לתוך הלילה עם כוס יין. מי שיכלה הצטרפה לשיחה המתגלגלת. לילה אחד דיברנו על הווסת הראשונה וגילינו שהחוויה של רובינו לא הייתה מאוד טובה. הבנו שהרבה מהתפיסה העצמית שלנו בנושא נגועה בשיח שלילי. על הווסת אומרים לנו ׳אויש מסכנה, קיבלת׳, השיח תמיד באיומים, ׳לא תוכלי לעשות ככה וככה׳, ואפילו משתמשים בזה נגדנו כנשק עם אמירות כמו ׳את עצבנית כי את בזמן הזה בחודש׳ אומרת קרן קרמר, אחת מחמש היזמות.

אין ספק שהקופסה של ALMA הוא מוצר שהיינו זקוקות לו. דור ההורים ברובו עדיין נבוך ואפילו מאוים ומובהל מהשיח על וסת ומחזור ולעתים, יש להודות, סובל מבורות. במקרים אחרים לא מדובר בהורים לא מודעים אלא בתקשורת קשה עם הנערה המתבגרת, כפי שכל הורה למתבגרות ומתבגרים יודע היטב. הקופסה מגיעה עם מכתב המיועד להורה ובו כלים לשיח עם הנערה, והצעות פרקטיות כמו להדגים לה כיצד להשתמש בתחבושת או בטמפון, כולל הסברים, במטרה לגשר על הפער הזה. מכתב שני בקופסה מיועד לנערה עצמה במטרה לאפשר לה לקחת סוכנות על גופה. גם מכתב זה מחולק בין הסברים פרקטיים (כמו מה מותר לזרוק לאסלה ומה החלקים השונים בטמפון) לבין התייחסות לאספקט הרגשי של המאורע.

״אנחנו מקבלות טלפונים מהורים בפאניקה״, מספרת קרמר, ״׳היא קבלה עכשיו! כמה מהר הקופסה יכולה להגיע׳? אבות מדברים איתנו ואומרים שהם צריכים לדבר עם הבת ולא יודעים איך ומבקשים סיוע. סבתות חוזרות ורוכשות את הקופסה לכל הנכדות. הקופסה מאפשרת למשפחה לפתוח ערוץ נוסף של שיח״.

הנסייניות הראשונות במיזם היו הבנות של היזמות והן מתפעלות מהיכולת של נערות בדור הזה לדבר על וסת ומחזור באופן גלוי, בלי בושה. ״יש להן הרבה מידע אבל הוא לא תמיד מדויק, השיח של הדור הזה כל כך פתוח, הן הולכות בעולם עם צלע אחת פחות של הסתרה ובושה עליהן״, היא מסכמת.

מעבר לצורך הפרקטי בקופסה המרכזת בצורה מונגשת, אופנתית וכיפית את כל האופציות הקיימות כיום סביב ההתנהלות עם הווסת, ליזמות של ALMA חשוב מאוד לשנות את השיח ואת החוויה הדורית ולהפוך את רגע קבלת המחזור לרגע מעצים ומכונן עבור הנערה. בעתיד הן מתכננות הנגשה בבתי ספר, הדרכות לאנשי ונשות חינוך וקהילה לנערות בה יוכלו לדבר על מחזור העוני (מצב בו נשים ונערות מתקשות או לא יכולות לרכוש מוצרים לווסת), דימוי גוף חיובי ובריא, ונרמול ההתעסקות עם הגוף ומגדר.

• הבועה
• יזמות
• קורונה
• ווסת

האישה הממוצעת תהיה בווסת במשך 2,535 ימים לאורך חייה, ותוציא מעל 400 שקל בשנה על מוצרי היגיינה נשית. הווסת החודשית מלווה אישה מגיל העשרה המוקדמים למשך שלושה או ארבעה עשורים. ואין לנו ברירה, אלא להשתמש בטמפונים ובתחבושות היגייניות. קיימים היום בשוק מוצרים רב פעמיים, ידידותיים יותר לגוף האישה ולסביבה, אך מחירם גבוה יותר, והמודעות כלפיהם באוכלוסייה הרווחת היא נמוכה מאוד.

אז מה עושות אלו שלא יכולות לאפשר לעצמן מבחינה כלכלית לרכוש את המוצרים? אלו שצריכות בלית ברירה לרכוש מזון למשפחתן בכסף הזה? הן לא יוצאות מהבית. לא לעבודה, לא ללימודים, לא לסידורים. חוסר היכולת לרכוש מוצרי היגיינה משבית נשים באופן מוחלט. דמיינו מצב של סגר בימים שלפני הקורונה שנמשך בין ארבעה לחמישה ימים כל חודש. תנועת המחזורלונה, שהוקמה על ידי רותי קליין ועומר חרל״פ, מנסה להביא למודעות את מוצרי המחזור כמוצרי צריכה בסיסיים, ולשנות את השיח לגבי הווסת החודשית והמחזור.

בשישי הקרוב תפתח תערוכתתרומה של לונה, בבית הצעירים במזא"ה, שהתמה שלה היא מחזוריות; מלבד עבודות האמנות שיועמדו למכירה, ימכרו גם חולצות של המותג קום איל פו בשיתוף המעצבת אפרם חכים, יינות של מאנו וינו, מאפים של לחמנינה ומוצרי היגיינה רב פעמית של המותגilovemyhoneypot. כל ההכנסות יועברו לפעילות העמותה ולמוצרים שייתרמו.

"זה התחיל כשקראתי על מחזור העוני בעולם", מספרת רותי. "נחשפתי למונח הזה וגיליתי שהוא נפוץ עד כדי כך שיש מדינות שיצרו מדיניות בעקבותיו, כדי לשים סוף לתופעה. לאחר שגיליתי על השינויים שנעשו בסקוטלנד וניו זילנד חיפשתי מהי המדיניות כאן ופשוט אין – ברמה שלא עולה כלום בחיפוש בגוגל. שאלתי בפייסבוק אם יש ארגון שעובד עם נשים וזקוק לתרומות של מוצרי מחזור, ואז דרך ארגון 'תרבות של סולידריות', הגיעו המון טלפונים. מה שזה אומר בעצם הוא שיוקר המחיה והסטיגמה על הווסת,היא עד כדי כך חמורה שאנחנו אפילו לא מבקשות עזרה בנושא".

הווסת החודשית נחשבת בהיסטוריה ועד לימינו למשהו טמא. ביהדות, זו תקופה בה נאסר על גבר ואישה נשואים לגעת זה בזו, ולאחר מכן האישה צריכה להיטהר. בבתי הספר לא מתקיימת הסברה לילדות ונערות (וכמובן לנערים, שלוקים בידע פי כמה) והווסת נתפסת כמשהו מביך, שבעיקר לא ברור לרבות. פרט נוסף ומצער, למשל, הוא שמשרד הבריאות הישראלי לא בדק את השפעות חיסון הקורונה על הווסת החודשית. נשים רבות שיתפו ברשת תופעות לוואי (איחור בווסת החודשית, דימום ארוך מהרגיל) ושצף הקולות העלו את המסקנה שאכן הדבר מצריך בדיקה. אבל מתברר שלהיות רוב האוכלוסייה או לשאת ברחמך את צאצאי העולם – זה פשוט לא מספיק.

השותפה של קליין לפרויקט היא עומר חרל״פ, מעצבת גרפית, שאחראית על החלק הוויזואלי והמאוד משמעותי בעשייה של לונה. "הבנו שהווסת והמחזור לא מונכחים ברשתות, והיה לי חשוב לעשות שינוי דרך מיתוג ושפה חזותית; לשים את זה בקדמת הבמה, בלי שמות וכינויים, בלי להתחבא מאחורי נוזל כחול. להשתמש בצבע אדום ולהראות דם", היא אומרת. "רציתי לעשות טייק-אוף בתרבות החזותית שאנחנו רואות, להנכיח עם כל מיני ממים של האנה מגירלז שאגב גם בסדרה, אין ממש דיבור על המחזור".

אז מה בעצם כוללת העשייה של לונה ?
רותי:"אנחנו מעבירות תרומות של תחבושות היגייניות לכמעט 6,000 נשים מדי חודש דרך ארגוני סיוע; לנשים בזנות, דרות רחוב, אסירות משוחררות". גם הבחירה של לונה להשתמש במונח 'מוצרי מחזור', על אף שמדובר במוצרים לווסת החודשית, היא מתוך הרצון לשלול את המגדור, בשל ההתכווננות גם לקהילה הטרנסג׳נדרית. "אחרי כמה חודשים אנחנו יכולות להגיד די בוודאות שכל אישה שחיה בעוני לא מצליחה לרכוש מוצרים כאלה באופן עצמאי" היא אומרת. "קוטקס היא אחת מהחברות הראשונות שנענו ותרמו לנו עד כה אלפי מוצרים, וניתן לתרום גם באתר של מותג התחתונים הרב פעמיים 'מודי בודי'. בנוסף, אנחנו פועלות יחד עם מקדמת המדיניות דרור שדות לשינוי מדיניות מול משרד הכלכלה, שמחבק את היוזמה. מה שמדינות אחרות הבינו הוא שמוצרי מחזור הם מוצר בסיסי. הבעייתיות של הורדת המחירים מבחינת הממשלה היא פגיעה בתחרות, ואנחנו מנסות להסביר שאין כאן תחרות. כי לנו אין ברירה אלא לקנות את המוצרים ולהשתמש בהם".

עומר:"בסלי מזון זה משהו שכאילו לא קיים, ואין שום סיבה שלא, זה רק בגלל סטיגמה. בכל בית שיש בו אישה – יש מישהי שזקוקה לזה. ואישה שחיה בעוני משמע שאין לה את האמצעים לרכוש מוצרים. אנחנו כן מקדמות מוצרים רב פעמיים, אבל אלה מוצרים שפחות רלוונטיים לנשים שעוסקות בזנות למשל, בגלל התנאים ההיגייניים שהם מצריכים. אנחנו מעבירות תרומות של תחתונים רב פעמיים לבתים לנערות בסיכון, שם יש מכונת כביסה. גם הגיל רלוונטי, כי אישה צעירה אולי תגלה יותר נכונות להשתמש במוצרים כאלו. חשוב להגיד שאין נתונים שנאספו בארץ בכלל, ודרך כל הארגונים שמגיעים אלינו אנחנו מצליחות לאסוף מידע ומספרים".

ספרו לי על התערוכה. לאן כיוונתן? התערוכה יכלה להפוך בקלות למכלול עבודות שעוסקות בדם הווסת.
עומר:"הדבר המתבקש היה לעשות תערוכה על מחזור ושיראו דם, אבל רצינו לאפשר לפתוח את המחשבה על כל הנושא של 'סייקל'. גם ההבנה שאנחנו כל הזמן נמצאות במחזור, נראתה לנו רלוונטית. הדבר גם פתח את האופציה לאמנים לשלוח עבודות שמדברות את הנושא בצורה רחבה יותר. קיבלנו עבודות שקשורות לנשיות, מיניות או דברים מופשטים יותר".

רותי:"יש לנו שלוש מתנדבות שמנהלות את זה, מנור גרא, דריה אלופי ושחר בן נון. זו עבודת צוות מרגשת של המון נשים".

מה המצב האידיאלי מבחינתכן?
רותי:"המטרה שלנו היא שלכל אישה יהיה את מה שהיא צריכה. אבל גם שלאט לאט נשים יצליחו לעבור למוצרים רב פעמיים, ויוכלו לנהל את הווסת שלהן בהתאם למציאות באופן נוח יותר".

בדומה למוצרים אחרים בשוק המקומי, גם כאן ישראל יקרה יותר מרוב מדינות העולם. על פי מחקר שערך משרד הכלכלה והתעשייה, בקטגוריית הטמפונים ישראל יקרה ב-27% בממוצע ובקטגוריית מגני תחתון ישראל יקרה בממוצע ב-18%. מחירם הגבוה של המוצרים חמור עוד יותר, לנוכח נתוני ההשתכרות של נשים מדי חודש. תזכורת: על פי נתוני מדד המגדר של מכון המחקר ון ליר לשנת 2020, שיעור הנשים שמשתכרות מתחת לשכר מינימום עומד על 43% בהשוואה ל-28% מהגברים. בשנת 2018 נשים השתכרו בממוצע 8,456 שקל בחודש, בעוד גברים השתכרו 12,498 שקל בחודש. "בארץ אנחנו משלמות 14 אחוז יותר משאר העולם", מציינת חרל״פ.

"אנחנו מכוונות להוזלת מחירים", מוסיפה לכך קליין, "חוץ מסבסוד שיכול דווקא לקבע את המחיר, יש כל מיני שיטות, כמו בניו זילנד שהורידו את המע״מ, ובבתי ספר ובאוניברסיטאות ניתנים בחינם מוצרים של חמישה מותגים שונים. בקנדה הורידו את המע״מ על המוצרים ב-10 אחוז, כשלפני כן הוא עמד על 17 אחוז. בהודו הורידו את המע״מ לאפס, וזו אחת המדינות הראשונות שהתופעה הייתה כל כך חמורה שנעשו קמפיינים ציבוריים". בקרוב אצלנו? הלוואי.
אירוע התרומה של לונה יערך בשישי הקרוב (18.6) החל מ-11:00 בבית הצעירים, מזא"ה 9.לפרטים נוספים. כמו כן:כאן ניתן לתרום ישירות לתנועה

• הבועה
• אקטיביזם
• מחזור
• ווסת
• מזא"ה 9
• תערוכה

• Facebook
• Twitter
• Email

אני מקדישה דקות ארוכות בכל יום לייסורי מצפון על כמות הפסולת שאני מייצרת. השיא, כמובן, מגיע בתקופה החודשית לה אמורים לקרוא וסת אבל כולם קוראים לה מחזור (בדרך כלל לפני העברת הנושא ומלמול של משהו כמו "זה בכלל לא מגעיל מה הקשר"). מדובר בימים מבאסים, וזה לפני שאני מנסה לחשב בשנים את הזמן שיחלוף עד שטמפונים שהשתמשתי בהם במשך שעתיים יתחילו להתפרק.

לפני כמה שנים חשבתי שמצאתי את הפתרון המושלם בדמות הגביעונית, אביזר רב פעמי שעורר בי כל מיני מחשבות יפות ומרגשות על החיבור ולעצמי ולגוף שלי, ועל הצד החיובי שבצורך להתעסק מדי פעם בדברים "מגעילים" כמו הפרשות גוף. המעבר לגביעונית (Mooncup בלעז) הוא משהו שאני ממליצה עליו בלהט, אבל אם להיות כנות – שלי מסתכלת עליי מהמדף כבר קרוב לשנתיים. הסיבה פשוטה למדיי – בזמן הווסת אני יצור אומלל שרוצה לישון, לאכול ולא להתעסק בשום דבר מורכב יותר ממשחק בקנדי קראש. דברו איתי בכל זמן אחר בחודש ואשמח להתעסק בדברים כאלה.

תחתונים סופגי מחזור, אם כך, הם המצאה אידיאלית עבור גוש הסבל הקטן שהוא אני. כפי שבוודאי כבר ניחשתם, מדובר בתחתונים סופגים שחוסכים את הצורך להשתמש בתחבושות או טמפונים, אך גם מעוצבים כך שלא תרגישו שאתן לבושות בחיתול. לפני כמה חודשים הגיע לישראל המותג האוסטרליModibodi, שמציע תחתונים שכאלה לרכישה אונליין. הם מגיעים בכמה רמות ספיגה, כמה עיצובים וגזרות. סדרת המוצרים של המותג כוללת גם גופיות הנקה ובגדי ים. מחירו של תחתון כזה נע בין 85 ל-150 ש"ח. כמובן שצריך לרכוש כמה וכמה תחתונים שכאלה כדי להימנע לגמרי מהחלופות המקובלות והחד"פיות, אבל בשימוש נכון התחתונים יכולים להחזיק שנים ובכך לחסוך כסף. וזיהום סביבתי, כמובן.

הדבר החשוב ביותר – לפחות בשבילי – הוא שאלת הנוחות. לא רק על הגוף, כי כמה נוח כמה יכול להיות לי בימים המבאסים האלה, אלא גם נוחות השימוש, יענו "כמה צריך להתעסק בזה". החדשות הטובות הן שכמעט ולא צריך. התחתונים עובדים כמו תחבושת, כלומר, הם סופגים את הדם ומונעים ממנו לדלוף, גם אחרי סיום השימוש. ניתן לזרוק אותם לסל הכביסה ולהמשיך בחיינו או לשטוף אותם ידנית (אם את אדם מבוגר ופרודקטיבי). זמן השימוש משתנה אבל ככלל הם אמורים לספוג כמו שני טמפונים ויכולים להחזיק כמה שעות או יום שלם, תלוי בצרכים שלך וברמת הספיגה של התחתון. אני קיבלתי שני זוגות והשתמשתי בהם בעיקר בימים הראשונים והקשים יותר, כך שפעלתי לפי שיטת "להחליף כשאני מבחינה בקיומם".

בסך הכל החוויה הייתה נעימה ונוחה, לפחות עד שהגענו לשלב הכביסה. את התחתונים אפשר לכבס עם בגדים נוספים ללא חשש מכתמים, אבל רצוי לעשות זאת בתוכנית עדינה עם טמפרטורה נמוכה יחסית (עד 30 מעלות) ואסור בהחלט להשתמש במרכך. לא בדיוק תוכנית הכביסה הסטנדרטית שלי. אין לי מייבש, אז גם כשהייתי חרוצה ועשיתי כביסה עדינה במיוחד לא התאפשר לי להשתמש באותו זוג יום אחרי יום. אולי מתישהו אשנס מותניים וארכוש ערימה מכובדת שתאפשר לי להשתמש בהם לאורך כל תקופת המחזור, כך אוכל לבחון את יעילותם המלאה בכל מיני פעילויות טיפוסיות לזמן המחזור, כמו רכיבה על סוסים, משחקי טניס ויציאה למסיבה עם חברות כשאני לובשת רק לבן. עד אז אמשיך להשתמש בהם במקביל לתחליפיהם הנחותים ולהתייסר בכל מפגש עם פח האשפה בשירותים.

• החיים היפים
• בריאות
• מחזור
• ווסת
• תחתונים
• הלבשה תחתונה

עצבנית, מזיעה, דואבת ומדממת, אני צועדת לתוך דירה במרכז העיר לראיין בחורה שכנראה יודעת לעשות קסמים עם הכוס. בא לי לחזור על עקביי, ואני חושבת על פרסומות לטמפונים בהן נשים מחייכות, מנצחות את המחזור שלהן כגיבורות על. למי יש כוח לנצח בכלל? בטח גם וונדרוומן רובצת על הספה עם חבילת עוגיות בזמן הזה בחודש.

מאחורי וילון חצי שקוף מתגלה בפני חלל אינטימי שאומר כולו "קטורת", מסוג החדרים שגורמים אוטומטית לדבר בקול שקט ונמוך יותר. על הרצפה נח מזרון, עליו מגש קעור בו אבנים, פותות במגוון צורות ודילדו שחור אחד המהלך עלי אימים. מבט מסביב מגלה לי שאברי מין מעטרים את החדר מכל מדף וקיר, חלקם ורדרדים ומחוייכים וחלקם ריאליסטיים להחריד. על קיר אחד מתנוסס סטיקר האומר: "איזהו גיבור? הפוגש את יצרו".

מקדש הטנטרה הזה הוא חדרה של פליאה ברי (27), מנחת סדנאות מיניות ונשיות ובעלת תואר שני במדעי המוח הקליני. מזה שנים אני עוקבת אחרי הפוסטים שלה בפייסבוק ואחרי החיבה העמוקה שלה לענייני מחזור. כמי שסובלת מזרימה משחיתת סדינים ושפיות מדי חודש, מעולם לא יכולתי להזדהות עם התחביב, אבל כשנודע לי שהיא לימדה את עצמה לתמרן את הווסת שלה לכדי הטלתה בשירותים בלבד, הייתי מוכרחה לפגוש אותה ולסגל לעצמי את הכוח המופלא. האם אצליח? אינני יודעת.

אנחנו מתיישבות ואני ניגשת ישר לנושא המדמם. איך לעזאזל אפשר לשלוט במחזור?! ברי מתקנת אותי בחיוך נעים: "אני מקפידה לומר ווסת, כי אנחנו כל הזמן במחזור. אני מודעת למחזור שלי בכל שלב ושלב". העיניים שלה מרגיעות אותי ואני לא מצליחה להתיק ממנה את המבט. אני תוהה אם הסיטואציה הזו מוזרה, אחרי הכל, הגענו כדי לדבר על פות.

כיוון שהזמן שלנו קצר, ברי שואלת אותי אם אני רוצה שנפתח קלפים כדי לגלות מה המטרה הגדולה שלשמה באתי או שנפנה ישר לפרקטיקה. אני מבקשת מסלול משולב. היא מוציאה שתי חבילות קלפים שאני לא מזהה. אחת עם השם "נריה" והשנייה "אתי הילסום", יהודיה שנספתה בשואה. "מי זאת נריה?", אני שואלת. ברי מהרהרת רגע ועונה "אין לי מושג, אבל אני אוהבת אותם".

בחרתי לחלוק כבוד לנספים ושלפתי קלף של הילסום ז"ל. "אם יש לך מספיק אנרגיה לדברים הקטנים של החיים, אז תהיה לך אותה גם לדברים הגדולים. ובהמשך זה יקרה מעצמו, שכל האנרגיה שלך תשוחרר עבור הדברים החשובים באמת". המשפט הזה הרעיד בכנות משהו בלב שלי. ברצינות: חשבתן פעם כמה מהאנרגיה שלנו הולך על כאבי מחזור? במקרה שלי הווסת נמשכת יותר משבוע, ויותר משבוע בחודש – כמעט שליש מהחיים – היא יונקת ממני את הכוחות לדברים החשובים באמת.

ברי מספרת לי שכל העניין שלה סביב מחזור התחיל למעשה מכאבים שחוותה בעצמה. "לפני כמה שנים גלולות התחילו לעשות לי ממש רע, היו לי כאבים בנרתיק. ירדתי מהן, ואז הייתי צריכה למצוא דרך למנוע הריון, וקונדומים זה בסדר אבל לא כיף. שמעתי על שיטת המודעות לפוריות, וחשוב לציין שזו לא שיטת הימים הבטוחים, כי אנשים מתבלבלים. זו שיטה שבה את לומדת לעקוב אחרי הגוף שלך, אחרי סימנים, כל יום, וככה את יודעת אם את נמצאת בחלון פוריות".

היא ניגשת לשלב התאורייה ופותחת לפניי את הלפטופ שלה, בו מופיעה מצגת על מבנה הרחם. אני תוהה לעצמי מה יכול לחדש לי כבר האיור המוכר הזה של מערכת הרבייה, ומופתעת לגלות שהרחם ממוקם נמוך הרבה יותר משחשבתי. זו הפעם הראשונה שאני מתחילה להבין למה המצגת הזו נחוצה, וכפי שברי אומרת במהלך הפגישה שלנו שוב ושוב, "הכל מתחיל ממודעות". בקיצור, אם את לא יודעת איפה שרירי האגן שלך, יהיה לך קשה להפעיל אותם כדי לתמרן את זרם הווסת.

"זה כמו שילד קטן בהתחלה פשוט עושה פיפי", מסבירה לי פליאה בדרכה החומלת, "עד שהוא מבין שיש קשר בין הפיפי שיוצא לבין המודעות לגוף, ולומד לשלוט בזה. אפשר לפתח את המודעות הזאת עד לרמה שאת מרגישה גם לגבי הווסת, כמו בפיפי, שמשהו רוצה לצאת. בהתחלה את תרגישי רק כשזה מתחיל לברוח ואחר כך לאט לאט תזהי את זה גם לפני".

משקולות לפות

הגענו אל הפרקטיקה. ברי מתיישבת בתנוחת כובסת ואני כורעת ומחקה אותה, כך שאין לי ברירה אלא להסתכל ישירות על הוואגינה שלה ולהניח שהיא מסתכלת על שלי. לדבריה, שרירי רצפת האגן מתפרשים מעל השופכה ועד אל מאחורי פי הטבעת, ומחזיקים בעצם את כל איברי האגן והבטן התחתונה. הנרתיק עצמו מורכב (או "עצמה מורכבת", כפי שאומרת ברי) משלוש רצועות שרירים: הרצועה התחתונה בפתח הנרתיק, הרצועה השנייה באמצע הנרתיק, והרצועה השלישית בחלק העליון שלו, קרוב לצוואר הרחם. "אנו יכולות להפריד ביו כל חלקי השרירים השונים, וללמוד לכווץ ולהרפות כל חלק בנפרד".

היא מורה לי "לרכוס" את הנרתיק מלמטה, ממש כמו ריצ׳רץ׳ מפי הטבעת למעלה, ואחר כך לרכוס עמוק ועמוק יותר, עד שאני מרגישה שהכל נשאב לפתח צוואר הרחם. אני חושבת על התנועה שעושים בפי הטבעת כשמתאפקים ללכת לשירותים, ומנסה להעביר אותה קדימה, בוחנת את מערכת השרירים הזאת לעומק בפעם הראשונה. אף פעם לא הקדשתי מחשבה למה קורה בין פתח צוואר הרחם לפתח הנרתיק שלי. זה היה צינור אופל אל עולם לא נודע.

אני שואלת אותה אם זה הגיוני שהדגדגן שלי רועד, היא עונה שכן ושתינו מתגלגלות מצחוק נוכח סיטואצית הפורנו הלסבי שנקלענו אליה. "אחרי שיודעים לכווץ את השכבות השונות של השרירים בנפרד, אפשר לעשות משחק מגניב", זורקת לי ברי טיפ מרענן. "את יכולה לסגור כל פעם שכבה אחרת על זין של מישהו ולבדוק אם הוא מזהה".

בחזרה לעניין שלשמו התכנסנו: כדי להשהות את זרימת הדם עד להטלתה בשירותים, יש צורך ברכיסה קלילה בלבד. כדי לעזור לדם לצאת בשירותים, כדאי להרפות את הפות (הנה, זה נאמר) ולכווץ בעדינות רק את החלק העמוק שקרוב לצוואר הרחם. הכיווץ יסחוט את הדם החוצה כפי שסוחטים משחת שיניים בשפופרת.

אמא טבע קוראת לי ואני לוקחת הפסקת שירותים. "את מרגישה פיפי, או דם שרוצה לצאת?", שואלת פליאה. אין לי מושג, אז אני עונה "גם וגם". בסוף הפיפי אני נשארת במקומי ומנסה ליישם את מה שלמדתי על כיווץ צוואר הרחם. מפולת דם סמיכה עושה את דרכה מטה, ואני מכתירה את עצמי כאלופת העולם בהטלת ביציות מתות ("אלה לא באמת ביציות", מתקנת אותי פליאה. "הביציות נספגות חזרה בגוף. תחשבי על זה יותר כמו על פירורי רחם").

לאור ההצלחה הזו שולחת אותי ברי הביתה עם שיעורי בית. "לכי הרבה לשירותים במהלך היום, בכל פעם שאת מרגישה איזשהו גודש, גם אם זה לא פיפי. כשאת יושבת על האסלה תנסי להבין מה את מרגישה. בימים הראשונים יש זרימה חזקה וממש כדאי להקשיב לה, כמו במדיטציה. בכלל, בימים האלה כדאי להיות בקשב מדיטטיבי לגוף. כשאת בשירותים, תשהי שם כמה דקות ואל תדחפי את שרירי רצפת האגן, זה לא בריא. כמו שפיפי אנחנו לא דוחפים אלא משחררים, כך גם עם הווסת. שרירי אגן טובים ובריאים מאוד עוזרים, ובזכותם, גם אם אני מרגישה מוצפת אני יכולה רגע להחזיק מעמד לפני השירותים".

אחר כך היא מחזירה את תשומת לבי לקערת ההפתעות, שואלת מה מסקרן אותי ומסבירה שהכל זמין אונליין. אני מצביעה על כדור אליפטי קטן ושחור. "זו ביצה סינית, מכניסים אותה פנימה ומחזיקים אותה בפנים תוך כדי הליכה". אני שואלת על עצם פאלי דק ווורדרד שנח ליד הביצה, שמזכיר לי עצמים זרים שכבר פגשתי בעבר. פליאה מחייכת. "זה עשוי מרוז קוורץ, ומשחרר אנרגיה של אהבה. את יכולה להשתמש באחד כזה כדי לאמן את רצפת האגן או כדי לענג את עצמך. אבל לא בזמן הווסת, בתקופה הזו כדאי לנוח". בהשראת הדברים האלה אני חוזרת הביתה ונופלת לתרדמת מתוקה של ארבע שעות רצופות. נשמור את אימון השרירים להזדמנות אחרת. בעצם, גם החזרה לכושר הכללי יכולה לחכות לשבוע הבא. עכשיו אני בחופשת ווסת.

• החיים היפים
• ווסת
• ניו אייג'
• נשים
• בריאות

• Facebook
• Twitter
• Email

2019 אל תיגמרי לעולם: לא רק שקיבלנו לכבוד השנה החדשה 230 אימוג'יז חדשים שישוחררו בקרוב לסמארטפונים שלנו – אלא גם קיבלנו את האימוג'י שתמיד רצינו: אימוג'י מחזור. כן, שמעתן/ם נכון, אימוג'י מחזור!

לפני שאנחנו מדברים על מחזור – סקירה קצרה: החברה האחראית לייצור האימוג'יז שהפכו ללא ספק לצורת התקשורת החביבה על הדור הנוכחי, Unicode Consortium, הודיעה אתמול (רביעי) כי היא תשחרר לקהל הרחב חבילת אימוג'יז דנדשה בחודש מרץ. בין התוספות החדשות: אימוג'יז בכיסא גלגלים, אימוג'יז עיוורים, אימוג'ים על הברכיים, כל הקומבינציות האפשריות של זוגיות בעידן המודרני, לוטרה, יד רובוטוית, וופל, קוביית קרח וגולת הכותרת שלשמה התכנסנו – אימוג'י מחזור שיוצג כטיפת דם אדומה. Unicode הכריזה כי זהו הפירוש הרשמי של אותו אימוג'י וזאת כדי לנרמל את הווסת החודשית בחברה המערבית.

עוד כתבות מעניינות:

משתמשי טמבלר נוטשים במחאה על צנזור תמונות בעלות אופי מיני
בו, "הכלב הכי חמוד בעולם", מת בגיל 12 כתוצאה משברון לב
עמוד האינסטגרם שחושף את פרצופם המכוער של הסלבס

https://timeout.co.il/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98-%D7%95%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%98%D7%92%D7%A8%D7%9D-%D7%A9%D7%97%D7%95%D7%A9%D7%A3-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%A3-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A2%D7%A8

We are thrilled to announce that we are actually getting a#PeriodEmoji!

It is through your support that we can now celebrate that the@unicodehave announced that we will get our first ever#PeriodEmojiin March 2019 ?

Find out more here ▶https://t.co/dKd4WwEShXpic.twitter.com/CdyG5fapAx

— PlanInternational UK (@PlanUK)February 6, 2019

אז למה לנרמל מחזור אתם שואלים? הנה דוגמה מצייגת: בשנת 2017 נעשה סקר באנגליה שבדק ומצא כי כ-48% מהנשים והנערות מתביישות לדבר על המחזור שלהן עם הסביבה, המשפחה והחברים. בישראל אמנם לא נעשה סקר מסוג הזה (בכל זאת, תקופת בחירות ומינה צמח עסוקה) אך זה לא סוד שמחזור לוקה בנגיעת טאבו במרחב הציבורי.

https://www.instagram.com/p/BmlFUrpBl9L/

ההחלטה של Unicode Consortium ליצור אימוג'י במיוחד לתקופה הזאת של החודש מראה על שינוי חיובי, לא רק בהקשר של מחזור, ויש רק לקוות שהליברליות של האימוג'יז תחלחל לתחומי חיים אחרים (אהמ, נישואים חד מיניים בישראל, אהמ).

• אימוג'יז
• מחזור
• ווסת
• החיים היפים