>> חנה רדו (כדאי מאוד שתעקבו) היא מהנשים המשפיעות בישראל, יזמית עסקית-חברתית הפועלת לקידום נשים וליצירת תעסוקה איכותית בפריפריה. היא זכתה בפרסים רבים על מנהיגותה ופעילותה בתחום האקטיביזם המגדרי, מייסדת ומובילתגרופ19,סופרסונסובית הראשונות, ומובילה מודל ייחודי של "יזמות פרקטית" שמתרגם חזון לעשייה בשטח. בשבועות האחרונים היא הצטרפה לוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון, ואלה חדשות טובות מאוד לאוניבסיטת בן-גוריון. "תל אביב שלי עוברת תקופה מורכבת", היא אומרת. "עיר שנלחמת ונשברת וממשיכה לעמוד. בתוך כל זה יש לי כמה מקומות בעיר שמחזירים לי נשימה, מחשבה, השראה וגם פרופורציות. מקומות קטנים, רגעים קטנים – אבל הם אלה שמחזיקים אותי".

>> רחוב מזמן אחר וחנויות ספרים מתוקות // העיר של רני בלייר אלקבץ
>> חוויה שמכווצת את הבטן ומענגת באותה נשימה // העיר של הדס גלזר
>> מסיבות לא לגילי ומקום להרגיש בו לא לבד // העיר של נתלי רשבסקי

1. ברשל

אחרי יום של 300 ק”מ בין ירוחם, צפת ושאר האהובים בפריפריה, אני נוחתת בברשל ברמת אביב. כמה צעדים מהבית, כוס יין ישראלי שאילי מנהל המקום המתוק מאוד יודע לבחור לי בדיוק, נשים צעירות ומדליקות שמחזירות לי אנרגיה – וברגע אחד היום כולו הופך קליל. ברשל הוא תחנת הנשימה שלי בעיר.
ברודצקי 19 תל אביב (רמת אביב)

2. כחול

בשישי או שבת אני הולכת לים בחוף תל ברוך. שם, מול הכחול האינסופי, אני נושמת אחרת. שם גם נולדים הפוסטים הכי טובים שלי על Group19 ועל Supersonas. הים מרגיע אותי ומסדר לי את הראש. תמיד אותו משפט עולה בי: למה לטוס ליוון כשיש כאן את הים הכי יפה בעולם?
יצחק ארצי 2 תל אביב (חוף תל ברוך)

3. התיאטרון בתל אביב

התיאטרון הוא מקור ההשראה שלי. גשר והקאמרי הם הבית התרבותי שלי. ובקאמרי, באמצע הצגה, היתה לי הארה, נולד לי הרעיון למועדון האלף של סופרסונס – אלף נשים משקיעות 1,000 ש"ח לחודש בשוק ההון במשך שנה, בליווי חמישים מנטוריות. הבנתי שזה מה שאני צריכה לעשות, וביחד עם כל מי שמצטרפות אלי, נשנה את העולם. שולמית מהמנויים שתמיד דואגת שאגיע להצגות הנכונות היא חלק מהרגע הזה.
תיאטרון גשר/ שדרות ירושלים 9 יפו // תיאטרון הקאמרי/ שדרות שאול המלך 19 תל אביב

4. מוזיאון תל אביב

עם כל הנכדים שלי (חמסה) אני הולכת לתיאטרון אורנה פורת במוזיאון תל אביב. הםן מאוהבים בהצגות, ואני מאוהבת בהםן. המוזיאון תמיד מפתיע ומחדש, וגם הקפיטריה סבבה, רגע קטן של קפה שחור וסנדוויץ’ טוב. אחרי ההצגה אנחנו יוצאים לכיכר החטופים. לא מקום לילדים, אבל הוא חלק מהמציאות שלנו, והמפגש בין התמימות שלהםן לבין הכאב של המדינה מחזיר אותי למציאות בכל פעם מחדש.
שדרות שאול המלך 27 תל אביב

5. ארקפה קניון רמת אביב

אני שם הרבה בזכות יונתן. הוא מהאנשים הנדירים שמרימים מקום שלם רק עם טוב לב. ושם, על קפה סביר ויונתן מצוין, מתנהלות הפגישות החשובות שלי: הטיקטוקיה, פותחות יומן, "מועדון האלף" "גרופ 19" סופרסונס + סניף חדש מהניילונים "סופרסונס בית שאן" שבדרך להיות אימפריה. אצלי תמיד מי שעושה את ההבדל הם האנשים, והמקום עצמו במקום שני 🙂
אינשטיין 40 תל אביב (רמת אביב)

מקום לא אהוב בעיר:

רחוב איינשטיין ברמת אביב! מקום שאני שוהה בו הרבה, וכרגע אני פחות מתחברת אליו. שיפוצים שלא נגמרים, רעש יום ולילה, מדרכות שמשתנות כל שבוע, רכבת קלה, חפירות כבדות ואוטובוסים לא צפויים. החיים כאן מרגישים כמו מגורים באתר בנייה. ובנוסף, במלחמת 12 הימים של איראן, חלק מהרחוב ממש נפגע ועדיין אין שיקום מסודר. אומרים שב־2037 יהיה מדהים. בינתיים? רחוק מזה.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
האקט התרבותי שהכי פתח לי את הלב לאחרונה היה ההופעה של איה כורם. זמרת אדירה, פמיניסטית – עם אימא פמיניסטית לא פחות – מצחיקה, כנה ומרגשת. היא מנצרת, מדברת על הפריפריה שאני כל כך אוהבת, והיא מנגישה את המציאות בצורה חדה ומדויקת. יצאתי מההופעה הזאת מחוזקת ומלאה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הספר"השמש לא מעניינת אותי"של יעל טבת־קלגסבלד. ספר חכם על אימהות, חמלה ואתגרים. בכלל, ספרים שנשים כותבות הם מקור כוח עבורי – אני תמיד מוצאת את עצמי בדמויות שלהן, הראשיות והמשניות, והכתיבה שלהן מרגישה כמו החיים עצמם. קוראת לפחות שלושה ספרים בשבוע.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לובי 99 מיסודה של לינור דויטש!רעיון גאוני שהוליד קבוצה לוחמנית, חרוצה ואותנטית של א.נשים שנלחמים בשבילנו בכנסת ובממשלה. הם מגנים עלינו מחוקים דרקוניים, עוצרים מהלכים ציניים, ודואגים שהמדינה תעבוד למען הציבור ולא על חשבונו. זה אחד המקומות הבודדים שאני מרגישה שבאמת נלחמים עבורי.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
הדס רגולסקי! היא מסמלת את מה שישראל עברה בעשורים האחרונים. מפונה מפתחת־רפיח, חיה בנתיב העשרה, הבית של הוריה נפגע בשבעה באוקטובר, וגם הם נפגעו כמו כל אנשי המקום. היום היא חיה בתל אביב ופועלת בזירה הציבורית באומץ גדול, מקדמת מהלכים חיוניים ומביאה חדשנות. אני עוקבת אחריה ולומדת ממנה בכל פעם מחדש.

מה יהיה?
אני מאמינה שיהיה טוב – אבל זה תלוי בנו. אם נבחר בחמלה במקום בכעס, בסבלנות במקום בפזיזות, ובהקשבה במקום בצעקה, בפמיניזם ושיוויוניזם במקום בשוביניזם, נוכל לבנות כאן משהו טוב יותר. תל אביב מוכיחה את זה בכל יום: בכיכר החטופים, בחלוקת מנות חמות, במתנדבים אנונימיים שעשו את הבלתי אפשרי ברגעים הכי קשים. ראיתי את האנשים האלה גם בצפת, בירוחם, באופקים, ובשדרות, וראיתי שהטוב בארץ הזאת עמוק יותר מהרוע. והכוח לשנות? הוא אצלנו. תמיד היה!

• העיר שלי
• אקטיביזם
• ברים בתל אביב
• חוף תל ברוך
• תיאטרון גשר
• תיאטרון הקאמרי
• מוזיאון תל אביב
• קניון רמת אביב

>> לי מסיקה אוחנה היא שחקנית ומחזאית (כדאי שתעקבו), ובימים אלה היא מככבת על הבמות ב"דור הוואי", מופע שיצרה יחד עם השותף שלה גיל כהן לצד השחקנים עפר גרינברג, יעל פולמן ורעות אלוש בקפה תיאטרון הקאמרי וברחבי הארץ. בנוסף, ממש באותם ימים אלה, עולה המחזמר המבוסס על שיריו של עילי בוטנר, "ימים של קיץ"בתיאטרון סיקרא אשקלון, אותו כתבה יחד עם אור אילן כהן שגם משחקת בו לצידה. הספק נאה? היא רק התחילה.

>> פנינה קטנה בלוינסקי ואחלה בשר בשוק // העיר של מיכל אפשטיין חמו
>> תל אביב של פעם ותקווה להחלפת המשטר // העיר של יצחק בן-נר
>> היא בת 27 והיא זכתה באולימפיאדת הברמנים // העיר של קורי לויס

1. קפה גרונימן

בחורשת רידינג שבשכונה שלי, רמת אביב הירוקה. מקום עם אוירה מדהימה בכל שעות היום. אוכל הכי טעים. מקומות ישיבה בין העצים בתוך חורשה ירוקה. אין על זה.
רידינג 34 תל אביב (רמת אביב)

2. אולם קפה תיאטרון הקאמרי

אולם הבית של המופע שלי ״דור הוואי״ מזה 5 שנים. אולם ששמע הרבה צחוקים של הקהל שלנו והוגשמו בו הרבה חלומות.
שאול המלך 17 תל אביב (משכן אמנויות הבמה)

3. חוף תל ברוך צפון

כי תל אביב היא ים ואני של הים וזה החוף הכי טוב. במיוחד עם ילדים.

4. המספרה של אלירן הרוש והקליניקה של אפרת הרוש

אפרת היא דיאטנית שלימדה אותי מהו אורח חיים בריא ואלירן בעלה הוא הספר הכי טוב בארץ. כבר ממש נהינו משפחה וכולנו (המשפחה שלי) מסתפרים שם ומטופלים שם ואין כיף כמו לשתות שם קפה.
שלמה המלך 4 תל אביב

5. הטיילת

על הים בדיוק בחיבור בין תל אביב ליפו. יש שם איזה קסם שאי אפשר להסביר. זה תמיד יזכיר לי שכשרק עברנו לעיר נסענו שם בקורקינטים בלילות.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

בואו נדבר רגע על התנים שבאים מהירקון בלילה לשכונה שלנו ומוציאים את כל הזבל מהפחים ובבוקר אנחנו קמים למזבלה אחת גדולה. זהו סיימנו לדבר 🙂

השאלון:

איזה אירוע תרבות סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההצגה "מיקי מציל" בתיאטרון הקאמרי. ההצגה הכי מבריקה שראיתי בזמן האחרון. יש בה את כל מה שתיאטרון צריך להכיל.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בימים אלו עולה בתיאטרון סיקרא אשקלון ההצגה "ימים של קיץ", הצגה מוזיקלית לנוער המושתתת על השירים הנפלאים של עילי בוטנר. המחזה מספר את סיפורם של בני נוער מהעיר, "חוצניקים", שמגיעים בחופשת הקיץ שלהם לשקם קיבוץ בדרום. הם נפגשים עם בני נוער מהקיבוץ וכל החבורה אמורה לצלוח את זה יחד, מה שבטח לא קורה בהתחלה. את המחזה כתבתי יחד עם אור אילן כהן ואנחנו גם משחקות בו. הכתיבה על הילדים שמתמודדים עם שאלת הזהות הישראלית בימים הקשים האלו וצולחים את כל האתגרים שאנחנו עוברים פה, נתנה לי כוח והרבה תקווה.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כאשת מילואימניק גאה! (גולני- חטיבת כרמלי שליטה!!!) כל מה שאני יכולה להגיד מניסיוני האישי הוא שההתמודדות בבית, כל כך הרבה ימים לבד, היא לפעמים בלתי אפשרית. אז כל יד שאתם יכולים לתת לנשות המילואים זו ברכה שמחזקת לעוד סבב ועוד סבב.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני הכי רוצה להרים להורים של גן מקהלה. שכל כך עוזרים לי כשבעלי יוצא למילואים. לפני שאני אפילו מספיקה לבקש. זה מחמם את הלב וזו קהילה אמיתית בעיניי.

מה יהיה?
טוב! אין ברירה אחרת! אסור לנו להפסיק להלחם על הטוב שיהיה בעתיד. אין ייאוש בעולם כלל.

• העיר שלי
• תיאטרון
• גרונימן
• טיילת תל אביב
• חוף תל ברוך
• תיאטרון הקאמרי
• מספרות
• תנים

>> ייגור פראוזנקו הוא מבכירי המיקסולוגים בישראל, יליד אוקראינה והאיש מאחורי "DROP", פופ-אפ קוקטייל בר סקסי בקומה השנייה של קפה אירופה (עד 31.3); בתחילת אוקטובר 2023 הוא נסע לגרמניה לתערוכת הברים הגדולה ביותר באירופהופגש חבר מאוקראינה. "למחרת בבוקר התעוררתי משיחות טלפון רבות והבנתי שאני נמצא כעת באותה סיטואציה כמוהו", הוא משחזר. כמה ימים אחר כך הוא שב לתל אביב והתנדב בהכנת אוכל לחיילים ושינועו לצפון. כמה שבועות לאחר מכן הוא פתח מחדש את מעבדת הקוקטיילים 7:1 Lab, בה היה שותף ומילא את כל התפקידים – מלצר, ברמן, מנהל, מארח ושוטף כלים.בשנה האחרונה הוא מתמקד בפיתוח קריירה חדשה כיועץ ברים וממתין כמו כולם לשלום שיבוא.

>> פארק ריק מאנשים ושווארמה שמזכירה לי חבר // העיר של טאפש // פסטיבל המגבר
>> הרחוב עם הריח הכי טוב וכיכר עם חור בלב // העיר של מוטי ביקובסקי // פסטיבל המגבר

1. גן הקקטוסים בפארק הירקון

גן ייחודי עם אוסף עצום של קקטוסים וסוקולנטים. מקום שקט אבל מלא אנרגיה. אני אוהב לברוח מדי פעם מהרעש של העיר, וזה האסקייפ המושלם.

2. גן הפסגה

מקום יפהפה ביפו עם נוף פנורמי משוגע של העיר והים, שממחיש את תל אביב כעיר מודרנית ומתפתחת. עבדתי במלון דה ג'אפה בתחילת דרכו, ולעיתים קרובות הייתי מגיע לכאן עם חברים לעבודה, לפני או אחרי משמרת.

3. חוף תל ברוך

מקום מושלם להירגע ליד הים. זה היה החוף הראשון שביקרתי בו בתל אביב. הבית הראשון שלי בעיר היה מעון העולים בבית ברודצקי ברמת אביב. לא היו לי תעודת זהות ישראלית, כרטיס אשראי או סים. לקחתי את האופניים ושאלתי אנשים איפה הים. איכשהו הגעתי לתל ברוך, ומאז זהו החוף האהוב עליי.

4. מרכז סוזן דלל

מרכז מצוין להופעות מחול ותיאטרון, ושטח ציבורי מעולה לישיבה ובהייה בעוברים ושבים. אני אוהב לשבת בכיכר המרכזית. יש שם תמיד אווירה מיוחדת שאין בשום מקום אחר בעיר.
יחיאלי 5

5. חנויות אסייתיות בתחנה המרכזית

כשגרתי בשכונת שפירא, סניף הדואר שלי היה בתוך התחנה המרכזית, והייתי מגיע לשם מדי שבוע לאסוף חבילות. שם גיליתי את החנויות האסייתיות, שנתנו לי השראה לרעיונות חדשים לקוקטיילים וחשפו אותי לטעמים חדשים. אפשר למצוא שם פירות אקזוטיים כמו דוריאן או ירקות ותבלינים שאין בשום מקום אחר בעיר.
לוינסקי 108

מקום לא אהוב בעיר

כרוכב אופניים, אני מוצא את רחוב סלמה אחד המסוכנים ביותר בתל אביב, במיוחד בצומת של סלמה ושדרות ירושלים. הרחוב הזה זקוק בדחיפות לשביל אופניים למען בטיחות התושבים.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בשנה שעברה הוזמנתי להרצות בפסטיבל ברים בגאורגיה, ושם נכחתי בסמינר של זולטאן נגי מבוטיק בר בודפשט. המילים שלו השאירו עליי רושם עמוק. במיוחד: "הזמן הטוב ביותר לשתול עץ היה לפני 20 שנה. הזמן הטוב הבא הוא עכשיו" ו"אדם נהנה מסירה (boat) פעמיים: כשהוא קונה אותה וכשהוא מוכר אותה".

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסדרה "אייל קטן" לימדה אותי שהבעיות שלנו יכולות להיות פחות חמורות ממה שהן נראות, והזכירה לי לשמור על פרספקטיבה. גם מצאתי את עצמי מתחבר מאוד לדמות הראשית.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
קודם כל, חשוב להתחבר לעמותות שקרובות ללבכם. באופן אישי, אני תומך ביוזמות שמסייעות לעולים חדשים בישראל. לפני ארבע שנים יזמתי פרויקט חברתי בשם First Step Matters שנועד לעזור לעולים חדשים למצוא עבודה בתעשיית האירוח. לאחרונה פגשתי ברמנית שסיפרה לי שמצאה את העבודה הראשונה שלה באירוע שארגנתי, וכיום היא מנהלת בר. בנוסף, כאוקראיני, כשפרצה המלחמה ארגנתי אירוע צדקה למען אוקראינים שנפגעו מהפלישה הרוסית. ביקשתי מחברים בתעשיית האלכוהול לתרום מוצרים, והברמנים בעצמם התנדבו, והכנו תפריט מיוחד לאירוע. כל מטרה שקרובה ללבכם מבורכת, החל מאימוץ בעלי חיים ועד עזרה לתושבים שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה.

מי התל אביבי שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יש המון אנשים שזקוקים לעזרה, החל מתמיכה נפשית ועד עזרה כלכלית. חשוב לי להדגיש את חשיבות התמיכה בעסקים קטנים כמו מאפיות ובתי קפה. מאז שהמלחמה החלה, העסקים האלו נאבקים לשרוד, ותמיכה בהם חיונית לעתידם.

מה יהיה?
הלוואי שידעתי, אבל אני מאמין שלאחר המלחמה נרגיש עליה במספר האנשים שיעלו לארץ. האירועים האחרונים הובילו רבים בעולם לחשוב על ביטחונם האישי. כשהמלחמה תסתיים, התיירות צפויה לעלות – לאו דווקא תיירות נופש, אלא ביקורים של ישראלים החיים בחו"ל – מה שיחזק את הכלכלה שלנו, יתמוך בעסקים וישנה את האווירה בעיר. גם תיירות החוץ תחזור, גם אם לא במספרים שהיו לפני הקורונה.

• העיר שלי
• קוקטיילים
• קפה אירופה
• קקטוסים
• גן הפסגה
• חוף תל ברוך
• סוזן דלל
• תחנה מרכזית תל אביב
• סלמה