1. מתי המקלל

החמארה האגדית בשוק לוינסקי. בגלל האנשים שבאים מכל הקצוות האפשריים של החברה. אפשר לשבת שם בשקט ולבד, למרות שתמיד קורה שם איזה משהו: החל בשיחות עד לדיבורים של חכמת חיים וכו׳. מקובל פה לחלוטין לשתות בירה של 8:00 בבוקר.
מטלון 41

2. כיכר מסריק

בגלל ההרגשה של חו״ל. שלא כמו בדרום העיר לרוב נקי פה. החנויות ובתי הקפה הם של אנשים המתגוררים בצפון העיר.

3. מתחת לגשר של מלון הילטון

פינה חצי-סודית שלרוב אנשים לא מגיעים אליה. יש שם ספסל בדיוק מתחת לגשר, כשבמיקום הזה ניתן לייצר אקוסטיקה של כנסיות מהמאה ה 12! אפשר לשבת ולמחוא כפיים או סתם לשיר לשמיים.

4. שכונת פלורנטין

כי זה הסטודיו והבית המוזיקלי שלי משנת 92. אני הכי אוהב להגיע לשם ממש מוקדם יחד עם מעמד הפועלים, ואז אחרי שעתיים-שלוש של עשייה לצאת מהסטודיו בריחוף חלקי אל הנגריות ולריח הדבק, לצד בתי הקפה והאנשים שזה עתה יצאו ממסיבה.

5. לשוטט על הקטנוע כשהעיר שקטה

בעיקר ברחובות הצדדיים. בלי כל מטרה רק כדי להכיל את הסביבה. זה מאוד מרגיע.

6. רוטשילד 88, פינת בלפור, על המרפסת

זאת פינה חמה ומיוחדת עבורי. בכל פעם שאני עובר בה אני אוסף ד"ש מהפסלים של אמא שלי, עפרה צימבליסטה.

מחר (31.12) ב-13:30 תחנוך תזמורת 'מפעל המוזיקה' בניצוחו של חן צימבליסטה את ביתם החדש באקדמית תל אביב-יפו בקונצרט חגיגי. הכניסה חופשית.לפרטים נוספים

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• מתי המקלל
• חן צימבליסטה
• פלורנטין
• שדרות רוטשילד

• Facebook
• Twitter
• Email

תחילתו של הסוף יצוין ביום שלישי הקרוב (25.8.2015), זה יקרה בתיאטרון ירושלים, לאורך שלושה ימים בהם יתקיים ״פסטיבל סוף הקיץ״. הפסטיבל, שחוגג כעת תשעה קיצים להקמתו, הוא פסטיבל רב תחומי אשר מארח מדי שנה הפקות מקור המבקשות לקחת את השיח בין אמנויות הבמה לאמנויות המסך למחוזות חדשים. יצירות בימתיות, מוסיקליות ותיאטרליות, עוברות עיבוד מחודש לטובת האירוע, כאשר אמני מסך מגיבים להתרחשויות החיות על הבמה, ולהפך. התוצאה היא תערובת בין אמנויות הבמה, לצילום, וידאו ארט ואנימציה.

פסטיבל סוף הקיץ מתקיים כולו תחת כיפת השמיים, כשבמשך כל יום משלושת ימי הפסטיבל הופכת רחבת תיאטרון ירושלים למארחת בשתי משמרות: מופעים לכל המשפחה יתקיימו כל יום לפני השקיעה (17:30), כשהרכבת הלילית יוצאת לאחריהם, עם מופעים מוזיקליים לאחר השקיעה (21:30), ואל תוך הלילה.

הנה המופעים ששווה לראות בשלושת הימים הללו:

25.8.15

לפני השקיעה

שבת בבוקר- מחזמר לילדים המבוסס על שיריו של יוני רכטר

תיאטרון הקיבוץ מציג מחזה המציג את עלילותיה של חבורת ילדים בליווי שירי הילדים שכתב יוני רכטר: שבת בבוקר, גברת עם סלים, אדון שוקו ועוד רבים וטובים, על רקע עבודת מסך של אדם סופר.

אחרי השקיעה

בחברה טובה- שם טוב לוי והאורקסטרה של אבי ליבוביץ. אמן אורח: שלמה יידוב

בעקבות אלבום חדש ומשותף, חוברים הכוחות הללו למסע ברפרטואר של שם טוב לוי, משנות ה-70 ועד היום. שירים שהקליט, כתב לאחרים, וקטעים אינסטורמנטלים בליווי תזמורתו של ליבוביץ׳, המורכבת מ- 12 נגנים. כל זאת יבוצע על רקע אמנות המסך של היוצרת מירב שחם.

26.8.15

אחרי השקיעה

מעט פשטות- הדס קליינמן ואביב בכר חוגגים שנה לאלבום "מעט פשטות". אורחים מיוחדים: שלמה גרוניך ויעל דקלבאום

בהופעה יבוצעו כל שירי האלבום שנכתב ביחד ולחוד על ידי הצמד, ועוסק בכמיהה לפשטות בעולם מורכב. אמנית המסך שתלווה את ההופעה היא סוהיני טל.

27.8.15

לפני השקיעה

הקצב הפנימי שלי- הפקת שנוצרה במיוחד עבור הפסטיבל בביצוע חן צימבליסטה ותזמורת הסינפונייטה הישראלית באר שבע

מציגה את סיפור המחזה "הקצב הפנימי" מאת יקי מכרז, סיפור מוסיקלי עם הומור וקצב. המנצח ואמן כלי ההקשה חן צימבליסטה חושף בפני הילדים את סיפורו האישי ומזמין אותם להשתתף במופע, שבו הוא מגלה איך נוצרת מנגינה. אמן המסך המצטרף למסע: Jewboy

אחרי השקיעה

להקת ימן בלוז ומקהלת גוספל בת 20 זמרים

במהלך החודשים האחרונים נרקם שיתוף הפעולה בין תיאטרון ירושלים ורביד כחלני, שתוצאתו מסע מוסיקלי מאחד סגנונות ותרבויות, אל עבר מקורותיה העמוקים של מוסיקת הנשמה. הפקת מקור אשר שתנעל את הפסטיבל.

• יוני רכטר
• שלמה יידוב
• שם טוב לוי
• שלמה גרוניך
• חן צימבליסטה
• ימן בלוז
• אביב בכר
• הדס קליינמן
• יעל דקלבאום
• עירוני
• ירושלים
• קיץ