Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
חיכיתי לתוכנית הזאת, שפחות מתמקדת בז'אנר מסויים אלא יותר בהלך רוח. אלו השירים השקטים, היותר mellow, שהכי ריגשו אותי השנה. וכמובן שכמו ביתר תוכניות הסיכום שלי, גם בזאת יש חריגות מבורכות. בשבוע הבא חג הסיכומים של אור בזויות יגיע לקיצו עם תוכנית סיכום הגראז', פסיכדליה ואינדי-רוק שיהווה את הפינלה. אל תפספסו את שני הסיכומים הקודמים שלההיפ הופ והסולואתסיכום האינדיפופמשבוע שעבר.
השיר הכי יפה באלבום השלישי של הרכב האינדי-רוק הסינמטי מאוקלוהומה נשמע כמו פסקול לקיץ נטול אור שמש. אומרים שהלהקה מזכירה את פליט פוקסס ואלט-ג'יי. לשמחתי אני לא שומע את הקשר אל השתיים. עם זאת, החיבור עם רדיוהד, שאותם חיממו בסיבוב ההופעות של האלבום "The King of Limbs", דווקא די ברור. באמת יש במלנכוליה שלהם משהו מאוד בריטי.
Other Lives
Dorthia Cottrell – "Gold"
הרכב הסטונר-מטאל המצוין Windhand הוציא השנה את "Grief's Infernal Flower" – אלבום ענק לטעמי שקולע לטעמו של קהל רחב בהרבה מזה של הז'אנר. בצדק הוא זוכה למקום נכבד בסיכומי המטאל של השנה (במקום ראשון במצעד של סטריאוגאם, למשל), עם זאת פחות אנשים נחשפו לאלבום הסולו של הסולנית שלו, דורת'יה קוטרל, שגם יצא השנה. נשמע כמו הצד המשלים והשקט לאלבום הרועם של להקתה, עם אמריקנה מאובקת ואפלה וקול ענק שעלול לגרום לכם לבכות. נראה לי שהתאהבתי.
אלבום הבכורה של Dorthia Cottrell
Sharon Van Etten – "Remembering Mountains"
הסינגר-סונגרייטרית הנהדרת קארן דלתון, מעולם לא הפכה לכוכבת פולק-בלוז כמו חבריה, בוב דילן ופרד ניל, אבל היא לגמרי הייתה ראויה לכך. השנה יצא פרויקט מחווה יפהפה של זמרות שרות שירים שלה, שלא ראו אור, וביניהן ג'וליה הולטר, מריסה נדלר, איזובל קמפבל ושרון ואן אטן – ששרה את שיר הנושא המושלם מתוכו.
אלבום המחווה לקארן דלתון
Julia Holter – "Sea Calls Me Home"
למרות שלא ערכתי (עדיין) רשימה ממוספרת של אלבומי השנה שלי, סביר מאוד להניח ש"Have You In My Wilderness" של ג'וליה הולטר ייכנס בטופ 3. יש בו חיבור שמיימי בין עיבודים נסיוניים אך עדיין פופיים-משהו, כתיבה אישית ונהדרת ונגיעות של מוזיקה קלאסית. ורוחה החיה של קייט בוש מעופפת מעל כל זה ומשרה אווירה מוזרה. שימו לב לקראת סוף השיר לסולו הסקסופון הקצרצר והמחורע שמערבל ת'מוח בתוך כל העדינות הזאת.
Majical Cloudz – "Downtown"
אני סאקר של רומנטיקה אובדנית. וכמה יופי יש בהגשה האינטימית כל כך של דבון וולש:
"There's one thing I'll do \ If it ever goes wrong \ I'll write you into all of my songs \ And if suddenly I die \ I hope they will say \ That he was obsessed and it was okay"
Majical Cloudz
Chromatics – "Just Like You"
איפה האלבום שלהם, איפה? אני עדיין מחכה ל-"Dear Tommy" שכבר היה אמור לצאת השנה. בינתיים, החבר'ה מהלייבל הנהדר Italians Do It Better הספיקו להוציא לא פחות משבע גרסאות כיסוי ל-"Girls Just Want to Have Fun", אבל אלבום לא אופק. לטעמי "Just Like You" הוא עדיין השיר הכי יפה, מרגש (ועצוב) שלהם מהזמן האחרון, עם ביט אלקטרוני וקול מלחשש שמתאים ללילה לבד מול קיר.
"Chromatics – "Just Like You
Jaakk Eino Kalevi – "Deeper Shadows"
הבטחתי קצת חריגות והנה מגיעה אחת: ז'אקו אינו קאלבי הוא אמן אלקטרוניקה פיני שיוצר קטעי איטלו-דיסקו נגועים בסופט-רוק הזייתי. זה צ'יזי בדיוק במידה המודעת לעצמה כדי להפוך את החומרים שלו לפנינות פופ מוזרות.
Low – "Into You"
לואו היא אחת הלהקות האהובות עלי, אבל אני מוכרח לומר שהאלבום החדש שלה, שלראשונה "חוטא" באלקטרוניקה, לא הפיל אותי מהרגליים. יש בו כמה קטעים יפים מאוד, כמו זה, אבל הוא לא בין האלבומים הגדולים שלה. בהזדמנות זו אפנה אתכם לריאיון שעשיתי מוקדם יותר השנה עם סולן הלהקה, שהיהאחד הראיונות המיוחדים שיצא לעשותאי פעם. קרה שם משהו בשיחה ההיא.
Low. מימין: סטיב גארינגטון, אלן ספרהוק ומימי פרקר. צילום: יח"צ
Sufjan Stevens – "Should Have Known Better"
השנה חזר סופיאן סטיבנס למקורות הפולקיים שלו, רק שהפעם הוא לא מתאר מקומות באמריקה, כפי שעשה באלבומיו מהעשור שעבר, אלא את חייו שלו, והתוצאה היא הדבר הכי אינטימי שאי פעם יצר. בשיר זה הוא מתאר את האבל על הקשר האבוד עם אמו האלכוהוליסטית הדכאונית שנטשה אותו ואת אחיו כשהיו קטנים ואת החרטה על אי יצירת הקשר עמה אחרי מותה. בראיון מהשנה סיפר כי הוא לא מעוניין לגדל ילדים בעקבות הילדות שחווה. כואב.
Jim O'Rourke – "Hotel Blue"
רשימת האמנים שאורורק עבד איתם כמפיק ארוכה להחריד (סוניק יות', ג'ואנה ניוסום, ווילקו. וזה רק על קצה המזלג). בעצמו הוא גם הוציא אינספור אלבומים, רבים מהם מגיעים לאוונגארד ואימפורביזציה, אך השנה הוציא את "Simple Songs" – שכשמו כן הוא. טוב, לא בדיוק, אבל אלו שירים הרבה יותר פשוטים ממה שהוא הרגיל אותנו לצפות. השיר הזה, שהוא האהוב עלי באלבום, מתחיל בגיטרה קטנטנה ומסתיים באורקסטרה ענקית. שיר נהדר עבור מי שמרגיש שלא נשאר לו מקום.
Jim O'Rourke – Simple songs
My Morning Jacket – "Big Decisions"
אנומליה מספר #2 בסיכום הזה. אי אפשר לומר על השיר שהוא שקט או בלדה כלשהי, אבל האפקט שלו עלי הוא לגמרי של שיר נוגה למרות הרוקיסטיות שלו. ג'ים ג'יימס, הסולן, שר כאן, תוך הפגנת אהבה גדולה, על מישהו או מישהי שהוא כבר לא מסוגל לעזור לו/ה, לא מסוגל להחליט הכל עבורו/ה. ויש פה גם אחלה של פזמון סינג-אלונג. מיי מורנינג ג'אקט הוציאו השנה את האלבום הטוב ביותר שלהם מזה שנים.
My Morning Jacket – The Waterfall
Father John Misty – "I Love You, Honeybear"
רומנטיקה חסרת תקנה שכוללת סכיזופרניה, דיכאון, את בנו של השטן, ספינה טובעת ומצעים עם כתמי רורשאך של מסקרה, אפר, שפיך ודם. מה עוד אפשר לבקש? מתוך האלבום השני שהוציא השנה פאד'ר ג'ון מיסטי, שהתגלה גם כחיית במה נרקיסיסטית לא נורמלית. אם לא ראיתם אותו עדיין בהופעה (אני פספסתי אותו השנה בפולין), תתנחמו לפחות ביוטיובים.
פאדר ג'ון מיסטי
John Grant – "No More Tangles"
עוד נרקיסיסט מודע שהוציא אלבום נהדר השנה הוא ג'ון גרנט (שרבים מתבלבלים בינו לבין פאד'ר ג'ון מיסטי, בגלל גוון קול דומה). "Grey Tickles, Black Pressure" הוא אלבום מורכב מאוד, וגם הכי מגוון מוזיקלית של גרנט עד כה.
ג'ון גרנט
Kurt Vile – "Pretty Pimpin"
בשיר הפותח את "…b'lieve i'm goin' down", האלבום שקורט וייל הוציא השנה, הוא נשמע כמו מישהו שנמצא במשבר אישיות חמור, מי שלא מזהה את ההשתקפות שלו במראה. אבל גם כשוייל שר על הילד-איש שהוא ועל המרחק בינו ובין מי שהוא מדמיין שהוא רוצה להיות – הוא נשמע תמיד כל כך נינוח, כזה laid back.
Alex G. – "Brite Boy"
ההחתמה הטריה של לייבל האינדי הנהדר דומינו רקורדס היא אלכס ג'י, בחורצ'יק בן 22 מפילדלפיה. האלבום החדש שלו, "Beach House", מציג לו-פיי אינדי פופ צבעוני מחדר השינה, עם השראה מגדולים וטובים כמו להקת Built To Spill ואליוט סמית זצ"ל.
Alex G – Beach Music
Nicole Dollanganger – "You're So Cool"
תודה לך גריימס, על שחשפת את ניקול דולנגאנגר לעולם. גריימס הקנדית החליטה לעשות מהלך ולהקים לייבל קקיוני בשם "Eerie Organization", שמטרותו העיקרית היא לדאוג שהיוצרת, העונה לשם המשפחה הארוך והמסובך הזה, קנדית גם היא, לא תישאר אלמונית. האזינו למילות השיר ותגלו שהוא לא מתוק כפי שהוא נשמע.
Nicole Dollanganger – Natural Born Losers
Jenny Hval – "That Battle Is Over"
ג'ני חבל? רק לאחרונה התחלתי להאזין לאלבום המיוחד שלה, שבו משתתפים מוזיקאים מ-Swans ו-Jaga Jazzist. בסינגל הבולט הזה, מתוך "Apocalypse, Girl", ג'ני תוהה מה לקחנו מכל מהפכות הדורות הקודמים, האם באמת התקדמנו ולאן?
"You say I'm free now, that battle is over, and feminism is over & socialism's over. Yeah, I say I can consume what I want now"
Jenny Hval – Apocalypse Girl
Yo La Tengo – "I'm So Lonesome I Could Cry"
קלאסיקת אמריקן סונג-בוק של האנק וויליאמס זוכה לגרסת כיסוי נהדרת באלבום החדש של יו לה טנגו. שמעו גם אתהקאבר המעולה שהם עשו לקיור.האלבום שהם הוציאו השנה מורכב בעיקר מקאברים, רובם מוצלחים.
Yo La Tengo – Stuff Like That There
Matthew E. White – "Feeling Good Is Good Enough"
איזה שיר אופטימי ויפה זה, אני גם כל כך מתחבר למסר שהוא בעצם שם השיר. מאת'יו אי. ווייט איכשהו מצליח בקלות לערבב רגאיי, טרופיקאליה, פולק וגוספל לכדי פנינות אינדי חכמות, אך באלבומו החדש והשני, Fresh Blood, הוא מתמקד בעיקר בארנ'בי דרומי.
Joanna Newsom – "Divers"
אלבום חדש לג'ואנה ניוסם והפעם למזלנו הוא לא משולש, כך שאולי נצליח להשתלט עליו לפני שתוציא עוד אחד. החדש משלב בארוק, פולק אמריקאי מהמאה ה-19, מחשבות על מושג הזמן, רעיונות שיכולים להפוך לסרט מדע בדיוני וכמובן את נגינת הנבל וקולה היפהפיים. כמו שבטח אתם כבר יודעים, במקרה שלה דרושה האזנה מעמיקה לשירים – הם מאוד מילוליים. עוד לא צללתי ליתר האלבום כי תקוע על שיר הנושא. טוב לי איתו בינתיים.
Susanne Sundfør – "Memorial"
גם בתוכנית הקודמת, של האינדיפופ, השמעתי את סוזן סנדפור, הלוא היא מלכת נורבגיה. אלבום הפופ של השנה וכנראה גם אלבום השנה שלי. ב-"Ten Love Songs", סנדפור מצליחה, איכשהו, לחבר בין אייטיז, יורו-טראש ופופ לבין אקטרוניקה עדינה ואפילו מוזיקה קלאסית מודרנית א-לה פיליפ גלאס – לכדי שירים עצובים ורקידים להפליא. לדפוק באמצע אלבום פופ יציאה של 10 דקות (שחולפות כמו שתיים)? שלמות.
סינגל חדש ללהקת הבנות הכי בועטת בלונדון, קטעי נאו-פסיכדליה ואסיד-רוק מדהימים, שירים מאוהבים עד מעל לראש ואחד חדש של ג'ואנה ניוסם בתוכנית הרדיו ומדור המוזיקה "אור בזויות"
אור בזויות נפתחת עם מתיקות אפלולית שטובעת בסאונד הגדול הזה שאפיין את להקות הבנות שהפיק פיל ספקטור בסיקסטיז,הרונטסוהקריסטלזלמשל. אם כי השיר הרומנטיש הזה לא יצא אי אז, אלא דווקא ב-2011, באי.פי של הדאם דאם גירלז, "He Gets Me High", שראה אור בלייבלסאב פופ.
Dee Dee (רפרנס לראמונז?) מהדאם דאם גירלז. צילום: יח"צ
Heliotropes – "Christine"
שנתיים אחרי אותו אי.פי של הדאם דאם גירלז (רפרנסל"דאם דאם בויז" של איגי פופ?), הוציאה להקה נשית אחרת, ההליוטרופס, את אלבום הבכורה, "A Constant Sea", שהיה הרבה יותר קשוח וכסאחיסטי מהבנות שפתחו את השעה. עם זאת, בשיר שסוגר אותו, "Christine", הרומנטיקה והעדינות משתלטות על הכעס – וגם בו אפשר לשמוע את הסאונד המיתולוגי שלספקטור.
Heliotropes – A constant Sea
The Besnard Lakes – "The Spectre"
הרכב נאו-פסיכדליה אדיר ממונטריאול, קנדה שיותר אנשים צריכים להכיר. אם אהבתם אתSpiritualizedואת הסאונד הפסיכדלי המרהיב שדייב פרידמן שיכלל עם להקתו,מרקורי רב, זאת הלהקה הבאה שתעופו עליה. ממליץ להתחיל עם האלבום "The Besnard Lakes Are The Roaring Night" מ-2010. "The Spectre" לקוח מהאלבום האחרון שהוציאה, בעל השם המופרך – "Until in Excess, Imperceptible UFO".
The Besnard Lakes. צילום: יח"צ
Majical Cloudz – "Silver Car Crash"
אני מאחל לכולנו להיות מאוהבים כמו דבון וולש ממג'יקל קלאודז. אבל אם זה יקרה, העולם ייחרב – זה בטוח. הלוואי עלינו כזאת אפוקליפסה.
"I want to kiss you Inside a car that’s crashing"
Jacco Gardner – "The Ballad of Little Jane"
באסה שג'קו ביטל את הופעתו שהייתה מתוכננת להתקיים השנה במחוזותינו. בבלדה על ג'יין הקטנה אפשר לשמוע עד כמה הושפע המולטי אינסטרומנטליסט ההולנדי, מאחד, יהלום משוגע,שגם נהג לכתוב שירי ילדים קסומיםהלוקים בבדידות נוראה.
ג'קו גארדנר. צילום: יח"צ
David Bowie – "After All"
ועוד על ילדים, זה שיר מתוך אלבום הרוק הכבד, כביכול, של בואי, "The Man Who Sold The World" מ-1970. שיר שתמיד היה אחד הפייבוריטים שלי מתוך גוף היצירה המפלצתי של בואי, לא ברור לי למה הוא לא נחשב לאחת הקלאסיקות שלו. אגב,ב-8 בינואר יוציא בואי את אלבומו ה-25, שיקרא "Blackstar". החייזר טוען כי מדובר באלבום הכי מוזר שאי פעם הקליט.
Yo La Tengo – "I'm So Lonesome I Could Cry"
קלאסיקת אמריקן סונג-בוק של האנק וויליאמס זוכה לגרסת כיסוי נהדרת באלבום החדש של יו לה טנגו. שמעו גם את הקאבר המעולה שהם עשו לקיור, הנה:
Angel Olsen – "Hi-Five"
ציטוט מתוך "I'm So Lonesome I Could Cry" פותח את השיר המעולה הזה של אנג'ל אולסן, כך שלא יכולתי שלא לחבר אותו לקאבר של יו לה טנגו. והווייב של השיר? משהו כמו: "מה, גם אתה בודד? / תן כיף! – גם אני" (תרגום חופשי, מאוד, מתוך השיר).
Galaxie 500 – "Instrumental"
כשמו כן הוא, זהו קטע אינסטרומנטלי מתוך האלבום הנפלא, "Today" מ-1988 של אחת מחלוצות השוגייז. דרייב מעולה, ערימות של ריברב, כנהוג בז'אנר, ומקדם התמכרות גבוה במיוחד.
Galaxie 500 – Today
Clinic – "See Saw"
קליניק העיפו לי את הראש בימי התיכון עם שני האלבומים הראשונים שלהם, "Walking With Thee" ו-"Internal Wrangler", ששילבו ביט וינטאג'י אלקטרוני עם אדי הזיות מסוף הסיקסטיז. קטע האסיד-רוק הזה שלהם יצא ב-2012 באלבום "Free Reign", שכמו כל אלבומי הלהקה, ראה אור בלייבל המצויןדומינו רקורדס.
Moon Duo – "Night Beat"
את האלבום השלישי שלהם מון דואו הוציאו מוקדם יותר השנה, וכמו בקודמיו, גם בו הם מרביצים ברפטטיביות בהשראתSuicide, עם גרוב פסיכדלי ואלקטרוניקה טריפית. את מכונת התופים מחליף כאן המתופף ג'ון ג'פרי, שהצטרף לצמד סאני ימאדה וריפלי ג'ונסון (שחבר במקביל בהרכב ה[פ]סייק-רוקWooden Shjips).
Moon Duo – Shadow of the Sun
Singapore Sling – "Martian Arts"
סינגפור סלינג היא להקת פוסט-Pאנק מרייקויק, איסלנד, השואבת השראה מוזיקלית ממקורות דומים לאלו של Moon Duo, אבל לוקחת אותה למקום הרבה יותר אפל. ולראיה, שם האלבום: "סטיה, דיכאון ומוות". על הכיפאק.
Singapore Sling – Perversity, desperation and Death
Savages – "The Answer"
ב-2013 סאבאג'ס הלונדוניות הוציאו את אחד האלבומים הכי בועטים של השנים האחרונות, "Silence Yourself". חרשתי לו את הצורה. והנה צצה לה סנונית ראשונה מתוך האלבום השני שצפוי לצאת בקרוב! ויש גם קליפ חדש:
Joanna Newsom – "Divers"
אלבום חדש לג'ואנה ניוסם והפעם למזלנו הוא לא משולש, כך שאולי נצליח להשתלט עליו לפני שתוציא עוד אחד. החדש משלב מוזיקת בארוק, פולק אמריקאי מהמאה ה-19, מחשבות רבות על מושג הזמן, רעיונות שיכולים להפוך לסרט מדע בדיוני וכמובן את נגינת הנבל וקולה היפהפיים. כמו שבטח אתם כבר יודעים, במקרה שלה דרושה האזנה מעמיקה לשירים – הם מאוד מילוליים.
!["Chromatics – "Just Like You](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/03/sizes/artworks-000106514098-wnuj60-t500x500-P_wo_500_500.jpg ""Chromatics – "Just Like You")
![Low. מימין: סטיב גארינגטון, אלן ספרהוק ומימי פרקר. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/01/sizes/12753-p_wo_500_333.jpg "Low. מימין: סטיב גארינגטון, אלן ספרהוק ומימי פרקר. צילום: יח"צ")
![Dee Dee (רפרנס לראמונז?) מהדאם דאם גירלז. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/10/sizes/dumdumgirls-2014-01-guido-engler-high_wo_500_500.jpg "Dee Dee (רפרנס לראמונז?) מהדאם דאם גירלז. צילום: יח"צ")
![The Besnard Lakes. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/10/sizes/The-Besnard-Lakes_wo_500_341.jpg "The Besnard Lakes. צילום: יח"צ")
!["I want to kiss you Inside a car that’s crashing"](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/10/sizes/Dolk_-_Love_Crash_wo_500_332.jpg ""I want to kiss you Inside a car that’s crashing"")
![ג'קו גארדנר. צילום: יח"צ](https://timeoutil-static.s3.eu-central-1.amazonaws.com/media/2015/06/sizes/111314Jacco474_h1_wo_500_281.jpg "ג'קו גארדנר. צילום: יח"צ")
