>> אילת רוה היא זמרת-יוצרת ואחת הקולות המעניינים במחוזותינו. תוכלו להיווכח בכך בעצמכםן בשבוע הבא בלבונטין 7 (רביעי 14.1), כשהיא תשיק עם להקתה את האי.פי "זה לא לתמיד".הכרטיסים שלכם כאן.

>>מיץ התפוזים הכי טוב וחנויות ספרים כמו בחו"ל. העיר של שקד בשן
>>קצת ירוק לנשמה ומקומות שהיו חסרים בעיר // העיר של נטעלי בראון
>>קפה בת"א של פעם והממולאים הטובים בעולם. העיר של יסמין רביב

1. אולפני פלוטו

בשנה האחרונה למדתי הפקה באולפני פלוטו שנמצאים בדרום תל אביב, ומהר מאד המקום הזה נהיה הבית השני שלי. הלימודים היו מדהימים, ויצא שהכרתי שם אנשים שנהיו החברים הכי טובים שלי. בימים אלה אני עובדת על האלבום השני שלי שם. יוצא לי להיות שם לפחות פעמיים בשבוע וכל פעם זה כמו לחזור הביתה. מדובר במקום עם כמויות של קסם ואנשים מדהימים ומוכשרים.
לבנדה 45 תל אביב

2. הגינה מול הים בגן העצמאות

זה המקום שלי ושל החברה הכי טובה שלי, היא הכניסה בי אהבה ללכת לראות שקיעות שם בכל הזדמנות אפשרית. היא עכשיו בטיול הגדול אז אני מתגעגעת אליה וזה פחות כיף בלעדיה, אבל זה עדיין כלכך מרגיע ומשמח אותי.

3. לאבה

זה המקום האהוב עליי ועל חברים שלי. אנחנו אוכלים שם המון. פשוט אין לי אהבה בחיים כמו לשבת שם, לדבר, לשתות יין ולאכול פסטה. זה כנראה המקום בעיר שאני יושבת בו הכי הרבה.
סמטת בית הבד 7 תל אביב

4. הבארבי

מקום שאני פשוט מתרגשת כל פעם שאני בו לא משנה מה. כמו יראת כבוד כזאת. החלום הכי גדול שלי בחיים זה להופיע שם. כל פעם שאני שם אני פשוט מקבלת כמויות של דרייב.
נמל יפו 1, יפו

5. הבית של ההורים שלי

אין לי בשביל מה להסביר למה הוא המקום הכי טוב בעיר, הוא פשוט כזה. הוא מלא באהבה ובמוזיקה ואמנות והוא גם בשכונה שאני כלכך אוהבת. מאוהבת קשות בבית הזה.

מקום לא אהוב בעיר:

נחלת בנימין בחמישי בערב. פשוט חרדה קיומית. בחיים לא מתקרבת לשם. רק לראות את נהר האנשים שיש שם עושה לי התקף חרדה. איך אנשים מצליחים להנות בצפיפות הזאתתת אני לא מבינה זה כל כך מלחיץ.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בספטמבר האחרון לבונטין 7 ומוזיאון תל אביב עשו לילה לבן במוזיאון וזה היה מדהים. הייתה הופעה של אלון עדר שגרמה לי לבכות. הייתה אזעקה תוך כדי ״יומבו״, והאולם של ההופעה היה המרחב המוגן אז כולם נכנסו. אלון והלהקה המשיכו את ההופעה, ותוך כדי לכולם צלצלו הטלפונים עם הרעש המלחיץ הזה של הצופר, אבל המוזיקה וזה שכולם היו יחד בזה, זה היה מנחם ואבסורדי. בהמשך הערב הייתה גם הופעה של נונו שגרמה לי להתאהב בה ובאלבום שלה ברמות.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
אני אובססיבית לשיר יום כיפור של יסמין מועלם. לא שמעתי שיר שעד כדי כך ריגש אותי המון זמן. וגם האלבום האחרון של אוליביה דין. וואו אני מאוהבת בה ברמות.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל התיכון הייתי מדריכה בכנפיים של קרמבואז זה אירגון שתמיד יהיה הכי קרוב ללב שלי. אם אתם בגילאי חטיבה-תיכון תרשמו לסניף הקרוב אליכם. זה כל כך כיף וממלא ובאמת צריך שם אנשים טובים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אלי סטין ועינת הולנד. אוי כמה אני אוהבת אותן ואת הפודקאסט שלהן. טסתי לבד לפורטוגל לפני כמה חודשים והקשבתי להן בלי סוף, פשוט הלכתי ברחובות ליסבון וצחקתי לעצמי. הן אדירות ואני מעריצה שלהן ומתרגשת מהדרך שהן עושות.

מה יהיה?
יהיה טוב כי אין ברירה אחרת. יש כאן אנשים שפשוט אוהבים את המדינה הזאת על אמת. ואותם האנשים פשוט לא יתנו לה לאבד את הדי אן איי שלה, וגם לא יוותרו עליה. גם אם לפעמים זה מרגיש קול קטן בתוך כל הדברים הרעים. אז אני פשוט יודעת שיהיה בסדר ונאחזת בתקווה ובאותם האנשים ומזכירה לעצמי שאני אחת מהם.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• לבונטין 7
• בארבי
• גן העצמאות
• המלצות של מקומיים

>> יסמין רביב (תעקבו) היא מנסיכות האינדי האהובות במחוזותינו, זמרת, יוצרת ומובילת ההרכב הבועט קיקי מלינקי. לפני כחצי שנה היא הוציאה את אלבומם החדש, "לא אותו דבר" וכתבה לנו טור מושלםובו התוודתה ש"רציתי דווקא לכתוב על התחתונים הרטובים שלי. דמיינתי את עצמי דוחפת אותם לפרצוף של פוליטיקאי זה או אחר ואומרת לו – תריח", ומאז ליבנו שייך לה. בעוד ימים מספר (חמישי 8.1 20:00) זה יכבוש את לבונטין 7 ואם יהיה לכם מזל וכרטיסיםזה יכבוש גם אתכם.

>> קצת ירוק לנשמה ומקומות שהיו חסרים בעיר // העיר של נטעלי בראון
>> בר חשוך וסקסי וקפה על ארגז תנובה // העיר של כפיר רוס
>> בר יין אירופאי מתוק ושכונה שהיא קיבוץ // העיר של טלי בן נון

1. הג'אנק

הג׳אנק של יניב זה החדר חזרות הראשון שעשיתי בו חזרה של קיקי מלינקי הלהקה, ומאז לא עזבתי. תכלס מרגישה שזה הבית שלי. זה גם תמיד נחמד לפגוש שם להקות שעושות מוזיקה מעולה. לאחרונה הכרתי שם את להקת ״צילצל״, טובים ממש, ממליצה לחפש הופעות שלהם.
שוקן 19 תל אביב

2. שמעיה

כשגרתי בפלורנטין חבר סיפר לי שיש את המקום הזה ברחוב ויטל שהוא כמו מסעדת פועלים של פעם. שמעיה באמת מכין את הממולאים הכי טעימים בעולם. אכלתי שם לאחרונה אחרי המון זמן שלא הייתי שם ושמחתי לראות שזה עדיין הוא מבשל במטבח הפצפון מאחורי הדלפק והאוכל בדיוק באותו הטעם.
ויטל 2 תל אביב

3. רחוב הגלבוע

פעם לימדתי פסנתר אצל משפחה שגרה ברחוב הקטן והיפהפה הזה שמחבר בין שינקין לשדרות רוטשילד. זה רחוב מרוצף עם הרבה עצים וכמה ספסלים ואיזה שתי פינות ישיבה עם לוחות שחמט שמצוירים על שולחנות מאבן. ישר התאהבתי ברחוב וגם אחרי שכבר לא לימדתי אצל המשפחה הזו אהבתי לשבת שם בהפסקות בין תלמידים, בייחוד בקיץ בגלל שיש שם הרבה שקט וצל ואנשים שעוברים ואומרים לך "צהריים טובים".

4. קפה החשמל

קפה החשמל גורם לי לחשוב על המונח "תל אביב של פעם", למרות שאני לא יודעת כמה "פעם" נחשבת התקופה שבין 2016-2023. מי שהמליצה לי עליו היתה השחקנית מיכל ויינברג שהיתה שרה במקהלה קטנה שניצחתי עליה פעם. אני אוהבת את כסאות העץ ואת הפסנתר שעומד שם ואת המוזיקה ואת הסנדוויץ׳ חביתה.
החשמל 12 תל אביב

5. לבונטין 7

חושבת שההופעה הראשונה שראיתי בלבונטין 7 היתה של רות דולורס וייס בזמן שהייתי חיילת, התרגשתי בטירוף. זוכרת גם איך התרגשתי בפעם הראשונה שהופעתי שם בעצמי, זה היה בזכות יונתן גולדמן, חברי הטוב שכותב שירים ממש טובים וגם מנגן בס בלהקה שלי. הכרנו בארוחת ערב אצל חברים משותפים ודיברנו על אליוט סמית ואז אמרתי לו שגם אני כותבת שירים והוא אמר "היי, אולי תפתחי את ההופעה שלי בלבונטין" ואני אמרתי "היי, בדוק שכן". שורה תחתונה נראה לי חלק גדול מהאהבה שלי למקומות בעיר זה הסיפור של איך הכרתי אותם.
לבונטין 7 תל אביב

מקום לא אהוב בעיר:

צומת/מחלף קפלן.חציתי אותו באופניים והיה איזה שקע לפני אחד מהאיי תנועה ועפתי ושברתי את שתי השיניים הקדמיות שלי. כשקמתי בא הומלס והציע לי בקבוק מים, זה היה נחמד מצידו. מאז אני לא נראית אותו דבר עם השיניים שלי מהפלסטיק שעלו כמו שכר דירה. זה היה אירוע טראומתי עבורי וכתבתי שיר בנושא שנקרא "לא אותו דבר". מאז אני לא חוצה את המחלף באופניים כי אני פוחדת, ותכלס אשמח לעדכון כשהעירייה תסדר שם את השביל.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההופעה המעולה של להקת פלג ולהקת קלפטומנים בלבונטין 7.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
"הקלות הבלתי נסבלת של הקיום" למילן קונדרה. מצאתי את הספר ברחוב בחודש שעבר ומהרגע שהתחלתי לקרוא לא הצלחתי לעצור.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני ממליצה מאוד לתרום ל"שוקרי", לייבל עצמאי וחיפאי שבזכותו הרבה מוזיקה טובה מתרחשת. יש קסטות ועוד כל מיני מרצ׳,הנה הם בבנדקמפ.

מי התל אביבית שהכי צריך להרים לה כרגע?
שקד בשן המופלאה עומדת להוציא ספר חדש העונה לשם הלא שגרתי "בגיל 27 אכלתי בפעם הראשונה מלפפון", יש אירוע השקה חמוד ב-15.1 ביוקה ומפלצות.

מה יהיה?
כל יום נדמה לי שלא יכול להיות יותר גרוע יותר ממה שכבר אבל המדינה שלנו תמיד מצליחה להפתיע. למרות זאת אני מאמינה שיהיה טוב, מתישהו, ואז שוב פעם רע, כמו שכל הזמן.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• לבונטין 7
• קפה החשמל
• שמעיה
• רחוב הגלבוע
• רחוב קפלן

>> ג'וש שגיא (למה שלא תעקבו) הוא אומן אידאולוגי, במאי, שחקן ומורה למשחק בבית הספר למשחק אימפרו. הוא גם פרפורמר, והווקאליסט של להקת הפאנק המחורעת והמחאתית במיוחד, רפסטר בלאסטר אקספיריינס. בימים אלה הוא מככב בשלוש הצגות פרינג' מרתקות: "חפץ לב" בתיאטרון הסימטה, "הפוריטנים" בתיאטרון הבועה, ו"רק בשמחות", קומדיית פרינג' קורעת שתעלה בפסטיבל האביבשל תיאטרון הסימטה (11.9), וכן, פסטיבל האביב נערך השנה בסתיו. ככה זה עכשיו.

1. פארק החורשות

פארק החורשות הוא פנינה של שקט,טבע ורוגע בדרום העיר. המקום מסמל לתושבי האזור שלווה והנאה גדולה. מבחינתי האישית, הפארק משמש כלוקשיין של סדרת הרשת הכי טובה בארץ לדעתי, "נערי פארק החורשות". יש לה מעריצים רבים. היא לגמרי הפוכה מהשקט של הפארק ויש בה טרלול חיובי.

2. סינמטק תל אביב

לא בשל ההיסטוריה של הקולנוע, לא בשל סרטי האיכות, ולא בשל הפסטיבלים הנהדרים, אלא בעיקר בגלל ההזדמנות שהמקום הזה נותן לקולנוע ישראלי עצמאי. כשחקן ששיחק בתפקיד ראשי ב-12 סרטים ישראלים עצמאיים, רק שם יכולתי להזמין צופים לצפות בסרטים בצורה ראויה.
הארבעה 5 תל אביב

3. קפה תמר ז"ל

המקום הזה שימש עבורי במשך שנים כבית שני. טוסט גבינה, לחמניות יבשות, ערק על קרח על הבוקר וקפה הפוך. האיכות של המזון הייתה זניחה לעומת התחושה המדהימה שם, עם האינטלקטואליות האומנותית שאפפה את המקום ונתנה תחושה של כסית כשהיה בשיאו, טרם בגרותנו.

4. מועדוני המוזיקה הקטנים של תל אביב

הלדין (אוגנדה),הבאנהוף, המונה, הצימר, החדר הקטן בתדר, הכולי עלמא וכמובן לבונטין 7, מקומות שנותנים ביטוי ללהקה שאני חבר בה – רפסטר בלאסטר אקספיריינס – שהיא גם רועשת במיוחד וגם חתרנית ומחאתית. עד שנקבל במות גדולות, אלה המקומות לשמוע בהם מוזיקה ישראלית חדשה.

5. תיאטרוני הפרינג' בתל אביב

תמונע, צוותא 2, רדוד ועוד – ומעל לכולם, תיאטרון הסמטה שהוא הבית שלי בתיאטרון מעל 30 שנה. המקומות שבהם אפשר להגיד הכל על הבמה. בלי פחד ובלי מורא.

>> אנשים עם נשמה של מושב ובראנץ' סודי מחוץ לזמן // העיר של דנה ספיר
>> קבב בטעם ממסטל ושדרה שכמעט לא נגעו בה // העיר של רם אוריון

מקום לא אהוב בעיר:

כל הבניינים הגבוהים שנבנים במרכז העיר ומחרבים את האופי של העיר. חייבים להפסיק לבנות לגובה במרכז העיר בדרום העיר ובצפון הישן .

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
שתי תערוכות נהדרות: האחת של חנה אשורי, בשם "היכל המוגלה" בגלריה ק׳ ,אומנות אמיצה שהופכת את המוגלות של החיים לזוהרות. השניה היא "בת אלף" של ורד נימרוד, אומנית ומשוררת אדירה, תערוכה שהתקיימה ב"התיבה" ביפו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ספרו של רפי פרח, "דפוק וזרוק במנאלי ורישיקש", ספר שקראתי בנשימה אחת. מרתק, מצחיק ומהפנט.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
מחאת הנשים. המחאה להחזרת אחינו החטופים ואחותנו ענבר הימן. הן ההמצאה הכי אפקטיבית, הכי אמיצה, הכי מתמידה והכי יומיומית. נשים אלה הן עמוד האש לפני המחנה ואני מעריץ אותן.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
רפי פרח, במאי קולנוע עצמאי– "היו זמנים בתל אביב" (סרט פולחן תל אביבי מעולה) ובמאי סדרת הקאלט "נערי פארק החורשות". הוא גם מוזיקאי וגיטריסט אדיר בלהקות רבות, ביניהן רפסטר בלאסטר אקספיריינס, סופר נפלא ועוד ועוד. תפקידו כאומן הוא לערער לכם את התודעה, והוא עושה את זה מעולה.

מה יהיה?
יהיה רע מאוד. אנחנו בדרך להיות מדינת הלכה, לאחריה תהיה מלחמת נצח, ואז סוף דרכה של מדינת ישראל כפי שהיכרנו אותה. בסופו של יום, לאחר הקזת דם מתמשכת, תהיה פה מדינת כל אזרחיה.

• העיר שלי
• תיאטרון פרינג'
• פארק החורשות
• קפה תמר
• לבונטין 7
• הצימר
• אוגנדה
• צוותא
• תיאטרון הסימטה

>> בגדXכפת הם מיה ולנטיין ודורון (גוזל) גולדשמיד (תעקבו), ובימים אלה הם משיקים את "Tivon", אלבום בכורה מאזורי הפאנק-רוק-גראנג' בהשראת שנות ה-90' עם טוויסט תיאטרלי בשילוב הומור אבסורדי, העוסק בסיפור ההתבגרות שלהם בטבעון. השירים באלבום לוקחים את המאזינים למסע רגשי בין דיכאון, זעם, שמחה ואהבה, מבוססים כולם על סיפורים אמיתיים של מיה ודורון ומשחזרים את תקופת הנעורים שלהם, כשאבקת הקסמים שהם מפזרים בה נובעת מחברוּת בת 25 שנה. ביום שלישי הקרוב (19.8) הם ישיקו את האלבום בהופעת 360 חגיגית בלבונטין 7. אתם רוצים להיות שם.אל תתווכחו.

1. יוחננוף

סופרמרקט אמיתי כמו שצריך להיות סופר: מלא מעברים, בשר טרי, דגים טריים, מעדנייה, עמדה לתשלום עצמאי, עמדת מיחזור בקבוקים וחנייה. פעם התערבנו על 100 ש"ח מי זוכר את כל הבתים של מעוז צור. מיה הפסידה לגוזל ושילמה לו בגיפט קארד ליוחננוף. גוזל גם קיבל ממיה מחזיק מפתחות אופנתי של הסופר האהוב עליהם במתנה.
דרך בן צבי 112 תל אביב

ככה עושים סופרמרקט. יוחננוף (צילום: יחסי ציבור)

2. מזל וברכה

פעם בשבוע אנחנו יוצאים מהאולפן שלנו שליד הבארבי הישן והולכים כמה דקות ברגל למזל וברכה. פלאפון של אחד העובדים משמיע מוזיקה (ולפעמים בטעות גם הודעות קוליות), היחס חברי כאילו שאנחנו מכירים שנים, וללא ספק ארוחת הצהריים הכי שווה בעיר. קציצות בשר, דגים, עוף בתנור, ומלא תוספות וסלטים. אי אפשר לסיים את הצלחת וכל הטוב הזה רק ב-50 ש״ח.
קיבוץ גלויות 45 תל אביב

3. הגראג'

חדר חזרות עם וייב, יחס ומקצועיות ברמה גבוהה. לא תמיד קל לשריין שם זמן לחזרה אבל תמיד ננסה שם לפני מקומות אחרים. ברגע שעולים במעלית המפוקפקת כבר מתחילים להרגיש יותר טוב. יש בגראג׳ אוסף ייחודי של פריטים (גופי תאורה, טפט, ניאון, תמונות, בובה מקריפה ועוד) שגורם לך כל הזמן להסתכל מסביב. משהו באנרגיה של המקום ושל מיכאל מתורגם בסוף לחזרות מעולות, וללהקה שמחה.
שביל המרץ 5 תל אביב

4. פסל מאיר דיזנגוף (רוכב על סוסתו)

אין בארץ הרבה פסלים, בטח לא של אנשים רוכבים על סוסים (קשור כנראה לדיבר השני). אבל אנחנו גדלנו עם פסל גדול של אלכסנדר זייד משקיף על גבעות שייח אבריק, והוא היה ה-פסל, הוא אפילו מוזכר בשיר שלנו Never. היינו הולכים לשבת בפסל, להשתכר ולשיר שירים בגיטרה, ופסל דיזנגוף מזכיר לנו קצת את הרגעים היפים האלה מפעם.
רוטשילד 16 תל אביב (מול בית דיזנגוף)

5. לבונטין 7

האנשים טובים והעמוד תקוע – הקסם של המקום הזה קורה כבר שנים. אחד המוסדות החשובים בעיר למוזיקאים עצמאיים, ואנחנו שמחים להופיע שם כל פעם מחדש. אגב, ההופעה הקרובה ב-19.8 ב22:00.

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

יש את הקטע הזה שאתה רוצה לשבת בכיף לקפה, ומשלם עליו כסף טוב, ויושב בכסא לא הכי נוח, ויש איזה משאית שבדיוק עושה לך רוורס באוזן, ואיזה מקדחה ענקית שהתחילה לעבוד על הרכבת הקלה, אבל בכל זאת כיף לך כי אתה בתל אביב ויושב ושותה קפה טעים, ואתה מתעלם מכל הדברים הגרועים, ועוברת חולדה וזהו אתה מחליט שנמאס לך מהעיר המסריחה הזאת, ואז אתה לוקח עוד שלוק מהקפה ונושם עמוק ומדחיק.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לכם את הראש או פתח לכם את הלב?
ראינו את נונו בבארבי: היא השראה, היא פשוט טובה, היא אמנית גאונה. היא מצליחה במקביל להיות קול של דור ולתת כבוד למוזיקה הישראלית של הדורות הקודמים. לדעתנו היא עושה מודלינג מדהים לדור חדש של יוצרות שיהיו פה בעתיד ככה שאנחנו מחכים לשמוע את המוזיקה החדשה שתצוץ בעקבותיה.

איזו יצירה נתנה לכם כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
היה מופע שהשיק את ״מנגינות לשעת חירום 2״. האלבום הופק על ידי עדי שחם וספיר וולך ויצר שיתופי פעולה בין מוזיקאים ומוזיקאיות מהמרכז ומהעוטף. זה היה ערב שהרגיש מכושף, שמלא רגשות היו צריכים למצוא דרך לצאת וכל אמנית שעלתה לבמה מצאה כלי אחר להוציא את זה דרכו. היה עצוב, מרגש, מעורר השראה ואפילו קצת תקווה, והזכיר למה מוזיקה היא מוצר בסיס קריטי ולא מותרות.

לאיזה ארגון או מטרה אתם ממליצים לתרום או להתנדב בזמן הזה?
שנינו הצטרפנו בכיתה ד׳ לנוער העובד והלומד. גדלנו בקן ונראה לנו שבכל חזית משמעותית שהייתה בשנים האלה מצאנו את עצמנו פעילים ומתנדבים. זה היה מקום אדיר לגדול בו ולפתח את הזהות, את הערכים ואת השייכות שלנו לכאן. אנחנו ממש ממליצים לכל נער ונערהלמצוא את הקן הקרוב לביתוולהצטרף (אפשר גם לתנועות נוער אחרות…).

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אנחנו רוצים להרים לטל אנגרט, חבר טוב כבר 20 שנה. אחרי ה-7.10 הוא היה ציר מרכזי בהקמת מרכזי חוסן ליישובי העוטף, וגם ברגע שפרצה המלחמה עם איראן למפוני גוש דן. הוא הגיע עד גבול לבנון כדי לטפל בשיטת emdr בפוסט טראומה של חיילים. ביחד יצרנואפליקציה שעוזרת בהפחתת מתח ושיפור הריכוז,HarmonicBrain. אנגרט יזם אפליקציה נוספת להתמודדות עם התקפי זעם והיא עתידה לצאת בקרוב.

מה יהיה?
אנחנו חלוקים בינינו, אבל מקווים שהרוב יהיה טוב.

• העיר שלי
• אינדי ישראלי
• פאנק
• לבונטין 7
• סופרמרקט
• מאיר דיזנגוף
• נונו

למה סתם מלכלכים על תל אביבים שהם לא אוהבים מסורת? אנחנו הכי אוהבים מסורת. למשל, המסורת שהתפתחה בשנים האחרונות סביב לבונטין 7, כשביום הולדתו הוא פולש למוזיאון תל אביב ומערבב את אולמות המוזיאון עם עולמות האינדי במשך לילה פרוע וקיצי אחד שבו השוליים כובשים את המרכז. זאת מסורת שאנחנו דבקים בה, מאמינים בה, ומבקשים מהציבור לכבד ביום הקדוש, חמישי 24.7.25 למניינם החל מ-19:30. סבבה? סבבה.

>> מבטלים את הביטול: הלילה הלבן של תל אביב חוזר בסוף אוגוסט
>> הישראלים באים: 8 סרטים חדשים יתחרו בפסטיבל הקולנוע בירושלים

במסגרת חגיגות יום ההולדת ה-19 של מועדון ההופעות האהוב, תחת הכותרת "לילה לא שקט", ישובו אנשי לבונטין 7 עם ליינאפ חלומי המורכב מהמוזיקאיותים האהובים עליהם אל החללים המרהיבים של מוזיאון תל אביב לאמנות. בתוך התקופה הקשוחה שעוברת על כולנו, האירוע יהיה על פי מתכנניו "רגע שיא של אור בו המוזיקה מנצחת".

הליינאפ יכלול בין היתר את אלון עדר ולהקה, עמיר לב מארח את איה זהבי פייגלין, עדן דרסו, הילה רוח strings, בום פם, שי טרא ליטמן, דניאלה תורג׳מן, בועז קראוזר, גולי52, ספוטניק היי פיי, תומר צוק, דני דורצ׳ין, BANGA, UIUIUI והפתעה אחת גדולה וסודית. מבחינתנו מכיל הליינאפ גם הפתעה אחת רעה: הופעה של עטר מיינר.

נזכיר כי בחודש ינואר 2021 נטען, בסדרה של כמה פרסומים בסטורי על ידי בחורה איתה יצא, כי מיינר פגע בה פיזית ונפשית. מיינר הכחיש את הטענות בפוסט פייסבוק מספר ימים לאחר מכן, ובין היתר כתב "אני מתכוון לעמוד על האמת ולהגן על שמי". מאז לא הוסיף דבר בנושא, אך חזר להופיע. זכותו של מיינר כמובן להופיע, אך במסגרת פסטיבלית כזו נכפית הופעתו גם על מי שהיו מעדיפים להימנע ממנה.

מועדון לבונטין 7 נוסד ב-2006 על ידי המוזיקאים אסיף צחר ודניאל שריד והמנצח אילן וולקוב. ברבות השנים הוא הפך לעמותה וכיום מנוהל על ידי הסקסופוניסט הבינלאומי אסיף צחר. הרבה לפני שגן החשמל עבר תהליכי התחדשות עירונית מואצים, לבונטין 7 היה כוח החלוץ במתחם ומשך אליו את קהל שוחרי המוזיקה האמנות והתרבות בעיר.

לאורך השנים הופיעו בו שורה של אמנים גדולים כקטנים, מקומיים ובינלאומיים, ומי שהתחילו בו את דרכם זוכרים לו חסד נעורים וחוזרים להופיע בו גם היום כשהם ממלאים אולמות ענק. המועדון ממשיך לעצב את חיי התרבות והלילה של תל אביב לצד מוסדות איקוניים נוספים ולהוות בה עוגן חשוב של תרבות וחדשנות במנעד רחב של סגנונות (ולא פחות חשוב עכשיו – עוגן של יציבות).
>> לילה לא שקט: לבונטין 7 במוזיאון תל אביב, חמישי 25.7 החל מ-19:30.עוד פרטים וכרטיסים כאן

• ❤ תרבות
• לבונטין 7
• מוזיאון תל אביב
• אינדי ישראלי
• הופעות מומלצות