Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
הפלורנטינים הזועמים: לעיר הזאת נמאס משולחנות של מסעדות ברחוב
לאכול בחוץ בפירנצה? תגדירו "בחוץ". אלפרסקו דיינינג בפירנצה (צילום: שאטרסטוק/Time Out London)
מכירים את זה שאתם צריכים לפלס דרך בין שולחנות וג'יף של מסעדות כדי להגיע הביתה? אם אתם גרים בנחלת בנימין או כרם התימנים, בטח שאתם מכירים. בפירנצה, הלוא היא פלורנטין המקורית, החליטו גם לעשות משהו בקשר לזה ויאסרו על מסעדות להציב בחוץ שולחנות וכיסאות ב-120 רחובות ואתרים היסטוריים
האלווין כבר מזמן מאחורינו אבל איטליה חווה כעת רגע פרנקנשטייני משלה: היא יצרה מפלצת שאינה יודעת כיצד להשתלט עליה, מפלצת מוכרת מאוד לתושבי אזורי הבילוי המרכזיים בתל אביב: האכילה בחוץ. אלפרסקו סטייל. וליתר דיוק, לאכול במסעדה – אבל בשולחן שניצב על הרחוב. זה אולי לא נשמע מפלצתי, אבל תושבי פירנצה לגמרי רואים את התופעה משתוללת ברחובות והורסת את העיר. זה מכוער, זה מפריע, זה מלכלך, זה מרעיש. ועכשיו זה אסור.
בעקבות קמפיין תושבים עיקש ונחוש שקרא למועצת עיריית פירנצה לאסור את פעילותן של מסעדות על חשבון שטח הרחוב, הכריזה מועצת העיר בשבוע שעבר כי החל מתחילת 2026 תיאסר הצבת שולחנות בחוץ (וגם כיסאות, כן, למה אתם חייבים להתחכם) על מסעדות ב-50 רחובות וכיכרות היסטוריים בפירנצה, כש-70 ספוטים נוספים יהיו כפופים לתקנות מחמירות.
שולחנות ושמשיות, שולחנות ושמשיות בכל מקום. פירנצה (צילום: שאטרסטוק)
נדמה שאף אחד לא ממש מרוצה מהתוצאה הזו. המקומיים שהובילו את הקמפיין אומרים שהצעדים שנוקטת העירייה לא ימנעו ולא יעלימו את מבוכי השולחנות ברחובות העמוסים, המקשים על התושבים לפלס דרך לביתם והחוצה ממנו, בעוד בעלי העסקים מודאגים מהאפשרות שההגבלות ירחיקו תיירים פוטנציאליים וייפגעו בענף התיירות וההסעדה כולו. ומי שיצא לו לאכול בטרטוריה נחמדה ברחוב ציורי בפירנצה בוודאי יסכים שזו חלק מהחוויה.
בעלת מסעדה אחת בפירנצה אף אמרה ל"טיימס" האנגלי שמקומות הישיבה בחוץ חיוניים להצלחת העסק שלה, כמו גם של טרטוריות רבות אחרות. מומחי תעשייה מודאגים שדחיקתן של המסעדות בחזרה פנימה תפגע דווקא במסעדות אותנטיות עם ערכים מקומיים, ותשלח תיירים לאופציות זולות, מהירות ומוכרות, תוך פגיעה בנתח הרווחים הדקיק גם כך של בעלי העסקים הקטנים.
אתר היסטורי מהמם? בוא נאכל. פירנצה (צילום: שאטרסטוק)
המקומיים, עם זאת, לא משתכנעים. במהלך הדיונים על מקומות הישיבה בחוץ, הבהירו התושבים לנבחרי העיר שהרחובות שלהם הפכו ל"מסלול מכשולים", והם נאלצים להשתחל בין שולחנות, תפריטים וגדרות כדי להגיע לכל מקום. מנכ"ל תחום התיירות בפירנצה, יאקופו וויצ'יני, מסכים ואומר ש"הגבלת ארוחות אלפרסקו תסייע להגן על המרחבים הציבוריים ועל המורשת הפלורנטינית", ותהפוך את העיר נוחה יותר למגורים עבור תושביה.
איפה בפירנצה תיאסר הצבת מקומות ישיבה בחוץ?
האיסור יתמקד באתרים היסטוריים וברחובות צרים מאוד. מקומות איקוניים כמו הפאלאצו וקיו, הפונטה וקיו וכיכר האופיצי ייכללו ברשימה. גם במקומות שבהם ההגבלה לא תחול, עסקים עשויים להידרש להסיר גדרות או מחסומים שהונחו סביב השולחנות ולהימנע משימוש בשמשיות ענק. גורלן של הכיכרות הגדולות בעיר – פיאצה דלה סינוריה, סנטה מריה נובלה, פיטי והרפובליקה – עדיין לא הוכרע, אך החלטה בעניינם צפויה עד סוף השנה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
הממלכה המיוחדת: קלארו של שף רן שמואלי נכנסה למדריך מישלן
יפה יפה, יש חריף? קלארו לונדון (צילום: מתוך עמוד האינסטגרם clarolondon)
האחות הלונדונית של המסעדה התל אביבית האהובה נכללת ברשימה היוקרתית של מישלן המרכזת את מיטב המסעדות החדשות שנפתחו בלונדון, הישג מרשים במיוחד נוכח המצב. שמואלי: "היו כתבים שאמרו שלא יסקרו את המסעדה אם לא נסכים לדבר על המלחמה, אבל אנחנו עוסקים בבישול ואירוח, לא בפוליטיקה"
בתוך אוקיינוס של בשורות איוב מכל כיוון נחמד לקבל מדי פעם חדשות טובות, במיוחד כשהן מגיעות מחו"ל: מסעדת קלארו לונדון זוכה להיכלל במדריך מישלן. לא, עדיין לא מדובר בכוכב, אך זהו אות כבוד מרשים למסעדה הלונדונית הצעירה של שף רן שמואלי.
ברשימה שכותרתה "מסעדות חדשות בלונדון במדריך מישלן", כותבים מבקרי המדריך ש"בצאתכם מהחלל המעוצב בתחכום, מוסד בנקאי שעבר שיפוץ – תחושו שדאגו לכם היטב. הצוות כאן חביב ומסביר פנים, מה שהופך את המקום לאידאלי להתמקמות על הדלפק ולשיחה נעימה על המנות בהשראה ים-תיכונית שבתפריט. מבחר נרחב של יינות בכוסות והיצע מרשים של קוקטיילים רק מגבירים את קסמו של המקום".
קסם ים תיכוני בג'נטלמנ'ס קלאב. קלארו לונדון (צילום: אינסטגרם/@clarolondon)
את שמואלי הידיעה המחמיאה לא תפסה בהפתעה. ובכל זאת, הוא גאה ונרגש. "ידענו שבדקו אותנו, כי לפני חודשיים ביקשו תמונות. אמנם לא דורגנו אבל נכנסנו למדריך וקיבלנו הודעה שאנחנו עושים עבודה מדהימה". הופעה של מסעדה ישראלית במדריך, אפילו אם היא אינה מוגדרת ככזו ("אנחנו מוגדרים כמסעדה ים תיכונית, אך יודעים שאני מישראל ושיש לנו מסעדה אחות בתל אביב") – מהווה הבעת אמון אדירה במסעדה שנפתחה לפני תשעה חודשים.
המבנה העתיק בן שלוש קומות שנמצא בבעלות משפחת המלוכה (Crown Estate), ואשר שימש בעבר בנק, עוצב מחדש עם קומת כניסה ובה מטבח פתוח גדול שמהווה את לב המסעדה ובר ישיבה. בקומה העליונה ממוקמים שני חדרים פרטיים ובר נפרד לאירוח, והמטבחים נמצאים בקומת המרתף. על העיצוב הופקד משרד האדריכלים הבינלאומי עטור הפרסים DesignLSM, שיצר חיבור בין מוסד הג'נטלמנ'ס קלאב למאה ה-21. בשנתיים האחרונות נמצא שמואלי על קו תל אביב-לונדון, ומי שמנהל את המסעדה ביומיום הוא שף שאדי עיסאווי (לשעבר חמרמורת בחיפה).
ניצחון גדול למטבח הישראלי. שף רן שמואלי (צילום: גיל חיון)
לאור תדמיתה הקורסת של מדינת ישראל בזירה הבינלאומית, הפירגון הממושלן משמעותי פי כמה. שמואלי מספר שלא חווה בלונדון אנטישמיות – "רק בזעיר אנפין ובשכונות רחוקות מהמרכז", אך הוא מודה שהמצב אינו מדהים. "בעלי מסעדות ישראלים ויהודים סופגים הודעות נאצה וניסיונות חבלה, כולל פיזית. לא מדברים על כך בתקשורת, אבל מסעדה כשרה בלונדון נשרפה". לדבריו מספר חברות יח"צ סירבו לעבוד עם המסעדה בגלל בעליה הישראליים, ושתיים מהן אף הצהירו על כך מפורשות. "כמה כתבי מזון אמרו שלא יסקרו את המסעדה אם לא נסכים לדבר על המלחמה, אבל זה לא התחום שלנו. אנחנו מתעסקים בבישול ואירוח, לא בפוליטיקה", הוא פוסק.
כמה יופי. קלארו לונדון (צילום: אינסטגרם/@clarolondon)
למרות חבלי הלידה הקשים, קלארו לונדון זוכה לשבחים. "אם סילבסטר מושלם כולל מבחינתכם לשבת לארוחת ערב על רקע מוזיקה שמרימה את האווירה – קלארו סט.ג'יימס הוא בדיוק המקום עבורכם", מפרגנים החברים מ"טיים אאוט לונדון". גם שמואלי עצמו זוכה לחיבוק חמים ממי אם לא ה-BBC, והוזמן להופיע פעמיים בתכנית הפופולרית Saturday Kitchen. "קיבלו אותי מאוד יפה ונוצרו קשרים טובים עם חברת ההפקה", הוא משחזר ומוסיף שעצם ההכרה בקלארו מרגשת אותו. "לקבל הכרה בכזו תקופה מחמם את הלב. פחות חשוב לי באיזה מקום ידרגו אותנו. אני לא שואף לכוכבים, אלא לספק את הקהל".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
המסעדות הכי טובות בשיקגו: לא בטוח ש"הדוב" הייתה נכנסת לרשימה
Boka, שיקגו (צילום: אריק קליינברג/טיים אאוט שיקגו)
זה לא מקרי ש"הדוב" בחרה בשיקגו כרקע ההתרחשות שלה: עיר הרוחות הפכה בעשור האחרון לבירה קולינרית של ארצות הברית (תאכלי אבק ניו יורק!), ומסעדות המישלן שלה כה טובות ומיוחדות שספק אם המסעדה של כרמי ברזאטו הייתה מצליחה להשתחל ביניהן. ביקשנו מהחברים ב"טיים אאוט שיקאגו" לספר לנו על הטובות ביותר ביניהן
אם יש משהו שבאמת הפתיע את צופי סדרת הדרמה "הדוב" ברחבי העולם, זו העובדה שהיא מתרחשת בשיקגו ולא בניו יורק, שנחשבת לבירה גסטרונומית עולמית ואוחזת בסצנת שפים סוערת במיוחד. אבל מי שעוקב אחר הקולינריה האמריקאית כבר ידע שבשיקגו קורה משהו מיוחד. בשנת 2019, שלוש שנים לפני הפרמיירה של "הדוב", נבחרה שיקגו כעיר עם סצנת האוכל הטובה בעולם במדד טיים אאוט הבינלאומי והיא זוכה לדירוגים גבוה בטופ-10 של כל רשימה מקבילה שהתפרסמה מאז.
השילוב בין אוכל רחוב מקורי, מטבחי מהגרים צבעוניים ומתפוצצים מטעם ומסעדות מישלן ברמה הגבוהה ביותר הופך אותה לתפאורה המושלמת עבור הרפתקאותיו של שף כרמי ברזאטו, וכשמבינים כמה טובות האחרונות במציאות, אפשר להתחיל להבין את הסטרס שלו. שיקגו אוחזת בלא פחות מ-20 מסעדות מישלן, מתוכן שתיים עם שלושת הכוכבים הנחשקים ביותר בסצנת הטופ-שפים, ואם "הדוב" רוצה להתברג ביניהן כולם במטבח יצטרכו להזיע לא מעט בעונה הרביעית שעולה מחר בדיסני+. בהצלחה ובתיאבון.
כמה כוכבי מישלן יהיו להם? "הדוב", עונה 4 (צילום: יחסי ציבור/דיסני+/FX)
Alinea
מה זה:ה-מוסד הקולינרי של שיקגו. מסעדת שלושת כוכבי המישלן של השף גרנט אחץ היא חוויה חושית טוטאלית וקולינריה ברמות הגבוהות ביותר, כולל שלל משחקים מולקולריים. אליניאה היא המגדלור הקולינרי של שיקגו מאז 2005, כשלפני כעשור היא עברה שיפוץ מסיבי, והחליפה את הפנים הכהה והסקסי שלה בחלל אוורירי ונצחי וסקסי לא פחות. מה טעים:אף שתפריטי הטעימות של אליניאה יעלו לכם בין 325 ל-495 דולר לאדם, כל מנה היא יצירת מופת תיאטרלית המוגשת עם שירות ללא דופי: התכוננו להרבה קרח יבש, פירות אקזוטיים וכלי הגשה משחקיים. סיימו את הערב עם אחד מבלוני הטופי בהליום האייקוניים של אקאץ, שממלאים את חדר האוכל בחיוכים וצחוק גבוה-גוון. מה משלמים:ארוחות הטעימות מתחילות ב-325 דולר לאדם ומגיעות עד 495 דולר לסעודה בשולחן השף. עכשיו תתלוננו על המחירים בתל אביב. כתובת: 1723 N Halsted St, Chicago, IL 60614
מה זה:חווית אוכל משובחת עם שני כוכבי מישלן מהשף-בעלים נואה סנדובל. מה טעים:בשיקגו לא חסרים תפריטי טעימות יוקרתיים, אך מעטים מסוגלים להשתוות לביצוע המושלם של Oriole. עם ההגעה, האורחים מלווים למעלית משא ומקבלים משקה לפני שהדלת נפתחת וחושפת את חדר האוכל. אין לדעת מראש מה סנדובל מכין בכל ערב, אך ניתן לצפות לסגנון בישול מינימליסטי ששם את הזרקור על חומרי הגלם המשובחים. החדר עצמו מרהיב – לבנים חשופות מעניקות תחושה חמימה, בעוד עמודי עץ גבוהים מזכירים שאתם נמצאים באחת השכונות הכי טרנדיות בעיר. טיפ של טיים אאוט:אל תפספסו את תפריט משקאות – המיקסולוגית המוערכת ג'וליה מומוסה ומנהלת המשקאות אמילי רוזנפלד משלימות את האוכל עם קוקטיילים יצירתיים ורשימת יינות בהשראת העולם הישן. מה משלמים:325-350 דולר לאדם כתובת: 661 West Walnut St
מה זה:בייקרי ומסעדה משובחת בסגנון פיליפיני-אמריקאי מודרני של זוג השפים טים פלורס וג'יני קוואן. מה טעים:קסאמה מתהדרת בתפריט טעימות שזיכה אותה בכוכב מישלן ובמבחר מנות יומיומיות קלילות שיגרמו לכם לומר "אקח אחד מכל דבר". תאמינו לכל ההייפ סביב המקום הזה: קסאמה באמת טובה כפי שמספרים. בואו בבוקר למנות בראנץ' או ארוחת בוקר פיליפינית מלאה וכמה מהמאפים הטובים ביותר בשיקגו. בערב, נסו להתקמבן על מקום מבוקש לתפריט הטעימות של המסעדה שכולו מסע מופלא בהשראה פיליפינית. טיפ של טיים אאוט:אם אתם לא נחושים לסעוד בתוך המסעדה, דלגו על התור הבלתי נמנע במהלך היום והזמינו באינטרנט לאיסוף – אנחנו מבטיחים שהארוחה שלכם תהיה טעימה באופן זהה מה משלמים:285-350 דולר לאדם בארוחת הטעימות כתובת: 1001 N Winchester Ave
מה זה:הדאבל-וואמי של השפים ג'ון שילדס וקארן יורי שילדס בשכונת הווסט לופ: יעד קולינר משובח עם שלושה כוכבי מישלן בקומה העליונה, וההמבורגר הכי טוב בשיקגו במרתף המפתה. מה טעים:אתם יכולים לבחור את ההרפתקה שלכם במקום הכפול הזה – ואף אפשרות לא תאכזב. התרווחו על הספה עם תערובת הגבינה והבצל המבולגנת של הלויאליסט וקציצת תערובת צ'אק-שורטריב-בייקון, או התפנקו עם תפריט הטעימות של סמית', מחקר בן שלושה כוכבי מישלן על מחוז סמית', וירג'יניה. המנות משתנות מדי יום בהתאם לטיולים של הזוג לחווה בת 20 דונם דרומית לעיר. המנות המרהיבות והעדינות המוצעות משלבות תוצרת עונתית טרייה ומייצרות חוויה מיוחדת מאוד. טיפ של טיים אאוט:אם אתם רוצים רק את ההמבורגר של הלויאליסט הוא זמין גם לאיסוף ולמשלוח. מה משלמים:420-550 דולר לאדם בארוחת הטעימות כתובת: 177 N Ada St #101
מה זה:מסעדת שני כוכבי המישלן של קרטיס דאפי, מעמודי התווך של הסצנה בשיקגו. כמה מפרקי "הדוב" צולמו כאן. מה טעים:Ever היא אייקון שיקגואי של אוכל משובח שמציע תפריט קבוע של שמונה עד עשר מנות המתמקד בחלבונים מהיבשה והים, ומפיק מהן יצירות אכילות מרהיבות. כמעט מרשים כמו האוכל הוא חדר האוכל המואר בעדינות סקסית, שעוצב על ידי משרד האדריכלים זוכה פרס ג'יימס בירד, LSA. דאפי ו-Ever מבטיחים ומקיימים חוויה קולינרית ללא תחרות, מעודנת, שאפתנית ואינטנסיבית – עם תג מחיר תואם. מה משלמים:325 דולר לאדם כתובת: 1340 W Fulton St, Chicago, IL 60607
Ever, שיקגו (צילום: מייקל מיוזר)
Boka
מה זה:מסעדת הדגל של קבוצת המסעדות בוקה, מהקבוצות הקולינריות המובילות בשיקגו. מה טעים:במהלך למעלה מ-20 שנות פעילות ברחוב הלסטד, בוקה צברה אוסף מרשים של פרסים, כולל כוכב מישלן מתמשך וכמה פרסי ז'אן באנשה. אבל אנחנו מעדיפים לתת לטכניקות המושלמות של השף-שותף לי וולן – על כל דבר, החל מברווז מיושן ועוף צלוי ועד ריקוטה גנודי – לדבר בעד עצמן. יהיה חבל לוותר על הקינוח, שמציג יצירות קונדיטוריות חלומיות ומתוקות במגוון מסחרר. טיפ של טיים אאוט:הימנעו מישיבה בשולחן באזור הבר אם אפשר, כי הוא כל כך רועש שבביקור האחרון לא שמענו את המלצרים שלנו. קיר הגן המרשים בחדר האוכל השני הוא משהו ששווה לראות (בתמונה הראשית). אם לא תוכלו, אל דאגה – שווה לשבת בכל מקום רק כדי לטעום את העוף שמגישים כאן. מה משלמים:100-150 דולר לאדם כתובת: 1729 N Halsted St
Boka, שיקגו (צילום: אריק קליינברג/טיים אאוט שיקגו)
Cariño
מה זה:קונספט לטיני מוקפד ועילאי בשכונת אפטאון בשיקגו. מה טעים:השף נורמן פנטון הזריק חיים חדשים לסצנת הפיין דיינינג בשיקגו, כשהוא משלב טכניקות מודרניות עם מרכיבים ושיטות עתיקות מאמריקה הלטינית, עם תוצאות מרעננות וטעימות. המנות מרתקות: כמו רביולי ממולא בפירה של הויטלקוצ'ה ששוחה בבר בלאן עם כמהין ומעוטר בחוטי תירס מטוגנים, או טמלה מתירס כחול (כיס מסה) ממולא בקונפי ברווז עשיר וטעם מתוק מקורמל של בטטה צלויה. האומקאסה-טאקו בשעות הלילה המאוחרות מתמקדת במיומנות של פנטון ומייצר גרסה משגעת של אוכל הרחוב האהוב. טיפ של טיים אאוט:לחוויה נינוחה יותר, הזמינו מקום בדלפק השף בשעות הלילה המאוחרות לאומקאסה של שמונה מנות טאקו, הכוללת מנות כמו טאקו וואגיו וטאקו עם אלסקה קינג קראב. מה משלמים:190-210 דולר לאדם כתובת: 4662 N Broadway
Cariño, שיקגו (צילום: קלי סנדוס/טיים אאוט שיקגו)
El Ideas
מה זה:המסעדה שמכנה את עצמה "הבלתי סבירה ביותר מבין מסעדות בעלות כוכב מישלן", EL Ideas ממוקמת בדאגלס פארק ושואפת להסיר את הנוקשות מחוויית הפיין דיינינג. מה טעים:על ידי ביטול המחסום בין הסועדים לשפים בחלל אחד גדול ופתוח, הארוחה כולה מרגישה כמו מסיבת ארוחת ערב בבית של חבר חדש – אם אותו חבר היה מגיש ארוחת ערב בת למעלה מ-10 מנות כשכל ביס מעיף לכם את המוח למקום אחר. מה משלמים:185 דולר לאדם כתובת: 2419 W 14th St, Chicago, IL 60608
El Ideas (צילום: ג'ייסון ליטל / טיים אאוט שיקגו)
Elske
מה זה:בתרגום מדנית, שם המסעדה הוא "אהבה", והוא שם הולם למיזם של צוות הבעל והאישה דיוויד ואנה פוזי, כולו בהשראת המטבח הדני החדש. מה טעים:אל תסתבכו עם התפריט והזמינו את תפריט הטעימות שמציג מחיר סביר יחסית לממוצע של מסעדות מישלן בעיר, במחיר של 135 דולר לאדם, ואז התרווחו והתכוננו להתפעל מהמטבח האמריקאי החדש עם השפעות דניות מעודנות. כדאי לשמור מקום לקינוחים המקסימים של אנה, כמו פארפה מזרעי חמניות עם דבש חמוץ, ליקריץ ואבקת דבורים. מה משלמים:אמרנו, 135 דולר לאדם עבור תפריט הטעימות; תפריט א-לה-קארט זמין גם כן כתובת: 1350 W Randolph St, Chicago, IL 60607
Elske, שיקגו (צילום: יו גלאדונס/טיים אאוט שיקגו)
Indieen
מה זה:חוויה הודית מודרנית ומפוארת בהובלת השף סוג'אן סרקר. מה טעים:אף מסעדה בשיקגו לא מציגה טעמים הודיים כמו אינדיאן. סרקר משלב טכניקות מעודנות עם מתכונים דרום-אסייתיים ליצירת מנות בלתי נשכחות, כמו ביצה עלומה שטובלת בקארי משובץ באפונה, תירס מתוק ובצל פריך; טרין עוף עטוף בפרוסות כמהין עם רוטב אמולסיית גבינת אמול מלוחה לצד חתיכת כרישה; וצלע טלה עסיסית המוגשת עם ארבעה רטבים צבעוניים (בהשראת אזורים שונים בהודו) לצד נאן שום ודאל שחור. טיפ של טיים אאוט:יש תפריטי טעימות נפרדים לטבעונים, צמחונים, לא-צמחונים ופסקטריאנים – כולם זמינים ובמחיר סביר! מה משלמים:150-200 דולר לאדם. כתובת: 217 W Huron St
Indieene, שיקגו (צילום: ניל ג'ון בורגר / טיים אאוט שיקגו)
Topolobampo
מה זה:לא להתבלבל עם טופולופומפו שנסגרה בתל אביב בתחילת המלחמה. טופולובמפו ("טופולו" בקצרה) היא המסעדה המתוחכמת והיוקרתית ביותר של השף הנערץ ריק ביילס. מה טעים:כמו בכל מסעדותיו של השף המפורסם, המוצרים כאן הם מקומיים ועונתיים. אז בין אם אתם אוכלים מהמריסקרה (בר פירות ים בר-קיימא) או בוחרים באחד מהפלאטיוס פוארטס (בדרך כלל חלבון – תרנגולת, כבש, לובסטר – מוגש עם רוטב מורכב מבוסס צ'ילי), אתם יודעים שאתם אוכלים את הטוב ביותר שהעונה מציעה. התפריט משתנה תמידית מקשה לחזות בדיוק מה יהיה מוצע מיום ליום – אבל בגלל שבייליס מעורב זה לעולם לא מרגיש כמו הימור. מה משלמים: 195-180 דולר לאדם לתפריט הטעימות כתובת: 445 N Clark St, Chicago, IL 60654 שעות פתיחה: רביעי-חמישי 18:00-23:30, שישי-שבת 17:30-23:30
רעב כמו דוב: כשסדרת הדרמה הטובה בעולם ממליצה לכם איפה לאכול
ככה זה שיקגו, יש לה טעם מיוחד. "הדוב" (צילום: יחסי ציבור/דיסני+)
שיקגו היא לא רק התפאורה האורבנית היפה והמחוספסת של "הדוב" (שעולה השבוע לעונה רביעית בדיסני+), היא גם ההשראה הקולינרית של הסדרה. ביקשנו מהחברים שלנו ב"טיים אאוט שיקגו" לאתר את המסעדות שמככבות בה והם חזרו עם המלצות אדירות. קבלו את מדריך "הדוב" למקומות הכי טעימים בשיקגו
בעונה השלישית של "הדוב", מאחורי השיח הער סביב הניסיון של יוצרי הסדרה למנף את זכייתם בפרסי האמי וגלובוס הזהב כדי לייצר עונה כמעט אוונגרדית שבוחנת את גבולות הדרמה הטלוויזיונית, אפשר היה כמעט להריח את האהבה לאוכל. לא רק אל המטבח העילי של שף כרמי ברזאטו וחבריו, אלא גם לאוכל הרחוב העממי, למסעדות הקטנות והמשפחתיות, למאפיות הוותיקות והמסורתיות, לברים ולמזללות ואפילו לדוכני נקניקיות. ואין עיר שיותר מתאימה להפקת סדרה כזאת משיקגו.
בשנים האחרונות הפכה שיקגו לאחת הבירות הקולינריות המרכזיות של ארצות הברית, שם היא נותנת פייט יפה מאוד לניו יורק ועוקפת את אל.איי בסיבוב, עם לא פחות מ-20 מסעדות עם כוכבי מישלן, המון גאווה קולינרית מקומית בקלאסיקות סטריט פוד כמו שיקגו דיפ דיש פיצה, שיקגו ביף סנדוויץ' (שמככב בעונה השנייה של הסדרה) ושיקגו-סטייל הוט דוג, והצוות של "הדוב" עשה את התחקיר שלו. שלוש העונות ששודרו עד כה מלאות בהופעות אורח קצרצרות של מוסדות מקומיים, חלקם מבליחים על המסך במונטאז'ים ובסיקוונס הפתיחה וחלקם משמשים כלוקיישנים לצילומים. רגע לפני שהעונה הרביעית מתחילה (השבוע, חמישי, 25.6), על דבר אחד לא יכול להיות ויכוח: הסדרה הזאת יודעת מה טעים.
1. אבר // מקדש קולינריה גם במציאות
מקדש הקולינריה העילי של השף קרטיס דאפי ומייקל מוסר, Ever, היא מתחרה רצינית על תואר מסעדת הפיין דיינינג הטובה בשיקגו. בסדרה מגלמת Ever את המסעדה המדוברת של השפית אנדריאה טרי (אוליביה קולמן המושלמת), שכיכבה בפרק הסיום של העונה השלישית ובלטה גם בעונה השנייה. הסצנה בארוחת הערב שבה מכריזה השפית על פרישתה מארחת כמה מגדולי השפים של שיקגו, ביניהם כוכבי המישלן גרנט אחץ ("אלינאה"), ג'יני קוואן ("קסאמה") ואנה פוזי ("אלסקה"). תזמינו שולחן מראש לארוחת 10 מנות ותתלבשו יפה. 1340 W Fulton St, Chicago
המקום שבו צולם חלק מפרק הפיילוט של הסדרה – בעיקר החלק שמתרחש במטבח – הואחלל קולינרי שיתופי מוכר בסצנת הפודיז המקומית, שעורך בדרך כלל פופ-אפים, אירועים, ארוחות פרטיות ושאר חוויות קולינריות. הוא לא פתוח למי שאינו משתתף באירועיו, אבל אפשר להזמין סיור טעים וקצר ולנשום את המקום שבו מתחיל שף כרמי את מסעו. 2545 W Diversey Ave, Chicago
טאקו בירייה, אותו טאקו אהוב שנטבל בשכשוכית של ציר עגבניות ובשר סמיך, נפוץ אמנם בכל רחבי ארצות הברית, אבל מעט מאוד מקומות עושים את הוורסיה האותנטית שלו מבשר עזים. המקום הזה שמככב במונטאז' בתחילת העונה השלישית מספק טורטיות עבות בעבודת יד, סלסות המוכנות לפי הזמנה, קפה עם נגיעות קינמון ועוד מנות שמטרתן היחידה היא ללוות את מנות הדגל של המסעדה: צלחות של בשר עז קצוץ. בניגוד לבירייריות אחרות, בשר העז הזה לא נוגע בקונסומה עד שהוא מוגש, ואז מוזגים מעליו מעט מהציר או טובלים. שפריץ של ליים וקצת בצל ויש לכם את אחת ממנות הטאקו הטובות בעיר.
מנת אוכל הרחוב המפורסמת ביותר של שיקגו היא כמובן השיקגו-פיצה-פאי, או הדיפ-דיש פיצה, אותה פיצה הפוכה שבה הרוטב מבעבע מעל לגבינה הנמסה והבצק בנוי סביבה בפורמט פאי.Pequod’s היא אחת הפיצות האהובות בשיקגו מאז 1970 (ובמיקום הנוכחי מאז 1992), והיא מופיעה בפרק 7 של העונה הראשונה והשנייה, שם היא נחמסת כדי להגיש אותה לתיירים מעצבנים שסועדים ב-Ever. 2207 N. Clybourn Avenue, Chicago
בפרק 3 של העונה השנייה יוצאת השפית המוכשרת סידני לסיור אוכל פרטי עם עצמה שבו היא מנסה לספוג השראה, והתחנה הראשונה שלה היא Kasama, שם היא נהנית ממנת אדובו פטריות, כריך נקניקיית לונגניסה עם האשבראונז וטארט מנגו. בחירה טובה כי Kasama,המסעדה הפיליפינית היחידה באמריקה שזכתה בכוכב מישלן, מציעה מאפים ואוכל קליל בבוקר וארוחת טעימות מרהיבה בערב. השפים טים פלורס וג'יני קוואן שעומדים מאחוריה מופיעים בסדרה בהופעת אורח. 1001 N. Winchester Ave., Chicago
ד'אמאטוס // המאפייה הסיציליאנית מאחורינו
המקום הראשון שאנחנו רואים במונטאז' של פרק 2 בעונה השלישית הוא D’Amatos,מאפייה איטלקית ותיקהואיקונית בשיקגו שמספקת לחם למסעדות וחנויות רבות בעיר. המוסד, שנוסד ב-1970 בווסט טאון, אהוב בזכות מבחר המאפים, הכריכות, הקנולי ופרוסות הפיצה הסיציליאניות שלו. ואיזה סנדוויצ'ים מאמא מיה. 1124 W Grand Ave, Chicago
כשסידני נפגשת עם השף אדם שפירו ממסעדת Ever כדי לדון בהצעתו לערוק ולעבור לעבוד תחתיו, הם מתיישבים בבית קפה קרואטי מואר ואווריריבשכונת ריבר נורת'. המקום, שידוע כהוט ספוט מקומי בשעות הבוקר, מגיש כריכים סנסציונליים ומנות מזרח אירופאיות קלילות, ארוחות בוקר מעולות וגם Wifi כך שאתם מוזמנים לפתוח לפטופ ולדמיין שאתם שפים לפני פגישה סודית. 946 N Orleans Street, Chicago
בפרק הפלאשבק של טינה בעונה השלישית, אנחנו מגלים שהיא עבדה בעבר בחברת שוקולד וממתקים משפחתית בפרברי העיר. טינה היא אמנם דמות פיקטיבית, אבל חברתLong Grove Confectioneryאמיתית לגמרי ומכינה ממתקים, מאפים וקינוחים אמריקאים מסורתיים ברמות הגבוהות ביותר. עשינו לעצמנו חשק. 114 Old McHenry Road, Long Grove
במונטאז' של "הדוב" בתחילת העונה השלישית קשה היה לפספס את המקום הזה, מוסד עירוני לארוחות לילה מאוחרות, אהוב בזכות מחיריו הידידותיים לתקציב. הדוכן האיקוני הזה מתיימר להיות המקום שבו נולד ה-Maxwell Street Polish, ורסיה מקומית על השיקגו-סטייל-דוג, ותמצאו שם לקוחות רבים בכל שעות היממה נהנים מהנקניקיה המפורסמת עם חרדל, בצל צלוי ופלפלים חריפים. מנה נוספת שחייבים לנסות כאן היא כריך צלע החזיר, שייחודי כי הבשר מוגש עם העצם בתוך הלחמנייה – היזהרו כשאתם לוקחים ביס. 1250 S Union Ave Chicago
שיקגו היא גם גן עדן של אוכל אסייתי, והמאפיה הסינית האותנטית הזאת שמופיעה גם היא במונטאז'ים בסדרה מוכרת מאוד בקרב חובבי דים סאם, ומייצרת את כיסי העונג הקטנים והמענגים הללו כבר יותר מ-35 שנה. היא מושכת מקומיים ומבקרים מכל רחבי העיר עם מנות כמו לחמניות חזיר ברביקיו טריות, כדורי שומשום ממולאים בממרח שעועית ושלל כיסונים עם שרימפס. אנחנו ניקח הכל. 2253 S Wentworth Ave, Chicago
אכלתי לראשונה בחיי במסעדת מישלן. ואז בעוד אחת. והבנתי הכל
סנטה אליזבטה (צילום: לירון רודיק)
לירון רודיק היה מהאנשים האלה שבזים לקונספט של לשלם סכומים שנראים כמו מספר טלפון על ארוחת 12 מנות. אבל כשירח הדבש שלו הביא אותו לטוסקנה הוא היה חייב לבדוק על מה כולם מדברים כשמדברים על כוכבי מישלן. אחרי חוויה אחת שמיימית וחוויה אחת שהייתה כל מה שחשש ממנו - הוא ראה את האור
כשאשתי ואני החלטנו לקיים את ירח הדבש שלנו בטוסקנה, היה לי ברור שארדוף אחר החוויה הקולינרית העילאית ביותר – ואוכל סוף סוף במסעדה עם כוכב מישלן. כשהאוזן הישראלית שומעת "מישלן" היא מדמיינת אוכל קטנטן במחיר מופקע – וזה נכון. בחלק מהמקרים. למרות שבעבר גם אני בזתי לקונספט של לשלם סכומים באורך מספר טלפון על פריט אמנות שבסופו של דבר מתעכל, ככל ששמעתי יותר מחברים, הייתי חייב לדעת על מה לעזאזל הם מדברים. כמי שאכל ועבד במסעדות שף וסטריט פוד ישראליות, לא יכולתי להבין כמה ההבדל בחוויה יהיה עוצמתי.
סנטה אליזבטה (פירנצה) // חוויית מישלן אירופאית במיטבה
באירופה התנהג כאירופאי. הסמטאות של פירנצה (צילום: לירון רודיק)
התחנה הראשונה שלנו הייתה פירנצה, שם הזמנתי מקום מראש למסעדה מכוכבת בשם Ristorante Santa Elisabetta. מאחר ואת ירח הדבש שלי ביליתי עם אישה דתייה, הגעתי לבדי למסעדה השוכנת בפיאצה שמתחבאת בין הסמטאות היפהפיות של העיר. מצאתי את עצמי בלובי של מלון שהיה פעם כלא לנשים וקונסיירז' של המלון לקח ממני את הפרטים. לאחר המתנה קצרצרה קולגה שלו הגיע וליווה אותי למסעדה שנמצאת בקומה הראשונה. מאותו הרגע כולם פנו אליי כאל "מר רודיק", לקחו ממני את המעיל, את התיק ואת הדאגות וליוו אותי לשולחן.
סנטה אליזבטה (צילום: לירון רודיק)
זו הייתה מסעדה קטנה משחשבתי עם מספר חד ספרתי של שולחנות. הבנתי שאף על פי שהזמנתי מראש, עדיין הזמנתי מאוחר מדי. כי כפי שקורין גדעון לימדה אותנו – המקומות הטובים באמת פונים אל החלונות, ושני המקומות האלה היו תפוסים. למרות שישבתי בפינה – המקום ההוא במסעדות ישראל שבו מושיבים אותך רק כדי להתעלם ממך – קיבלתי את השירות הכי טוב שקיבלתי בחיי. בכל פעם שכוס היין או כוס המים התרוקנו מישהו ניגש למלא אותן ולכל אורך הארוחה המלצרים ידעו באיזה שלב אני נמצא ללא צורך לסמן את זה באמצעות קיסמים או מפיות או סוכר עם הקפה.
סנטה אליזבטה (צילום: לירון רודיק)
הארוחה עצמה הייתה מסע קולינרי שלם בעקבות חייו של השף רוקו דה סנטיס, שהחל ממספר פתיחים, אל מנה ראשונה ומצוינת של צלופח (שזה בדיוק אותו המרקם של דג, אגב) ולאחר מכן עברנו דרך מנת רביולו עם ראגו שעשוי משלושה נתחים שונים של בשר, והגענו למנת היונה שהפתיעה עם טעמים עשירים ולא צפויים. בסוף הארוחה, לאחר שטעמתי מחייו של השף הוא יצא מהמטבח בעצמו, דבר שקורה לעתים בישראל, אך התחושה כאן היא לא שהשף הוא סחבק, אלא יותר כמו אמן בגלריה שבא לשמוע מהסועדים מה הם חושבים על היצירה שלו.
סנטה אליזבטה (צילום: לירון רודיק)
אחרי הארוחה הזמנתי קפה שלמרבה ההפתעה הגיע עם מגדל מתפרק שעל כל אחת מקומותיו מונחת עוגיה או עוגה שונה, כל אחת מהן בטעם שונה ובסגנון שונה לחלוטין, כולל עוגיה שעשויה מלחם קריסטל שקוף. בתור מי שחווה לא מעט סוגים של מסעדות בחייו, לא היה לי שמץ של מושג שגם הקפה של אחרי יכול להיות אירוע קולינרי כה מפורט. רק במסעדה הבאה הבנתי שנהניתי כל כך גם כי השתדלתי להיות הכי אירופאי שאפשר: הזמנתי מראש מקום, הגעתי בזמן ובלבוש המתאים ודיברתי בטון רגוע ושקט. אבל מה קרה כשנתתי לישראלי שבי לצאת החוצה?
סנטה אליזבטה (צילום: לירון רודיק)
נרו גאלו (סיינה) // חוויית מישלן אירופאית במירעה
במהלך הרואודטריפ שלנו בחבל טוסקנה החלטנו לעשות עצירה ספונטנית בעיירה העתיקה סיינה. לאחר שיצאנו ממבוך הסמטאות שלה הגענו לפיאצה דל קמפו המפורסמת וחיפשתי מה לאכול. שלפתי את הטלפון וגיליתי שמטר ממני יש מסעדת מישלן בשם Gallo Nero. למרות שלא הזמנו, ביקשנו לדעת אם יש במקרה מקום פנוי. האחמ"ש (או מנהל המסעדה, לא ברור) אדם גדול ממדים ומשופם, נזף בנו בעדינות ושאל "למה לא הזמנתם מקום?". רצינו להסביר אבל לפני שהספקנו לפתוח את הפה הוא פנה אל תוך המסעדה כדי לבדוק אם יש מקום והושיב אותנו.
מקום טוב להיקלע אליו במקרה. סיינה (צילום: לירון רודיק)
המלצרים לא שאלו על אלרגיות או רגישויות וקיבלנו פינוק מהשף בצורת שני קרקרים. כשהסברנו לאותו אחראי משמרת בנימוס שאשתי לא יכולה לאכול כלום מטעמי כשרות, הוא האשים אותנו בכך שלא אמרנו מראש (למרות שלא שאלו, כפי שעשו במסעדה הקודמת) ומאותו הרגע האחמ"ש שאני לא זוכר את שמו אבל נקרא לו לצורך העניין טוני, הפך לאויב המושבע שלי, במיוחד כשלאחר מכן הניח את המנה הראשונה על השולחן, הסביר עליה הכי מהר שרק היה יכול והפנה את הגב לפני שיכולנו להודות לו. כשהודנו לו הוא רק נבח עלינו "פרגו" מבלי להסתובב.
גאלו נרו (צילום: לירון רודיק)
באותו הרגע הישראלי שבי עמד להתפוצץ ולצאת עליו בסגנון "מיי מאני בילט יור קאנטרי", אך לתפארת מדינת ישראל הצלחתי להתאפק. לא הצלחתי כמובן ליהנות מהארוחה כמו שצריך, כי כל הזמן הייתי עסוק במיקום של טוני ביחס אליי, אבל כן שמתי לב שהמנות היו די מסורתיות ופחות מעניינות. אפילו קינוח השוקולד-תותים עם סוכריות קופצות היה גימיקי ולא מספיק טעים, ובסופו של דבר לא הייתה מכל ארוחת הטעימות הזאת מנה אחת שתיחקק בזכרוני. האם היה טעים? טעים. האם שבעתי? שבעתי, ועדיין זה היה רחוק שנות אור מהחוויה שלי בסנטה אליזבטה.
גאלו נרו (צילום: לירון רודיק)
החוויה הזאת הייתה כל מה שפחדתי שמסעדת מישלן תהיה – יקרה מדי ולא מצדיקה את המחיר – ולמרות זאת שילמתי יותר בסנטה אליזבטה והייתי משלם שוב את הסכום בשביל אותה החוויה. זה לא רק כי "היה לי טעים" ולא רק כי למדתי את קורות חייו של השף תוך כדי הארוחה, זה השילוב של הדברים האלה עם האופן שבו דאגו לי כסועד מהרגע הראשון שנכנסתי. לא הייתי צריך להצביע כמו תלמיד בכיתה א' בשביל שהמלצר ייגש אליי, ואפילו לא לסמן להם שייקחו ממני תשלום. קיבלתי מעטפת כוללת ללקוח ששדרגה את הארוחה, מבלי שהרגשתי שמטפלים בי כמו ילד קטן מצד אחד ומבלי שהייתי צריך לנופף בידיים שלי כאילו אני מכוון מטוס או ליצור קשר עין עם מלצר שעסוק מדי בטלפון.
גאלו נרו (צילום: לירון רודיק)
אפילוג: מה שטוני המלצר המרושע מבין
סוף סוף הבנתי למה אנשים הולכים למסעדות מישלן. זה לא רק בשביל השואו והפוזה, זאת פשוט רמה שהקולינריה הישראלית עדיין לא הגיעה אליה, ועל מי שמנסים מסתכלים כמו על משוגעים. ואולי עיקר הבעיה:מלצרים ישראליים הם לרוב אנשים שלא מושקעים מאד במקצוע שלהם, מלצרים שטיפים בשבילם הם דבר מובן מאליו. אלה ילדים שלא רואים בזה מקצוע, אלא עבודה מזדמנת. עוד רגע הם יטוסו לטיול הגדול ולא יצטרכו לזכור באיזו מנה יש כוסברה או אם בתירס יש אבן יוגורט. הם רוצים לעשות קופה קטנה ולחזור לחייהם.
במקומות שאכלתי בהם בטוסקנה היה ברור שלמלצרים אכפת ממקום העבודה שלהם, הם מעריכים אותו ועושים את העבודה על הצד הטוב ביותר, והגיע הזמן שבענף המסעדנות בארץ יבינו שקולינריה היא יותר מרק מטבח טוב ופוטוגני. כמו כל יצירה טובה, ארוחה טובה בנויה מכל האלמנטים מהם הארוחה מורכבת, כולל הסיפור שמאחורי המנות וכולל השירות. האנשים שמנצחים על חוויית הלקוח צריכים להיות אנשים שאכפת להם מהמקום שהם עובדים בו – ולמרות שקיבלתי חוויית מישלן פחות טובה, אני יודע בוודאות שלטוני המלצר המרושע היה אכפת ממקום העבודה שלו יותר מכל מלצר אחר בארץ. נ.ב: מסעדת מישלן לא חייבת להיות יקרה במיוחד, יש המון מסעדות מישלן במחירים נוחים באתר הרשמי, ממליץ להציץ, תודו לי אחר כך.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו