הגעגועים לצפון הורגים אתכם? אתם לא לבד. במשך שני העשורים האחרונים הפכו מחוזות הגליל והגולן לאתרי הטיול והנופש המועדפים על מיליוני ישראלים, ומאז שבעה באוקטובר הם התרוקנו מתושביהם וממבקריהם, ואלפי העסקים שנבנו באזור סביב תיירות פנים – שותקו לחלוטין. ועכשיו הגיע הזמן לשקם. פרויקט מיוחד לשיקום הצפון דרך עידוד התיירות והכלכלה המקומית יוצא לדרך ממש היום (21.3) ויימשך עד פסח, והשורה התחתונה שלו היא כזאת: הצפון פתוח ואתם נכנסים חינם.

>> כל כך התגעגענו: 8 מסעדות בצפון שכדאי לחזור אליהן עכשיו
>> "בשביל הירקון": בואו להכיר את הנחל המשתקם באירועי תרבות וטבע

מדובר בפרויקט ביוזמת מפעל הפיס ובשיתוף הרשויות המקומיות בצפון, במסגרתו מוזמן עם ישראל כולו ליהנות מעשרות אטרקציות, מוזיאונים ואתרי מורשת, מרכזי מבקרים, סיורים, שמורות טבע וגנים לאומיים ברחבי הצפון, שיהיו פתוחים לציבור הרחב ללא תשלום לאורך כל סוף השבוע במהלך שני הסופ"שים האחרונים של מרץ וכל השבוע שלפני פסח.

מפעל הפיס השקיע במיזם 10 מיליון שקלים כחלק מאסטרטגיית שיקום כוללת, שמטרתה לסייע לתושבי צפון ישראל ועוטף עזה שחוו קשיים רבים לאורך מלחמת שבעה באוקטובר, רבים מהם נעקרו מבתיהם והחלו לחזור אליהם רק לאחרונה כדי להתחיל ולנסות לשקם כמעט כל תחום בחייהם. הכניסה לשמורות הטבע היפהפיות והגנים הלאומיים הנהדרים אמנם תהיה חינם, אך רבבות הישראלים שיגיעו ליהנות מהטבע ומהאתרים הלאומיים יחזקו גם את העסקים הקטנים באזור.

את כל הפרטים על רשימת האתרים המלאה, כולל הרשמה מראש לאטרקציות שדורשות זאת,תוכלו למצוא באתר הקמפיין "הצפון פתוח", אבל בכל זאת נפרסם את רשימת האתרים הארוכה שנפתחים בחינם כדי שיהיה לכם כיף לגלול:

ג'ונגל כיף
החווה של דוג סנטר
גן חיות – גן גורו
גן בוטני זואולוגי נהריה
חמי טבריה
פארק דרך העץ
שירה בנייר
הרפת הרובוטית באבנ"י אית"ן
החווה ביער אודם
המרכז למורשת הצ'רקסית
אמת המים רגבה
מוזיאון חומה ומגדל חניתה
בית זינאתי
מרכז מבקרים מזקקת באסל
מוזיאון הרעות במצודת כ"ח
המוזיאון הצ'רקסי
חצר שמואלי בסג'רה
אתר הנצחה ומורשת גולני
תיירות בית קשת – צריף בן צבי
נהריים בגשר
מוזיאון יק"א – חצרות האיכרים בכפר תבור
מוזיאון ינקו-דאדא, עין הוד
החצר הגדולה במרחביה – מרכז מבקרים
אתר רכבת העמק כפר יהושע
משטרת נהלל ההיסטורית
המוזיאון הארכיאולוגי בעין דור
מוזיאון עתיקות הגולן ופארק קצרין העתיקה
עין קשתות
מיצג קרב עמק הבכא
אולמות האבירים המצודה בעכו
מוזיאון עוקשי
החמאם התורכי בעכו
מרכז מבקרים – בית כנסת הרמח"ל בעכו
מנהרת הטמפלרים בעכו
מוזיאון אוצרות בחומה
אגמון החולה
י.ש הכל דבש
ארץ זית שמן
מרכז כרמל למורשת הדרוזית בעוספיא
יקב רימון ויקב האגם הצפוני
בוסתן עברי – סיור בחווה החקלאית
מדאפה גלילית – כעביה – אירוח בדואי
בשביל היער – סיור עששיות
גן לאומי יחיעם
גן לאומי קלעת נמרוד
שמורת הטבע החולה
שמורת הטבע נחל שניר
שמורת הטבע תל דן
גן לאומי כוכב הירדן
גן לאומי תל חצור
גן לאומי ציפורי
גן לאומי סוסיתא
גן לאומי כורזים

>> הצפון פתוח: עשרות אטרקציות ושמורות טבע בחינם, 22-21.3, 29-28.3, 10-4.4,כל הפרטים כאן

• טיולים
• הגליל
• רמת הגולן
• טבע
• מפעל הפיס

לעשות אמנות זה עניין כלכלי מאתגר. עזבו את העובדה שקשה (מאוד!) להתפרנס מאמנות בארץ, אבל מי שעושה אמנות או שמסביבו א.נשים כאלה יודע שאמנים.ות מוציאים גם לא מעט כספים מכיסם הפרטי כדי לממן את היצירות שלהם. ולא מדובר רק באמנים חזותיים. גם אנשי ונשות במה, מחול, תיאטרון, מוזיקה ועוד – עושים את זה באופן די תדיר. אהבה זה כואב ויצירה זה יקר.

>> לחגוג את החיים המשותפים בלי לעשות מזה כותרת // נורמן עיסא
>> היצירה הישראלית זקוקה לחמצן. השר קרעי מזריק לה רעל // דעה

איזה מזל שיש מיזמים שמנסים להקל על העניין. אחד המרכזים מביניהם הוא "האוצר", מיזם של איגוד האמנים הפלסטיים, שלקח על עצמו לסייע בכל הנושא של חומרי הגלם והאביזרים ליצירה. "האוצר" אמנם פועל כבר למעלה מארבע שנים אבל בשבוע הבא הוא יושק מחדש במתכונתו העדכנית – גדולה יותר, מאובזרת יותר, יעילה יותר.

האוצר הוא מתחם מחזור לאמנים ויוצרים ששוכן באוהל ענק המשתרע על פני 200 מ"ר ברחוב הברזל ברמת החייל. זהו מתחם מחזור ראשון מסוגו בישראל, שהוקם בשיתוף עיריית תל אביב-יפו ואיגוד האמנים הפלסטיים, בתמיכת מפעל הפיס. האוצר הוא מרכז יצירתי, אקולוגי וקהילתי, המגדיר מחדש את גבולות המחזור, היצירה והחיבור שביניהם. הוא פתוח בפני אמנים מתחומים שונים, אנשי חינוך ויוצרים באשר הם.

"מי שהגה את הרעיון במקור היה יו"ר איגוד האמנים הפלסטיים, שחר פרדי כסלו. ברגע שהוא הגיע אליי לקחתי אותו בשתי ידיים", מספרת רויטל בן-אשר פרץ, יועצת ראש עיריית תל אביב-יפו לאמנות ומובילת מדיניות לקידום זכויות האמן באיגוד האמנים הפלסטיים. את הפרויקט מובילה בן-אשר פרץ יחד עם יוני רז פורטוגלי, מנהל הפרויקטים באיגוד האמנים הפלסטיים ויניב עמר – אמן ומנהל המתחם, שהוא גם זה שנמצא בשטח ואחראי על התפעול היומיומי.

"אנחנו, הישראלים, עוד לא מאוד הטמענו את מהפכת המחזור והאקולוגיה. לכן הפרויקט הזה הוא ממש פרויקט דגל עבורנו, והוא win-win לכל המעורבים", אומרת בן-אשר פרץ. "ראשית – האמנים, שאנחנו יודעים שהם לא נהנים מתקציבים רבים, מה שעוד יותר מורגש בתקופות משבר כמו מלחמה. בשביל להמשיך לעשות אמנות הם חייבים חומרי גלם והם מוציאים עליהם לא מעט כסף. אז קודם כל, החסכון הוא משמעותי. שנית, לא מעט אמנים מגיעים לאוצר, מסתובבים ומקבלים רעיונות. יש משהו שמצית את הדימיון בלראות בעיניים את החומרים. ה-win השלישי הוא הסביבה שיוצאת נשכרת – אנחנו חוסכים כ-40 טון של הטמנת פסולת מדי שנה".

אז מה בעצם אפשר למצוא באוצר? ובכן, קצת מהכל. "בתוך האוהל בתוך יש ערמות של פסקפקס, המון עצים חתוכים, בדים עבור הפקות של תיאטרון ותפאורה, המון כלי עבודה, מקדחות, מקרנים, מסכים ועוד ועוד. כל פריט נמכר במחיר של בין 5 ל-100 שקלים, אבל צריך לזכור שזה לא שוק פשפשים. זה מיזם שנוצר עבור אמנים, ומטרתו לשרת אמנים ולהקל עליהם".

מאיפה בעצם מגיעים כל החומרים?
"יצרנו מערך של תורמים שמורכב ממוסדות תרבות בעיר כמו מוזיאון תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, תיאטרון הקאמרי, מוזיאון נחום גוטמן ועוד; וממוסדות מחוץ לעיר כמו למשל מוזיאון פתח תקווה. יש במערך גם עסקים ומפעלים, יש לנו לדוגמה הסכם עם דקתלון שבמסגרתו הם מעבירים לנו עודפים, או עם מיקרוסופט שבמקום לזרוק ציוד מעבירים אלינו. בנוסף, אנחנו אוספים מאנשים פרטיים, מעזבונות, מדירות שמתפנות במסגרת תמ"א 38 בתל אביב וברמת גן, ועוד.

"אנחנו מקבלים הרבה פניות מאנשים שרוצים לתרום, וקודם כל בודקים שלא מדובר רק במישהו שרוצה שנבוא להוריד לו את מכונת הכביסה. ליניב עמר שמנהל את המתחם יש חיבור עמוק לפסולת ולרדי מייד. הוא לא בוחל, טומן את ידיו בזבל, מסתובב ואוסף. אנחנו עובדים גם על שיתוף פעולה עם אגף שפ"ע (שיפור פני העיר) של עיריית ת"א-יפו, שמעבירים הרבה מהציוד שהם אוספים, במקום לזרוק אותו".

במהלך החודשים האחרונים ולרגל ההשקה המחודשת ביצעו אנשי האוצר סקר כדי לבדוק לאיזה חומרים יש הכי הרבה ביקוש אצל אמנים, ובין השאר גילו שיש צורך רב בקלקרים (שהם חומר גלם יקר, כך מסתבר) וגולות (כן, כן). "אנחנו מסייעים גם לאמנים שמבקשים באיתור חומרים ספציפיים. עזרנו כבר למצוא זכוכיות ומפות עתיקות, ואפשר לפנות אלינו אם זקוקים לעזרה באיתור".

עוד חידוש הוא שעד כה עבד האוצר במתכונת של ימי חלוקה מרוכזים בהרשמה מראש ("בכל פעם היו נרשמים 100, מגיעים 200 ומרוקנים את האוהל"), ועכשיו הוא יהיה פתוח לאורך כל ימי השבוע – גם כן בתיאום מראש דרך אתר איגוד האמנים. "האוהל שופץ, בנינו במות ושדרגנו את התאורה והאוורור. ועם כל התרומות והציוד שאנחנו מקבלים – אנחנו עדיין מוצאים את האוהל מתרוקן ממש מהר. אנחנו בשאיפה להגיע למצב שכל שבוע המלאי מתחלף".

באירוע ההשקה, שיתקיים ביום שישי הבא (20.12), תתקיים גם מכירה של אוצרות מיוחדים מהכספת של האוצר. "תוך כדי חיפושים ואיסופים מצאנו פריטים כמו טבעת יהלום, מצלמות ישנות ואפילו תיק של איב סן לורן. היו אמנים שהגיעו וחשקו בהם, אבל שמרנו אותם למכירה המיוחדת – שבה נמכור אותם במחירים שווים במיוחד. גם ראש העיר יגיע לבקר".

בהמשך, מספרת בן-אשר פרץ, יתחיל האוצר להפעיל גם סדנאות שקשורות בחומרי גלם ויועברו על ידי אמנים ויוצרים שונים, ובמקביל יש כבר דיבורים על פתיחת חללים נוספים באותה הרוח – בתוך תל אביב-יפו וגם מחוצה לה. במקביל, הם ממשיכים לחפש אוצרות לתרומה אז אם יש לכם כאלה, אתם יודעים עכשיו מה לעשות איתם. אנחנו יודעים שאנחנו הולכים לחפש את האוצר שלנו. נתראה שם?
האוצר, אירוע השקה – יום שישי, 20.12 משעה 11:00. הברזל 38 רמת החייל.כאן נרשמים מראש (ללא עלות)

• ❤ תרבות
• אמנות
• אמנות ישראלית
• עיריית תל אביב
• מפעל הפיס
• רמת החייל

• Facebook
• Twitter
• Email

השעה היא 11 בבוקר, זמן פתיחת תחנת הפיס במתחם התחנה המרכזית, וכבר מתדפקים על דלתה כ־15 מהמרים מחוסרי עבודה יומית. א', מבקש מקלט מאריתריאה, מתבקש להשאיר את ילדו מחוץ לשטח החנות. הוא ממלא כרטיס קינו, הגרלת לוטו על ספידים שנערכת אחת לחצי שעה, בעוד הילד מחכה בחוץ. "אני ממלא קינו כל יום", הוא מספר בעברית שבורה. "אבל אני לא משתגע. יש לי חברים שמכורים לזה, ולהשיג את כל המספרים זה קשה, אולי בלתי אפשרי". ההגרלה מסתיימת באקורד צפוי של אכזבה, וא' ממשיך לשוטט עם בנו ברחבי התחנה. איש לא יכול להבטיח שהוא לא יחזור לשם גם בעוד חצי שעה.

המהמרים המתכנסים מדי יום בתחנה המרכזית מייצגים תת תרבות שהתפתחה בדרום העיר בשנים האחרונות בחסות הפיס. הדפוּקים והזרוקים של ג'ורג' אורוול, כבר לא מטביעים את יגונם בפאבים אפלים; משכנם העדכני הוא בתחנות שעד השבוע אפשרו להם לשרוץ לאורך כל היום בחברת מכונות המזל והגרלות הקינו הממכרות – המניבות כרבע מהרווח השנתי של הפיס, 573 מיליון ש"ח. את תפקיד הברמן, דמות חומלת לרוב הנקלעת לניגוד עניינים מצער, מגלמים מנהלי התחנות המתפרנסים מאחוזים נמוכים משווי ההימורים. את הרווחים הגדולים גוזרת המדינה.

השבוע, בתום מאבק שהוביל שר האוצר כחלון ושהחלה ח"כ מרב מיכאלי, הופסקה פעילותן של מכונות המזל והגרלות הקינו. כחלון ומיכאלי התבססו על מחקרים שהראו כיצד הפיס ממען את מכונות המזל לשכבות החלשות וממקד את התחנות בעיקר בשכונות מצוקה. תל אביב, בהיבט הזה, לא שונה מהמפה הארצית: מתוך 16 תחנות פיס תל אביביות שבהן מוקמו מכונות מזל, תשע שכנו בדרום העיר ורק אחת בצפונה. "לקוחות המתחמים נמצאים בשלבים שונים של בעיית הימורים וחלקם אף מגיעים למצב של התמכרות מלאה, נקלעים לחובות עצומים, מאבדים את בתיהם ואת כל רכושם, מפרקים משפחות ומאבדים אחיזה בשגרת חייהם", כתב אברום תומר מהאוניברסיטה העברית במחקר שכתב בנושא. זו גם התמונה שראתה ח"כ מיכאלי. "כשעשיתי סיבוב בתחנות", היא מספרת, "ממש ראיתי איך ביום קבלת הקצבאות המהמרים חוצים את הכביש מהביטוח הלאומי לתחנת הפיס כדי להמר".

בחזרה לדירות המסתור?

סגירת המכונות אמורה להביא בשורה, אלא שלא כולם מאמינים שכזו אכן תבוא בעקבות המהלך. מנהל תחנה בשכונת התקווה מעריך שעם סגירת המכונות, המהמרים ישובו להימורים הלא חוקיים ולדירות המסתור, שפעילותן צומצמה משמעותית בעידן מכונות הפיס: "זה כמו לבוא לרופא שיניים כשאתה צריך טיפול שורש ושיעשו לך סתימה. הצורך הרי נשאר". ח"כ מיכאלי סבורה שהמהלך דווקא יעזור: "יש הבדל דרמטי בין הגישה לדוכן פיס לכניסה למאורה של הימורים בלתי חוקיים", היא קובעת. "לא במקרה המשטרה התנגדה נחרצות למכונות המשחק של הפיס. הן מקשות מאוד את המלחמה במכונות הבלתי חוקיות. חלק מהמפעילים החוקיים מפעילים גם את ההימורים הבלתי חוקיים; ההימורים החוקיים מספקים להם את הכסות הכשרה".

ע' הוא מהמר שהתחיל בכרטיסי חיש גד, הגיע גם למכונות המזל, ובסך הכל הפסיד כ־400 אלף ש"ח לפיס. "במשך הרבה זמן הייתי ממלא חיש גד ובהמשך שלחתי טופסי צ'אנס", הוא מספר. "פעם אחת, מתוך סקרנות, שאלתי מה קורה במכונות האלה. המוכר נתן לי כרטיס לטעינה ונתפסתי בזה. אתה טוען כרטיס ב־50 ש"ח, הוא יכול להיגמר בשנייה והוא יכול להיגמר ב־40 דקות. אבל ברגע שהכרטיס איפס את עצמו, אתה לא שבע. אתה לוקח כרטיס חדש, וכאן מתחילה בעיה אחרת: אם אתה מספיק מוכר בתחנה, נותנים לך להחזיר 1,000 שקל ביום למחרת, ולאחר מכן 3,000 ו־4,000 שקל, ומתחיל עניין של אשראי, של צ'קים, ואתה מתחיל גם עם הצ'קים של הבת זוג, ושל ההורים ושל חברים שהסכימו לעזור לך", מספר ע'. על הטענה שמנגד, שלפיה הכסף שמכניס הפיס תורם חזרה לחברה, הוא מוחה: "הפיס בונה כיתות מכסף של מכורים. המדינה מנצלת, או יותר נכון ניצלה, את החולשה של אזרחים משלמי מסים".

תעביר, יש סוסים

ומה יקרה עם המהמרים עכשיו? "יהיו מהמרים שיראו בצעד הזה הזדמנות לחסום את הפרה החולבת, אך הם מעטים", קובע ע'. "יהיו כאלה שיחזרו לפלילים, אבל הם כבר היו שם. הסכנה האמיתית היא במעבר אפשרי של מהמרים שלא נהגו להמר באופן בלתי חוקי אבל כעת הם בעמדת סיכון לבצע את המעבר. הרשויות חייבות להיכנס בכל הכוח כדי לגדוע את זה, כדי לוודא שהמהמרים עצמם או בעלי התחנות שפרנסתם נפגעה לא יעבירו אנשים חלשים להימורים בלתי חוקיים".

כשירד הערב, קשיי היום בתחנה שברחוב העלייה כבר היו מרותקים לתחליף – מרוצי הסוסים, שגם הם כבר סומנו באוצר כיעד לחיסול. בתחנה בלוינסקי מישהו העז להעביר לנשיונל ג'יאוגרפיק, ואף שמדובר בשעת שיא בתחנה מספר המהמרים נמוך במיוחד. יכול להיות שמהמרי המכונות נשארו הערב בבית. יכול להיות שחלקם כבר הספיקו למצוא אלטרנטיבה פיראטית.

ממפעל הפיס נמסר בתגובה: "עד סוף 2016 הפעיל הפיס בהקפדה ובאחריות 500 מכונות על פי היתר שניתן על ידי האוצר. מפעל הפיס מכיר בסיכון ההתמכרות שיש במכונות המשחק ולכן הציע לפני שנה לאוצר תוכנית להוצאת המכונות משכונות חלשות סוציו־אקונומית והתניית המשחק בכרטיס שחקן המאפשר זיהוי והגבלות על תדירות המשחק וגובה הסכום המושקע, כפי שנעשה בכל המדינות המערביות המתקדמות בתחום זה. האוצר לא אישר לבצע תוכנית זו ועמד על הסרת כל 500 המכונות לאלתר וכך בוצע עם תום ההיתר. בישראל פועלת תעשיית הימורים לא חוקיים המגלגלת 15-10 מיליארד שקל בשנה לרבות כ־10,000 מכונות בלתי חוקיות. מפעל הפיס הציע להעביר 20 מיליון ש"ח בשנה למלחמה בהימורים הבלתי חוקיים אך הצעה זו לא נענתה עד כה".

• תל אביב
• מפעל הפיס
• הימורים
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

לפני כשבועיים מצא עצמו קניין אופנה זר עומד בצומת דרכים כפול: האחד הוא החשמונאים פינת דרך בגין, השני הוא הרצון לתת צ'אנס לסצנת האופנה המקומית אל מול תחושת האכזבה המרה שהציפה אותו לנוכח התצוגות שנחשף אליהן בשבוע האופנה בתל אביב. רגע לפני שתכנן לארוז את עצמו ולצאת בכיוון אחד חזרה למולדתו הקרירה, הפצירה בו דמות מוכרת בעולם האופנה להישאר. "יש תצוגה שלא כדאי לך לפספס", התחייבה בפניו, "אם לאחר מכן עדיין תרצה לעזוב, לא אעצור בעדך".

הקניין הנרגן הסכים להשתהות, רק כדי לגלות כמה שעות מאוחר יותר שהיה שווה לחכות. לא היה זה מעצב על ותיק או מעצבת נוצצת שגרמו לדעתו להשתנות ב־180 מעלות, אלא דווקא התצוגה שהחזיקה באנסמבל השמות האנונימיים ביותר – תצוגת המעצבים הצעירים והמבטיחים של מפעל הפיס. רותם (30) וניר (37) גואטה – זוג המעצבים העומדים מאחורי המותג – HANNAH הצליחו להתבלט במיוחד בתצוגה שסומנה לדעת רבים כטובה ביותר בכל שבוע האופנה. באתר הנחשב Fashionista.com אפילו הכלילו אחת ממערכות הלבוש שלהם שהוצגו על המסלול ברשימת עשרת המראות המוצלחים בשבוע כולו.

הופכים גלי קול להדפסים גרפיים

כעת משחררים בני הזוג, שהכירו במסדרונות שנקר, את הקולקציה החדשה והשלישית במספר, היישר מהמסלול. נקודת המוצא: מערכת היחסים הסוחפת בין ויז'ואל לסאונד. על לוח ההשראה בסטודיו אפשר למצוא יצירות של אמנות דיגיטלית על טהרת הגליץ' ארט לצד אזכורים של להקת ג'וי דיוויז'ן, אך אל תצפו לרפליקה של אלבום הבכורה והעטיפה האיקוניים – "Unknown Pleasures" הגואטות הרבה יותר מתוחכמים. הם תרגמו את גלי הקול של השיר "Love will Tear Us Apart" להדפסים גרפיים קטיפתיים והרכיבו קולאז' גיאומטרי של סצנות מהקליפ. כשמשקללים את הארשת המינימליסטית, הדיטיילים המחוכמים, הטון הנונשלנטי והמארז המהודק – מתקבלת קומפוזיציה שלא הייתה מביישת אף מותג מעבר לים.

אין ספק שזוהי הקולקציה העשירה והמפותחת עד כה בהיסטוריה הקצרה של המותג המקומי. הפרחים למפעל הפיס, שפינק כל אחד משמונת משתתפי התצוגה במענק בסך 150 אלף ש"ח – סכום נכבד לכל הדעות שאפשר לבני הזוג לא רק להגדיל את הקולקציה המיועדת, אלא גם להתחפף מהסטודיו הביתי ברמת גן. “המענק נתן לנו המון חופש ליצור בעולם של שעבוד, שהרבה פעמים גורם לחדוות היצירה ללכת לאיבוד בדרך", מאשרת רותם, שעדיין מתרגלת ללוקיישן החדש במתחם אלפסי בדרום תל אביב.

פרסים הם לא מיסחור
החמצן שהזרים המהלך מאפיל לחלוטין על הפיח. “קיבלנו מרחב נשימה, זה בא לידי ביטוי גם בקולקציה הזאת ויבוא גם בבאות". עם כל הכבוד לפיס ולגינדי, פורשת החסות על שבוע האופנה, קשה היה להתעלם מטעם הלוואי הממוסחר שליווה את העסק. רותם: "אולי מפני שקיבלנו את כל זה במתנה, ההסתכלות שלנו שונה. אנחנו מעריכים מאוד את ההזדמנות שנפלה בחלקנו. גם מפעל הפיס וגם גינדי הם גופים עם אינטרסים, אך כל עוד הם משקיעים במטרה טובה, הסיבה ממש לא משנה. עצם העובדה ששבוע האופנה בכלל התקיים הוא מבורך. זה לא מובן מאליו, בטח לא במדינה שלנו, בטח לא בתקופה הזאת".

כשהם נשאלים על הקושי העיקרי שהם נאלצים להתמודד איתו ביומיום, הם משיבים פה אחד: "הייצור". "התעשייה כאן כמעט לא קיימת", מסבירה רותם, "אנחנו לא ממורמרים חלילה, זאת פשוט המציאות, ולנו אין ברירה אלא לנווט בה ולתעל אותה למקומות טובים יותר. לכן תמיד נבחר לעבוד עם בדים קלאסיים, לעולם לא נקנה בדים מודפסים שאחר כך נראה אצל אחרים. אנחנו כל הזמן מחפשים פתרונות כמו פיתוח טכניקות משלנו, שגם מייחדות את הבגדים וגם מוזילות עלויות. בניגוד לקולגות מחו"ל, כנראה אין לנו ברירה אלא לעבוד יותר קשה. צריך לעשות כאן יש מאין".

"הממשלה האמריקאית, למשל, משקיעה המון במעצבים צעירים. מבינים שם את פוטנציאל ההכנסה הכלכלית למדינה, שיכול להגיע למספרים מטורפים", מתערב ניר. "כאן זה רחוק מלהיות המצב. שם כל המעצבים מקבלים את כל מה שחסר פה – מהקלות מס עד ארנונה מוזלת. כאן אף אחד לא בא לקראתך בכלום, אלא אם אתה עובד בהיי־טק".

אז איך מצליחים לשרוד?

ניר: "מייצאים לחו"ל, שם נמצאת התקווה".

שניכם חייתם ועבדתם בחו"ל – רותם במרקס אנד ספנסר בלונדון, ניר אצל אלי טהרי בניו יורק ומרג'יאלה בפריז. לא היו לכם מחשבות על רילוקיישן?

ניר: "אני יכול לומר לך שתמיד הרגשתי זר. לא משנה כמה חברים אתה מכיר, תמיד תחיה בניכור. אף פעם לא תרגיש באמת שייך".

רותם: "אנחנו יודעים שזה עשוי להישמע מופרך, אבל בשורה התחתונה אנחנו אוהבים לחיות פה, לטוב ולרע, אפילו שלניר יש אזרחות צרפתית ואנחנו כידוע נשואים. אין ספק שלמדינה יש דרך ארוכה לעשות עד שתכיר באופנה מהסיבות הנכונות, אז בינתיים עושים מה שאפשר. אולי יום אחד יבינו כאן שאופנה יכולה להשתלם, שכל העסק הזה עובד כמו גלגל. עד אז נקווה שלא יהיה קשה כל כך למעצבים להתפרנס מהתשוקה שלהם. זה באמת המינימום שמגיע לנו. בגדול אנחנו טיפוסים אופטימיים, אז נקווה שלא נתבדה".

Hannah ישתתפו בסופ"ש הקרוב ביריד הדרס קוד,
דובנוב 8. מחירים לפני הנחה: 360־1,790 ש"ח

• רותם גואטה
• ניר גואטה
• מעצבים ישראלים
• HANNAH
• מפעל הפיס
• החיים היפים
• אופנה
• עיצוב