כשדיווחנו לראשונה על מסעדת הפסטות TOMETOMATO בשדרות וושינגטון לפני כ-4 שנים, הבעלים טל רשבסקיהציע בעצמולכנות אותו בשם "נוכל הפסטה" – רפרנס ל"נוכל הטינדר" שהשתלט על השיח של אותה שנה אבודה. רק כחצי שנה לאחר מכן, בכתבת דוקותיים שפורסמה בכאן 11, הוא אימץ לעצמו את השם השני, זה שאי אפשר לכתוב בפייסבוק – הנאצי פסטה, שהפעם מרפרר לפרק המהפכני של סיינפלד, ואולי שיקף יותר במדויק את גישתו המיזנתרופית של רשבסקי. אבל כנראה שההצלחה הגדולה של המסעדה שלו, כמו גם מסעדת "לאבה", גרמה לכך שיש כמה לקוחות ששכחו מי הבן אדם, וציפו למשהו אחר.
>>"שלושת הדובים" הוא פופ-אפ לפילמני וורניקי ששוברים את המסורת

פוסט אינסטגרם שעלה אמש מהחשבון של "לאבה", עם הקאפשן "לוקחים רגע להודות ללקוחות הקבועים שלנו בשנה האחרונה" (ומאז הספיק כבר לרדת, כנראה עקב תגובות שליליות), הזכיר למי שרצה מה אג'נדת השירות של רשבסקי. בפוסט מצורף מספר צילומי מסך של ביקורות שליליות שנכתבו על "לאבה" בגוגל, ואת תגובות העסק, שיש רק להניח שנכתבו על ידי רשבסקי עצמו, או לכל הפחות בהשראתו. ואכן, חיטוט זריז בביקורות שנכתבו על "לאבה" מגלה שמדובר בתגובות אמיתיות לגמרי, שם מתחבאות כמה מהתגובות הכי לא שירותיות שראיתם מזה הרבה שנים.

בין התגובות המחרידות/נהדרות, שחלקן גם עלו בפוסט, ניתן למצוא תגובה לביקורת שמחמיאה לטומטוטומאטו, אך מלינה על השירות שקיבלו בלאבה, שנפתחת במילים "צר לי לשמוע שאת אוהבת את המקום השני שלנו ושם את כן נהנית", או תגובה ללקוח שמתלונן על מחסור בסכינים, עם השאלה הדי מדויקת "סכין לפסטה? למה לא ביקשתם מברגה?". אחרת נחתמת במילים "עזוב אותי עם השטויות האלה", ובאופן כללי אין כאן ניסיונות לשפר את דירוג העסק בגוגל, שאולי באופן מפתיע עדיין עומד על 4 כוכבים.

עוד תמצאו שם התקטנוניות על שגיאות הקלדה בביקורת (מסכן הלקוח שכתב pista), כמה תגובות פרקטיות שבהן רשבסקי כמעט ומתאפק לענות ברצינות (אבל עדיין יוצא לו "בקרבונרה אין חלמון נא למעלה כפי שנהוג בראשון לציון מערב בואכה קניון הזהב") והמון תגובות "אני מבקש סליחה" (או לפעמים באנגלית, 'I ask for mercy'), שאחרי מה שקראנו, מרגישות בעיקר סרקסטיות. באופן כללי, שווה לכם לטייל שם בביקורות גוגל של העסק, ההנאה מובטחת – וגם אולי תיתקלו בתשובה הכי לגיטימית שראינו עד כה: "היינו שיכורים. סליחה". אנחנו סלחנו.

• אוכלים שותים
• נוכל הפסטה
• ביקורת מסעדות
• טוקבקיסטים

בשקט בשקט בלי ששמנו לב (כמעט. אנחנו שמות לב להכול) המטבח האיטלקי חוזר לתפוס מקום בקדמת הבמה. ובמיוחד הפסטה. אולי בגלל הפשטות וחומרי הגלם הזולים יחסית, ואולי פשוט מפני שאי אפשר לעמוד בפני אטריות אל דנטה עטופות ברוטב. במסעדות שנפתחו לאחרונה – לא בהכרח איטלקיות בהגדרתן – השפים שמים לב למגמה ומקפידים לשלב בתפריט לפחות נציגות אחת לקלאסיקה מארץ המגף, בסגנון נאמן למקור או בפרשנות אישית.

1. ספגטי חמאת אנשובי | הלנה

בר היין של שף גיא גמזו, המסעדן איציק חנגל והמיקסולוג מוש בודניק הוא אחת ההברקות של הקיץ הנוכחי, מקום נוטף שיק בגן יעקב פינת ביתן הלנה רובינשטיין. מתוך תצוגת תכלית של ביסים סקסיים, ספגטי חמאת אנשובי מפליא להותיר על הלשון תחושה קטיפתית ומלאת אוממי. והמחיר הוא עוד בונוס – 40 ש"ח.
תרס"ט 6

2. אורקייטה קובה | תריסר

המסעדה העונתית החדשה שהתמקמה בקומה השנייה של שוק הנמל היא ממתק לפודיז סקרנים. מנת אורקייטה קובה משקפת את היד היצירתית של שף ענר בן רפאל: קונכיות פסטה שמקורן מדרום איטליה מקבלות טוויסט לבצק קובה, שמעניק להן מרקם בשרני, ותוספת קלמרי צלוי, קוביות בטן טלה מעושנת וציר עוף ודלעת (ותוכלו לראות כמה היא יפה בראשית הכתבה). המנה הטובה ביותר בתפריט בפער, חוץ אולי מפנקוטה עגבניות. 98 ש"ח.
האנגר 12, נמל תל אביב

3. פטריה ביער | אנטיליה

עוד מקום מושלם לקיץ ובכלל בגלל הלוקיישן (כיכר חמודה בפשפשים ליד מתקן השקייה עתיק), האג'נדה (שירות עצמי עם מגע אישי) וההתייחסות הנבונה והזהירה לאוכל ויין. פסטה בעבודת יד ברוטב חמאה, המון חמאה, ופטריות יער ופורטובלו צלויות, גבינת פיקורינו ופלפל שחור מביאה לצלחת טעמים עמוקים ועדינים שבגללם המטבח האיטלקי הקלאסי אהוב כל כך. מומלץ להקשיב לעצת הצוות או עמדת ההזמנות האוטומטיות בהתאמת יין. 68 ש"ח.
רבי פנחס 4

https://www.instagram.com/p/CwhPMdII5AS/?utm_source=ig_web_copy_link&igshid=MzRlODBiNWFlZA

4. ספגטיני וונגולה | LAVA

אפשר להגיד על נוכל הפסטה מה שרוצים, אבל בפסטה הוא מבין. בספוט החדש בשולי פארק המסילה טוב תעשו אם תזמינו ספגטיני וונגולי, ספגטי דקיקים עשויים במידה הנכונה ברוטב חמאה-טרגון אניסי עדין עם טיפת צ'ילי עוקצני לסיומת. בהנחה כמובן שהמנה נוכחת בתפריט המשתנה תדיר, ושהשף התעורר על צד ימין. 86 ש"ח.
סמטת בית הבד 5

5. טורטליני שורש סלרי | ביינה

"עכשיו דממה, כי יש טורטליני על הבמה. והם לא פחות מוואו, מההתחלה ועד הסוף. הבצק עשוי בדיוק מרהיב, מילוי שורש הסלרי משתלב מעולה ומעל הכל הרוטב. הו הרוטב. בתפריט כתוב שזו חמאת מרווה ואגוזי לוז. שם ראוי יותר יהיה רוטב אלוהי. מה שיותר מוצלח מהכל זה האופן שבו כל העסק מחליק לך בגרון בנעימות של גלימת משי. הרגע העצוב היחיד של הערב הגיע כשסיימנו ללקלק את הצלחת והבנו שזה נגמר", מתפייט המבקר שלנו על מנת הפסטה בביינה, שהיתה אחת ההפתעות הנעימות שאכלנו בהן השנה. 88 ש"ח.
טשרניחובסקי 4

• אוכלים שותים
• פסטה
• ענר בן רפאל פורמן
• ביינה
• נוכל הפסטה

הימים מטורפים, קשים ואם זה לא מספיק, גם חם לאללה. אז אנחנו שמחים לספר על דבר מה שיוציא אתכם מהבית, אבל הפעם לא להפגנה, אלא לאתנחתא (אולי בדרך לשם). בית פסטה חדש נפתח על גבולות פארק המסילה והוא מגיע מבית היוצר של לא אחר מנוכל הפסטה, או הפסטה נאצי, או כל כינוי אחר לו זכה טל רשבסקי הנודע לשמצה. המקום נפתח בימים אלו להרצה, ועונה לשם LAVA – לא מלשון מה שנשפך במורד הר געש, אלא לאבה מלשון אהבה – ומציע בעצמו פסטות, כך שהוא למעשה אח צעיר לטומאטומטו. עם זאת, לא מדובר בשכפול – הוא טיפה צעיר יותר, נמרץ יותר, ואחרי ההרצה צפוי להיות פתוח (כמעט) בכל יום.

למקרה שדאגתם, העולם כמנהגו נוהג, וזה לא שטל רשבסקי פתאום אוהב לעבוד – אבל כפי שהוא סיפר בעבר לצינור, במרוץ השנים הוא הצליח לאסוף סביבו צוות מיומן ומוכשר שעליו הוא סומך, והם אלו שמחזיקים את המושכות מאחורי המקום החדש, ומאחורי שאר המקומות של רשבסקי (בר היין המוס למשל), בשיתוף פעולה עם הנוכל הראשי.שעות הפעילות המדויקות עדיין לא ידועות לגמרי, כי בכל זאת, הרצה – אבל ממה שהובטח לנו, המקום צפוי להיפתח לפחות שש פעמים בשבוע, והשעות צפויות להתפרסם ולהיתלות על החלון של ה-LAVA, כמו מסעדה אמתית! ומה לגבי עמוד הפייסבוק האייקוני? תוכלו להתעדכן גם בו, כמובן.

המקום החדש מעוצב למשעי, ויש מקומות ישיבה די רבים – חלקם בצד של הפארק, חלקם מעברו השני בסמוך לאוגנדה. נעים לשבת שם, ואפילו הפסטה הגיעה די מהר, על אף התור וחרף העובדה שהמקום היה ביומו השלישי לפעילות.ומה לגבי הפסטה? ובכן, מדובר ללא הגזמות במנות הפסטה הכי טובות שאכלתי בארץ, חלקן גם נותנות פייט לארץ המגף. הפסטות בלאבה מבוססות על חומרי גלם עונתיים, ועל כן משתנות באופן תדיר. בערב שאנחנו היינו, היו פסטה ארביאטה, ספגטיני ונגולי בחמאה וטרגון, פפרדלה לימון וזעתר, קרבונה. טעמנו את כולן, כי חיים רק פעם אחת.

רשבסקי מבטיח כי פסטה הארביאטה (49 ש"ח) היא מהטובות בארץ, הודות ללואיג'י שמגדל את העגבניות במיוחד בשבילם. הבטיח, ואיזה כיף, גם קיים. מדובר בפסטה מופלאה מעבודת יד (כמו כל הפסטות במקום), שרוטב העגבניות שלה הוא חד פעמי, עם פיקנטות נחוצה ונגיעת שמן זית משובח. משם עברנו לביס הישר מאיטליה, בדמות הספגטיני וונגולי (86 ש"ח) – הצדפות היו תענוג הדוניסטי קריטי בימים אלה, שלא לדבר על רוטב החמאה-טרגון המענג, לו נוסף צ'ילי להשלמת המלאכה. אחר כך עברנו לפפרדלה זעתר (54 ש"ח), מנה שסיקרנה אותנו הודות לטוויסט מקומי, והוגשה ברוטב שמן זית, תועפות פרמזן, לימון וזעתר טרי – מנה נבונה ומיוחדת, כאשר כל טעמיה משתלבים זה בזה. קינחנו עם הקרבונרה (62 ש"ח), שהייתה עשויה לפי הספר, רוטב חלמונים סמיך ובייקון צרוב שעושה טוב על הלב. במקום גם יין אדום, לבן ובירות, ובהמשך צפויים גם קינוחים. ברור שלא גילנו לנו איזה – בכל זאת, הוא נוכל הפסטה.

סמטת בית הבד 5

• חדשות האוכל
• נוכל הפסטה
• טל רשבסקי
• אוכלים שותים
• פסטה
• פארק המסילה