כמו שכל ילד יודע להבין אחרי מספיק סיפורי-טרום-שינה, מפלצות הן לרוב פשוט דרך מוחשית לבטא את הפחדים שלנו – וזה נכון גם למפלצות גדולות, שפשוט נועדו לבטא פחדים גדולים. אתם חושבים שזו מקריות שגודזילה הופיעה רגע אחרי שיפן חטפה שתי פצצות אטום על הראש, או שקינג קונג הופיע בימי השפל הגדול? אלו רק היו דרכים מורכבות, מזוויעות ואולי קצת מוזרות להתמודד עם הפחד שנולד, ולעבד אותו בדרך מוחשית יותר. ובכן, אם יש זמן להתמודד עם פחד, זה ממש עכשיו.

כשהסדרה "מונארך: מורשת של מפלצות" הגיעה לראשונה לאפל TV אולי הוסחה דעתכם, כי זה היה בסך הכל חודש אחרי האסון של אוקטובר 2023, ולמי היה כוח אז למפלצות – אבל הסדרה הזו, שמתרחשת ביקום המפלצות שיצרו אולפני לג'נדרי, מציגה סיפור אפוס בן 3 דורות על חברה שמעורבת בבניית אותן מפלצות ענק, שיכולות לבוא בצורת לטאה זועמת, גורילת בניינים או אפילו עכביש מהסיוטים. בניגוד ליצירות הטראש הישנות של האולפן, היא הצליחה (בעזרת אפקטים משגעים וסיפור טוב) לבנות עולם מעניין יותר. עכשיו העונה השניה מגיעה, והמפלצות רק מתפתחות ומתרבות, ואם לא הספקתם, זה בול הזמן להצטרף לפרנצ'ייז.

בביקורת שלירון רודיקכתב על הסדרה עם יציאת העונה הראשונה, הוא סיפר שהיא "למדה לקחת את הפרנצ'ייז ואת היקום שאולפני לג'נדרי ניסו לבנות ברצינות, ולאזן בין הסיפור לבין תצוגת ראווה של מפלצות הרסניות – והיא לוקחת המון מהעבר של הפרנצ'ייז, ומשלבת אותו יחד עם ניסיון לספר סיפור מורכב בתוך היקום הזה. זה ניסיון לא מובן מאליו בהתחשב בעובדה שהיקום ידע לא מעט סיפורים, ורובם המוחלט פשוט לא היה טוב. אבל זאת סדרה טובה, עם פגמים, שאם תצליחו להתעלם מהם תוכלו ליהנות לא רק ממבחר מפלצות מקוריות, אלא לראשונה בפרנצ'ייז תוכלו לקבל סיפור ששווה את הזמן שלכם". אל תפחדו, זה הרבה יותר קל להתמודד איתו מאשר עם המציאות.
מונארך: מורשת של מפלצות, עונה 2, עכשיו באפל TV

• מה רואים הלילה
• אפל טיוי
• סטרימינג

העשור הראשון של המאה ה-21 שינה לחלוטין את עולם הטלוויזיה, ואחת הדוגמאות הבולטות לזה היא הטרנספורמציה שעבר ז'אנר הסיטקום. אחרי תור זהב נוצץ בניינטיז עם "חברים", "סיינפלד", פרייז'ר", "נני", שלל סיטקומים משפחתיים דביקים יותר או פחות וגם "משפחת סימפסון" ו"סאות' פארק", לשנות האלפיים היו תוכניות אחרות לגמרי.
>>

מובילת השינוי הזה הייתה "המשרד", שנפטרה מהצחוקים המוקלטים לטובת הומור מבוכה ושפה כמו-דוקומנטרית, אבל אפשר לציין גם את "איך פגשתי את אמא", "מלקולם באמצע", "רוק 30", "תרגיע", "משפחה בהפרעה" ובהמשך "קומיוניטי" ו"מחלקת גנים ונוף" כסדרות שעזרו להמציא מחדש את הצורה שבה אנחנו רואים קומדיה בטלוויזיה. "סקראבס" לא פעם נשכחת בליינאפ הזה, למרות שזכתה להצלחה בזמן אמת ושודרה כמעט עשור שלם – בין 2001 ל-2010.

יכול להיות שהעונות המאוחרות והחלשות יותר – ובמיוחד עונת הסיום הידועה לשמצה (ובצדק) – פשוט הרסו לה את המומנטום. לכבוד חזרתה לעונת ריבוט די מתבקשת בדיסני+, זה זמן מצוין להפנות זרקור לסדרה שבדיעבד הייתה פורצת דרך וחדשנית לא פחות מכל הנ"ל, ואפילו עברה בכבוד מסוים את מבחן הזמן.

העלילה של "סקראבס" הייתה פשוטה למדי – קבוצה של רופאים צעירים מגיעה לבית חולים ומנסה לתפקד ולשמור על אופטימיות בסביבה קשה וכאוטית. הבחירה בבית חולים כמוקד ההתרחשות העיקרי כמעט וחייבה שילוב של קומדיה ודרמה, ומידה מסוימת של חיבור למציאות, וכבר מהפרק הראשון "סקראבס" הבהירה שלפנינו סדרה הרבה יותר ריאליסטית ומלנכולית מהמקובל בז'אנר, לפחות באותה תקופה. "סקראבס" לא התעלמה מהצדדים המכוערים, המצלקים או המתסכלים בשגרת חייהם של צוותי הרפואה – הדמויות עבדו קשה, עשו טעויות, זעמו על המערכת, איבדו מטופלים וגם חוו משברים אישיים דרמטיים.

באחד הפרקים הקשים בסדרה התרחשה טרגדיה מהסוג שאנחנו רגילים לקבל בסדרות כמו "האנטומיה של גריי" או "האוס" – מטופלת שאיבריה נתרמו התגלתה בדיעבד כחולת כלבת, מה שמוביל למותם של שני מטופלים שעברו השתלה. בפרק אחר מטופלת מבוגרת ואהובה על הצוות מצאה את מותה בבית החולים שבוע בלבד אחרי ששוחררה מאשפוז ארוך – לאחר שנחשפה לזיהום בבית החולים עצמו. הריאליזם של "סקראבס" לא הסתכם בשימוש במקרים רפואיים אמיתיים ומדויקים או אפילו בתיאור החלקים הבעייתיים של מערכת הבריאות האמריקאית, אלא גם לאותנטיות הרגשית שהסדרה הציעה. אף מערכת יחסים זוגית לא הייתה מושלמת וההחלטות שביצעו הדמויות היו, לא פעם, תוצאה של הנסיבות יותר מאשר "ההחלטה הנכונה".

כל זה לא אומר, חלילה, ש"סקראבס" הייתה פצצת דיכאון. רוב הזמן הטון והגישה היו קלילים, אפילו מטופשים. הסדרה סופרה לנו דרך עיניו של ג'יי.די (זאק בראף), רופא צעיר עם נטייה לחלומות בהקיץ ופנטזיות משוגעות, שמוצגות לפנינו במלוא הדרן, מקרב ריקודים בין מחלקות לסצנת קונג פו מושקעת ועד לראשים נמסים. בית החולים "הלב הקדוש" מלכתחילה לא היה מקום נורמלי במיוחד – בכל זאת, הצוות הקים Airband באחד הפרקים – אבל השטותיות של ג'יי.די הפכו אותו לאפילו יותר מטורלל.

עוד ייחוד של "סקראבס" ביחס לתקופה ולמוסכמות הז'אנר הייתה הצורה שבה היא צולמה ונערכה. קודם כל, היא לא צולמה מול קהל ולא שולבו בה צחוקים מוקלטים. בשונה מרוב הסיטקומים באותה תקופה, היא אפילו לא צולמה באולפן טלוויזיה סטנדרטי עם מספר מצלמות במקביל, אלא במבנה שהיה בעבר בית חולים אמיתי. המבנה הפך לסט הצילומים של הסדרה כולה – בית החולים, הדירות של הדמויות וגם הבר שבו הן מבלות. את העובדה שסקראבס לא נראית כמו סיטקום "סטנדרטי" אפשר לייחס לעובדה שהסדרה צולמה במצלמה אחת בלבד, כמו שמקובל לצלם קולנוע. חופש התנועה של צילום במצלמה אחת ולא בכמה במקביל איפשר צילום מושקע ואימרסיבי יותר, וגם הקל על הוספת אפקטים מיוחדים כשהפנטזיה של ג'יי.די הצריכה כאלה.

כל ההבדלים האלה בין סיטקומים קלאסיים ל"סקראבס" והסיטקומים מהסוג החדש התנקזו לפרק "חיי בארבע מצלמות", פארודיה אוהבת שזיגזגה בין המציאות העגומה לבין הפנטזיה של ג'יי.די על חיים פשוטים יותר בסיטקום שבו הכל תמיד מסתיים יפה ושלם. בחיים האמיתיים ד"ר קלסו נאלץ לפטר עובד בבית החולים מטעמי תקציב, בעוד ג'יי.די מטפל בתסריטאי מפורסם שעבד בסדרה "חופשי על הבר", שמאובחן עם סרטן ריאות. בסיטקום הפנטזיה, המשבר התקציבי נפטר בעזרת תחרות כישרונות עם פרס כספי, והאבחנה הקטלנית של המטופל בכלל הייתה של מטופל אחר עם שם דומה, "ולמי אכפת ממנו, הוא אנטישמי".

רוב הזמן הסדרה הצליחה לשמור על האיזון העדין בין שני הטונים הכל כך שונים שלה. כשזה לא קרה קיבלנו את הרגעים הכי חלשים בסדרה, למשל עלילות איומות כמו "ג'יי.די מתעלף בכל פעם שהוא מחרבן". בכלל, "סקראבס" עבדה הכי פחות כשהיא חזרה על טעויות של סיטקומים אחרים – נניח כשנפלה לפתרונות קלים ומהירים כדי לפתור בעיות ארוכות, או כשהחזירה שוב ושוב את ג'יי.די ואליוט זה לזרועות זו.

עם זאת, העונה השמינית שלה סיפקה כמה מפרקי הסיום המושלמים ביותר שנראו בטלוויזיה האמריקאית, כולל פתרון יפה לבעיית אליוט וג'יי.די. כמו כל הרגעים הטובים שלה, גם בסיום היא הצליחה לשלב היטב בין המוח ללב, בין כתיבה חכמה ומציאותית לרצון של כולנו לראות את הדמויות שאהבנו מקבלות סוף טוב. אה, וכן. אחר כך הייתה גם עונה תשיעית ואיומה שנוצרה רק כי בגלל לחצים של הרשת, אבל בחייאת, פשוט תתעלמו ממנה.
כל העונות של סקראבס זמינות בדיסני+, העונה החדשה תעלה מחר (26.2.26)

• המסך
• דיסני
• סטרימינג
• סיטקום

לא נשקר לכם: פברואר לא יהיה חודש קל. אין בו להיטים גדולים שחוזרים אל המסך כדי להסיח את דעתכם ולא יצירות שמבטיחות לסחרר לכם את כל החושים. אבל דווקא בחודש כזה יש יותר זמן לתת צ'אנס לסדרות שבדרך כלל היו עוברות לכן מתחת לרדאר, ועשויות להתגלות כפנינים בוהקות על רקע השיממון הכללי. אנחנו שמים את כל הז'יטונים שלנו על העונה השנייה של "פרדייז" והעונה השנייה של "מונארך", אבל הפתעות יכולות להגיע מכל כיוון. פשוט שבו מול הטלוויזיה ותנו לזה לשטוף אתכם. אתם טובים בזה.

>> ואינם נראים: בטלוויזיה של היהודים אין ערבים. קווים לדמותם
>> אנחנו מסתכלים עליכםֿ: 20 הסדרות הכי טובות ב-2025. חלק א'
>> זה סופו של כל בלון: 20 הסדרות הכי טובות ב-2025. חלק ב'

1.2 // נעלם // Vanished // אמזון פריים/MGM+

קלי קוקו הנהדרת ("המפץ הגדול) מככבת כאן בסדרת מתח היצ'קוקיאנית על אישה שבעלה הטרי נעלם במהלך חופשה משותפת בפאריז, והיא יוצאת לחפש אחריו על רקע נופים צרפתים מסחררים ונקלעת כמובן לתעלומה אפלה. נשמע כמו משהו שכבר ראיתם? זה מה שהם היו רוצים שתחשבו.

4.2 // החבובות // The Muppet Show

סת' רוגן, הסטלן האהוב על כולנו, מחייה לערב מרגש אחד את "המופע של החבובות", לרגל 50 שנים לתוכנית המיתולוגית. קרמיט, מיס פיגי וכל החבובות האייקוניות מגיעות ל-2026 עם אורחים כמו סברינה קרפנטר, מאיה רודולף ורוגן עצמו, שלא יוותר על ההזדמנות להופיע יחד עם הבובות עליהן גדל. אנחנו חייבים לראות איך הוא ידחוק לתוך התוכנית בדיחה על עישון ג'ויינטים. אולי סוף סוף משהו ירגיע את אנימל.

5.2 // סנגור במבחן The Lincoln Lawyer 4

מה אפשר להגיד על "סנגור במבחן" שלא אמרנו בעונות הקודמות? כלום. זאת אחת הסדרות המצליחות של נטפליקס משום מה, והיא בהחלט לא רעה ועושה את העבודה, ומנואל גרסיה-רולפו נהדר בתור עו"ד מיקי הולר האידיאליסט שהולך ומסתבך, וגם בעונה הזאת הוא ילך ויסתבך. נראה לנו שהבנו.

5.2 // בלתי מוכר // Unfamiliar

הגל הגדול של סדרות ריגול על זוג מרגלים שמתחזים לזוג רגיל התחיל עוד בימי "שקרים אמיתיים" ו"מר וגברת סמית'" לפני שני עשורים ויותר והגיע לשיאו האמנותי עם האמריקאים. כאן יש טייק ברלינאי אנרגטי ביותר על הסיפור, עם צמד מרגלים לשעבר שהעבר חוזר לרדוף אותם, והוא נראה אפקטיבי ומלא אקשן. שזאת התחלה טובה לכל דרמת ריגול.

8.2 // שכנים // The Burbs // פיקוק

אוקיי, זה הולך להיות אוקוורד כי החודש עולות שתי סדרות בשם "שכנים" שאין ביניהן שום קשר ובאנגלית השמות שלהן שונים לחלוטין. סתם, מה אוקוורד בזה, אנחנו היחידים ששמנו לב ולאף אחד לא אכפת. כך או כך ה"שכנים" שלפנינו מבוססת על קומדיית אימה זניחה מאוד באותו שם שבה כיכב טום הנקס ב-1986, וכן, זה בהחלט אומר שליוצרי הטלוויזיה נגמרו הרעיונות.

10.2 // דודג'ר 2 The Artful Dodger

תראו איזה הפתעה – היצירה השנונה, הקסומה והמצוינת ליצירתו של צ'ארלס דיקנס חוזרת לעונה שנייה שבאמתציפינו לה בערך שנתיים. ג'ק – או דודג'ר אם בדיוק נגנב לכם הארנק – עדיין תקוע במשולש שבין אהבתו לבת המושל בל ואהבתו לעולם הפשע שמייצג המנטור שלו פייגין, והוא זריז מדי מכדי שתדעו לאיזה צד הוא נוטה.

10.2 // מוטור ואלי // Motorvalley

אם יש משהו שאיטלקים מבינים בו זה מכוניות. ופסטה. ופיצה. ואופנה. ותרבות. אוקיי הם מבינים בהרבה דברים. אבל מכוניות! "מוטור ואלי" היא הפקת יוקרה של נטפליקס איטליה על שני אחים פרועים שאיבדו הכל בחייהם פרט לאהבתם למרוצי מכוניות, והם פוגשים בעלת קבוצת מירוץ עשירה שמחליטה להעסיק אותם, והיא מביאה בחורה אמביציוזית לרסן אותם, וכמובן שנהיה בלאגן, תככים והרבה מכוניות מהירות. וסקס. גם בזה איטלקים מבינים.

11.2 // קרוס 2 Cross // אמזון פריים

סדרת ספרי אלכס קרוס של ג'יימס פטרסון היא הבסיס ללהיט הזה של אמזון פריים, ובמרכזה הסוכן המיוחד והמסוקס אלכס קרוס ושלל הצרות שהוא מסתבך בהן בניסיון להגן על הצדק ולתפוס את האנשים הרעים. קדימה אלכס קרוס, תפוס את הרעים, העם איתך!

12.2 // תוכלו לשמור סוד? // Can You Keep a Secret? // פרמאונט+/BBC

סיטקום קורעת ביותר שעלתה בחודש שעבר ב-BBC ומגיעה לסטרימינג בארה"ב. דון פרנץ' הענקית מובילה כאן סיפור על זוג ישיש שמחליט להונות את הביטוח לאחר שהבעל מוכרז בטעות כמת, והבן שלהם צריך להסתיר את העובדה הזאת מאשתו, שהיא השוטרת של הכפר. אחחח, בריטים, איזה חולים אתם.

12.2 // איך להגיע מבלפאסט לגן עדן // How to Get to Heaven from Belfast

הכי כיף שהולך להיות לכם החודש בנטפליקס: נלי מקגי, הלוא היא היוצרת העשויה ללא חת של "דרי גירלז" הפרועה והמצוינת, חוזרת אלינו עם קומדיית מתח נשית פרועה על שלוש חברות שיוצאות למסע ברחבי אירלנד אחרי שנודע להן על מותה של חברה מן העבר ונקלעות להרפתקה בלתי צפויה שבה הן עוברות יחדיו את מבחן בכדל.

13.12 // שכנים // Neighbors //יHBO max

הבטחנו עוד סדרה שקוראים לה "שכנים"? אז הנה. והפעם דוקו-ריאליטי אליטיסטי בהפקת A24, חברת ההפקה האינדי שאינה מסוגלת לטעות, שמספר מדי פרק את סיפורה של שכנות גרועה במיוחד בקטע מסמר שיער. תגידו תודה שאצלכם זה מקסימום קריוקי

15.2 // כמומים לשוקולד // Like Water for Chocolate //יHBO max

הפקה מקסיקנית ראשונה של HBO, והפקת דגל מושקעת עם שחזור תקופתי מתוקתק כמו שאפשר היה לצפות מהמותג, כשעל ההגה מתייצבת לא אחרת מסלמה הייק כמפיקה ראשית. ב-1992 היה סרט כזה, והסדרה מבוססת ממש כמותו על הספר המצליח של לורה אסקוויבל. בסרט היו כמה סצנות בישול מדהימות אז יש לנו למה לצפות.

18.2 // להיות גורדון רמזי // Being Gordon Ramsay

אמרנו בישול? גורדון רמזי הוא שף הטלוויזיה הגדול מכולם, עם הכי הרבה להיטים על המסך, הכי הרבה פורמטים באוויר, הכי הרבה מעריצים והכי הרבה שונאים. במקביל הוא מנהל אימפריה קולינרית עתירת כוכבי מישלן וחיי משפחה תובעניים. כל מה שצריך עכשיו זה סדרת דוקו בת שישה פרקים על מאחורי הקלעים של כל מפעלי חייו. אז הנה.

19.2 // סוכן הלילה 3 The Night Agent

עם כל הניסיונות הגנריים שכבר ראינו בנטפליקס, כמעט ונואשנו מהסיכוי שזה יקרה, אבל הנה, ענקית הסטרימינג הצליחה לייצר שוב דרמת מתח טובה ומספקת והיא כבר בעונה השלישית שלה. גבריאל באסו הוא אחלה גיבור אקשן, שון ראיין יודע לייצר אקשן, והקונספירציות בוושינגטון מספקות לשניהם את כל האקשן שהם צריכים. כיף.

20.2 // הדבר האחרון שהוא אמר לי 2 The Last Thing He Told Me // אפל TV

סדרת הקאמבק של ג'ניפר גארנר חוזרת לעונה שנייה, וגם כאן כמו ב"נעלם" שבתחילת טור ההמלצות, אנחנו עם אישה שמחפשת את בעלה הנעדר. מה יש לכל הבעלים הנעדרים האלה? לעולם לא נדע כי אין לנו כוח לעוד סדרה כזאת.

20.2 // חוקי הסטריפ // Strip Law

את קאלן קרופורד אתם בטח זוכרים מהלייט שואו של סטיבן קולבר – סתם, אין סיבה שתזכרו אותו, אבל מדובר בקומיקאים מוכשר (ואחד מכותבי "סטאר טרק: סיפונים תחתונים" המעולה), ועכשיו הוא חתום כיוצר על סדרת אנימציה פרועה למבוגרים ובמרכזה עורך דין מתנשא שמנסה לשרוד בלאס וגאס וחובר לקוסמת הדוניסטית כדי להתמודד עם המקרים המשפטיים הכי אידיוטיים בעיר שהכל בה אידיוטי. אדם סקוט ("ניתוק") ג'אנל ג'יימס ("אבוט אלמנטרי") עושים קולות.

23.2 // פרדייז 2 Paradise

כתבנו את זה לא פעם, ולא פעמיים – "פרדייז" היתה ההפתעה הכי גדולה של 2025. עוד מפרק הפתיחה והטוויסט המד"בי שבסיומו, ועד לצמד פרקי סיום העונה שהיו פשוט נהדרים, ניהננו מכל רגע. למרבה השמחה, בדיסני+ הבינו את זה ומיהרו לעבוד על העונה השנייה, שתמשיך בדיוק במקום בו עצרנו בעונה הקודמת – ואם עוד לא ראיתם אותה, אנחנו ממליצים בחום למהר ולבנג'ג' לפני שנעשה לכם ספוילר. אבל אנחנו לא יכולים לחכות.

25.2 // סקראבס // Scrubs //יABC

כן, הם חוזרים. אין לנו מה לומר על זה. יהיה מאוד עצוב אם זה לא יהיה מצחיק

26.2 // ברידג'רטון 4 Bridgerton

רגעעעע, זה לא היה כבר בחודש שעבר? זה כן? אה, זה היה החלק הראשון של העונה השלישית? אה, הרביעית? ועכשיו זה החלק השני? ויהיה חלק שלישי? לא יהיה? איזו עונה זאת אמרתם? מי שוכבת עם מי עכשיו? אה, רגע, היא הרעה עכשיו בעצם? לא הבנו.

27.2 // מונארך 2 Monarch // אפל TV

היקום הסינמטי הכי מפתיע של הזמן הזה הוא היקום של גודזילה וקונג, וזה לא מעט בזכות "מונארך", שהעונה הראשונה שלה נתנה לפרנצ'ייז את העומק האנושי ואת סיפור הרקע שהיו חסרים לה. העונה השנייה שמגיעה בסוף החודש לאפל TV הולכת לשכלל את הסיפור עוד יותר עם מפלצות חדשות וקרע בין-ממדי. איך אנחנו אוהבים קרעים בין-מימדיים.

• המסך
• סדרות מומלצות
• מה רואים הלילה
• סטרימינג

אם במהלך הימים האחרונים הצצתם בכל רשת חברתית שהיא, וודאי שמתם לב שכולם משום מה נזכרים בנוסטלגיה בשנת 2016. דיוויד בואי חזר למאדים, כל האינסלים כעסו על הריבוט הנשי של "מכסחות השדים" ושירות סטרימינג אמריקאי בשם נטפליקס הפך בינואר של אותה השנה לבינלאומי – והגיעו גם לישראל. לראשונה יכלו הצופים בארץ (שלא החזיקו ב-VPN, שהיה די נדיר דאז) להתחבר לשירות הסטרימינג ולראות לראשונה באופן חוקי תכנים כמו "בית הקלפים" ו"כתום זה השחור החדש", אז עדיין ללא תרגום לעברית או ממשק בשפת הקודש.

בעשור שחלף, שירות הסטרימינג הקטן גדל למפלצת והביא למהפיכה של ממש בתרבות הצפייה העולמית. למרות טענות חוזרות ונשנות (ולא בלתי מוצדקות) על ירידת איכות התוכן בשל שלטון האלגוריתם, 231 מיליון מנויים ביותר מ-190 מדינות הופכים אותו לשירות הסטרימינג הכי פופולרי בעולם, כאשר גם מתחרות חזקות עם גב ענק כמו דיסני ואפל נלחמות כדי להצליח כמו נטפליקס. על רקע עסקת הענק המסתמנת, במסגרתה נטפליקס צפויה לרכוש את וורנר ברדרס ב-72 מיליארד דולר, ה-N האדומה לא מייצגת רק שירות סטרימינג קטן, אלא תאגיד ענק שמשתלט על הוליווד, בינג' אחד בכל פעם. לרגל ציון 10 שנים לנטפליקס בישראל, אלו 10 עובדות שלא ידעתם, או אולי סתם נמנמתם מולן, על נטפליקס.

1. הכל מתחיל בשם טוב

השם המקורי של נטפליקס היה Kibble – כן, כמו שאמריקאים קוראים לאוכל לכלבים. למה? מייסד נטפליקס מארק רנדולף סיפר שהם חששו לייצר מוצר טוב שאף אחד לא ירצה להשתמש בו, אז קראו כך למוצר כדי להזכיר את אמרת הפרסום הישנה: "לא משנה כמה טוב הקמפיין הפרסומי לאוכל הכלבים שלך, אם הכלבים לא אוכלים את האוכל לכלבים שלך".

2. כוכב אחד מעז

הצליל האייקוני של נטפליקס כמעט היה פעיית עז, לפני שנבחר ה־Tudum המוכר. הצליל המוכר מורכב למעשה מ-3 צלילים שונים שחוברו יחדיו – הראשון הוא מכת טבעת נשואים בשידת לילה, השני הוא מכת פטיש בסדן והשלישי והמאורך הוא מיתר גיטרה. היו פשוט הולכים על 3 עזים, זה קל יותר.

3. #התחלנו

סדרת הנטפליקס המקורית הראשונה הייתה "ליליהאמר", שעלתה לשירות ב־2012. הסדרה הנורווגית הופקה בשיתוף עם NRK1, הערוץ הראשון של נורווגיה, ופרצה את הדרך להפיכת נטפליקס משירות סטרימינג פשוט לבית הפקה של ממש.

4. שיא קוראני ראשון

הסדרה הנצפית ביותר של נטפליקס בכל הזמנים היא "משחק הדיונון", עם יותר מ־260 מיליון צפיות ב־91 הימים הראשונים מאז ההשקה. אז אם שאלתם את עצמכם למה מאז נטפליקס מהמרת על כך כך הרבה תוכן לא אמריקאי, זו הסיבה.

5. שיא קוריאני שני

הסרט הנצפה ביותר של נטפליקס בכל הזמנים הוא "ציידות השדים של הקיי פופ", עם יותר מ־320 מיליון צפיות ב־91 הימים הראשונים מאז ההשקה. אז נכון, הסרט אמנם אמריקאי ברמת היוצרים וההפקה, אבל התרבות הקוריאנית שולטת במיטב של נטפליקס, וזה בטח מפתיע כל מי שמעל לגיל 30.

6. שוברים שפה

סדרת המקור הראשונה של נטפליקס שאינה באנגלית הייתה "מועדון הקוארבוס" (Club de Cuervos), סדרה מקסיקנית שעלתה ב־2015. ארבע עונות שרדה הסדרה על אח ואחות שירשו קבוצת כדורגל, ומאז נטפליקס התרחבה ללמעלה מ-30 שפות.

7. מהלך יפה

לאחר עליית הסדרה גמביט המלכה, נרשמה עלייה של 125% במכירות לוחות שחמט. אין נתונים על כמה באמת השקיעו ולמדו את המשחק, וכמה נטשו אותו אחרי שבועיים כדי לקנות קרואסון בעקבות "אמילי בפריז".

8. גאווה לאומית

שלושה טייטלים ישראליים הופיעו מאז ההשקה בדירוג ה־Top 10 העולמי של נטפליקס: פאודה (עונה4), גוף שלישי, וילד רע. ומשום מה בשניים מהם יש את ליאור רז, אבל אנחנו מריעים לשלישי.

9. ליאור רז כוכב עליון

הטייטל הישראלי פאודה הופיע בדירוג ה־Top 10 של נטפליקס ב־36 מדינות, והגיע למקום הראשון בישראל, קפריסין ולבנון. למה יש לנו תחושה שאחרי המלחמה בעזה הסיכוי שזה יקרה פחת משמעותית?

10. איזה טעם מוזר יש לנו

הסדרה "הרופא הטוב" הופיעה בטופ 10 הישראלי במשך 28 שבועות – התקופה הארוכה ביותר מבין סדרות הטלוויזיה. באמת?! הסדרה הזאת? היא לא רעה או משהו, אבל באמת? זו הסדרה שהישראלים צפו בה הכי הרבה? מה יש לנו? למה הכל פה מעאפן? איפה השלט? אנחנו צריכים לצלול לאיזה בינג' חסר עומק כדי לשכוח מכל הצרות של המקום המופרע הז… אה, אוקי.

• המסך
• נטפליקס
• סטרימינג

אומרים שזאת לא הייתה שנה טובה לטלוויזיה. זאת כנראה בדיחה.מצעד הסדרות הכי טובות לשנת 2025 – בחלק א׳כבר הסברנו למה אנחנו מעדיפים לסכם אותה שבועיים לתוך 2026 – מתפקע בחלקו העליון מסדרות פורצות דרך שעשו דברים חדשים לחלוטין וניסו בכל כוחן לחדש, לפרוץ גבולות, לקרוע את המעטפת ובאופן כללי להתנהג לא כל כך יפה ולא כמו שסדרות טלוויזיה אמורות להתנהג. אז למה כולם חמוצים?

>> אנחנו מסתכלים עליכם: 20 הסדרות הכי טובות ב-2025. חלק א'
>> הצעה שאי אפשר לסרב לה: 30 הסדרות הכי טובות ב-HBO Max
>> דברים עוד יותר מוזרים: 20 הסדרות הכי מוזרות של העשור החולף

אולי כי זאת הייתה השנה שבה מהפכת הסטרימינג הגדולה ומלחמות הסטרימינג שפרצו בעקבותיה נעצרו בחריקת בלמים ובהנפת דגל לבן של כל הצדדים, ומנצחת אחת יצאה מתוך ההריסות: נטפליקס. כולם הימרו שענקיות הבידור ותאגידי הטק הגדולים ידרסו אותה, אבל ההפך קרה, נטפליקס היא זו שמבקשת לבלוע עכשיו את האחים וורנר ו-HBO בדרך לדומיננטיות מוחלטת. שום דבר מכל זה לא מייצר טלוויזיה טובה יותר, כמובן. כל שירותי הסטרימינג, למעט אפל TV, קיצצו באופן משמעותי את השקעתם בתוכן מקורי חדש. התוצאה: פחות סדרות, פחות סדרות טובות, ועוד פחות מזה ניסיונות לפרוץ דרך ולהעמיד יצירות שבכלל מנסות להגיע לרף של עידן הזהב הטלוויזיוני בתחילת האלף.

אז אולי זאת שירת ברבור, אבל ממרום מושבנו ב-2026 אנחנו יכולים להביט ולהיווכח כמה מיוחדת הייתה השנה הזאת על המסך, כמה הברקות מקוריות, מרגשות, מרתקות, מותחות ומצחיקות הצליחו טובי היוצרים להביא השנה אל המסך, וכמה אנחנו שלמים עם תוצאות הבחירות הפנימיות שלנו שהשאירו בחוץ להיטים שאיבדו ברק ונכנעו לנוסחאות של עצמם, מ״האחרונים שבינינו״, דרך ״סוסים איטיים״ ועד ״דברים מוזרים״. האתגר הגדול של סדרות הטלוויזיה בזמן הזה הוא להתמודד בכל הכלים היצירתיים על תודעת הצופה שרוצה לנדוד אל טיקטוק. אלה הסדרות שעשו את זה טוב מכולן. ֿ

10. חברת הכיסאות // The Chair Company //יHBOmax

חוש ההומור הכל כך ספציפי של טים רובינסון הוא לא טעם נרכש. כמו כוסברה, זה או שלא יכולים לסבול אותו, או שלא יכולים להפסיק איתו. אנחנו מהסוג השני. עם כל הכבוד לסדרת מערכונים בנטפליקס או אפילו "דטרויטרס" המצוינת, סדרה עלילתית ב-HBO היא שדרוג מתבקש למוזרות של רובינסון, שמקבלת הזדמנות להתפרש לקונספירציה מטופשת להחריד. כהרגלו, רובינסון מתענג על הדמויות הקטנות והקטנוניות של החיים, שמסרבות לתת לעליבותן לעצור אותן מלהיות הזויות לחלוטין. מעבר לדמויות, העלילה, התעלומה והפתרון ההזוי שלה, הדבר הכי מבלבל ומטריד ב"חברת הכיסאות" היא העולם שרובינסון בנה, בו כל פניה, אדם או מקום הם פוטנציאל של דפיקות עמוקה ומוזרה, סוג של דיוויד לינציות של קומדיה. רק אם תתעניינו מספיק ותצללו לעומק, תוכלו להבין עד כמה מוזר כל הקיום הזה שלכם.

9. מתה לסקס // Dying For Sex // דיסני+

בצדק רב זכתה מישל וויליאמס בפרסים על ההופעה האדירה שלה בסדרה הזאת, באחד הפורטרטים הכי מעניינים של נשיות ואנושיות שעלו על מסך כלשהו בשנים האחרונות. הוליווד כבר לא מייצרת דרמות כאלה וגם בטלוויזיה מעדיפים סיפורים שמחים יותר או מותחים יותר או לפחות שלא צריך לחשוב בהם בכל רגע נתון שכולנו הולכים למות, אבל סיפורה של חולה סופנית שמחליטה להתגרש ולחגוג את המיניות שלה לפני שתמות הצליח איכשהו לחמוק דרך הפילטרים השמרניים של מקבלי ההחלטות, והפך לאחת הסדרות המרגשות והמשחררות של השנה. ״מתה לסקס״ היא לכאורה ״סדרת בנות״, רק שהיא ממש לא. היא סדרה לבני אדם.

8. אז בקיצור // Long Story short // נטפליקס

למרות שהיא חולקת את אותו יוצר, הסדרה הזאת היא לא "בוג'ק הורסמן". אם באחרונה הרגשתם שאתם צריכים נוגדי דיכאון אחרי כל פרק, הרי שעכשיו היוצר, רפאל בוב-וקסברג, נוקט גישה עדינה יותר כלפי גיבוריה – בני משפחת שוופר, שעומדת במרכז הסדרה. מדובר במשפחה יהודית סמי-מתפקדת ולמרות שאמרתי ממש לפני רגע שהגישה בסדרה הזאת רכה יותר מבוג'ק, הגיבורים שלה עדיין פגומים, פשוט בוב-וקסברג כיוצר מראה להם הרבה יותר חמלה והרבה פחות שיפוטיות. התוצאה היא קומדיה מקסימה ומשעשעת שצובטת במקומות הנכונים ומקלה במקומות הנכונים עם הדמויות המצוירות הכי יהודיות על המסך. טוב, אולי אחרי סמי בייגל ג'וניור ב"מסיבת נקניקיות".

7. הדוב 4The Bear // דיסני+

העונה הראשונה של הסדרה הזאת הכניסה את הצופים לסיר הלחץ שנקרא "ניהול מסעדה". בעונה הרביעית החליטו לשנות כיוון ולמרות שהסדרה איבדה מעט מהעוקץ שלה, היא עדיין אחת מהסדרות הכי מעניינות ומיוחדות שמשודרות כיום. אז כן, כרמי הוא כבר לא שף-כוכב רוק מיוסר, הוא מנסה לתקן את חייו העגומים ואת יחסי האנוש העגומים עוד יותר שלו, ובמקום להוריד את עצמו באופן כמעט קונסיסטנטי הוא מחליט להרשות לעצמו להיפתח, לדבר על הרגשות שלו ולהתמודד עם הפגמים שבו. זה לא "הדוב" שהכרתם בתחילת הסדרה – וזה בסדר גמור, כי זה התהליך של הדמות. "הדוב" היא סדרה אקספרימנטלית שמביאה בכל עונה משהו אחר לחלוטין ולראות אותה מרגיש כמו לשבת במסעדת גורמה ולהגיד למלצר – "שהשף יבנה לי את הארוחה". אולי נאהב את זה, אולי לא, אבל בטוח תהיה חוויה מעניינת.

6. דה פיט // The Pitt //יHBOMax

באמת שכבר השתכנענו שדרמת בתי החולים מצאה את מותה אי שם באחת העונות של "האנטומיה של גריי", ונידונה לחיות בגיהנום טלנובלי עצל – ובאמת שלא האמנו שחיבור בין "E.R" ל-"24" יתגלה כמושיע של הז'אנר. אבל מי היה מאמין, הם הצליחו להציל את החולה. נואה ויילי וצוות הרופאים הריאליסטים להחריד שלו מדלגים מעל כל הקלישאות בסדרה ריאליסטית, מותחת, מבדרת ומרתקת כאחד, שמצליחה בו זמנית לשאוב את הצופה להרגשת חדר המיון האינטנסיבית כמו שמעולם לא חוויתם (כן, גם אם ראיתם את כל סדרות בית החולים), וגם לעסוק באופן עמוק יותר מכל אותן סדרות בבעיות שנובעות מחיי הרפואה, בדגש על הפוסט-טראומה המתמשכת. עשוי לעילא, ממכר להחריד ולעצמו סיבה מספיק טובה לעשות מנוי ל-HBOmax.

5. הסטודיו //The Studio //אפל TV

מעגל האוננות הבלתי נגמר של הוליווד לרוב מוביל לתוצאה די בינונית. רק תזכרו לרגע ב"הפרנצ'ייז" של HBO, כי כבר שכחתם. פארודיות עצמיות שלרוב לועגות לנפיחות העצמית של תעשיית הקולנוע לרוב מגיעות מאנשים נפוחים בעצמם. סת' רוגן, לעומת זאת, מעדיף נפיחות אחרות. הפרודיה ההוליוודית שלו (ושותפו אוון גולדברג) היא יותר שיר אהבה מריר לתעשייה קורסת מאשר ניסיון לנפץ את הבלון הנפוח, והבחירה לצלם אותה ברצף סצינות וואן-שוט יומרניות היא רק עוד חלק בשכבות ההומור המתוחכם והטיפשי כאחד שלו, שהפעם לועג לעצמו. הופעות אורח מוזהבות ואחד בריאן קרנסטון בתפקיד מבריק משלימים את החוויה של סדרה מהנה לגמרי שנשמח מאוד לראות חוזרת גם לעידן שאחרי רכישת נטפליקס-וורנר, כי מסתבר שהיא רלוונטית מתמיד.

4. חזרה גנרלית 2The Rehersal //יHBOmax

אם העונה הראשונה בסדרת התעתוע של ניית'ן פילדר שברה מוסכמות טלוויזיונית, תיעודיות ובידוריות, העונה השנייה שברה כבר מוסכמות אנושיות. כל אחד מששת פרקי הקרקס הדוקומנטרי המעוות הזה משך אותנו יותר עמוק לתוך חור ארנב שלא ידענו אם ואיך נצא ממנו, ופרם עוד יותר את חוטי המוסר הטלוויזיונים שחשבנו שמקובלים. האם הוא משקר לנו? משקר לעצמו? משקר למשתתפים (טוב, זה בטוח כן)? שאלות כמו 'איך זה מותר' התחלפו ל'איך זה קורה', וההלם התחלף בפליאה נרגשת, זעזוע מסוים ובעיקר תחושת קרינג' שנמתחת כמו גבינה לוהטת. בין אם אלו מתחרי ריאליטי תמימים שכולנו יודעים שלעולם לא יקבלו תהילה (אבל זו אשמתם, כי הם מספיק טיפשים להשתתף בריאליטי טייסים), ובין אם אלו שחקנים שסיכנו את חייהם בידי טייס לא מיומן (אבל מגיע להם, כי הם ידעו מה הם עושים) – כולם פשוט בובות בתיאטרון האבסורדי של פילדר. וממנו נשארו לנו כמה מהרגעים המוזרים, המדהימים והמבריקים ביותר של טלוויזיה שראינו, לא רק השנה, אלא אי פעם. וואו אחד גדול, טלוויזיה שאין כמותה.

3. התבגרות // Adolescense // נטפליקס

״התבגרות״ זכתה כמעט בכל פרס אפשרי וסחפה גם את האמי ואת גלובוס הזהב, ודי בצדק. ההופעה של אוון קופר הצעיר מצדיקה לבדה לפחות שלושה פרסים, וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על סטיבן גרהאם המבריק ועל צילומי הוואן שוט המורכבים והמטריפים לכל אורך הסדרה. לאחר הצפייה מומלץ מאוד להציץ באינטרנט כיצד צילמו חלק מהסצנות, כי כל הסדרה הזאת רצופה בצילומים שגורמים לכם לתהות בקול – איך לעזאזל הם עשו את זה?עם זאת, הסיבה מה שבאמת הופך את הסדרה הזאת ליוצאת מן הכלל זה שהיא הגיעה בשנה רצופה בקומדיות, פנטזיות ושאר מיני אסקפיזם, ״התבגרות״ דיברה על הורות וחינוך מבלי להרגיש מטיפה והצליחה לתת אמירה מורכבת ונוקבת על הנושא ללא רומנטיזציה שלו. שאפו.

2. פלוריבוס // Pluribus //אפל TV

אנחנו עדיין לא מאמינים שהדבר הזה קיים. דרמת המד״ב האוטופית/דיסטופית של וינס גיליגן מ״שובר שורות״ היא יצירה פילוסופית עמוקה שלא פוגשים בטלוויזיה בדרך כלל, או למעשה אף פעם לא. השאלות שהיא מעלה על האנושות ועל האנושיות הן שאלות קשות והתשובות לא פחות קשות. ״פלוריבוס״ היא סדרה מתעתעת שלא מתמסרת לצופה, אבל היא גם סדרה שלא מסתירה דברים מהדמויות ומהצופים שלה, ומאתגרת אותם לחשוב על חייהם ובחירותיהם. אפשר לספור על יד אחת סדרות שניסו משהו כזה בעבר, ועוד פחות מכך שהצליחו. ואולי הכי משמעותי: ״פלוריבוס״ היא סדרה שתוקפת את החיבורים של התרבות ממנה היא באה. היא שמה סימן שאלה גדול מעל דת האינדיבידואל ששולטת בעולם. היא סדרה חתרנית. היא אמנות גבוהה.

1. ניתוק 2 Severence // אפל TV

לא באמת צריך להסביר את הבחירה הזאת, נכון? העונה השנייה של ״ניתוק״ הייתה שיא טלוויזיוני מרהיב ומתפקע מהמצאות עלילתיות רבות תנופה, הברקות קולנועיות עוצרות נשימה ואסתטיקה בלתי מתפשרת שיובאה היישר מארץ ה-Uncanny. ההצלחה המסיבית של העונה השנייה הצליחה להרגיע את חרדת המעריצים מביטולה בטרם עת, ונראה שאפל TV מתכוונת לאפשר לבן סטילר להשלים את החזון שלו לקפיטליזם המאוחר. לאן זה הולך? מה זה אומר? איזה מין עולם הוא זה שהסדרה מתרחשת בו? תשובות אין וספק אם יהיו, אבל תיאוריות על גבי תיאוריות נשפכות ברחבי האינטרנט והופכות את הסדרה לאירוע גלובלי. האאוטי שלכם מת על זה.

• סיכום שנה
• המסך
• הסדרות הכי טובות
• סטרימינג