לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, המחזאית והסופרת המוערכת הלכה לעולמה הבוקר (א'), והשאירה מורשת יצירתית ארוכת שנים - הצגה בהשראת הוריה, שיתופי פעולה בלתי נשכחים עם ענת גוב ז"ל, ספרים שמוקדשים לנכדיה וכמובן, ההצגה שאף תלמיד תיכון ישראלי לא פספס
עולם התרבות הישראלי מרכין ראש: המחזאית והסופרת המוערכת עדנה מזי"א הלכה הבוקר לעולמה בגיל 74, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. עם מותה אבד קול צלול ובהיר של יוצרת שתיעדה סיטואציות ומערכות יחסים מקומיות שעל אף הקושי שבהן, תמיד נשארו מעט אופטימיות.
מזי"א נחשבת לאחת המחזאיות המצליחות בתיאטרון הישראלי, יוצרת פורצת דרך שכתבה וביימה חלק מההצגות המצליחות ביותר בארץ, ואף זכתה להכרה בינלאומית. היא נולדה בשם עדנה קוטלוביץ' בתל אביב לפני 74 שנים ("גדלתי בשדרות סמאטס, בצפון המתפתח של תל אביב, שיכון דרום אפריקה קראו לזה",סיפרה בעבר בריאיון), בת יחידה לאם פעילה בארגון לח"י ולאב שפיקד על תא ארגון אצ"ל בדרום אפריקה, ושימש ראש מחלקה בסוכנות היהודית. לימים תשמש אותה הביוגרפיה כהשראה למחזה "המורדים", שהוצג בתיאטרון הקאמרי וזיכה אותה בפרס מחזאית השנה לשנת 1998. את צעדיה הראשונים בכתיבה עשתה בשנות ה-80 כתסריטאית, אז כתבה בשיתוף עם במאי הקולנוע עמוס גוטמן ז"ל את התסריטים ל-"נגוע", "בר 51" ו-"חימו מלך ירושלים", שעסקו בהומוסקסואליות מזוויות שונות. המחזה "וינה על הים", שנכתב בהשפעת מלחמת המפרץ והועלה בתיאטרון חיפה, סימן בתחילת שנות ה-90 את המעבר שעשתה למחזאות.
>> עדנה מזי"א על המקומות האהובים עליה בתל אביב
הפריצה הגדולה של מזי"א הגיעה ב-1993, כאשר בתיאטרון חיפה, ובהמשך בתיאטרון הקאמרי הועלה "משחקים בחצר האחורית" – מיצירותיה המפורסמות ביותר שנכתבה בעקבות פרשת האונס הקבוצתי בקיבוץ בשמרת. המחזה המטלטל תורגם לשפות רבות והוצג ברחבי העולם, הפך לתחנה קבועה של תלמידי תיכון, ובשנה שעברה אף הועלה מחדש בתיאטרון בית ליסין.
בסוף אותו עשור עברה מזי"א לתיאטרון הקאמרי, שם כתבה וביימה שנים רבות, והיה זה המקום בו נרקמה שותפות פוריה בינה לבין הבמאי עומרי ניצן ז"ל, שביים את מרבית מחזותיה וביניהם "סיפור משפחתי", "היה או לא היה" (שמאוחר יותר עובד לקולנוע), "האריסטוקרטים", ״היריון” ועוד. בתיאטרון הקאמרי נוצר גם שיתוף הפעולה בין מזי"א לבין המחזאית ענת גוב ז"ל – ההומור המושחז של גוב וגישת הנו-נונסנס של מזי"א מצאו זה את זה, ומזי"א ביימה את כל מחזותיה של גוב. "חברות הכי טובות" ו"סוף טוב" הועלו מאות פעמים, ופתחו דלת לקהל שאינו נמנה עם באי התיאטרון בדרך כלל, אך נשבה בקסם התמות האוניברסליות, המציאות הישראלית המורכבת ששורטטה ביד אמן והערבוב הבלתי נמנע בין צחוק לבכי.
בשנים האחרונות התרכזה מזי"א בתיאטרון בית ליסין ע"ש ברוך איבצ'ר, שם כתבה את "זוג" בבימויו של אילן רונן, העוסק באלימות רגשית של בעל כלפי אשתו, ובימים אלה מתקיימות חזרות ל-"סטמפניו", מחזה שעיבדה לרומן הקלאסי של שלום עליכם ויעלה בסוף ינואר. כסבתא אוהבת הקדישה מזי"א את כישרון הכתיבה שלה לנכדיה בספרים "סבתא עוד פעם", "הרפתקה בתיאטרון", "ילד יום ילד לילה", "מה עושים עם סבתא" ו-"קוקולולי" (הוצאת כנרת זמורה-ביתן), בעוד שעבור קהל קוראים מבוגר היא כתבה את "רומן משפחתי", העוסק בזהות היהודית בארץ ובחו"ל, ו-"התפרצות x" העוסק באהבה ורצח.
הלווייתה של עדנה מזי"א תתקיים ביום רביעי בשעה 11:30 בבית העלמין במושב נהלל.
יהי זכרה ברוך.
