עידן בן-טל הוא איש רדיו ועורך מוזיקלי, מפיק מוזיקלי ודי.ג'יי, שידר בגלי צה"ל וגלגלצ ועד לאחרונה ערך והגיש את רצועת המוזיקה האלקטרונית היומית "משמרת חצות" בכאן 88. לשעבר המנהל האמנותי של ה"רפי" בתדר וחלק מצוות התוכן של מתחם. בקיצור, אושיית תרבות כלבבנו, ואין לו שום דבר לקדם וליחצן כרגע חוץ מאהבה לעיר ולמקומותיה. אז זהו.

>> רחם מתחת לאדמה וגג לנשום בו היפהופ // העיר של דוד בן ארזה
>> חנות צעצועים להיקבר בה ובר לחימום הלב // העיר של מאיה קניג

1. ענן

הענן הוא הבר שלא ידענו שאנחנו צריכים. תשומת הלב לפרטים הקטנים – מהסאונד, העיצוב וסלקשן התקליטים המצומצם אך מדויק, לצד אווירת הנונשלנט הייחודית, הופכות אותו לבר שמרגיש כמו סוד כמוס והמקום הכי חם בעיר בעת ובעונה אחת – מינימום פוזה, מקסימום וייב. בנוסף, נפתח לאחרונה "קפה ענן" של נועם אוחיון שפועל בשעות היום במקום, ונותן עוד סיבה טובה לצאת מהבית גם בבוקר.
רענן 36

2. תדר

לא נראה לי שיש צורך להציג את התדר או להסביר את חשיבותו לעיר בעשור, עשור וקצת האחרונים. עבורי, אנשי התדר, ובראשם וולטר ולאחר מכן אור מגל, היו מהראשונים שהאמינו בי ונתנו לי הזדמנות לבטא את עצמי ואת הדברים שאני מאמין בהם אומנותית – מתקלוטים ברדיו, ברומנו ועד כמובן ה"רפי" שאותו גם ניהלתי אומנותית, ולנצח יהיה לו מקום מיוחד בליבי. בתדר תמיד היה ברור, שהתוכן והאמנות מגיעים לפני השיקולים המסחריים, לא דבר מובן מאליו לעסק בכל מקום, ובמיוחד לא בישראל באקלים התרבותי והפוליטי הנוכחיים.
דרך יפו 7

3. פארק צ'ארלס קלור

כשגרים בישראל, ובמיוחד בתל אביב, נוטים לקחת את קיומו של חוף הים כמובן מאליו. כשגרתי תקופה מסויימת בברלין הבנתי עד כמה הנוכחות של הים חסרה לי. כשחזרתי לארץ, הבטחתי לעצמי שאלך לים כמה שיותר ושלעולם לא אקח אותו שוב כמובן מאליו. די מהר הבנתי שאולי החול והשמש הקופחת הם לא בדיוק כוס התה שלי. כפשרה, אני משתדל ללכת לצ'ארלס קלור ולשבת על הדשא מול הים, בעיקר בזמן השקיעה. זה לא מחייב, בקיץ הרבה פחות חם מבכל מקום אחר בעיר, וחובי האישי לים ולמצפוני משולם.

4. הברקפסט (לשעבר)

המקום שלפני יותר מעשור גרם לי להתאהב במוזיקה אלקטרונית, והראשון שנתן לי במת תקלוט. למרות שהייתי במועדונים ובפסטיבלים הכי גדולים בעולם, המסיבות בברקפסט של תחילת-אמצע העשור הקודם, ביניהן הלייטר (הליין של עפרי גופר, ניב הדס, עידית פרנקל ובנג'י), יהיו לנצח המסיבות הכי טובות בעולם ולזיכרון מתל אביב מסויימת שלא תחזור.
רוטשילד 6

5. סביח השרון

בתור כפר סבאי מלידה שנהג לאכול בסניף המקורי, הביס בפיתה שלא נקרעת לעולם תמיד יזכיר את הבית. בנוסף, זה די נחמד כששואלים אותך "מלך העולם, לשים חריף"?
נחלת בנימין 61

מקום לא אהוב בעיר:

רציתי לכעוס (ובצדק) על ההזנחה של העירייה את דרום העיר, אבל אולי זה חלק ממה שהופך את האזור לאפשרי למגורים של אמנים ויוצרים. זה לא אמור להיות ככה, אבל זה כנראה מה שיש. במקום, החלטתי לכעוס על בעלי הדירות בעיר, שאילו היו מקום, היו בראש המקומות השנואים, ללא מתחרים.

השאלון

1. איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
באוגוסט האחרוןנפטר עפרי גופר, מנהל תחנות המוזיקה של התאגיד, המורה הרוחני שלי, מעיין נובע של ידע, הדי.ג’יי הכי טוב שהכרתי ובעיקר חבר אמת. בדצמבר הפקתי ואצרתי מטעם התאגיד והתדר (זה הזמן להגיד תודה למאור ענבה אקא הקטיק, שבלעדיו כלום לא היה קורה)מופע מחווה לעפריבהשתתפות חבריו הקרובים ומוזיקאים רבים שאהב והעריך. מעבר להופעות המרגשות, הלב התרחב מכמות האנשים מכל קצוות עולם התרבות, שבאו להביע את אהבתם לעפרי, שהיה לאישיות וכישרון חד פעמיים בנוף המוזיקה הישראלית. כמה שהוא חסר.

2. איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"אין ארץ אחרת",של באסל עדרא, חמדאן בלאל, יובל אברהם ורחל שור. לא נתן לי כוח, תקווה או השראה, אלא סטירת לחי מצלצלת, שלפעמים זה מה שצריך.

3. לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
תרבות של סולידריות, הארגון היחיד לדעתי שמסתכל למציאות בעיניים ולא מבחין בין עוול לעוול.

4. מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אוטרקי, נדב שפיגל המוכשר שהוציא אלבום חדש בחודש שעבר. תמיד חכם, כנה ובעיקר לא מתפשר.

5. מה יהיה?
אסור לי לגלות.

• העיר שלי
• רדיו
• ענן בר
• תדר
• סביח
• ברקפסט קלאב
• פארק צ'ארלס קלור
• עפרי גופר

בסוף השבוע האחרון, לאחר מאבק בסרטן, נפטר אחד מאגדות התרבות הכי תל אביביות שהיו פה. איש המוזיקה והרדיו, די ג'יי ותיק ומוערך, עורך מוזיקלי יוצא דופן ומנהל תחנות המוזיקה בתאגיד – עפרי גופר.לנסות לנסח את טביעת האצבע של האיש הזה על סצינת המוזיקה המקומית זה מעשה כמעט בלתי אפשרי: הדיי ג'וב שלו לאורך השנים היה עורך מוזיקלי ושדרן כמעט בכל תחנות המוזיקה בארץ – גל"צ, גלגלצ 102FM, 99FM, הקצה, ערוץ המוזיקה וכמובן, התאגיד – ובכך השפיע ועיצב את החזון המוזיקלי שלהן תחת כובעים שונים.

>>לשתות בקפה תמר ולראות חשפניות בבר 51. העיר של עמוס גוטמן ז"ל

אך בלילה, ואולי לא פחות חשוב מהדיי ג'וב, אנחנו הכרנו אותו בתור די.ג'יי עם יותר משני עשורים של תקלוט בכל המועדונים בעיר, אלה שנפתחו והספיקו להסגר כבר. הוא ייסד ליינים שהיו ברמת הנוכחות חובה על הרחבה, וניגן במסיבות שהפכו כמה מהלילות בעיר למה שהם.אז כדי להפרד מעפרי גופר כראוי ביקשנו מחברים שלו, קולגות ומי ששיתפו איתו פעולה לחלוק רגע קטן שחוו איתו, ולתת הצצה למה שהפך אותו לדמות תרבותית כל כך משמעותית בעיר.

"היתה לו משימה והוא נתן הכל"

אסף אמדורסקי, מוזיקאי
כשאתה פוגש בוס, אתה ישר יודע שיש נוכחות חזקה לידך ואפשר להוריד הילוך. הבטחון, המיקוד והתשוקה לנוע קדימה אפיינו כל מפגש שלנו, בין אם זה לפנות בוקר במשרד אחורי באומן 17 הירושלמי, במחסני חברת שירותי מוזיקה לאירועים או במשרדי התאגיד לאור יום. יכולנו לדון באותה הרצינות ברפרטואר שיוצמד לנציגת ישראל באירוויזיון או בהבדלים במיקסרים קוסטום-מייד, בהדפסות שונות של ויניל לאלבום רוק או בהלחנה לפרויקט שואה.

עפרי היה מסוגל למשוך דיג'יים בינלאומיים לתת סטים אגדיים בחדר אחורי של דלפק נקניקיות ב-deli, הוא ידע לדבר הומואית שוטפת מבלי להתאמץ או לאבד את הסמכות והכריזמה הגברית, הוא ידע לעודד תקליטניות ותקליטנים ושדרניות ושדרים להעמיק.

מפעים לראות את הבחירות וההספק של אדם שיודע שהזמן שלו בעולם קצוב; לתת הכל בסטים של אול נייטר, לקחת את אביה ולתת לה בית וחתונה ומעטפת של אהבה ונאמנות, להשקיע את כל מרצו ושכלו בניהול כמה תחנות רדיו מיתולגיות במקביל ולדייק, לשפר ולייעל אותן ולנהל מאבק בפאקינג סרטן בלי לתת לקרבות האלה להסיט את הפוקוס מהנתיב ומבלי לוותר על הפאסון. בכל פעם שהטיפולים כפו עליו שינויים גופניים נראים לעין – הוא אימץ סגנון לבוש ומראה שלקח את מה שיש ולא ניתן לשינוי – ועשה ממנו מטעמים.

דיג׳יים יכולים לנגן טראקים, ואנשים יבואו וירקדו, אבל כשעפרי מגיע אתה רוקד וחוזר הביתה עם רצון להשתתף בחיים. אתה שומע תכנית רדיו שערך ורוצה לקחת עוד ביס. אתה רואה את העיצוב והלוגו של הליין שהקים, ׳ריקאברי׳ ורוצה להחלים, כי אתה רואה איך החיים מקבלים צבע ומשמעות. וזה התפקיד שעפרי לקח על עצמו ברצינות ובשליחות ובהקפדה. היתה לו משימה והוא נתן הכל.

רציתי עוד ממנו.
עוד לשבת ולשמוע תקליטים
עוד לצחוק ולתכנן קדימה
עוד.

"שכינה ירדה על הרחבה"

ירון טראקס, הבעלים של הבלוק
ביקשו ממני לספר עליך עפרי, ואני לא יודע איך עושים את זה. אתה התקשרת לבשר לי בלילה ההוא כשדני מת (דני בר, די ג'יי ומייסד הליין "איסט אוף אידן" יחד עם גופר, ע"ש), קבענו להיפגש ברחוב, וכשהגעתי חיבקת אותי חיבוק חזק שחיפש נחמה, ואני לא ידעתי איך לנחם. עכשיו זה אתה, ואין לי מועדון לעשות לך מסיבה כמו שעשינו אז לדני בבלוק, זוכר? איזה סט ניגנת, איזו שכינה ירדה על הרחבה באותו יום. מי שהיה לעולם לא ישכח. אבל כבר אין מועדון ואין איסט אוף אידן, נשארו רק זכרונות דהויים.

הפעם הראשונה שהגעתי מהצפון היתה למסיבת Recovery שלך בחצר של האומן. קפצתי לעיר, דבר שאני לא עושה הרבה מאז שהבלוק נסגר. הפעם האחרונה שנפגשנו היתה בפורים. בפעם הזו, אני שוב מגיע – וזה לסט שלך. ראיתי אותך מתחת לעמדה קצת לפני שעלית ודיברנו על הסאונד. ניסיתי לעזור קצת בכיוון, הגבוהים נשמעו חזק מדי בחוץ, וחיפשתי למי אומרים את זה, אבל כשעלית לנגן זה התאזן, כנראה בגלל הויינל. הסאונד היה חם ואתה ניגנת סט טוב, רקדתי, וכשסיימת באתי להחמיא לך והלכנו קצת ביחד במסדרון של בית פנורמה בחוץ.קשקשנו קצת על מוזיקה ונפרדנו בחיבוק. אני חשבתי על זה שאנחנו שוב מתקרבים מוזיקלית ושבטוח עוד יצא לי לעשות לך בוקינג מתישהו בעתיד, ובטוח עוד יצא לנו לשבת על איזה בירה ולדבר על כל השנים שעברו.

תודה על כל מה שהיית עפרי. תודה על המוזיקה ועל הויינל, על ההתעקשות והכבוד למסורת, על הרצינות וההתמדה, על זה שהיית תמיד הקלף המנצח של כל ליינאפ, ובעיקר תודה על האהבה. אהבה בלתי נגמרת, אהבה יוקדת שאין לה גבולות ואין לה סוף, ושהצלילים שלה ימשיכו להדהד גם אחרי שאנחנו כבר לא נהיה פה.

"קנדריק חשוב לא פחות מדילן"

ניר גורלי, עורך בכאן הסכתים וכאן 88
פגשתי את עפרי כשנכנס לתפקיד מנהל תחנות המוזיקה של כאן, שכללו גם את כאן 88 בה ערכתי ושידרתי. הוא היה בסך הכל המנהל השלישי של התחנה הצעירה שקמה לאחר סגירת רשות השידור. הוא הביא איתו גישה רעננה שמאוד הזדהתי איתה, שהתחנה שהמוטו שלה הוא "המוזיקה הכי טובה" צריכה לספק את המוזיקה הזו גם לדורות צעירים יותר. כלומר לא רק לשדר את המוזיקה הכי טובה שנוצרה עד שנות התשעים, אלא גם לטפח ולתת מקום לקלאסיקות מודרניות מעשרים השנים האחרונות.

קנדריק לאמאר חשוב לא פחות מבוב דילן, ארקטיק מנקיז לא פחות מלד זפלין, בילי אייליש לא פחות מקייט בוש. במשמרת שלו הקו המוזיקלי של התחנה הפך לצעיר יותר ולדעתי יש לכך השלכה ישירה להמשך הרלוונטיות שלה גם בשנים בהן ההאזנה לרדיו דעכה. עפרי הבין שתחנות רדיו במילניום הנוכחי צריכות לחיות גם מחוץ ל-FM. בזכות זה הוא תרם רבות להסכתים שיצאו בכאן 88 ולגיוון שבהם: ממרווין גיי וג'וני מיטשל ועד דוקטור דרה ורדיוהד. הוא מאוד אהב מוזיקה, אהב לדבר על מוזיקה, אהב לערוך מוזיקה והקול הייחודי שלו יחסר.

"הגופר סשנז"

מיכאל כהן, מוזיקאי ומפיק מוזיקלי
רגע שהיה לי מיוחד עם עפרי היה כשבאתי אליו לחפור קצת בתקליטים. תמיד דיברנו על זה שיש לו ספריית התקליטים עצומה, והוא הזמין אותי לבוא ולחפש סמפלים ולמצוא דברים. היה לו אולפן מגניב, אני חושב שאפילו עשינו ביט, אולי גם עם אח שלו הקטן, תור. פשוט החוויה הזאת של לחפור איתו במוזיקה, ולקבל ממנו את התחושה הזאת שבאמת כל המוזיקה היא מעניינת, וגם כל הז'אנרים. הידע שלו על כל כך הרבה דברים, זה פשוט היה כל כך מעורר השראה, ומדליק כמוזיקאי להתקרב לזה.

הוא באמת הביא לי שם כמה סמפלים – אני חושב שעדיין יש לי הקלטות על המחשב של "הגופר סשנס". ישבנו אני, הוא ותור, אחיו הקטן, וזה פשוט היה מדהים לקבל קצת מהמעיין העשיר הזה של האהבה שלו ושל המוזיקה שהוא כל כך אסף בקפדנות ולראות איך הכל כל כך מוחזק. זה היה פשוט כמו להיות באיזו ספרייה מדהימה ואינסופית, זה משהו שאני לא אשכח בחיים, באמת. אני חושב שהוא אחד האנשים האלה שמלמדים אותך איך בעצם צריך להתייחס למוזיקה ולתרבות, ואיך צריך להוקיר הכל ולכבד הכל. הוא היה מדהים.

"מיוזיק הד במלוא מובן המילה"

גיל מטוס, עורך ומגיש בכאן 88
עפרי זרח כשהוא דיבר על מוזיקה, הוא היה מיוזיק הד במלוא מובן המילה. בשניה אחת אתה רואה סטורי שלו מתקלט האוס, רגע אחרי הוא שולח לך הודעה על תקליט פולק-רוק נדיר בהדפסה פרטית שהוא בדיוק הצליח להשיג, ביום אחר אתה איתו ביחד באולפן משדר ספיישל על מגהדת' ותוך כמה שבועות הוא כבר עורך יום שידורים של גילטי פלז'רס – ועל הכל הוא דיבר באותה התשוקה.

בתוך העומס של ניהול תחנות רדיו בגוף ציבורי ושלל הבירוקרטיות, אחד הדברים שעפרי תמיד חיכה להם היו ישיבות התוכן של כאן 88 – הישיבות האלה שבהן אנחנו מתכננים קדימה אילו ספיישלים ואילו פודקאסטים ניצור, או במילים אחרות – מדברים רק על מוזיקה. אלו היו המפגשים הכי כיפיים ופוריים, שתמיד נגמרו מהר מדי אחרי שהתפזרנו בהם לכל כך הרבה מקומות. הוא תמך ברעיונות היצירתיים שלנו, קידם את לוח השידורים האלטרנטיבי של 88 בערב-לילה ותרם להסכתים של כאן 88 שהיו יקרים לליבו.חלק משגרת העבודה עם עפרי הייתה לקבל ממנו פתאום באמצע היום רצף של הודעות עם המלצות על אלבומים ושירים, או תמונות של תקליטים נדירים שהוא קנה – הוא חי ונשם מוזיקה עד הרגע האחרון. והוא יחסר.

"בסופה של כל מוזיקה בתחנות כאן, יושב עפרי גופר ומחייך"

תומר מולוידזון, עורך לשעבר בכאן 88, יוצר פודקאסטים, מרצה ועיתונאי מוזיקה
התשובה הכי מעצבנת לשאלה "איזו מוזיקה את/ה אוהבים" היא "הכל" (וכן, גם השאלה עצמה מעצבנת). אבל עפרי גופר באמת אהב הכל (חוץ מאת השאלה והתשובה הזו). הוא היה מוזיקאי בלי להיות מוזיקאי, אהב מוזיקה בלי תנאים.הוא גם היה אדם כן בצורה חסרת רחמים, תמיד ידעת שתקבל ממנו את האמת המכוערת, כמו הרבה אנשים שהתשוקה מובילה אותם, הכל היה בחוץ גם כשזה לא נעים. לכן אני מעדיף לכבד אותו עם האמת – גם כן התנגחנו לא פעם, ריבים קשים ועוצמתיים, כי לשנינו היה אכפת בצורה יוצאת דופן מהתשוקה המשותפת שלנו. מוזיקה חיברה בינינו, אבל העיסוק בה במסגרת כאן 88 – הוא, כמנהל תחנות המוזיקה ואני, כעורך הבכיר של התחנה – גם הכניס אותנו לפינות חשוכות. אבל תמיד כשאבק שקע, עפרי היה בנאדם רגיש, דואג, אכפתי ועם לב ענק. הלב הפסיק לפעום, אבל הרוח תמשיך לנשוב ובסופה של כל עריכת מוזיקה בתחנות המוזיקה של כאן, יושב עפרי גופר ומחייך.

• ❤ תרבות
• עפרי גופר
• חיי לילה
• מוזיקה
• די.ג'יי

• Facebook
• Twitter
• Email

פתיחת דלתות, 21:00

דרינק ונשנוש ברוטשילד 12

את הסופ"ש נפתח בפנינה תל אביבית בדרום השדרה – רוטשילד 12. הזמינו איזה ג'ין וטוניק, נשנו טוסט או צ'יפס וחכו בסבלנות לדי.ג'יי אנה לן שתעלה לסט לייב ב-22:00. ככה פותחים סופ"ש.
לפרטים נוספים
כתובת:שד' רוטשילד 12

חיזוק, 23:00

Hello Bvrly – יריית הפתיחה

סיימו את שאריות המשקה עד שהקש יעשה צלילים מעצבנים והמשיכו למתחם בית רומנו (לא ביגי, הליכה קצרה). הערב תפתח חנות התקליטים החדשה במתחם, בוורלי, שתחיה ביחסי גומלין נהדרים עם בית רומנו והתדר. עפרי גופר ועמיחי מטיאס יגיעו לעשות לכם נעים באוזן בזמן שתתחדשו בתקליטים משובחים שהגיעו היישר מארה"ב.
לפרטים נוספים
כתובת:דרך יפו 9

אפטר, 1:00

ערב של חברים בברקספט

תבקשו מהחברים הסחים שיסחבו לכם את השקיות הביתה והמשיכו בידיים ריקות לברקפסט. הערב יתארחו על העמדה כל המי ומי של סצנת הטכנו וההאוס. יבואו לתת כיף: אוריה קלפטר, אמיר אגוזי, נרקיס טפלר, קווין אזולאי וסלומון.
לפרטים נוספים
מחיר:30-50 ש"ח
כתובת:שד' רוטשילד 6

מאנצ', 3:00

AM:PM מגדל שלום – מתכון לאושר צרוף

אתם שבורים, אתם מסטולים, אתם מביכים, יאללה לאכול! עזבו אתכם מהמבורגר יקר או מנקנקייה העשויה מעיים של חתול – לנו יש את הפיתרון למאנצ' והוא פשוט לאללה.
כתובת:אחד העם 9

מצרכים:
בייגלה ענק בשקית
חמאת בוטנים

אופן ההכנה:
שבו בניחוחא על הספסל העומד ממול ה-AM:PM, חשבו על כך שכל בחירות חייכם הביאו אתכם לרגע הזה, פתחו את שקית הבייגלה ואת צנצנת חמאת הבוטנים, טבלו את הבייגלה בממרח – והתענגו על כל רגע. יור וולקאם.

• ברקפסט
• רוטשילד 12
• בית רומנו
• עפרי גופר
• בוורלי
• BVRLY

• Facebook
• Twitter
• Email

הדי.ג׳יי והמפיק Huerco S, שמככב ברשימה כאחת ההבטחות הגדולות של הטכנו החדש, יגיע מחר לתיקלוט בדלי (שישי 31.7). לכבוד המסיבה, אנשי ליין המסיבות "לייטר" בוחרים ארבעה די.ג'ייז מעולים נוספים שנולדו אחרי צאת אלבומו המכונן של קרל קרייג – "The Climax" מ-1995.

הבחירות של אנשי "לייטר"

הבחירה של עפרי גופר: קייל הול

"מי שגדל תחת חסותם של מייק האקבי וריק ווילייט נועד לגדולות מגיל צעיר, ועוד לפני שהיה בן 20 כבר הפך לדטרויט את הצורה".

הבחירה של בנג'י לנפנט: סידני וסולימן

"שומרי הסף של אנינות הטעם האלקטרונית הפריזאית, בעלי הלייבל המהמם Latency ובעלי תואר ראשון בעיצוב אופנה. מחברים בין אמביינט, דאב האוס, שיקגו ג'ק ודיפ טכנו ביד אמן".

הבחירה של ניב הדס: ג'נריישן נקסט

"עוד נציג דטרויטי, והפעם עם שורשים משפחתיים שנטועים עמוק בטכנו – אבא שלו היא ביג סטריק ודוד שלו הוא עומאר אס. אנחנו יודעים מה הם עשו יחד במקום לשחק בייסבול בחצר האחורית".

הבחירה של אור סוקר: ג'יי דניאל

"טיילור דה קריאייטור של הטכנו – ילד מחונן עם נפש של דחקיונר וקטעים מוזהבים שאומץ על ידי תיאו פאריש".

בפה אחד: אורקו אס

• עפרי גופר
• בנג'י לנפנט
• אור סוקר
• הוארקו ס
• ניב הדס
• לייטר
• דלי
• טכנו
• חדשות מוזיקה
• חדשות תרבות
• תרבות