Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

עתירה

כתבות
אירועים
עסקאות
בית הספר לטבע בתל אביב (צילום: אורן זיו)

החברה הגבוהה להגנת הטבע: המאבק נגד ביטול המיונים בבתי הספר נמשך

החברה הגבוהה להגנת הטבע: המאבק נגד ביטול המיונים בבתי הספר נמשך

החל מהשבוע הבא, כולם יוכלו להירשם לבית הספר לטבע, כאשר הקבלה תעשה באמצעות הגרלה. משרד החינוך קבע כי לא ייערכו עוד מיונים לבתי הספר הייחודים, וההורים יוצאים למאבק אחרון

בית הספר לטבע בתל אביב (צילום: אורן זיו)
בית הספר לטבע בתל אביב (צילום: אורן זיו)
13 בינואר 2016

"התחושה שעלתה היא של יהירות, כמו איזה סיירת מובחרת, כאילו שזה או ללמוד בבית ספר לטבע או ללכת לבית ספר לעבריינים", מספרת מ', אימא לילד בכיתה א' שנכחה ביום פתוח בבית הספר לטבע בשנה שעברה. "כן, הם מנסים לעשות שם משהו אחר, ויש מה לקחת משם לכל בתי הספר, אבל למה לעשירים ומקושרים בלבד? למה דרך הקבלה לא שקופה? מאוד קשה לחדור לשם ואתה לא באמת יודע במה הילדים צריכים להצטיין חוץ מלהיות בן של".

התחושה שמתארת מ' ממש לא ייחודית לה.טענות רבות הועלו נגד בית הספר לטבע ושיטת המיון שלו, שבוחנת את התאמתם של ילדים בני 5 ללימודים. בשנה שעברה ניהלו הורים שילדיהם לא התקבלו לבית הספר מאבק משפטי ארוך נגד ועדות הקבלה ומבחני המיון. בעקבות עתירה שהגיש עו"ד הרן רייכמן בשם ההורים הללו, משרד החינוך קבע בסוף החודש שעבר כי אסור לערוך מבדקי קבלה לבתי ספר ייחודיים ציבוריים, ובמקום זאת תיערך הגרלה. כך, לראשונה מאז שהוקם, יהיה בית הספר לטבע מחויב לקלוט ילדים מרקעים שונים, ובהם גם כאלה שאולי לא היו עוברים את המבדקים הקפדניים. בית הספר לאמנויות בעיר יהיה מחויב גם הוא להחלטת משרד החינוך, אך רק החל מהרישום לשנת הלימודים תשע"ז.

חולדות? לא בבית ספרנו

אך ההורים של תלמידי בית הספר לטבע ובית הספר לאמנויות לא מקבלים את ההחלטה ויוצאים למאבק. בבית הספר לטבע החליטו ההורים להגיש עתירה מינהלית נגד החלטת משרד החינוך. עוד נודע שמנהלי המאבק פנו לבוגרים בולטים כדי שיעניקו עדות על בית הספר ואופיו. יש לציין שבניגוד לבתי הספר העירוניים הרגילים, בשני בתי הספר הייחודיים לומדים הילדים עד שעות אחר הצהריים ומקבלים שיעורי העשרה, אף שמדובר בבתי ספר ציבוריים.

"איך בדיוק מתאפשר למסגרת ייחודית לשרוד ללא היכולת לברר התאמה לתוכנה הייחודי?", תוהה האב גיל אביעזר בפוסט שהעלה לעמוד הפייסבוק של המאבק. אביעזר, אב לשני ילדים הלומדים בבית הספר, טוען כי לאט לאט המסגרת תצטרך להתקפל ולהתאים עצמה לתלמידים, "ובכך תיאלץ להיפרד לצמיתות מייחודיותה".

אביעזר אינו היחיד שמשמיע דברים בסגנון זה. הטיעון האליטיסטי משהו של "בית ספר ייחודי ללא תלמידים ייחודיים" חוזר על עצמו בשיחות עם גורמים שונים המעורבים במאבק. "בעקבות הדו שיח הזה, שינה בית הספר את שיטת ההתאמה בהתאם לדרישות שעליהן הורתה ועדה של משרד החינוך וכללו הפסקה של המבחנים הקוגניטיביים והתמקדות בטבע", אומרת יושבת ראש מועצת ההורים בבית הספר, הילה דיין. "בחמש השנים האחרונות בדיקות ההתאמה בוחנות אם לילד יש איזושהי זיקה לכל מה שקשור ללימודי טבע, סביבה וחברה. בדיוק כמו שלא תיתן למישהו שאין לו רישיון לנהוג ברכב, סביר שלא תקלוט ילד שאין לו שום זיקה לטבע ועניין בלימודי טבע. יש ילדים שאם תראה להם חולדה העיניים שלהם יבהקו ויש כאלו שמיד יגידו 'איכס'. כל אחד והנטייה שלו".

בית הספר לטבע בתל אביב (צילום: אורן זיו)
בית הספר לטבע בתל אביב (צילום: אורן זיו)

ההורים המנהלים את המאבק מתייחסים להחלטת משרד החינוך כאל מהלך הרסני. חלקם מדברים על אינטגרציה בין ילדים שונים כדבר שעלול לחסל את המסגרת של בית הספר לטבע, ודבריהם ומעוררים לא מעט ביקורת. "ברגע שבית הספר יחל לשנות את פניו ממחזור כיתה א' זה לא יעצור", אומר עו"ד מוטי ארד, חבר בראש מטה המאבק. "התלמידים החדשים מזינים את בית הספר. אי אפשר להפריד בין שתי אוכלוסיות, אחת שמתאימה ואחת שלא ממש מתאימה. אני גם לא יודע מה תהיה המוטיבציה של המורים ברגע שבית הספר יהפוך לבית ספר שכונתי רגיל".

"משמעות ההחלטה היא שבית הספר לטבע יחוסל", אומרת אם ממטה המאבק המעורה בפרטים. "כאשר אתה מקבל את כל הילדים ללא מבדקי התאמה, אתה מגיע למצב שבו לרוב הילדים לא תהיה זיקה לתוכני הלימודים, מה שאומר שבעוד כמה שנים בית הספר לטבע לא יוכל להתקיים במתכונתו הנוכחית ויהפוך להיות בית ספר רגיל. אני לא מקבלת את הטיעון שמשמעות ההחלטה היא שבית הספר יהיה פתוח לכולם. גם עכשיו בית הספר פתוח לכולם. כל מי שרוצה להירשם יכול לעשות את זה. אם יש ילד בעל זיקה ללימודים בסביבה של טבע הוא יתקבל לבית הספר הזה".

גם בבית הספר לאמנויות התארגנו באחרונה ההורים בניסיון להיאבק בהחלטת משרד החינוך. במכתב פנימי שקיבלו ההורים לאחרונה נכתב: "אנחנו פונים אליכם בנושא חשוב מאין כמותו, שמאיים על עצם קיומו של בית הספר שבו לומדים ילדינו". עוד נכתב שם: "במצב כזה לא תתאפשר עוד כל ייחודיות לבית הספר, ולמעשה הוא יהפוך לבית ספר רגיל לגמרי ככל בית ספר שכונתי אחר… כעת אין מנוס מלעלות מדרגה במאבק".

הציבור מממן את האליטות

אף שהחלטת משרד החינוך כבר התקבלה, הורים שונים הביעו חשש כי ההגרלה לא תיעשה בשקיפות ותהו כיצד מתכוון משרד החינוך לפקח על ההגרלה ועל הייחוס המשפחתי של הילדים העולים בה. "שום דבר במבדקים האלה לא בודק 'זיקה ללימודי הטבע'", אומר גורם המעורב בעתירה שהוגשה נגד בית הספר. "לכל הילדים בגיל 5 יש פוטנציאל דומה ללימודים כאלה. המבדקים האלה פשוט מאפשרים להם לעשות סלקציה. כך, למשל, בחינת נתוני המיצ"ב של בית הספר לטבע בשנת הלימודים תשע"ג מעלה כי כל התלמידים שנבחנו במבחני כיתות ה' היו ממעמד סוציו־אקונומי גבוה".

לדבריו המבדקים מאפשרים להנהלת בית הספר לשמור על "רמת התלמידים וההורים". "צריך להבין שלבתי ספר כמו טבע ואמנויות יש עמותה ובעלי הון שילדיהם לומדים שם תורמים לה כספים", הוא מוסיף. "יש הורים חזקים ומקושרים שכל ילדיהם לומדים שם, והם עכשיו צועקים את צעקת הקוזאק הנגזל. אין שקיפות ואין פיקוח על התהליך, וזה מאוד נוח למיין ולקבוע מי טוב לבית הספר ומי לא. טוב עשה משרד החינוך ששם סוף לחגיגה הזו. זה בית ספר ציבורי שממומן על ידי משרד החינוך ועיריית תל אביב".

אמנויות. צילום: אורן זיו
אמנויות. צילום: אורן זיו

לטענת ראשי המאבק, כל ילד יכול להתקבל לבית הספר.

"לצערי הנהלת בית הספר מנפנפת בססמה הזו, אבל מעולם לא חשפה את הנתונים.
אין באמת שום מנגנון עירוני שדאג שאכן 30 אחוז מהמתקבלים לבית הספר יגיעו מאוכלוסייה מוחלשת כפי שקבע משרד החינוך. גם אם הם מציינים שיש להם תלמידים משכונות הדרום, סביר להניח שהם בררו את הקצפת מהשכונות האלו. צריך להבין שבשכונות הדרום יש גם אנשים אמידים מאוד, והם בעצם זוכים להיכנס על חשבון אוכלוסיות חלשות. את מה שנעשה בעבר אין להשיב, אבל לקראת שנת הלימודים הבאה צריך לדרוש מעיריית תל אביב פיקוח ושקיפות על כל התהליך, החל מניהול ההגרלה עד מנגנון שיידע לשלב בבית הספר אוכלוסייה מוחלשת באמת. הצדק צריך גם להיראות".

"אני מודה שבהתחלה חשבתי לשלוח את הילד שלי לבית הספר לטבע", אומרת אם לילד באחד מבתי הספר בעיר. "שיטת החינוך והסביבה נראו לי מתאימים. לאחר שנחשפתי לסיפורים שונים מתהליך המיון הגעתי למסקנה שלא ייתכן שבית ספר שמתוקצב על ידי העירייה יערוך מיונים ויוגדר כייחודי. ייחודיות במימון ציבורי זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אם מדובר בבית ספר פרטי זה סיפור אחר, אבל מצב כזה יוצר הפרדה חברתית שרק מעמיקה פערים בין שכבות ולכן החלטתי שהילד ילמד בבית ספר ממלכתי רגיל".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:עיריית תל אביב־יפו סבורה כי יש לשמור על ייחודו של בית הספר לטבע, שבו נבנה מודל חינוכי ייחודי ושוויוני הנותן מענה לכלל תלמידי העיר, תוך מתן עדיפות לתושבים משכונות דרום העיר ויפו. בית הספר לטבע מתנהל לאורך כל השנים, כפי שנעשה בכל המערכת הממלכתית, תחת פיקוח וביקורת משרד החינוך והעירייה כנדרש. העירייה ובית הספר יפעלו באופן מלא על פי החלטת משרד החינוך בנושא המיונים, כל עוד לא ייקבע אחרת".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

החל מהשבוע הבא, כולם יוכלו להירשם לבית הספר לטבע, כאשר הקבלה תעשה באמצעות הגרלה. משרד החינוך קבע כי לא ייערכו עוד...

מאתיואב זהבי13 בינואר 2016
אקטיביסטים. תמונה: אורן זיו

הכיבוש מתחיל 20 דקות מתל אביב: הסיפור על הכפר דהמש

הכיבוש מתחיל 20 דקות מתל אביב: הסיפור על הכפר דהמש

סיפורו האבסורדי של כפר דהמש מזכיר – האפליה מתרחשת גם קרוב לבית, ולא רק מעבר לקו הירוק

אקטיביסטים. תמונה: אורן זיו
אקטיביסטים. תמונה: אורן זיו

בסיפור עירוני קטן, משולי תל אביב: בין רמלה ללוד, מרחק נסיעה קצרצרה במכונית או ברכבת, שוכן הכפר דהמש. כמה עשרות משפחות, כ־700 תושבים. ב־1948 כינסה המדינה בדהמש אזרחים פלסטינים שפונו מאדמות אחרות, בדרך כלל לצורך הקמת יישובים ליהודים. אדמות הכפר – כ־220 דונם – אף נרשמו באופן רשמי על שם תושביו החדשים. אלא שבכפר דהמש עצמו המדינה מעולם לא הכירה. האדמה שעליה יושבים כ־70 בתי הכפר מוגדרת כקרקע חקלאית – מותר לגדל עליה ירקות, לא ילדים. כבר 66 שנים שאין בכפר חיבור למים, חשמל או ביוב, האשפה לא מפונה ממנו ודואר לא מגיע אליו. אל דהמש מוביל שביל עפר משובש. המדינה אף ניסתה למנוע מילדי הכפר להירשם לבתי ספר, ורק בג"ץ כפה עליה לשנות את עמדתה. ומכיוון שהמדינה אינה מכירה בכפר וממילא אין לו תוכניות מתאר, הבנייה בו מוגדרת לא חוקית. ל־16 מבתי הכפר יש צווי הריסה. לתושבים, צאצאי המשפחות שהמדינה ריכזה בעצמה בדהמש, אין לאן ללכת.

איך אפשר להסביר את הסיפור הזה? לאורך השנים הפשירה המדינה קרקע חקלאית לצורכי בנייה ביישובים סמוכים – ברמלה, בניר צבי. בדהמש, לעומת זאת, החקלאות היא מעל הכל. פלפל משוחרר לא יוחזר. מדינת ישראל מסרבת לאשר תוכניות מתאר ליישובים ערביים – גם כאלו שהיא מכירה בהם – ואחר כך מתלוננת על בנייה לא חוקית. מה אמורים תושבי דהמש לעשות? לרחף באוויר? למי בדיוק הכפר שלהם מפריע? הרי הם יושבים על אדמה בבעלותם ואינם תובעים לעצמם שום דבר חוץ ממנה.

תושבי דהמש מנהלים כבר עשור מאבק כפול: נגד צווי ההריסה של בתיהם ולמען ההכרה בכפר. העתירות לבתי המשפט עולות כסף רב. התושבים גם מימנו תוכנית מתאר מכספם, ואף הכניסו בה תיקונים לפי דרישת משרד הפנים. לוועדה המחוזית לקח שנים עד שהסכימה בכלל לדון בתוכנית, וגם אז היא דחתה אותה על הסף. איום ההריסה חזר. ב־2013, כשוועדת הגבולות של משרד הפנים המליצה להכיר בדהמש, נראה היה שהמאבק נושא פרי, אלא שהממשלה, שמגלה חריצות יוצאת דופן כשמדובר בבנייה ליהודים, לא התכנסה לאשר את ההמלצות. למה? ככה.

בסוף השבוע האחרון התקיים בדהמש הפנינג אקטיביסטי גדול לתמיכה בתושבי הכפר, לקראת דיון שנערך בבג"ץ ביום שני, רגע לפני הבחירות. איתי טיראן אמר בדהמש דברים יפים ואמיצים: "אנחנו, תושבי תל אביב, יצאנו לרחובות בגלל שהעלו את שכר הדירה שלנו, סירבנו להציג כשחקנים בשטחים כי אנחנו מאמינים במאבק נגד הכיבוש, אבל אף פעם לא רצינו להבין שהכיבוש והנכבה מתחילים 20 דקות מתל אביב". הסיפור הזה לא קורה בנגב או בחברון. בדהמש חיים אזרחים ישראלים, מטר משדה התעופה, אבל מבחינת המדינה אין הבדל משמעותי בינם לבין תושבי השטחים. המערכת נועדה לקחת מהם ולשרת אחרים. יהודים. טיראן צודק: אם יש משמעות למושג "צדק חברתי", היא צריכה להתחיל בדהמש.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

סיפורו האבסורדי של כפר דהמש מזכיר – האפליה מתרחשת גם קרוב לבית, ולא רק מעבר לקו הירוק

מאתנועם שיזף19 במרץ 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!