השבוע יצא לאקרנים הריבוט ל"אקדח מת מצחוק" בכיכובו של ליאם ניסן, ובאופן מפתיעהביקורות ממש חיוביות. לקחת סדרת סרטים כה אהובה וכה מזוהה עם שחקן וצוות יצירתי מסויים, ואז לעשות לה רימייק עם שחקן וצוות יצירתי אחר לגמרי אמנם נשמע כמו רעיון מסוכן, אבל נראה שהמפיק סת' מקפרלן, הבמאי עקיבא שייפר והאירי הענק שנכנס לנעליו של הפקח פרנק דרבין עשו עבודה לא רעה בכלל, ויגרמו לכם להתגלגל מצחוק על הרצפה כמו בימים הטובים. וזה מה שמעלה את השאלה – מה קרה לז'אנר הפרודיה מאז שיצא "האקדח מת מצחוק ⅓33: העלבון האחרון" ב-1994? האם הוא באמת נעלם, או שהשמועות על מותו היו מוגזמות? שימו את הצ'קלקה שלכם על הגג ובואו ניסע לגלות. קיו למוזיקת פתיחה.
>>אוגוסט חם על המסך: 17 סדרות שבטוח תרצו לראות החודש

ניתן להניח שכמה דקות אחרי שפיסת האומנות הראשונה נוצרה על ידי האדם הקדמון, נוצרה פיסת הפרודיה הראשונה שלעגה לאותה אומנות. אבל הפרודיה הקולנועית המודרנית נוצרה על ידי שלישיית היוצרים צוקר, אברהמס וצוקר ב-1980, עם "טיסה נעימה!". דייויד צוקר, ג'רי צוקר וג'ים אברהמס ז"ל יצרו שפה קולנועית חדשה של הומור ויזואלי, משחקי מילים ושבירות קיר רביעי, שמבוצעות בסגנון Deadpan יבש ורציני על ידי שחקן דרמטי שמבין קומדיה – מה שרק מגביר את הצחוקים. משם השלישייה יצרה את הסרט "סודי ביותר!", סדרה הטלוויזיה קצרת היומין "מחלק משטרה", והספין אוף הקולנוע המצליח שלה – "האקדח מת מצחוק", בכיכובו של לזלי נילסן האחד והיחיד.

כמו ליאם ניסן, לזלי נילסן (שמות דומים, הא? מצחיק) התחיל את הקריירה שלו כשחקן דרמטי רציני. ההופעות שלו ב"טיסה נעימה" ו"האקדח מת מצחוק" חשפו אותו בתור אחד השחקנים המצחיקים ביותר על המסך, וגם כאדם מצחיק מאחורי הקלעים שנהג להביא מכונת פלוצים איתו לראיונות טלוויזיוניים. נילסן הפך לסמל בעולם הפרודיה, ויוצרי פרודיות פחות מוצלחים התחילו להשתמש בו כדי לתת לגיטמציה ליצירות המוחרטטות שלהם. נילסן כיכב בסרטים נשכחים כמו "הנמלט מת מצחוק", "המרגל מת מצחוק" "החלל מת מצחוק", פרודיות עלובות שלא ראויות לכישרון שלו, אך הרוויחו לו כנראה משכורת נאה.

וזה לא שהיה הרבה פרודיות קולנועיות מוצלחות שהוא פספס. אם תביטו ברשימת "הפרודיות הקולנועיות הטובות ביותר" שפרסמנו באתר הזה לפני זמן לא רב, תוכלו לשים לב שאין שם הרבה סרטים מאמצע שנות התשעים הלאה. אחרי הסרט השלישי בסדרת "האקדח מת מצחוק", שרביט מלכי הפרודיה עבר לאחים ויינס, יוצרי סדרת "מת לצעוק" הפופלרית – אבל גם הם לא הצליחו לשמור על הגחלת חיה.

בשנות האלפיים זכינו לראות את דיוויד צוקר משתלט על סדרת "מת לצעוק", עם הסרט השלישי והרביעי בסדרה (וכמובן שהוא דאג להביא את לזלי נילסן להופעת אורח, שהיתה הרגעים הכי מצחיקים בסרט), אך הסרטים האלו הם לא הפכו לקלאסיקות על זמניות. שלא לדבר על זבלונים כמו "סופרהירו" (עם… פאק, לזלי נילסן!) או הפילמוגרפיה האיומה של הצמד פרידברג וזלצר, שאחראים להתדרדרות של "מת לדייט", "פגוש את הספרטנים", "משחקי הלמות ברעב" עוד ניסיונות לכסף קל.

אז האם ז'אנר הפרודיה נפטר, ורק עכשיו חזר מהמתים? לא בדיוק. בתקופת הביניים הזאת זכינו ליצירות כמו "בלאק דינמייט", פרודית בלאקספלויטיישן שלוקחת כיוון פחות מגוחך אך עדיין מאוד מצחיק, וסדרות טלוויזיה כמו "בית חולים לילדים", שהיתה פרודיה מוצלחת על ז'אנר "האנטומיה של גריי" מוצלחת, או "משטרת הרפואה" בנטפליקס – ספין אוף אקשן לא רע בכלל ל"בית חולים לילדים". זכורה לטובה גם הסדרה שהכי הושפעה מ"האקדח מת מצחוק", קומדיית המשטרה "אנג'י טרייבקה" בכיכובה של רשידה ג'ונס. ומעבר לזה, כמובן שיוטיוב מלאה בסרטוני פרודיה מוצלחים על קולנוע, מוזיקה, סטנדאפ ועוד.

ולמרות כל זה, זה מאוד מעודד לראות סרט כמו "האקדח מת מצחוק" החדש מקבל ביקורות טובות. מעבר לחזרתו האפשרית של ז'אנר הפרודיה למייסטרים, אנחנו מדברים פה על חזרה של ז'אנר הקומדיה הקולנועית. שמתם לב שאין הרבה סרטי קומדיה אמריקאיים בקולנוע בזמן האחרון? ואם יש קומדיה, היא כנראה "קומדיית אקשן" או "סרט גיבורי על מצחיקי"? תנו לנו סרטי קומדיה שנוכל לצחוק מהם בקולנוע ביחד, כמו בימים הטובים. זה מה שאנחנו רוצים, הוליווד! אנחנו מבטיחים שאם הם יהיו טובים, אתם תמשיכו להרוויח כסף. עד שהם שוב יתחרבנו שוב, כמובן – אבל לפחות הפעם לזלי נילסן מת ולא יוכל להשתתף בהם.

• המסך
• קולנוע
• פארודיה
• קומדיה

על האתחול מחדש של "האקדח מת מצחוק" מדברים כבר זמן רב, ולא בלי חשש.למרבה המזל, ליאם ניסן הבין את המשימה. שלושים שנה לאחר הסרט האחרון בסדרה, "האקדח מת מצחוק 33⅓: העלבון הסופי", השחקן האירי המוערך לוקח את התפקיד הראשי כסגן פרנק דרבין ג'וניור, בנו השוטר של הבלש האיקוני מהסדרה פורצת הדרך "Police Squad", אותו גילם לזלי נילסן המנוח. וסרט ההמשך הזה פשוט מצחיק בטירוף.

התסריטאים דן גרגור ודאג מנד, הצמד מאחורי "צ'יפ ודייל: יחידת חילוץ" המטא-היסטרית מ-2022, מגישים תסריט של מינימום צחוק-אחד-בדקה, שמתפוצץ מקטעי ראווה מצחיקים, גאגים חזותיים, בדיחות מפתיעות ומשחקי מילים – כל מה שהפך את הפרודיה הניינטיזית על סרטי המשטרה ליצירה שהגדירה מחדש את ז'אנר הקומדיה.

יחד עם זאת, יש כאן גם גוון קשוח יותר: דרבין של ניסן מוצג כבר בתחילת הסרט כבלש חסר רחמים שמחסל באלימות חבורת שודדי בנק – וגונב "מכשיר עלילה" (ממש מילולית, הוא גונב חפץ שנקרא Plot Device), אך הוא עושה זאת כשהוא לבוש במדי תלמידת בית ספר שעשויים לגרום לבריטני ספירס להתקנא.

>> "סורי בייבי": סרט עתיר ניואנסים והומור, עוד פנינה מבית A24
>> אלון אבוטבול ז"ל: פרידה מכוכב הקולנוע האמיתי הראשון בישראל

קשוח יותר מלזלי נילסן. ליאם ניסן, "האקדח מת מצחוק" (צילום: יחסי ציבור)

השיטות הקשוחות של דרבין ג'וניור מסבכות אותו ואת מחלקת המשטרה, וכשהוא חוקר את רצח אחיה של פאמלה אנדרסון (שעושה עבודה נהדרת בתפקיד בת' דבנפורט, הפצצה הבלונדינית הגנרית), הוא מגלה מזימה גדולה יותר שבה מעורב מנכ"ל מושחת בגילומו של דני יוסטון הדיאבולי. העלילה עצמה לא בהכרח מרתקת, אבל זה לא דבר רע כשהמטרה שלה היא לשרת כמות מסיבית כזאת של בדיחות – שכולן מבוצעות ברצינות תהומית על ידי הקאסט האיכותי.

ליהוק מבריק. ניסן ואנדרסון, "האקדח מת מצחוק" (צילום: יחסי ציבור)

הליהוק של ניסן הוא בחירה מבריקה של המפיק סת' מקפרלן, וההומור בסגנון "איש משפחה" מורגש היטב במהלך הסרט, במיוחד בסצנת אהבה רוויית קאטים חכמים ומעברים פתאומיים בין דרבין לבת', שמקצינה כאשר איש שלג מכושף (כן, נו) מתעורר לחיים.הליהוק של אנדרסון לא פחות מלהיב: לצידו של ניסן היא מפגינה מחויבות לכל גאג קטן וממחישה עד כמה שניהם מתאימים לקומדיה כזאת, כשהדיאלוגים ביניהם רוויים דאחקות החל מהאזכור של דרבין ל"סקס והעיר הגדולה" בבדיחה על זכויות מירנדה, ועד סצנה שתגרום לכם לחרחר שבה אנדרסון מבצעת שירת סקאט (Scat) תוך כדי שהיא לוקחת את ההוראה לכרוע (Scat) באופן מילולי.

הלו, בלי ידיים. "האקדח מת מצחוק" (צילום: יחסי ציבור)

פול וולטר האוזר, בתפקיד הקפטן רפה השכל אד הוקן (הלוא הוא בנו של הקפטן רפה השכל שגילם ג'ורג' קנדי בסרט המקור), ו-CCH פאונדר, שמביאה את האנרגיה של קלודט ויימס מ"המגן" לתפקיד מפקדת המשטרה, מוסיפים עוד שכבות של שנינות משכנעת לתפקידי המשנה. לבמאי עקיבא שייפר יש היסטוריה מוצלחת עם הגרוטסקי והנונסנס, מ"ברוקלין תשע-תשע" ועד "Hot Rod" הקורע, וגם כאן הבימוי המתוחכם והיבש שלו גורם להומור לזרוח.

הנקמה הזאת מוגשת מצחיקה. ליאם ניסן, "האקדח מת מצחוק" (צילום: יחסי ציבור)

בעידן של תרבות הרי-בוט והרימייק, "האקדח מת מצחוק" הוא דוגמה נפלאה ליוצרים שלוקחים יצירת קולנוע נוסטלגית ולוקחים את המורשת שלה קדימה עם המון כבוד למקור. זה סרט שנותן להומור עדיפות על פני כל אספקט אחר, וההשקעה משתלמת: ספק אם תצליחו למצוא סרט מצחיק יותר השנה.
★★★★★ כוכבים
"האקדח מת מצחוק", בימוי: עקיבא שייפר; עם ליאם ניסן, פאמלה אנדרסון ופול וולטר האוזר; ארה"ב 2025, 85 דקות

• ביקורת סרטים
• פארודיה
• קומדיה
• סרטים מומלצים

הריעו, חובבי קולנוע! השבוע התבשרנו ש"היו זמנים בהוליווד", סרטו האחרון (לבינתיים) של הבמאי הישראלי המצליח קוונטין טרנטינו, יזכה לסרט המשך שיעלה בנטפליקס. החדשות הרעות – טרנטינו לא יביים אותו. החדשות השוב טובות: דייוויד פינצ'ר, הבמאי המוערך של "מועדון קרב", "זודיאק" ועוד סרטים רבים וטובים, דווקא כן יביים אותו. זו בהחלט התפתחות מוזרה, אבל גם הגיונית בהתחשב בהצהרותיו של טרנטינו על כך שסרטו העשירי יהיה גם האחרון שלו. כנראה שהוא לא רוצה "לבזבז" את המשבצת הזאת על סרט המשך, לא נורא. כי אם כבר הסכר נפתח, יש לנו עוד כמה רעיונות לסרטי המשך שהוא צריך ליצור, וגם לבימאים שיכולים לקחת את המושכות עבורו בזמן שהוא מבלה בגינת דובנוב או משהו. לא יודעים, אנחנו לא עוקבים אחריו.

>> המראה הכי שחורה: נטפליקס הפכה את המשחק הפיקטיבי למציאות

"כלבי אשמורת 2" של טים ברטון

סרטו הראשון של טרנטינו, "כלבי אשמורת", הפך אותו לבמאי האייקוני שהוא היום, והציג את מרבית המרכיבים שיאפיינו את יצירתו בהמשך: סיפורי פשע מורכבים, אלימות מוקצנת, פסקול נוסטלגי והתייחסויות לתרבות פופ. אבל מה אם במקום סיפור פשע היה לנו סיפור רוחות, ובמקום אלימות מוגזמת היו לנו אפקטים של סטופ-מושן, ובמקום פסקול נוסטלגי היה… פסקול נוסטלגי אחר! טים ברטון, שחזר לאחרונה לאחד הסרטים הראשונים שלו עם "ביטלג'וס ביטלג'וס", יביים את סרט ההמשך ל"כלבי אשמורת" – בו כל הדמויות שמתו בסרט הראשון חוזרות בתור רוחות רפאים משעשעות, שמבצעות שוד נוסף. שילוב מושלם של האסתטיקה של שני הבמאים האייקוניים, וגם מה שכנראה תהיה סצינת חיתוך האוזן המצחיקה בהיסטוריה.

לפחות הם כבר לבושים בשחור. "כלבי אשמורת" (צילום: יח"צ)

"ג'קי בראון חוזרת" של גרטה גרוויג

אחרי ההצלחה המטורפת של "ברבי", במאית האינדי-לשעבר גרטה גרוויג מחפשת עוד פרוייקטים. כרגע היא עובדת על עיבוד חדש לספרי "נרניה", אבל למה שלא תביים את סרט ההמשך לסרט הראשון של טרנטינו בכיכובה של אישה – "ג'קי בראון". פאם גריר עדיין בחיים, ותשמח לחזור לתפקיד ג'קי, אבל בגלל גילה המתקדם היא כנראה תהיה יותר בתפקיד "מנטורית" לדיילת פושעת חדשה (מרגו רובי), וכמובן שהאישה שהביאה לנו את "אני רק קן" תוכל ליצור קטע מוזיקלי חדש לסרט. אולי "אני רק ריי", בכיכובו של מייקל קיטון? הוא יודע לרקוד לא רע.

דמיינו קטע ריקוד לצלילי פ'אנק סבנטיז. "ג'קי בראון". (צילום: יח"צ)

"תשעת השנואים" של ווס אנדרסון

אם נפטרים מטרנטינו, צריך להחליף אותו בבמאי מסוגנן לא פחות – ואולי אפילו יותר. אז למה שווס אנדרסון, המוח המשוגע וחובב הסימטריה מאחורי "משפחת טננבאום", "מלון גרנד בודפשט" ו"עיר האסטרואידים", לא יביים סרט המשך למערבון הקלאסי של טרנטינו "שמונת השנואים". סרט ההמשך, שכמובן יקרא "תשעת השנואים", ייתן לאנדרסון הזדמנות להיכנס לז'אנר המערבון, ובגלל ש(ספויילרים) רוב הדמויות בסרט המקורי מתו הוא יכול ללהק את השחקנים האהובים עליו: דמיינו לכם את ג'ייסון שוורצמן, ביל מארי, ווילם דפו, טילדה סווינטון ושות' בנוף שלגי מעוצב למשעי, לבושים בבגדי חורף בצבעי פסטל, נשמע להיט!

אותו הדבר רק נקי יותר, "שמונת השנואים" (צילום: יחסי ציבור)

"ג'אנגו ללא מעצורים: מדיאה משתחררת" של טיילר פרי

כאשר ביים ב-2012 את המערבון המודרני "ג'אנגו ללא מעצורים", טרנטינו ספג ביקורת מסויימת מהקהילה השחורה על השימוש בהיסטוריה שלהם ליצירת סרט אקשן משלו. אז למה שלא ניתן את ההמשך לאדם שחור, ולא סתם, ניתן אותו לבמאי השחור המצליח ביותר בהוליווד, טיילר פרי! מה? אתם לא מכירים אותו? ובכן, הסרטים של פרי לא מצליחים במיוחד בארץ, אבל באמריקה הוא תופעה של ממש בזכות הסרטים שלו, שמשלבים מסרים נוצריים מסורתיים עם קומדייה עממית שכוללת לרוב את פרי עצמו בלבוש דראג – בתור הדמות האהובה מדיאה. אז גם בסרט הזה פרי ייכנס אל השמלה בתור הסבתא המשוגעת של ג'אנגו, שיוצא לעוד מסע נקמה. נשמע טוב? נשמע רווחי, וזה מה שחשוב!

סבתא, רדי בבקשה מהבחור הלבן הזה. הוא גזען. "ג'אנגו חסר מעצורים". צילום: יח"צ

"חסין מוות 2: נקמת המוות" של מייקל ביי

"חסין מוות", אותו יצר טרנטינו כחלק מפרוייקט גריינדהאוס המשותף עם חברו רוברט רודריגז, נחשב לאחד הסרטים הפחות אהובים בפילמוגרפיה של הבמאי. היו מי שמצאו אותו משעמם, מוזר ובעיקר דל. פשוט לא קורה בו הרבה. אז מה אם נביא לסרט ההמשך במאי שקשה להגיד שלא קורה כלום בסרטים שלו – מלך הפיצוצים והרעש מייקל ביי! ובגלל שהסרט המקורי הוא למעשה מרדף מכוניות ארוך, זה נותן לנו הזדמנות להכניס לסרט גם את חבריו הטובים של ביי – הרובוטריקים! כן, מעכשיו זה לא סרט על חבורת נערות שנרדפות במכונית על ידי קורט ראסל, אלא סרט על מכוניות שהופכות לרובוטים ענקיים. יש לכם בעיה עם זה?

אופטימוס פריים, אתה נראה מצוין. עשית ניתוח? "חסין מוות". צילום: יח"צ

"להרוג את ביל 3.33333" של האחים צוקר

סרט ההמשך היחידי שטרנטינו יצר בינתיים הוא "קיל ביל 2" (למרות שהוא יגיד לכם שזה לא סרט המשך, אלא פשוט סרט אחד ארוך בשני חלקים. אבל הוא נודניק). אז יאללה, הגיע הזמן לקיל ביל 3. ולא סתם "קיל ביל 3", אלא קומדיית ספוף בבימוי אשפי הסלאפסטיק והבדיחות החזותיות, האחים צוקר. צמד האחים, שאיבדו השנה את משתף הפעולה שלהם ג'ים אברהמס ז"ל, לא עשו סרט ביחד מאז שנות השמונים – אבל אולי הטריילר לסרט "האקדח מת מצחוק" החדש עם ליאם ניסן יעורר בהם את הרצון ליצור. רק דמיינו את כמות הגאגים שאפשר ליצור עם עולם אומנויות הלחימה והחרבות של קיל ביל. רק דמיינו את כמות הבדיחות על החליפה הצהובה של אומה תורמן! רק אל תדמיינו את המסרים הפוליטיים שדייויד צוקר, שהפך עם השנים לרפובליקני, ידחוף לסרט.

אל תדאגו, זה יסתובב ויכה בה בביצים. כדור ברזל רצחני ב"קיל ביל" (צילום: יח"צ)

"ממזרים חסרי כבוד 2" בבימוי מל ברוקס

ואם כבר במאי פרודיות וטרנטינו, שמישהו יעיר את מל ברוקס בן ה-98 ויכריח אותו לביים סרט המשך ל"ממזרים חסרי כבוד". לא נעים, אבל המישהו הזה יצטרך להיות אנחנו. האדם שאחראי לכמות כה אדירה של בדיחות נאצים הוא הבחירה המושלמת לתפקיד. "מה לעזאזל יקרה בסרט המשך לסרט שנגמר עם המוות של כל המפלגה הנאצית בשריפה?" אתם שואלים? לא יודע, הוא בטח ימצא משהו. אולי זה בעצם המשכון בסתר דווקא לעיבוד שלו ל"להיות או לא להיות". אולי זה "אביב להיטלר: המחזמר: הסרט". לא אכפת לנו, העיקר תנו לנו עוד גרסה מצחיקה של היטלר מבית מל ברוקס, זה כל מה שאנחנו רוצים!

איך מאייתים "סתיו להיטלר" בגרמנית? "ממזרים חסרי כבוד"

"ספרות ממש זולה" בבימוי טליה לביא

ולסיום, מה עם קצת גאווה ישראלית? אם טרנטינו הוא כזה אזרח ישראלי טוב ופטריוט, הוא יכול לתת איזה ג'וב לבמאי ישראלי ובאמת הגיע הזמן שנקבל עוד סרט מהבמאית של "אפס ביחסי אנוש" ו"אחד בלב", טליה לביא. רוב הדמויות ב"ספרות זולה" אמנם מתות בסוף הסרט, אבל אפשר לבחור דמויות שלא מתו – נגיד צמד השודדים האהובים פאמקין והאני-באני. ובואו נגיד שהזוג המקסים הזה נמלט לתל-אביב, ופתאום אנחנו מפיקים סרט טרנטינו מלא בשחקנים ישראליים, עם סצינת שוד אייקונית בקפה זוריק. אולי אפילו נשיג סלב תל-אביבי כמו טרנטינו להופעת אורח!

רק תחליפו לאקדח סיכות. מתוך ״ספרות זולה״

• המסך
• פארודיה
• קומדיה
• קוונטין טרנטינו
• ממזרים חסרי כבוד

אם הועבר אליכם במהלך השבועות האחרונים סרטון AI בו צמד אויבים כלשהו מתמזמז אחד עם השני, אתם כבר מבינים את סכנות ה-AI: הרבה לפני שהרובוטים יצליחו להשתלט עלינו, הם יקריפו אותנו עד מוות. מעבר לתחושה הלא נעימה ולא טבעית של סרטון בינה מלאכותית, יש משהו גם באופן השימוש בו שגורם לנו להצטמרר שוב ושוב מסרטונים לא טבעיים בעליל. עד שהכרנו את "יום שני", שמפיצים ברחבי הסושאל סרטוני AI שגורמים לנו לחשוב שאולי יש עוד סיכוי לאנושות.

>>הצילומים של 2024: זיו קורן וצלמי "הארץ" בין זוכי עדות מקומית

אם התמזל מזלכם להיתקל באחת מהיצירות של נועם אלישע, יובל צעד ובר מסיקה, האנשים מאחורי "יום שני", אתם כבר יודעים מה סוד הקסם: מדי יום שני סרטון מג'ונרט לגמרי עולה לאוויר העולם, ומאותו הרגע השכל שלכם ירגיש בגליץ' מוצלח במיוחד. הסיטואציות לא נגמרות, ולרוב מערבות דמויות רלוונטיות מהתרבות הישראלית – ואפילו העדכנית – עם איזו יצירת תרבות אייקונית מחו"ל. הסרטון שעלה אמש מהווה דוגמה מושלמת: "קוראים לי מייקל סוויסה", נפתחת הקריינות בקולו של סוויסה, על רקע תמונה של הראפר עם גב מקועקע במפת כלא, "אח שלילי ישי יושב על שלא ביצע מעולם". משם הרימייק המדומיין הזה ל"נמלטים" מסתחרר למפגש עם שם טוב האבי, אמסי פיטוסי, דודו פארוק, וגם טל טירנגל הסוהר ורועי כפרי מנהל הכלא.

הסרטונים הקצרים האלו, שמן הסתם נוצרו ללא מעורבות האמנים המוצגים בהם, מציגים את הצד היפה של ה-AI – היכולת לעקם את המציאות בצורה משעשעת, ובמקרה הזה גם מתוסרטת. הסרטונים אמנם מלווים בקריינות שמחקה דמוית, והאנימציה יוצרה כולה ב-AI, אבל הרעיונות, הבדיחות, המבנה העלילתי המופרע וביצירה עצמה יש טביעת אצבע אנושית ברורה, מה שהופך את חוסר הנוחות שסרטוני AI מייצרים לחלק מהכיף. מי בכלל רצה לראות את נפתלי בנט משתלב עם סון גוקו? לא יודעים, אבל מאז שראינו את זה אנחנו לא יכולים להפסיק לחשוב.

סרטוני ה-AI של "יום שני" החלו בסביבות חודש מרץ, ומאז הספיקו לייצר שילובים מופרעים כמו טל מוסרי בתור ספיידרמן (הספוג מראשון חוזר לנקום), נס וסטילה נלחמים ברון נשר בסגנון "בנות פאוור פאף", ששון שאולוב בתור הארי פוטר (אתם חייבים לראות את עומר אדם כמלפויי), צבי הנינג'ה בגרסה חרדית ועוד ועוד. אנחנו לא יודעים לאן זה עוד עשוי להשתולל (האם נקבל את משפחת נתניהו ב"כתום זה השחור החדש?"), אבל אנחנו בהחלט יודעים שכבר שווה לחכות ליום שני.
למעקבבאינסטגרם

• ❤ תרבות
• אינטליגנציה מלאכותית
• אנימציה
• פארודיה
• אינטרנט

ז'אנר הפרודיה ראה ימים טובים מאלו. זה לא רק שקשה מאוד לעשות פרודיה על מציאות מופרעת כל כך, אלא גם סוג ההומור שהשתנה. איך הקצנת מוסכמות קולנועיות וסלפסטיק מחוכם אמור להצחיק את מי שנקרע מסקיבידי טוילט? עםפטירתו בשבוע שעבר של אחד מהאבות של הז'אנר, החלטנו לחזור אחורה ולצחוק קצת עם סרטי הפרודיה הכי טובים אי פעם. תנסו לא למות מצחוק.

>> מלבים את הגחלת: 10 השירים הגדולים ביותר של "ארץ נהדרת"
>> הסדרה המוזרה הזאת היא אחת מחוויות הצפייה המיוחדות של 2024

טיסה נעימה

הסרט שיצר את שפת הפרודיה המודרנית נוצר על ידי שלישיית צוקר, אברהמס וצוקר (שהם האחים צוקר וג'ים אברהמס, שנפטר שבוע שעבר), לאחר שצפו בסרט אסונות נדוש משנות החמישים בשם "Zero Hour", והתחילו להריץ עליו בדיחות. בזכות הופעות משחק רציניות, בימוי מוקפד וכמות אדירה של בדיחות ויזואליות ו-וואן ליינרים, הסרט הפך לשובר קופות שעד היום יכול להפתיע אתכם עם בדיחה שעוד לא שמתם לב אליה.

אוכפים לוהטים

סרטו הראשון של מל ברוקס שאפשר להחשיב כפרודיית ז'אנר הוא כמובן פרודיית המערבונים "אוכפים לוהטים". בעזרת צוות כתיבה שכלל את הקומיקאי האגדי ריצ'רד פריור, ברוקס סרט שמצליח ללעוג לקלישאות הז'אנר, ומספר גם סיפור מקורי על השריף השחור הראשון בעיירה גזענית. הסאטירה של הסרט נשארה רלוונטית עד היום (לצערנו) וכך גם הופעות המשחק של קליבון ליטל, ג'ין ווילדר והארווי קורמן בתור הנבל המוגזם הדלי (לא הדי) למאר.

האקדח מת מצחוק

לאחר שהפכו את השחקן הדרמטי לזלי נילסן לכוכב קומי ב"טיסה נעימה", שלישיית צוקר אברהמס וצוקר החליטה לתת לו תפקיד ראשי בסדרת הטלוויזיה הפרודית שלהם "מחלק משטרה". הסדרה המהפכנית שרדה רק שישה פרקים, אבל נילסן חזר בתור השוטר פרנק דרבין בשלושה סרטי "האקדח מת מצחוק", מביניהם הראשון הוא הכי טוב. מהפתיח האגדי, למונטאז' הרומנטי המטופש להופעת המשחק המצחיקה באופן מפתיע של או ג'יי סימפסון, זהו ההגדרה לסרט פרודיה קלאסי פר אקסלנס.

נודניק בלי הפסקה

עוד לפני שהשתלטו על ז'אנר הפרודיה האמריקאי למשך כמה שנים טובות עם שני סרטי "מת לצעוק" הראשונים, האחים ויינס הוציאו יצירת המופת אמתית, פרודיה על מגוון סרטי דרמה שחורים על החיים בגטו כגון "סכנה לציבור" ו"החבר'ה מהשכונה". הפרודיה הזאת נהנת מלפוצץ את הבלון הנפוח של אותם סרטים, בין אם זה בעזרת דוור שאומר "מסר!" בזמן שמסר נאמר, או הפרודייה של ברני מאק על דמות השוטר השחור-ששונא-שחורים.

מת לצעוק

ב-1996 יצא לאקרנים סרט האימה הסאטירי "צעקה", שהיה מחווה לז'אנר סרטי ה"סלאשר", וגם החזיר את אותו ז'אנר לחיים. אבל רק בגלל שאתם סאטירה, לא הופך אתכם לחסינים לפרודיה, וכך ב-2000 יצא "מת לצעוק" הראשון, בכיכובם של מרלון ושון ויינס ואנה פאריס. הסרט לועג לתסריט המודע-לעצמו של "צעקה", וגם להופעות המשחק המפוקפקות שבו, עם הרבה הומור מלוכלך וילדותי, וכמה קריצות ל"פרוייקט המכשפה מבלייר" ו"אני יודע מה עשית בקיץ האחרון". "מת לצעוק" היה הצלחה מסחררת שזכה לארבעה סרטי המשך (רק השני מהם על ידי היוצרים המקוריים), ולפי דיווחים יש עוד אחד בדרך מבית האחים ויינס, אבל קשה להתעלות על הראשון.

בלאק דינמיט

"בלאק דינמיט" הוא סרט שונה משאר הסרטים ברשימה הזו. הוא לא שובר את הקיר הרביעי או קורץ לקהל, וברובו מציג את עצמו כגרסה מוגזמת, אך נאמנה למקור של סרט "בלאקספלויטיישן" אמיתי משנות השבעים. אבל הוא עדיין סרט מאוד מצחיק, מלא בשורות שאפשר לצטט וסצנת קרב אחת גדולה בין גיבור הסרט לנשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון. אנחנו עדיין מחכים לסרט המשך.

נקמת הפטיש העברי

אם אתם מחפשים פרודיה יותר מגוחכת, וכשרה, על ז'אנר הבלאקספלויטיישן, אז יש כמובן את "נקמת הפטיש העברי", סרט בו אדם גולדברג ("פארגו", "להציל את טוראי ריאן") משחק גרסה יהודית של שאפט או דולומייט, ויוצא להגן על חג החנוכה מסנטה מרושע בגילומו של אנדי דיק. יש גם אפילו השפעת ג'יימס בונד עם הבסיס הסודי של "ליגת הצדק היהודי", וטכנולוגיית זיהוי היהודים שלהם (שכמובן כוללת לשמוע אותם מתלוננים על איך הטכנולוגיה לא עובדת), ומספיק בדיחות יהודיות בשביל למלא בית כנסת.

הם באו ביחד

אחד הסרטים טריים יותר ברשימה הוא פרודיה על ז'אנר הקומדיה הרומנטית מבית דיוויד ויין ומייקל שואלטר, הצמד מאחורי סדרת "קיץ אמריקאי חם ורטוב". פול ראד ואיימי פולר מככבים בתור זוג דמויות קומדיה רומנטית קלאסיות שעוברות דרך כל קלישאות הז'אנר, עם הרבה הומור נונסנס מודע לעצמו לאורך הדרך והופעות אורח של ביל היידר, אלי קמפר, ג'ייסון מנטזוקאס ואפילו השופטת ג'ודי.

אוסטין פאוורס: מרגל עם סגנון

במידה מסויימת אפשר להגיד שאוסטין פאוורס, דמות המרגל הבריטי שנוצרה על ידי מייק מייקס, היא "פרודיה על פרודיה", כי מיירס תמיד טען שיצר אותה בהשראת פרודיות ג'יימס בונד כמו "קזינו רויאל" המקורי ו"האיש שלנו פלינט". אך הסרט הראשון בסדרה הוא עדיין פרודיה נהדרת על ז'אנר סרטי הריגול המלא בנשים מפתות בעלות שמות מגוחכים, גאדג'טים מיותרים ונבלים שמתעקשים לא להרוג את הגיבור כשיש להם הזדמנות. או ביהייב!

סודי ביותר

רבים אומרים שמכל יצירותיהם של שלישיית צוקר, אברהמס וצוקר, ביחד ולחוד, פרודיית סרטי הריגול/סרטי אלביס "סודי ביותר" היא הדובדבן שבקצפת. למרות שנכשל בקופות בזמנו, אנחנו יכולים כיום להעריך את כמות הבדיחות הויזואליות הסוריאליסטיות בסרט, מקרב בר מתחת למים, עד לסצנה שוודית ברברס. ואל קילמר התחיל את הקריירה שלו בתור אלביס מזוייף בסרט הזה, שהיווה השפעה עצומה על יוצרים קומיים רבים, כגון "ווירד אל" ינקוביק המחשיב את זה לסרטו האהוב.

שיגעון בחלל

יש ילדים רבים שגדלו על סרטי "מלחמת הכוכבים". אבל ישנה גם כמות לא מבוטלת של ילדים שגדלו על "שיגעון בחלל", ולא הבינו למה ב"מלחמת הכוכבים" אין בדיחות. פרודיית המדע הבדיוני של מל ברוקס מציגה לנו גרסאות עלובות יותר של לוק סקייווקר, דארת ויידר, הנסיכה ליאה וצ'ובאקה, עם פרודיות נוספות על "הנוסע השמיני" ו"מסע בין כוכבים" וצוות שחקנים שכולל את ביל פולמן, ג'ון קנדי, ברוקס בעצמו וריק מוראניס בתפקיד הנבל הכי פחות מאיים בחלל. מאי דה שוורץ בי וויט יו!

ספיינל טאפ

ז'אנר הדוקומנטרי זקוק גם לפרודיה בולטת משלו, ואין בולטת יותר מסרטו של רוב ריינר "ספיינאל טאפ", מסע מוקומנטרי אחרי להקת הרוק הפיקטיבית בעלת אותו שם. הסרט מלא בשורות זכורות ורגעים אייקוניים מהמגבר שמגיע ל-11, דרך האלבום השחור עד לסט הסטונהנג' המיניאטורי. ב-1984 הסרט, שרוב הדיאלוג בו מאולתר, היה מהפכני וייצג סוג חדש של הומור, הומור שכוכבי הסרט הארי שירר, מייקל מקין ובעיקר כריסטופר גסט ימשיכו בסרטים מאוחרים יותר כמו "משב רוח מוזיקלי" ו"מחכים לגופמן".

פופסטאר

סרט שחייב הרבה ל"ספיינל טאפ" הוא כמובן "פופסטאר", הסרט המוקומנטרי של שלישיית ה"לונלי איילנד" מ-SNL. אנדי סמברג מככב בתור קונור4ריל, כוכב פופ/ראפר טיפש ושחצן, שהקריירה שלו מתרסקת אחרי אלבום כושל וסיבוב הופעות כושל אף יותר. השירים קליטים ומצחיקים, יש הופעות אורח רבות, אבל בעיקר הסרט הוא פרודיה נפלאה על ז'אנר הדוקו-פופ, שעוקב אחרי מוזיקאי עכשווי שאין לו באמת הרבה מה להגיד.

הולך חזק: סיפורו של דיואי קוקס

ואם כבר מוזיקה, איך אפשר לשכוח מהסרט שניסה להוציא את האוויר מבלון הביוגרפיות המוזקליות דוגמת "הולך בדרכי" ו"ריי". ג'ון סי ריילי מככב בתור כוכב הרוק הפיקטיבי דואי קוקס, שחווה כל רגע של קושי והצלחה שכוכב רוק יכול לעבור ופגש את כולם מאלביס ל"ביטלס". הסרט לא הצליח בקופות, אבל הפך לקאלט עם השנים, במיוחד כשעוד ביוגרפיות מעפנות על מוזיקאים, שחייבים לחשוב על כל החיים שלהם לפני שהם עולים לבמה, ממשיכות לצאת.

שוטרים לוהטים

ספק פרודיה, ספק מכתב אהבה לז'אנר, סרטם של אדגר רייט וסיימון פג לוקח את ז'אנר סרטי השוטר הגיבור, ושם אותו בכפר ישנוני באנגליה. ניקולס אנג'ל, דמותו של פג, הוא לא שוטר קולנועי קלאסי – הוא מנסה לעשות הכל לפי החוקים ועם כמה שפחות בלאגן, אבל הוא עדיין מוצא את עצמו בסופו של דבר בסרט אקשן קומי נהדר, עם עשרות ציטוטים זכורים והברקות בימוי ויזואליות.

בריאן כוכב עליון

גם ז'אנר האפוס התנכ"י ראוי לפרודיה משל עצמו, ולמרות שיצירת המופת של חבורת מונטי פייתון היא יותר סאטירה מאשר פרודיה, מגיע לה מקום של כבוד ברשימה הזאת. הסרט מצליח להפוך כל רגע אפי לבדיחה, משלושת החכמים שמגיעים לבית הלא נכון, לאנשים הטיפשים שלא מבינים את הדרשה של ישו, לסיום האייקוני בו בריאן נצלב לצלילי השיר השמח-בסגנון-דיסני "Always Look on the Bright Side of Life". זה אולי לא פרודיה מדוייקת על "עשרת הדיברות" או משהו, אבל זה עדיין מאוד מצחיק וקולע לנקודה.

המוסד

ונסיים עם קצת גאווה ישראלית: גם אנחנו יכולים ליצור סרט פרודיה ציוני. "המוסד" הוא פרי יצירתו של אלון גור אריה, ומבוסס על סרט קצר בשם "המוסד הסגור" שיצר ב-2007. הסרט הקצר, שהושפע מיצירות כגון "האקדח מת מצחוק" ו"סודי ביותר", הפך לתופעת קאלט וסרט באורך מלא שיצא לבסוף ב-2019, בכיכובם של צחי הלוי, טל פרידמן, אילן דר ועוד. "המוסד" מלא בבדיחות ויזואליות בסגנון צוקר, אברהמס וצוקר, ולפי גור-אריה, אפילו דיוויד צוקר התרשם ממנו בביקור שלו בארץ.

• המסך
• פארודיה
• קומדיה
• מצחיק