>> בתל אביב אפשר למצוא בקלות פיצה טובה –את 24 הטובות ביותר תמצאו כאן– אבל רענן נוסל יש רק אחד (כדאי שתעקבו): פיציולו ומומחה לפיצה איטלקית, והישראלי היחיד שזכה להיכלל בפרויקט היוקרתי "100 הפיצות הטובות בעולם" מטעם האקדמיה האיטלקית הרשמית לאמנות הפיצה (A.O.C.R.I – Association of Official Certified Italian Restaurateurs). כבנו של מייסד ומנכ"ל "פיצה דומינו", נוסל חי ונושם פיצה מילדות. במקביל לתפקידו כסמנכ"ל הרשת וכיצרן בצק ("רענני'ס"), הוא עורך סדנאות מאסטר קלאס פיצה בכל העולם, מייעץ למסעדות פיצה מובילות ושופט בתחרויות בינלאומיות. זאת העיר שלו, רק אל תשאלו אותו אם אננס על פיצה לגיטימי או לא.

>>חנויות קטנות ומופלאות ושפע חסר תכלית // העיר של ורד נסים
>>מיץ התפוזים הכי טוב וחנויות ספרים כמו בחו"ל // העיר של שקד בשן
>>קצת ירוק לנשמה ומקומות שהיו חסרים בעיר // העיר של נטעלי בראון

1. הדסון

בעיניי, הדסון היא מסעדת הבשרים הטובה בישראל, נקודה. זו לא רק ארוחה, זו חוויה קולינרית שלמה. השף מתן אברהמס, מומחה בשרים ברמה הגבוהה ביותר, מצליח להפתיע אותי בכל פעם מחדש עם טעמים עמוקים, ביסים מדויקים ושירות שאין שני לו. במיוחד בשבילי הוא מכין שקדי עגל, שזה מעדן מלכים – אי אפשר לאכול הרבה אבל כל ביס הוא חלום. לכל חובב בשר מושבע בארץ ובעולם, זהו המקום לחוות את הטיפול הטוב ביותר בנתחים. אני תמיד בוחר רק את הטובים ביותר, ובהדסון עומדים בסטנדרט הזה תמיד.
הברזל 27 תל אביב (רמת החייל) // לילינבלום 41 תל אביב

2. חומוס אשכרה

אני מחובר לחומוס אשכרה בקשר רגשי עמוק – זהו החומוס האהוב עליי ומקום של מסורת. עוד כשהייתי צעיר, לפני הלחץ של הפיצריה שלנו בבן יהודה-ירמיהו (דומינו), הייתי עוצר שם עם אבא שלי בדרך לעבודה. היינו יושבים יחד על מנה אדירה של "משולש" – טעם שמחזיר אותי לאותם רגעים. זו נוסטלגיה שעד היום מצליחה לרגש אותי ומשמרת את הזיכרונות המתוקים של התקופה ההיא.
ירמיהו 45 תל אביב

3. מתי המקלל (אצל מתי)

אצל מתי המקלל יש את הבירה מספר 1 בעיר. המקום הוא מוסד אמיתי: שתיתי שם עוד כשהסבא, מתי "המקלל", ניהל את המקום, ואני ממשיך להגיע עד היום לנכדים שממשיכים את דרכו. זו חוויה אותנטית של בירה קרה וטובה באווירה שאין דומה לה. במיוחד בימי שישי, האווירה הופכת לחגיגה של ממש, מלאה בכיף והרבה קללות ססגוניות ביידיש ואוכל של פעם – דג מלוח אדיר עם לחם לבן. זו נוסטלגיה שאין שניה לה ואני ממליץ בחום לכל מי שמחפש מקום עם אופי והיסטוריה.
מטלון 41 תל אביב (שוק לוינסקי)

4. a

מסעדת a היא דוגמה למטבח שף מודרני בשיאו. יובל בן נריה הוא אחד השפים האהובים עליי בארץ ובעולם, והוא תמיד מצליח ליצור חוויה בלתי רגילה ואירוח מושלם. הטעמים שם הם אומאמיים ומדויקים, וכל חומר גלם מספר סיפור. למעשה, את כל חומרי הגלם המיוחדים שאני משתמש בהם לפיצות שלי, אני מביא משם, מיובל. זו הוכחה לרמת האיכות והחדשנות שהוא מביא לשולחן. האווירה והעיצוב מדהימים, וכשיובל יודע שאני בא – אני מקבל ביס ישר ממנו לפה שלי, וזה משהו שרק מיוחדים מקבלים.
מנחם בגין 121 תל אביב

5. פארוק בשוק

אני משתדל ללכת לפארוק בשוק בימי שישי. זו חוויה יפואית נעימה וטעימה שפותחת את סוף השבוע בצורה מושלמת. המקום מגלם את האווירה הים-תיכונית והשוק הצבעוני. אני אוהב את כל השוק, וחושב שהוא מזכיר לי את השווקים התוססים בחו"ל. הלוואי ששוק הפשפשים והאזור יחזור להיות תוסס ושוקק כמו שהיה בעבר.
רבי נחמן 6 יפו

מקום לא אהוב בעיר:

התחנה המרכזית היא לא רק "מקום", היא החמצה של עשרות שנים בלב העיר הכי מבוקשת בישראל. בזמן ששאר העיר דוהרת קדימה, האזור הזה נשאר מאחור, מוזנח ורווי בלאגן. החזון פשוט: ניקוי השטח, הוצאת גורמי הפשיעה והבלאגן והזרמת תקציבים ומשקיעים. אפשר להפוך את המקום הזה לפנינה של מסחר ומגורים ברמה הגבוהה ביותר בארץ. הגיע הזמן שהעירייה והמדינה יפסיקו להתעלם ויתחילו לבנות כאן עתיד חדש.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הופעה של התקווה 6 שעשתה לי טוב בלב. זו להקה מדהימה עם שירים כמו "בעולם שלה" שנותנים ללב וראש לעבוד. עומרי הסולן איש מדהים ויוצר מוכשר, ואני אוהב אותו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה לאחרונה?
את הכוח להמשיך שאבתי לאחרונה מהסיפורים על החטופים, אבל כתבה אחת שריסקה אותי במיוחד ונתנה לי כוח היא הסיפור של לירי אלבג. אני מכיר את בני המשפחה וקרוב אליהם, ולראות את הכאב שלהם היה פשוט מצמרר. המאמצים הנואשים של אלי אלבג שניסה הכל – כולל הצעות כסף וזעקה שהוא מוכן "לחתוך יד בשביל הבת" – עשו לי צמרמורת עזה והזכירו לי כמה גדולה אהבת אב וכמה אנו פגיעים. זה המסר החשוב מכל: ילדים הם החיים שלנו והעתיד שלנו, ובלעדיהם אנחנו לא שווים שקל. משפחת אלבג, אני אוהב אתכם מאוד ומחזיק אצבעות.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
אני משתדל לתרום המון, ואני מאמין שזו חובתנו. אם אפשר להמליץ על כיוון, אני קורא לתרום לארגונים המסייעים לילדים נזקקים שמתמודדים עם בעיות נפשיות ובריאותיות (ויש לצערנו המון כאלה), ובמיוחד לעמותת "עת לעשות". העיקרון המנחה אותי הוא פשוט: חשוב מאוד לדעת לתת ורק אחר כך לקבל. הנתינה קודמת. אני איש של אהבה, וזה חשוב שכולם יאמצו את גישת הנתינה הזו – כי רק כך נבנה חברה טובה יותר.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אני משוכנע שהדור הבא של הנהגת העיר נמצא בידיים של אסף זמיר. הבחור הוא לא רק מוכשר, אלא מבריק וחכם, והוא כבר עשה דברים מדהימים. גם עכשיו נוכחותו מורגשת בעיר, והאסטרטגיה שלו לטווח ארוך משפיעה. אני רואה בו מחליף ראוי מאוד לרון חולדאי – הוא מביא עמו ניסיון עשיר גם בחברה האזרחית וגם בקשרי חוץ. זהו המכלול המדויק שנדרש לעיר גלובלית כמו שלנו. החלום שלי הוא שאסף יקח את המשוכות ויצעיד את תל אביב קדימה לשנים יפות, טובות ומפותחות עוד יותר. הוא הדור הבא של העיר שלנו, ללא ספק.

מה יהיה?
אני חושב שבסוף בסוף בסוף יהיה פה טוב כמו פעם. אני לא נכנס לפוליטיקה, אני רק יודע שלנו יש את החומר גלם האנושי הטוב בעולם ומקווה באמת באמת שיהיה פה שקט ונצליח לחיות אחד עם השני באהבה ובנתינה. ישראל זאת המדינה שלי ותל אביב היא העיר שלי.

• העיר שלי
• פיצה
• הדסון
• מתי המקלל
• יובל בן נריה
• פארוק בשוק
• התחנה המרכזית הישנה
• אסף זמיר

אחרישבית הקפה שאולההצטרף למתחם של מלון לינק, כעת הפינה שבשאול המלך מתחדשת בפיצרייה חדשה שמציעה פיצות בעבודת יד שמשלבות בין נאפולי לניו יורק – כלומר, סלייס גדול מימדים, רחב ונוכח, עם שוליים תפוחים ובועתיים ומרקם יציב, וכל זה בטעם משובח ותוספות קלאסיות. במילים אחרים, הכירו את Zutt.
>>

מערך יחסי הציבור של המקום (ואתר קקיוני לסלנג איטלו-אמריקנו) אומרים לנו שאצל הגווידו'ס בארה"ב Zutt היא מילת סלנג ל-Downstairs, יענו למטה, ובהתאם הפיצרייה זוט ממוקמת בירידה מהמדרגות בקומה התחתונה של בית המלון. אז ירדנו לטעום, חזרנו שבעים ושמחים ועם ההרגשה שפיצה היא המאכל המושלם מכולם, ולא יעזור לכם שום המבורגר לשכנע אותנו אחרת, עד ההמבורגר הבא.

הקומה התחתונה של מלון לינק זכתה בפיצרייה שמאפשרת ביקור משפחתי, בזוג או אפילו להגיע לעבוד עם הלפטופ תוך כדי נשנוש סלייס. התוספות שעל הפיצות לא ממציאות שום גלגל מחדש, אך נותנות מענה הגון לכל החשקים ו/או הנטיות התזונתיות, לרבות גבינה טבעונית למי ששומר. הבצק מותפח באיטיות וסבלנות במשך כ-72 שעות, ומבוסס על שלושה קמחים שונים מאיטליה, מה שמסביר את עומק הטעמים.

בזירה הקלאסית תמצאו פיצות מרגריטה ומרינרה (64 ש"ח/68 ש"ח), ואת הפיצות עם התוספות, שעולות כולן 78 ש"ח: אנשובי אורטיז עם בזיליקום ואורגנו; פיצת צ'ילי ודבש עם חלפיניו לחובבי המתוק-חרפרף; זיתי טאסוס, בצל סגול, אורגנו ובזיליקום; וגם קטגוריה לבנה שמציעה שלוש פיצות ביאנקה לחובבי הז'אנר, הבנויות על רוטב בשמל עשיר וקטיפתי: מוצרלה, כרישה, גבינת בושה וטימין; פטריות יער, פטריות רעמת האריה, שיטאקי, אויסטר, מוצרלה, ברי וטימין; וגם אחת שמוגשת עם תפוחי אדמה, גורגונזולה ורוזמרין.

מבין כל ההיצע טעמנו דווקא את המרגריטה, כי אנחנו מאמינות שכדי לבחון מקום חדש יש לבדוק לפני הכל את הבסיס, והבנו שיש פה יציבות טובה – איכות הבצק בהחלט מורגשת בביס, רוטב העגבניות עז טעמים והמוצרלה איכותית. אמנם היה חסר לנו מעט מלח, אבל זה כבר עניין של דיוקים שבוודאי עוד ישתפר בהמשך.

למי שרוצה פתיחים לצד הפיצה, בזוט תמצאו סלט קיסר קלאסי; סלט מוצרלה פרסה ועגבניות מגי עם אנשובי אורטיז; סלט עגבניות עם פוקורינו, בצל סגול, אורגנו טרי וחומץ שרי; או צלעות תירס חרוכות שנמשכות בחמאה חומה עם פרמזן (42-58 ש"ח למנה).

לקינוח תמצאו פרוסה של עוגת גבינה באסקית (38 ש"ח), טרמיסו (42 ש"ח) או מה שהוא בערך המאכל האהוב עלינו – קלצונה נוטלה (42 ש"ח). סלייס חדש בעיר, ועוד עם קלצונה שוקולד? סוף סוף יש סיבה להגיע לשאול המלך שלא כוללת להתלבש יפה מדי, או לבכות הרבה.
שאול המלך 39, תל אביב (בקומה התחתונה של מלון Link). שעות הרצה: א'-ה' 15:00-22:00, החל מעוד שבוע מ-11:00, מומלץ להתעדכןבעמוד האינסטגרם

• אוכלים שותים
• פיצריות
• פיצה
• אוכל איטלקי

>> סיסיליה (סיסי) סיוון (למה שלא תעקבו) היא תל אביבית מבטן ולידה, בעלת משרד ליעוץ אסטרטגי ומיתוג בעולמות הלייפסטייל והאירוח. בין היתר ליוותה לאחרונה אתהגסטרו בר הלוהט Cueואת המזללה הדרום-קוריאנית הצבעונית בבנג-בנג.

>> מסעדה שהפכה לבית ומטע פקאנים לרקוד בו // העיר של זוהר בנאי
>> הבר הכי יפה בעיר ומפגש עם משורר מזון // העיר של גלעד כהנא
>> מסיבות לא לגילי ומקום להרגיש בו לא לבד // העיר של נתלי רשבסקי

1. חורשת צהלה

המפלט הפרטי שלי.
כשהייתי ילדה פחדתי לעבור שם מאוד בחושך. הייתי רצה במהירות ומדמיינת שאני וונדר וומן.
כשהפכתי לנערה ביליתי שם עם חברות ילדות והעברתי שם שעות רבות.
היום אני עושה שם הליכות, קוראת ספר על ספסל, מביטה על החורשה ועצי האורן. היא משרה עלי נחת רבה.

2. מסעדת 206 בשרים

הילדים שלי דור שלישי אצל בבר המלצר והמארח הכי טוב בעיר מעל 40 שנה.
תמיד טעים, לא יקר, החומוס שאני הכי אוהבת ויש להם בוואריה של פעם עם הרבה סירופ שוקולד.
משה סנה 54 תל אביב

3. מקום של בשר

מוסד, שירות, איכות. תפריט קלאסי, צוות מקצועי מאוד. ניני, הבעלים, הוא אחד המסעדנים האהובים שיש. אני תמיד מארחת שם אורחים מחו"ל ופגישות חשובות.
שבזי 64 תל אביב (נווה צדק)

4. בנ'ס פיצה צהלה

פיצרייה עם שלושה שולחנות בלבד ובצק קראסט נדיר. יש גם פסטה טרייה ויחס ביתי.
צה"ל 71 תל אביב (שכונת צהלה)

5. הוטל מונטיפיורי

אני נמצאת הרבה בחו"ל ובדרך כלל שאני חוזרת אני נוחתת לאחר מכן בהוטל מונטיפיורי של רותי ומתי ברודו, על מנת שלא לאבד את התחושה. אין מקום אחר בעיר שיודע לתת את ההרגשה הזאת של חו"ל.
מונטיפיורי 36 תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כל מה שקשור למגדלים וחניונים בעיר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
התערוכה "דלתות ברזל 7.10" של תמי ענבר שטרית. הוצגה במרכז רבין. תמי היא אמנית היוצרת בטכניקה ייחודית שפיתחה הדפס של פילם על ברזל.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
קראתי לאחרונה שוב את"כמעיין המתגבר" של איין ראנד. מרגישה שקיבלתי תוקף לדברים שהרגשתי ולא ידעתי לשים עליהם את האצבע במדויק.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
"אדמה טובה"בסתריה – עינת ויאסו עושות שם עבודה מדהימה במתחם לניצולי נובה והורים שכולים.

• העיר שלי
• אירוח
• מיתוג
• צהלה
• הוטל מונטיפיורי
• מסעדת 206
• מקום של בשר
• פיצה

תושבי צפון העיר, קבלו התראת התמכרות חדשה: פיצריית לה טיגרה נוחתת אצלכם בשכונה. חוץ מפיצה נהדרת, מהטובות בארץ על פי כל פרמטר, במקום החדש תסתובב עגלה מיוחדת שממנה יוגשו חמישה סוגי טירמיסו. יותר טוב מזה תשתגעו.

לה טיגרה, למי שבשנים האחרונות נמנע מגלוטן, לקטוז וטעם החיים, נחשבת לאחד ממוקדי המשיכה הקולינריים בפלורנטין: פיצרייה עם טאבון ענק (ומנומר) שממנו נשלפות פיצות נפוליטניות למשעי ומנומרות לא פחות. האותנטית נאמנה למקור עד כדי כך, שלה טיגרה היא הפיצרייה היחידה בארץ שחברה ב-APN, איגוד הפיצות הנפוליטני. ויש לכך סיבה טובה: שף ירון סגל עבד במשך מספר חודשים עם פיציולו אמן זוכה פרסים עד ליצירת הבצק המושלם – שלושה סוגי קמחים, 72 שעות התפחה וחברבורות בשוליים על תקן תו איכות. כדי להמשיך את המסורת עד הסוף, בקופסת הסכו"ם שעל השולחן תמצאו מספריים, כי במסורת האיטלקית חייבים לגזור ולא לחתוך, כדי שהשוליים התפוחים לא יתפנצ'רו.

>> איפה אוכלים את הפיצות הטובות ביותר בתל אביב? 24 תשובות אפשריות
>> מזמן לא רק פיצה ופסטה: 17 המסעדות האיטלקיות הכי מומלצות בתל אביב

מאז הקמתה לפני כארבע שנים, לה טיגרה מתברגת בקביעות בצמרת הפיצריות הטובות בעיר, אפילו שבינתיים נוספו לרשימה עוד כמה שמות ראויים. בקרב ראש בראש שהתקיים במערכת טיים אאוט לפני מספר שנים היא ניצחה בנקודות את פיצה לילה, מהטוענות המובילות לכתר. "עם כמה שאנחנו אוהבים קלאסיקות, לפעמים הקלאס מנצח", היה הנימוק המכריע שחתם את ההתמודדות המענגת.

סגל ושותפיו ירון אפריאט ואמיר בן שטרית אינם נחים על זרי הדפנה. בשנה שעברה הקימו עוד מסעדה נאמנה במקסימום למקור, הלוא היא היפנית החמודה קוקו נקו. לשם כך הם גייסו את מיסאטו בכר, יפנית שנשואה לישראלי, שנקראה לדגל כדי להרים מסעדת ראמן שנראית בדיוק כמו ביפן. גם כאן התוצאות מרשימות, והתור בהמתנה לפנקייק היפני הרוטט כבר הגיע עד קצה הרחוב. מתישהו אמור להיפתח בית קפה קוקו נקו, אבל הוא כנראה יצטרך לחכות עד לשוך ההייפ המנומר בצפון העיר.

לה טיגרה בזל מעתיקה את התפריט ממסעדת האם בפלורנטין, כולל הפייבוריטית שלנו – פיצה פיסטצ'יו ומורטדלה. החידוש הבלתי נמנע מתרחש בתפריט הקינוחים, שכולל כאמור טירמיסו בחמש וריאציות: קלאסי מנומר, שוקולד נוצ'ולה עם קראמבל בוטנים ועוגיות, טירמיסו פירות יער וקראנץ’ ליים, טירמיסו אמרנה עם דובדבנים בסירופ ופיסטוק, וטירמיסו פאי לימון עם מרנג איטלקי שרוף (48-52 ש"ח).

במקום טרנד המגירה שכבר מיצה את עצמו, כאן יוגשו הטירמיסואים על עגלה מסתובבת, כדי שתוכלו לראות בעיניים ולהחליט מה להזמין, או ליתר דיוק על מה צריך לוותר כדי לא לצאת חזירים. רוצים לקחת פיצה הביתה לארוחת בוקר? תקבלו אותה בקרטון תרמי עם נייר אפייה מיוחד לחימום חוזר. מי שמוכן להוסיף עוד כמה שקלים יקבל גם מספריים. גזרו ושמרו.
>> לה טיגרה בזל, אלקלעי 5,שני-חמישי,16:00-חצות, שישי-שבת 12:00-חצות, ראשון סגור

• אוכלים שותים
• לה טיגרה
• פיצה
• פיצות בתל אביב
• פיצריות

בר הצ׳ירס שבאלנבי נוסד בפאקינג 2001. מרגישים זקנים? ובכן, ערב הגון אחד בצ'ירס ואפילו באמצע השבוע יחזיר אתכם מיד לנעורים. המקום פתוח כל ערב, גם בימי השבוע עד השעה 4:00 ובסופ״ש עד 5:00 או אור הבוקר, מה שיבוא קודם. ולא סתם, הוא גם מלא למדי במרבית השעות. כנראה שהסוד של הצ'ירס הוא שמצד אחד הוא נאמן למקור ונותר כשהיה בערב הפתיחה אי אז ב-2001, ולא הוסיף שטיקים טרנדיים ומיותרים. מצד שני, הוא בכל זאת מתעדכן ומתחדש, והנה לקראת חגיגות 25 שנות רוקנרול השתלט על חלל נוסף וצמוד לבר. קוראים לו "החלון" ויוצאת ממנו פיצה לוהטת באחלה מחיר ושאר פחמימות מכובדות לשעות מאנץ' קשות.

רק בשבוע שעברהתבכיינו פה על מיעוט המקומות בתל אביב שפתוחים עד מאוחר בלילה, והנה מושיעים אותנו עם פיצריה לייט נייט אמיתית. החלון בו התמקמה הפיצריה החדשה נקרא כך על שום החלון שפונה ממנו לתוך הצ'ירס, אך למען הסר ספק מדובר בחלל יותר גדול מחלון חור בקיר, בלי פנפונים ובלי מלמולים על פיצה ארטיזינלית. זה מקום שנועד לספק חוויה משלימה לאלכוהול בשעות הקטנות והשיכורות של הלילה, אך גם עומד בפני עצמו כפיצריה שכונתית סוגרת פינה במחיר נוח. הבעלים, שי קוקו, עומד מאחורי הבר ומכניס פיצה בזו אחר זו לתנור. "תמיד חיפשנו מטבח לצ׳ירס, כל הזמן ליקטנו מעסקים מסביב אבל רצינו משהו שיהיה שלנו", הוא מסביר.

ההזדמנות הגיעה כשהחלל הצמוד התפנה, ועל המקום השתלט תנור פיצה ממנו בוקעות פיצות שמנמנות וטעימות, עם הזדמנות פז לרכוש גם סלייס מחלק מהפיצות ולא מגש שלם, אפשרות שכמעט נכחדה בעירנו וכבר לא רואים הרבה אנשים מסתובבים עם מגש נייר ומשולש נוטף גבינה.

>> אין סוף לקיץ: מסעדות החוף הכי מומלצות בתל אביב
>> הדבר הטעים הבא: מסעדות הדגים הכי מומלצות בתל אביב
>> יש טעם: מסעדות הקז'ואל דיינינג הכי מומלצות בתל אביב

מה אוכלים? ובכן, יש פיצה מרגריטה (15 ש״ח לסלייס, 55 למגש שלם), אחת עם פפרוני (20 ש״ח לסלייס, 65 למגש שלם) אפשר גם ללכת על מרגריטה עם תוספות בתוספת 10 ש״ח (פטריות, תירס, פלפל, סרוולד, חצילים וזוקיני). שאר הפיצות, המוגשות כמגש בלבד, הן פיצה בצלים מתקתקה, פיצה צ'דר וצ'וריסו, פיצה ירוקה, פיצה טבעונית, פיצה יוונית ופיצה עם פרושוטו (טווח המחירים הוא בין 52-78 ש״ח למגש).

בעודו מכניס פיצות אל התנור, היינו חייבים לשאול את שי אודות השמועה על הלייט נייט העירוני הגווע, ותשובתו דווקא הפתיעה אותנו: "מאז שנגמרה התקיפה עם איראן אנחנו רואים מגמה של עלייה מטורפת בתנועת הלקוחות, ובשוק בערב בכלל. לאנשים היה יותר מדי זמן מקלט, וגם פחות טסים עכשיו כי מלא חברות לא חזרו עדיין לטוס. אז אנשים דווקא יוצאים בהמוניהם. אני אפילו יכול לומר שלא ראינו עלייה כזו בלקוחות הרבה שנים", הוא מספר ומעודד אותנו.

ואם כבר לייט נייט, נכון שפיצה היא רעיון טוב בכל שעה, בטח באמצע הלילה אחרי יותר מדי בירה, אבל בצ'ירס הוסיפו מלבד הפיצות מספר מנות הולמות מאנץ' וראויות אף יותר. כך למשל, קאסדיית שחיתות עם צ׳דר, מוצרלה, גאודה, חלפיניו, פלפל שושקה וגאווקמולה בצד (49 ש״ח), או קאסדייה עם נקניק על בסיס פסטו הום מייד, סרוולד, מוצרלה ושמן זית (55 ש״ח). חוץ מזה יש פוקאצ׳ה עם פטה בתנור ופלפל שושקה (28 ש״ח), וגם טוסטים עם נקניק, אנטיפסטי או גבינות (45-55 ש״ח). אמרנו גם שיש פיצה נוטלה? אה, אז יש ואנחנו חולמים עליה בלילות.
>> החלון, נג׳ארה 17 תל אביב, א'-ה' בין 20:00-04:00, שישי ושבת 20:00-05:00

• אוכלים שותים
• צ'ירס
• פיצה
• פיצות בתל אביב
• רחוב אלנבי