• Facebook
• Twitter
• Email

ספרנו, ובעיר יש כ־256 אלף עצים בסך הכל, כ־146,400 מהם נמצאים במרחב הציבורי. מי שמחליטה מה שותלים והיכן היא כמובן העירייה, שמתחילת שנת 2000 נטעה כ־35,500 עצים צעירים, בעיקר כאלה מסוג מיש גשר הזיו, סיגלון חד עלים ולגרסטרמיה הודית.

"יש כמה שיקולים שנלקחים בחשבון כשמתכננים מה לשתול, כמו גודל השטח הנתון לשתילה ונושא השורשים השתלטניים – אם מדובר באזור שסמוך למדרכה", מסביראבי לוי, רכז תכנון וניהול פרויקטים באגף לשפור פני העיר של העירייה. "אנחנו מתחשבים גם בסוגי העצים שבסביבה ובפרמטרים נוספים כמו סוג פריחה וגזע, ובאופן כללי ההעדפה היא לעצי צל", הוא מוסיף.

עוד כתבות מעניינות:
הדירות המדהימות של מכורי העציצים בעיר
הירוקים החדשים שמחליפים את הסוקולנטים
כל מה שצריך לדעת על סמי המשתלות החוקיים

אחד מזני העצים הבולטים ביותר בעיר הוא הפיקוס, שאת פירותיו אנו מקללים. אבל לפני שאנחנו מתלוננים, או בעצם אחרי, חשוב לתת לפיקוס את הכבוד שלו הוא ראוי. בכל זאת מדובר בעץ שחי חיי נצח, שבודהה ישב תחתיו, שמספק צל למי שנאלץ לכתת רגליו באוגוסט בהכרה חלקית. הוא הובא לארץ בשנות ה־20 של המאה הקודמת מדרום מזרח אסיה ותרומתו לרחובות באותה תקופה הייתה משמעותית. "בגלל חוסנו, העובדה שהוא לא זקוק לתוספת השקיה, קצב הגידול המהיר ובעיקר בזכות הנוף הצפוף והרחב שנותן צל כמעט מלא, הוא נחשב לעץ אידיאלי לארץ מתפתחת ומוכת שמש", מסביר לוי.

פעם הפיקוס לא היה מטרד ולא השחית את רכבי התושבים עם פירותיו הדביקים. רק בשנות ה־80 הגיעה לכאן הצרעה שמפרה אותו, ורק אז החלו לצוץ יותר ויותר פירות על יותר ויותר מדרכות. "בסך הכל יש ארבעה גלי נשירה בשנה – שניים עיקריים ביוני ובאוגוסט, ועוד שניים משניים באוקטובר ובדצמבר", מסביר לוי. "נכון להיום אין פתרון לבעיית הפירות, חוץ מגיזום חזק מאוד של העץ – וזה יכול רק להקל", הוא מציין, "המחיר הנופי והערכי של טיפול כזה יקר מאוד, ולכן לא לגמרי מיושם".

עצים בוגרים, לאו דווקא פיקוסים, מפתחים שורשים אדירים שיכולים לפגוע בתשתיות ולשבש אותן, כך שזו לא ההתחממות הגלובלית שמעקמת בהדרגה את המדרכה. "השורשים אכן אגרסיביים ויוצרים בעיות, אבל בעצים בוגרים אין הרבה מה לעשות מאחר שחיתוך מסיבי של שורשים מזמין מחלות ועלול לגרום לנפילה של העץ", אומר לוי. "בעצים צעירים שנשתלים אנחנו מניחים מגביל שורשים סביב העץ, והוא מאלץ אותו להוריד את השורשים לעומק בחיפוש אחר מים ומונע פריסת שורשים שטחית עם כל הבעיות הנלוות לה".

בניגוד לעצים אחרים שיכולים לחיות 2,000 שנים ויותר, הצאלון חי כמה עשורים בלבד. הצאלונים על רוטשילד, שייבדלו לחיים ארוכים, יחגגו בקרוב 80 שנים, ולוי כבר יכול לספר על דור העתיד שיירש את הספוט הנחשק בלכתם: "כנראה ניטע צאלונים שוב, כי מדובר בעץ איכותי שנותן מענה לצורך בצל וכבר מזוהה עם תל אביב ועם השדרה עצמה".

אם כבר מדברים על מוות, של עצים, חשוב להזכיר את אלה שנכרתו בטרם עת מסיבה כזו או אחרת. חלקם זכו למאבק מתוקשר מצד התושבים וחלקם נכנעו בדממה למסור החשמלי. אין ספק שזה לא כל כך נעים לראות גזע כרות, גם אם לא יודעים להבדיל בין עץ ברוש לשיח. "השאיפה היא לכרות רק במקרים קיצוניים כמו של סכנה בטיחותית, אבל גם למשל במסגרת היתרי בנייה כשאין שום אפשרות לשמר את העץ", מסביר לוי. "במקרים כאלה מבקש ההיתר מחויב בפיצוי בעל ערך נופי דומה שקובע האגרונום העירוני", הוא מפרט, "במקרים שלא ניתן לפצות על ידי נטיעת עצים חדשים בשטח המדובר, העצים יישתלו במרחב הציבורי הקרוב". לוי מדגיש: "כל בקשה לכריתה מחויבת באישור של פקיד היערות ומפורסמת באינטרנט לצורך שקיפות והתנגדויות".

איך להשריש צמחים בבית

אם עצרתם ברחוב להתפעל מפריחה של שיח כזה או אחר, למשל זו של הלפופית הכפנית, דעו שאפשר לחתוך ממנו נצר קטן ולהפוך אותו לשיח משלכם שתוכלו לגדל במרפסת. כל מה שצריך לעשות זה לחתוך חתיכת גבעול לא עדינה מדי, ייחור בעצם, עדיף עם סכין חדה ובזווית אלכסונית, ולהניח אותה בתוך כוס מים (מומלץ להכין כמה ייחורים כאלה כדי להגביר את סיכויי ההצלחה). בתוך כמה ימים, אם תשתדלו להחליף מדי פעם את המים ותעשו מעשים טובים, תתחילו לראות שורשים נשלחים מהגבעול שקצרתם. אחרי שיהיו די שורשים שיתחילו להתפרס ברחבי הכוס, תדעו שהגיע הזמן להעביר את התינוק שבראתם לעציץ משלו.

• צמחים
• טבע עירוני
• פיקוס
• טבע
• אבי לוי
• עיריית תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

אם הכל ילך כשורה, בסוף אוקטובר תשיר המזרקה של אגם את שירת הברבור שלה בכיכר דיזנגוף המוגבהת שאנחנו כה אוהבים לשנוא, ובנובמבר יחלו העבודות להורדת כיכר דיזנגוף למפלס הכביש. דקה לפני תחילת העבודות מנסים אקטיביסטים וארגונים ירוקים להציל 11 עצי פיקוס בני 70 מגזר דין מוות.

מור גלבוע, מנכ"ל מגמה ירוקה מאז 2011, החל את דרכו האקטיביסטית בפעילות למען הורדת הכיכר למפלס הכביש. ב־2009 היה שותף גלבוע למהלכים שבשיאם הוצגה תערוכה אדריכלית של מתכננים צעירים עם הצעות להנמכת הכיכר. שנתיים לאחר מכן אימצה העירייה את הרעיון וערכה סקר תושבים, ובו ההצעה להנמיך את הכיכר זכתה לרוב. "יכול להיות שאם התושבים היו יודעים שהמחיר הוא כריתת עצים, הם לא היו מסכימים לזה", אומר גלבוע בעצב.

לטענת מגמה ירוקה, מאז שהוחלט שהפרויקט ייצא לדרך, קידמה העירייה את הנמכת הכיכר ללא שיתוף התושבים והארגונים הירוקים ולא בחנה חלופות לתכנון. בפגישה יחידה שבה נכחו נציגי כמה ארגונים עם מינהל ההנדסה, ציינו הארגונים את ההשגות שיש להם לגבי התכנון ומאז לא קיבלו כל תגובה מהעירייה. לדבריהם נאמר להם מגורמים בעירייה שסביב הכיכר מתוכננים שני נתיבי תנועה ומסלול אופניים, ואי אפשר לסלול את מסלול האופניים בלי לכרות את העצים הוותיקים. אמנם בכיכר החדשה יינטעו עצים חדשים, אבל יעברו עשורים רבים עד שעצים אלו ייתנו צל ויתקרבו לממדיהם של עצי הפיקוס הקיימים.

גלבוע מבקש מהעירייה לשמוע את התושבים: "במקומות מרכזיים בעיר, העירייה חייבת לשנות את המדיניות שלה ולקחת אותם כשותפים להיות חלק מתהליך של שיתוף ציבור ותכנון של מקום שהרבה אנשים משתמשים בו". לדבריו, בגלל שינויים תכנוניים בעיר כגון הרכבת הקלה והמגדלים המתוכננים בכיכר המדינה, העירייה מתכננת לעקור אלפי עצים בעיר בשנים הקרובות: "אנחנו נפעל להביא לשינוי המדיניות של העירייה כלפי עצים בכלל, כדי שהעצים יוכלו להיות גדולים ולתת צל, ושהאצבע על ההדק תהיה הרבה פחות קלה ממה שהיא היום". מפגש תושבים בנושא צפוי להתקיים היום (חמישי, 27.10) ב־19:00, בהשתתפות גורמים בעירייה, במרכז לעיוור בבית מרש"ל (דוד חכמי 10).

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה:"הורדת כיכר דיזינגוף למפלס הרחוב תביא לפיתוח אורבני של הכיכר וסביבתה, להחייאת האזור, לרווחה בטיחותית ותנועתית. במסגרת פיתוח הכיכר ישוקמו מערכות התשתית ויינתן מענה מיטבי לכלל המשתמשים. רוב עצי הפיקוס בכיכר מיועדים לשימור במסגרת הפרויקט. העצים הקיימים במעגל הקרוב לדופן החיצונית נשארים במקומם ומדופן המעגל הפנימי ייעקרו 10 עצי פיקוס ועץ פיקוס אחד יועתק. סוגיית העצים נבדקה בהתאם לצורכי פיתוח הכיכר והבטיחות בתנועה, תחת האילוצים הקיימים ובתאום עם הגופים הרלוונטיים לרבות משרד החקלאות, משרד התחבורה וכד'. בניגוד לנטען, נבחנו מספר חלופות אולם אושר לקדם את החלופה התנועתית המסדירה מדרכות רחבות ושביל אופניים נפרד ובטיחותי. חלופה זו כוללת שימור של כל העצים בעלי ערכיות גבוהה מאוד. נעשה פרסום כדין של העצים שיועתקו/ יעקרו ולא התקבלו התנגדויות. כנסי הסברה לתושבים ולבעלי העסקים ייערכו במהלך השבועיים הקרובים ובהם יוצג הפרויקט והשלכותיו".

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• עצים
• עירוני
• שבילי אופניים
• כיכר דיזנגוף
• פיקוס

• Facebook
• Twitter
• Email

התכנית להנמכת כיכר דיזנגוףוהפיכתה לפנינה ירוקה בלב העיר עוד לא יצאה לדרך, וכבר היא התחילה ברגל שמאל עם ארגוני סביבה. בפגישה שהתקיימה ביוזמת פעילי סביבה לבין עיריית תל אביב, נודע לראשונים כי העירייה מתכננת לעקור ממקומם 11 עצי פיקוס עתיקים בני 82 שנה – המהווים את המעגל הפנימי של העצים מבין שני מעגלים שמאכלסים את הכיכר. "רוצים להוסיף שביל אופניים מעגלי בעל שני נתיבים סביב הכיכר, ובכך בעצם לדחוף את הכביש על המעגל הפנימי של העצים, במקום לעבור בין שני מעגלי העצים כפי שהיה בעבר", אומר מור גלבוע, מנכ"ל הארגון מגמה ירוקה."כך או כך יש סיכוי שהשבילים שהוגדרו הם לא השבילים האידאלים, ושרוכבי האופניים פשוט יחצו את הכיכר בקו ישר כמו שקורה בכיכר הבימה. לייצר שביל שבגללו כורתים את העצים נראה לנו אבסורד. איך אתם מדברים על גן ירוק כשאתם עוקרים 11 עצים עתיקים שנותנים צל, מושכים אנשים, סופחים זיהום אוויר ופולטים חמצן לאוויר? זה לא דבר פשוט בעיר סואנת ומזוהמת כמו ת"א, בטח במרכז העיר".

עכשיו זה רשמי: כיכר דיזנגוף תונמך לגובה הרחוב

התוכניות נחשפות: כך תיראה כיכר רבין החדשה

ומה בדבר טענת העירייה בנושא, שגורסת שהעצים לא יעקרו באופן מוחלט, אלא יועתקו ממקומם למיקום אלטרנטיבי? מתברר שהעניין לא ממש מניח את דעתם של הפעילים הסביבתיים. "זה לזרוק חול בעיניים של האנשים", טוען גלבוע. "מעבר לעובדה שהעצים לא יחזרו לכיכר, העירייה יודעת שזה מהלך מורכב, שהעצים – שהשורשים שלהם עבותים ומסתבכים אחד בשני – לא ישרדו. אין מצב להעתיק את זה בלי שהעץ ייפגע. זה פשוט לכרות 11 עצים בני למעלה מ־80 שנה".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה:"העירייה נמצאת בשלבי תכנון לפרויקט הנמכת כיכר דיזנגוף, הכולל הורדה של הכיכר, הסדרת כיכר ציבורית וסלילת שבילי אופניים. במסגרת התכנון לפרויקט ישנה התייחסות לשימור עצי הפיקוס בכיכר, כאשר מרבית עצי הפיקוס בעלי ערכי השימור הגבוהים ישומרו ולא יכרתו. נציין כי בכיכר המחודשת עתידים להינטע כ־50 עצים חדשים."

• מגמה ירוקה
• פיקוס
• עצים
• כיכר דיזנגוף
• אופניים
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• מור גלבוע
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

השנה היא 1915. ג'מאל פשה, השליט העותמני של ארץ ישראל, נותן הוראה לפתח ולהרחיב את יפו שמחוץ לחומות ומחליט לסלול לעיר שדרה חדשה, רחבה וספקטקולרית, שבמהרה הופכת למרכז התרבותי השוקק של ערביי פלסטינה. היום, 100 שנים אחרי, מציינים ביפו יום הולדת לשדרה האירופית הראשונה של העיר, שדרות ירושלים, כשברקע העבודות על הרכבת הקלה שתעבור ברחוב ודיבורים על התחדשות.

"שדרות ג'מאל פשה, כפי שהן נקראו במקור, עוצבו כמו בולווארד אירופי טיפוסי ממש כמו בפריז", מסביר האדריכל שמואל גרואג, ראש היחידה לשימור ביחידה לארכיטקטורה בבצלאל. "באותה תקופה תל אביב הייתה עיר גנים קטנה ופרברית, ושדרות רוטשילד היו למעשה לא יותר מגינה ציבורית קטנה ומגודרת. לאחר מלחמת העולם הראשונה הבריטים שינו את שם השדרה לשדרות המלך ג'ורג', ולאחר מלחמת העצמאות ואיחוד יפו עם תל אביב שמה שונה שוב לשדרות ירושלים. עצם העובדה שהשדרה החדשה תוכננה ונבנתה בזמן מלחמת עולם זה לא פחות ממדהים, אנחנו רואים בתצלומים ישנים פיתוח נופי מרשים עם מזרקות וצמחייה שכמעט לא נותר מהם זכר היום, פרט לדקלי הוושינגטונייה המפורסמים".

[tmwdfpad]"קל מדי לשכוח ולהשכיח את העובדה ששדרות ג'מאל פשה היו המרכז העירוני והתרבותי השוקק של הפלסטינים״, אומר אדריכל השימור פרופ' אמנון בר אור. ״זה לא קרה בירושלים ולא בחיפה, אלא ביפו. השדרה הציעה שפע של תיאטראות, כמו אלהמברה המפואר, שפע של בתי קפה, מערכות העיתונים ישבו כאן. מה נותר מכל זה היום? הייחוד ההיסטורי והערכי של השדרה לחלוטין לא זוכה לטיפול הראוי לו".

מחזירים את השמות הערביים

עתידן של שדרות ירושלים צפוי להיות מושפע באופן בולט מקו הרכבת הקלה שאמור לעבור בתוואי השדרה.לאחרונה מחתהקבוצה של פעילים ותושבים בשיתוף החברה להגנת הטבע נגד הכוונה לכרות חלק מעצי הפיקוס בשדרה במסגרת עבודות ההקמה העתידיות של קו הרכבת הקלה. כמו כן הפעילים מוחים נגד הכוונה להסיט את תנועת כלי הרכב והתחבורה הציבורית מהשדרה לרחוב שלבים, וכך לפגוע לטענתם בנגישות תושבי יפו לתחבורה ציבורית.

"שדרות ירושלים, כמו כל יפו, זוכות לתנופת פיתוח אדירה בשנים האחרונות", אומר עמי כץ, מנכ"ל המישלמה ליפו של העירייה. "יום ההולדת ה־100 לשדרה היא הזדמנות מצוינת בשבילנו לחגוג את הדו קיום ואת העושר התרבותי הייחודי של העיר. למעשה כבר התחלנו את החגיגות עם פתיחת ׳שוק תוצרת יפו׳, שוק אוכל חדש שמוקדש כולו לתוצרת היפואית המקומית, ובקרוב אנחנו עומדים לתלות בשדרה תערוכת צילומים מודפסים שלה לאורך השנים. התושבים, התרבות והמורשת הערביים זוכים לתשומת לב מיוחדת. כך למשל בתהליך שקט ומעניין אנחנו בוחרים כיכרות ורחובות ומחזירים להם את השמות הערביים המקוריים, כחלק מתהליך של העצמת התרבות הערבית ביפו.

"הרכבת הקלה היא הזדמנות מצוינת להפוך את שדרות ירושלים למרחב שיטוט עירוני איכותי וידידותי להולכי רגל ורוכבי אופניים. עם זאת, אנחנו מודעים להתנגדויות ולביקורות. אלו הם אתגרים שאנחנו מעוניינים לפתור בשיתוף הציבור ובהקשבה לרצונות ולצרכים של התושבים״.

• פיקוס
• שדרות ירושלים
• הרכבת הקלה
• יפו
• תל אביב
• תיאטרון אלהמברה
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

כבר מאות שנים שהוא צומח ללא הפרעות, אבל בקרוב זה עתיד להשתנות. תושבים ופעילים מזהירים כי תוכנית בנייה חדשה מאיימת על פיקוס שקמה עתיק, הממוקם בין רחוב מזא"ה לבין רחוב אוליפנט, ועלולה להביא למותו."לפני כחודשיים הלכתי להראות את העץ לנכד שלי באחד מהטיולים שלנו בשכונה", מספר איש העסקים יוסי ריבק, המתגורר בקרבת מקום. "ממש במקרה, אחד מתושבי האזור ניגש אלינו ואמר שעומדים להרוס את הבית הסמוך, ולבנות במקומו בניין גבוה וחדש עם חנייה לדיירים. המחשבה הזאת מבהילה אותי, עבודות ההריסה והבנייה ידרשו גיזום וחפירה שעלולים לפגוע בענפים ובשורשים של העץ".

בעקבות אותו טיול, החל ריבק לאסוף מסמכים, וגילה, כפי שפרסם האדריכל גיא נרדי באתר xnet – כי הבית הוותיק בכתובת מזא"ה 57 עתיד להיחרב, כאשר במקומו יבנה בניין חדש על פי תמ"א 38, שעל תכנונו הופקד משרד האדריכלים בר-אוריין. "כל מי שפוגש בו לראשונה נפעם מגודלו וממימדיו העצומים", מוסיף ריבק. "הוא מתנשא לגובה של עשרים מטרים, וגילו עשוי להגיע אפילו ל-500 שנה, כמה עצים כאלה תוכל למצוא בתל אביב?".זו אינה המחאה הראשונה כנגד פגיעה בעצים בחודשים האחרונים. לפני כחודש דווח אודותמחאת תושבים כנגד כריתה של כחמישים עציםבשדרות ירושלים שביפו לצורך תשתיות הרכבת הקלה.

"רובו של העץ המדובר נמצא מחוץ למגרש בו עומדים להקים את הבניין החדש", מבהיר חיים גבריאל, אגרונום האגף לשיפור פני העיר בעיריית תל אביב-יפו. "השתמשנו בסמכויות שלנו כדי להביא למינימום את הפגיעה האפשרית בעץ. כך למשל נתנו הוראה לשנות ולהרחיק את חלל המרתף של הבניין מהעץ, והגבלנו את את תחום הגיזום והחפירה המותרים. המטרה היא לשמור על חופת העץ, על הצמרת והשורשים, ועל היזמים אף לשכור אגרונום ייעודי על מנת ללוות את התהליך ולהבטיח את שלומה של השקמה".

"גם אם ניתנו הנחיות מאוד מחמירות, אין לנו שום דרך לדעת מה הן", גורס ריבק. "התשובות שאנחנו מקבלים מהעירייה עמומות ולא חד משמעיות, ולציבור אין גישה מלאה לתוכניות המלאות. החשש שלנו הוא שבמקרה הטוב רבע מהנוף של העץ יחוסל, ובמקרה הרע, העץ כולו פשוט לא ישרוד. קבוצת ברושים נמצאת גם היא בסכנה בעקבות החפירות הצפויות. העץ הזה היה כאן מאות שנים לפנינו, ועבודות הבנייה עלולות להוות סכנה דרמטית לעתיד שלו".

ממשרד בר-אוריין אדריכלים נמסר בתגובה:"משרדנו מתכנן את הבניין ברחוב מזא"ה 57, בעוד שהעץ המדובר נמצא בתחום המגרש ברחוב אוליפנט 8. יחד עם זאת, אנו רואים בשימורו חשיבות מן מהעלה הראשונה ונכס עירוני שאין לפגוע בו. לפיכך, קירות הדיפון של קומת המרתף תוכננו באופן מרוחק ממנו כך שחפירתו לא תפגע בו בשום אופן. קומת הקרקע גם היא תוכננה בנסיגה משמעותית מעץ השיקמה (9 מ') באופן שלא מסכן את העץ הגדול.חשוב לציין שתכנון הבניין ושימור העץ נעשו בתיאום מלא עם מחלקת גנים ונוף בעירייה, אגרונום העירייה ואגרונום מטעם הבעלים".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה:"הבקשה בטיפול אגרונום מטעם העירייה, אשר ביקר במקום ומכין הנחיות מפורטות לגבי אופן שימורו של העץ המדובר בזמן עבודות הבנייה, הנחיות אלו ירשמו בהיתר הבנייה. בעיר תל אביב-יפו ישנם כ-220,000 עצים, מתוכם כ-50,000 עצים ותיקים. העירייה מודעת לחשיבותם לאיכות החיים ומדי שנה מושקעים מיליוני שקלים בשימור עצים, שתילת עצים חדשים וטיפוחם. נדגיש כי עיריית תל אביב-יפו מהווה דוגמא לערים אחרות, לשמירת ושימור העצים, ונתפסת בשיח המקצועי בתחום כעירייה שמיטיבה לטפל כראוי בעצים ולשמרם".

• מזא"ה
• פיקוס
• עץ
• עיריית תל אביב
• תל אביב
• עירוני
• עצים