היום יצאו עשרות מיליוני אמריקאים לבחור את הנשיא הבא של ארצות הברית ולהכריע אם לתפקיד תיכנס אישה בפעם הראשונה בהיסטוריה או פסיכופת דמנטי בפעם השנייה בהיסטוריה, ולאורך השבוע האחרון התגייס כמעט כל עולם הבידור בארצות הברית לתמוך בסגנית הנשיא קאמלה האריס ולהזהיר מפני התוצאות האפשריות של נשיאות טראמפ נוספת. אמש הגיע הבליץ לשיאו בשורה של כנסי בחירות במדינות המתנדנדות, עם ליינאפ מסחרר שכלל את אופרה ווינפרי, ליידי גאגא, ג'ון בון ג'ובי, קייטי פרי, כריסטינה אגיליירה, וויל איי. אם ועוד ועוד.

>> ידידתנו הגדולה: 20 הסדרות הכי אמריקאיות בתולדות הטלוויזיה
>> פה זה לא מנהטן: 12 מקומות להרגיש בהם קצת אמריקה בתל אביב

בפילדלפיה, מול קהל של עשרות אלפים, נאמה אתמול אופרה ווינפרי לפני שהזמינה לבמה את ליידי גאגא, ואמרה ש"אם לא נופיע בקלפיות מחר, זה אפשרי לחלוטין שלא תהיה לנו הזדמנות להצביע שוב אי פעם. ותנו לי להיות מאוד ברורה, אם לא תוודאו שהאנשים בחיים שלכם מגיעים לקלפי – זו תהיה טעות. להחליט שלא להחליט זו הצבעה שמשמעותה היא לתת לאנשים אחרים לשלוט בעתיד שלכם". הגאגא הוסיפה ואמרה בעקבותיה ש"במשך יותר ממחצית חייה של האומה הזאת, לנשים לא היה קול. ועדיין גידלנו ילדים, החזקנו את המשפחות שלנו, תמכנו בגברים בעודם מחליטים את ההחלטות. אבל מחר נשים יהיו חלק מקבלת ההחלטה".

עצרת הכוכבים של האריס התרחשה בלא פחות משבעה ערים בו זמנית, כולן במדינות המתנדנדות, והליינאפ לקראתה נשמר בסוד עד הרגע האחרון. באטלנטה הופיעו הראפר 2 צ'יינז וסיארה, ג'יימס טיילור ופטנזיה בארינו הופיעו בראלי, כריסטינה אגיליירה וסופי טאקר בלאס וגאס, בפילדפיה הצטרפו אל ליידי גאגא גם ריקי מרטין, הרוטס ופאט ג'ו, וגם בפיניקס, מילווקי ודטרויט נרשמו עצרות עטורות כוכבים. מטרת המהלך הדרמטי הייתה מאמץ אחרון להנעת הבוחרים אל הקלפיות, יצירת באזז של התלהבות סביב הקמפיין והרמת מורל כללית למחנה הדמוקרטי. ב-24 השעות הקרובות אפשר יהיה להבין אולי כמה זה עבד.

הלילה הגדול של האריס, שכלל נאומים מצוינים שלה ושל סגנה טים וולץ, הגיע אחרי שבועיים של גלי תמיכה מכל סלב וכוכב אפשרי בהוליווד, כולל ביונסה וג'ניפר לופז שהופיעו בעצרת שלה בשבוע שעבר, שחקני "הנוקמים" שהעלו סרטון תמיכה מקרינג' ביותר, יוצרי SNL שזימנו אותה להופעת אורח ועברו על חוקי הבחירות, פוסט תמיכה סופר-ויראלי מלברון ג'יימס, עוד אחד מהנסיך הרפובליקני ארנולד שוורצנגר, מדונה הודיעה שתחזור לארה"ב מביתה שבפריז כדי להצביע לה, ועשרות שחקנים מג'ניפר לורנס ועד האריסון פורד נתנו לה אנדורסמנט, בנוסף לענקים כמו טיילור סוויפט וברוס ספרינגסטין שעשו זאת עוד בתחילת הקמפיין. בהוליווד חרדים מהאפשרות שטראמפ יכנס שוב לבית הלבן ומההשלכות שיהיו לכך על חופש הביטוי והיצירה.

בצד של טראמפ נשארו בעיקר יוטיוברים כמו ג'ו רוגן וג'ייק פול, אך לא מעט פרשנים בארצות הברית מעריכים כי התמיכה המסיבית לה זוכה האריס בהוליווד לא בהכרח תועיל לה ואולי אף תזיק, במידה שתייצר בק-לאש נגדי ממצביעים עממיים במדינות המתנדנדות שלא מתים על כוכבי קולנוע ופופסטארים שאומרים להם מה לעשות, ותצייר את האריס כמי שנשענת על תאגידי המדיה, הטכנולוגיה והבידור העשירים. בקמפיין האריס הסבירו כי האימפקט של הצטרפות הסלבס לקמפיין הוא אסטרטגי, ומייצר את הסביבה האופטימית ומלאת התקווה שהאריס מנסה להקרין, יחד עם המסר "לכולם יש בית אצלנו". לא בטוח בכלל שכולם יחשבו כך גם בפנסילבניה ובוויסקונסין.

• בחירות 2024 ארה"ב
• הוליווד
• ליידי גאגא
• קאמלה האריס
• אופרה ווינפרי
• דונלד טראמפ

רגע לפני שארצות הברית מתדרדרת למלחמת אזרחים/דיקטטוריה פעילה/מה שזה לא יהיה שהיה ב"הטיהור", בחברות השידור yes ו-HOT החליטו לרכז עבורנו לא מעט תכנים שעוסקים בבחירות בארה"ב, שיתקיימו ב-5 בנובמבר. עד יום הבחירות יעלו בשירותים שפע של תכנים דוקומנטריים, שמציירים תמונה די מלחיצה על הבחירות המכריעות שמערערות את בת הברית החזקה שלנו מהמערב. אז אם בא לכם להיכנס לחרדה רגע לפני, או סתם להבין יותר על מה אתם מדברים בויכוח הפוליטי הבא, הנה דאגו לכם.

>>הפלישה הבריטית: קלארו לונדון נפתחת בפאר של משפחת המלוכה

בחברת yes תוכלו לצפות בסרט "קמלה האריס: עושה היסטוריה" (1.11 בדיסקברי+), הגולל את סיפור חייה ומסעה מתובעת כללית בקליפורניה עד לקמפיין הנוכחי, ואם תרצו להבין יותר את טראמפ, אולי כדאי שתצפו ב"טראמפ: על בחירות וכתבי אישום" (3.11, 22:00 ב-yes דוקו), הסוקרת את הקמפיין של טראמפ, במקביל לצל שמוטל עליו מהתמודדות בארבעה בתי משפט במקביל. גם"לגנוב את הבחירות" (4.11, 22:00)יתמקד בפשעיו של טראמפ, בעזרת שרטוט האופן בו הנשיא לשעבר כמעט והצליח להרוס את הדמוקרטיה אחרי בחירות 2020 כשסירב לקבל את תוצאות הבחירות.

הסרט"משחק מלחמה"(5.11, 22:00)מציג בדוקומנטרי מפגש דו-מפלגתי של אנשי הגנה, מודיעין וקובעי מדיניות מארה"ב, שהשתתפו בסוג של משחק תפקידים בו הם מנסים להבין איך להתמודד עם התקוממות אמתית בדמוקרטיה, בעוד שאם תרצו להבין איך אמריקה הגיעה למצב הביזארי הזה שבו הפיכה היא אירוע סביר, כדאי לצפות בסרט"אל ומדינה: עלייתה של הנצרות הלאומנית" (7.11, 22:00)הבוחן את האופן בו טראמפ משתמש בלאומנות נוצרית כדי לתדלק את המפעל. כל התכנים יהיו זמינים גם ב-VOD, כך שתוכלו לראות אותם גם אחרי נפילת אמריקה.

בחברת HOT גם מספקים כמה סרטים שיעזרו לכם לדעת מה קורה במציאות, כמו הסרט"האריס-טראמפ: הבחירה" (5.11 ב-HOT8)של פרונטליין שאסף יותר מ-40 ריאיונות עם החברים, היועצים והמבקרים של המועמדים לנשיאות, במטרה לחפור קצת יותר עמוק מתחת לעור שלהם כדי להבין את התמונה הרחבה. כמו כן, גם כאן ישודרו הסרטים"טראמפ: על בחירות וכתבי אישום" (3.11) ו"לגנוב את הבחירות" (4.11), אבל לצידם יעלו מחדש הסרטים"סטורמי", על חייה של שחקנית הפורנו שתבעה את טראמפ,"רוג'ר סטון: האסטרטג של טראמפ"שילמד אתכם איך הוא נהיה כזה אכזר, וגם"פלוסי בבית הנבחרים"שיכיר לכם יותר את מנהיגת הרוב הדמוקרטי.

במסגרת ספיישל הבחירות, ב-HOT גם מזכירים את הסדרות "בחירות משלהן", "VEEP" ו-"הקנוניה נגד אמריקה", שאיכשהו רלוונטיות מתמיד בספריית ה-VOD שלהם. הולכות להיות בחירות לא קלות, אבל אם כבר המעצמה העולמית על סף קריסה, שלפחות תצא לנו מזה טלוויזיה מצוינת.

• המסך
• בחירות 2024 ארה"ב
• דונלד טראמפ
• קאמלה האריס
• yes
• HOT

מערכת הבחירות האמריקנית הגיעה הלילה לנקודת הרתיחה המרכזית שלה: העימות הראשון, ואולי היחיד, בין סגנית הנשיא קמלה האריס לבין המועמד לנשיאות (והנשיא לשעבר) דונלד טראמפ. העימות, והעובדה שיש לו משמעות תקשורתית רבה מבחינת השאלה "מי יהיה הנשיא הבא של ארצות הברית?", 54 ימים לפני הקלפיות שייפתחו, אילץ גם את אולפני החדשות בישראל לשים שעון מעורר ולפתוח את האולפנים באמצע הלילה.

>> הצביעו תל אביב: סקר טיים אאוט הבינלאומי 2024 יוצא לדרך
>> העולם עומד לגלות את עוצמתה הפוליטית של טיילור סוויפט

כל ערוצי הטלוויזיה המרכזיים – כאן 11, קשת 12 ורשת 13 – התגייסו לשידור ישיר שקיימה רשת ABC, כולל תרגום סימולטני על המסך (שבעיקר הוכיח כמה ה-AI עדיין לא פיקס). הערוצים שלנו מאוד אוהבים להתקשט בבחירות באמריקה – במובן מסוים זה הג'ואיש טרדישן. כולנו גדלנו על סדרות כמו "הבית הלבן" (או, להבדיל, "בית הקלפים"), נשיאים אמריקאיים היו כאן גיבורי תרבות ומושאי סאטירה, ובאופן כללי הקשר התרבותי והמדיני שלנו לארצות הברית הפך את הבחירות שלהם לקצת בחירות שלנו.

אבל גם כשאנחנו מנגנים שירי לכת אמריקאיים, מתכסים באנגלית מצוחצחת ומוציאים מהבוידעם את כל מומחי אמריקה (למעט שם אחד שבלט בהיעדרו, פרופ' יעל שטרנהל המצוינת, שעורכי החדשות מפחדים כנראה מהפה השמאלני הגדול שלה), בסופו של דבר ובפרפראזה על שירה של קורין אלאל, החלומות שלנו באוויר אבל הראש שלנו עמוק באדמה, ואנחנו בעיקר מרוכזים בעצמנו.

לא היה צריך לחכות הרבה כדי שהנושא הישראלי יעלה ויצוף, כמעט בכל דיון שקיימו בפאנלים השונים באולפנים. זר לו ינחת ויצפה בשידורי הטלוויזיה בעברית, יחשוב ודאי שישראל היא מרכז מערכת הבחירות האמריקנית, ששני המועמדים היריבים עסוקים מעל הראש רק בישראל ובמזרח התיכון, שגורלנו ועתידנו הוא מה שעומד לנגד עיניהם. האמת, כמובן, אחרת לגמרי. במהלך העימות שנמשך שעה וחצי, החלק שבו התייחסו לישראל ולמלחמה במזרח התיכון היה מצומצם יחסית, שתי דקות בלחץ. על מלחמת אוקראינה-רוסיה, למשל, דיברו יותר. ובעיקר העניין הזה שמערכת הבחירות האמריקנית נוגעת בעיקר, אתם יודעים, לאמריקה.

הנושאים שעליהם התקוטטו טראמפ והאריס היו הרבה יותר הגבול עם מקסיקו והאינפלציה, מאשר ציר פילדלפי או סוגיית החטופים. זה נראה יותר כמו מס שפתיים מחייב, משהו שנשיא אמריקאי צריך להגיד – ולא כמו משהו שבאמת בוער להם לדבר עליו. אז למה אצלנו כל כך התעסקו בזה? קודם כל כי אין דבר שאנחנו יותר אוהבים מאשר לעסוק בעצמנו. שנית, כי לדבר עכשיו על נושאים מורכבים כמו בעיית ההגירה האמריקאית – זה לא משהו שמלהיב צופים בארבע וחצי בבוקר; ומעל הכל, כי אנחנו חיים בתקופה סופר חרדתית ואמוציונלית – ואין דרך למשוך את הצופים יותר מאשר הדיונים שמעסיקים אותם ממילא.

בהשוואה בין שלוש הרשתות, נדמה שרק אחת מהן באה לשחק באמת. בחדשות 12, שלפו את כל התותחים הכבדים: יונית לוי, המגישה הבכירה, נשלפה ממיטתה לטובת המשימה; עמית סגל נשלח לוושינגטון יחד עם הכתבת בארה"ב יונה לייבזון; גם הפאנל באולפן היה חד ומלא בפרצופים מוכרים – ערד ניר וקרן בצלאל מהמערכת של חדשות 12, ולצידם אסי שריב ויקי דיין הכריזמטיים. ובעוד חדשות 12 עלו בהרכב הכי חזק – שאר הערוצים בחרו לשלוח את קבוצת המילואים.

כי רשת 13, למשל, בחרה להציב כמגיש את גיל תמרי – בחירה מוזרה מאוד. תמרי הוא עיתונאי ותיק ורב זכויות, בטח בנושאי אמריקה בתור מי שהיה שם המון שנים, אבל הוא ממש לא מגיש טבעי. גם הפאנל שהקיף אותו היה מלא באנשים מוכשרים בתחומם, אבל קשה להגיד שהצליחו לייצר עניין וציפייה. בכאן 11 נבחר כתב חדשות חוץ אחר, מואב ורדי, שההגשה באה לו יותר בטבעיות. גם הפאנל שלו היה יחסית אלמוני מבחינת הקהל הרחב, אבל הצליח לתת ערך מוסף כלשהו.

ואם נחזור לחדשות 12 – הבחירה ביונית לוי לחלוטין הוכיחה את עצמה. להיא לא רק מגישת החדשות הבכירה של הערוץ (ויהיו שיגידו של המדינה), אלא גם מישהי ששורשיה נטועים בפוליטיקה האמריקאית. רואים שהיא יודעת על מה היא מדברת, והניווט שלה מול שריב, דיין, ניר ובצלאל – הושפע מאוד מהעובדה שהיא שוחה בתחום (אגב, הערוצים הנוספים שבחרו לשלוח את מגישת החדשות הבכירה שלהם להגיש את העימות, היו ערוץ 14 שהציב את מגי טביבי וערוץ החדשות החדש I24News ששיבץ את מירי מיכאלי, כדי להראות שהם משחקים על המגרש של הגדולים. פחות עבד).

העימות עצמו, אגב, הרגיש בעיקר כמו מופע טלוויזיה די חלול. בלי קהל באולפן, עם שתי הפסקות פרסומות קבועות מראש, ושני מועמדים שעסקו בעיקר בהתגוששות ביניהם – ולא באיזו השוואה של אידיאולוגיות. קמלה האריס ניסתה להביא עובדות ולדבר כמו בן אדם נורמלי, דונלד טראמפ פשוט היה דונלד טראמפ, שיקר במצח נחושה (34 שקרים ספרו בודקי העובדות שעשו עבודה מעולה בזמן אמת) והביא אמירות מחופפות לחלוטין. אבל טראמפ עושה את הטראמפ כבר כמעט עשור, מאז חדר לחיינו כפוליטיקאי. קשה להגיד שדווקא שקר מסוים יגרום פתאום למצביעים להתרחק ממנו.

בעיתונות ובעולמות הניתוחים הסטטיסטיים, אנחנו מיד צפויים לשאלת השאלות: מי ניצח בעימות? האמת היא שבסופו של דבר, לטוב ולרע, זה לא כזה משנה. העימותים הם ספקטקל נהדר לרשתות הטלוויזיה (וגם מניבים הרבה רייטינג), אבל הבחירות בארצות הברית כבר לא קמות או נופלות על איזו אמרת כנף של מועמד. הודעת התמיכה של טיילור סוויפט בהאריס, למשל, משמעותית בהרבה. הדעה הרווחת הייתה שהאריס ניצחה בעימות בנקודות – גם פרשנים רפובליקנים בפוקס ניוז הסכימו עם זה – אבלבסוף, השאלה מי יהיה נשיא ארצות הברית בעוד 55 ימים תלויה, כרגיל, במספר מדינות קטן יחסית, במספר מצביעים קטן יחסית, ובמשתנים שאין לנו שום דרך לדעת חודשיים לפני הדבר האמיתי.אז בינתיים, עסוקים בשואו. ומי יודע להפיק שואו טוב כמו האמריקאים?

• ביקורת טלוויזיה
• המסך
• קאמלה האריס
• דונלד טראמפ
• יונית לוי
• בחירות בארצות הברית