Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מותג אופנת הגברים ראג אנד בון מאמץ מודל יופי בוגר יותר
אחרי סלין, דולצ'ה וגבאנה וסאן לורן שגייסו נשים מבוגרות לקמפיינים העונתיים, הגיע זמנם של הגברים לקבל מודל חדש של סקס אפיל. ומי מתאים לכך יותר ממיכאיל ברישניקוב?
הקמפיינים של אביב 2015 עוררו גל חיובי בתקשורת בזכות גישתם המגוונת למה נכון, מה יפה ומה סקסי. לאחר שנים של מודל נשי רזה ולבן הציגו בתי אופנה כדולצ'ה וגבאנה נשים בגיל הזהב; בסן לורן הבליטו יופי הניבט מרגש שמקרינים הפנים; בסלין הבינו שאין דבר סקסי יותר מהקוליות שמייצגת ג'ואן דידיון וחשפו בפני חובבות אופנה צעירות את היצירות היחידות במינן של הסופרת בת ה־80.
ובזירת הגברים? למעט אית'ן הוק בפראדה – שגם מבחינת הגיל קשה שלא לחשוב עליו כסמל מין קונבנציונלי – קיבלנו את ג'סטין ביבר בקלווין קליין, שהופיע בתחתונים לפני או אחרי פוטושופ ועורר מיני שערורייה וירטואלית.
בפתיחת שבוע האופנה בניו יורק הופיעה קולקציית הגברים לסתיו 2015 של המותג ראג אנד בון, השואפת ליצור אפליה מתקנת ולהרחיב את מנעד הפרזנטורים העונתיים גם בזירה הגברית – שעד עתה התקבעה למעשה בסטנדרטים קשיחים לא פחות מאלה שמשלו בפלח השוק הנשי.
בלוק בוק של ראג אנד בון הוצגו שני פרזנטורים עונתיים – רקדנים שתועדו בלבוש בגדי הקז'ואל של המותג תוך כדי תנועה. אלה הם ליל באק, שעבורו אין זו הופעה ראשונה כדוגמן אופנה (אף שבחירת פרזנטור כהה עור עדיין אינה מובנת מאליה בשוק האופנה הגברי); ומיכאל ברישניקוב – רקדן הבלט והכוריאוגרף האיקוני בין ה־67 שלנצח ייזכר בקרב בנות הדור הזה כ"אלכסנדר פטרובסקי" – האמן הרוסי היהיר שכבש ושבר את לבה של קארי בראדשו בעונה השישית והאחרונה של "סקס והעיר הגדולה". לדברי צמד מעצבי המותג, ברשניקוב לוהק כדי "להדגיש את הניגודים העומדים בבסיס ה־DNA שלו, בין חדש לישן".
בתמונותיו בלוק בוק נראה ברישניקוב קוּל ומשוחרר יותר מכפי שנצרב בזיכרון הקולקטיבי כפטרובסקי הקפוץ וחובב השליטה; ועם זאת חושני לא פחות מכפי שהיה בתקופה שבה כינתה אותו קארי "המאהב הרוסי שלי". כמו דידיון, גם הוא מייצג רוח של יצירתיות ואינטלקט ניו יורקי שאין לו זמן וגיל, ומשמעות קלאסית אלגנטית למושג "סקסי".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בשבוע האחרון געשו וסערו הרשת והעיתונות הכתובה על שערוריית דוגמנית המידות הגדולות של קלווין קליין. הדבר עבר ממדורי האופנה אל ראש החדשות והיה אחד הנושאים החמים בטוויטר במשך ימים. אם לא נתקלתם בתגובות, הנה סקירה מקוצרת: בית האופנה האמריקאי יצא בקמפיין לקו הלבשה תחתונה. לצד הדוגמניות ה"סטנדרטיות" לוהקה מיילה דלבסיו בת ה־27 שמידת בגדיה שוות ערך למידה 40 אצלנו. הבחירה עוררה גל מחאה על כך שמידה זו נחשבת בחברה בכלל ובתעשיית האופנה בפרט כ"פלאס סייז"; ושדלבסיו החטובה אך המקומרת יחסית היא בכלל "דוגמנית למידות גדולות".
הסטנדרט הרזה והאחיד מאוד מבחינות משקל, מבנה גוף, מוצא, גון עור וגיל של נשים בעולם האופנה הוא לא פחות ממקומם, ולמרות הביקורת הקשה שהוא מעורר, נראה שהוא רק הולך ומקצין.
האחידות הבעייתית הזאת היא סיבה טובה לברך על ההחלטה של קלווין קליין, או להבין את משמעותה לעומק לפני שנוקטים עמדה נחרצת בעניין. סטנדרטים, שגויים ככל שיהיו, אינם משתנים בן לילה. הדבר נכון לכל תחום ולכל ענף, על אחת כמה וכמה במערכת הסבוכה של עולם האופנה.
ארגונים שקוראים להצגת מודל יופי מגוון ואחראי יותר, כמו All Walks הבריטי, נתקלים במלכוד של "ביצה ותרנגולת": עורכי המגזינים טוענים שהדגמים שהם מקבלים מהמעצבים לצילומים הם במידה 36, בעוד המעצבים טוענים שהם חייבים לייצר במידה הזאת בשביל להיכלל מראש בהפקות האופנה.
אבל גם בקמפיינים – שבהם יכולים בתי העיצוב לעשות כרצונם – נשמר האידיאל השגוי הזה, מלבד במקרים מעטים שבהם מתיימרים בעלי הקמפיין לתעד "נשים אמיתיות", כאילו הדוגמניות הרזות אינן בנות תמותה.
מתוך הקטלוג של קלווין קליין
בשביל לתקן את העוול הזה חייבים להרחיב את המנעד, שכעת כמעט אינו קיים. הופעתה של דלבסיו בקמפיין של קלווין קליין – חברה שבניינטיז עוררה את תופעת ההירואין שיק בקמפיינים בכיכובה של קייט מוס – הוא צעד קטן אבל משמעותי מאוד לטווח הרחוק. 40 היא לא באמת מידה גדולה, והשתתפותה בקמפיין יכלה לחלוף על פני הרדאר ללא סערה מכיוון שלמעשה הדוגמנית לא נראית חריגה במיוחד לצד עמיתותיה. זה כל היופי שבדבר: כשהעין תתרגל לראות בקמפיין אחד מידות שונות 36, 38, 42 ועוד – יתחולל בהדרגה שינוי חיובי, בעיקר בקרב נשים צעירות שעל פי מאות מחקרים מושפעות לרעה מקונצנזוס המידה הקטנה – דבר שמוביל לפגיעה פסיכולוגית או אף גופנית.
מיילה דלבסיו היא אישה אמיתית כמו כל דוגמנית אחרת, כמו כל אחת מאיתנו. העובדה שאחרי הצילומים היא העידה שחשה לא בנוח לצד הדוגמניות הדקיקות, מעידה שהבחירה בה היא עדיין צעד אמיץ וקריאת תיגר עדינה ולא קוריוזית מול מוסכמה נוקשה – קריאה שעשויה לעודד את התעשייה כולה ליצור דגמי צילום במידות רבות יותר, ואולי לשבור את אידיאל האחיד והקשה מאוד להשגה של מידה קטנטנה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
