1. גן מאיר

באביב של שנת 2000 עברתי לגור בדירה קטנה ברחוב המליץ, ממש על גן מאיר. הייתי אחרי פרידה עצובה ובשיא של ההצלחה של ״עד הקצה״, האלבום השלישי שלי, שיצא אז והגיע להרבה לבבות שבורים… בגן מאיר יש עד היום חתיכות מהלב שלי מפוזרות שם בין הספסלים. יש לי זיכרונות עמוקים ומשמעותיים מהגן הזה ובמיוחד נשיקה אחת מאוד משמעותית עם האיש שלי, אב ילדיי, לפני עשרים ואחת שנה, כשרק הכרנו והיינו בהתחלה של המסע.

2. רחוב שינקין (של פעם)

ההתחלה שלי בעיר הגדולה. שם הכרתי את כל החברים המוזיקאים, את ירמי קפלן, את חמי רודנר, את ג׳נגו, את אמדורסקי. שם גרנו, הסתובבנו, עבדנו, בילינו, כתבנו שירים. שם ישבתי כמעט כל בוקר עם ג׳וני שועלי באורנה ואלה (לפני שהקפה הפך למוקד עליה לרגל של ״תיירים״ הוא היה ממש הקפה השכונתי שלנו) ואחר כך משם ישר לאולפן הביתי שלו לכתוב ולהקליט שירים חדשים על הפורטרק.

3. מאנטה ריי

המסעדה האהובה עלי. על הים. שם חגגנו את חגיגת הנישואין שלנו באוקטובר 2002 התחתנו חתונה אזרחית בטוסקנה, הייתי בחודש רביעי, בהריון עם הגדולה שלי (היום בת 19) חזרנו לארץ ועשינו חגיגה מטורפת במאנטה ריי. מאז ועד היום אנחנו תמיד אוהבים לחזור לשם. גם כמובן בגלל המשמעות הרגשית של המקום עבורנו, אבל גם בגלל שתמיד כל כך טעים וכיף שם וגם כי חוף הים של מאנטה ריי הוא אחד היפים.
נחום גולדמן 4

על קו המים. מאנטה ריי (צילום יח"צ)

4. סוזן דלל

מרכז סוזן דלל אשר בנווה צדק תמיד מהלך עלי רוח טובה וריח של חוצלארץ. האווירה האירופאית של השכונה ושל המקום עצמו, הרקדנים והרקדניות שבדיוק יוצאים להפסקת קפה, הזיכרונות שלי מפסטיבל הפסנתר בימים שהיה מתארח בסוזן דלל, הגלידריה הקטנה והמיתולוגית בסמטה הקטנה מאחורה, ימים של חופש וגעגוע.
יחיאלי 5

5. רחוב ביאליק

תמיד אהבתי את הרחוב הזה. גרתי בביאליק 10 עם שני שותפים כשהייתי בת עשרים. הקלטתי בביאליק 8 את האלבום השני שלי. הופעתי אינספור הופעות בקפה ביאליק המיתולוגי. בצמוד לקפה, חנות הבגדים של המעצבת רוני בר – מהאהובות עלי. הכיכר בסוף הרחוב. המדרגות שיורדות משם לטשרניחובסקי. וכמובן – פלאפל ג׳וני :).

דנה ברגר הוציאה באחרונה אלבום חדש בשם "כל אהבה לטובה" שהוא שיתוף פעולה שלה עם תלמידתה לכתיבה מיכל דגן. היא תופיע ב-26.3 בזאפה תל אביב (אורחת מיוחדת: ליהיא לפיד).לפרטים נוספים

• העיר שלי
• המלצות של מקומיים
• גן מאיר
• דנה ברגר
• שינקין
• מנטה ריי
• סוזן דלל
• קפה ביאליק

• Facebook
• Twitter
• Email

הכתובת הייתה על הקיר אך כעת זה ממש קורה: קפה ביאליק נסגר סופית. בטיימינג עצוב לקראת פתיחת המסעדות מחדש ולפני יום האישה הבינלאומי הודיעה הבעלים מירב בן־שלמה בפוסט בפייסבוק על סגירת המקום. "בלב כואב מלא בזכרונות יקרים אני נפרדת מקפה ביאליק. התחלתי אותו צעירה כל כך, עברו שנים, כמעט 25, את רוב שנותיי העברתי בקפה. בקרוב הבניין היפיפה ייהרס ויבנה במקומו בניין חדש בן 5 קומות ופיסת היסטוריה תמחק במחי בולדוזר. היו לי תכניות להיפרד מהמקום היקר הזה בחגיגות סיום, בהופעות ומסיבות אבל הכל השתבש".

• אוכלים שותים
• הישרדות: קורונה
• קפה ביאליק
• בתי קפה בתל אביב
• בתי קפה

• Facebook
• Twitter
• Email

ביתי קטן ודל בלי מכלולים ופאר,

אך הוא חם, מלא אור ופתוח לגר,

על האח בוער אש, על השולחן הנר –

אצלי שב והתחמם, אח אובד!

מתוך "יום קיץ, יום חום", ח"נ ביאליק

תל אביב היא לא מקום שקל לנהל בו מסעדה או מועדון או כל מקום שנתון למרות הטעם והאופנה. השילוב בין הרצון של צעירי העיר, שמהווים חלק גדול מהאוכלוסייה (27.9 אחוז בני/ות 18־34) מנסים תמיד ליישר קו עם מרכזים אורבניים שונים ונוהים אחרי מקומות לפי מידות פופולריות בצבירים ו/או נחילים, ובמובן זה תל אביב מספקת מכלול מרשים של סוגי מקומות בילוי שבהחלט יש להתהדר בהם. במקביל יש תהלוכה מזורזת של מחיקה ובנייה של היסטוריה מחדש, לעתים מומצאת (עיינו ערך הפנטזיה האוריינטליסטית של סמטאות המזלות ביפו, העמודים הרומיים המזויפים וכיוצא באלה). מסיבה זו ומעוד רבות אחרות, קשה עד בלתי אפשרי לנהל בית קפה לאורך זמן. כאמור, משבר הקורונה המיט מכה קשה נוספת על כל המקומות במקביל, ועוד ועוד נוספים לרשימה הארוכה והמכאיבה של מקומות אהובים שנסגרו לאחרונה.

כעת קפה ביאליק מצוי בסכנת סגירה. הקפה הוא בדיוק מוסד שמשקף את כל הערכים שהציבה לעצמה תל אביב בעשורים האחרונים. הוא קיים קודם כל כמקום מפגש, בדיוק על הפינה של אלנבי וביאליק. יש בו הופעות קטנות, האוכל ממש טעים, וגם התפריט, כמו האווירה, דומים לצדדים הטובים שנשארו משנות ה־90 (שלושה עשורים אחורה!). הוא בית עסק קטן ולא רשת, מנוהל על ידי אישה מופלאה ומעניק תזכורת לכל מה שהעיר ביקשה להיות כשהתחילה למצב את עצמה כבירת תרבות.

הייתי רוצה להמשיך ולהתבגר בעיר שבה יש מוסדות כמו קפה ביאליק, שאליו אנשים באים כדי לדבר על ענייני דיומא ברוגע ולא כדי '"להראות ולהיראות", קרי – לא לצרכים אקסהביציוניסטיים אלא כדי, נו, להיפגש ולדבר. הוא גם באמת חף מטרנדיות, כך שכה נעים שם שאם עוד לא הייתם שם, או שהייתם/ן פעם מזמן, תגלו ששווה לנצור את הזיכרונות שלכם/ן, שחלק מהמקומות נעימים ומוצלחים ולא את כל העבר צריך להשמיד ולהחליף מיידית.

לתמיכה בהדסטארט של קפה ביאליק

לטור של מירב בן שלמה על הישרדות בימי קורונה

• ❤ תל אביב
• אוכלים שותים
• חדשות האוכל
• קפה ביאליק
• הישרדות: קורונה

• Facebook
• Twitter
• Email

1996:הייתי בת 23. פתחתי את קפה ביאליק. החיים היו טובים!

2002:פיגוע צמוד לקפה. הקפה התפוצץ. נכנסנו לחובות איומים. הבנק אז היה נדיב ונתן אשראי. אשראי יקר מאוד כמובן. לא ידעתי איך לצאת ממנו. איך אני מחזירה מאות אלפי שקלים. לקחתי יועצת עסקית והלכתי למתקשרת. שתיהן אמרו לי "סגרי הכל עכשיו ותברחי". פיטרתי את היועצת ואמרתי תודה בנימוס למתקשרת.

הייתי עם ילדה קטנה לאן אני אברח? ידעתי שלפני הפיגוע עשינו כסף. החזקנו את עצמנו יפה פלוס. אמרתי לעצמי שהדרך היחידה לצאת מהמצב הכלכלי הנורא הזה היא להחזיר את הקפה לתפוסה מלאה. הזמנתי את אהרוני לעשות תפריט חדש (עלה לי הרבה כסף, אבל עד היום מוכרת את עוגת הגבינה על פי המתכון שלו ואין ספק שהעוגה החזירה את ההשקעה…), ובשלב הבא התחלתי עם רעיון חדש: הופעות חיות מדי ערב. לאט לאט הקפה חזר לעבוד. חודש אחר חודש, שנה אחרי שנה, החזרתי לאט לאט את החובות.

2006:מלחמת לבנון השנייה

2012:מבצע עמוד ענן

2014:המלחמה בעזה

וכל אחת מהמלחמות הנוראיות האילו גוררות אחריהן הלוואות איומות. והמדינה לא שם לעזור, אלא רק מוסיפה עם השנים עוד ועוד מיסים והיטלים אכזריים על הענף שלנו. שנים אנחנו זועקים לעזרה. שנים לא מקשיבים לנו. בינואר האחרון הייתי צריכה לחדש את החוזה על בית הקפה. שאלתי את עצמי אם לחתום או לא. פחדתי. במרץ אני מסיימת את ההלוואה של צוק איתן (!) אז אולי לא אחתום על החוזה. פחדתי ממלחמה מצד אחד, ומצד שני, אני לקראת סוף ההלוואה. עכשיו אתחיל לשים כסף בצד.

2020:הגיע מרץ והגיעה הקורונה. אסון. שוב אני נפגעת אנושות. שוב מבינה שלא סופרים אותנו ואין עזרה. שוב לבד. ואני שואלת את עצמי: הייתי צריכה להקשיב למתקשרת ולברוח?

• הישרדות: קורונה
• קפה ביאליק
• אוכלים שותים
• בתי קפה בתל אביב