תל אביב-יפו נמצאת בעיצומה של היפוך הפירמידה התחבורתית, ויום אחד עוד תהיה פה רשת שבילי אופניים מושלמת ואולי אפילו תחבורה ציבורית ראויה, אבל עד שזה יקרה הרבה מאוד אנשים ימשיכו לאבד שעות מהחיים בחיפושים אחר חניה לרכב הפרטי. האתגר שניצב בפני עיריית תל אביב-יפו הוא להגדיל את השטח הציבורי המיועד לאופניים, הולכי רגל ותחבורה ציבורית על חשבון הרכבים הפרטיים, אך בו זמנית להמשיך ולהציע פתרונות חניה לבעלי הרכבים עד שהמטרו יתחיל לעבוד בעוד כ-15 שנה. ויכול להיות שחניון בוגרשוב המחודש הוא סוג של פתרון ביניים – אם אפשר יהיה לשכפל אותו.

עיריית תל אביב-יפו הכריזה אמש על פתיחתו של החניון המחודש, באמצעות חברת הבת העירונית אחוזות חוף, שיהיה החניון הרובוטי העירוני הראשון בישראל. החניון שממוקם בבוגרשוב 14, יחנך רשמית היום (שלישי 30.9) ונבנה כחלק מפרויקט בוגרשוב, הכולל גם מתחם גני ילדים ותחנת טיפת חלב, כחלק מתפיסת עירוב השימושים שמובילה את ההתחדשות העירונית.

חוץ מזה שמגניב להגיד "חניון רובוטי", כי רובוטים זה מגניב, השיחוק הגדול כאן הוא שבמקום החניון המרופט והצפוף שחלש על פיסת הנדל"ן היוקרתית הזאת ואיפשר חניה בדוחק ל-64 מכוניות, מציע החניון החדש כמעט פי 4 מקומות חניה, 224 ספוטים נכספים בסך הכל. המערכת הרובוטית מבוססת על תאי קליטה רחבים ונוחים, שישה במספר, המאפשרים חוויית חניה פשוטה ויעילה. לאחר מסירת כלי הרכב בתא הקליטה, המערכת האוטומטית מחנה אותו במהירות ובבטחה.

>> האופוזיציה מתכננת להפקיר את הציבור החילוני. כך נפסיד בבחירות
>> זה או יפו או גרעינים תורניים. העירייה חייבת להפסיק לתמוך בהם

מטעם חברת אחוזות חוף נמסר כי החניון יהיה מאובטח, מרושת במצלמות ומאויש 24/7, לרבות בלילות. בעת איסוף כלי הרכב יהנו הנהגים מלובי המתנה ממוזג ונעים, ממנו ניתן לעקוב על מסך אחר הגעת הרכב. לאחר התשלום על החניה, המערכת מחזירה את הרכב לתא הקליטה כשהוא פונה לכיוון היציאה, כדי להבטיח תהליך פשוט, מהיר ויעיל.

"פתיחתו של החניון הרובוטי העירוני הראשון בישראל היא נדבך נוסף במאמץ שלנו לתת מענה יצירתי לבעיות התחבורה והחנייה בעיר", הכריז ראש העיר רון חולדאי בהודעה לתקשורת. "זהו פרויקט שמשלב טכנולוגיה מתקדמת עם פתרון יומיומי לציבור, וממחיש את הדרך שבה עיר חכמה יכולה לשפר את איכות החיים של תושביה". עכשיו רק תכפילו את החניון הזה ב-50 והסתדרנו.

• הבועה
• חניונים בתל אביב
• חניה בתל אביב
• רובוטים
• עיריית תל אביב

רובוטים הם הדבר הבא. הם העתיד. זה נכון כבר כמה וכמה עשורים. אנחנו יודעים שהם בדרך, אנחנו רואים שהם תכף כאן, ואנחנו רוצים שהם יעשו לנו כביסה וישכבו איתנו. הזינוק ביכולות האינטליגנציה המלאכותית וההתקדמות המרשימה בפיתוח הרובוטים עצמם מביאים אותנו מאוד קרוב אל העתיד הזה, ובטלוויזיה נערכים אליו בהתרגשות. בחצי השנה האחרונה לבדה קיבלנו את "סאני", "קסנדרה" ועכשיו גם את "מרדרבוט" שעלתה בשבוע שעבר, שלוש סדרות טובות מאוד ושונות מאוד זו מזו שבמרכזן רובוט, האחת דרמת מתח מרגשת, השנייה מז'אנר האימה והשלישית היא בכלל קומדיה. כלומר, הם כבר בכל מקום. יצאנו לסכם יותר מ-60 שנות רובוטים בטלוויזיה כדי להתחנף לאדונינו החדשים.

>> בלי בושה: הרגעים הציניים ביותר בתולדות הטלוויזיה הישראלית
>> טלוויזיה חדשה: 20 הסדרות הכי טובות על המסך שלכם עכשיו

25. נו נו // טלטאביז (1997)

תצחקו, אבל הטלטאביז, סדרה פורצת דרך לאנשים על אסיד בשש בבוקר בסוף שנות ה-90', עלו כאן על משהו. נו נו, הרובוט הכחלחל עם פיגורה של חבית, גוגלי-אייז, כובע ג'נטלמן קטן מדי וחדק מרשים, הוא למעשה רובוט שואב אבק שהפציע לתוך חיינו ב-1997 – חמש שנים שלמות לפני שחברת איי-רובוט שיגרה לעולם את שואב האבק הפופולרי רומבה. נו נו אינו רק שואב אבק, הוא גם חיית המחמד של הטלטאביז, נהנה לשחק איתם, ובאופן ברור טעים לו ממש כשהוא שואב בועות קאסטרד. נדמה לנו שהטכנולוגיה כבר בשלה לזה, סינים יקרים, תעשו שזה יקרה.

24. אלפא 5 // פאוור ריינג'רס (1993)

אולי הפרוטוטייפ של הרובוטים המגניבים בעידן החדש. אלפא 5 הוא האסיסטנט הרובוטי של הפאוור ריינג'רס, אינטליגנציה מלאכותית בעלת מודעות עצמית גבוהה, עם לוק וינטג'י מהמם, ראש בצורת צלחת מעופפת מוזהבת ובמרכזו פס של לדים אדומים שמהבהבים כשהוא מדבר. הוא אחראי על התקשורת בין הריינג'רס, מטפל בכל הצדדים הטכנולוגיים של המפקדה שלהם שבה הוא מתגורר, בונה עבורם כלי נשק וצועק "איי-יt-יי-יי!" כשהוא מתרגש או נלחץ. יש יותר מגניב מזה? כן. בסרט מ-2017 מי שדיבב אותו היה ביל היידר. אין יותר מגניב מזה. איך הוא רק במקום ה-24?

23. ביימקס // 6 גיבורים (2014)

הוא נראה כמו מרשמלו או פוף בלוני נעים במיוחד, אבל ביימקס הוא חתיכת רובוט מדהים. הוא הומצא כרובוט רפואי-טיפולי שמופעל כשהוא מזהה קריאת כאב או מצוקה, ויעשה הכל כדי לדאוג לשלומו של הפציינט עד שהאחרון יגיד לו "אני מרוצה מהטיפול". בסרט "6 גיבורים" הוא די כושל כשהוא יוצא מהקופסה, אבל עם הזמן ועם הורדות דאטה פיראטיות הוא לומד על העולם, מפתח רגשות והופך לדמות עם אישיות משלה ואף ללוחם אמיץ. מכל הרובוטים ברשימה שלנו, הוא כנראה השימושי מכולם. והוא נראה כמו מרשמלו!

22. רובוט // אבודים בחלל (2018)

הרימייק המצוין של "אבודים בחלל" בנטפליקס שרד אמנם שלוש עונות בלבד, אבל הציג את אחד הרובוטים המרשימים ביותר בתולדות המסך: רובוט ענק ומפחיד שהוא ישות חייזרית המתנשאת לגובה של שלושה מטרים, ומתיידד עם בן האנוש הצעיר וויל רובינסון אחרי שזה מציל אותו משריפת יער ענקית על כוכב הלכת שאליו נקלעו שניהם. בעקבות זאת הוא הופך למגן שלו ושל משפחתו ומנסה לסייע להם לחזור אל כדור הארץ ובהחלט נראה כמו מישהו שלא הייתם רוצים להתעסק איתו (בניגוד לרובוט המגוחך למדי מהסדרה המקורית מ-1965 שידע בעיקר לצעוק "דיינג'ר וויל רובינסון!" בקול מתכתי). השתדרגנו.

21. קרייטן // ננס אדום (1989)

רובוט ניקיון שני ברשימה! קומדית המד"ב הבריטית "ננס אדום" היא טרלול אחד גדול שהצליח לשרוד על המסך שנים ארוכות בתור מין בדיחה פנימית שרק בריטים מבינים, ובתחילת העונה השנייה שלה נתקל הצוות של ספינת החלל האבודה "ננס אדום" בספינת חלל אחרת, ובה רובוט סניטציה קורע למדי בשם קרייטן, לבוש טוקסידו ובעל גינוני ג'נטלמן, שמטפל בצוות הספינה שלו מבלי להבין שהם מתו מזמן. הוא מצטרף להרפתקאות של צוות הננס, לומד לשקר ולומד על בחירה חופשית, ועוזב אותם על אופנוע חלל כדי לחפש אחר החופש. בפרק הבא הם מוצאים אותו מרוסק עם האופנוע על אסטרואיד. למדנו: חופש זה לא כזה להיט.

20. K9 // דוקטור הו (1977)

הכלב-רובוט המהמם של דוקטור הו. כמה הוא מגניב? ובכן, הוא יורה לייזר מהאף. הוא יורה לייזר מהאף! לייזר! מהאף! הדוקטור נתקל בו לראשונה בפרק "האויב הבלתי נראה" שמתרחש בעת ביקורו בשנת 5000 לספירה, זאת למרות ש-K9 נראה יותר כאילו פותח בשנות ה-70' על ידי ילדים חנונים עם יותר מדי זמן פנוי. מה שכן, יש לו ידע אנציקלופדי על היקום, שזה גם די שימושי. מפיקי הסדרה האמינו שהדמות תהיה אהובה במיוחד על ילדים, ומספר ניסיונות לתפור ספין-אוף סביב הכלב-רובוט מהעתיד נכשלו. אולי כי הוא לא ירה מספיק לייזר מהאף.

19. קסנדרה // קסנדרה (2025)

המצטרפת הכי טרייה לרשימה היא הרובוטית מסדרת האימה הגרמנית של נטפליקס הנושאת את שמה. מדובר ברובוטית וינטג' משגעת אך למרבה הצער גם קצת משוגעת, שהיא חלק מבית חכם שנבנה בסבנטיז. הרובוטית, עם מסך טלוויזיה במקום ראש, היא למעשה רק אקסטנשן פיזי של הבית עצמו, או שהבית הוא אקסטנשן שלה. מהר מאוד אנחנו לומדים שהממציא שלה נטש אותה לבד בבית וכיבה אותה. עכשיו כשמשפחה חדשה נכנסה לבית, היא לא מתכוונת לתת לזה לקרות שוב. כה מקריפ.

18. BMO // אדוונצ’ר טיים (2007)

לא משנה כמה גלגולי חיים אתם מתכננים לחיות, לא יהיה לכם חבר יותר טוב מבימו – סוג של רובוט גיימבוי חי שיכול להיות פחות או יותר הכל, אבל בוחר להישאר סוג של חיית מחמד/ילד מתוק שמספק לפין וג'ייק מישהו לטפל בו, גם כשהוא מטפל בהם. יותר מהכל, הוא רובוט שכולו כיף מטופש ומתוק, וגם כשהוא לא מצליח לעזור, וגם אם לפעמים הוא יכול לעצבן, אי אפשר שלא לאהוב את הרובוט הזה (שעל פי יכולותיו היה יכול כנראה לשמיד את היקום, אבל מעדיף להדביק ביצה לבטן ולשיר שהוא בהיריון).

V.I.C.I .17 // ויקי ילדת הפלא (1985)

הרובוטית ההומנואידית הראשונה ברשימה, המצאה של מהנדס רובוטיקה מוכשר שמחליט יחד עם משפחתו לגדל אותה כילדה אמיתית ולא לספר לאף אחד שהיא רובוטית. כמובן שבתור ילדה אמיתית היא מאוחסנת בארון של הבן הצעיר ויוצאת ממנו רק כשנזקקים לה, עניין אפל למדי במבט לאחור. לאורך הסדרה הלא מאוד קוהרנטית היא מגלה כוחות-על שבאים והולכים והופכת אנושית יותר. בזיכרונם של ילדי האייטיז והניינטיז בישראל חקוקה הסדרה הזאת כלהיט הלהיטים, אבל במציאות היא הייתה סיטקום דל-תקציב שנמכר ישירות לסינדיקציה בתחנות טלוויזיה ברחבי ארצות הברית ואפילו לא שודר בברודקאסט. אנחנו עדיין רוצים רובוטית כזאת.

16. אסטרו בוי // אסטרו בוי (1963)

הרובוט הזקן ביותר ברשימה הוא ילד נצחי בשם אסטרו בוי, שהתחיל את דרכו כסדרת מאנגה עוד ב-1952, וזכה לגרסה טלוויזיונית ראשונה ב-1963 שבמידה רבה הגדירה את סגנון האנימציה היפני, הלוא הוא האנימה. אסטרו בוי הוא רובוט-ילד הומנואיד שנוצר על ידי ראש משרד המדע אחרי שבנו הקטן נפטר. הוא מפתח לא רק רגשות אנושיים אלא גם כוחות מיוחדים כמו תת מקלע שיוצא מהירך, 100 אלף כוחות סוס ויכולת תעופה סילונית, כך שמצד אחד הוא רוצה להיות ילד אמיתי כמו כל הילדים ומצד שני נלחם ללא הרף ברובוטים מרושעים וחייזרים פולשים. מאז הסדרה המקורית הוא זכה למספר רימייקים, האחרון שבהם ב-2014, ואנחנו מריחים עוד אחד בדרך.

15. באפי בוט // באפי ציידת הערפדים (2001)

אחד הרובוטים האומללים יותר ברשימה הזו, ובכל זאת – למרות שנולדה בחטא מתוך האובססיה של ספייק הערפד, הבאפי בוט זכתה לקשת עלילתית חיובית שנתנה לה אופי ומטרה מעבר לתכנון המקורי שלה, שהוא להיות צעצוע מין משוכלל עבור ספייק. יש לה כוחות דומים לקוטלת וחוץ מפלרטוט מטריד עם ספייק היא גם מתנהגת כמותה, אבל בהיעדר האינטיליגנציה והאנושיות של באפי היא רק חיקוי יפה. אפקטיבי מאוד להטעיות, אבל עדיין חיקוי. לפחות היא הצליחה לעזור לחבורה להציל את העולם כשבאפי נעדרה.

14. רובוטמן // דום פטרול (2019)

הדמות אמנם קיימת בקומיקס של DC כבר מאז 1963, והיא גם הדמות היחידה ששרדה את כל גלגולי הדום פטרול, אבל כשמדברים עלרובוט מן או קליף סטיל, חושבים בגדול על הקול של ברנדן פרייזר מודבק לגוף מתכתי מסיבי. רובוט מן הוא למעשה נהג מרוצים לשעבר שמוחו הושתל בתוך רובוט לאחר שגופו נהרס בתאונה. למרות הגוף המתכתי, רובוטמן הוא רובוט פילוסופי לא פחות ממרווין, הרובוט ממדריך הטרמפיסט לגלקסיה והוא גם חזק במיוחד. אין לו יותר מדי פיצ'רים כמו רובוטים אחרים ברשימה, ואנחנו אוהבים אותו בדיוק ככה: גדול, מגושם, עוצמתי ועם מעיל שיצא מהאופנה בשנות השבעים. אף פעם אל תשתנה, רובוטמן.

13. רובו רבי // מ.ק 22 (2004)

הו, סוף סןף אחד משלנו. סדרת האנימציה הישראלית הקדימה את זמנה לא רק באנימציה ובסאטירה, אלא גם בזכות המשוחררת לעסוק במד"ב כאלמנט פארודי. בפרק השביעי הם הפכו את מלחמת החרדים במצעד הגאווה לקרב בין רבי רובוט דובר יידיש שמהפנט את חיילי בסיס הגרעין הסודי לשמור על מצוות, במטרה להפציץ את מצעד הגאווה. רגע השיא מגיע כשהוא משתדרג ל"מגה רייבה"' מגהזורד בסטייל אנימה על בסיס שבעת המינים, כולל תפילין ושטריימל. אם כבר מלחמת דת, אז רק ככה.

12. הטרמינייטור // טרמינייטור זירו (2024)

אין בכלל שאלה שהטרמינייטור של ארנולד שוורצנגר הוא רובוט טופ-5 בתולדות הקולנוע, אבל בטלוויזיה לא שפר עליו גורלו בסדרה הגרועה למדי "יומני שרה קונור", ורק סדרת האנימה המצוינת "טרמינייטור זירו" הצילה את כבודו האבוד והחזירה אותו למלוא מפלצתיותו המגניבה ומעוררת האימה מהסרט המקורי שיצא לאור לפני יותר מארבעים שנה. איך לא נתנו ליפנים לטפל בו קודם.

11. IG-11 // המנדלוריאן (2019)

המפגש הראשון של פרנצ'ייז "מלחמת הכוכבים" עם הרובוט המשונה למראה IG-11, התרחש כבר בפרק הראשון של "המנדלוריאן", בו הכרנו אותו כרובוט מתנקש וצייד ראשים מיומן שמתחרה במנדלוריאן עצמו על הזכות ללכוד את היישות החייזרית שנקראית "הילד". אחרי הקרב הוא מתוכנת מחדש כרובוט-מטפל שמאבטח את "הילד", הלוא הוא בייבי-יודה, ומפתח אישיות מלבבת למדי. הכי מגניב: את הקול שלו נותן לו טאיקה וואיטיטי המבריק, שסיפר שניסה לאפיין את הסאונד שלו כמשהו בין סירי והאל-9000 המקריפה מ"אודיסיאה בחלל". אחלה רובוט, לקחנו.

10. אופטימוס פריים // רובוטריקים (1984)

לא צריך להתאמץ כדי להסביר למה אופטימוס פריים מגניב. הוא רובוט שיכול להפוך לפאקינג סמי טריילר. אבל זאת לא הסיבה היחידה לכך שהוא ברשימה. אופטימוס פריים הוא בן 9 מיליון שנה, הוא מנהיג אבהי וחומל ובייסיקלי סופרמן שהוא גם משאית. הוא חזק בטירוף, יש בתוכו את "מטריקס ההנהגה" שזה מקור-שקר-כלשהו שנותן לו יכולות של חוכמה ומנהיגות הנעלים על יתר הרובוטים וכמו כן יש לו גרזן אנרגיה. תכלס, תתעלמו מהכל – יש לו גרזן אנרגיה. והוא משאית.

9. מייב מיליי // ווסטוורלד (2016)

"ווסטוורלד" לקחה את כל העניין של רובוטים-הומנואידים מבוססי AI אל הקצה הנוכחי שלו, ומבין כל הרובוטים המגניבים שהתהלכו בה לאורך ארבע עונותיה המתפתלות, מעטים מהם הצליחו להיות מגניבים כמו מייב מיילי, הרובוטית שלא יודעת שהיא רובוטית ואז מגלה שהיא רובוטית ואז יוצאת לשבור את העולם בחיפוש אחר הבת שלה, שאותה היא זוכרת מגלגול קודם כרובוטית. נשמע מסובך? לא סתם "ווסטוורלד" התפרקה תחת משא היומרנות של עצמה, אבל ת'אנדיווה ניוטון שגילמה את מייב עשתה עבודה ממגנטת בתצוגת משחק מרהיבה שהפכה אותה לדמות האהובה בסדרה. למדנו משהו: גם לרובוטים יש רגשות.

8. סאני // סאני (2024)

הסדרה המקסימה של אפל TV המשיכה בכל הכוח את מסורת הרובוט-מפתח-רגשות, והקשר האנושי המגונן שנוצר בין הרובוטית המופלאה לסוזי המתאבלת מעיד שהעתיד לא תלוי רק באינטליגנציה מלאכותית, אלא גם באינטליגנציה רגשית. העובדה שהמציאות קרובה יותר מתמיד לזו המופיעה בסדרה רק הופכת אותה לחקר מעמיק יותר של האנושיות במכונה, ועד סוף העונה הראשונה כולכם תרצו שיהיה לכם בבית סאני משלכם (חוץ מאפל TV+, כי הם ביטלו אותה אחרי עונה. סתומים).

7. GI רובוט // קריצ'ר קומנדוס (2024)

אם יש משהו שג'יימס גאן טוב בו זה להביא דמויות שוליות מסיפורי קומיקס נידחים ולשים אותם במרכז הבמה, והמקרה של GI רובוט בסדרה Creature Commandos אינו שונה. זהו רובוט ממלחמת העולם השנייה שאומן לחסל נאצים בדרכים האכזריות ביותר שניתן להעלות על הדעת וזה מדהים בכל פעם מחדש. בזרועותיו מחביא מחסל הנאצים החמוד הזה מספר סוגים של רובים, הוא יכול לנתק את פלג גופו העליון מהתחתון, להאריך את רגליו כדי לירות מגובה רב ובעונה הבאה הוא מקבל גוף חזק יותר וגדול יותר, ובטח גם עם יותר שדרוגים. זהו, נאצים, הלך עליכם עכשיו.

6. ויז'ן // וונדה ויז'ן (2021)

גיבור העל האנדרואיד של מארוול הוא ללא ספק אחד הרובוטים המגניבים ביותר שישנים, ובין הבודדים שמגיעים עם כוחות מבוססים מהמסך הגדול. ההיסטוריה של ויז'ן הופכת אותו לאחד מהרובוטים החזקים ביותר ברשימה הזאת ויש לו תכונות רבות, בעיקר בזכות האבן הצהובה שדבוקה לו למצח. הוא גם אולי הרובוט היחיד שאשכרה יכול לעבור דרך קירות, יכול לירות באמצעות אבן המחשב קרני אנרגיה עוצמתיות ויכול לאחוז את הפטיש של ת'ור. בסדרה "וונדה ויז'ן" אנחנו רואים מעט מהכוחות שלו, אבל מה שהופך אותו למגניב עוד יותר זה כל הלוקים השונים בהם הוא מופיע לאורך הסדרה: ויז'ן של שנות ה-60 בשחור לבן, ויז'ן בתחפושת של ויז'ן מהקומיקס המקורי ובנוסף ויז'ן הלבן. אין ספק שמדובר באחד הרובוטים הייחודיים והמעניינים ביותר ב-MCU (לרבות הופעותיו בסדרת האנימציה "מה אם…") ועל המסך בכלל.

5. דאטה // מסע בין כוכבים: הדור הבא (1987)

גם אחרי שעברו כמעט 40 שנה מאז פגשנו אותו לראשונה, דאטה הוא עדיין אחד הרובוטים האנדרואידים המתקדמים ביותר טכנולוגית שהופיעו על המסך. הוא כל כך חכם שלא ברור איך לא נמאס לו מכל צורות החיים הביולוגיות ובמקום להשמיד אותן הוא ממשיך לשרת אותן ולהתרפס בפניהן, אבל היי, גם זאת טקטיקת הישרדות לא רעה. כך או כך, הקשת העלילתית הארוכה שלו בתוך "הדור הבא", בחיפוש שלו אחרי רגשות אנושיים ובניסיון למצוא בעצמו משהו אנושי יותר, היא אחת הראשונות שנראו בטלוויזיה. והוא גם אתנחתא קומית לא רעה בנוסף לכל.

4. בנדר // פיוצ'ראמה (1999)

כמו לא מעט רובוטים ברשימה זו, מדובר בסוג של צאצא למרווין האנדרואיד הפרנואיד מ"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" – דהיינו רובוט שמאופיין בעזרת רגש אנושי, אבל דווקא השלילי. אצל בנדר זה לא (רק) דיכאון, אלא גם זעם, לעג, גועל, נקמנות, חמדנות וכל רגש אפלולי אחר שיש בנו. וזה תמיד כיף לראות את הבד בוי, על אחת כמה וכמה כשהוא יכול להגיד לאנשים לנשק את התחת המתכתי הנוצץ שלו. רק שאצל בנדר, הסוד הוא שמאחורי כל האכזריות והשנינות מתחבא פגיעות מתוקה ולב שלא היה מבייש גם את איש הפח.

3. נאמבר סיקס // באטלסטאר גלקטיקה (2004)

חוץ מהעובדה הברורה שהיא הרובוטית הכי יפה בכל הגלקסיות האפשריות, נאמבר סיקס היא גם אינטליגנציה גבוהה שמצליחה להערים על דוקטור גאיוס באלטאר היהיר, להשיג דרכו כניסה למערכות ההגנה של כוכב הלכת קפריקה, ולהוציא לדרך את המתקפה הסיילונית שמתניעה את הסדרה. בכל תהפוכות העלילה לאורך חמש עונותיה, ובכל הדמויות שגרסאות שלה לובשות לאורכן, דמותה האניגמטית שנמשכת לבני אדם אך גם שואפת להשמיד אותם היא ציר מרכזי במארג הפילוסופי של הסדרה. פאן פאקט: היא נקראת על שם נאמבר סיקס מהסדרה האייקונית "האסיר".

ברנרד לואו // ווסטוורלד (2016)

כששחקן אדיר כמו ג'פרי רייט מגלם דמות של רובוט, אתם יכולים להיות בטוחים שזה יהיה הרובוט הכי אנושי ומרגש שראיתם. ברנרד לואו הוא יצירת מופת, מדען ואינטלקטואל שלא יודע שהוא בעצם רובוט, וכשהוא נחשף בפני האימה שהיא הידיעה על עצמו ומבין שכל חייו הם פיקציה, כולל זכרונות מושתלים על אישה וילד, הוא הופך לאחד ממובילי המרד. לפחות בשתי העונות הראשונות, לפני שהסדרה התברברה לגמרי, ברנרד הוא רובוט טראגי ומרגש עם עומק שמעט מאוד דמויות של רובוטים הפגינו לפניו. אנושי, אחרי הכל.

1. אמא // לגדול עם זאבים

הולי פאק, מה זה הדבר הזה. אמנדה קולין המהפנטת מגלמת את "אמא", רובוטית שנשלחה לכוכב מרוחק עם כמה עוברים כדי לנסות לייצר המשך למין האנושי. בתור "אמא" היא רובוטית די מדהימה שמגדלת את הילדים ומתחברת אליהם רגשית בעוצמה, אבל היא עצמה אינה יודעת שבעברה הייתה רובוטית מחסלת, וכשכוחות חיצוניים מנסים לפגוע בילדים היא הופכת לנקרומנסר, מכונת הרג קטלנית ומבעיתה שאין אלא להיות לטובתה אם לא רוצים למות. שומעות, מכונות, אנחנו הכי לטובתכם. עשו בנו כרצונכן.

• המסך
• רובוטים
• מדע בדיוני
• מד"ב

נדמה שלא באמת צריך להסביר למה יותר ויותר יצירות מתעסקות ברובוטים עם תודעה אנושית, נכון? בעוד שהמציאות מדביקה את הפער ממדע בדיוני, ליוצרי מד"ב יש הרבה יותר חומר להתעסק בו וסיפורי המשל העתידניים שלהם מרגישה יותר ויותר רלוונטים לחיינו. כלומר פאק – "היא" של ספייק ג'ונס התגשם תוך פחות מעשור, כך שלא מעט יצירות מד"ב מרגישות פחות כמו פנטזיה על מפגשים בחלל, ויותר דיסטופיה על השתבשות ה-AI. אז אולי קצת מזל שהסדרה החדשה של אפל TV לוקחת את זה למקום יותר קומי, כי זה קצת קרוב מדי הביתה.

>>בא לנו לצרוח: הסדרה הזאת היא אחד הבינג'ים המושלמים בעולם

מרדרבוט (Murderbot, או "רובורצח" בשם העוד לא רשמי בעברית) עוסקת ברובוט ביטחון שתפקידו לשמור על חיי בני האדם בכל מחיר, רק שהרובוט הספציפי אחריו אנחנו עוקבים קצת פגום, קצת שחוק וקצת פיתח מודעות, שאותה אנחנו שומעים כמחשבותיו. ותנו לנו להגיד לכם, המחשבות האלו לא ממש נעימות כי די מהר הוא הופך למיזנטרופ ומתחיל לקרוא לעצמו בשם המחריד "מרדרבוט". הוא עוד מנסה שאף אחד לא ישים לב לכך, אבל מרגע שזה מתגלה – מה לעזאזל עושים?

אלכסנדר סקרסגארד והפרצוף הסקנדינבי שלו מובילים את הסדרה הקומית האפלה הזו לצד קאסט שחקנים מפתיע ועמוס כישרון (היי! זה ג'ק מקברייד! התגעגענו!), וגם הלהיב את מבקר הטלוויזיה שלנושכתב בביקורת שלושמדובר ב"סדרת מד"ב שמגיעה עם מטרה ברורה – להיות הקול הבא של ז'אנר המדע בדיוני – ומבלי לקחת את המטרה הזאת יותר מדי ברצינות. היא כיפית וקלילה מצד אחד, בוטה ואלימה מצד שני, ובמרכזה יש מכונה אחת שגם מסתכלת מלמעלה על בני האנוש וגם מעוררת הזדהות באנושיותה. הצלחה נוספת של אפל". לחיי המכונות! תחוסו על חיינו בבקשה.
"מרדרבוט", שני פרקים ראשונים באפל TV, פרק חדש מדי יום שישי

• מה רואים הלילה
• אפל טיוי
• רובוטים
• מדע בדיוני

אנתולוגיות הן דבר מוזר, ולא תמיד מוצדק. רק שאלו את ריאן מרפי, שניצל את פורמט האנתולוגיה העונתית כדי לייצר רצף של אינספור מיני-סדרות בדרגת איכות משתנה. אבל בקונסטלציה הנכונה, אנתולוגיה טובה יכולה לספק כר טלוויזיוני יצירתי ופורה עבור משהו באמת חדש במקום לשחזר שוב ושוב את אותה עונה רק במקום אחר (אנחנו מדברים עליך, הלוטוס הלבן). ובמקרה של אנתולוגיית האנימציה של נטפליקס, "אהבה, מוות ורובוטים", מדובר בעולם יצירתי בלתי נגמר.

>>אנחנו הרובוטים: הלהיט החדש של אפל TV הוא יותר מקומדיית מד"ב

אז נכון, הסכנה בסדרת אנתולוגיה שבה בכל פרק יש יוצרים, אמנים וסגנונות שונים היא חוסר היציבות, ואכן ראינו במהלך שלושת העונות האחרונות שלא כל הפרקים עומדים ברף שקבעו היוצרים טים מילר ("דדפול") ודיוויד פינצ'ר (מאיפה להתחיל?), אבל גם למדנו שתמיד משתלם לצפות בה עבור הפרקים המצוינים שמסתתרים בחבורה. ואולי הפרק שבו דיוויד פינצ'ר הופך את חברי הרד הוט צ'ילי פפרז למריונטות בעזרת אנימציית תלת מימד לא יהיה שיא התוכנית, אבל תמיד אפשר להתנחם בכך שיש עוד 9 יוצרים אחרים בעונה. נו, זו הופעה חיה של בובות על חוט – זה נחמד אבל בואו לא נגזים.

העונה הרביעית, שעלתה במהלך הסופש לנטפליקס, מכילה 10 סיפורים חדשים, כל אחד מיוצר אחר וסטודיו אנימציה אחר, כך שהלוק, האופי, העלילה והכל משתנה מדי פרק, כאשר רק הנושא הכה כללי של "אהבה, מוות ורובוטים" נשאר כחוט מקשר. אוקי, אז העונה גם יש איזה מוטיב חייזרים, אבל זהו, אין יותר קשר. זה אומר שתוכלו לראות פרק מתוק על פלישה במיניאטורות, ומיד אחר כך אנימציית מחשב מורכבת עם סיפור מורכב על נודדת חלל אבודה שמוצאת חיית מחמד. זה גם הפרק הכי ארוך, עם 17 דקות, כך שגם אם לא תאהבו פרק, תמיד הבא מגיע לפני שתתבאסו. אנתולוגיות הן דבר מוזר, אבל גם משחק כיף של מצא את הפייבוריט שלך. אנחנו יודעים מה לא שלנו.
"אהבה, מוות ורובוטים", עונה 4 עכשיו בנטפליקס

• מה רואים הלילה
• נטפליקס
• רובוטים
• אנימציה

אחרי ההתנסות המוצלחת של אפל TV+ עם רובוטים בסדרת הדרמה המעולה "סאני", הם החליטו ללכת בענק על עלילת "הרובוט שמפר את החוקים של עצמו" והביאו לעולם את "רובורצח", סדרה העוקבת אחר רובוט שמחק את הקוד הניהולי שלו וכעת הוא יכול לפעול באופן עצמאי. את הרובוט משחק אלכסנדר סקרסגארד והפרצוף הסקנדינבי האדיש שלו מעולם לא קיבל ביטוי טוב יותר על המסך. יש כאן ליהוקים מוצלחים, הומור קצת מוזר ובעיקר שאיפה להיות קצת יותר מסתם קומדיית מד"ב.

>> אין קליק: עלייתו ונפילתו של הקולנוע האינטראקטיבי של נטפליקס
>> רעות רעות רעות: זה הדבר הכי דוחה כרגע על המסך. למה זה עובד?

בתור התחלה – אין הרבה קומדיות מד"ב בסביבה, או יותר נכון – אין הרבה קומדיות מד"ב מוצלחות. זה בהחלט תת-ז'אנר שקיים, אבל לא פעם ולא פעמיים ראינו איך הניסיון להצחיק גובר על הניסיון לספר סיפור ששווה לשמוע. כאן הצחוק הוא תופעת לוואי, והוא נובע מהמפגש בין רובוט שמודע לעצמו ומסתכל מלמעלה על האנושות לבין האנושיות שהוא מגלה בעצמו, כמו עצם העובדה שיש לו תוכנית טלוויזיה מועדפת או שהוא מפנטז להיתפס ושחברי הצוות שלו יגלו שאין לו קוד ניהולי, או היצר המציצני שגורם לו לחטט כל הזמן במצלמות האבטחה.

התחושה, מרגע תחילה הסדרה, היא שרובורצח סולד מרגשות אנושיים ובאותה העת מפתח אותם בהיעדר המגבלות ובהינתן העובדה שהוא מפתח מודעות. סוג ההומור הזה מזכיר קומדיה אחרת שעושה דבר די דומה – "תושב חוץ", סדרה על חייזר שנתקע על כדור הארץ ואמור להשמיד את הכוכב. גם שם החייזר סולד מרגשות אנושיים ובז לאנושות כולה, לפחות עד שהוא מתחיל לפתח רגשות. מאחר ומדובר בחייזר שהוא יצור חי ותבוני, זה מתקבל יותר על הדעת שהוא יתחיל להרגיש. אבל רובוט מרגיש? זה אולי קצת יותר מדי ובכל זאת – איך רובוט מרגיש?

זה אולי קו העלילה העתיק מכולם, עוד מימי אייזק אסימוב אנחנו מדברים על האופציה שמכונות יוכלו להרגיש רגשות, ולצד ההתקדמות בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות זה נראה קרוב מתמיד. מי שהכי יזדהו עם הסגנון של "רובורצח" הם אנשים מיזנטרופים, כאלה שמאמינים כי יצר לב האדם טיפש מנעוריו. בכל פעם שהוא מסתכל על האנשים השבריריים עליהם הוא אמון לשמור ומדמיין איך תוך שניה הוא יהרוג את כולם, או שהוא מעדיף להימנע מקשר עין – שם הוא גם הכי אנושי, כי אנחנו מכירים אנשים כאלה שלא מסוגלים להסתכל בעיניים של אנשים, שנמנעים מאינטימיות ולא נקשרים. עצם העובדה שהוא מסוגל להגיד "אני לא שם זין" הופכת אותו לאנושי. גם העובדה שיש פער בין מה שהוא אומר למה שהוא חושב. לדוגמה – כשרובורצח אומר ש"הפקודה התקבלה" וחושב "תסתום את הפה".

למעשה, אנחנו מדברים כאן על מכונה שמתמודדת עם הקיום האנושי לראשונה בחייה ומגלה כך את האנושיות שלה, וזה די מצחיק. מוזר – אבל מצחיק.הסדרה בקלות הייתה יכולה להישען על הומור פארודי בלבד. זה מאוד קל ויש מספיק רפרנסים לשבע עונות. אבל "רובורצח" מנסה להיות מורכבת יותר ולא מתמקדת בפאנצ'ים (למרות שגם הם קיימים שם).

יוצר הסדרה, כריס וייץ, עשה קודם לא מעט דברים ובין היתר כתב את "עבודת נמלים" (1998), "רוג אחת" (2016) ואת "היוצר" (2023), וטביעת האצבע שלו בהחלט מורגשת כאן, כי ממש כמו "רוג אחת", שהוא אולי הסרט הכי אהוב ביקום "מלחמת הכוכבים" מאז הסרט האחרון בטרילוגיה המקורית, גם כאן הוא מנסה לעצב מחדש את המד"ב של העת הזאת. במידה רבה, "רובורצח" מנסה ללכת בדרכו של דאגלס אדמס עד כדי כך שלפעמים זה מרגיש כמו ספין אוף לדמות של מרווין, הרובוט המלנכולי מסדרת "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" (אם מרווין היה רובוט רצחני), אבל הוא עושה את זה בדרך שמתאימה להתפתחות הטכנולוגי הקיימת בעולם – שמאיצה בקצב פסיכוטי לחלוטין.

"רובורצח", שמבוססת על סדרת ספרים מצליחה שצופנת לה עתיד רב-עונתי משגשג, היא סדרת מד"ב שמגיעה עם מטרה ברורה – להיות הקול הבא של ז'אנר המדע בדיוני – מבלי לקחת את המטרה הזאת יותר מדי ברצינות. היא כיפית וקלילה מצד אחד, בוטה ואלימה מצד שני, ובמרכזה יש מכונה אחת שגם מסתכלת מלמעלה על בני האנוש וגם מעוררת הזדהות באנושיותה. הצלחה נוספת של אפל. מיזנטרופים יהנו ממנה יותר.
>> Murderbot // "רובורצח" // עונה ראשונה 10 פרקים // עכשיו באפל TV+

• ביקורת טלוויזיה
• אפל טיוי
• רובוטים
• סדרות מומלצות
• מדע בדיוני