• Facebook
• Twitter
• Email

מן המפורסמות הוא שהאז בינז אוהבים את ישראל. ייתכן שזאת הרומנטיקה של הלחות והקורוזיה של הבניינים הישנים שעל קו החוף שמושכת אותם, או שאולי החום שהקהל הישראלי מרעיף עליהם – כה צמא הוא להוכחות שלא שונאים אותו שהוא מוכן להתעלף גם בהופעה של אייר סופליי. מה שנקרא, מה שיוצא אני מרוצה. כך או כך, היה זה רק עניין של זמן עד שרוזאן בר תחליט לעשות עלייה, עכשיו כשהיא גמרה על עצמה סופית בארה"ב, לאחר שהעלתה ציוץ גזעני לחשבון הטוויטר שלה והובילה לביטול העונה החדשה של הסדרה שלה. כדי להקל מעט על הכאב ולהשיב לה את כבודה האבוד, שקדה מערכת טיים אאוט על רשימת המלצות לבילויים בתל אביב עבור דודה רוזאן החביבה בעלת הנטיות הלאומניות־פאשיסטיות. בילוי נעים!

1. דוכן הטי שירטים בכניסה לשוק הכרמל

בין אם זאת חולצה של צה"ל או הצנחנים, חולצה היתולית עם סלוגנים מטרידים מינית או אחת ממחלקת היודאיקה, רוזאן תוכל למצוא את מבוקשה בדוכן המפורסם שנמצא מימין לכובעים ומשמאל לשווארמת הכרמל. מלחשים גם שלקוחות קבועים או מקושרים יכולים לבקש את חולצת "פושעי אוסלו לדין" שנמצאת מאחורי הדלפק.

2. תערוכת צה"ל שלנו

אם יש משהו שאפשר לומר על צה"ל, זה שהוא חוויה לכל המשפחה. כך למשל גורסים המארגנים של תערוכת "צה"ל שלנו" המסקרנת, שמבטיחה שהמבקר יחווה מקרוב "את העוצמה, המורשת והטכנולוגיה שמניעות את צה"ל קדימה כבר 70 שנה". התערוכה תיפתח לקהל לאחר סיום בניית המיצג האינטראקיבי שמדמה מקלחות צבאיות, עם דגימות מובחרות של זיהום פטרייתי בציפורניים ששומרו בנעליהם של כובשי הכותל.

3. חנות חב"ד בשינקין

דגם של בית המקדש לבנייה? צ'ק! דיוקן של הרבי מילובביץ' החתיך והלירד? צ'ק! ספרי ילדים ללא דמויות נשיות? בטח שצ'ק! וכמובן המון מיליון טריליון זיליון תשמישי קדושההההההה. רוזאן, בואי לכאן עם המרשרשים הירוקים שלך, מדובר בניצול הדדי מבורך.

4. אגודת אפרת, סניף צפון תל אביב

ללא ספק, אישיות דגולה בסדר הגודל של רוזאן תדע להעריך את המקום שבו כישרון איור ויכולות רטוריות נמזגים זה בזה ליצירת עלונים מצמיתים המתארים באופן גראפי מהם גרידה, שאיבה וזירוז לידה. כל זאת, על מנת להפחיד, אופס! כלומר, לחנך ילדות בנות 12, כך שיהיו מוכנות לחיים האמיתיים. עם הכישורים החברתיים שלה, לא נתפלא אם רוזאן תחליט להתנדב תקופה בסניף, ממש כאחד האדם, שם תגלה שישראל שלנו מאירה לה פנים.

5. מוזיאון האצ"ל

לוחמי חופש או טרוריסטים אתם שואלים, ואנחנו עונים: פוטייטו, פוטאטו. העיקר שמורשתם המפוארת מוצגת כיום לראווה במבנה המקסים ששוכן במצודת זאב בסמוך לדיזנגוף סנטר. אנחנו לא יודעים מה אתכם, אבל כשאנחנו נזכרים בפעולות איבה שבוצעו בשם העם היהודי נגד אוכלוסיה אזרחית בלתי מעורבת, אנחנו אוהבים לדפוק שופינג בסנטר. בטח רוזאן תבין.

6. סיור בדרום העיר עם שפי פז

יש הרבה עמותות בעיר שפעילותן ברוכה ועניפה, אך החשובה מכל היא "החזית לשחרור דרום תל אביב", שבה חברה שפי פז. סתם, לא באמת. מדובר בחבורת מסיתים חסרי חמלה שליבם קפא בקרבם. מסוג האנשים שרוזאן תחוש איתם בבית, ואין כמו תחושה של בית: ריח שניצל מטוגן, מקלחת חמה ודיעות פאשיסטיות נבערות שנצרחות על ידי חבורת מתלהמים בורים. תענוג.

• צה"ל
• שוק הכרמל
• עלייה לארץ
• רוזאן בר
• החיים היפים
• שופינג

• Facebook
• Twitter
• Email

בארצות הברית ביטלה היום (שלישי) רשת ABC את העונה הבאה של "רוזאן" לאחר ציוץ גזעני של רוזאן בר, שרמזה שיועצת לשעבר של אובמה דומה לקוף. בישראל הודיע היום תיאטרון הקאמרי על העלאת מחזמר משיריו של הזמר שנחשד בעבר בקיום יחסי מין עם קטינות (ושהתיק נגדו נסגר מחוסר ראיות), אייל גולן. לכאורה, אין קשר בין הדברים, אבל אפשר ללמוד מהם הרבה על ההבדלים בין החברות הישראלית והאמריקאית והתנהלות גופי התרבות במדינות.

לא פעם טוענים שארצות הברית היא מדינה שבנויה על יסודות ציניים וצבועים, ושתרבות הפוליטיקלי קורקט בסך הכל מסתירה גזענות וסקסיזם שמובנים בתרבות שלה. זה אולי נכון, אבל העובדה היא שיותר ויותר מוסדות מתנערים מאנשים שההתנהגות שלהם לא הולמת את הקודים המוסריים המצופים, בעוד בישראל לרוב מטאטאים את הדברים מתחת לשטיח במקרה הטוב, ומתעלמים במופגן במקרה הרע.

מקרה אייל גולן הוא סוגייה שראוי לשוב ולהזכירה ולא לתת לזיכרון הקצר למחוק אותה. בחודשים הראשונים שלאחר היוודע דבר החקירה נגדו, ב-2013, חלה ירידה בהשמעת שיריו ברדיו ובהופעותיו. מייד אחרי סגירת התיק – מחוסר ראיות, לא מחוסר אשמה, וכשאביו מורשע ונידון למאסר – הכל חזר לקדמותו. מאז גולן חזר למעמדו ואף חיזק אותו כמלך הבלתי מעורער של המוזיקה הישראלית. השנה צפויה לעלות בקשת תוכנית משותפת שלו ושל אביב גפן, והנה אנו מתבשרים על "זה אני", מחזמר שכתב מאור זגורי שיעלה בדצמבר בקאמרי, שמבוסס על שיריו של גולן. אם זה לא מספיק, בקאמרי מסבירים שהמחזה הוא גם "סיפור על עוצמה נשית". העלילה, אגב, לא קשורה לגולן והיא מספרת על אב שמנסה לשכנע את בנותיו לקחת לידיהן את הניהול של התזמורת האנדלוסית שהוא מנהל.

בארצות הברית גולן היה מזמן מורד אחר כבוד מהבמה, ואילו כאן הוא זוכה לחומה בצורה של יחצ"נים, עורכים, מנהלים, אנשי תקשורת ותעשייה ששומרים על מכרה הזהב שהוא מכל משמר. ראו מה קרה עם ג'פרי טמבור ב"טרנספרנט" וכעת ב"משפחה בהפרעה". ראו מה קרה עם לואי סי.קיי. ראו מה קרה עם כל מצעד המטרידנים בשנה האחרונה. וראו כעת את רוזאן בר, ש"קפצה" לה הגזענות, איך תוך שעות מרגע הציוץ הודיעה הרשת על ביטול התוכנית שלה. רוזאן בר היא לא nobody. מדובר באחת מנשות הטלוויזיה החזקות והמפורסמות בארצות הברית. גם היא, כמו גולן וכמו מרבית הגברים בהוליווד ששמם נקשר בעניינים מוסריים, לא הורשעה ולא הואשמה. אבל התעשייה בארצות הברית הבינה משהו – לא צריך בית משפט כדי לעשות דברים נכון.

וזה מביא אותנו לנקודה האחרונה. לא צריכים להיות תמימים. בר לא נזרקה מהמדרגות בפומבי כי רשת ABC החליטה שהיא מוסרית יותר מהאפיפיור. בארצות הברית שבה הפוליטיקלי קורקט שולט, הקהל מצביע ברגליים נגד מי שלא מתיישר עם הקודים המוסריים המצופים, ומוסדות התרבות מרוויחות נקודות על "התנהגות ראויה". בישראל זה לא מזיז לאיש. זמרים ושחקנים יכולים לעשות מה שהם רוצים מכיוון שהם יודעים שבתעשייה לא יגעו בהם לרעה, כי זה לא עולה כסף; לקהל זה לא משנה ולכן התעשייה לא גורמת למי שמתנהג בצורה כזו או אחרת לשלם על מעשיו.

מחשבה לסיום: מחזה נוסף שעולה בקאמרי בעונה הקרובה הוא "אוליאנה" מאת דייוויד מאמט, העוסק בסטודנטית שמגישה תלונה על הטרדה מינית נגד מרצה שלה באוניברסיטה, ומכוון לעידן ה-MeToo#. מעניין כמה מקהל המנויים ילך ל"אוליאנה" ולאחר מכן ל"זה אני".

• אייל גולן
• רוזאן בר
• רוזאן
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

גיל קופטש

בבחירות לכנסת ה־18 בשנת 2009 סטלני המדינה התאחדו מאחורי גיל קופטש, רק כדי לגלות שמה שנכון לערוץ ביפ לא בהכרח יעבוד בבחירות לכנסת. קופטש הביא למפלגה 13 אלף קולות, הרבה מתחת לאחוז החסימה, ומאז הספיק להיעלם מהמסך ולחזור בתשובה. תיאוריות הקונספירציה גורסות שמדובר במהלך מחושב שנועד להתחבב על האלקטורט הדתי, ושקופטש רוקח תפנית שתרעיד את המפה הפוליטית ותסכן את אחיזתו של נתניהו בשלטון.

רוזאן בר

הקומיקאית האמריקאית היהודייה הצליחה מאז ומתמיד ללהטט בין עיסוקים מגוונים, שלאורך השנים כללו בין השאר סיטקום מצליח, תוכנית אירוח וריב מענג בטוויטר עם רוגל אלפר. בשנת 2012 היא רצה לנשיאות ארצות הברית בניסיון נואש מטעם מפלגת השמאל השלום והחופש, והגיעה למקום השישי עם 62 אלף קולות. אם תהיתם מה יצא לה מזה, התשובה היא כמובן סרט דוקומנטרי המלווה את קמפיין הבחירות.

אל פרנקן

עד העשור השישי לחייו התמחה אל פרנקן בכתיבת סאטירה פוליטית, בין השאר במסגרת "סאטרדיי נייט לייב" האיקונית. בשלב כלשהו החל להזדהות עם מושאי הבדיחות ביתר רצינות, חתך לפוליטיקה והפך לסנאטור מטעם מדינת מינסוטה.

יון גנאר

בשנות ה־90 שיחק יון גנאר בכל הסיטקומים המביכים בפריים טיים האיסלנדי. כשנדרש להמציא עצמו מחדש הקים את "The Best Party", וב־2010 נבחר לראשות עיריית רייקיאוויק. למרבה השמחה חוש ההומור לא ברח לשום מקום: באחד הראיונות עמו ציין גנאר שלא יהיה מוכן לשבת בקואליציה עם מישהו שלא צפה ב"הסמויה".

בפה גרילו

גרילו הוא אולי מהיחידים שהצליחו בפוליטיקה לפחות כמו שהצליחו בקריירה הראשונה שלהם. בבחירות 2013 באיטליה היו הוא ותנועתו – חמשת הכוכבים – כוח משמעותי, גרפו 25 אחוז מהקולות והתמקמו בספסלי האופוזיציה. כמו בקומדיה, גם בפוליטיקה גרילו רץ על הקלף של הילד הרע. באחרונה, בעקבות ההחלטה על יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי, קרא לקיום משאל עם דומה בארצו.

• בפה גרילו
• אל פרנקן
• רוזאן בר
• קומיקאים
• פוליטיקה
• סאטרדיי נייט לייב
• גיל קופטש
• המסך
• יון גנאר
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

אמה ווטסון

ווטסון עומדת מאחורי היוזמה He for She, שקוראת לגברים להצטרף למאבק למען שוויון מגדרי. ממנה למדנו שאפשר להיות פמיניסטית רדיקלית בגיל 25, שאפשר להיות פמיניסטית שאוהבת אופנה, שאפשר לעודד נשים וגברים להצטרף למאבק כשמדברים איתם בהיגיון וברהיטות ושיש דור חדש של נשים חזקות וצעירות שעוד ישנו את העולם.

רוזאן בר

רוזאן בר הגיעה לפריים טיים עם ג'ורה גדולה וגוף כבד משקל, וזה היה מחזה לא רגיל בהוליווד הפלסטית. לצערנו המהפכה של בר רחוקה מלהיות שלמה – התפקידים הראשיים בהוליווד עדיין הולכים לנשים רזות, יפהפיות ועדינות, והדרך היחידה לשרוד עם מראה שאינו מושלם הוא להיות קומיקאית מושחזת ובעלת מרפקים, אף שגם אלה בסופו של דבר נכנעות לזוהר ולשגרת הטיפוח ההוליוודית.

לזלי ג'ונס

ג'ונס היא אולי השם הכי פחות מוכר ברשימה, אבל היא הצליחה להתברג לקאסט הלבן, הגברי והצעיר ברובו של "סאטרדיי נייט לייב". נוסף על כך היא אישה שחורה וגדולה בת 48 שמעזה להרגיש נחשקת. גם כשהיא מדברת על גברים, ההומור שלה נותר הומור של אישה חזקה שממש לא צריכה להיות נסיכה עדינה כדי להרגיש שהיא אלילת מין. גם אם ההשפעה שלה לא נרחבת (עדיין), אנחנו מריעות לה על כך שהיא מייצגת לבדה אוכלוסייה נכבדת של נשים – כאלה שהן לא כוסיות אבל כן עושות סקס.

צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה

יש מי שעיקם פרצוף על השימוש של ביונסה בקטעים מהרצאת ה־TED של הסופרת הניגרית בשיר Flawless, אבל כך הדברים שלה הגיעו לציבור נרחב יותר מאוהבי הספרות. אדיצ'יה מקפידה לכתוב פמיניזם ולדבר פמיניזם, ואף הגנה על ביונסה כשאמרה "מי שאומרת שהיא פמיניסטית היא פמיניסטית". וורד.

מדונה

במקום לקרוא למדונה פתטית ולזלזל בה על כך שהיא עדיין חושפת את גופה בגיל שבו נשים אמורות להתעטף בבורקה, כדאי שנזכור כולנו מאיפה באנו. בלי מדונה לא הייתה מיילי סיירוס. היא זו ששחררה את כוכבת הפופ מהמבט הגברי וגם מהשליטה הכלכלית הגברית, והזכירה לנו שמיניות היא כוח.

איימי שומר

אי אפשר להשלים רשימה כזאת בלי להתייחס לשומר, שהיא הדוברת הבולטת ביותר נגד ההפנמה הפטריארכלית בייצוגים תרבותיים. סדרת המערכונים שלה, "בתוך איימי שומר", נוגעת בכל אספקט של היות אישה בעידן המודרני בכלל ובהוליווד בפרט. הטרדות מיניות מול סלאט שיימינג, סטנדרטים פיזיים בלתי אפשריים מול באדי שיימינג, הדרישה לפוריטניות מול שחרור מיני – אין נושא שחומק מלשונה העוקצנית של שומר, ואת כל זה היא עושה על עקבים.

רייצ'ל בלום

גם אם היא מוכרת פחות משומר, בלום מקבלת את הקרדיט על כך שהיא לא מתאמצת להנגיש את התכנים הפמיניסטיים שלה לקהל הרחב ומצליחה לתבל את הקומדיה המוזיקלית המטופשת שלה "Crazy Ex-Girlfriend" במונחים מהסוג ההארד קורי ובמסרים מגדריים מורכבים ומתוחכמים.

שונדה ריימס

אף שאיכות העשייה הטלוויזיונית שלה מוטלת בספק, המפיקה והתסריטאית שונדה ריימס ("האנטומיה של גריי", "סקנדל" ועוד) הצליחה למקם את עצמה כאחת הדמויות המשפיעות בהוליווד, תוך שהיא מקדמת שוויון מגדרי חסר פשרות ומקפידה להציג דמויות נשיות ולהט"ביות מגוונות ולשנות את הטלוויזיה האמריקאית במו ידיה.

לינה דנהאם

דנהאם הצליחה לכתוב ארבע דמויות נשיות בלתי נסבלות שדומות יותר לאנשים אמיתיים מאשר לסטריאוטיפים הנשיים ההוליוודיים, ובכל זאת להפוך את "בנות" לסדרה אהובה. נוסף על כך היא לא מחמיצה הזדמנות להתריס עם עירום, שמטרתו היא אחת – להרגיל את העין שלנו לגוף נשי שאינו פורנוגרפי. השמועות מספרות שיש כמה גברים שהצליחו להסתכל עליה ישירות.

מרב מיכאלי

לא קל לקרוא לעצמך פמיניסטית בהוליווד. קשה אף יותר לעשות את זה בעולם הבידור הישראלי, כך שלא מפתיע שמיכאלי פנתה בסופו של דבר לפוליטיקה. אפשר לומר שמיכאלי ויתרה על הפופולריות שלה למען השמעת הקול הפמיניסטי בכנסת, שכן את רוב הרעיונות שנראים לנו כל כך טריוויאליים כיום היא הביעה בקול רם בתקופה שבה הם נחשבו קיצוניים והקימו עליה מסתלבטים, ואנחנו מעריכות ביצים. כלומר, שחלות.

• ביונסה
• Crazy Ex-Girlfriend
• בנות
• שונדה ריימס
• פמיניזם
• יום האישה 2016
• אמה ווטסון
• צ'יממנדה נגוזי אדיצ'יה
• לינה דנהאם
• מדונה
• מרב מיכאלי
• איימי שומר
• פמיניסטיות
• He for She
• רוזאן בר
• לזלי ג'ונס
• Flawless
• בתוך איימי שומר
• מיוחדים
• רייצ'ל בלום