>> סהר בר-ניסן (כדאי שתעקבו), היא אמא לשני ילדים וכלבה, נכדה לאחד מבנאי נמל תל אביב, רוכבת אופניים קבועה, חובבת בתי קפה ופינות ירוקות, אוהבת אורבניות, קומיקס ואמנות, חגורה שחורה בקראטה, ואישה של אנשים. היא גם הבוסית של "בפנוכו" (כדאי מאוד שתעקבו), מרחב אזרחי-תרבותי חדש יחסית ברחוב איתמר בן אב"י שמייצר מפגש בין קבוצות, זהויות ונקודות מבט שונות – דרך תערוכות, מפגשי הקשבה, חשיבה ופעולה, המכיל בין היתר גם את המרכז לחברה ודמוקרטיה של "המרחב החברתי". הערב (שלישי 30.12 19:30) יתקיים שם האירוע "ישראלים 2026: זוויות שונות, אותו סיפור?" שיפתח את שנת התוכן של "בפנוכו".אתם רוצים להיות שם.

>> הדיבוק לדיבוק וכל החברים הכי טובים // העיר של נטע רוט
>> ראמן רצחני וחוף להינצל בו // העיר של אופיר ואורי אן ששון
>> סחר הוגן פמיניסטי והד מבאר קדומה // העיר של לורן מילק

1. בפנוכו

הבייבי שלי בשנה האחרונה – מרחב מארח מבית intu של קבוצת ריאליטי, שהוקם בבניין הישן של דובר צה"ל, כחלק מתפיסה של שימוש ביניים בנכסים ליצירת ערך והשפעה. מרחב יפהפה ששואב השראה מ"סלון מזל", הסלון התרבותי של תקופת הנאורות והקונספט של פלוגתא, משלב תערוכות, מפגשי שיח ודייבטים וגם מרחב מיטיב לאופסייט למגזר עסקי וחברה אזרחית. במציאות הנוכחית ובמאבק שיהיה פה טוב יותר, זה הנווה מדבר שלי בשנה האחרונה והדרך שלי להתמודד עם הייאוש ולהחזיק את התקווה.
איתמר בן אב"י 9 תל אביב

2. מעונות עובדים ח'

הוקמו ב-1936 והיו ממעונות העובדים של ההסתדרות. לקרוא את התקנון זה כמו לחזור אחורה בזמן. תכנון עירוני חכם בן 100 שנה שמייצר קהילה, מיני קיבוץ באמצע העיר, ליד מציצים, גן העצמאות והפארק, וגם הבית שלי במשך 13.5 שנה ועד לפני שנה. גם היום, אחרי שעברתי שכונה, זו עדיין הקהילה והבית שלי.
רחוב נחום/שדרות נורדאו/הירקון

3. דוג'ו KI ME KAN

דוג'ו הקארטה שלי מזה 25 שנה ועוגן משמעותי בחיי. הגעתי במקרה ונשארתי וזו אחת ההחלטות החכמות בחיי.מאמנים מופלאים, אומנות לחימה שהיא דרך וחברים לאימון שהם משפחה. בלי הקראטה הייתי אישה ואדם אחרים לגמרי. מדהים לנשים, גברים, ילדים וכל מה שביניהם.
דרך נמיר 149 תל אביב (סמינר הקיבוצים)

4. בוסתן מוז"א

הגינה הפתוחה של מוזיאון ארץ ישראל, יציאה נפלאה של העיר תל אביב, פנינה של טבע באמצע הכל. רק עוברים את השערים ומגיעים לעולם אחר. האפשרות לטייל בין העתיקות, הספסלים בין לבין, גינת צמחי התבלין וצמחי ארץ ישראל המופלאה, והבריכה באמצע ששופצה וקמה שוב. כשאני צריכה רגע לקחת אוויר, זו הפינה שאני בורחת אליה.
חיים לבנון 2 תל אביב

5. גן העצמאות

בין הפסל האדום למדרגות ירידה לים. אחת הנקודות המופלאות בעיר, אפשר לראות אינסוף של ים, למתוח קו הרצליה עד יפו, להיזכר כמה אנחנו נקודה בעולם הזה וכמה הים הוא רחב. בזמן הקורונה והמלחמה לשם הייתי הולכת להיזכר שיש עולם שלם וטוב ממש ליד.

מקום לא אהוב בעיר:

כל מקום שבו שביל אופניים נגמר בלי שיש לו המשך.
כל מקום שבו שביל האופניים נתקע בתחנת אוטובוס, תחנת פיס או מקום חניה לאופנועים.
כל מקום בו אין ירידה מסודרת לעגלות, כסאות גלגלים ואופניים.

השאלון:

אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"ישראלים 2026, זוויות שונות, אותו סיפור?" עם עוז סימינובסקי, בצלאל שטאובר, ליפז אלה ועדן מנדלוביץ, ב-30.12 אצלי בבפנוכו, אירוע שפותח את תכנית התוכן של 2026. ההכנה לקראתו, הבנייה שלו, שיחות ההכנה ומי שיהיו בו פותחים לי את הלב, מבלבלים אותי והכל במקביל. זה חלק ממה שאנחנו רוצים שיקרה בבפנוכו, לתת מקום לנקודות מבט שונות להתקיים יחד, לחזור לשיח מורכב ובתקווה לפרוץ תיבות תהודה. ההצלחה של בפנוכו תהיה שכל מי שנכנס בשעריו ייצא קצת שונה ועם יותר סימני שאלה משנכנס. הבניה של התוכן בבפנוכו והאירוע הזה – מזיזים לי את הגבינה כל הזמן. מאוד מחכה לו.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
חודשיים אחרי ה-7.10.23 חזרתי לקרוא וספרים זו הבריחה שלי. אני קוראת המון. בחודשים האחרונים חזרתי לקרוא את "כשדברים מתפרקים" של פמה צ'ודרן; מתבלת ב"כמה זה חמור" של נועה כ'"ץ שעוזר בגעגועים לאמא שלי; וספרי יד שניה מהחנות המופלאה בוק שוק בברודצקי.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
יש כל כך הרבה לאן לתרום ולהתנדב. אם הייתי צריכה לבחור ארגון אחד זה היה"בונות אלטרנטיבה". ארגון שטח אמיץ ויצירתי ששם על דגלו שותפות נשים במוקדי קבלת החלטות, ייצוג נשי וזכויות נשים. במציאות הנוכחית בה אנחנו "חיים את החלום" של ממשלה בה יש מיעוט נשים, אין מנכ"ליות במשרדי ממשלה והאישה היחידה בתפקיד בכיר מותקפת ללא הפסקה, זו התקווה והחובה של כולנו. עבורי, כאישה, אמא ל-2 ילדים ואוהבת אדם וישראל, לא יכול להיות פה עתיד נכון ללא שותפות נשים בקבלת החלטות ובתפקידי מפתח. וגם לובי 99, נט"ל, "עומדים ביחד", "הביתה. חוזרים לגליל", "הננו" של רועי עזיזי ועוד רבים הם חלק מהמאבק ההכרחי להחזרת השפיות למדינה. תתרמו, תתנדבו, קחו חלק בבניה ובעתיד.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
זה לא תל אביבי אחד, זו קבוצה. קבוצות. יש אנשים ונשים מדהימים פה בעיר שמרכיבים ומובילים קבוצות מחאה שכונתיות, קבוצות תמיכה שכונתיות, מעדיפה לא לרשום שמות כי במציאות ההטרלה הנוכחית – מרוב רצון להרים, זה עלול להוריד וגם כי האנשים והנשים פה בתל אביב, והאנשים והנשים בישראל – אלה שדוחפים, משקיעים, יוצאים לרחובות, שולחים חבילות עידוד, קשובים, רגישים ולא מפסיקים לעשות טוב. הם והן מובילים פה את האור והעתיד. וראוי להרים להם.

מה יהיה?
וואו, מאוד מקווה שיהיה טוב, אנחנו ברצף של שנים מאתגרות מלאות כאב. אני מתבוננת בחברים וחברות שאיבדו את היקר להם מכל ב-7.10 ורואה איך הם והן ממשיכים. אני מסתכלת על הילדים שלי ועמלה לבנות להם מציאות טובה יותר. בשנים האחרונות הבנתי שתקווה היא מיומנות ומשהו אקטיבי שצריך לעבוד עליו. לחלום, לדמיין עתיד טוב יותר ולקום לעשות. ברגעים שאני דואגת, ויש כאלה רבים, מפגש עם אנשים מחזיר לי את התקווה שנעשה פה טוב יותר.

• העיר שלי
• בפנוכו
• הצפון הישן
• אמנויות לחימה
• מוזיאון ארץ ישראל
• גן העצמאות
• שבילי אופניים

יום כיפור הוא, כידוע, גם חג האופניים, ורגע לפני שהוא יוצא לדרך ורגע אחרי שחודש האופניים העירוני בספטמבר הגיע לסיומו, מבשרת לכבודו עיריית תל אביב-יפו על חמישה שבילים ומקטעים חדשים לרכיבה שנוספו ויתווספו ברחבי העיר. אלה מצטרפים אל רשת שבילי האופניים הקיימת, אשר מונה כעת כ-188 ק"מ (לקראת יעד של 250 ק"מ עד שנת 2030) ומאפשרת לרכוב בנוחות ובבטחה בחלקים הולכים וגדלים של העיר. קבלו את השבילים החדשים שלכם וצאו לרכוב:

1. שביל אופניים ברחוב ארלוזרוב

רחוב ארלוזרוב, המשתרע מתחנת הרכבת במזרח ועד רחוב הירקון במערב, הוא אחד מצירי שבילי האופניים העתידיים החשובים בעיר. המקטע שבין דיזנגוף לבן יהודה נפתח לא מזמן, והוא מתחבר לשביל הקיים ממערב לבן יהודה (ארלוזורוב וישראל פרי). מדובר על שביל נגד תנועת הרכבים, כך שברחוב ניתן יהיה לרכוב דו-סטרית. נכון להיום, אין שבילים רבים כאלו בעיר (שינקין, ברנדייס, ארלוזורוב, מערב בוגרשוב, חלק מאלנבי), אולם אלה ילכו ויתרבו עם השלמת העבודות של נת"ע. בנוסף, בימים אלה מתבצעות עבודות לחידוש השביל במקטע שבין בן יהודה לרחוב זלטופולסקי.

2. שביל אופניים ברחוב יהודה הימית

רשת שבילי האופניים ביפו טעונה שדרוג ושיפור, מה שלא פשוט בכלל לאור תשתית הכבישים והרחובות הצרים של הרובע, ובעיקר בצירי התנועה המרכזיים סביב שוק הפשפשים ורחוב יפת. לאחרונה נפתח לתנועה שביל יהודה הימית, אשר ממשיך את שביל נמל יפו במעלה הרחוב עד מעגל התנועה ביהודה מרגוזה. המשך השביל עד דרך בן צבי מתוכנן לביצוע בשנתיים הקרובות.

3. שביל האופניים בשדה דב

לאחרונה נפתח מחדש שביל הולכי רגל ואופניים המחבר בין רחוב לישנסקי לטיילת הצפונית. השביל הושק לראשונה ב-2020 ונפתח ונסגר זמנית לצורך ביצוע עבודות סלילה ופיתוח לטובת ציר אבן גבירול החדש. הציר החדש, המחבר בין צומת ש"י עגנון בדרום וצומת פרופס בצפון, מהווה עורק תנועה ראשי ומשמעותי והינו חלק מפיתוח מתחמי שדה דב אשר לאורכם עתיד לעבור גם הקו ירוק של הרכבת הקלה.

4. סלילת שביל אופניים ברחוב העלייה

אנחנו עוד לא שם, אבל רחוב העלייה הוא חתיכה חסרה רצינית ברשת שבילי האופניים, וזה הולך להשתנות: בימים אלה החלה סלילת שביל אופניים ברחוב העלייה, והעבודות עליו יימשכו כ-10 חודשים. מעט דרומית לו מבצעת חברת נתיבי איילון שביל אופניים ברחוב שוקן במסגרת פרויקט "מהיר לעיר"; וצפונית לו השלימה לאחרונה חברת נת"ע שביל אופניים באלנבי, במסגרת עבודות הקו הסגול של הרכבת הקלה. העירייה תשלים את המקטע העיקרי בין מטלון לסלמה, כשבטווח הזמן המיידי יתחבר שביל העלייה לשבילי שוקן ומטלון, ואילו בהמשך יתחבר לשביל העלייה גם לשביל בגין.

5. סלילת שביל אופניים בקינג ג'ורג' בין רש"י לשדרות בן ציון

לאחר שהושלם המקטע ברחוב המלך ג'ורג' בין רחוב רש"י לרחוב בעלי המלאכה, החלה בימים אלו העבודה על המקטע בין רחוב רש"י לשד' בן ציון. במסגרת העבודות על המקטע יורחב גן מאיר לכיוון הרחוב, והשקמים שנמצאים כיום על אי תנועה במרכז הכביש יהפכו להיות חלק מהמדרכה המרווחת. חידוש הרחוב יהפוך אותו למרחב הליכתיות אטרקטיבי, כאשר הפרויקט כולו עתיד לייצר נגישות טובה יותר באמצעים רכים (הליכה ורכיבה) לכיוון לב העיר ולתחנת הרכבת העתידית בכיכר מגן שברחוב אלנבי. בחודש הבא צפויות להתחיל עבודות במקטע הצפוני של קינג ג'ורג' מדיזנגוף ועד מסריק.

מעיריית תל אביב-יפו מבקשים לנצל את ההזדמנות לקראת הרכיבות המסורתיות של יום כיפור, בשיתוף הרלב"ד וארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, ולהזכיר להורים ולמבוגרים האחראים מספר כללים חשובים שיסייעו למנוע תאונות מיותרות לפני ותוך כדי הרכיבה (עוד מידע על רכיבה עירונית בטוחה כאן):

לפני הרכיבה:​

1. לבדוק את תקינות הבלמים והצמיגים.
2. להתאים את גובה מושב האופניים לגובה המתאים כאשר קצות האצבעות נוגעות ברצפה.
3. חובה להשתמש במחזירי אור על האופניים כדי שמשתמשי דרך אחרים יוכלו לראות אותך.
4. רכיבה על אופניים צורכת אנרגיה מהגוף ובשעות החמות עשויה לגרום להתייבשות. חשוב להצטייד במים למקרה חירום.
5. מומלץ לתאם רכיבות עם אנשים נוספים ולא לרכוב לבד וכן להצטייד בטלפון למקרה חירום.

במהלך הרכיבה:

1. להימנע מרכיבה בכבישים סואנים ומרכזיים מאוד. יותר מכוניות נוסעות בכבישים ביום כיפור מאשר בעבר, והנסיעה בכבישים ראשיים טומנת בה סיכון רב.
2. מומלץ לרכוב בפארקים ובטיילות של עירנו שם נהיה מוגנים: פארק גני יהושע, פארק בגין, טיילת החוף ועוד.
3. חובה לחבוש קסדה בכל זמן הרכיבה על האופניים.
4. לשמור מרחק רכיבה ממשתמשי הדרך האחרים ובייחוד רוכבי אופניים, קורקינטים, סקטים, רולרבליידס וכו'.
5. רצוי מאוד לרכב במקומות אליהם יכולים כוחות הצלה והחילוץ להגיע מהר וללא בעיה. לכן רצוי להימנע מרכיבה בשטח, באזורים מרוחקים מיישובים מבודדים.
6. מומלץ לא להסתכן ולנסות לעלות מדרכות או מכשולים אחרים במידה ואינכם מיומנים.

למידע נוסף על כללי רכיבה נכונה באתר העירוני:

• הבועה
• יום כיפור
• אופניים
• שבילי אופניים

>> שירה קמרד היא אמנית וציירת מוערכת שחיה ופועלת בתל אביב (תעקבו) – אבל תערוכת היחיד החדשה שלה, "הצפה זמנית", מציגה דווקא בבית האמנים ירושלים. בתערוכה מציגה קמרד עבודות חדשות שיצרה בשנה האחרונה, המתארות סצנות ליליות אפלוליות, זרועות אורות מנצנצים ככוכבים מלאכותיים. עבודות אלו ממשיכות את עיסוקה העקבי במופעי האור בציור.כדאי לראות.

1. פארק וולפסון

מקום שמלווה אותי מגיל 15, מהתקופה שלמדתי בתיכון רמת גני לא רחוק והייתי מגיעה אליו אחרי הלימודים לקרוא ספרים ולשמוע מוזיקה באוזניות. אני אוהבת את זה שהוא בנוי על גבעות ולא שטוח כמו פארקים אחרים ובכלל יש לו קסם מיוחד, וגם ציירתי אותו לא מעט פעמים. בתור מישהי שלא מזדמן לה לצאת לטבע יותר מדי בעקבות היעדר רישיון נהיגה, הוא הכי קרוב ללהוות תחליף למקום לנשום בו לאיזה רגע.

2. קריית המלאכה

סוג של הבית השני שלי כי הסטודיו שלי נמצא באיזור. אני לא כל כך מסתובבת ביותר מדי מקומות ובעיקר מעבירה זמן בסטודיו בערב, אז זה איזור משמעותי עבורי. רוב הגלריות הן באיזור וכשיש פתיחות תערוכות מעניינות בימי חמישי נגיש לי לקפוץ אליהן אחרי שאני מציירת, שזה גם מגניב.

3. שבילי האופניים שבין פארק המסילה לחוף מציצים

קיוויתי לא להיות קלישאה ולא להזכיר את פארק המסילה, אבל לא הלך. מאז שפארק המסילה קיים החיים שלי קצת טובים יותר ואני פחות חוששת למות על הכביש מאיזה קורקינט לא צפוי שבא מהצד. כשאני צריכה אוויר או לנקות את הראש, איזו רכיבה עם אוזניות לאורך השבילים ועל הטיילת עושה את העבודה, עדיף לקראת שקיעה, וע"פ מחקריי זה הכי עובד עם האלבום Nowhere של Ride.

4. שדרות ההשכלה

עוד מקום אהוב עליי במזרח העיר בסוגת העצים והמרחב והשקט. זהו, אחלה מקום, אין לי עוד מה להגיד עליו, רחב וארוך מספיק בשביל לספוג אותו על שלל מדשאותיו וספסליו וברזיותיו לרבע שעה של הליכה או משהו כזה.

5. הצימר

בית לתרבות שוליים ובעיקר להופעות שוליים שמופעל על ידי מתנדבים ומשנה מיקומים מאז 2008. במהלך השנים לפעמים פקדתי אותו יותר ולפעמים פחות אבל אני תמיד שומרת לו מקום בלב, לו ולכל מועדון שנותן מקום לדברים יותר אלטרנטיביים.

מקום לא אהוב בעיר:

כל מקום שעובדים בו על הרכבת הקלה ושמצמצם את מרחב המעבר, והאמת היא שכל מקום שצפוף באופן כללי גורם לי להרגיש לא משהו.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
זה לא בדיוק מהזמן האחרון אבל כן קשור למאורע מהזמן האחרון – אני עוקבת באינסטגרם אחרי דנה מודן ואחרי שאלון אבוטבול נפטר היא שחררה שם לינק לסדרה מ-2008 שכתבה בהשתתפותו – "אבידות ומציאות". אני לא מוצאת הרבה סדרות שנוגעות לי ללב והסדרה הזו שאבה אותי. חשבתי עליה כל הזמן והסיפורים של הדמויות ליוו אותי.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
כוח או תקווה אני מקבלת מהומור, אז פרקים של "פילדלפיה זורחת" למשל לגמרי עוזרים לזה. בעצם אני לא יודעת אם 'תקווה' זו המילה הנכונה בהקשר לדמויות שם. אבל זו עדיין סדרה שעושה לי טוב.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
לתרום ל'מטה להשבת החטופים והנעדרים'. וגם לכל ארגון שקשור לעיתונות חופשית, דבר שמרגיש כמו זן הולך ונכחד בימינו.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
בתכלס לכל מי שמצליח לקום בבוקר ולהמשיך את השגרה.

מה יהיה?
אני לא אופטימית לצערי' ואני חושבת שהמקום הזה כמו שהכרנו אותו הסתיים ולא יחזור להיות כמו שהיה. אני כל הזמן בתחושה שעוד כמה שנים כולנו נצטרך למצוא דרכים לברוח למקומות אחרים.

• העיר שלי
• אמנות ישראלית
• פארק וולפסון
• קריית המלאכה
• פארק המסילה
• שבילי אופניים

כן, כולם סובלים קשות מעבודות הרכבת הקלה ומקדחת ההתחדשות העירונית שאוחזת בחלקים נרחבים בעיר, אבל מדי פעם אפשר להציץ בין האבק והשיפוצים ולדמיין ללא מאמץ רב עתיד אורבני טוב יותר להולכי רגל ורוכבי אופניים. זה עתיד עם מדרכות רחבות, נתיבי דו-גלגלי מופרדים, רכבת קלה שתפעל מתישהו, ורשת שבילים שמתחילה להתחבר באופן שהופך אותה לדרך הכי יעילה ומהירה להתנייד בתל אביב-יפו. ואחד המקומות הראשונים שבהם אפשר לקבל הצצה כזאת הוא שביל האופניים החדש של רחוב אלנבי.

>>איפה הביף? הדיל הבשרי המשתלם בעיר מצא מקום קבוע בשרונה מרקט
>>קוצפים על הטרנד: פופ-אפ חדש עם הקפה הקוריאני שמשגע את טיקטוק

במהלך הסופ"ש האחרון פתחה עיריית תל אביב-יפו לתנועה מקטע נוסף שלשביל האופניים ברחוב אלנבי, במקטע שבין רחוב מונטפיורי לשדרות רוטשילד. מדובר בסך הכל בתוספת של כ-200 מטרים לשביל שכולל כבר 1,200 מטרים לאורך הרחוב, בהמשך למקטע שבין רחוב בית השואבה לרחוב מונוטיפיורי שנפתח בחודש פברואר. החדשות הגדולות הן שבחודש הקרוב ייפתח גם המקטע האחרון בשביל אלנבי, מדרום ליהודה הלוי, שיתחבר לשביל המתוכנן ברחוב העלייה ומשם לשביל המבוצע בימים אלו ברחוב שוקן.

שביל אלנבי יהיה גיים-צ'יינג'ר משמעותי לרוכבים בלב העיר, ויוביל כך בנוחות ובביטחה את הרוכבים החל מהמפגש של אלנבי עם הטיילת בכיכר הכנסת (מגדל האופרה) ועד צומת אלנבי-העלייה, כשעל הדרך הוא מתחבר גם עם שביל רוטשילד ונהנה מחיבוריות גם לציר פארק המסילה. בהמשך, כאמור, הוא יתחבר גם עד לדרך קיבוץ גלויות בדרום העיר.

במקביל, ממשיכה העירייה להרחיב את רשת האופניים גם באזורים נוספים וקריטיים בעיר, כשלאחרונה נפתח לתנועה שביל האופניים לאורך רחוב ראול ולנברג ברמת החייל, בקטע שבין רחוב דבורה הנביאה לבין רחוב הברזל; מדובר כמובן באזור הכניסה הבלתי נסבל והפקוק תמיד של השכונה ואזור המשרדים שלה, כשבמקום רצועת ההליכה והרכיבה המשותפת שהייתה במקום, בוצעו לאחרונה על ידי נת"ע מדרכה ושביל אופניים דו-סטרי מופרדים המשתרעים לאורך כ-1.2 קילומטרים.

בימים אלה החלו גם העבודות על שביל האופניים הייעודי בטיילת רידינג שיימשכו עד אביב 2026, במקטע שבין המגדלור לקצה הצפוני של מעגנת רידינג. אורך מקטע השביל העתידי כ-600 מטרים, ולאורכו יינטעו כ- 300 עצים עמידים לתנאי קו ראשון של חוף הים. הפרויקט ישלב גם מדשאות ואלפי שתילים של צמחיה מקומית המותאמת אף היא לחוף הים. השביל החדש יאפשר לרוכבים לרכוב בנפרד מהולכי הרגל צפונה לעבר טיילת תל-ברוך (כיום רצועת ההליכה משותפת עם הרוכבים).

• הבועה
• שבילי אופניים
• רחוב אלנבי
• רמת החייל
• טיילת הפארק החופי
• הרכבת הקלה

>> אלכס סספר הוא אמן דפוס שהגיע לתל אביב מברזיל, מוזיקאי ומנהל סטודיו ההדפס בת"א תרבות המחוגה. בימים אלה הוא משחרר את "EARFLOSS: The Brazilian issue", פנזין המסקר 100 אלבומי ויניל וקסטות שיצאו בתקופת הדיקטטורה הצבאית ברזיל בשנות השמונים והתשעיo. ההשקה, שתיערך ב-13.6 בת"א תרבות המחוגה, כוללת הרצאה זוגית לצד אלכסנדרה ברגונטי – מוזיקאית ומפיקה שפעלה בסצנת המוזיקה של ברזיל באותה תקופה.כדאי לכם לעקוב.

>> חורשה ללא שם וגינה מפעימה שסגורה לציבור // העיר של ניקו טין
>> המפלט המושלם והמקום הכי ורסטילי בעיר // העיר של דורי בן אלון

1. טראש אדיקשן

חנות איקונית, מוכרת בעיקר חולצות עם הדפס רשת ידני ופרינטים בלעדיים בסגנון DIY אמיתי, לצד מגוון רחב של ספרים, פנזינים, תקליטים וקסטות של אמנים עצמאיים מקומיים. זאת נקודת מפגש הכרחית למי שרוצה להיחשף לאירועי אנדרגראונד של אמנות ומוזיקה בעיר. המקום הזה מחבר בין לייבלים, אמנים ופרויקטים – אם זה דרך ריליסים בשיתופי פעולה או פשוט האנגים עם די.ג׳ייז.
אלנבי 46

2. ענן

לדעתי, הבר-חלל-עם-חנות-תקליטים הכי טוב בעיר כרגע. במהלך היום זה בית קפה מעולה עם תערוכות של אמנים מקומיים, ובלילה הוא מארח די.ג׳ייז מצוינים עם סגנונות מגוונים ושירות מדהים. מבחר התקליטים תמיד בטופ ואצור בקפידה, וכולל הרבה ריליסים עכשוויים של ז׳אנרים שלא בהכרח מגיעים למיינסטרים.
רענן 36

3. ת"א תרבות המחוגה

חלל תרבות בפלורנטין שכולם צריכים לבקר בו. יש בו תחנת רדיו אונליין, סטודיו הדפס, סדנאות, חנות להוצאות עצמאיות וארכיון פנזינים. עומר שיזף, המוח שמאחורי המקום, הוביל יוזמה התנדבותית נהדרת שהתחילה רק יומיים לאחר שבעה באוקטובר, הגיעה לאלפים, והייתה מעוררת השראה.
המחוגה 13

4. ספריית המוזיקה של פליציה בלומנטל

ספריית מוזיקה שחיברה – ועדיין מחברת – בין מוזיקאים ואמנים רבים בעיר. אחרי שעברתי לכאן ביקרתי שם הרבה ואני מזמין את כולם לבקר במקום, שגם עבר שיפוץ לאחרונה – והפך לשימושי עוד יותר. החלל מציע מופעים ומבחר מצוין של תקליטים, ספרים, והוצאות שקשורות למזיקה – עכשווית, או בהרבה סגנונות אחרים. רק הבניין לבדו שווה את הביקור.
פליציה בית לאמנות הצליל, ביאליק 26

5. חוד המחט

מקום שקיבל אותי בחום כשרק הגעתי לתל אביב. במהלך היום הם מגישים סנדוויצ'ים מעולים וקפה. בלילה הוא הופך לבר עם סטים של די.ג׳ייז שמנגנים טווח רחב של סגנונות, מרגאיי ועד מוזיקה לטינית וג׳אז. בימי שני ושלישי יש פיצה מצוינת. המקום מתפקד גם כחנות תקליטים עם מגוון יפה של ג'אז ומוזיקה ברזילאית.
דיזנגוף 225

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

כרוכב אופניים – וכמישהו שמאמין שאופניים הם חלק הכרחי בהתניידות אורבנית – הייתי משקיע יותר תשומת לב בנתיבי האופניים בעיר. מוודא שהם מתוחזקים היטב ומסודרים טוב יותר, במובן של איך הם משתלבים עם מדרכות והולכי רגל, והאופן שבו הם חולקים את המרחב עם תחבורה חשמלית. וגם: באזורים שעוברים שיפוץ, צריך להיות יותר שילוט ואמצעי זהירות.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
בהתחשב בכל הקשיים בשנתיים האחרונות, פסטיבל הפנזינים, ״The FUN FUN Festival״, שארגנו יוסי וג׳קי והתארח ביונג יידיש (חלל נהדר ומסקרן), באמת שימח אותי. ההפקה, הכבוד, המפגש בין האנשים, התוכן שהוא הציג – לצד מופעי המוזיקה והשירה – באמת חיממו לי את הלב.

פאן פאן פסטיבל, ציור קיר של דנה דקטור בתמח"ת, קומה 5 (צילום: פייסבוק/THEFUNFUNFEST)

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הסרט על אדם יקותיאלי, know hope, של עומר שמיר. אדם הוא אחד האמנים הישראלים הראשונים שפגשתי עוד ב-2008. אני מעריך אותו באופן עמוק כבן-אדם, כאמן וכאקטיביסט. לראות את הסרט, ולהבין דרכו את גוף העבודות שלו מהשנים האחרונות, היה מעורר השראה וגרם לי לחשוב הרבה על איך להמשיך להיאחז בתקווה.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
ללא ספק, הקולקטיב תרבות של סולידריות– על כל המעורבות החברתית שלהם, במיוחד בתרומות מזון למי שצריך אותן.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
יניב שרון מטראש אדיקשן. הוא היה האדם הראשון שפגשתי כשהגעתי לתל אביב ביוני 2020. תמיד מראה אהבה ומודעות, תמיד עוזר לחבר בין כולם מסביבו באופן הכי חיובי, ותמיד עם תשוקה אמיתית לעיר הזאת. ברגע הזה שאנחנו חיים בו עכשיו, הוא האחד שאני רוצה להציג לעולם – ה"אח" שלי שהחיים נתנו לי בישראל.

מה יהיה?
עדיין יש לי אמונה, ועמוק בפנים אני יודע שיש תקווה לימים טובים יותר. זה תלוי בנו.

• העיר שלי
• ת"א תרבות המחוגה
• דפוס
• טראש אדיקשן
• ענן בר
• חוד המחט
• מרכז פליציה בלומנטל
• שבילי אופניים