אם צריך עדות נוספת למעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, הקולינריה מביאה עוד חיזוק לתחושת הבידוד. דירוג המסעדות הטובות ביותר באזור המזה"ת וצפון אפריקה לשנת 2026 מטעם מדריך 50Best Restaurants שפורסם אמש (שלישי), אינו כולל אף מסעדה ישראלית, אפילו לא אחת. במקום הראשון זכתה מסעדת Khufu’s ממצרים, ואת שאר הפרסים קטפו מסעדות מדובאי, ביירות, ערב הסעודית ואבו דאבי.
>>אני מקלאבין: בית קפה שיקי במיוחד נפתח בשינקין עד השעות הקטנות

דירוג Middle East & North Africa’s 50 Best Restaurants הושק בשנת 2022 כהכרה בפוטנציאל הקולינרי באזור המזה"ת וצפון אפריקה. בתהליך ההצבעה מתבקשים 250 איש מ-19 מדינות ברחבי האזור – כתבי אוכל, מבקרים, שפים, מסעדנים ופודיז, שנבחרו בזכות היכרותם עם סצנת המסעדות המקומית – להצביע לעשר מסעדות, ארבע מהן לפחות מחוץ למדינת המגורים. באותה השנה הראשונה, נכללו בדירוג לא פחות משש מסעדות מישראל. למקום הראשון דאז, מבין הישראליות, הגיעה מסעדת OCD של שף רז רהב, שהתמקמה במקום השלישי המכובד – ואחריה הופיעו ג'ורג' וג'ון (אז עדיין בהובלת שף תומר טל) במקום התשיעי, הבסטה (מקום 14), אנימאר (17), פסקדו מאשדוד (24) ומלגו ומלבר של שף מוטי טיטמן (40) סגרו את הרשימה.

השנים הבאות שיקפו שינוי קל, אך הנציגות הישראלית עדיין תפסה מקומות מכובדים: בשנת 2023 מסעדת a של שף יובל בן נריה נכנסה היישר למקום ה-24, ומסעדת OPA של שף שיראל ברגר קטפה את תואר "One to Watch Award" (מסעדות שצריך לעקוב אחריהן). בשנת 2024 התפרסם הדירוג ללא הטקס הנוצץ שנלווה לו, כי מארגני האירוע הודיעו שהם סבורים שאירוח טקס פרסים חגיגי ואירועים נלווים אינו ראוי בעת הזו, ובכל זאת שיבצו את OCD במקום העשירי המכובד. אחריה דורגו ג'ורג' וג'ון (מקום 20), נומי בכפר מונאש (25), אנימאר (26), מלגו ומלבר (34) ו-OPAי(43).

לקראת ההכרזה על פרסום הרשימה לשנת 2025 עודכנו המסעדות הישראליות כי הן נשארות בחוץ. גורם המקורב לארגון מסביר כי בשנתיים האחרונות הוכנס לתקנון 50 בסט חוק המחייב כל מסעדה שנכנסת לדירוג לקבל קולות משתי מדינות נוספות לפחות, בנוסף למדינת המקור. "למעשה, פיפטי בסט עובר שינוי לכיוון מדריך יותר תיירותי, כשהדגש הוא על בידול ממישלן, וזאת לבקשת נותני חסות מרכזיים שהם לשכות תיירות כמו האמירויות, הונג קונג, ברזיל ועוד". אותו גורם מוסיף ש"בגלל המצב אין כמעט הצבעות של חברי אקדמיה מהמדינות השכנות, ולכן המסעדות הישראליות המעולות שלנו נותרות מחוץ לדירוג".

פרט לשנמוך המעליב, פרסום הדירוג אינו מעורר יותר מדי אמוציות בביצה המקומית. ההכרה בהשפעת הפוליטיקה האזורית ואינטרסים כלכליים בתוספת זרם דליל מאוד של תיירים מעבירה את מרכז הכובד לקהל המקומי, שממילא מסתמך על מקורות מידע אחרים. שף רז רהב, בעל ההישג הנכבד ביותר, מודה שמבאס לראות את המסעדות הישראליות מחוץ לדירוג בפעם השנייה ברציפות, ומזכיר שמאחורי המדריך עומדים מנוע כלכלי ואג׳נדה עסקית. "כנראה שהארגון לא רואה כרגע פוטנציאל תיירותי במדינת ישראל, ובכך גם לא פוטנציאל כלכלי – ואלו חלק מהסיבות שאנחנו מוצאים את עצמינו בחוץ שוב. אני שמח מאוד על השנים שהיינו חלק ומקווה שיגיעו מדריכים נוספים עם שיקולים שונים, לראות את מה שאנחנו יודעים, שהקולינריה בארץ נהדרת ומפתחת ומרגשת שאין כמותה".

תגובת דובר Middle East & North Africa’s 50 Best Restaurants:
"כל המסעדות ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה, כולל אלו שבישראל, נותרו כשירות להיכלל בדירוג. הרשימה משקפת את הקולות הקולקטיביים של מומחי מסעדות אנונימיים, בהתבסס על המקומות בהם טיילו וסעדו במהלך תקופת ההצבעה. בהינתן הסכסוך והמתחים המתמשכים באזור, דפוסי הנסיעה הושפעו, מה שמשפיע בהכרח על ההצבעה ובסופו של דבר על השאלה אילו מסעדות יופיעו בדירוג של שנת 2026. ארגון '50 Best' אינו משפיע על החלטות הצבעה אישיות, ומחיל את אותה מתודולוגיה בעקביות בכל המדינות. בנוגע לייצוג עתידי, '50 Best' נותר מחויב להכרה בכישרונות הקולינריים הטובים ביותר באזור ולשימוש בפלטפורמה שלנו כדי להציג מצוינות בענף האירוח. הארגון אינו נוקט בצעדים נוספים או מעדיף מדינה כלשהי, שכן הדבר יפגע ביושרה ובאמינות של תהליך ההצבעה. בעוד אנו מכירים בכך שאקלים פוליטי והגבלות נסיעה יכולים להשפיע על דפוסי ההצבעה בשנה נתונה, אנו מחילים את אותה מסגרת בכל האזורים ונותרים מחויבים להוגנות, שקיפות והזדמנות שווה לכל המוסדות הכשירים. אנו בוחנים את מתודולוגיית ההצבעה שלנו באופן שוטף כדי להבטיח שכל הדירוגים יישארו אמינים ומשקפים חוויות סעודה אמיתיות ככל שהנסיבות מתפתחות".

• אוכלים שותים
• 50best
• מסעדות
• שפים ישראלים בחו"ל

אנחנו, שעוקבים פה אחר הקריירה המשוגעת של אייל שני כבר איזה 35 שנים, יודעים שהוא תמיד פלירטט עם המטבח האיטלקי מהצד הים תיכוני שלו, עם פוקצ'ות שהיו לאגדה, פיצות שמתדלקות את התדר ואפילו ספגטי בולונז שנכנס לתוך פיתה (תמורת מנה נסכים שלא להלשין למקורותינו בחו"ל). אבל עכשיו, לראשונה, המאסטר שף הכי פואטי בפריים טיים פותח מסעדה איטלקית. קוראים לה "בלה", ולצערכם היא לא ממוקמת בתל אביב וגם לא בישראל, אז נעביר את רשות הדיבור לחברות מ-Time Out Miami:

>> אלכוהול זה לא הכל: 40 הברים הכי מומלצים לבילוי בתל אביב
>> לאכול את תל אביב: 39 מסעדות הקז'ואל דיינינג הכי מומלצות בעיר

"השף הישראלי המפורסם אייל שני, הידוע בפרשנות שלו למטבח הים־תיכוני והאירופאי־מזרח־תיכוני, נכנס השבוע לעולם האיטלקי פול-טיים, עם פתיחתה הרשמית של מסעדתו החדשה "בלה" במלון ליברטי פארק (לשעבר סאות’ ביץ’) במיאמי.

"על פי הקונספט, המסעדה החדשה מושפעת מדמותה של איטלקיה דמיונית בשם בלה, כמובן. "האנרגיה של בלה קורמת עור וגידים דרך תפריט המחבר בין המסורת האיטלקית לבין פילוסופיית הבישול הייחודית של שני, המבוססת על חומרי גלם", נכתב בהודעה הרשמית לעיתונות. המסעדה, שתיפתח רשמית היום (חמישי, 29.1), משלבת חלל פנימי וחיצוני, ותציג תפריט שנבנה בשיתוף פעולה עם ויקטור גוטהלף, השף הראשי של פורט סעיד – קונספט נוסף של שני, הפועל בניו יורק ובתל אביב.

"בגזרת האוכל, הסועדים יכולים לצפות למנות אנטיפסטי שיגיעו משולחן מרכזי בחלל, ולאחריהן מגוון רחב של פסטות עבודת יד (חשבו על ראגו, פומודורו, פלפל שחור ועוד), סלטים, מאזטים של ירקות ופירות ים, שניצלים (בכל זאת, שני נחשב למלך השניצלים בצד הזה של האוקיינוס האטלנטי), מנות סטייק, מנות דגים שלמים ועוד.

"מי שמכיר את שאר המסעדות של שני לא יופתע לגלות שגם כאן ילוו את מנות התפריט תיאורים שובבים ומלאי דמיון. בין התיאורים שיזכו לתשומת לב ניתן למצוא אזכורים כמו 'מח עצם של דינוזאור', 'שניצל ענק באמת (תאמינו לי)' ו'טליאטלה ביתית עם פלפל שחור מדגסקרי מכאיב ששורף את הפה'.

"אך גם אם האוכל ב'בלה' צפוי למשוך כותרות, אי אפשר להתעלם מהעיצוב המרהיב של החלל, פרי יצירתה של ורוניקה משען. המסעדה עוצבה כך שתרגיש כמו פיאצה איטלקית, עם חצר פנימית במרכז החלל ומזרקה המזכירה את פונטנה דל קרצ’ופו שבפירנצה. בקיצור, ביקור ב'בלה' עשוי להזכיר לכם שהגיע הזמן להזמין כרטיס טיסה לאיטליה".

• אוכלים שותים
• אייל שני
• מיאמי
• מסעדות איטלקיות
• שפים ישראלים בחו"ל

המסעדה החביבה על סצנת האוכל של מיאמי היא ללא ספק Motek. ואיך לא, הרי השם מתורגם למותק (Sweetheart) בעברית. מותק, שנולדה ב"עיר הקסמים" מיאמי, היא מסעדה כשרה בסגנון ים תיכוני עם אווירה תל אביבית שכבשה את דרום פלורידה, ואף מעבר לכך, עם פלאפל, קבב ושקשוקה שניתן למצוא ברחבי פלורידה – בסניפים בקורל גייבלס, בריקל, דאונטאון מיאמי, סאות' ביץ', מיאמי ביץ', אוונטורה ובוקה רטון. אך כעת לראשונה הצוות יצא אל מחוץ לגבולות המדינה עם המבט נעול בעוצמה על התפוח הגדול.
>>חלום מטוגן: 11 כריכי קריספי צ'יקן הכי מומלצים בתל אביב

לאחר חודשים של ציפייה, מותק מצאה בית בשכונת פלאטאיירון שבניו יורק, שם נחתה ב-15.9. המייסד מאחורי הקונספט הים תיכוני, צ'רלי לוי הישראלי לשעבר, ידע שהגיע הזמן להציג את מותק גם בביתו השני."ביליתי 20 שנה בניו יורק לפני שמיאמי הפכה לבית שלי", אמר לוי בהודעה לעיתונות. "מיאמי מכונה לעיתים הרובע השישי של ניו יורק, ולכן ההתרחבות לכאן מרגישה כמו צעד טבעי. בנינו קהל נאמן בפלורידה, ולאחר אינספור בקשות להביא את מותק לניו יורק, עכשיו זה הזמן הנכון".

מותק הביאה פיסה מהשמש של פלורידה לניו יורק, באופן כמעט מילולי. חלקה הפנימי זוהר כמו בית על חוף הים התיכון, עם נגיעות של צהוב שמשי בריהוט ועל הקירות, מלווה בסבך של גפנים ירוקים שמנוקדות בפרחים צהובים. סימן היכר של המותג – מכונית צהובה בסגנון רטרו – עשתה גם היא את דרכה מצפון, וחונה בגאווה ליד הכניסה. רשת המסעדות הוקמה על ידי לוי בשנת 2020 בפלורידה, ומאז התפשטה ל-7 סניפים, מותג אוכל רחוב בשם "יאללה מותק", וגם מאפייה בשם "שומשום", שבהמשך תיפתח גם היא סניף ראשון בניו יורק.

המנות הראשונות כוללות מבחר מהמועדפים המוכחים שלהם, כמו לבנה, טאבולה וחומוס עם תוספות כמו פטריות, בצל מקורמל או חציל קלוי – כולם מוגשים עם צלחות של פיתה רכה שנאפית טרי במקום. המנות העיקריות כוללות שווארמה כבש, שניצל עוף פריך עם איולי חריסה, לצד הכנות של דגים שלמים, כולל לברק או דג בס צ'יליאני. בורגר העראייס עטור הפרסים שלהם (הערת המתרגם: כן, הם קוראים לזה המבורגר) הגיע גם הוא – על בסיס קבב קופטה לבנוני כשרה, הבשר נאפה בתוך פיתה לפני שהוא זוכה לזילוף של טחינה ואיולי חריסה.

מדובר במסעדה ללא שום שמני זרעים, שכן כל סניפי "מותק" משתמשים רק בשמן זית, שמן אבוקדו או חמאה אמתית. עם 7 סניפים בפלורידה והסניף הראשון בניו יורק, חמישה סניפים נוספים מתוכננים להיפתח בעיר במהלך השנה הקרובה, כשהשכונות וויליאמסבורג והאפר-ווסט סייד נמצאים באופק. עד אז, בסניף הראשון אפשר למצוא גם מבצעי ארוחות ב-5 דולר, וספיישלים של בראנץ' לאורך כל היום.
מותק,I928 Broadway, New York, NY
הכתבה פורסמה במקום במגזיןטיים אאוט ניו יורק.

• אוכלים שותים
• שפים ישראלים בחו"ל
• ים תיכוני
• מסעדות בניו יורק
• ניו יורק

זה לא זמן טוב להגיד שאתה מישראל.
שואלים אותי הרבה למה דווקא אתונה. למה בחרתי לפתוח מסעדה דווקא פה, באתונה.

האמת? חיפשתי הרפתקה. רציתי לעבוד במקום שהוא לא "הבית", לא המובן מאליו. להוריד הילוך. ללמוד מקום אחר מבפנים. תמיד כשאני מסביר לחברים בישראל למה דווקא אתונה, אני אומר שזה כמו לעבור לאילת – רק במאה יורו ובשעה וחצי טיסה. מרגיש קרוב, ועדיין שונה לחלוטין. וכשמגיעים לכאן, אי אפשר שלא לשים לב להבדל. בארץ כולנו חיים בהילוך חמישי – רצים ממקום למקום, רוצים עוד כסף, רוצים להצליח, משווים, מנסים להספיק הכל. כאן, ביוון, חיים בניוטרל. וזה מדבק. אבל אני לא מסוגל לעבור לניוטרל מוחלט, אז התפשרתי על הילוך שלישי. ופתאום הבריאות השתפרה, הלחץ ירד, השינה השתפרה, אפילו השיער הפסיק לנשור.
טוב… לפחות עד שפתחתי את המסעדה.

אחרי שפתחנו את המסעדה, התחלתי להבין איך הדברים באמת עובדים פה. מה שנראה פשוט מהצד – מתגלה כמורכב ברגע שאתה בפנים. זו הייתה תקופת "שכר לימוד" במלוא מובן המילה. להתנהל כאן בתחום המסעדנות זה לא פשוט בכלל. זו לא אותה הישרדות כמו בישראל, זו גרסה אחרת, עם חוקים אחרים וסביבה אחרת. בכל שבוע נפתחות כאן שלוש או ארבע מסעדות חדשות, והכול קורה בסקיילים גדולים: כתבים, טיקטוקרים, משפיענים, כולם בפעולה. אתה מוצא את עצמך שואל – איך אני בכלל מצליח לבצבץ מעל כולם? איך יודעים שאני קיים? פה אין לנו "מערכת" שתומכת בך. אם העסק מפסיד – עדיין תשלם מיסים על ההכנסות. מע"מ? אולי יוחזר בעוד שנתיים, אם בכלל. בלי ריבית, כמובן. עלות העובדים לא הגיונית – השכר נמוך, אבל ההוצאות על הביטוחים, הדוחות והתוספות יקרות מאוד.

>> הכריכים הגיעו לנמל יפו: שרי אנסקי מצד אחד, כריכי דלי מצד שני
>> ביום הוא בית קפה די רגיל, בלילה הוא הופך לבר ששובר את השוק

ועדיין, האתגר הכי עמוק הוא לא בירוקרטי. הוא רגשי.
אני לא תולה דגל בכניסה למסעדה. לא כותב "בעלות ישראלית" בתפריט, אבל הזהות הישראלית שלי מלווה אותי כל הזמן – מול הלקוחות, מול העובדים, מול הספקים. ולא תמיד קל להיות ישראלי ב־2025, במיוחד לא באירופה. התעייפתי מלהסביר מה קורה בארץ. לחשוב איך הבן אדם שמולי יגיב אם אגיד "אני מישראל". להתלבט אם לשקר ולהגיד שאני מפורטוגל.
כן, כבר עשיתי את זה. והרגשתי מטופש.

כשישראל תקפה בסוריה בחודש שעבר, זה מה שהופיע להם בפיד – בלי הקשר, בלי רקע, בלי הסבר. למחרת כבר שמעתי תגובות מכל כיוון, כולל מהעובדים שלי: "ישראל התחילה עוד מלחמה". לפי מה שהם ראו בטיקטוק או בכותרות מרפרפות במדיה, ישראל פשוט הפציצה את סוריה – וזהו. הם לא שמעו על טבח הדרוזים, ולא על ההקשר הרחב יותר. על החטופים? בקושי שמעו. הם חשופים לעולם, רעב ומוות של ילדים בעזה ולא מעבר לכך, פשוט כי זה מה שהתקשורת המקומית מראה. אז אני שוב מוצא את עצמי מסביר, שוב מבקש שישאלו, ושיגבשו דעה מתוך רצון לדעת עוד ועוד.

זה לא תמיד עוזר, וזה מעייף. בהתחלה הייתי בגישה של הסברה וזה עובד, ואני תמיד ממשיך, אבל בשלב מסוים הם נחשפים לעוד מידע ואני מוצא את עצמי מסביר מחדש, וזה מעייף. לא מזמן הגיעה עיתונאית לכתוב כתבה על המסעדה. ביקשתי ממנה לא לציין שאני מישראל. אמרתי לה שאוכל, מוזיקה ומסעדנות – אמורים לחבר בין אנשים. אני לא רוצה שיגבשו על המקום דעה מראש רק בגלל שאני ישראלי. ואולי זה תמים. אולי כבר שופטים בכל מקרה.

בשלב מסוים אפילו שיתפתי פעולה עם רעיון מגוחך:
בשלב מסוים אפילו שיתפתי פעולה עם רעיון מגוחך: חברה טובה שלי פחדה שיחשבו שיש לה קשר לעסק שלי אם יראו שהיא מעורבת בפעילות עם המסעדה. היא אמרה שזה עלול לפגוע בה מקצועית. הפתרון? להעמיד פנים שאין בינינו שום קשר, כאילו זה עסק של מישהו אחר. אז במשך שבוע שלם שיקרתי – לעובדים, ללקוחות, לכולם. סיפרתי סיפור על בעלים חדש שמעולם לא היה קיים. עד שלא יכולתי יותר. פשוט הפסקתי.

ועכשיו, אנחנו פה. "ויה מאריס" היא מסעדה עם נשמה, עם חזון, עם המון לב. אני מאמין שמי שיגיע ירגיש את זה. אם אתם מגיעים הקיץ או בכלל לאתונה, בין טברנה לטברנה, בואו ליהנות מחוויה שונה עם טעמים מוכרים. האם להיות ישראלי באתונה פוגע לי בעסק? בטוח שכן. האם זו הסיבה שקשה לי יותר להיכנס לקליקה המקומית של בעלי המסעדות, השפים, הספקים? יכול מאוד להיות. כמו בארץ, גם פה יש מעגל סגור – קליקה של יוונים מהתחום שמפרגנים זה לזה, מקדמים אחד את השני, מעבירים המלצות. ואני? אני צריך לכבוש כל אחד בנפרד. זה לא פשוט וזה לא קורה מעצמו.
>> ויה מאריס, מיקונוס 10, אתונה.הזמנת מקום מראש כאן

• אוכלים שותים
• ישראלים בחו"ל
• שפים ישראלים בחו"ל
• אתונה
• טור אישי

זאת לא תקופה טובה במיוחד להיות בה שף ישראלי בחו"ל. המסעדות הישראליות שהתפרשו ברחבי אירופה וארה"ב והיו להיט קולינרי גדול לפני שבעה באוקטובר, מצניעות כעת את זהותן וסובלות ממתקפות BDS למיניהן, ונדליזם וסתם הערות אנטישמיות, מה שהופך את ההישג של השפים שמצליחים להחזיק אותן למשמעותי עוד יותר. במציאות הזאת, שף ישראלי עם כוכב מישלן הוא על סף המדע הבדיוני, אבל זה בדיוק מה שעשה אתמול שף גל בן משה בפעם השישית.

>> התל אביבים חזרו לוולט בזמן המלחמה. מה הם מזמינים?
>> עורף חזק: לונל נשארת פתוחה לישיבה. שהאיראנים יתפוצצו

בן משה, אחד הטאלנטים הגדולים שבקעו מתוך הקולינריה הישראלית, היה כמעט אנונימי בישראל כשפתח את מסעדת פריזם בברלין ב-2018, למרות שמסעדתו הברלינאית הקודמת, "גלאס", כבר זכתה להמלצה במדריך מישלן ולניקוד גבוה מאוד במדריך גו מיו. שנה אחרי פתיחתה של פריזם קיבל בן משה את כוכב המישלן הראשון שלו, והיה לשף הישראלי השני בהיסטוריה שזוכה לאות הכבוד העליון הזה (אחרי מושיק רוט על המסעדה שלו באוברפיין הולנד).

מאז מצליח בן משה לשמור מדי שנה על הכוכב שלו, הישג מרשים בהתחשב בעובדה שבמקביל הוא עומד בראש מסעדת פאסטל במוזיאון תל אביב, אליה הצטרפה לאחרונה מסעדת הסופר-פיין-דיינינג הסמוכה גרייס, שם מלהטט בן משה באופן שמזכיר מאוד את המסעדה הברלינאית שלו, עם כמה טוויסטים מקומיים מבריקים.

אתמול התבשר בן משה כי "פריזם" מקבלת את כוכב המישלן שלה גם לשנת 2025, ומיהר להודות לצוות וללקוחות שמלווים אותו לאורך השנים. "שש שנים. מה שנחמד בכוכבי מישלן זה שאתה יכול לחגוג אותם מחדש בכל שנה (כל עוד אתה טוב)", כתב בן משה. "אנחנו גאים מאוד לשמור על הכוכב שהרווחנו בצדק, אבל אלה מכם שמכירים אותנו יודעים שאנחנו דוחפים בכל הכוח כדי להוסיף עליו".

כזכור, לפני מלחמת שבעה באוקטובר ביקרו בישראל המבקרים של מדריך מישלן לקראת השקת הגרסה הישראלית שלו (שנגנזה מאז, תודה ביבי), ופאסטל של בן משה נחשבה לאחת המועמדות הבכירות בארץ לקבל את הכוכב הנכסף, לצד מסעדת a של יובל בן נריה, OCD של רז רהב, OPA של שיראל ברגר והיבה של יוסי שטרית. אולי אחרי המלחמה.

• אוכלים שותים
• גל בן משה
• ישראלים בחו"ל
• שפים ישראלים בחו"ל
• ברלין
• פאסטל