ג'ונתן מייג'ורס נעצר אתמול (שבת) על ידי משטרת ניו יורק בחשד שתקף פיזית אישה בת כ-30, כאשר על פי דיווחי התקשורת המקומית, מדובר ככל הנראה בבת זוגתו (שכן ההאשמה בגינה נעצר היא "אלימות משפחתית"). לפי הצהרת משטרת ניו יורק, בשעה 11:14 בבוקר התקבלה השיחה למוקד החירום. לשוטרים אמרה האישה שהותקפה, ואף פונתה לבית חולים עם "פציעות קלות לראשה וצווארה".

מייג'ורס נלקח למעצר, אך על פי דיווחי TMZ כבר שוחרר ממנו, ויעמוד בפני הדין בהמשך. דובר מטעם מייג'ורס מסר למגזין וראייטי כי "הוא לא עשה שום דבר רע. אנחנו מצפים לנקות את שמו ולבאר את כל זה", אך ההאשמות החמורות שעומדות כנגדו – הכוללות בין היתר "חניקה", "תקיפה" ו-"הטרדה" – בהחלט משאירים סימני שאלה בנוגע להמשך השתתפותו בפרנצ'ייז של מארוול. לא בכדי בסופ"ש האחרון שמו של עזרא מילר היה לאחד הנושאים הטרנדיים בטוויטר.

ג'ונתן מייג'ורס הצטרף ל-MCU כשגילם את קאנג הכובש (או בעצם, את "ההוא שנשאר", וריאצייה על קא- בעצם לא משנה, זה אותו שחקן) בסדרה "לוקי" מ-2021, ומאז היקום הקולנועי נע לעבר התנגשות עם הכובש האכזר שאמור להיות הת'אנוס החדש. הוא גם הספיק כבר להופיע ב"אנטמן והצרעה: קוונטומאניה", וצפוי להמשיך להיות הנבל המרכזי לפחות עד הסרט "הנוקמים: שושלת קאנג", שצפוי לצאת אי שם ב-2025. מעבר לכך, מייג'ורס כיכב בלהיט "קריד 3", ונמצא בראן קרייריסטי מרשים, כך שהאירוע בו היה מעורב מגיע בזמן קריטי עבור השחקן.

הסיבה ששמו של עזרא מילר צף בעקבות האירוע היא שגם DC עומדת בפני דילמה דומה לזו שמארוול יאלצו להתמודד איתה. מילר נעצר במהלך השנה וחצי האחרונות במספר מקרים של התנהגות לא הולמת, כשהשיא היה צו הרחקה מנערה בת 18, ועלה החשד שמילר תקף אותה מינית, ואף ביצע גרומינג לנערה מאז שהיתה בת 12. נכון להיום, DC עדיין מתכננים להוציא את הסרט בהשתתפותו של מילר. במארוול, כמובן, טרם הודיעו איך יתנהלו במקרה של מייג'ורס.

• המסך
• מארוול
• תקיפה
• חדשות קולנוע

• Facebook
• Twitter
• Email

כשבועיים לאחר פרסום Time Out על הגבר התוקף אנשים ברחוב באופן סדרתי וללא סיבה, תושבי אזור בוגרשוב עדיין חוששים להתהלך סמוך לביתם. המשטרה מעורבת ובעקבות הכתבה אחד המרואיינים נקרא לזיהוי במשטרה, אך התוקף ממשיך בסורו, וכעת מתברר שהוא לא חושש גם לדפוק לתושבים על דלת הדירה. בקבוצת הפייסבוק "השכנים של בוגרשוב" עלה באחרונה פוסט של תושבת השכונה ובו היא מספרת שבשעה 5:00 לפנות בוקר דפק בדלתה גבר זר בקפוצ'ון עם זקן, העונה לתיאורו של התוקף. סיוון (32) פרסמה בתגובה כי חזרה ממסיבה בשבת האחרונה (27.4) בשעה 2:30 בלילה וכשחצתה את גן מאיר נפגעה על ידי איש זר שלבש ביגוד שחור: "הבן אדם הזה פשוט דחף אותי, הפיל אותי על הרצפה והמשיך ללכת". כך היא מספרת על חזותו: "הוא לא היה רזה, אבל גם לא היה שמן, גוף ממוצע וגבוה, בערך 1.80, אם אני לא טועה. גון העור שלו היה בהיר אבל לא הצלחתי לראות בבירור את פניו, הוא היה עם כובע".

עוד כתבות מעניינות:
בהלה בבוגרשוב: גבר תוקף עוברי אורח ללא סיבה נראית לעין
נשים בפלורנטין נגד מטרידן סדרתי: "עוקב ומטריד באופן קבוע"

עדות נוספת שהצטברה היא של אביהו שאלתיאל (34), המתגורר באזור כרם התימנים. שאלתיאל מספר שהותקף פעמיים. "בפעם הראשונה הוא נכנס בי עם הכתף בכל הכוח, צעק לי משהו וברח, והפעם השנייה הייתה שהוא בא והוריד לי כאפה בעורף וגם קילל. זה קרה מול האוזן השלישית, ליד הסנטר. אני זוכר שהוא היה גבוה ממני עם שיער בהיר, כנראה שטני, אני מאמין שהוא בגבוה 1.80 בערך. לא זוכר מבטא, זוכר סווטשירט אבל ללא קפוצ'ון על הראש. לא הגבתי, הייתי המום, זה לא סיטואציה רגילה עבורי ובוודאי לא בתל אביב".

כמותם, פיליפ סירל (32) מספר על תקיפה שחווה ביום שבת סמוך לגן מאיר. באזור השעה 21:00. "הלכתי הביתה מגן מאיר עם הכלבה שלי, כמו שאני הולך כל יום. בחור ישראלי בגיל סוף ה־20 או 30 הלך לכיווני, שמתי לב אליו וזזתי הצדה כדי שלא נתנגש. כאשר חלפנו זה על פני זה הוא התנגש בי עם הכתף שלו ותפס לי את היד, ואז הכה אותי עם יד פתוחה על הפנים. כשהתחלתי לרוץ הוא הכה בי שוב בפנים, אולי גם בפעם השלישית באזור האחורי של הראש שלי, אני לא זוכר בבירור כי הייתי בהלם. רצתי לאחד הבניינים וסגרתי את דלת הכניסה, לאחר מכן צעקתי לעברו 'יש לי את התמונה שלך ואני מתקשר למשטרה', הוא צעק משהו בחזרה אבל לא הבנתי מה הוא אמר. אחרי זה הלכתי ברחוב וניסיתי לצלם אותו והמשכתי לצעוק לעברו בתקווה שהוא יסתובב אבל הוא לא, התקשרתי למשטרה ודיווחתי. אני מופתע שמשהו כזה קורה בתל אביב, תמיד הרגשתי שהרחובות פה בטוחים".

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תקיפה
• גן מאיר
• משטרת ישראל
• בוגרשוב
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

בריחה והסתתרות, התנהגות תוקפנית, קיפאון במקום, איבוד שליטה על הסוגרים או עשיית צרכים במקום "לא מתאים", סירוב לאכול או לשתות, התלקקות מוגזמת וכפייתית, ריור, יללות חריגות, אישונים מורחבים, נשימה כבדה, אוזניים שמוטות, פרווה סמורה וזנב "עצבני" – כל אלה הם סימנים המעידים על תגובות חרדה וטראומה של חתולים. מה עושים בכל שלב של הדרך ואיך עוזרים לחתול להתגבר על מצבי הקושי?

מה הגורם לחרדה?

ראשית, בדקו מה הגורם הפוטנציאלי לחרדה של החתול שלכם. תרחישים אפשריים: תקיפה בידי אדם אחר, כלב או חתול; רעש חריג או התנהגות לחוצה בבית (לדוגמה, בעת מלחמה); בעל חיים חדש מגיע הביתה; פציעה או פגיעה פיזית; נפילה מגובה; מוות של אדם או חתול קרובים; מעבר דירה, ואפילו החלפת רהיטים או מזון.

[tobutton text="%22%u05D4%u05E6%u05D8%u05E8%u05E4%u05D5%20%u05DC%u05DE%u05D5%u05E2%u05D3%u05D5%u05DF%20%u05D5%u05E7%u05D1%u05DC%u05D5%20%u05DE%u05EA%u05E0%u05D4%22" link="%22https%3A//segmanta.com/s/517/%3Fr%3Dta%22" theme="red1" target="_blank" track="true" ]

הבנו מה כנראה גרם לבעיה. מה עושים עכשיו?

תנו לו להרגע.אם מדובר בשינוי באורח החיים, הניחו לחתול להסתתר ולבחון את הסיטואציה המשתנה. שדרו לו שהכל בסדר והביעו כלפיו חיבה, אבל אל תכריחו אותו לנהוג כאילו הכל כרגיל ואל תמנעו ממנו גישה למקומות מחבוא.

בדקו את המצב הפיזי של החתול.מעבר לעובדה שמצבי החרדה והטראומה יכולים ליצור בעצמם בעיות בבריאות החתול שעלולות להוביל למצבי חירום (דוגמת התייבשות וכשלים במערכות הגופניות של החתול), יתכן גם שאותן תגובות טראומתיות-לכאורה שמתעוררת אצל אצלו נובעות ממחלה או מתחושה פיזית רעה, ולא בטוח שניתן לאבחן אותה בעין בלתי-מקצועית. בדקו את החתול כדי לשלול מצבי חולי, וכן כדי למנוע השערות שהחתול גרם לעצמו לנזק מתוך לחץ. זכרו שחתול שלא אוכל או שותה זמן ממושך נמצא בסיכון גבוה לפיתוח של בעיות בריאות, ויתכן שיהיה צורך להזין אותו באמצעים כפויים. חתול שנפל מגובה או חווה טראומה פיזית כלשהי (כמו תקיפה), גם אם נראה שמצבו תקין – עליו להגיע לבדיקה וטרינרית.

אל תענישו על התנהגות חרדתית.זו לא אשמת החתול, והוא לא מתכוון לעשות לכם דווקא. דברו אליו בטון נעים ונינוח, אל תביטו לו ישירות בעיניים (כי יתכן שיראה זאת כאיום עליו), וצ'פרו אותו על התנהגויות חיוביות, נניח, אם נרגע ובא להתלטף או אוכל מעט.

הכינו את החתול לקראת שינויים צפויים.אם צפוי שינוי מאסיבי באורח החיים שלכם, נסו לייצר מעבר הדרגתי ככל האפשר, ושדרו ביטחון ונועם לחתול שלכם על מנת שלא יבין מכם שמדובר בעניין מלחיץ שיש להרתע מפניו.

הלכנו לווטרינר, טיפלנו בבעיה. החתול לא חזר לעצמו. מה עושים?

מנתרים ככל שניתן את הגורם לבעיה ומרחיקים אותו מהחתול.אם לא ניתן להרחיק את הגורם לבעיה כליל, חושפים את החתול באיטיות ובהדרגה, ובתוספת חיזוקים חיוביים המועדפים על החתול – חטיפים, משחק או ליטוף.

דואגים שהחתול לא מוזנח, ומטופל בכל המישורים הדרושים.ארגז החול נקי, יש לו תעסוקה למשך היום, לא קר או חם לו מדי ויש לו מזון ומים נקיים.

נותנים לזה זמן.גם לבני אדם לוקח לפעמים זמן לסגל שוב בטחון אחרי טראומה. עזרו לו ככל שניתן, אהבו אותו והרעיפו עליו חיבה, גם אם המאמצים יביאו לידי מידה של תסכול.

בחנו אפשרות של טיפול תרופתי נוגד חרדה.במקרים התנהגותיים קיצוניים, שוחחו עם וטרינר והחליטו אם קיים צורך במתן טיפול תרופתי מותאם לחרדות חתולים.

[tobutton text="%22%u05DC%u05DB%u05DC%20%u05D4%u05DB%u05EA%u05D1%u05D5%u05EA%20-%20%u05D4%u05D7%u05EA%u05D5%u05DC%20%u05D5%u05D4%u05DB%u05DC%u05D1%22" link="%22http%3A//timeout.co.il/%25D7%2594%25D7%2597%25D7%25AA%25D7%2595%25D7%259C-%25D7%2595%25D7%2594%25D7%259B%25D7%259C%25D7%2591/page/1%22" theme="blue1" target="_blank" track="true" ]

• רעש
• נשיכה
• נפילה
• פציעות
• טראומה
• תוקפנות
• חרדה
• תקיפה
• מעבר דירה
• מדריך
• חתולים
• החתול והכלב

• Facebook
• Twitter
• Email

על ההופעה של כריס בראון בארץדווח רק לפני כשלושה ימים, וכבר נשמעות קריאות רמות להחרמתה, ביניהן תחת עמוד פייסבוק בשם "כריס בראון לא מוזמן לכאן – מחרימים את המופע בישראל". הזמר הפופולארי זכור לרעה כמי שהכה את הזמרת ריהאנה בתקופה בה שימש כבן זוגה, ואף ריצה תקופת מאסר בעקבות התקיפה. עוד קורא עמוד הפייסבוק להחליף את תמונת הפרופיל ביום ההופעה (27 ביולי) לתמונה של ריהאנה המוכה – תמונה שעוררה הדים בעת פרסומה, ושגררה בסופו של דבר, בשילוב עם האישומים הפליליים, גם לאיסור כניסה מוחלט של בראון למדינות בריטניה וקנדה.

ההצבעה הגדולה – האם אתם בעד או נגד החרם על ההופעה של כריס בראון?

העמוד "כריס בראון לא מוזמן לכאן – מחרימים את המופע בישראל" הוקם לפני פחות מ-24 שעות, ומאז צובר במהרה פופולאריות עם למעלה מאלפיים לייקים נכון לרגע פרסום הכתבה. במקביל, אנו מדווחים כי מאז הוכרז על המופע לפני כשלושה ימים נמכרו כ-9,000 כרטיסים בסך הכל, כולל מכירה של כל הכרטיסים לאיזור ה-Golden Ring.

מיחסי הציבור של ההופעה בחרו שלא להגיב על הנושא.

• כריס בראון
• ישראל
• מאסר
• ראשון לציון
• תקיפה
• חרם
• הופעה
• ריהאנה
• אלימות
• מוזיקה
• לייב פארק ראשון לציון
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

עד גיל 18, כל העבודות שעבדתי בהן, כדי להרוויח את דמי הכיס שאימא שלי לא יכלה לתת לי, היו מתן שירות מסוגים שונים. הייתי שליח פרחים (שמתנייד ברגל), מפעיל מתקנים בפארק שעשועים (עם אפיזודה קצרה כבובה ענקית של פיל ורוד), כלבויניק באולם משחקי וידיאו ונציג תמיכה טכנית בספקית אינטרנט. הצבא איננו כור ההיתוך הישראלי, כור ההיתוך מתקיים במוקדים שבהם האנשים שחיים במדינה הזו מוציאים את כספם, כסף שבעיני רבים מהם אמור לקנות גם שליטה.

קללות, צעקות, איומים וכמעט התקוטטות פיזית. קשה להנמיך את הסאונד ובלתי אפשרי להסיר את המבט. התיעוד של החבורה הצעקנית בטיסת השוקולד לוורנה הוא הוידיאו הישראלי הטוב ביותר שנוצר נכון לרבעון הראשון של 2015 – יותר ממערכונים של "ארץ נהדרת", סדרות רשת קטנות או קטעים מערבי סטנד־אפ.

מדובר בהתפרצות ספונטנית על נותן שירות – דייל במקרה הזה, שהיה יכול להיות גם רופא, פקידה בדואר או זבנית. המחזה השגרתי, הכמעט יומיומי למרבה הצער (העידה על כך גם חברת התעופה בתגובתה לתקשורת) הפך לאחת הכותרות החמות של השבוע, עם פולואפים, פתיחת מהדורות וניתוחים של "הישראלי המכוער" – צמד מילים צקצקני ודוחה; אפילו התנהגות מחורבנת אנחנו מתעקשים לנכס לעצמנו. אבל נראה שלא את הישראלי המכוער צריך לפרק ולנסות לייפות, אלא משהו בישראליות עצמה. יותר מכל הצווחות, הגידופים ותנועות הידיים ההיסטריות, דווקא המשפט "אתה עובד שלי, שילמתי על הטיסה" הוא שמחלחל עמוק. זו איננה רק בהמיות גסה, זו בהמיות אדנותית. לא מדובר ככל הנראה במשפחת קיסרים שנקלעה למחלקת התיירים ופיתחה רעב לשוקולד, שכן אז לפחות היינו מקבלים את הפריבילגיה להיגעל ולהשליך התנהגות כזו על ניתוק מוחלט וקצת לשנוא עשירים.

אבל לא, מדובר בלא יותר מעוד משפחה שצמחה בחברה שההתנהלות הכוחנית לא זרה לה. איך אפשר להיות מופתעים מאנשים שהנהגת המדינה שלהם, כבר כמה עשורים, מוכיחה שזה ממש בסדר לנכס אדמה או קונספציות של דת?

במונולוג שלו בתוכנית "חדשות הלילה" של ערוץ 2, שהתחיל בגינוי של התקרית, תיאר אילן לוקאץ' בערגה מסוימת את הישראלים (סליחה, "אותנו") כ"לבנטינים עם פתיל קצר" שעדיפים על "אומות אחרות ששומרות דברים בבטן", ציין את הגעגוע ל"מקום שבו אומרים את מה שחושבים" והדגיש ש"קרירי המוח" מפחידים אותו יותר מחמומי המוח.

אין לי שום חיבה למאפיינים שלוקאץ' מתאר. בכל תרחיש אעדיף קרירות מאופקת על פני בערה אלימה, אבל הוא צודק בדבר אחד – אלה אינם הישראלים המכוערים, אלה פשוט ישראלים. כשהוא מוסיף שכדאי לזכור את "הפעמים שבהן חברות התעופה דופקות אותנו", הוא רק מוכיח – אולי בלי להתכוון – שזה יכול להיות כל אחד. וזה, אם כבר, מה שבאמת מפחיד.

• אנשים
• ורנה
• וורנה
• לוקאץ'
• ישראלי
• הישראלי המכוער
• וידאו
• שוקולד
• אלימות
• טורים אישיים ובלוגים
• תקיפה