Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
שירת הברבור של טרייב קולד קווסט היא סגירת מעגל מושלמת
לאחר שאבדו את חבר ההרכב פייף דוג למחלת הסכרת ועם אלבום ראשון מזה 18 שנים, טרייב קולד קווסט השאירו מתנה אחרונה לעולם - אלבום על חברות עד המוות. החיפוש נגמר
בחוסר הוודאות הבלתי נפסק של החיים יש דבר אחד ודאי: הם נגמרים. ובכל זאת, לא משנה כמה תשננו שהחיים הם מחלה סופנית, המוות תמיד יתגנב בהפתעה. תנו מבט קצר אחורה ל־2016 ותגידו שזה לא נכון. כך הרגישו מעריצי א טרייב קולד קווסט בחודש מרץ האחרון כשנחתו החדשות על מותו של חבר ההרכב פייף דוג מסיבוכים של מחלת הסוכרת. ההלם והאבל נבעו לא רק ממותו של אחד מהראפרים החינניים ביותר בהיסטוריה של ההיפ הופ אלא גם ממותו של ההרכב המכונן – זה שבלעדיו לא היה לנו את קנדריק, קניה, דרייק וכל ראפר שגולש מהספקטרום הקבוע של אקדחים וביצ'ז.
חשבנו שנצטרך לעבור את האבל הזה לבד, אבל מתברר שטרייב הכינו הפתעה אחת אחרונה. במהלך השנה האחרונה, עוד לפני מותו של פייף, החבורה הקליטה בסתר את האלבום הראשון שלהם זה 18 שנים: "We Got It from Here… Thanks 4 Your Service". גם הם לא ידעו שמה שהחל כאלבום קאמבק יהפוך לבסוף לאלבום פרידה, אך לאחד הטובים ביותר שהיה אפשר ליצור.
מותו של פייף אמנם מרחף על האלבום לכל אורכו, אבל באופן מפתיע – זה לא מעכיר את האווירה. האלבום כולו נוצר בדמותו של פייף: לבבי, צנוע אך גם ממזרי וישיר לאללה. זה לא רק בכותרת המוזרה שלו, שנשארה אף שחברי ההרכב לא הבינו אותו אך ורק כי פייף אהב אותה. משהו בהוויה שלו משדר את הנינוחות האלגנטית, נקודת המבט האאוטסיידרית והאנרגיה השקטה שלו.
ובכל זאת, זה לא אלבום על מוות אלא על חברות. האינטראקציה המושלמת בין קיו טיפ לפייף, לב לבה של המהות של טרייב, הורחב באלבום הזה גם להשתתפות מחודשת של חבר ההרכב הנפקד־נעדרג'רובי ווייט, לחברי ההרכב הלא רשמיים באסטה ריימס וקונסקוונס ולאורחים מהעבר וההווה – אנדרה 3000, אנדרסון .פאק, קנדריק לאמאר, ג'ק ווייט ואלטון ג'ון. חברים ותיקים, חברים חדשים וחברים שאבדו בדרך, כולם שם לסיבוב אחד אחרון. זהו אלבום שכולו טרייב טהור: אף שהמוות הוא הדבר היחיד שבטוח בחיים האלה, אדם שהלך הוא לא רק הסוף שלו. הוא היצירתיות, החברים, המשפחה, האופי והמילים שהשאיר אחריו. החיפוש נגמר, השבט אמר את דברו.
מה באלבום?
סגירת מעגל מספקת עם להקת היפ הופ מיתולוגית.
לשמוע?
כן. בלב שבור ושמח.
5/5
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
זקן השבט: ג'רובי מ־Tribe Called Quest נזכר בחברו פייף. ריאיון
לפני 25 שנה עזב ג'רובי ווייט את A Tribe Called Quest, הרכב היפ הופ ניו יורקי שהפך לאגדה חיה, אחרי אלבום אחד בלבד ועבר לעולם הקולינריה. השנה, אחרי שחבר הלהקה פייף דוג (שהיה החבר הכי טוב שלו מגיל 11) מת מסוכרת, הוא חזר לשורות הלהקה בשביל להיפרד כמו שצריך. השבוע, אחרי חרושת שמועות (שהצית לא אחר מאשר כריס רוק) ושקרים לבנים, יוצא האלבום החדש שלהם
שם עם ביטבוקס. ג'רובי ווייט. צילום: באדיבות ג'רובי ווייט
בחודש מרץ האחרון העלה הקומיקאי האגדי כריס רוק לחשבון הטוויטר שלו תמונה שלו באולפן הקלטות יחד עם ג'ק ווייט, ד'אנג'לו, דייב שאפל, אנדרה 3000 (אאוטקאסט) וקיו־טיפ (מהרכב ההיפ הופ המיתולוגי A Tribe Called Quest, שפחות או יותר המציא ב־1991 את ההיפ הופ החיובי, האינטליגנטי והמתוחכם), עם הכיתוב "עובדים קשה על האלבום החדש של אנדרה 3000". האינטרנט, לפחות הצד חובב הראפ שלו, התקלח מיד בשמועות ותיאוריות. אבל זמן קצר לאחר מכן, ג'רובי ווייט, חבר מייסד של טרייב קולד קווסט שעזב את הלהקה לאחר האלבום הראשון לטובת קריירה קולינרית, מיהר להכחיש את השמועות (באמצעות פוסט בחשבון האינסטגרם שלו, שחשף על הדרך שגם קווין לטיפה הייתה בחדר) וטען שהם בסך הכל התאספו בשביל לבלות קצת זמן איכות יחד ולראות את "Beat Street" מ־1984 – אחד הסרטים הראשונים שעסקו בעולם ההיפ הופ.
"מן, תן לי להגיד לך משהו", צחק ווייט (45) בשיחה שנערכה בקיץ, "כריס רוק הוא קומיקאי אמיתי. לא רק על הבמה, 24 שעות ביממה. שטותניק. היינו יחד והוא החליט להעלות תמונה כי הוא ידע שהרשת תשתגע. אנשים יגידו: 'אלוהים אדירים, אנדרה 300 וג'ק ווייט וטרייב קולד קווסט, ד'אנג'לו, פאקינג דייב שאפל וכריס רוק? או מיי גאד, זה טוב מדי בשביל להיות אמיתי, אתם בטוחים שאתם לא עובדים עליי?'. אז כן, זה באמת לא הגיוני שדבר כזה יקרה. בכלל לא עבדנו על שום דבר, בטח לא על האלבום החדש של אנדרה. זה סתם היה לילה שנמתח עד חמש בבוקר בבית של קיו־טיפ". רק שזה היה, כפי שהתגלה אחר כך, שקר מוחלט.
אחת מתמונות המחלוקת. מימין: דייב שאפל, ג'ק ווייט, ג'רובי ווייט, המפיק די-נייס, אנדרה 3000 וכריס רוק. מתוך עמוד האינסטגרם של כריס רוק
כן, שקר. פשוט ככה. לפני שבוע חשף פוסט שעלה בחשבון הפייסבוק של קיו־טיפ שהם ועוד איך עבדו על משהו, פשוט לא על האלבום של אנדרה. 16 שנה מאז האלבום האחרון שלהם, טרייב קולד קווסט, הרכב ההיפ הופ המיתולוגי מקווינס, עומד לשחרר השבוע את הסוד השמור האחרון שלהם, האלבום השישי בקריירה שלהם, "We Got It from Here… Thank You 4 Your Service", שישתתפו בו לא רק כל המוזיקאים שהופיעו בפוסט של רוק, אלא גם אלטון ג'ון, קנדריק למאר, באסטה ריימס ואחרים – ואת דייב שאפל הם יפגשו שוב בסוף השבוע כשהקומיקאי (שנמצא גם הוא בעיצומו של קאמבק) ינחה לראשונה תוכנית של "סאטרדיי נייט לייב". טרייב קולד קווסט יהיו האורחים המוזיקליים. זה גם יהיה האלבום הראשון זה 25 שנה שהם הקליטו בהרכב של האלבום הראשון: ווייט חזר להרכב במשרה מלאה וגם פייף דוג, ממייסדי ההרכב שהלך לעולמו ממחלת הסוכרת בחודש מרץ, הספיק להשתתף בהקלטות רוב השירים באלבום.
לפי ספר דברי הימים של טרייב קולד קווסט, ווייט עזב את הלהקה 25 שנה קודם לכן, אחרי שיצא אלבום הבכורה המופתי "People's Instinctive Travels and the Paths of Rhythm" והלך ללמוד בישול. אבל הוא מסתכל על זה אחרת.
"אף פעם לא אמרתי שאני עוזב. זה היה יותר כמו, 'תשמעו, אני עכשיו הולך לעשות את הדבר שלי'", הוא מסביר. "החבר'ה האלה גדלו איתי, והמוזיקה הייתה פשוט משהו כיפי שעשינו יחד. הרבה הרכבים קמים בשביל היצירה, אבל אנחנו היינו קבוצה של חברים שגדלה יחד ולא רצתה להיפרד. מעולם לא באמת עזבתי. טרייב קולד קווסט זו הרי קבוצה: אני, עלי שאהיד מוחמד, קיו־טיפ, פייף ועוד חברים שלנו. כן, אנחנו אמנים ומוזיקאים, אבל מה זה להיות בפנים, בחוץ? אנחנו שבט. אני נמצא בו גם אם אני לא רוצה".
אז צפית בהם מהצד?
"גם אחרי שעזבתי הם היו קוראים לי ואומרים: 'יו ג'רובי, אנחנו יוצאים לטור, רוצה להצטרף?'. זה היה מגניב. הייתי בפנים אבל גם הייתה לי פרספקטיבה חיצונית. הייתי שם בהאזנות, בהקלטות, הייתי אומר לאחרים: 'תראו, החברים הכי טובים שלי על הבמה והם הכי טובים בעולם'".
ובזמן שהיית בטרייב קולד קווסט, כבר נכנסת לעולם האוכל?
"כן. כשחזרנו הביתה אחרי טורים הייתי עובד בסופי שבוע בתור טבח פשוט. אחר כך הייתי חוזר להופיע, החבר'ה האחרים בטרייב לא עשו שום דבר חוץ ממוזיקה. הייתי המשוגע היחיד. גם היום אני לא מרגיש סתירה, זה אותו דבר מבחינתי: המטבח זה במה, זו הופעה שאתה הכוכב בה. תמיד רציתי להיות שף ותמיד רציתי להיות מוזיקאי. ויש לי מזל משוגע שאלוהים נתן לי לעשות את כל מה שאני אוהב. הרבה אנשים בכלל לא יודעים מה הם אוהבים".
"הילדות בניו יורק הייתה נפלאה, הוקפתי בהמון אהבה", נזכר ווייט בימים שהובילו להקמה של טרייב קולד קווסט, "רוב האנשים סביבי לא גדלו עם המון אהבה, וניו יורק הייתה משוגעת באותן שנים, זה היה מקום נורא. הציעו לי ללכת לתיכון מיוחד לאמנויות ומחשבים, אחד משלושת התיכונים הכי טובים בניו יורק. רוב חברי ההרכב למדו שם גם ואיכשהו גם אני התקבלתי, ואתה יודע מה היה הכי מעצבן? דווקא התיכון הזה היה באזור הכי גרוע בעיר. ללכת לשם היה אתגר יומיומי, הייתי מוקף שודדים, גנבים, סוחרי סמים, כנופיות. פאקד־אפ. ככה זה היה באייטיז".
זהו גם הנוף שממנו צמח האלבום הראשון של הלהקה. "היינו קצת גדולים ומבוגרים בשכונה שהייתה מאוד מצ'ואיסטית ורצינו לעשות מוזיקה קצת אפלה. משם הגיעו הביטים הכבדים ב'Can I Kick It?' (הלהיט הראשון של הלהקה, שהתבסס על סימפול הבס המפורסם מ'Walk on the Wild Side' של לו ריד – א"ס). היינו בניו יורק באייטיז אז ברור שסימפלנו את ריד. סצנת הפאנק הייתה בכל רחוב והם היו כמונו – אהבה מוזיקה ואמנות מהרחוב, לא את מה שהיה פופולרי ברדיו. תמיד הופענו במקומות מחורבנים ושם פגשנו גם פאנקיסטים, ואם לא שם אז במועדון ליד. הסצנות התערבבו. קח לדוגמה את ביסטי בויז, הם גם התחילו בתור להקת פאנק. ילדים שחורים, ילדים לבנים, כולנו גדלנו ביחד".
את מי הערצת אז?
"את ז'אן־מישל בסקיאט, הוא לגמרי היה הגיבור שלנו. הראשון שהביא את האסתטיקה של ההיפ הופ לאמנות. זה עצוב שאני יכול להסתכל ככה עכשיו גם על החבר שלי פייף".
נראה שהייתם חברים הכי טובים.
"הייתי הכי קרוב אליו שיש. פייף דוג ואני עשינו ביחד כל דבר מגיל 12 ועד שהוא מת. כשהייתי בן 11 עברתי מהברונקס לקווינס ושם הכרנו, שנה אחר כך כבר היינו מציגים זה את זה לאנשים במשפט 'בוא תפגוש את החבר הכי טוב שלי'. אני זוכר שהוא לקח אותי למטבח שלו, דיברנו ואז הוא התחיל לעשות ראפ אז התחלתי, בצחוק, לעשות לו ביטבוקס. ככה נכנסו להיפ הופ. כשהגעתי לקווינס חשבתי שאני צריך ללמוד להיות קשוח ולהיראות קשוח. הייתי צעיר והייתה לי גישה מחורבנת. פייף היה הבחור הראשון בשכונה שאמר: 'אני פשוט רוצה להיות צ'יל, זין על הכל!'. זה אחד הזיכרונות האהובים עליי. בגיל צעיר הוא כבר הראה כל כך הרבה רצון להפגין אנושיות ולהפיץ אהבה. זו הסיבה שהוא כל כך חשוב".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עם ציון עשור למותו המוקדם, חזרנו לשירים החשובים, הטובים והמרשימים ביותר של מפיק ההיפ הופ האגדי ג'יי דילה במטרה לספר את סיפורו של המפיק האהוב על הראפר האהוב עליכם
גם עשור אחר מותו המוקדם, סיפורו של ג'יי דילה (ג'יימס יאנסי) ממשיך להתפתח. נכון, בפברואר 2006 כבה סופית הביט הפנימי שהניע את ליבו, אבל המורשת המוזיקלית הרחבה שהשאיר, ברוחו, גישתו, בסאונד ובביטים שלו, ממשיכה להדהד בקולי קולות בעולם ההיפ הופ כאילו היתה סימפול של דילה עצמו – חוזרת ועולה שוב ושוב לפי אותו קצב נדיר.
רק בן 32 היה במותו, ובכל זאת הצליח בעשור קצר של עבודה להשאיר טביעת אצבע בלתי ניתנת לפספוס על הז'אנר ומחוץ לו. לא בכדי זכה דילה למעמד כמעט מיתולוגי בהיפ הופ. לאשף ה-MPC היתה אוזן מופלאה למקצבים, חוש למלודיה ומגע קסם בכל סימפול. מי המפיק האהוב עליכם? אז המפיק האהוב עליו הוא דילה. ד"ר דרה, פארל וויליאמס, קניה ווסט. רק תבחרו. ובכל זאת, נדמה שדילה הוא לא שם ביתי כמו הנ"ל. אז למקרה שאתם מתגעגעים, למקרה שאתם לא מכירים או למקרה שסתם תרצו להרים דונאט נוסף לזכרו – אנחנו מגישים לכם מיקסטייפ מבוא לאחד והיחיד – ג'יי דילה.
1. J Dilla – Won't Do
(2006) אין שיר שמבטא יותר את המורשת של דילה מהשיר שסוגר את אלבום הפוסטמורטום שלו The Shining. סימפולהתופים המואצים של האייזלי ברודרס, הברקה שמרעננת את הקלאסיקהשנשחקה ע"י אייס קיוב, מייצר במה מושלמת עבור הצליל המיוחד הזה של דילה, שמצליח בו זמנית להיות חם, מעושן וחללי. רק אחד לא יספיק. דילה תמיד רצה עוד.
2. The Pharcyde – Runnin
(1995) את הריצה שלו כמפיק הבית של הראפרים הכי מעניינים בתקופתו החל דילה עם הרכב ההיפ הופ המיוחד Pharcyde, הרכב שהקדים את זמנו בערך בעשרים שנים בכך שהציג שילוב מרהיב של ראפרים-זמרים שיודעים להחזיק מלודיה בדיוק כפי שיודעים לקרוע ביט. דילה בן ה-21 קיבל את הזכות להפיק כמה מהקטעים הבולטים ביותר באלבומם השני Labcabincalifornia, שאמנם היה אלבום המופת האחרון שלהם, אך גם היווה לדילה בית ספר מושלם בכל הנוגע להכנסת נשמה לתוך הביטים שלו. Runnin המופתי, שהיה הסינגל השני של האלבום (גם את הראשוןDropהפיק דילה), מציג באופן מושלם את הגאונות הראשונית של דילה – על הביט המשקשק, הסימפולים הנדירים והסאונד המהפנט.
3. De La Soul – Stakes Is High
(1996) במהרה שמו של ילד הפלא מדיטרויט הגיע גם לשחקנים מבוססים יותר במשחק, כמו הרכב הראפ המוערך דה לה סול. אחרי שמותגו כהיפים של ההיפ הופ, הרגו את הפרחים ונולדו מחדש, דה לה חיפשו סאונד רענן לאלבומם הרביעי שיעמוד אל מול הגנגסטראפ ששלט בז'אנר באותם השנים. דילה הפיק להם שיר נושא לאלבום המטיף לשינוי חיובי לעולם ההיפ הופ, כשהם בכלל לא יודעים שמתחת לאף מסתתר להם עתיד ההיפ הופ החיובי.
4. A Tribe Called Quest – Find A Way
(1998) שינוי הוא לטובה. נכון, הגעתו של העתיד המוזיקלי אמנם אומר שההווה הופך לעבר, אבל לעיתים ישנם מפגשים בין תקופתיים שמשאירים קלאסיקות. דילה הפיק מספר שירים בשני האלבומים האחרונים של טרייב קולד קווסט, שני אלבומים שעבור מעריצי טרייב מסמלים את הנפילה המוזיקלית של ההרכב האהוב, אבל כללו את טביעת הסאונד היחודית של דילה. תחת קולקטיב המפיקים The Ummah (שכלל גם את קיו טיפ, עלי שאהיד מוחמד ולעיתים ד'אנג'לו, רפאל סאדיק וטוני! טוני! טון!) הפיק דילה את הקטע המופתי הזה, שהופך אתסימפול השירה היפני המוזרלפזמון מהפנט של טרייב.
5. Common – The light
(2000) ומקולקטיב מפיקים אחד לאחר, דילה הגיע למרכז היצירתי של הניו סול של סוף שנות ה90 בדיוק ברגע הנכון – בזמן שהרוטס, קומון, אריקה באדו וד'אנג'לו עמדו להגיע לשיאם היצירתי. או שמא הצליחו להגיע לשיא בזכות נוכחותו של דילה? אמן הביטים היווה השראה לחבריו לקולקטיב ה-Soulquarians ויצר כמה מהביטים המופלאים ביותר באותם אלבומים. עבור Like Water for Chocolate של קומון הוא יצר את ביט קופצני מושלם לשיר אהבה יפייפה.
6. Slum Village – Get Dis Money
(2000) היו גם את החברים מהבית, T3 ובאטין, שני חברי נעורים שהקימו עם דילה את סלאם וויליג', הרכב לבבי ומקסים שגם כשעזב וגם כשהמשיך הלאה, לעולם לא שכח. לכולם היה ברור שהסאונד המיוחד של הסלאם נשלט ביד יציבה ע"י דילה ושם היה לו חופש יצירתי מוחלט שנתן לו במה להציג את החזון המוזיקלי הקראנצ'י, חם ועתידני שלו. בתמורה הוא נתן להם כמה מהביטים המהנים ביותר שיצר.
7. Suite For Ma Dukes – Fall In Love
(2009) ובכל זאת, החזון המוזיקלי שלו התרגם בסופו של דבר להיפ הופ – ז'אנר שבאופן מסורתי מנופנף מהבמות המרכזיות כמוזיקה לאנשים טיפשים. או שחורים. מה זה משנה? דילה היה מאותם אנשים ששינו את התפיסה הזו, ועזרו להבהיר את כל החלקים המבריקים שבאמנות הסימפול והביטים. כשנה אחר מותו, הוא זכה למופע מחווה מיוחד בהרכב נגנים קלאסי מלא שמביאים את הביטים שלו לבמות שעד היום לא סבלו את הלכלוך הקסום שלו. הביצוע הזה לשיר של סלאם וויליג' ישאיר גם את אחרון הטהרנים המוזיקלים ללא מילים.
8. Common – Come Close Dilla Remix Feat Erykah Badu, Q-Tip and Pharrell Williams
(2002) כשדילה נתן את מגע הקסם שלו חזרה לקומון, המפיק הצעיר כבר היה במקום מוזיקלי אחר. החום והאוזן למקצבי זהב עוד היו שם, אבל נדמה שדילה חיפש את המורכבות על חשבון הסאונד שהקהל אהב בLike Water for Chocolate. האלבום ההרפתקני של קומון "Electric Circus" לא זכה להצלחה כמו קודמו, אבל הרימיקס המושלם הזה, ששואב השראה מבוניטה אפלבאום, פארל ואריקה באדו, מצליח להביא את הטוב שבדילה הישן ודילה החדש לשיא.
9. Q-Tip -Vivrant Thing
(1999) עם כל הרצינות והחזון וההשראה, קל לשכוח שבסופו של דבר, דילה ממש אהב ונהנה ממה שהוא עושה. החברים דיברו על אדם חביב, חובב סופגניות וביישן שדיבר עם האצבעות על מכונת התופים והסתגר שעות במרתף ביתו. סנייר טוב היה יכול להעסיק אותו שעות, אבל הוא נהנה מזה. "אני רוצה להעביר למאזין את ההרגשה שהיתה לי כשהכנתי את הביט" אמר פעם. אם כך, ניסיון הפריצה למיינסטרים של קיו טיפ מ99 תפס את דילה ביום שמח וקליל במיוחד. וכן, גם ביום שכזה הביט עדיין עמוס שכבות וסאונדים ייחודיים.
10. J Dilla – Pause ft. Frank n Dank
(2001) במקביל להזדחלות למיינסטרים, דילה החל להכות שורשים במקום הטבעי לו – סצינת האנדרגראונד של ביתו, דיטרויט. האלבום "Welcome 2 Detroit" היה אלבום הסולו הראשון שלו שהציג סאונד אחר מכל מה שהכרנו מדילה עד כה – מחוספס, מאתגר ומתכתי יותר משהכרנו עד כה. ואישהוא, מגע הקסם השאיר אותו לא רק מרתק, אלא גם מהנה במיוחד.
11. Jay Dee – Fuck The Police
(2001) המעבר החשוב הזה מסאונד הבום-בפ/ניו-סול חמים לסאונד חד ובעל מקצבים מרוססים ותופים אלימים הקשה בראשית הדרך על מי שחיפש את הנוחות של תקופות העבר, אבל בשקט בשקט בנה היפ הופ מרתק יותר לשנות ה-2000. השיר הזה לא נשמע בשום צורה כמוהקלאסיקה של NWAעשור וקצת לפני, ועדיין מכילה את אותו הזעם, האנרגיה והמהפכניות שהכיל המקור. גם פה מדובר בצליל שמעיד על שינוי.
12. Jaylib – The Red
(2003) יחד עם מפיק מבריק אחר, מאדליב, דילה יצר אלבום שהיה פארק שעשועים לצמד הטרי ג'ייליב. אלבום שמורכב חציו מביטים של דילה (עם ראפ של מאדליב) וחציו עם ביטים של מאדליב (עם ראפ של דילה). The Red תופס באופן מושלם את פרץ היצירתיות המכה שמאדליב הצליח לדרבן בדילה, עם ביט רפטטיבי מרהיב שמתחפר מתחת לגולגולת כמו ארנבת ממזרית. תהיו בטוחים שהוא שם כדי להישאר.
13. J Dilla – E=MC² feat Common
(2006) הנה הוא שוב, בשיאו, אותו סאונד מכאני כמעט, כולו מעשה אדם. כמו רובוט שנראה אנושי לחלוטין, העור מרגיש אמיתי, השרירים נראים במקום והגוף נראה רגיל לחלוטין, אבל אם תלחצו מעט על הזרוע, תוכלו להרגיש את שלד הפלדה נמצא תחת הבשר המלאכותי. וקומון? דילה תמיד הצליח להוציא מהראפרים שעלו על הביטים שלו את המיטב.
14. DOOM – Lightworks
(2009) זו גם הסיבה שעשור אחר מותו, ראפרים מיוחדים ממשיכים להשתמש בביטים של דילה. דה לה סול, נאס, מוס דף ועוד ראפרים רבים הלוו מדילה ביטים לאחר מותו, רובם מאלבום המופת שלו Donuts (שיצא 3 ימים לפני מותו, ביום הולדתו ה32). הסימפולים המפתיעים, המקצבים המוזרים שאפיינו אותו ואווירת הסול המלחיצה שנוטפת מכל ביט. אם אף דום, בעצמו מהראפרים המבריקים והמוזרים שניתן למצוא, מתאים להם כמו כפפה של דינוזאור ליד של פטרודקטיל.
15. Ghostface Killah – Whip You With A Strap
(2006) יחד עם גיבוש הסאונד הגיעו גם ראפרים שלאו דווקא הייתם מצפים למצוא ליד דילה. בעוד שבוגר הוו טאנג גוסטפייס קילה תמיד החזיק בתדמית קשוחה, תדמית שעל פניה לא התאימה לסאונד של דילה, לאורך השנים הסגנונות של השניים הצטלבו והשילוב הפך להגיוני ואף מתבקש. כשגוסטפייס לקח את הביט הפנטסטי הזה מDonuts, שנקרא במקור "אחד בשביל גוסט", עבור אלבום המופת שלו Fishscale,סימפול הסול המדבק של Luther Ingramיושב מדהים עם יכולת הסיפור הציורית של גוסט.
16. Janet Jackson – Got 'Til It's Gone: Ummah Jay Dee's Revenge Mix
(1997) וחזרה לתקופת הUmmah, זה היה שברון הלב המוזיקלי הראשון של דילה, וגם הרגע שבו הבין שהמקום הנכון עבורו יהיה להישאר בשולי עולם המוזיקה. המפיקים של ג'נט ג'קסון נעזרו בדילה להפיק את הלהיט זוכה הגראמי שלה, עם הסימפול הזכיר של ג'וני מיטשל, ואז העלימו את הקרדיט שלו מהפקת השיר, על אף שחותמו נוכח בכל תו ותו ביצירה. מה עושה דילה? נוקם כמו שרק הוא יודע, בעזרת רימיקס שמדגיש בדיוק את החלקים הדילאיים שבשיר. נסו להוכיח אחר כך שזה לא שלו.
17. Erykah Badu – Didn't Cha Know
(2000) והסאונד הזה, שכל כך קל לזהות אבל כל כך קשה לאפיין, חצה את גבולות ההיפ הופ ודלף גם לעבר הניו-סול שפרץ רגע לפני בהלת באג 2000. קווסטלאב, הראש המוזיקלי שהוביל את התקופה, התאהב בתופים והלב הרחב של דילה – מה שהוביל להנחלת הצליל הדומיננטי של התנועה. השיר הזה, היחיד שבו דילה גם קיבל קרדיט כמפיק, מראה עד כמה מגע ידו שלט גם בתחום זה.
18. D'angelo – Feel Like Makin' Love
(2000) אין אלבום שמגדיר את הניו סול כמו וודו המופתי של ד'אנג'לו, שהכיר את דילה עוד בתקופת הUmmah, ונתן לו לעצב יחד עם קווסטו את הטון המעושן, סקסי ומעט מחוספס של אלבום האהבה המטונפת הזה. גם לוריין היל היתה אמורה להופיע על השיר הזה, אבל כמו שמעריצים רבים בישראל כבר יודעים, קשה לה להתחייב.
19. Busta Rhymes ft. Q-Tip – You Can't Hold The Torch
(2006) כשבאסטה ריימז וקיו-טיפ לקחו את דילה להפיק להם לראשונה, הוא היה בן עשרים וקצת אנונימי מדיטרויט. את השיר האחרון שהפיק לשניים כבר כאגדה, והשיר עצמו שוחרר כמה חודשים אחר מותו, באלבום "The Big Bang" של באסטה. עם סאונד שחוזר במכוון לאווירת הבום-בפ של ראשית הדרך דילה השאיר להם ביט נפלא כדי להציג את השאיפה שלהם לשמוע היפ הופ יותר מעניין מהדור הבא. אותו דור שממש תוך שנה-שנתיים כבר ידע איך להשמיע שהוא גדל על דילה.
20. Joey Bada$$ – Like Me feat. BJ the Chicago Kid
(2015) אותו דור, שנולד בערך כשדילה החל לפרוח, עכשיו מגיע לגילאי ה-20. דור של ביטמייקרים שחונך על ברכיו התמיד מקפצות של ג'יי די, שלמד שאלבום ביטים יכול לעמוד בפני עצמו גם מבלי שראפר יתפוס מקרופון, שלמד שלחפש את החדשני זו שאיפה שלא חייבת לבוא על חשבון הסאונד או ההנאה. הוא גידל גם דור של ראפרים שמחפשים אתגר ולא תבניות קלות, שמעריכים מוזיקה שתכריח אותם להתאמץ, ולא מוזיקה שתסתיר את החסרונות שלהם בעזרת ניצוץ מזויף. ג'ואי בדאסס הוא כזה. השמועה מספרת שג'ואי פנה לקווסטלאב בטוויטר, כמעריץ הפונה למפיק האגדי שעבד עם דילה, כדי לשאול אם לדעתי זה בסדר לקחת ביט של דילה ולהוסיף עליו צלילים נוספים. קווסטלאב ענה בפשטות "למה, אתה רוצה שנקליט על הזה?". כך נוצרה ההפקה הטובה ביותר באלבום הבכורה של בדאסס בשיתוף פעולה בין הרוטס לדילה, גם לאחר מותו.
21. The Roots – Can't Stop This
(2006) דילה לעד יהיה נעוץ בין העבר לעתיד של ההיפ הופ. על אף שבתקופת חייו עבד עם קבוצות מאוד מובהקות של אמנים, הוא לא שייך לתקופה, קולקטיב או סגנון. דילה הוא דילה, וזה – כמאמר דד פרז – גדול יותר מהיפ הופ, אבל בו זמנית הכי היפ הופ. הוא לא רק היה מפיק משפיע ואמן סאונד, הוא היה מוזיקאי בעל חזון שהצליח לבטא אותו במגוון מרהיב של דרכים שמתגלות יותר ויותר ככל שהזמן עובר. המחווה היפה הזו של הרוטס, על גבי עוד ביט מ-Donuts, מהדהדת על גבי גיטרה מוזרה שמי יודע מאיפה שוב סימפל ועיוות דילה (All I Do Is Think of Youשל הג'קסון 5, אבל לא משנה). כי את גוף האדם שהוא דילה הזאבת הצליחה לעצור, אבל המוזיקה וההשפעה שלו ישארו לנצח.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
