Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
על להיות חייזר ולאהוב בחייזרית, Pאנק ויוצרות עם אלטר אגו ושמות מוזרים ועל אנדרגראונד ברוקלינאי ושתי להקות ישראליות שעומדות להשיק אלבומים ראשונים שלא כדאי לכם לפספס
אחרי שעזבה את The Hookers ב־2011 יצאה שילפה ריי (זה באמת השם שלה. שילפה. רחמים עליה) בקריירת סולו שממשיכה את השפעות הבלונדי, קראמפס וניק קייב שלה בפורמט אינדי־פופי בלוזי.
Shilpa Ray – Last Years Savage
Jackie Lynn – "Alien Love"
ג'קי לין הייתה סוחרת קוקאין באזור שיקגו והסביבה יחד עם שותפה לפשע, טום סטרונג. ככל הנראה מריבה פרצה בבית הזוג שנהג לעשות מסיבות ראוותניות במקום. המשטרה מצאה את הדירה נטושה, עם שיירי קוק על עטיפת התקליט הזה – ג'קי לין.
Jackie Lynn
Circuit Des Yeux – "Nova 88"
הגברת שאחראית לאלבום "ג'קי לין" היא בעצם היילי פוהר שבעבר יצרה תחת השם Circuit Des Yeux ופה מציגה אקפרימנטל פופ שונה מאוד מזה שבאלבום החדש של ג'קי לין. נובה 88, אגב, הוא שם דגם של מכונית.
Haley Fohr. צילום: יח"צ
Let's Eat Grandma – "Rapunzel"
אחד השירים הכי יפים שיצאו השנה שייך לשתי הנערות הבריטיות שקוראות לעצמן בואי נאכל את סבתא. החיבור בין תמימות לפחד תמיד נשמע לי טוב בשירים. באמנות בכלל.
"I hate my name, I'm not that Rapunzel \ My hair's not blonde, and I'm not having fun"
Let's Eat Grandma – I, Gemini
X – "I Must Not Think Bad Thoughts"
קטע שנשמע, לפחות בתחילתו, כמעט פולקי, אך בפועל שייך לאחת מלהקות גל הPאנק הראשון בארצות הברית. X מוחים בשיר הזה, בין היתר, נגד תרבות הפופ הריקה של תחילת שנות השמונים (הלהקה החלה את דרכה ב־1977).
"Woody Guthrie sang about B-E-E-T-S, not B-E-A-T-S"
X- More Fun In The New World
DEAF CHONKY – "Bad Things Could Happen"
דואו Pאנקי של שתי נערות מרחובות הוא הדבר הכי חם על במות תל אביב בחודשים האחרונים וכעת הן מוציאות אלבום בכורה שהוא הכל חוץ ממה ששמו מציע – “Farsh”.בואו להופעת ההשקה בלבונטין 7.
"Masturbate to Bikini Kill, Master Hate and prescription pills"
DEAF CHONKY – Farsh
Hank Wood & The Hammerheads – "In Bookings"
להקה ראשונה בתוכנית מסצינת ה־Bung Punk הברוקלינאית. טינופת.
Hank Wood and the Hammerheads. צילום: יוטיוב
Iceage – "Coalition"
אחד השירים הכי מעיפים ב־"You're Nothing", האלבום השני של ההרכב הדני שמשלב אינדי־Pאנק ונויז.
Iceage – You're Nothing
Royal Headache – "Need You"
הרכב גראז' Pאנק מאוסטרליה עם שירים סופר קליטים וכיפים שמושפעים מאוד מסול ישן נושן.
Royal Headache – High
I Was A Bastard – "Red Color"
הסינגל הראשון מתוך האלבום ש־I Was A Bastard המקומייםעומדים להשיק ב־15.9. קטע ענק לטעמי.
I Was a Bastard. צילום: גוד ג'וד
Dawn Of Humans – "Horse Blind"
להקה שניה בתוכנית מסצינת ה־Bung Punk הברוקלינאית. עוד יותר טינופת, אבל הפעם איטית עד כדי בחילה.
Dawn of Humans – Slurping At The Cosmos Spine
Parkay Quarts – "Pretty Machines"
התאום המרושע של Parquet Courts (תכל'ס, מדובר באותם אנשים בלהקה) מתוך אלבום ארט רוק שיצא רק כמה חודשים אחרי השלישי של Parquet ובו התארח, בין היתר, הסקסופוניסט ג'ף בראון מהרכב הניוז ג'קי-או-מאד'רפאקר.
Parkay Courts – Content Nausea
Protomartyr – "Born To Be Wine"
לפתע החבר'ה מדטרויט שהוציאו את אחד מאלבומי הרוק המשובחים של שנה שעברה, צצו עם עם שיר חדש להורדה חינמית במסגרתפרויקט הסינגלים של אדולט סווים, שבו תמצאו גם קטעים חדשים של ארל סווטשירט, !Against Me וקלארק.
Protomartyr. צילום: Gettyimages
Psychic TV/PTV3 – "Alienist"
מתוך האלבום החדש שסייקיק עומדים להוציא ואז לנחות אצלנו במועדון האזור ב־1 בנובמבר.
תינוק שנולד, למרות שאימו עברה הפלה, לתוך גיהנום עלי אדמות. לא כיף בכלל. הברידרס מתוך "POD" שיצא ב-1990.
"It lives, despite the knives internal \ It lives marry me"
The Breeders – Pod
Echobelly – "Bellyache"
שיר שכתבה הסולנית סוניה מיידן בעקבות מצוקה שחברתה חוותה אחרי שעברה הפלה. רק מהשם של הלהקה עולה הצורך באולטרהסאונד.
"Impotence, the price of a dark affair \ Its more than a bellyache \ There's something alive in here"
Echobelly – Everyone's Got One
Stone Temple Pilots – "Kitchenware And Candy Bars"
סקוט וויילנד, סולן הסטון טמפל פיילוטס שהלך לעולמו בסוף השנה שעברה, בשיר על תהליך שעבר עם חברה לשעבר שנכנסה להריון והחליטה להפיל. כן, הסיפור הזה יחזור על עצמו בתוכנית.
"What I wanted is what she wanted"
Stone Temple Pilots – Purple
The Antlers – "Bear"
שיר על זוגיות אומללה שאחרי הפלה הופכת אפילו לעוד יותר קרה. מתוך האלבום הסופר מבאס "Hospice" שהאנטלרז הוציאו ב-2009.
"There's a bear inside your stomach \ The cub's been kicking from within \ He's loud, though without vocal chords \ We'll put an end to him"
Arab Strap – "Pro-(Your)Life"
ההרכב הסקוטי בו הדובר פונה לבת זוגו ומסביר לה שלדעתו הבחירה הנכונה לשניהם היא לעשות הפלה. שם השיר הוא משחק מילים על שם התנועה האמריקאית שדוגלת בכך שהפלה היא רצח וקוראת לעצמה Pro Life.
"It's as simple as this: the time's not right \ You need a new job and some sleep tonight"
Arab Strap – Elephant Shoe
How To Dress Well – "See You Fall"
שיר שנכתב בהשראת, חכו לזה… הפלה! לא, שתי הפלות! אחת טבעית ואחת לא.
"And you are all but done with the fact \ That we were in love and we saved each other \ And ya that other thing that comes"
How To Dress Well – What Is This Heart
Lee Hazlewood – "I'll Live Yesterdays"
הקאובוי הרומנטיקן לי הייזלווד שר מגרונו של אדם שבור לב שמעדיף להמשיך את חייו רדוף זכרונות, מאשר להישאר במערכת יחסים הרוסה אחרי הפלה. מתוך האלבום "Requiem for an Almost Lady" מ-1971.
"The knives that have touched you when others have touched you \ Have taken our children away \ If there’s no tomorrow for us then I’ll live yesterdays"
Lee Hazlewood- Requiem For an Almost Lady
Bad Religion – "Operation Rescue"
ומעצב התוכנית עוברת לכעס. באד רליג'ן בתגובת נגד ארגון "Operation Rescue" שנלחם בהפלות והאקטיביסטים שלו שנהגו לחסום בגופם כניסות לקלינקות בהן מתבצעים הניתוחים.
"Operation, Operation Rescue \ They're here to right our fall, they've heard someone's troubled call \ Operation, Operation Rescue \ You wonder where they come from \ But I just wonder what compels them all"
Bad Religion – Against the Grain
Anti-Flag – "No Apology"
והרכב ההרדקור בלאק פלאג טוען בשיר הזה שגם אם הפלות היו מחוץ לחוק, וגם אם כולם היו מגנים אותן מקיר לקיר, נשים עדיין היו מוצאות דרכים לבצע אותן – רק באופן הרבה פחות סטרילי ובטוח.
"Making it illegal won't make it go away \ The rich will fly to far off lands, the poor will stay and pray \ That their back alley abortion is clean and safe"
Anti-Flag – A New Kind of Army
Dead Kennedys – "Moral Majority"
ואיך אפשר בלי ג'לו ביאפרה שיגחיך קצת את הנוצרים השמרנים ועל הדרך ארגון נוסף שנכנס לנשים לתחתונים בשם "Moral Majority".
"You don’t want abortions, you want battered children"
Dead Kennedys – In God We Trust, Inc.
Against Me! – "White Crosses"
4000 צלבים שתולים בחצר כנסייה המייצגים עוברים שהופלו, בכל פעם שהוא יצא מדירתו הסמוכה, כנראה לא באו טוב בעין של הסולן (לפני שהפך לסולנית) של אגיינסט מי. אז הוא כתב את השיר הזה.
"Looking for context and perspective \ Looking for some kind of distraction \ White crosses on the church lawn \ I want to smash them all"
Against Me! – White Crosses
Mudhoney – "F.D.K."
זה בסדר כשאחרים לא מחזיקים בדעה שאתה מחזיק, אבל לקחת את זה לרמה של אלימות נגד רופאים זה כבר לא מגניב בכלל. F.D.K, ראשי תיבות של Fearless Doctor Killers, הוא שיר שמגנה בדיוק את זה.
"Save the baby, kill the doctor"
Mudhoney – My Brother the Cow
Marilyn Manson – "Get Your Gunn"
ובאותו נושא, מרילין מנסון (בסינגל הראשון שלהם) כתב את השיר הזה בעקבות רצח הרופא דיוויד גאן בידי פעילי פרו לייף.
"Pseudo-morals work real well \ On the talk shows for the weak \ But your selective judgments \ And goodguy badges \ Don't mean a fuck to me"
Marilyn Manson – Portrait of an American Family
:Wumpscut: – "Womb"
חתיכת אלקטרו-אינדסטריאל מזוויעה שמושרת מגרונו של עובר שהופל.
"I will be with you for the rest of your miserable days"
Wumpscut: – Born Again:
Slayer – "Silent Scream"
וזה, אני מניח, קצת לשם האיזון, שיר מטומטם של סלייר מהצד השני של מתרס הדעות בנושא.
"Silent scream / Bury the unwanted child / Beaten and torn / Sacrifice the unborn"
Slayer – South of Heaven
Machine Head – "Halo"
ולסיום קטע מטאלי אפי באורך שמונה וחצי דקות, שהכנסייה לא הייתה ממליצה עליו.
"This is abortion's knife \ Aiming at the wombs of \ The Christian conspiracy \ See open thine eyes and see"
איגי פופ נולד בשם ג'יימס ניוול אוסטרברג ג'וניור, והלהקה האגדית שלו, הסטוג'ס, נוסדה תחת השם The Psychedelic Stooges.
הוא גדל בקרוון, אבל למד בבית ספר שבו היה מוקף בילדים עשירים, בהם הבן של מנכ"ל פורד.
השם "איגי" שאול מאחת הלהקות הראשונות שבהן ניגן אוסטרברג הצעיר (אז מתופף) – האיגואנות.
השם "פופ" הגיע אחרי שאיגי גילח את גבותיו לקראת הופעה וחברים אמרו לו שהוא נראה כמו אחד החבר'ה שלהם, בחור בשם Popp שבדיוק עבר טיפולי כימותרפיה
הוא נחשב לראשון שעשה סטייג'־דייבינג.
ההשראה להתנהגות הבימתית המופרעת שלו היתה ג'ים מוריסון, אותו ראה בהופעה ב־1967 כשהיה סטודנט באוניברסיטת מישיגן.
בסוף שנות השישים ותחילת השבעים לא היה נדיר לראות אותו בהופעות חושף איברים מוצענים, חותך את עצמו עם זכוכיות, מורח את עצמו בחמאת בוטנים ומתגלגל בכל הטינופת המדממת הזאת על הבמה.
איגי והסטוג'ס נכנסו להיכל התהילה של הרוק בשנת 2010. שנה קודם לכן מדונה סירבה להופיע בטקס במחאה על כך שהם טרם זכו לכבוד הנ"ל.
שיתוף הפעולה הארוך עם דיוויד בואי החל כשבואי עשה את המיקסים ל"Raw Power", האלבום השלישי של הסטוג'ס.
The Stooges – Raw Power
בואי ופופ עברו יחד לברלין. בואי הקליט את "טרילוגיית ברלין" ופופ את "The Idiot" ואת "Lust for Life".
"The Idiot", אלבום הסולו הראשון שלו, נקרא על שם הרומן של דוסטויבסקי.
פופ טוען ש"Raw Power" הוקלט ביום אחד.
"Raw Power", שנחשב על ידי רבים לאלבום הטוב ביותר של הלהקה, היה האלבום האהוב על קורט קוביין.
האנימטורים של "שר הטבעות" ביססו את הדמות של גולום על שפת הגוף והתנועות של איגי פופ.
פופ שיחק ביותר מ־20 סרטים (בהם "צבע הכסף", "סיד וננסי", "נוער שוליים" ו"קפה וסיגריות") ובאופרה אחת – "משפחת מנסון".
איגי פופ הופיע עם הסטוג'ס פעם אחת ויחידה בתל אביב, ב־2007, בהופעה שנחשבת עד היום לאחת הטובות שראתה העיר.
ציטוטים נבחרים ממסמך ההנחיות של טור ההופעות של הסטוג'ס: יש לשמור על מכונות העשן כי הן מיועדות, בין היתר, "כדי ליצור קשר עם אינדיאנים מהשבטים של צפון אמריקה". האוכל של הלהקה צריך לכלול "זנים נכחדים של נחשים, לווייתנים וכרישים". הסאונדמן חייב "לא לפחד מהמוות".
הוא משתייך לכאורה למועדון החברים "בניו של לי מרווין", שבו חברים גם טום ווייטס, ניק קייב, ת'ורסטון מור מסוניק יות' והבמאי ג'ים ג'רמוש. תנאי הקבלה היחיד הוא דמיון פיזי לשחקן לי מרווין.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
סימן טוב: ניק אופר מלהקת !!! על הולדת Pאנק העינטוזים
ניק אופר, המנהיג הבלתי נלאה של הלהקה עם השם הבלתי שגרתי !!!, מספר למה אסור להזדקן, למה הוא הפסיק לכתוב שירי מחאה ומאיפה הגיעו נענועי האגן המשוגעים שלו. את האחרונים תוכלו לראות בתל אביב בתחילת החודש הבא
הוגים את זה קלק קלק קלק, פם פם פם או ככל צליל חד הברתי אחר, אבל מקובל להגות את זה צ'ק צ'ק צ'ק. כך או כך, את שם הלהקה הזאת כותבים כשלושה סימני קריאה רצופים – !!! – ואי אפשר לגגל אותו בכלל. כש־!!! הוקמו בסקרמנטו, קליפורניה, ב־1996, מנועי החיפוש הפופולריים היו בכלל יאהו ולייקוס. ניק אופר, הסולן הקופצני והחצוף במכנסיים הקצרים מדי, מנהיג אותם מאז, ולאורך שישה אלבומים הם מקליטים פעם אחר פעם קטעי האוס עם מבנה של שירי פופ ועם חוצפה של פאנקיסטים. בשיחת טלפון מצרפת, שעתיים לפני הופעה ויום אחרי הופעה בפסטיבל סונאר איסלנד (גרסת חורף סקנדינבית של הפסטיבל האלקטרוני הענקי בברצלונה), אופר מתגלה כטיפוס נעים, ורבלי, מחושב אבל אסוציאטיבי. בקיצור, מרואיין מלידה.
מתי החלטת שמה שאתה עושה על במה זה תנועות אגן משוגעות? "אני סקרן בעצמי לגבי זה. אני לא בטוח. ראיתי כמה קטעים ישנים ביוטיוב והופתעתי מכך שאנחנו עכשיו יותר אנרגטיים מבעבר, אבל זה פשוט מפני שאנחנו יודעים שההופעה שלנו חייבת להשתפר כל הזמן. תמיד היינו טובים לייב, פעם היינו ממש אנרגטיים בהשוואה ללהקות אחרות ועכשיו האחרים התקדמו, אז אנחנו חייבים להרים את הרף כל הזמן. בסופו של דבר אתה פשוט לומד איך להופיע טוב ומה גורם לאנשים להשתגע. בשלב מסוים גיליתי את העניין של המכנסיים הקצרצרים, וזה סלל את הדרך להופעה סקסית יותר. פשוט בהתחלה לא היה לנו הרבה קהל וזה הניע אותנו להופיע כאילו אנחנו להקה ענקית".
השורשים שלך הם בפּאנק, שם לא רוקדים עם האגן. הרגשת זר שם? "אני הייתי בסצנת הפאנק בתחילת שנות ה־90, גדלתי על להקות כמו בלאק פלאג וניישן אוף יוליסס. אצל האחרונים כבר היה קצת יותר סקס, הם הושפעו מג'יימס בראון. זו הייתה נקודת מפנה: הפאנקיסטים הזקנים היו עדיין ממש סקסיסטים, אך בדיוק פרצה התפוצצות הריוט גירל (סצנת פאנק נשית פמיניסטית שצמחה בעיקר בחוף המערבי של ארצות הברית – ע"ק). זו הייתה תקופה אחרת מבחינת תפקידים מגדריים. מהרבה בחינות היית צריך למתן את עצמך, ועדיין זה היה יותר סקסי מפאנק בשנות ה־80, שפשוט היה מורכב מגברים לבנים כועסים ומתוסכלים מינית. בשנות ה־90 כבר הייתה אנרגיה מינית טובה יותר. אני זוכר שהוצאנו תקליט משותף עם Out Hud. לשיר שלנו קראו 'Instinct' והוא היה על סקס. אני זוכר שהרגשתי שזו עליית מדרגה – הנה כתבתי על משהו שהחברים הפאנקיסטים שלי לא היו מעזים לכתוב עליו".
כן, הם בטח היו כותבים שירי מחאה, אבל גם ל־!!! היו לא מעט כאלו בתחילת הדרך. למה הפסקת עם זה? "מבחינתי השירים הפוליטיים שעשינו היו צריכים להיות טבעיים מאוד. כל השירים הפוליטיים שלי באו מרגשות, לא מתחושת חובה. אבל רבות מהדעות הפוליטיות שלי לא מקוריות במיוחד, אז אני לא חייב לשיר עליהן. כתבתי שירים פוליטיים כשהרגשתי שאף אחד אחר לא יגיד את זה. עכשיו אני כבר לא מרגיש כל כך פוליטי. בזמנו הרגשתי שאני חייב לדבר, בייחוד בתקופה שהייתי פאנקיסט. כאדם צעיר הרגשתי שדברים לא עובדים כפי שלימדו אותי שהם אמורים לעבוד, אבל עכשיו אני כבר רגיל לשחיתות".
ניק אופר מ-!!! מנענע. צילום: Gettyimages
השיר הכי טוב ב"As If", האלבום האחרון של !!!, הוא "Freedom 15". מדובר באחד הקטעים הכי המנוניים ש־!!! הוציאו אי פעם, והפזמון העצוב והארסי שלו ("עכשיו כשיש לך את החופש שלך, איך זה מסתדר לך, בייבי?") חזק וסוחף כשהוא עומד בפני עצמו, ועוצמתי יותר אם חושבים שלפני קצת יותר מעשור, באלבום השני ("Louden Up Now") היה ל־!!! סינגל עם שם דומה – "Pardon My Freedom", אך פזמון שונה לחלוטין: "כאילו אני שם זין, כאילו אני שם זין", שר אופר בטון אדיש ומעט רובוטי. אם חיפשתם דרך לסכם את מסלול ההתבגרות ש־!!! עברו, הרי זו הבנה שבניגוד למה שמלמדים אותך כשאתה אנרכיסט צעיר, לחופש דווקא יש מחיר.
"שני השירים קשורים זה לזה, אבל החדש הרבה יותר אישי. הוא שואל בעצם: מה קרה לך? יש הרבה שירים כאלה במסורת הפאנק, כי זה מה שקורה לפאנקיסטים: הם מתמסחרים ונהיים מרובעים. השיר בעצם שואל: 'ניתן לך חופש, האם אתה משתמש בו?' וממוען למישהו שכן השתמש בחופש שלו אבל לא בהכרח לטובה. רבים מאיתנו מקבלים חופש, המון חופש, וזו מתנה שחייבים להשתמש בה כמו שצריך".
האלבום החדש הוא כנראה הרגוע ביותר שהקלטתם עד כה, אבל הוא פחות פופי מהקודם,"Thr!!!er". מה היה תהליך העבודה עליו? "אנחנו מנסים תמיד לעשות דברים חדשים ולראות מה יוצא מהם. אין לנו זווית מוסכמת מראש, רק בודקים מה מלהיב אותנו. לאלבום החדש כתבנו 40 שירים, הקלטנו 20 מהם ושאלנו חברים מה השירים הכי טובים. ב'Thr!!!er' הגענו לרמת חופש יצירתי שאחריו הרגשנו שאנחנו יכולים לעשות כל דבר; קצת כמו שפרינס יצר עולם שלם ב'Sign 'o' the Times' ואחר כך עשה מה שבא לו. אני כן יכול להגיד שרצינו שהאלבום ירגיש יותר נא, רצינו שיהיה בו יותר האוס מאשר דיסקו. רצינו לעשות אלבום פאנק, קצת השתעממנו מדיסקו".
איך בכלל עשית את המסע מפאנק לדיסקו? מדובר בסצנות שכמעט עוינות זו את זו. "זו הייתה דרך ארוכה מאוד. היא התחילה מהלהקה שהכי השפיעה עליי אז, ניישן אוף יוליסס, שדיברו אליי באופן שאף להקת פאנק אחרת לא הצליחה. הם הושפעו מסול, מוטאון וג'אז ולכן התחלתי לחפש להקות מסוג זה. כך הגעתי לדיסקו, ודיסקו הוביל להאוס שהוביל לטכנו. כשהקמתי את הלהקה עוד לא הייתי בקטע של האוס, אבל אז יצא 'Homework' של דאפט Pאנק, והכל השתנה".
השילוב בין פאנק למוזיקה אלקטרונית הפך לבון טון אצל מבקרי מוזיקה בערך באמצע העשור הקודם, סביב לייבלים כמוDFARecords. איך הרגשתם אז? אמרתם "סוף סוף", או שזה היה מתסכל שאתם לא במרכז תשומת הלב? "זה היה מרגש. פתאום עיתונאים התחילו להתקשר ולבקש מאיתנו להתראיין ושאלו אותנו על חברים שלנו שעשו דברים דומים, אבל היינו מודעים לסיטואציה. היינו פעילים כמעט עשר שנים, עשינו משהו שאף אחד לא יודע להגדיר, ופתאום יש ז'אנר שנקרא דאנס־פּאנק ויש בו עוד 20 להקות וזה הכי אופנתי עכשיו. אמרנו לעצמנו: אוקיי, זה מגניב עכשיו, זה לא יהיה מגניב אחר כך, אבל עשינו את זה לפני כן ונעשה את זה גם אחר כך. אני חושב ששום אמן לא רוצה להיקבר עם הז'אנר שלו אלא לקרוע את המעטפת שלו, וזה חלק גדול ממה שאנחנו עושים. אם היינו עושים היום דאנס־פאנק כמו שהוא נשמע ב־2005, זה היה מתסכל. יש הרבה שירים שאנחנו זורקים כי הם נשמעים לנו יותר כמו שירים של עצמנו".
אז באיזה מובן !!! הכי השתנו לאורך השנים? "אי אפשר להכחיש שיש לך יותר ארס כשאתה צעיר ויותר חוכמה כשאתה מבוגר, אבל זה מדרון חלקלק. להקות שמתבגרות עלולות להיות משעממות, ואתה חייב לשמור על גישה צעירה כדי להישמע רענן. אני לא רוצה להיות כמו אלביס קוסטלו, לא רוצה לעשות תקליטים של זקנים משעממים. רוקנ'רול מרגש כשהשירים מגיעים לנקודה של שחרור, שבירה, גילוי; ואנשים מבוגרים נוטים לעשות אלבומים על סיפוק, נוחות, השלמה. אלבומים כאלה אף פעם לא עניינו אותי. להקה צריכה לשמור על התמימות שלה. כשחברים שלי הגיעו לגיל 30 אמרתי להם את אותו הדבר ביום ההולדת: תמשיך לקחת את הסיכונים שלקחת בשנות ה־20 שלך, אבל בתבונה של שנות ה־30 שלך. זה הדבר הכי טוב שאפשר לעשות. זה מגוחך להיות ילדותי ולא ללמוד ממה שעשית. אני מקווה שאנחנו יכולים לעשות את זה בתור להקה".
!!! יופיעו במועדון התיאטרון ב־12.3, 230 ש"ח
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
חי על הקצה: צפו בלהקת Häxxan בהופעה וריאיון ברדיו הקצה
איך נוצרה להקת חסן בנגריה, למה רודי ברזין ניגן עם סיר על הראש, ואיך היה לחמם את TY Segall? להקת הגראז'-Pאנק הישראלית חסן חושפת חומרים חדשים בחי על הקצה
תכנית ההופעות החיות החודשית של רדיו הקצה ומכללת BPMמארחת בכל חודש אמנים מקומיים לסשן לייב וראיון רדיו, והפעם ירדן אלבוחר (יונדר) מארחת את להקת הגראז'-PאנקHäxxan(חסן). לפרק הרדיו המלא ניתן להאזיןבאתר רדיו הקצה. בפרק החדש מספרים חברי הלהקה על חוויות מהופעות בחו"ל, על למה אחד מהם ניגן עם סיר על הראש, איך נוצרה חסן בנגריה – וחשפו שלל חומרים חדשים בסשן לייב.
מנחה: ירדן אלבוחר, עורך ראשי: קוואמי, סאונד: איל שינדלר, אסף שחר מיקס: גל כהן, ע. סאונד: טל שדות, יאיר טרגנו, בימוי ועריכת וידאו: דייב שחר, צילום וידאו: לי זגנרייך, הפקה: בר זבדה
בלהקת חסן חברים אורי רנרט (רוצי בובה), עמית קורח (המפשעות) ורודי ברזין (רוצי בובה). עם חומרי אלבום הבכורה שלה היא הופיעה ברחבי אירופה וזכתה לחשיפה נאה, בעיקר לאחר שחיממה בברלין את כוכב הגראז'-רוק – TY Segall. הלהקה מתנהלת על קו ברלין- ת"א ובסיבוב ההופעות האחרון שלה בארץ הקליטה את אלבומה השני, שצפוי לצאת השנה.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו