מבחינה קולנועית, "איתנו זה נגמר" הוא סרט רדוד ונטול ערכים אומנותיים שנמתח ללא צורך על פני יותר משעתיים, אבל אולי הוא מצליח מפני שבדומה לספר - גם הסרט פונה ישירות לנשים. מתברר שרבות אוהבות את הרומן הרומנטי שלהן מתובל במסר מעצים על אישה שמשחררת את עצמה מנישואים לגבר מכה
ג'סטין בלדוני נראה כמו הגברים המופיעים על הכריכות של רומנים רומנטיים, והוא יודע את זה. המראה האקזוטי של יפיוף שחום עם עיניים מצועפות התאים באופן מושלם לסדרה המלבבת "ג'יין הבתולה", שהשתעשעה בחן עם התבנית של טלנובלה דרום אמריקאית. גם ב"איתנו זה נגמר" בלדוני (שהפיק וביים) ליהק את עצמו לתפקיד הגיבור של רומן רומנטי, אבל הפעם ברצינות גמורה. הוא מגלם את רייל קינקייד שהוא הגבר מהחלומות לא רק במובן זה שהוא נוירוכירורג עשיר, סקסי ושרמנטי עם חזה מפוסל, אלא בעיקר משום שהוא מאופיין כפלייבוי שמסרב להתחייב לאישה אחת, עד שהוא פוגש את האישה האחת שגורמת לו לשנות את דרכו – וזאת הרי הפנטזיה הרומנטית בהתגלמותה.
>>זאת לא רק סדרה כיפית, מצחיקה, שנונה, צבעונית וכתובה חכם
אותה אישה פורחת, לילי בלוסום בלום (בלייק לייבלי), שגם השם שלה נשמע כמו פרודיה על רומנים רומנטיים (הסרט מתייחס לכך), מתקשה להאמין שהגבר שפרץ לחייה על גג בבוסטון הוא אמיתי. אך הוא מוכיח לה שהוא אכן כזה (ולא נוכל אינטרנטי, לדוגמה). הטוויסט הצפוי בעלילה הוא שהגבר המושלם מתגלה כבעל מכה. אבל הטוויסט הזה אינו הופך את "איתנו זה נגמר" למציאותי יותר, משום שמי שעוזר ללילי להבין שהיא נמצאת במערכת יחסים רעילה הוא גבר חלומי אחר (ברנדון סקלנר), ועוד אחד כזה שחיכה לה כל חייו.
לגבר הזה קוראים אטלס – כמו הטיטן המיתולוגי שנושא את העולם על כתפיו – וגם הוא יפיוף בסגנון אופרות סבון. סיפור הרקע של אטלס דומה מאוד לזה של הית'קליף מ"אנקת גבהים" – כנער חסר בית שמתאהב בנערה ממעמד גבוה משלו, ולכן הוא עוזב אותה ויוצא לעולם לבנות את עצמו כגבר, וחוזר אחרי שנים כאיש אמיד, עדיין מאוהב עד כלות באהבת נעוריו שנישאה לאחר. רק שלא כמו האייקון הרומנטי הרדוף והסוער מספרה של אמילי ברונטה, אטלס גדל להיות בחור טוב. יש לציין שכמו בלדוני, גם סקלנר הלך על המראה הגברי של זיפים בני שלושה ימים, והוא נראה כמו יצא הישר מסרט של הולמרק.
"איתנו זה נגמר" מבוסס על ספר עתיר צירופי מקרים מסוגת הרומן הרומנטי מאת קולין הובר, שהפך לרב מכר עולמי. לכן זה אך מתאים שגם הסרט מלוהק ומבוים כמו רומן רומנטי, עם הילוכים איטיים, רוח בשיער ושאר קלישאות. ההפתעה היא שמאז שעלה למסכים לפני שבוע, הסרט שנוצר בתקציב צנוע יחסית של 25 מיליון דולר, הפך לסנסציה קופתית והכניס 86 מיליון דולר – הרבה מעבר לציפיות.
ההצלחה בולטת במיוחד על רקע כישלונם היחסי של שאר הסרטים הרומנטיים מהעת האחרונה, שנישאו על כתפיהם של מי שנראו על הנייר ככוכבים יותר גדולים. "המתחרים" עם זנדאיה, "הכפיל" עם ראיין גוסלינג ו"קח אותי לירח" עם סקרלט ג'והנסון עלו הרבה יותר והצליחו הרבה פחות. אולי ההצלחה נובעת מכך שכמו הספר, גם הסרט פונה ישירות לנשים, בלי לנסות לקלוע לכל הקהלים. מובן שאינו לטעמן של כל הנשים, אבל מתברר שרבות אוהבות את הרומן הרומנטי שלהן מתובל במסר מעצים על אישה שמשחררת את עצמה מנישואים לגבר מכה.
למען האמת, מבחינת הטיפול בנושא הנ"ל, הסרט עושה עבודה לא רעה, ובמובן זה מתעלה על "מחר יום חדש" האיטלקי שעולה השבוע, ומספר גם הוא על אישה מוכה (ברומא אחרי מלחמת העולם השנייה). פלשבקים מגלים שלילי היא בת לאישה מוכה (קווין מק'קיד מ"האנטומיה של גריי" מבליח לרגע בתפקיד האב), והקשר הראשוני בינה לבין אטלס נוצר על רקע היותו בן לאימא מוכה. שם הסרט מתייחס להתחייבות של לילי לבתה לעצור את המסורת האיומה שעוברת מדור לדור – עניין שעולה גם בסרט האיטלקי, שם האלימות היא חלק מהתרבות הפטריארכלית.
מבחינה קולנועית, כאמור, מדובר בסרט רדוד ונטול ערכים אומנותיים, שנמתח ללא צורך על פני יותר משעתיים. היחידה בצוות השחקנים שחורגת מהקיטש היא הקומיקאית ג'ני סלייט בתפקיד אליסה, אחותו של רייל, שגם היא מתפרצת בסערה לחייה של לילי והופכת מיד לחברתה הטובה ביותר. סלייט זורה על דמותה קצת פלפל, שחסר בהופעותיהם של כל השאר.
3 כוכבים
It Ends with Us בימוי: ג'סטין בלדוני. עם בלדוני, בלייק לייבלי, ג'ני סלייט. ארה"ב 2024, 130 דק'
