Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

אב מכה

כתבות
אירועים
עסקאות
איפה פאביו? "איתנו זה נגמר". צילום: יח"צ

רוח בשיער ושאר קלישאות: איך הסרט הזה הפך לסנסציה קופתית?

רוח בשיער ושאר קלישאות: איך הסרט הזה הפך לסנסציה קופתית?

איפה פאביו? "איתנו זה נגמר". צילום: יח"צ
איפה פאביו? "איתנו זה נגמר". צילום: יח"צ

מבחינה קולנועית, "איתנו זה נגמר" הוא סרט רדוד ונטול ערכים אומנותיים שנמתח ללא צורך על פני יותר משעתיים, אבל אולי הוא מצליח מפני שבדומה לספר - גם הסרט פונה ישירות לנשים. מתברר שרבות אוהבות את הרומן הרומנטי שלהן מתובל במסר מעצים על אישה שמשחררת את עצמה מנישואים לגבר מכה

15 באוגוסט 2024

ג'סטין בלדוני נראה כמו הגברים המופיעים על הכריכות של רומנים רומנטיים, והוא יודע את זה. המראה האקזוטי של יפיוף שחום עם עיניים מצועפות התאים באופן מושלם לסדרה המלבבת "ג'יין הבתולה", שהשתעשעה בחן עם התבנית של טלנובלה דרום אמריקאית. גם ב"איתנו זה נגמר" בלדוני (שהפיק וביים) ליהק את עצמו לתפקיד הגיבור של רומן רומנטי, אבל הפעם ברצינות גמורה. הוא מגלם את רייל קינקייד שהוא הגבר מהחלומות לא רק במובן זה שהוא נוירוכירורג עשיר, סקסי ושרמנטי עם חזה מפוסל, אלא בעיקר משום שהוא מאופיין כפלייבוי שמסרב להתחייב לאישה אחת, עד שהוא פוגש את האישה האחת שגורמת לו לשנות את דרכו – וזאת הרי הפנטזיה הרומנטית בהתגלמותה.

>>זאת לא רק סדרה כיפית, מצחיקה, שנונה, צבעונית וכתובה חכם

אותה אישה פורחת, לילי בלוסום בלום (בלייק לייבלי), שגם השם שלה נשמע כמו פרודיה על רומנים רומנטיים (הסרט מתייחס לכך), מתקשה להאמין שהגבר שפרץ לחייה על גג בבוסטון הוא אמיתי. אך הוא מוכיח לה שהוא אכן כזה (ולא נוכל אינטרנטי, לדוגמה). הטוויסט הצפוי בעלילה הוא שהגבר המושלם מתגלה כבעל מכה. אבל הטוויסט הזה אינו הופך את "איתנו זה נגמר" למציאותי יותר, משום שמי שעוזר ללילי להבין שהיא נמצאת במערכת יחסים רעילה הוא גבר חלומי אחר (ברנדון סקלנר), ועוד אחד כזה שחיכה לה כל חייו.

לגבר הזה קוראים אטלס – כמו הטיטן המיתולוגי שנושא את העולם על כתפיו – וגם הוא יפיוף בסגנון אופרות סבון. סיפור הרקע של אטלס דומה מאוד לזה של הית'קליף מ"אנקת גבהים" – כנער חסר בית שמתאהב בנערה ממעמד גבוה משלו, ולכן הוא עוזב אותה ויוצא לעולם לבנות את עצמו כגבר, וחוזר אחרי שנים כאיש אמיד, עדיין מאוהב עד כלות באהבת נעוריו שנישאה לאחר. רק שלא כמו האייקון הרומנטי הרדוף והסוער מספרה של אמילי ברונטה, אטלס גדל להיות בחור טוב. יש לציין שכמו בלדוני, גם סקלנר הלך על המראה הגברי של זיפים בני שלושה ימים, והוא נראה כמו יצא הישר מסרט של הולמרק.

"איתנו זה נגמר" מבוסס על ספר עתיר צירופי מקרים מסוגת הרומן הרומנטי מאת קולין הובר, שהפך לרב מכר עולמי. לכן זה אך מתאים שגם הסרט מלוהק ומבוים כמו רומן רומנטי, עם הילוכים איטיים, רוח בשיער ושאר קלישאות. ההפתעה היא שמאז שעלה למסכים לפני שבוע, הסרט שנוצר בתקציב צנוע יחסית של 25 מיליון דולר, הפך לסנסציה קופתית והכניס 86 מיליון דולר – הרבה מעבר לציפיות.

ההצלחה בולטת במיוחד על רקע כישלונם היחסי של שאר הסרטים הרומנטיים מהעת האחרונה, שנישאו על כתפיהם של מי שנראו על הנייר ככוכבים יותר גדולים. "המתחרים" עם זנדאיה, "הכפיל" עם ראיין גוסלינג ו"קח אותי לירח" עם סקרלט ג'והנסון עלו הרבה יותר והצליחו הרבה פחות. אולי ההצלחה נובעת מכך שכמו הספר, גם הסרט פונה ישירות לנשים, בלי לנסות לקלוע לכל הקהלים. מובן שאינו לטעמן של כל הנשים, אבל מתברר שרבות אוהבות את הרומן הרומנטי שלהן מתובל במסר מעצים על אישה שמשחררת את עצמה מנישואים לגבר מכה.

למען האמת, מבחינת הטיפול בנושא הנ"ל, הסרט עושה עבודה לא רעה, ובמובן זה מתעלה על "מחר יום חדש" האיטלקי שעולה השבוע, ומספר גם הוא על אישה מוכה (ברומא אחרי מלחמת העולם השנייה). פלשבקים מגלים שלילי היא בת לאישה מוכה (קווין מק'קיד מ"האנטומיה של גריי" מבליח לרגע בתפקיד האב), והקשר הראשוני בינה לבין אטלס נוצר על רקע היותו בן לאימא מוכה. שם הסרט מתייחס להתחייבות של לילי לבתה לעצור את המסורת האיומה שעוברת מדור לדור – עניין שעולה גם בסרט האיטלקי, שם האלימות היא חלק מהתרבות הפטריארכלית.

מבחינה קולנועית, כאמור, מדובר בסרט רדוד ונטול ערכים אומנותיים, שנמתח ללא צורך על פני יותר משעתיים. היחידה בצוות השחקנים שחורגת מהקיטש היא הקומיקאית ג'ני סלייט בתפקיד אליסה, אחותו של רייל, שגם היא מתפרצת בסערה לחייה של לילי והופכת מיד לחברתה הטובה ביותר. סלייט זורה על דמותה קצת פלפל, שחסר בהופעותיהם של כל השאר.
3 כוכבים
It Ends with Us בימוי: ג'סטין בלדוני. עם בלדוני, בלייק לייבלי, ג'ני סלייט. ארה"ב 2024, 130 דק'

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מבחינה קולנועית, "איתנו זה נגמר" הוא סרט רדוד ונטול ערכים אומנותיים שנמתח ללא צורך על פני יותר משעתיים, אבל אולי הוא...

מאתיעל שוב16 באוגוסט 2024
הסופר חסוס קראסקו. (צילום: אלנה בלנקו)

סיפורים פרועים: ראיון עם הסופר חסוס קראסקו על ספרו ״תחת כיפת השמים״

סיפורים פרועים: ראיון עם הסופר חסוס קראסקו על ספרו ״תחת כיפת השמים״

אחרי שכל חייו חי באנונימיות מזהרת, בגיל 40 הפך הסופר הספרדי חסוס קראסקו לכוכב בשמי הספרות. רגע לפני שרומן הביכורים שלו מעובד לסרט ולרגל תרגומו לעברית, הוא מספר לנו למה הוא חייב לגרום לקוראים שלו להרגיש לא נוח

הסופר חסוס קראסקו. (צילום: אלנה בלנקו)
הסופר חסוס קראסקו. (צילום: אלנה בלנקו)
14 באפריל 2015

"העניין שלי בפראיות קשור יותר לסקרנות שלי לגבי הטבע האנושי. אנחנו מגיעים מהפרא ואנחנו משמרים בתוכנו משהו מהחייתיות הזאת. היא חיה ופעילה בתוכנו״.

חסוס קראסקו ספון בביתו שבסיביליה ומסרב לתקשר עם העולם, אלא באמצעות מייל. הוא עסוק בכתיבת רומן חדש שמתרחש בהולנד בתקופת מלחמת העולם השנייה. שנתיים חלפו מאז שרומן הביכורים שלו, ״תחת כיפת השמים״, עורר גל קטן של סקרנות בזירת המו״לות העולמית. הוא היה אז בן 41, כבר איש משפחה ובעל קריירה ארוכת שנים כקופירייטר מוערך. הספר כבר הודפס בספרד יותר מתריסר פעמים, ואיגוד מוכרי הספרים במדריד בחר בו לספר הטוב לשנת 2013. בהולנד הוא זכה לתואר הספר הטוב של השנה מטעם רשת הספרים פולר. זכויות התרגום נמכרו לכשלושים מדינות ובקרוב יעובד הספר לתסריט קולנועי. כמו שאמרנו, גל קטן של סקרנות. אחרי שנתיים של השתתפות בירידי ספרים וקידום ספרו במדינות שונות הוא יכול להרשות לעצמו להתבודד ולהקדיש את כולו לכתיבה. אבל אז יוצא הספר גם בישראל. נו מה, לא יתן לנו ראיון?

[tmwdfpad]אמנם עניין הציבור חדש לו, כאדם שבילה את רוב חייו באנונימיות ברורה מאליה, אבל הכתיבה מלווה אותו כבר שנים רבות. הוא לא קם בוקר אחד, בגיל 40, והחליט לשנות את ייעודו ולהפוך לסופר. לדבריו, פרסום הרומן הזה היה הצעד האחרון בדרך ארוכה למדי. ״התחלתי לעבוד כקופירייטר כשהייתי בן 20״, הוא מספר, ״ואז גם התחלתי לכתוב ספרות. כמובן שכתבתי לעצמי בלבד. כשסיימתי את הרומן הזה הרגשתי שהוא טוב מספיק בשביל להראות אותו למוציאים לאור. היה לי מזל שהוצאת Seix Barral החליטה לפרסם את הספר. במקרה יצא כך שכבר עברתי את גיל 40 כשזה קרה. הרעיון לרומן עלה בנסיבות הכי בנאליות− כתרגיל בכתיבה. עד אז כתבתי הרבה סיפורים קצרים, ספרי ילדים ומעשיות. בהתחלה רק רציתי לבחון את עצמי, לראות אם אני מסוגל לסיים רומן ראוי מבחינת היקף ועלילה. הנושא שהספר עוסק בו הוא פיתוח של מיתוס ילדות פופולרי: הילד ש׳מאבד את זה׳ יום אחד מאיזושהי סיבה מטופשת, ומחליט לעזוב את הבית״.

ובכן, עלילת הספר, יש לציין, אינה צמודה למיתוס. הסיפור של ״תחת כיפת השמים״ מתרחש בחבל ארץ צחיח, כנראה באזור ספרד או פורטוגל − אנחנו יכולים רק לשער כי בשום שלב לא נמסר לנו מיקום. ילד בורח מביתו שבכפר נידח ומסתתר בכרם זיתים בפאתי הכפר, ממתין שהלילה יירד ורודפיו יאלצו להפסיק את החיפושים אחריו. ממה בורח הילד, ולאן? התשובות לשאלות אלה מתגלות לקורא לאט ובאכזריות, כשהוא כבר שקוע עמוק בסיפור. במסע הבריחה שלו הילד חובר לרועה עזים זקן ויחד הם משוטטים בשממה, תרים אחר מקורות מים, אחר מקורות מזון, אחר מחסה מהרוע האנושי שרודף אותם. כמו בספר גם כאן קראסקו מתעתע בקורא. הגיבור הוא לא ילד מפונק שבגלל שטות קטנה מחליט לברוח. הוא ילד שגדל בתא משפחתי שבור, כפוף לעריצותו של אב אלים וקשה יום שמסר אותו, כמו זבח או כמו שוחד, לשוטר − שיעשה בו כרצונו. השוטר, מעין שריף של האזור, הוא שרודף עכשיו אחרי הילד במדבר ומנסה להחזירו בכוח לכפר. אם יצליח לתפוס אותו או לא, כל חייו תרדוף את הילד דמותו של השוטר. ״תחת כיפת השמים״ הוא מעין רומן חניכה הפוך. הילד, המכונה לעתים נער, כבר נחנך והתבגר הרבה לפני שפגשנו אותו. עכשיו, בחברתו של הרועה הזקן, עליו ללמוד מחדש לבטוח באנשים, לנסות לחזור להיות ילד, הילד שלא ניתנה לו האפשרות להיות.

סגנון כתיבתו של קראסקו עוטף את הרומן במסתורין, הוא משאיר את כל המידע לעצמו וחושף לקורא רק את מה שהכרחי ביותר להבנת הסיטואציה. הוא לא נדיב במסירת פרטים − אף לא אחת מן הנפשות הפועלות מוצגת בשם, ציון הזמן היחיד שנמסר לקורא הוא תחילת הקיץ, כשהימים חמים והלילות קרים. המקום, כאמור, יכול להיות כל מקום. אולי אפילו בעולם מקביל. היינו רוצים להאמין בזה. ״רציתי לגרום לקורא לחוש מעט חוסר נוחות״, קראסקו מסביר את היעדר הפרטים הללו, ״בדיוק כפי שהדמויות בספר שלי חשות. ורציתי גם להעניק לסיפור מעין אווירה אפית. לכן חשבתי שכדאי שאנסה להימנע מכל הקשר היסטורי, משום שהקשר גורם לקורא להרגיש בנוח. למשל, אם הייתי ממקם את הרומן בעיצומה של מלחמת האזרחים בספרד, לקוראים כבר היה די ידע מוקדם שיעזור להם למקם את האירועים. רציתי להרחיק את הקוראים שלי מהמוכר ולהעניק להם חוויה לא משומשת״.

האמירה שהקורא מרגיש ״מעט חוסר נוחות״ היא אנדרסטייטמנט. זה חוסר נוחות מהסוג שמרגיש אדם שהולך יחף ומכוסה עיניים בשדה של סרפדים. הדרך שעושים הילד והזקן היא מבעיתה, הדברים שקורים להם במהלכה מכווצים את הבטן והופכים את המעיים. כמעין מערבון מודרני, הספר מלא בכאוס, בתיאורי אלימות קשים, בחוסר גבולות שמאיים להפיל את הקורא לתהום שפעורה מסביב. הפראות של האדם והפראיות של הטבע מתמזגות זו בזו ויוצרות תחושה של בראשית שמתחברת היטב לכל הרפרנסים לתנך השזורים בספר. ולצד כל אלה, תיאורים מפורטים ומדוקדקים של דממת המדבר, של שריקת הרוח, של מרקם החולות, של עירום הגזעים, של פכפוך מים במעיין קטן, הרמוניה. קראסקו מתאר את הטבע כמו צייר היושב בתוכו ומצייר תמונת נוף. ״היה הכי טבעי עבורי למקם את העלילה באזור כפרי שנשפך אל הטבע״, מספר קראסקו. ״הרומן הזה היה בשבילי חוויית למידה. בזמן שעבדתי עליו למדתי איך כותבים רומן. הבנתי שאני מוכרח לכתוב על משהו שמוכר לי כדי לפצות על חוסר הניסיון שלי. הדבר שאני מכיר הכי טוב הוא העולם הכפרי, משום שגרתי וגדלתי בו עד גיל 19. את כל הילדות ותקופת הנעורים שלי ביליתי שם. הגעתי לפרקי באזור הכפרי״.

הפראיות של הכפר השאירה בך את חותמה?

״אני לא חושב שהכפריות היא זו שהשאירה בי חותם של פראיות. אחרי הכל, הסביבה שלי הייתה כולה מעשה ידי אדם − הכבישים, הדרכים, כרמי הזיתים, עדרי הכבשים וכן הלאה. העניין שלי בפראיות קשור יותר לסקרנות שלי לגבי הטבע האנושי. אנחנו מגיעים מהטבע, מהפרא ואנחנו משמרים בתוכנו משהו מהחייתיות הזאת. היא חיה ופעילה בתוכנו״.

יש ניגוד בולט בין האיזון וההרמוניה של הטבע בספר לבין הסביבה הכאוטית של בני האדם. האם זוהי דרך למתוח ביקורת על החברה המודרנית, כפי שאתה רואה אותה?

״במידה רבה כן. ההרמוניה של הטבע היא תוצאה של תהליך אטי וארוך מאוד. מהרגע הראשון פעלו בני האדם בניגוד לקצב של הטבע. זה נהיה ברור לעין יותר ויותר. החברות המודרניות חיות בניגוד לאיזון של הטבע, שנבנה לאורך זמן רב מאוד״.

"תחת כיפת השמים", מספרדית: טל ניצן, הוצאת עם עובד, 177 עמ׳

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

אחרי שכל חייו חי באנונימיות מזהרת, בגיל 40 הפך הסופר הספרדי חסוס קראסקו לכוכב בשמי הספרות. רגע לפני שרומן הביכורים שלו...

מאתלי פלר14 באפריל 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!