נטע מציגה: נטע 2.0

נטע ברזילי שלנו, או Netta כפי שמכנים אותה מעבר לים, חשפה בסוף השבוע האחרון חוזה בומבסטי עם דיסני מיוזיק שכולל 4 אלבומי בינלאומיים. הסינגל הראשון CEO יצא בליווי קליפ מרשים ועתיר תקציב, ונשמע כמו מעין גרסה מעודכנת לשיר שהתחיל את הכל-Toy. גם בפנייתה לאמריקאים, נטע שומרת על הסאונד הייחודי שלה, עם קצת דרבוקות וכמה מילים בעברית, והתוצאה – וואו.

האם נועה קירל מוכרת קרח לאסקימוסים?

בעוד נטע רק התחילה את דרכה באמריקה הגדולה – נועה כבר עמוק בפנים. כעת קירל שלנו משחררת את הסינגל השני שלה שמגיע אחרי סינגל הבכורה Please Don’t Suck. השיר החדש נקרא Bad Little Thing והוא מאוד קצבי, מאוד אמריקאי ומספר אנשים הבחינו בדמיון קל ל-Shake It Off של טיילור סוויפט. בארץ התגובות נלהבות, אך נשאלת השאלה – האם הפיכתה של קירל לכוכבת פופ אמריקאית קלאסית באמת יכולה להיות בשורה מרעישה עבור האמריקאים עצמם?

רן דנקר משוויץ באאוטפיט חדש

כשהוא עוד רוכב על גל ההצלחה המסחרר של השנה האחרונה, משחרר היום רן דנקר סינגל חדש וראשון מאז הלהיט ״בית משוגעים״. השיר נקרא ״השמלה החדשה שלי״ ולוקח עוד צעד נוסף בגישה המרדנית והלא-מתנצלת שהתחילה בסינגל הקודם. בקליפ נראה דנקר רוקד בחופשיות בשמלה לשיר הדיסקו האלקטרוני ומבהיר שזה ״לא עניין של כבוד הרב, לא עניין של השופט״.

סטרומאה חוזר בהפתעה

כוכב הפופ הבלגי שהפך בשנית האחרונות לאהוב במיוחד בקרב הישראלים, מוציא סינגל ראשון לאחר תקופה ארוכה של שקט. הסינגל יצא במפתיע ללא הכנה מוקדמת ומגיע עם קליפ יצירתי ומרשים כמו שרק סטרומאה יודע לספק. השיר נקרא Santé (בעברית: בריאות), ועל מקצב בהשראה דרום אמריקאית שר על אלו שצריכים לעבוד בזמן שהאחרים חוגגים.

טרוי סיוון הוא מלאך, מותק

כוכב הפופ האוסטרלי (והיהודי! כן, אנחנו פרובינציאליים!) טרוי סיוון משיק קליפ מהפנט לשיר החדש שלו ״Angel Baby״. השיר נשמע כמו קלאסיקה מהאייטיז, כזאת שתוכלו לשמוע בסצנת סיום של קומדיה-רומנטית ישנה וקיטשית – וזה כיף גדול. הקליפ מציג ויז׳ואלים רומנטיים והומו-אירוטיים באווירת וינטג׳ שקשה להוריד מהם את העיניים.

קולדפליי וסלינה – השילוב שלא ידענו שאנחנו צריכים

קולדפליי, אחת הלהקות האהובות בארץ ובעולם בכלל, מוציאים את אלבומם החדש והתשיעי במספר Music of the Spheres. יחד עם האלבום מגיע גם דואט עם סלינה גומז שמושך לא מעט תשומת לב. השיר הוא בלדה רומנטית וחלומית כיאה לקולדפליי, וקולה העדין של סלינה משתלב באופן מושלם.

ואי אפשר בלי מילה על אדל

נדמה שכבר נאמר כל מה שיש לומר על סינגל הקאמבק של אדל שיצא רק בשישי האחרון וכבר מרגיש כמו קלאסיקה. השיר כבר הספיק לשבור שיאים כאשר הפך לשיר הכי מושמע בספוטיפיי אי פעם ביממה, ואם עדיין לא שמעתם אותו כנראה שאתם היחידים.

• חדשות בפופ
• נטע ברזילי
• נועה קירל
• אדל

1. הדיסקו של קיילי באפטר פארטי

מלכת הפופ האוסטרלית מתכננת בימים אלה השקת מהדורה מחודשת לאלבומה האחרון Disco, שתצא בחודש הבא. צפויים שיתופי פעולה מסקרנים עם אגדת הדיסקו גלוריה גיינורועם הזמרת הבריטית ג'סי וור, בנוסף לרמיקס עם דואה ליפה שיצא בשנה שעברה. לקראת המהדורה המחודשת יוצא גם סינגל חדש יחד עם Years & Years שמכיל גם הוא מנה גדושה של דיסקו זוהר ומנצנץ.

2. אקו עולה על הגל

קהלים חדשים נחשפו לזמרת, ראפרית והמפיקה אקו בזכות השתתפותה בפסקול של הסדרה הפופולרית ״המפקדת״. כעת היא משחררת אלבום מרהיב בשם ״שנייה״ שמשלב היפ הופ, פאנק, אר אנד בי עם אווירת אולד סקול מענגת. יחד עם האלבום יוצא השיר ״כולם על הגל״ כסינגל יחד עם קליפ וחבל שרק אנחנו נהנה מזה.

3. עדי אולמנסקי קמה ברגל ימין

בתזמון כמעט מושלם כמה ימים לפני ״יום בריאות הנפש״ שחל אתמול, משחררת עדי סינגל חדש שכולו אופטימיות וטוב על הלב. הסינגל השיר הנהדר הוא טעימה ראשונה מתוך EP חדש של הזמרת והיוצרת שצפוי לצאת בחודש הקרוב.
4.

4. ג׳סי מליטל מיקס יוצאת לסולו

להקת הבנות ליטל מיקס סיפקה אינספור להיטים מאז הוקמה בגרסה הבריטית של אקס פקטור לפני כעשור. ג׳סי נלסון הייתה הראשונה שעזבה את ההרכב לאחר פרידה מתוקשרת ומלוכלכת בשנה שעברה. כעת היא משחררת סינגל בכורה חריף במיוחד יחד עם ניקי מינאז, ומוכיחה שהיא בהחלט יכולה להסתדר גם לבד.
5.

5. הראל סקעת עושה מה שבא לו

הזמר המצליח, האב הטרי ובעלו של סגן שר החוץ – הלא הוא הראל סקעת, משחרר סינגל חדש בשם ״בא לי״ שנכתב והולחן בזמן הקורונה. זהו הסינגל הראשון שהוציא לאחר ״אהבה נפשי״ עם עופר ניסים שיצא בקיץ האחרון והפך ללהיט. ״בא לי״ הוא שיר חצוף, קופצני ומלא בהומור שהופק על ידי המפיק המהולל ינון יהל.

6. העולם מתכונן לשובה של אדל

שש שנים שהרגישו כמו נצח עברו מאז אלבומה האחרון וההיסטורי של אדל ״25״. כעת כל מעריציה, ולא רק, עוצרים נשימתם לקראת אלבומה החדש שייקרא ״30״ ולקראת הסינגל החדש Easy On Me שצפוי לצאת ביום שישי הקרוב. במהלך שידור לייב באינסטגרם נתנה הזמרת טעימה מהשיר – והציפיות רק עלו.

• חדשות בפופ
• מוזיקה
• פופ
• אדל
• עדי אולמנסקי
• אקו
• הראל סקעת

• Facebook
• Twitter
• Email

• Major Lazer
• דה וויקנד
• אדל
• mark ronson
• טונה
• נדב גדג'
• ריהאנה
• מוזיקה
• Hotline Bling
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

המעלות של "25", האלבום השלישי של אדל, מפוזרות בקלות על פני השטח. אדל של 2015 עדיין קוראת לאלבומים שלה על שם מניין שנותיה. במקרה של האלבום הזה מדובר בגיל שבו הייתה כשכתבה את השירים (כיום היא כבר בת 27). זה מהלך קצת משונה, אבל נניח לזה.

חוץ מזה היא מצטלמת בתקריבים רומנטיים על העטיפות ושרה בקול גדול (באמת גדול) על רגשות התלויים בבירור על השרוול שלה. זה בסדר גמור לעשות את זה פעם־פעמיים, אבל בפעם השלישית, כשאדל היא כבר תעשיית ענק, קשה שלא לחשוד בכך שהיא ניגשת לחשוף את עצמה מול העולם באיזו אוטומטיות, בלי באמת לקחת סיכון. עוד בלדת פסנתר ועוד בלדת פסנתר ועוד בלדת פסנתר. אין דרך אמפירית להבדיל בין אמן שעושה את מה שהוא יודע לעשות, ובין אמן שמפחד לקחת סיכונים. צריך להסתמך על האינטואיציה. במקרה הזה מחוג האינטואיציה מורה באופן חד משמעי על האפשרות השנייה.

האוטומטיות הזאת של אדל ניכרת בכל תו ותו של "25". סוללת המפיקים של אדל יודעת כבר בדיוק איזה סוג של מחמאות אדל אמורה לקטוף עם צאתו, והכל כאן מתוזמן לרווח מקסימלי – עד לרמת הפילוח הדמוגרפי של הקהל שלה, כאשר בשיר "When We were Young" היא עוטה דמות של אישה מבוגרת הנזכרת באהבת עבר. אבל היא לא רנדי ניומן, הדמויות שלה לא מספיק חדות ומובחנות ממנה עצמה בשביל לעניין, כך שהתוצאה רחוקה מלהיות דמות ונשמעת יותר כמו ניסיון להיות אחת מדיוות העבר שהיא מעריצה – טריק שבפעם הקודמת הצליח כשזכתה לשיר את השיר הפתיחה של "סקייפול", הסרט הקודם בסדרת ג'יימס בונד. התוצאה היא שמישהי בת 25 כתבה שיר שמיועד למצוא את עצמו בקריוקי לבנות ה־50.

כל העסק הזה קצת מבלבל. בעוד נשים בנות גילה בנו ממש לאחרונה שיח תרבותי שלם סביב "משבר גיל 25" – נעורים ארוכים מדי ובגרות שממאנת לבוא – לא ברור מה דחוף לה לשיר על כך שהיא מזדקנת. האם באמת אין לה משהו מעניין יותר לומר על החיים שלה ועל העולם סביבה? דווקא עם מנגנון שלם שמנסה להפוך אותה לקלאסיקה חיה, אדל נשמעת – לא מבחינת השירה שלה, כמובן – כמו ילדה שמטפסת על הכיסא במטבח ושרה שיר לחברות של אימא שלה.

השורה התחתונה:הטריק הזה יכול לעבוד גג פעמיים

• ביקורות
• ביקורות מוזיקה
• אדל
• ביקורת מוזיקה
• תרבות

• Facebook
• Twitter
• Email

הסרטון שבו מישהו הצליח לבודד את ערוץ השירה של אדל מההופעה שלה ב"סאטרדיי נייט לייב" הפך ויראלי לא רק בזכות הפופולריות של הזמרת המופיעה בו וגם לא רק בזכות איכותו של ערוץ השירה. הסרטון אמור להציג את המעלות הווקאליות שלה בתנאי מעבדה – הנה, קחו עוד סיבה מזוקקת להתפעל ממנה. אבל הסרטון הזה עושה משהו אחר. הרי אין באמת צורך בערוץ השירה המבודד. הוא לא חושף שום דבר שאינו נגיש לאוזן גם ככה. ההפקה המוזיקלית של אדל בלאו הכי כבר רתומה, מהתו הראשון עד האחרון, להבלטת הקול שלה כך שיישמע כמה שיותר טבעי. אף מפיק בר דעת לא ינסה להלביש על השירה שלה פילטר או ווקודר.

אז לשם מה מוגש לנו ערוץ השירה של אדל? האם מישהו חשד בה שהיא מזייפת? האם מפיקים ערמומיים באולפן עושים ממנה משהו שהיא לא? גם אם לא זו הייתה הכוונה של יוצר הסרטון, הוא חב את הפופולריות שלו לצורך של מאזינים רבים להוכיח את עליונותה על זמרות אחרות – זמרות אחרות שהן לכאורה אותנטיות פחות, כאלו שעוד לא הוסר מהן החשד שהצלחתן נגועה בטריקים של מחשב. הוא רומז על כך שיש בה משהו טוב יותר, או ראוי יותר – באופן אינהרנטי ממש – מאשר חברותיה לצמרת עולם הפופ. העניין הזה מסמל באופן מושלם את סוג ההערצה שמייצר ז'אנר הפופ שאדל משתייכת אליו. הערצה זו מאפשרת למאזינים שלה לבדל את עצמם משאר מאזיני הפופ ולחבר את עצמם למסורת קלאסיציסטית. במילים אחרות, אדל שונה כי היא "איכותית", והיא "איכותית" כי היא שמרנית.

מה זה אומר "שמרנית"? הנה עד כמה הממסד אוהב את אדל: ב־2011, עם צאת האלבום השני שלה, "21", גורדון בראון – אז ראש ממשלת אנגליה – שלח לה מכתב שבו כתב לה: "כשהמדינה נמצאת בצרות הכלכליות שהיא נמצאת בהן, את מהווה אור בקצה המנהרה". מובן שזו לא ביקורת שבאה לטעון שאדל היא שופר ממשלתי שנועד לטשטש את ההמונים, אלא רק לציין את העובדה שהיא חפה מהערך המהפכני שיכול להיות במוזיקת פופ, שמאז הדיסקו מנהלת מערכת יחסים מורכבת עם השוליים: מצד אחד תעשיית ענק, מצד שני מוזיקה שתכניה הם לעתים תכופות חתרניים יותר מהרוקנ'רול הלבן והמרוצה מעצמו.

מצד שני, בשביל להיות שמרנית כל כך בעולם שהולך ונעשה ויזואלי יותר, ויראלי יותר ודינמי יותר, משהו בשמרנות של אדל ראוי גם להערכה. בקרב מול ביונסה, מיילי סיירוס או טיילור סוויפט, אדל, כמו שאומרים, מביאה סכין לקרב אקדחים, ובמקרה שלה יוצאת – לפחות בחלק מהמקצים – כשידה על העליונה ("25", האלבום החדש, צפוי לשבור השבוע את שיא המכירות לאלבום בשבוע הראשון עם כ־2.5 מיליון עותקים. השיא נשבר בפעם האחרונה ב־2000, על ידי "No Strings Attached" של NSYNC, שפעלו בכלכלת מוזיקה שונה לחלוטין). מובן שתעשיית המוזיקה ועיתונות המוזיקה – דינוזאוריות בפני עצמן – מעודדות את אדל. היא נראית לשתי הדינוזאוריות האלו כמו משהו מהדור שלהן, משהו שהן יודעות להתמודד איתו.

זו הסיבה האמיתית שבקליפ של "Hello", במהלך שכבר ספג לא מעט לעג, אדל משתמשת בטלפון צדפה. כל כולה אנכרוניזם אחד גדול, אישה מחוץ לזמן. זאת לא אשמתה של אדל, קשה לדמיין שזהו מהלך ציני ומחושב מצדה. סביר להניח שהיא עושה מה שהיא יודעת ורוצה לעשות. אבל זה שטלפון צדפה נראה לנו כמשהו יותר איכותי מלשיר על סמסים, הגם שכולנו שולחים סמסים ורק מעטים מהסבים שלנו עדיין מחזיקים טלפון צדפה, מלמד אותנו הרבה על קהל המאזינים שהפכנו להיות: כזה שמעריץ קודם כל הון תרבותי.

• מוזיקה
• זיקנה
• אדל
• תרבות