"מירוץ האהבה של תל אביב-יפו"פרץ לחיינו לפני כ-3 שנים, עת כולם היו עדיין בפוסט-טראומה של הקורונה, וזקוקים לצאת להתאוורר, ובעיקר – להכיר אנשים חדשים בדרך שהיא לא האפליקציות. ב-18.9 האירוע יחזור לתל אביב בשם "תפוזינה Singles Run", ויציע שוב אפשרות לרווקים ורווקת בעלי כושר להיפגש, והפעם גם ליהנות מהופעה של טונה. מיכל זילברמן, אשת התוכן והקריאייטיב שמלווה את האירוע, כותבת טור על מדוע תל אביב צריכה יותר אירועי היכרות בעולם האמיתי, ולמה לפנויים-פנויות עם סיבולת לב ריאה מביניכם לא כדאי לפספס את האירוע (כאן רוכשים כרטיסים).
>>"אז בקיצור": סדרה רגישה ואמתית אפילו יותר מבוג'אק הורסמן

תל אביב היא העיר שכולם מדברים עליה. מקום שבו האנרגיה, התנועה והחיים זורמים ברחוב. אבל אם מסתכלים מקרוב רואים משהו אחר: הרבה אנשים צעירים, יצירתיים ומלאי עניין, שמוצאים את עצמם לבד, גם כשהם מוקפים בהמון אנשים. בעידן שבו ההיכרויות עברו לדיגיטל, לא תמיד קל למצוא הזדמנות להכיר מישהו באמת, פנים אל פנים. בשנים האחרונות החלו להופיע בעיר אירועים שמחזירים את המפגש הפשוט – ריצה משותפת עם מוזיקה והפנינג חברתי. המשתתפים רצים יחד, עושים משהו שהם אוהבים, ולא במצב של "היכרויות" פורמליות. וכשעושים דברים ביחד, לא פעם נוצרות שיחות, חיבורים והיכרות אמיתית, בלי הלחץ של אפליקציות.

אני רואה את זה כל הזמן, אנשים עובדים שעות ארוכות, חוזרים הביתה עייפים, ובערב מנסים "לעבוד" על ההיכרויות. במקום להנות מהמפגש עם אנשים אחרים, הם מחליקים ימינה ושמאלה באפליקציות, עונים על הודעות, ומנסים להבין אם מישהו מתאים להם או לא. זה הופך להיות עוד משימה שגרתית, ולא חוויה טבעית ומהנה. בזמן הזה הם מפספסים את השיחות הפשוטות עם אנשים סביבם. עם חברים, עמיתים או אפילו מישהו ברחוב, את המבטים, הצחוקים הקטנים והרגשות שקורים רק כשהמפגש הוא אמיתי ופיזי.

תל אביב מלאה אנשים מעניינים, יצירתיים וחכמים, אבל לעיתים הם פשוט לא נפגשים. ברחוב, באוטובוס או בבית הקפה, כמעט אין שיחות עם זרים, ואפילו השכנים לא באמת מכירים אחד את השני. כולם שקועים בפלאפונים וברשתות החברתיות, וזה מונע חיבורים אמיתיים. העיר מלאה באנרגיה, אבל הקשר האנושי לעיתים נדחק הצידה. אנחנו צריכים ליצור מקומות ואירועים שמחזירים את האנשים למפגש פנים אל פנים – מקומות שבהם אפשר לשוחח, לצחוק יחד, לחלוק חוויות, ולבנות חיבורים אמיתיים בלי מסכים או מסננים שמפרידים בינינו.

מה שמרגש אותי הוא לראות איך העיר מגיבה לאירועים כאלה. אנשים רעבים לחיבור אמיתי. הם לא באים רק כדי למצוא זוגיות – הם באים כדי להרגיש חלק מקהילה, כדי לפגוש חברים חדשים, כדי לשתף ולשמוע על החיים של אחרים. אנשים שחולקים איתם ערכים, תחומי עניין ואנרגיה דומה. זה לא רק על ספורט או תחביבים. הכוונה היא להחזיר לעיר את המפגשים הפשוטים בין אנשים. כשאנשים יוצאים החוצה לא רק לעבודה או לסידורים, אלא כדי להיות חלק מהרחוב ומהקהילה, נוצרים מפגשים טבעיים – שיחות קצרות, חיוכים, צחוקים קטנים ורגעים שמחברים בין אנשים בלי לחץ. העיר מרגישה חיה יותר, והאווירה הופכת נעימה יותר, כי היא הופכת למקום שבו באמת חיים, נפגשים ומשתפים רגעים ביחד.

כשאני רואה כמה אנשים שהכירו ב־Singles Run, וחלקם אף התחתנו בעקבות האירוע, אני לא רק שמחה בשבילם. אני שמחה לראות שהעיר הזו יודעת להביא אנשים יחד, להחזיר את המפגש הפשוט והאנושי לחיי היומיום, וליצור הזדמנויות חדשות להיכרות. השנה, מרוץ האהבה יכלול מתחמי דייטים חדשניים כמו ספיד דייט ודייט אקסטרים, לצד הופעה חיה של טונה, מסיבת די.ג'יי ואזורי התרעננות. כל אלה מאפשרים למשתתפים לפגוש אנשים חדשים, לחלוק רגעים משותפים ולהכיר באמת, לא דרך מסכים. זה מה שמעניק לעיר תחושה של חיות, קהילה וחיבור, ויוצר את הרגעים הקטנים שמזכירים לכולנו כמה חשוב להיפגש פנים אל פנים, לחייך, לדבר ולהרגיש חלק מהקהל האנושי שמסביבנו.
לאתר תפוזינה סינגל ראן

• טור דעה
• ❤ תל אביב
• אהבה

אומרים שימי אהבה הומצאו מסיבות קפיטליסטיות, וימי אהבה יהודיים הומצאו כדי שגם לנו יהיה. אז נכון שהיום כבר אף אחת לא רוקדת בכרמים, אבל נחמד לשמור על המסורת גם אם לא מרגישים מחויבים לצאת ולפוצץ ארנק על דייט יקר. כי בתל אביב יש מקומות רבים שמספיק רומנטיים מעצם הווייתם. אספנו לכם באהבה את המקומות הכי רומנטיים בעיר הלבנה, שאפשר להמתיק בהם נשיקה וסוד. אנע עארף, שמענו שזה מה שאוהבים עושים.
>>לב חריף: 20 המסעדות הכי רומנטיות בעיר (ופיתה אחת שכולה אהבה)

כיכר ביאליק

הכיכר הכי רומנטית בעירנו, ללא כל צל של ספק. היא מוקפת במוזיאון העיר ובבנייני באוהאוס גבוהים, ובמרכזה בריכה יפה מחופה באבן. אפשר לשבת על גדותיה לאור נרות (אם הצטיידתם מראש, כמובן. אין אף הומלס שמוכר אותם), וללגום בצוותא כוס יין, או בקבוק. או וויסקי, אם ממש בא לכם. היופי בלוקיישן הזה הוא הלוקיישן – ממש במרכז העיר, אבל בכל זאת מצליח להיות שקט ואינטימי, רחוק מכל ההמולה. וזו, רבותיי, מה שאנחנו קוראים לו רומנטיקה.
ביאליק 27

פארק קריית ספר

עוד פנינה עירונית, והפעם פנינת טבע ירקרקה שגם היא מצטיינת בלוקיישן המרכזי לבילוי שקט, כל עוד מגיעים בשעות הערב, כשכבר לא חוגגים מסביב ימי הולדת לילדי גן ציפי. כשהחושך יורד ומסביב הברווזים שטים באגם, זו בדיוק ההזדמנות שלכם לשבת ביחד ולחלוק שמיכה, תוך שאתם בוהים באגם ותוהים לאן הברווזים עפים כשהאגם קפוא. רמז: הוא אף פעם לא קפוא, זה תל אביב.
וילסון 14

רחוב מיכ"ל

גם אתם לא גרים ברחוב מיכ"ל, וגם אנחנו לא. בואו נוציא את הקינאה מהדרך. עכשיו כשסיימנו עם זה, אפשר להודות שהרחוב המפואר הוא פשוט המקום הכי קלאסי לאווירה זוגית. מעין מושב בתוך העיר, כזה שלא יכולים שלא להישבות בקסמו, ולחוש ברומנטיקה מסביב. זו פינה אידאלית לדייטים ראשונים, אם הם קרו באזור, והרי לכם הלוקיישן המושלם לסיום הבילוי. רק אל תרעישו, שמענו שיש שם שכנים רגישים.
רחוב מיכ"ל. נו, ידעתם כבר

המגדלור ברידינג

המגדלור של רידינג ממוקם בשפך הירקון אל הים, מרחק נגיעה מארובות רידינג, וחלק מהטיילת של נמל תל אביב. בתוך המגדלור פועל גם בית קפה שמציע נשנושים אידאליים לכל דייט. המלצתנו היא כזו: לצעוד לאיזור טרם השקיעה, להצטייד בבקבוק יין מקפה המגדלור, להביט בשקיעה תוך אחיזת ידיים הדדית ולהרגיש קיטשיים מרוב הרומנטיקה המוגזמת של הסיטואציה.
רחבעם זאבי גנדי 1, פארק רידינג

פארק המסילה

בקורונה למדנו שגם פארקים יכולים להיות רומנטיים, אם רק רוצים שהם יהיו כאלה. וספסלים, מי היה מאמין, בעצם ממש רומנטיים מעצם היותם. מדובר במשטח ישיבה זוגי מעץ שלמעשה מכריח אותך לחלוק אותו עם עוד בנאדם. המשטח הירוק הנפלא שסודר לנו בדרום העיר בהחלט עונה על הרומנטיקה שאבדה מהפארקים בעיר, וחלק מהמקטעים שלו רומנטיים במיוחד (כמו הפנייה לנווה צדק). חוץ מזה, יש יותר רומנטי מלחלוק קסטה של אייל שני ולהחליט מי מבניכם שוקו ומי הווניל?
אמזלג 24

גן יעקב

פנינת המזמוזים של הבימה חייבת להיות כלולה ברשימה הזו. מה לעשות, שמדובר במקום רומנטי, שקט ומסתורי. למה מסתורי? כי ממנו אפשר להשקיף על כל המתרחש בעיר ממעוף הציפור (אם תשבו בחלק העליון), או להתמזמז חבוקים על אחד מגזעי העצים הרחבים והמזמינים באיזור התחתון של הגן. קיצר, רומנטיקה תל אביבית במיטבה, ואל תתנו לעובדי לנדוור לגרש אתכם.
שדרות תרס"ט 4

הגג של חניון גרוזנברג

פעם היה כאן גן. קראו לו גן גרוזנברג. הוא היה הגן הציבורי הראשון בתל אביב לפני כ-100 שנה. רוחותיהם של זוגות אוהבים שישבו שם ואחזו ידיים עדיין רודפות את המקום, שהפך בשנות ה-60 לחניון רב קומתי מכוער כי מי צריך גן ציבורי בעיר הזאת. אבל את האהבה אי אפשר למחוק, והגג של חניון גרוזנברג עם הנוף האורבני שלו הפך ברבות השנים ללוקיישן סודי שכבר אינו סודי ומועדף על ידי רבים לדייט רומנטי-אלטרנטיבי. צריך יותר גגות כאלה בעיר הזאת.
גרוזנברג 16

הבוסתן במוז"א

שימו לב מדובר בספוט רומנטי לאור יום – או עד השעה 18:00 בו הוא נסגר בימים אלה. אבל מי אמר שאי אפשר להיות רומנטיים ולציין אהבה גם באור השמש? אף אחד, ובטוח לא עצי הפרי הגדולים של הבוסתן במוזיאון ארץ ישראל, אלה שרק רוצים לעשות לכם צל ולהושיב אתכם תחת גפנם ותאנתם. חוץ מזה, אפשר להסתובב ביחד בבוסתן, לתור אחר פינות פרטיות ונסתרות, ולשאוף קצת אוויר לריאות. אחר כך לכו לערב רומנטי באזור אחר. נגיד ב…
ניצנה 1

טיילת הפארק החופי

מדובר בטיילת הצפונית החדשה שמשתרעת בין חוף הצוק לחוף תל ברוך. הטיילת מטריפה ומרשימה, מתאפיינת בטבע פראי, צמחייה רבה ומוריקה, פינות חמד אינטימיות ותחושה של מרחב אינסופי ממש בתוך העיר. זה הזמן לשים פעמיכם לשם, למצוא פינה אידיאלית ונסתרת דיו שתאפשר לרומנטיקה לזרוח. חוץ מזה הים כבר מולכם, לא צריך להתאמץ יותר מזה, אמרתם ים בלילה – אמרתם רומנטיקה.

יפו העתיקה

ולסיום, אמרו פעם שאין כמו יפו בלילות – ואין כמו יפו לרומנטיקה. זו קלישאה, ברור, אבל גם הציניקן הגדול ביותר יכול להודות שסמטאות העיר העתיקה מרככות את הלב. כשהשמש שוקעת והגלים גועשים מול המזח, נדמה שאין לוקיישן רומנטי מזה בכל העולם כולו. אין ספק שזה המקום האידיאלי ביותר לדייט, לסתם שוטטות זוגית או להצעת נישואים מפוארת. אוקי, אולי סתם הלכנו רחוק מדי, אבל זו כל הרומנטיקה היפואית הזו שמשרה עלינו אווירה.

• ❤ תל אביב
• בילוי רומנטי
• רומנטיקה
• ולנטיינ'ס דיי
• אהבה

בתור המקום שעיצב את התפיסה הרומנטית שלנו בערך במאה השנים האחרונות, הוליווד שופעת זוגות ממגנטים שהופכים סיפור טוב לרומנטיקה חוצת תקופה. מבקרת הקולנוע שלנו יעל שוב אספה את 12 הזוגות הרומנטיים והלוהטים ביותר על המסך, וחזרה עם רשימה מלאה באהבה.

ווספר לינד וג'יימס בונד ("קזינו רויאל", 2006)

ידוע שג'יימס בונד הוא לא גבר של אישה אחת. בעצם הוא לא גבר אחד אלא שישה עד כה. אבל בפעם הראשונה שדניאל קרייג נכנס לתפקיד, הוא התאהב על באמת בווספר לינד בגילומה הלוהט של אווה גרין. זאת כמובן אהבה חסרת סיכוי, משלל סיבות, אבל הרגש הזה הפך אותו להכי סקסי שהוא יכול להיות. ביחד הם הבעירו את המסך, ולא הותירו סיכוי לאף אישה שבאה מאז בעקבותיה.

ריק ואילזה ("קזבלנקה", 1942)

המפרי בוגארט היה הבחירה הראשונה לתפקיד בעל מועדון לילה בקזבלנקה, אבל לצידו יכלו להופיע אן שרידן, או הדי לאמאר, או מישל מורגן. לעולם לא נדע אם סיפור האהבה וההקרבה הזה על רקע מלחמת העולם השנייה היה זוכה למעמד האיקוני שלו גם עם שחקנית אחרת, אבל האלכימיה בין בוגארט הקשוח והציני לאינגריד ברגמן הזורחת, בתפקיד האישה ששברה את ליבו ואז ריפאה אותו ונתנה לו משמעות, הניבה זהב טהור.

איידה וביינס ("הפסנתר", 1993)

מערכת יחסים שמתחילה מניצול מיני ומתפתחת לאהבה גדולה זו תמה רומנטית מסוכנת, אבל ג'יין קמפיון עיצבה אותה למשל גותי מכשף. במבט ראשון הולי האנטר קטנת הקומה והארווי קייטל הבולבוסי אינם נראים מתאימים מבחינה פיזית, אבל זה חלק מהקסם המיוחד של הסרט החושי והחושני הזה על האישה האילמת והגבר האנאלפבית ששומע את קולה הפנימי. עשר שנים מאוחר יותר קמפיון ליהקה את מג ריאן במותחן האימה "תשוקה חותכת", וגילתה לנו שהכוכבת המתוקה של קומדיות רומנטיות יכולה להיות סקסית להפליא כשמרק רופאלו הוא זה שמפתה אותה.

מר צ'או וגברת סו ("מצב רוח לאהבה", 2000)

ערגה לא ממומשת היא מחולל רגשי עז, והיא ממלאת את סרטו של וונג קאר וואי – ואלס מלנכולי, חושני ומשכר ביופיו. לא תמצאו זוג מרהיב יותר מטוני לונג ומגי צ'אנג שמגלמים שכנים בבית דירות בהונג קונג ב-1962, המגלים שבני זוגם (הבלתי נראים) מנהלים רומן. הצרה המשותפת מקרבת ביניהם, אך הם מחליטים לא לחצות את הקווים ולשמור על יחסים אפלטוניים.

תרז וקרול ("קרול", 2015)

זבנית צעירה בחנות גדולה במנהטן מתאהבת באשת חברה אלגנטית שבאה לקנות מתנה לבתה לחג המולד. זאת אהבה ראשונה ממבט ראשון, והיא תוקפת בעוצמה. ספרה הסמי אוטוביוגרפי של פטרישה הייסמית' מ-1952 הפך בידיו של טוד היינס לסרט מוקפד ומעודן ועם זאת בוער ברגש וכמיהה. רוני מארה וקייט בלנשט מושלמות בתפקידי הנשים שמתבשמות זו בזו ונסחפות לרומן שמאיים להחריב את חייהן.

קייטי מורסקי והאבל גרדינר ("כך היינו", 1973)

הוא חתיך בלונדיני ומוכשר שלוקח את החיים בקלות. היא יהודיה עם עקרונות שעובדת קשה לתקן את העולם. היא מתאהבת בו ראשונה, אחר כך גם הוא מתאהב, אבל חוץ מזה את זו הם רוצים דברים שונים מהחיים. ברברה סטרייסנד ורוברט רדפורד נפלאים יחד בסרטו של סידני פולאק, שהוא אהוב היום יותר מכפי שהיה כשיצא למסכים (ב"חברים" רייצ'ל מציינת אותו כסרט הכי רומנטי מעולם).

סטפני ואלן ("חלודה ועצם", 2012)

המגע הפיזי והחמלה בין מטפל למטופל הניבו לא מעט רומנים רומנטיים, אבל תתקשו למצוא מפגש ארוטי וסוער יותר מזה של מאמנת הלווייתנים שרגליה נקטעו, והמתאגרף שעוזר לה לפעמים. המפגש הקשוח והאינטימי בין מריון קוטיאר ומתיאס שונארטס מניב ניצוצות בסרטו של ז'אק אודיאר – שילוב בין ריאליזם קשוח למלודרמה שחושל באש.

רוז וג'ק ("טיטאניק", 1997)

טוב, נו, מיליוני נערות הלכו לראות את הסרט הזה שוב ושוב לא בגלל האוניה הכבירה שמתבקעת לשניים, אלא בגלל אהבתם האסורה והטראגית של הנערה מהמחלקה הראשונה והאמן העני שמציל אותה. קייט ווינסלט רעננה ומוכנה לטרוף את החיים וליאונרדו דיקפריו בן ה-22 עדיין נראה כמו מלאך והם מקסימים ביותר.

אניס וג'ק ("הר ברוקבק", 2005)

רק לפני חודש המלצתי על הסרט הזה בנטפליקס, ולכן התחבטתי ארוכות לפני שהחלטתי לכלול אותו ברשימה נוספת. אבל מה לעשות שרועי הכבשים המאוהבים בגילומם של הית' לדג'ר וג'ייק ג'ילנהול הם אחד הזוגות הכי לוהטים בקולנוע. סצנת החולצה בסיום, ו"I wish I knew how to quit you" זכו לשלל פארודיות שרק מעידות על עוצמתן האיקונית.

ולאד המשפד ומינה הארקר ("דרקולה", 1992)

העיבוד של פרנסיס פורד קופולה לספרו של בראם סטוקר הוא סיפור אהבה חוצה עידנים לא פחות משהוא סרט אימה. כארבע מאות שנה אחרי מות אשתו האהובה, הרוזן בעל הניבים מפליג ללונדון הוויקטוריאנית ומאתר את בת דמותה. המפגש המחודש מלהיט את דמו ומהפנט אותה. מי ידע שגרי אולדמן וווינונה ריידר יכולים להיות כל כך לוהטים יחד.

לורטה קסטוריני ורוני קמררי ("מוכת ירח", 1987)

לורטה האלמנה עומדת להנשא לג'וני קמררי, אבל כשהיא הולכת להזמין לחתונה את אחיו הצעיר, אופה קטוע יד ומריר, ניצתת ביניהם אש שיכולה להבעיר את כל ברוקלין. הוא מזמין אותה לאופרה ולמיטתו, וכובש אותה במונולוגים סוערים על אהבה אמיתית שאינה יכולה להיות מושלמת כמו הכוכבים. שר בת ה-41 וניקולס קייג' בן ה-23 מעניקים פיקנטיות לקומדיה רומנטית לא טיפוסית.

אניטה וברנרדו ("סיפור הפרברים", 1961)

זה אמנם סיפור על אהבתם התמה והטהורה של טוני ומריה הצעירים, אבל מי שמלהיטים את המסך הם האח ברנרדו ובת זוגו אניטה, שמתגרים זה בזו ורוקדים כמו סופות ההוריקן שאניטה שרה עליהן. הזיווג של ג'ורג' צ'קיריס, הרקדן הכי סקסי שרקד אי פעם בסרט הוליוודי, וריטה מורנו המפולפלת, הוא המרכיב הלא סודי של המיוזיקל האהוב הזה.

• המסך
• קולנוע
• קלאסיקות
• ולנטיינ'ס דיי
• אהבה

>> ג'ני פנקין היא מהזמרות האהובות עלינו בעיר, וכשהיא מוציאה שיר ביום האהבה אז זה יוצא כפול אהבה מבדרך כלל. "קלקר" הוא יותר שיר זועם על אהבה שהכזיבה, אבל גם זה חלק מהמשחק של הלב ודווקא ביום דביק כזה שווה לזכור את זה. לכבוד המאורע ביקשנו ממנה לבחור את שירי האהבה שהיא הכי אוהבת, ומשום מה היא הסכימה. ב-1.4 היא תופיע במרץ 2 עם אורחים כמו טאפש וג'יי למוטהואתם צריכים כרטיסים.באהבה אנחנו אומרים לכם.

>> נכנס יין יצאה אהבה: 11 ברי היין הכי רומנטיים בתל אביב
>> קוראים לזה אהבה: 12 דרכים לחגוג בתל אביב ולנטיינ'ס כמו שצריך

Twice // Little Dragon

השיר הזה יכול לגרום לי לבכות בשניה.
זה לא סוד שאני אישה של לחן קודם ורק אז טקסט, אבל כששיר חודר לי ללב הוא חודר לא סתם. כשקראתי את המילים הן היו לא ברורות אבל הבנתי שמדובר במשבר אמון.

“twice i turn my back on you”
אני לא בטוחה באיזה סוג של אהבה מדובר כאן כי אפשר לפרש את זה בהמון דרכים, כלומר או שהיא מול עצמה או שהיא שרה לו, אבל משהו בשיר הזה שואל שאלות ומרגיש כמו תהיה לגבי החלטות שנעשו. תהיה לגבי הדרך.

״colossal signs, so i got lost”.
היא שרה על זה שהיא לא בטוחה במה לבחור, או שהיא בחרה לא נכון. היא יודעת שהיא פגעה בבן אדם והלכה עם האחד הלא נכון או אחרים לא נכונים, והיא מבינה שאולי עשתה טעות. יש פה אנרגיה מלנכולית של פרידה עטופה בסינתים מרגשים, ומי שיש לו אומץ לחדור לעמקי נשמתו כדאי לו להאזין לזה ❤️‍

Unknown Mortal Orchestra // Multi Love

יש פה זווית אחרת. התאהבתי בשיר בשמיעה הראשונה כי העיבוד העיף אותי למאדים. לקח לי רגע להבין על מה השיר/ ידעתי שהוא שר על מישהי אבל לא ידעתי שזה על להיות במשולש אהבה. אז כן, זה על האהבה שלו לכמה נשים באותו הזמן.

“Multi-Love has got me on my knee
we were one, then become three”
הלחן מרגיש כאילו הגיע מהבטן של רובן (שההרכב הואשלו) והעיבוד נע בין סול לרוק, משהו הזוי ולא מתחייב עם גיטרות וסינתים שנשמעים כאילו הוקלטו בחדר השינה שלו. אבסטרקטי כמו הנושא, כמו נסיעה למקום לא ברור, אפשר להרגיש את התשוקה שלו בשירה בפזמון. בזמנו הוא היה עם אשתו ג׳ני (היי!) והתאהב בבחורה אחרת. באמת תהיתי על נושא הפוליאמוריה הרבה וזה משהו שאני יכולה להבין. הוא גם מדבר על זה שמבחינתו היכולת לאהוב כמה אנשים בו זמנית היא מולטי-אהבה ואנחנו מחפשים באנשים כל פעם את אותו הדבר – שזה להתרגש.

Supermodel // SZA

זה יכול להיות שיר פרידה קלאסי, אבל בגלל הכתיבה החצופה של סזה זה גם כועס, גם ילדותי, גם מצחיק, ובעיקר אמיתי. זה מעניין כי השיר נכתב על לופ גיטרה אחד. התופים נכנסים רק בסוף ומשהו בכריזמה של השירה שלה מחזיק הכל לאורך כל השיר. אפילו הלחן לא לגמרי חוזר על עצמו, זה יותר מרגיש כמו איזה טקסט ארוך שהיא החליטה לאלתר לו מלודיות ככה על הדרך. משהו בכתיבה הלא סטנדרטית הזאת דווקא גורם לי להקשיב למילים יותר.

“Let me tell you a secret, i been secretly banging your homeboy. Why you in Vegas all up on Valentine's day?”
כשמשהו נגמר ואת ממש פגועה והגבר שאהבת כבר המשיך הלאה זה שורף במיוחד ועושה חשק לנקום. אבל תכלס זה מעצים וכולנו יודעות שמה שלא הורג מחשל.מרגיש כאילו היא יוצאת מזה, כמו מין שלב אחרון בשחרור של בן אדם, ובקליפ גם רואים אותה מרימה את הראש בסוף, כולה מוקפת פרפרים. תהיו חזקות בנות, זה עובר.

Pink & White // Frank Ocean

זה לא ״שיר אהבה רומנטי״' כי פרנק כתב אותו על חבר שאיבד' אבל לב שבור זה לב שבור ולא יכולתי לא להכניס את זה כי זה הכי קורע. במיוחד מאז השבעה, שהאבל נהיה חלק מהחיים של כולנו. יש יותר מדי פארטים בלחן אבל הוא כל כך כל כך יפה, ולא ברור מה, אבל משהו בעיבוד כל כך נוסטלגי. המילים לא כבדות בכלל, להיפך, נותנות תחושה של המשכיות, הוקרת תודה על הזמן שהיה ובלי פאתוס מיותר.

“If you could die and come back to life
up for air from the swimming pool
you’d kneel down to the dry land, kiss the earth that birthed you”

יש כאן גם את ביונסה על הבאקינג ווקאלז בסוף השיר, מוחצת את הלב. מגיעים למין קליימקס שנותן תחושה של פתרון, קבלת האובדן. אושן הוא בין היחידים שאני ממש תופסת כמשורר בז׳אנרים האלה. בסופו של דבר עם כל העצב זה שיר שנותן אמונה בחיים אחרי המוות.

Escapism // Rae

לזה אני הכי מתחברת. אני אלופת האסקפיזם ברגעי משבר. בטח אם מדובר בלב שבור. פעם התאהבתי חזק מאד והקשר לא התאים והיה מאד קשה לשחרר וכשזה נגמר סופית בכיתי בלי הפסקה ורציתי להטביע את עצמי באלכוהול וסמים. הלב כאב ולא הצליח להכיל את זה שזה לא עובד ושזה לא קורה. רציתי כבר להמשיך הלאה ולסיים עם זה' אבל אי אפשר' והייתה תחושה שרק אם המוח יהיה מעורפל ואני אלך עם בנים אחרים זה יגרום לי רגע לשכוח. ריי זמרת וכותבת מטורפת והעיבוד הזה מגיע ישר לבטן. סטוריטלינג במיטבו.

“Drunk calls, drunk texts, drunk tears, drunk sex
I was lookin' for a man who was on the same page”
אני אוהבת את האמת הלא מתפשרת שלה, אוהבת את הסטייל ואת ההגשה שלה, אוהבת כל מילה.

Gal de Paz // Easy For You

הופה, גל. זה השיר הכי אהוב עלי מהאלבום האחרון שלה. מעבר לזה שאני מכירה את גל ומערכות היחסים שלה ואני יכולה להבין ולהזדהות עם הרבה דברים, ולא רק כי היא חברה טובה, יש משהו במילים שלה ובהפקה שהוציא את הרגש שלה החוצה בשיר הזה יותר מאי פעם. לא רק השירה המלטפת והעדינה, אלא גם הלחן עצמו.בגדול מה שאני מרגישה זה שיש שם כאב ויש שם גם חמלה עצמית.

״All the things that money just can't buy for you
All the strings that pull my wings can't bring me down״
בכללי, גל יודעת להתמודד עם הדואליות של החיים (שלא כמוני, הכל או כלום) ויש פה משהו שנע בין חוסר בטחון לאהבה עצמית, מגיע לתסכול על בחירות שהיא עשתה ושוב חוזר למסקנה שהיא לא תיתן לזה להוריד אותה, היא מה שהיא, וזה חלק מתהליך, וחלק מהריפוי. הקולות-רקע המלאים והמדהימים הופכים את זה למhן מחזמר שמגיע לשיא שלו בסוף.

מה אעשה // ארז לב ארי

האמת שהגרסה של אביתר בנאי שהוא הוציא לא מזמן היא זו שחשפה אותי לשיר ושברה לי את הלב. שומעים את הכאב בקול שלו. זה לחן מרגש מאד בעיניי והשאלה "מה אעשה אם תלכי לי" מהדהדת אצל כולנו בשלב כזה או אחר בחיים. החרדה הזאת שכולנו מכירים – לאבד את אהובנו או אהובתנו. זה חותך את הלב לגמרי והמילים הפשוטות הופכות את הסיטואציה למאוד מציאותית וקרובה, במיוחד כשהן חוזרות על עצמן כמו תפילה או מנטרה, "שמור לי עליה". אהבה נצחית שלא ברור אם נקטעה או לא אבל היא בהחלט מרגישה נצחית בשיר.

״שמור לי עליה
ותשמור גם עלי
כדי שלא אשתגע״

• ❤ תרבות
• אינדי ישראלי
• היפ הופ ישראלי
• אהבה
• ולנטיינ'ס דיי

זה לא זמן לחגיגות, כבר יותר מעשרה חודשים שזה לא זמן לחגיגות, אבל יום האהבה העברי הידוע גם כט"ו באב יגיע בשבוע הבא (ראשון 18.8) אם נרצה או לא נרצה, ויש להיערך לקראתו כאילו אין מלחמה ולהילחם כאילו אין אהבה. או משהו כזה. כך או כך, בעיריית תל אביב-יפו מתגייסים למחנה האהבה ויציינו את היום היפה הזה במגווןאירועי אהבה למען התושבים והתושבות, במרכזים הקהילתיים ובקאנטרים השונים ברחבי העיר. יאללה, לאהוב, צ'ופ צ'ופ, אין לנו את כל החיים לחכות לזה.כל הפרטים וההרשמות מראש כאן. ולהלן מספר היילייטס בלעדיים למחזיקי דיגיתל:

>> שוק לוינסקי מלחמה: 3 חידושים עסיסיים ברחוב הכי טעים בעיר
>> היא אמרה לי תקרא: החנות של "האחים גרין" היא שדרוג מתבקש

1. רחצה לילית בבריכת גורדון

17 באוגוסט, 19:00, קאנטרי גורדון //זו כבר כמעט סוג של מסורת: מסיבת ערב בבריכה הכי אהובה בעיר למחזיקי ומחזיקות דיגיתל, עם די.ג'יי ואלכוהול ועמדות צילום והפתעות וכל מה שצריך כדי לצנן קצת את הגוף ולחמם הרבה את הלב.

2.סיור ט"ו ב-LOVE יפואי

18 באוגוסט, 20:30, שוק הפשפשים //סצנת חיי הלילה של שוק הפשפשים תשמש רקע נאה ליום האהבה הזה, תוך כדי סיור לילי באזורים התוססים של רובע הבילויים שמנסה להשתקם מאז תחילת המלחמה. בתפריט: היכרות מקרוב עם ברי יין משובחים, אווירה רומנטית ברחוב ומפגש עם האנשים שמאחורי העסקים המצליחים בגרסה מיוחדת לרגל יום האהבה, ובמיוחד לקהל של רווקים ורווקות.הסיור כולל טעימות אלכוהול (עלות: 110 ש"ח).

3. ט"ו בהב: ליל א(הב)ה בצוק

15 באוגוסט, 20:00, חוף הצוק //למרות משחקי המילים המצערים שבכותרת, מדובר באחד הדברים היותר חמודים שתוכלו לעשות ביום האהבה הקרוב. זו השנה השלישית שבה מתקיים האירוע לטובת בעלי הכלבים מחפשי האהבה, כשהפעם מדובר במרתון סרטי אהבה וכלבים, במהלכו יוקרנו הסרטים"דוג טריפ", "חייב לאהוב כלבים" ו"נשמה של כלב".תושבים ותושבות בעלי הכלבים מוזמנים להגיע עם הכלב ואולי גם למצוא אהבה. באירוע תוצב עמדת הרשמה של דיגידוג ויחולקו מתנות מיוחדות לכלבים.כניסה חופשית.

4. אהבה ספורטיבית

18 באוגוסט, 18:00, מרכז הספורט הימי //ערב לוהט לזוגות רווקים ורווקות, עם חתירת שקיעה זוגית בסאפ, שיעור התנסות זוגי בגלישת גלים, שיעור התנסות באקרו יוגה, אימון יוגה זוגי, שיעור כדורעף, שיעור פוצ'יוולי, שיעור סקייטבורד ועוד. בנוסף תתלהט במקום הופעה של מלבי טרופיקל פלוס בירה שתחולק לנרשמים במסעדה ליד המרכז. ככה זה, בשביל אהבה צריך להזיע.

5. צילומי save the date מתנה

אם תזדרזו אולי עוד תספיקו: לקראת ט"ו באב מקיים מועדון דיגיתל תחרות סושיאל שבה מוזמנים מחזיקי ומחזיקות דיגיתל לשתף את סיפורי ההיכרות התל-אביביים שלהם, והסיפור המרגש והתל אביבי ביותר יזכה בצילומי "save the date" עם צלם מקצועי, שיתקיימו על גג בניין עיריית תל אביב-יפו על הרקע הנוף הכי יפה בעיר.התחרות מתקיימת בעמודי הפייסבוק והאינסטגרם של דיגיתל עד היום (ראשון, 11.8) והתמונות של הזוג הזוכה יתפרסמו בט"ו באב.

לפרטים והרשמה ביישומון דיגיתל שלי ובאתר העירייה-

• הבועה
• ט"ו באב
• אהבה
• עיריית תל אביב