Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

אוסקר אייזק

כתבות
אירועים
עסקאות
שנות הירח. "מון נייט". צילום: יח"צ

אור הירח: 8 שאלות שנשארו לנו עם סיום העונה של "מון נייט"

אור הירח: 8 שאלות שנשארו לנו עם סיום העונה של "מון נייט"

שנות הירח. "מון נייט". צילום: יח"צ
שנות הירח. "מון נייט". צילום: יח"צ

המיני-סדרה של מארוול על אלים מצריים ואדם אחד שמכיל בתוכו הרבה יותר הגיעה לסיומה אחרי 6 פרקים מעולים שאולי ענו על הרבה שאלות, אבל השאירו גם לא מעט אחרות ללא מענה. למשל: האם בכלל תהיה עונה שניה? אלו סימני השאלה שנשארו באוויר

הרשימה פורסמה במקורבאתר המסכים שלנו, הספוילר. תראו תראו

שש פרקים בלבד קיבלנו מאביר הלילה של מארוול. לא, לא באטמן, הוא של די.סי. שש פרקים בהם הכרנו את הדמות, את האוריג'ן סטורי שלו, את אישיותיו המפוצלות, מושא אהבתו ואפילו את חוקי העולם בו אלים מצריים מהלכים עלי אדמות ממש פה מעבר לסיני. ובכל זאת, לא מעט שאלות נותרו באוויר אחרי העונה, ואנחנו כאן עדי לעשות בהן סדר ולהבין מה אנחנו כבר יודעים, ומה נותר להמתין ולגלות.הרשימה, מן הסתם, כוללת לא מעט ספוילרים לסיום העונה הראשונה של "מון נייט", אז אם זה מסוג הדברים שמפריעים לכם, לכו להשלים את העונה, תכרתו ברית עם אל מצרי ואז תחזרו כדי לקרוא, אוקי?

1. האם אמות באמת מתה?

האויב העונתי של מון נייט, מעבר למנהיג הכת/פסיכולוג לארתור הארוו (בגילומו המפתיע של איתן הוק), הייתה האלה המצרית ומפלצת התנין אמות. בסיום העונה אנחנו רואים את מארק ולילה מבצעים כישוף שכולא את האלה בתוך גופו של החסיד שלה, הארוו. על פי אוסיריס, להרוג את הגוף האנושי שכולא את אמות יוביל גם למותה של אמות (וכנראה גם מפגש מביך עם תאורת על הסירה בדואת). אבל גם אחרי סצינת הפוסט קרדיט, בה ג'ק לוקסלי נראה לראשונה ויורה בהארוו, אנחנו לא יודעים בוודאות מה גורלה של אמות, ואפילו לא רואים את הקליע פוגע בהארוו. חוץ מזה, אם מארק/סטיבן יכולים לחזור מן המתים, מה עוצר אותה, או את הארוו?

https://www.youtube.com/watch?v=XK1Xlv9O0TU

2. איפה אנוביס?

בהתחשב בכך שהסדרה התאמצה לדבוק במיתולוגיה המצרית באופן די אדוק (כלומר, חוץ מהקטע של גיבורי העל), די מפתיע שלא היתה התייחסות אחת לאנוביס, אל המוות המצרי. למעשה, במיתולוגיה המצרית אנוביס מתואר כמי שלמעשה שוקל על המאזניים את לב המתים, בעוד שתפקידה של אמות הוא רק לטרוף את הנשמות הרעות. במהלך העונה היו ספקולציות שהארוו יתגלה בתור אנוביס, אבל נכון לעכשיו נראה שדמותו נשארה במישור הגשמי. אז איפה האל? הוא לא הופיע יחד עם האלים המצריים האחרים, ובאופן כללי נעלם מהסדרה עד כה.

3. איפה השותף לשעבר של מארק?

אחד השמות שנזרקים לאוויר במהלך העונה הוא שותפו לשעבר של מארק בעסקי שכירות החרב, האדם שהרג את אביה של לילה ופצע את מארק – בושמן. בקומיקס המקורי בושמן , אחרי האירוע שפיצל את השותפות שלהם (הרג הארכאולוגים), הופך לאחד מאויביו של מארק ספקטור ומנסה לחסל אותו לא פעם ולא פעמיים. האם בושמן יחזור בעונה הבאה? לא נהיה מופתעים אם כן.

4. למה מארק לא יודע על ג'ק?

טוב, אנחנו מניחים שיש הסבר די פשוט לזה, אבל השאלה בכל זאת עומדת בעינה. מארק ספקטור – האישיות הדומיננטית – הרי ידע על קיומו של סטיבן. הוא השתמש בו באופן מודע ואפילו ידע להסביר מה בדיוק היה הרגע בו נולד (בעוד אימו דופקת בדלת), ומה הרגע בו הקירות בין השניים התפוררו (מחוץ לשבעה של אימו). אבל ג'ק? על ג'ק לא היה לו מושג. מסטיבן אנחנו לא מצפים שידע כלום, אבל מארק דווקא נראה (יחסית) בשליטה. ובכל זאת, ג'ק – האישיות האלימה ביותר מבין החבר'ה – צץ העונה בכמה רגעי המפתח, ורק בקרב האחרון, כשג'ק מציל את כולם מבלי שהסדרה מראה איך, מארק מבין לראשונה שיש עוד מישהו בחדר הזה שהוא מכנה ראש.

5. למה ג'ק לוקסלי מדבר ספרדית?

טוב זו שאלה בלתי חשובה, ואפילו יש לה תשובה טכנית, אבל מאוד מסקרן מה יעשו עם זה במארוול: בימאי הסדרה מוחמד דיאב סיפר כי הבחירה לגלם את ג'ק לוקסלי בתור דובר ספרדית היתה של אוסקר אייזיק הנפלא, שרצה לבדל אותו משאר הדמויות באופן דומה בו סטיבן גרנט זכה למבטא בריטי ייחודי. בקומיקס דמותו של לוקסלי היא של נהג מונית ניו יורקי, בעוד שכאן הוא מזמזם שיר עם גוואטמלי ומדבר בספרדית בלבד.

6. מה קרה ויקרה עם לילה?

בפרק השישי לילה, שעד כה היתה מושא אהבתו של מארק וביתו של הארכאולוג המצרי שנרצח, הפכה בפרק השישי לאווטאר של תאורת ולגיבורת העל המצרית הראשונה, סקארלט סקארב (אגב, בתרגום לעברית זה "חרפושית השני", אז עדיף שלא יתורגם שמה). אבל סיום הפרק עוסק רק בגורלם של מארק/סטיבן/ג'ק, וזה של הארוו. על לילה, לעומת זאת, אפילו לא נרמז מה קרה – היא לא חזרה עם מארק לדירתו המצ'וקמקת של סטיבן, היא הופיע שוב במשרדו של דוקטור הארוו ואפילו אין לנו מושג אם שמרה על התחפושת המגניבה שלה, כי כמו שטרחה להדגיש, היא היתה מוכנה להיות האווטאר של תאורת רק באופן זמני.

https://www.youtube.com/watch?v=2uO-NItS-uY

7. האם תהיה עונה שניה?

את השאלה הזו אנשי מארוול השאירו פתוחה באופן די מכוון, ונראה שלא דחוף להם לענות עליה בהקדם. ראשית הסדרה הוזמנה כסדרה מוגבלת, כלומר עונה אחת בלבד בדומה ל-"וונדהוויז'ן", אבל השאירה מספיק קצוות פתוחים כדי להמשיך, והשאלות שברשימה הזו הן רק חלק ממה שעוד נשאר לחקור על מון נייט. בכל אופן, למרות שהחוזה של אוסקר אייזיק נגמר אחרי העונה הבודדת הזו, הוא כבר הביע נכונות להמשיך עם הסדרה והדמות לעתיד, ולמרות שלא מדובר בסדרה המצליחה ביותר בראן הנוכחי של מארוול, החיבה לדמות החדשה לא מובנת מאליו ועשויה להמשיך לעוד עונה, או לעוד חלקים ביקום של מארוול. מה שמעלה את השאלה הבאה:

8. איך זה יתחבר ל-MCU?

שאלת מיליון הדולר. בעצם, בטח כמה מיליונים. כי חלק מהקסם של מארוול נמצא ביקום המשולב שלהם, זה שמאחד מדיומים שונים ליצירת שמיכת תלאים סיפורית מרהיבה. מכיוון שבשלב הזה לא ברור אפילו אם מון נייט ימשיך לעוד עונה, קשה לנחש איך ואם בכלל הוא ישתלב בשאר המותגים של מארוול, אבל ראוי לציין שלאורך כל העונה היו ספקולציות שבמהלך סיום הסדרה, ובאופן ספציפי בסצינת הפוסט-קרדיט, הולך להופיע לראשונה נבל הסרט הבא של מארוול, "תור: אהבה ורעם". הנבל המדובר, שמגולם על ידיד כריסטיאן בייל, הוא גור שוחט האלים, שעצם שמו אמור לרמוז על הסיבה שאנשים חשבו שיצוץ במון נייט, עם זאת ההפתעה היחידה שקיבלנו בסיום היתה ג'ק לנגסלי. כך או כך, בין אם מארק ספקטור יפגוש את חברי האוונג'רס, מעניין יהיה לראות לאן יקחו אותו מכאן.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

המיני-סדרה של מארוול על אלים מצריים ואדם אחד שמכיל בתוכו הרבה יותר הגיעה לסיומה אחרי 6 פרקים מעולים שאולי ענו על...

מאתהספוילר8 במאי 2022
אוסקר איזק ב"דרוש גיבור". צילום: פול שירלדי

הגלויה: "דרוש גיבור" מרתקת לא פחות ממלחמות הסמים של בולטימור

הגלויה: "דרוש גיבור" מרתקת לא פחות ממלחמות הסמים של בולטימור

הסדרה החדשה של דיוויד סיימון מתרחשת הכי רחוק מהעולם התחתון שרק אפשר: בלב דיון ציבורי על שיכוני עוני בפרברים הלבנים של ניו יורק. התוצאה מרתקת ודרמטית

אוסקר איזק ב"דרוש גיבור". צילום: פול שירלדי
אוסקר איזק ב"דרוש גיבור". צילום: פול שירלדי
19 באוגוסט 2015

דיוויד סיימון – איש שהפך את החיים שלכם לגיהינום כשיצר את הסדרה שנתנה להרבה יותר מדי אנשים מנדט לתפוס עליכם תחת ולהגיד "תראו אותי, אני ראיתי 'הסמויה' ואתם לא" – עושה טלוויזיה המבוססת על הרגישות לסיפור ולשפה שרכש בשנותיו כעיתונאי חוקר. הוא ידוע כמי שלוקח לו זמן להתניע סיפורים שרק מחכים להתפרץ. צורת הסיפור הנטורליסטית שלו, הנאמנה כל כך לדמויות ולמקום שהן מגיעות ממנו, נוכחת בכל צליל ופריים של "דרוש גיבור" (במקור: "Show Me a Hero", שם השאוב מציטוט של פ' סקוט פיצג'רלד – "הראה לי גיבור, ואכתוב לך טרגדיה"), המיני סדרה החדשה שלו.

"דרוש גיבור" מתחילה עם שיר של ברוס ספרינגסטין, ממשיכה עם שיר של ברוס ספרינגסטין ולקראת סיום מופיע עוד שיר של ברוס ספרינגסטין. אבל במקום שברוס – הבוס הנצחי של הרוקנ'רול של ניו ג'רזי יהווה איזו אסמכתה מזויפת של אמריקאיות שורשית – "דרוש גיבור" עושה בו שימוש אירוני. "דרוש גיבור" היא סיפור על גיבורים, אבל גם על האנשים שהם פוגעים בהם בדרכם למעלה.

מתוך "דרוש גיבור"
מתוך "דרוש גיבור"

אחרי בולטימור וניו אורלינס, סימון הולך לעיר יונקרס שבמדינת ניו יורק, אשר בסוף שנות ה־80, אחרי שנים של התחמקות מהחוק, נדרשה להתניע מחדש את תוכנית הדיור הציבורי שלה. תושבי יונקרס הלבנים והמבוהלים מגיעים לישיבות מועצת העיר כדי למחות כנגד ה"פגיעה" בשכונות (ובערך הדירות) שלהם. הם אפילו מבצעים מהפך פוליטי מקומי ומעלים לשלטון את ראש העיר הצעיר ביותר בארצות הברית – ניק ווזיקסו בן ה־28. אוסקר אייזיק ("בתוך לואין דיוויס") משחק את ניק השאפתן וחסר המעצורים – תכונות שהוא חושב שיעזרו לו לנהל את יונקרס – עד שהוא מגלה שכראש העיר הנבחר הוא צריך לציית לחוק ולהוציא לפועל את התוכנית כפי שדורש השופט.

המתח שנוצר הוא בין השלטון לבין תושביה הלבנים של יונקרס, שמרגישים שהיותם אזרחים מצביעים מעניקה להם בעלות על העירייה. זהו כמובן עוד תירוץ של סיימון לצלול למערכה פוליטית מסובכת וטרגית, על שחקניה הראשיים והמשניים. מצד אחד הוא מציג את הסיפורים של תושבי שיכוני המריבה: משפחה שצריכה לעלות במדרגות כי במעלית מתבצעת עסקת סמים, אישה בת 47 החולה בסוכרת ונאלצת לעזוב את עבודתה, זוג צעיר המצפה לילד; מהצד השני של העיר יש ציבור פריבילגי וזועם המחפש דרכים חדשות ויצירתיות להסביר למה הוא לא מעוניין לראות שיכוני דיור ציבורי צצים בחצר האחורית שלו בלי להישמע גזען. כל אלה נרקמות לאט, בזהירות ובחסות הבימוי העדין של פול האגיס (שזכה באוסקר על "קראש"), המעניק לגיבורים את כל רגעי החסד הנדרשים להם אך גם מצליח לתת תחושה של בהילות. "דרוש גיבור" היא עוד סדרה של דיוויד סיימון המתייחסת בכבוד לכל הדמויות שבה, ודווקא בגלל זה ההליכה שלהם לאבדון היא טרגית כל כך.

"דרוש גיבור", yes Oh. ימי שני ב־22:00

השורה התחתונה:חשבתם שזה נושא משעמם לסדרת טלוויזיה? תחשבו שוב. ציון: 9

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הסדרה החדשה של דיוויד סיימון מתרחשת הכי רחוק מהעולם התחתון שרק אפשר: בלב דיון ציבורי על שיכוני עוני בפרברים הלבנים של...

מאתשי רינגל19 באוגוסט 2015
מתוך הסרט שנה קשוחה מאוד

"שנה קשוחה מאוד": וריאציה חכמה ומסקרנת על סרטי גנגסטרים

"שנה קשוחה מאוד": וריאציה חכמה ומסקרנת על סרטי גנגסטרים

הסרט בכיכובו של אוסקר אייזק בוער על אש קטנה באופן שמשאיר אותנו תוהים ומסוקרנים

מתוך הסרט שנה קשוחה מאוד
מתוך הסרט שנה קשוחה מאוד
26 במרץ 2015

אבֵּל מוראלס (אוסקר אייזק מ"בתוך לואין דיוויס") לובש מעיל מהודר בצבע קרם. המעיל אף פעם לא מתלכלך, גם לא כשהוא מטפס על מכלית דלק או דולק בעקבות שודד בכבישים צדדים. המעיל הבהיר מעצב את זהותו ומייחד אותו במתחם האפור שבו הוא פועל. ג'יי.סי צ'נדור – שבתוך שלוש שנים ושלושה סרטים (“התמוטטות", “הכל אבוד") התגלה כאחד הקולנוענים הצעירים, המעניינים והמגובשים באמריקה – מגדיר את “שנה קשוחה מאוד" כסרט גנגסטרים. זאת הגדרה מעניינת לסרט על בעליה של חברה המספקת דלק לחימום, הנאבק על פלח שוק ומכריז שדרכו לגבור על המתחרים היא להציע סחורה טובה יותר ולא לסטות מדרך הישר.

אם סרטי הגנגסטרים הקלאסיים, מ"אויב הציבור" (1931) ועד “הסנדק" (1972), הציגו מראה מעוותת של החלום האמריקאי ועיצבו את הגנגסטר כסוג של יזם, “שנה קשוחה ביותר" (המזכיר את סרטיו הטובים של סידני לומט) מציג מעין היפוך של הז'אנר – היזם כסוג של גנגסטר. שמו המקורי של הסרט מתייחס לכך שהוא מתרחש ב־1981, השנה האלימה בתולדות ניו יורק, והאלימות נוכחת באוויר. בתחילתו מוראלס – שבנה את עצמו במו ידיו ורכש את העסק מאביה של אשתו אנה (ג'סיקה צ'סטיין) – מניח מזוודה גדושה בדולרים על שולחנו של יהודי חרדי כדי לרכוש ממנו חלקת אדמה ליד הנהר ולהרחיב את הביזנס. יש לו 30 יום להשיג מימון להשלמת הרכישה, אבל העוזר לתובע המחוזי (דיוויד אוילואו, מרטין לותר קינג ב"סלמה") נושף בעורפו, ושודדים עלומים תוקפים את נהגיו. הדרמה נטענת מהמתח שבין הקודים והדימויים של סרטי גנגסטרים לבין דמותו החידתית של הגיבור, ואייזק מספק הופעה כריזמטית המבססת את כוכבותו החדשה (לעתים הוא מזכיר את אל פאצ'ינו ב"הסנדק").

הסרט בוער על אש קטנה והעלילה מותירה הרבה דברים עמומים באופן שמשאיר אותנו תוהים ומסוקרנים. צ'נדור הוא תסריטאי מעולה היודע להחזיק את הקלפים קרוב לחזה ולשחרר רמזים ואינפורמציה באופן מבוקר. מתחת לחזות המאופקת של הסרט מציץ רובד נסתר, ואף שכל פרטי העלילה מתגבשים ומתחברים וכל השאלות המרכזיות מקבלות מענה, הוא מזמין אותנו לנסות לפענח את המניפולציות הפוליטיות שמאחורי העלילה הנגלית לעין ומותיר מאחוריו שובל מהדהד. לאווירת העמימות וההשחתה (אנה אומרת שהיא מנהלת את הספרים על פי “הנהלים הסטנדרטיים בביזנס") תורמים אתרי הצילום בברוקלין שמשחזרים את העזובה ששרתה בניו יורק באותן שנים (כולל סצנת מעקב ברכבת תחתית מכוסה גרפיטי) והפסקול של אלכס איברט, שנשמע כמו וריאציה של פיליפ גלאס על לחנים של אניו מוריקונה.

השורה התחתונה:תשכחו מהטריילר הגרוע, הוא ממש לא מייצג את הסרט

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הסרט בכיכובו של אוסקר אייזק בוער על אש קטנה באופן שמשאיר אותנו תוהים ומסוקרנים

מאתיעל שוב29 באפריל 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!