אל תדליקו לו נר: מת אלי אברמוב גיטריסט ומייסד להקת הקליק
בעקבות מחלה קשה מת גיטריסט ומייסד להקת הקליק, אלי אברמוב, והוא בן 61. רק השנה הוציא עם להקתו את אלבומה השלישי "אני לא בפסקול", אחרי 32 שנה שלא הוציאה אלבום
אלי אברמוב, גיטריסט ומייסד להקת הקליק, הלך לעולמו הלילה בעקבות מחלה קשה והוא בן 61. אברמוב, שרק השנה הוציא אלבום עם להקתו המיתולוגית אחרי 32 שנה שלא הוציאה אלבום, לא זכה כמעט להופיע איתה בעקבות מצבו הבריאותי. הוא השאיר אחריו אישה ושני ילדים.
הקליק התפרקה ב־1984 אחרי שני אלבומים בלבד – “אימא, אני לא רוצה להיגמל" ו"עולם צפוף" – ובשיא הצלחתה. בחמש השנים שבהן פעלה הספיקה להיחרת בזיכרון של חובבי הרוק המחתרתי והגל החדש בארץ עם הופעות אקסצנטריות ושירים נהדרים, ובהם “אינקובטור" ו"אל תדליקו לי נר", שהפך למעין המנון אבל של מלחמת לבנון הראשונה. ב־2010 חזרה להופיע ואף חיממה את להקת ה־Pאנק הבריטית הבאזקוקס בבארבי. המתופף המקורי של הלהקה, ז׳אן-ז׳אק גולדברג, נפטר ב-2006, והקלידנית רונה ורד נפטרה מוקדם יותר השנה. חברי הלהקה האחרים, היו דני דותן ועובד אפרת ואת גולדברג החליף המתופף עודד פרח.
אחרי אלבום הבכורה של "הקליק", שפעלה בין 1979 ל-1983, הופיע אברמוב גם עם הסופר-גרופ קצר המועד "4טיס" לצד אפרת, גולדברג, רמי פורטיס ורונן בן טל. אחרי כמה שנים בארצות הברית, חזר ב-1995 לארץ והפיק את אלבום הסולו "כל האהבות האסורות" של חברו דני דותן, סולן "הקליק". אחר כך עבד גם עם קורין אלאל, דנה אינטרנשיונל, ערן צור, "קרח 9" (להקתו לשעבר של נעם רותם) ואפילו עם "מיומנה". ב-2001 וב-2003 הוציא אלבומי סולו אלקטרוניים תחת השם Pitchbend ואלבום סולו נוסף בשם "Back To Square One" .
בראיון שערכתי עמו ב-2012 לרגל השקת הפרויקט המוזיקלי שלו ושל איגי וקסמן, "Mock Stereo", אף סיפר כי לימד את הראפר ד"ר דרה לעבוד עם סמפלר מסוג MPC60. "עבדתי בשנות ה-80 בחנות מוסיקה בלוס אנג'לס ונכנס מישהו והתעניין במכשיר", סיפר, "פתאום קלטתי שזה הוא והדרכתי אותו". להקתו של דרה, "NWA", נהפכה עם מה שעשתה עם הסמפלר ההוא לקלאסיקה. כשנשאלו וקסמן והוא בהומור על הויכוחים ביניהם אמר "אנחנו עוד הרכב צעיר, יהיה לנו עוד מלא זמן לריב".
אברמוב ו"הקליק" התאחדו במארס 2011 בהופעת החימום בתל אביב ללהקת הפאנק באזקוקס וכאמור, השנה הוציאו את אלבום המחאה "אני לא בפסקול".
"אלי אברמוב היה גיבור נעורים שלי כחלק מהקליק, אח"כ כחייל היה לי הכבוד להיות דיג'יי בהופעות שלהם בקולנוע דן, ויותר מאוחר עשינו כמה הקלטות אצלו בבית", כתב הלילה העיתונאי והמוזיקאי שרון מולדאבי. "תמיד רענן, תמיד סקרן, תמיד עם חיוך וסבלנות כמעט זניים ועם הטווויסט התמידי בחשיבה ובגישה…. אחד האמנים שידעו הכי הרבה על סוד הצמצום, ובעל חושים למוזיקה פופולרית שהיו למעט מאד אנשים בתרבות העברית".
קוואמי, שדרן בתחנת הקצה ומוזיקאי, כתב "אלי אברמוב היה ממעצבי הסאונד של ילדותי, הסאונד הזה שהחזיק אותי חי ושבלי טיפת הגזמה גרם לי להרגיש שאני לא לבד בעולם הזה. הקליק של ההתחלה היתה עוגן בשבילי בתור ילד, אבל הדבר המטורף באמת הוא שהיא היתה כזה גם בשנה האחרונה עם האלבום שהיא הוציאה ממש לא מזמן, שהוא כמו כלום אחד האלבומים הכי חזקים ונועזים שנוצרו ויצאו פה בשנים האחרונות".
"הם ניגנו מהר, הכי מהר ששמעתי", כתב השדרן לירון תאני על זכרונו מהופעה של הקליק. "בדרך החוצה מישהי עם סיכת ביטחון שנעוצה לה בלחי צעקה לעברי "פאנק!". כן, פאנק – עניתי לה. הייתי ילד בן 15 כששנות השמונים הגיעו והקליק הפכו את כל הדיכאון ההתבגרותי לקל יותר". והוסיף "הקליק חזרו לחיים שלי באלבום מעולה, שהשמעתי ברדיו שוב ושוב. עכשיו אלי אברמוב מת וממש נשבר לי הלב. הנחמה היא במוזיקה – שלא תמות אף פעם. היא תהיה כאן גם אחרי שכל הזיכרונות שלי ייעלמו".
המוזיקאי נתן סלור שעבד בעבר עם אברמוב כתב "נפגשנו לפני שלושה שבועות ותכננו להתחיל לעבוד על משהו חדש עוד מעט, כשירגיש יותר טוב". ואסף אמדורסקי ספד לו "הפתחו דלתי מרום קבלו אליכם באהבה את הנשמה הגבוהה האצילית היפה של הצנוע והמוכשר במלמדי, אלי אברמוב, אא הגדול, הוא בא עכשיו אצלכם פתחו רחב".
