• Facebook
• Twitter
• Email

אם יצא לכם לטייל לאחרונה ברחוב שינקין, כנראה הבחנתם בכך שעשרות חנויות ברחוב עומדות ריקות. שינקין, שהיווה אבן יסוד בבניין ההגדרה של מה היא "תל אביביות", ושמסוף שנות ה־80 ועד תחילת שנות האלפיים היה ה־מקום להיות בו, מתקופת "הקליק" של האמנים החתרניים ועד הסרט "הבועה" בשנות האלפיים המוקדמות, מציג פנים של סתם עוד רחוב מנומנם.קפה תמר נסגר,חיי הלילה נקברו מתחת למעטה עבה של אבק,ועל התפתחויות קולינריות אין אפילו מה לדבר. רוצים לעשות סרט קצר? אולי עדיף שתעברו לדרום העיר.

כל החנויות נפלטות החוצה

הפריחה של שינקין הובילה בזמנו לעלייה במחירי השכירות – למגורים ולעסקים כאחד. המהלך פלט מתוך הרחוב את אותן חנויות קטנות שהיו מזוהות איתו, שלא הצליחו לעמוד במחירי השכירות המאמירים – ואת מקומן תפסו הרשתות הגדולות. אבל אפילו אלה לא הצליחו לשרוד את המכה שספג הרחוב: בעלי הנכסים לא הורידו את מחירי השכירות למרות השחיקה במעמד הרחוב והתנועה הדלילה בו, ונכון להיום, עומדים בשינקין 24 בתי עסק ריקים ושוממים. הוסיפו לזה את העובדה שבתקופת השיפוץ הנרחב (בעלות של 30 מיליון ש"ח), שהחל ב־2011 ונמשך כשנה וחצי, הארנונה לא ירדה – ותגלו שינקין בתל אביב שלא שונה בהרבה מקרובו שינקין בגבעתיים.

"היינו יושבים שעות ומחכים שאנשים יגיעו", מספרת נועה, שעבדה כמוכרת בחנות הדגל של אדידס ברחוב, שכמו חנויות של רשתות נוספות כמו ארומה, אופטיקנה ומקדונלד'ס, גם היא נסגרה בתחילת השנה. "המון חנויות נסגרות. בית קפה מולנו נסגר תוך כמה חודשים, אף חנות לא מחזיקה מעמד", מחזקת מוכרת בחנות בגדים ברחוב, "עכשיו משפצים באחד הבניינים ליד והעיפו משם את כל החנויות. אני מקווה שתישאר לי עבודה".

צעירים עניים, אמנים ואדריכלים

"זה מצחיק, אבל בשנות ה־80 אנשים לא רצו לגור במרכז העיר", אומר האדריכל דן פרייס, שהתגורר באזור לפני כ־30 שנה בעזרת תמיכה מצד העירייה. "כדי לעודד אנשים, ובעיקר צעירים, לבוא לגור שם – העירייה הציעה סיוע של 50 דולר בחודש לכל מי שחתם חוזה מגורים לשנה בלב העיר. זו הייתה התקופה האגדית של שינקין וזה היה כיף לא נורמלי. הרוח הייתה של צעירים עניים, אמנים ואדריכלים. כשמקום סובל מג'נטריפיקציה כמו שקרתה לשינקין עכשיו, הוא הופך להיות נקי ומסודר ופחות ספונטני". כאדריכל, פרייס יודע את המשמעות של פיקוח עירוני. "יש כוח אדיר למדיניות נכונה של העירייה, כפי שהוכח בשנות ה־80", הוא מסכם.

אורנה אגמון, מהבעלים של המוסד השינקינאי המיתולוגי אורנה ואלה, מתייחסת אל השינוי שעבר הרחוב ברגשות כואבים. "אנחנו במקום 25 שנה", היא אומרת. "בלב העיר עדיין יש תנועה של משפחות וילדים, אבל השיפוץ נגע בנו כמו שהוא נגע בכולם. שינקין עבר התעללות בכל הרמות. התוכניות היו יפות, אבל שיפצו אותו בלי להתייחס למהות האמיתית של הרחוב".

הכי ניינטיז

והעירייה? מבחינתה שנות התשעים מעולם לא חלפו. "לרחוב שינקין משמעות אסטרטגית לתל אביב־יפו והעירייה רואה בו את ה'סוהו' של העיר", נמסר מדוברות העירייה. "מינהלת קידום עסקים החלה כבר ב־ 2012 בהליך ייעוץ מרחבי, והוכנה תוכנית אסטרטגית לרחוב בשיתוף בעלי העסקים ובמימון העירייה ומשרד הכלכלה. יישום התוכנית הוא באחריות העסקים במקום. כמו שלא הועלו תעריפי הארנונה ברחוב המחודש לאחר השיפוץ כאשר ערך העסקים עלה, כך גם לא הורדו התעריפים במהלך העבודות. מעבר לכך, שינוי תעריפי הארנונה הוא בסמכות משרד הפנים ולא בסמכותה של העירייה".

יושביבתיהקפה המפונקים

העסקים גוססים, האווירה כבר מתה והשיפוץ תרם ככוסות רוח למת. אי אפשר להמנע מהשאלה – האם ניתן היה מלכתחילה להשיב לרחוב את האפיל החתרני שאפף את שמו באייטיז, ועוד ביוזמת העירייה? האם העירייה ניסתה להיאחז בדימוי ארכאי של הרחוב, שלא קיים יותר? המצב הנוכחי הוא כעדות עגומה לפער שבין מיתוס לבין מציאות. למעמדו הגיע הרחוב בזמנו בזכות הרוח הרדיקלית שהנהיגו אנשים בו. האינטלקט הבוהמי המתריס, הלהג בבתי הקפה. כל זה היה בזמנים בהם רובע לב העיר היה מסחרי ושיווע לתושבים, שזכו להטבות כדי לעבור לגור בו. רוצה לומר – שינקין של אתמול הוא הנווה שאנן של המחר. אל תוך הכלום פרצו אנשים שהתנגדו לרוח הכללית, הקימו בתי קפה וגלריות ושרצו בהם, רצו לעשות גם סרט קצר, הפכו ל"שינקינאים". את הרוח החתרנית לא בטוח שהממסד יכול לעורר. אולי הגיע הזמן להשקיע כספים בשיפוץ של נווה שאנן.

• אופטיקנה
• הבועה
• ארומה
• אייטיז
• דני דותן
• הקליק
• ניינטיז
• אורנה ואלה
• אדידס
• ארנונה
• שינקין
• עיריית תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• תל אביב
• עירוני
• שיפוצים

• Facebook
• Twitter
• Email

אור בזויות משודרת בימי ראשון ב-22:00ברדיו הבינתחומי

LessAcrobats – "Friday Night"

אי.פי הבכורה של הפחותלוליינים היה ללא ספק מההפתעות היפות של השנה ואולי האלבום הישראלי הטוב ביותר שיצא כאן השנה באנגלית. הרמוניות עשירות, השפעות ביץ' בויז פוגשות את הפיקסיז, אופטימיות מלנכולית שלא מרימה אותך לשמיים וגם לא קוברת אותך באדמה – ועם זאת איכשהו מצליחה להחלץ ממלכודת הבין לבין.לראיון עם LessAcrobats.

Tatran – "Anew"

אני לא זוכר מתי להקה צעירה, שיוצרת מוזיקה אינסטרומנטלית מורכבת, פיצצה את הבארבי כמו שעשתה טאטרן בהשקת אלבום הבכורה שלה, "Shvat". גם קשה למנות עוד מתופף בישראל שכל כך מהפנט לצפיה בלייב כמו דן מאיו.

הילה רוח – "תל אביב"

הילה רוח מסתובבת כבר כמה שנים טובות בסצנת האינדי המקומית וזוכה בה להערכה רבה, תחילה עם להקת כלבי רוח וכעת עם האלבום היפה יפה שלה, "רופאה במערב". ערימות של כאב פוגשות נגיעות של נונסנס/זרם תודעה מרתק. וזהו שיר יחסי אהבה שנאה לעיר הזאת.

Soda Fabric – "Teenage Illusion"

מלהקה שהצליחה לנגן עם דניאל ג'ונסטון, בהופעתו בבארבי, ולעמוד במשימה בגבורה – אפשר לצפות הרבה. סודה פאבריק כנראה הרגישו את זה כשחברת התקליטים אנובה סימנה אותם ופרשה עליהם את חסותה. פוסט פאנק, שוגייז, פסיכדליה ומוזיקה סטייל מנצ'סטר מישראל תוצרת ברלין.לביקורת האלבום.

הקליק – "סוף המסע"

אחרי 32 שנה שלא הוציאו אלבום וללא המתופף ז'אן ז'אק גולדברג, עליו השלום ושאותו איש לעולם לא יחליף, התקמבקה השנה להקת הPאנק והניו ווייב "הקליק" עם האלבום השלישי שלה, "אני לא בפסקול", והצליחה להפיח קצת חיים בוואקום מוזיקת המחאה הישראלי.לראיון עם דני דותן מהקליק.

המסך הלבן – "המם אותי" (Red Axes edit)

צמד הבני-דודים גילברט וגבריאל ברויד עשו המון רעש עם להקתשעלת נפוצה, שהפציצה השנה עם אלבום בכורה וזמן קצר אחרי נעלמה. כעת השניים פועלים במתכונת דואו גלאמי ביזארי וכייפי. "המם אותי" הוא אולי המיני להיט הראשון שלהם, כאן באדיט של הגרזנים האדומים שיוצא בלייבל החדש "אחוזת בית".

Dane Joe – "Minor Panic Attack"

עדי קום היא דיין ג'ו, מוזיקאית ירושלמית שהוציא ממש לא מזמן את האי.פי הראשון שלה, Detoxification שמכיל מעין אמביינט רוק מכשפתי.לראיון עם דיין ג'ו.

הפה והטלפיים – "מוליכות את הכלבים" (Confused Machines edit)

הראל שרייבר (Mule Driver) ואיתמר ויינר (Spark O), אנשי האוגנדה ולשעבר מהלייבל "Ak Duck", הקימו השנה את חברת התקליטים "Confused Machines" וזהו אחד הריליסים הראשונים שלה: אדיט לקטע של הפה והטלפיים, שיצא לראשונה לפני כשנתיים באלבום "תחת".לכתבה על הלייבל.

ניר מטרסו – "תופסת מרובה"

באלבום הראשון שהוציא ניר מטרסו תחת שמו שלו הצליח האנימטור והאמן ליצור את אחד האלבומים המיוחדים ויוצאי הדופן שראו אור השנה. מומלץ מאוד להאזין לכולו. הוא יותר יפה ממוזר, על אף שלעיתים ממש מוזר.לראיון עם ניר מטרסו.

Autarkic – "פלגי מים" (אדיט ל"אהבה לבנת כנף")

נדב שפיגל, לשעבר חבר להקת Computer Camp, יצא בסולו תחת השם Autarkic. הקטע שבר בחר לקח שפיגל שיר מפורסם של בעז שרעבי ונתן לו את הטאץ' האישי שלו מבלי לחרע אותו יותר מדי. Autarkic פועל במסגרת הלייבל הישראלי-ברלינאי החדש יחסית "Disco Halal", שהקים הדיג'יי מהפיק Moscoman.

דיקלה – "Here Comes The Rain Again"

הביצוע הערבי של דיקלה ללהיט של היוריתמיקס פשוט היסטרי. תפס אותי מיידית. מתוך האלבום שהוציאה דיקלה השנה ושמו "ואם פרידה".

Xen – "All of the Sun" (Malka Tuti)

הלייבל המקומי החדש, "Malka Tuti", הוקם על ידי אסף שמואל וקצלה וצץ לפני כחצי שנה, עם תקליט ראשון להזמרת והיוצרת חן ברג, שכבר שיתפה פעולה עם רד אקסס בעבר והם אלו שגם הפיקו עבורה את הריליס.

סטלה גוט – "Like a Rope"

סטלה גוט(שטיין) היא דיג'יי טכנו בלילות ואשת סאונד בימים. עברה עליה שנה עמוסה במיוחד; היא הוציאה את "Wounded Ladies" – אלבום הסולו הראשון שלה וגם את אלבום הבכורה של להקתה, Bill and Murray, שתשמעו מיד אחרי הקטע הזה.לראיון עם סטלה גוטשטיין.

Bill and Murray – "The Silence Grows"

שוב סטלה הנהדרת, הפעם עם חבריה הגיטריסט דיויד בלאו והמתופף רן יעקובוביץ', בקטע שסוגר את אלבומה הראשון של ביל ומוריי, ולמרות שהשיר לא בדיוק קולע להגדרה של שיר שמח – זהו שיר ממש משמח. תקשיבו טוב.

נועה שמר – "יצרח"

היו המון יוצרים השנה שהקליטו שירי משוררים והנה מתחיל רצף קצר מהם, שמתחיל עם נועה שמר הנהדרת. שמר הוציאה השנה את "עושי הסיכומים" ובו הלחינה מוזיקה משל עצמה ורק אחר כך התאימה לה טקסטים של משוררים; מין תהליך הפוך למה שקורה בדרך כלל. לא פעם אמרתי ש"יצרח" הוא אולי הסינגל הכי יפה שיצא השנה בעברית. המילים של נוית בראל.לראיון עם נועה שמר.

אורסולה שוורץ – "לא"

הצמד חיים רחמני (קטב מרירי) וטליק קורן אדיר (התזמורת הטרופית) פועלים יחד, לסירוגין, כבר כמה שנים. השנה שיחררו את הסינגל הכפול והיפהפה, שכולל עיבודים שלהם לשירים "בדיחה" של דוד אבידן ולשיר "לא" של אגי משעול. מצאתי את עצמי שר לעצמי, שוב ושוב, את המילים "לא טסה יותר / בנפש מלחיתה / כדי להפרם אל אפילת שערך".

קטב מרירי – "מין ובדידות ופחם"

רחמני מהקטע הקודם הוציא השנה אלבום שלם משירי שמעון אדף, או ליתר דיוק משירי האבל שכתב אדף בעקבות מות אחותו – שירים שנכללו בספרו "אביבה-לא". כמו שאתם יכולים לנחש, מדובר באלבום עצוב וקשה לעיכול ושמושר ונכתב בשפה מאתגרת. השיר הזה הוא אחד האהובים עלי מתוכו.לראיון עם שמעון אדף וחיים רחמני.

נצ'י נצ' – "סבבה"

טוב, חאלס עם כל הכובד משוררים הזה. נצ'י נצ', הראפר הכי טוב בארץ, הוציא את אלבומו השלישי "ברוכים הבאים לפתח תקווה" שכולל כמה שירים כבדים ועמוקים יותר, אבל גם כולל את "סבבה" והוא ממש ממש סבבה.לראיון עם נצ'י נצ'.

BEMET – "Poor Cowboy" feat. Rebel Sun

אחד הריליסים הבולטים יותר השנה של לייבל הביטים המקומי "Raw Tapes" היה של הוד מושונוב, הלוא הואBEMET. בקטע הזה מושונוב מארח את הראפר רבל סאן (קולולוש), כפי שהוא עושה בכמה קטעים באלבומו.

טונה – "רוק 30"

אחרי עשור של פעילות, סוף סוף זכה השנה הראפר טונה להצלחה ולהערכה לה הוא ראוי עם צאת אלבומו "גם זה יעבור". אך יותר מכל השירים באלבום, ויש כמה וכמה ממש מוצלחים בו ("סרט ערבי", "למה לא עכשיו" עם שלומי סרנגה ושיר הנושא הנוסטלגי) היה זה "רוק 30" שהצליח לדבר לחתך גיל מסוים באופן כל כך מדויק וקולע. וזה – הישג אדיר.לביקורת אלבום.

L.B.T – "Two Shots" feat. Echo

להקת הבית של הלייבל "Raw Tapes", שכוללת 12 מוזיקאים, הוציאה השנה את "The Singles" – האלבום הרשמי הראשון שלה כסופרגרופ מקומית.לראיון עם חברי L.B.T.

אביב נוימן – "ניקח את זה מכאן" עם פלד

הסינגר-סונגרייטר אביב נוימן הוציא ממש לא מזמן, במסגרת הפרויקט 929 להנגשת טקסטים תנ"כיים, את השיר המצוין הזה בהשראת ספר דברים. מומלץ גם להאזין לאלבום "דוד" שהוציא נוימן לפני שנתיים.

קין והבל 90210 – "אפריים המשובח"

אלבום הרוק המטורלל הכי טוב שיצא השנה בישראל. השפעות של טראש-מטאל, קומיקס, הומור מעוות וקולנוע הפכו את האלבום "וידאודרום" ליצירה בועטת בצורה יוצאת דופן.לראיון עם קין והבל 90210.

ג'יין בורדו – "וויסקי"

יש הרכבים עצמאיים שפועלים בתל אביב שלא נועדו להישאר תחומים בתוכה וכזה הוא הטריו "ג'יין בורדו", שהצליח לפרוץ השנה בכל הארץ עם אלבום הבכורה שלו. קאנטרי עברי ממזרי וסקסי לעיתים קרובות.לראיון עם ג'יין בורדו.

נועה בביוף – "Friend"

שמונה שנים חלפו מאז "From a Window to a Wall", האלבום שזכה להפצה בארצות הברית ואירופה על ידי הלייבל הנחשב "Drag City", ושהוביל לסיבוב הופעות משותף של בביוף עם המוזיקאית שרון ואן אטן. אלבומה השני, שבניגוד לקודמו הוקלט ללא עזרה מקצועית מחו"ל, הצליח בכל זאת לעמוד בציפיות. זה אחד השירים הקליטים יותר באלבום שמכיל גם כמה קטעים למיטיבי לכת שישמחו חפרני פולק ופסיכדליה אדוקים ביותר.לראיון עם נועה בביוף.

MiddleSkyBoom – "Ma'ztomeret"

ג'וזף ליימון, המוכר בתור הסולן של להקת Umlala, עשה הסבת מקצוע למפיק האוס וזה עובד לו לא רע בכלל. האזינו גם לרמיקס שהוא יצרלקטע "Lovers" של ניב אסט.

Red Axes – "Na Da"

השםרד אקססנכתב כבר פעמיים בפוסט הזה, רק בהפקות של אחרים. כאלה הם, אנשים חברתיים. השנה, הצמד שבדרך כלל עומד מאחורי עמדות תיקלוט, התרחב לכדי להקה של ממש. כל מי שהלך להופעה השניה של אלט-ג'יי זכה לראותם כמופע הפתיחה.

Naduve – "Miracles From Edrine" feat. Gilad Weiss

נדובה, שם מוכר בקרב יוצאי המועדונים בעיר, הוא חצי הצמד Shame On Us שחציו השני הוא יובב ארזי (שגם מנגן עם רד אקסס). בקטע הזה מארח נדובה את גלעד וייס, שמנגן על עוד. לקוח מתוך האי.פי ששמו הוא "Paolo Rossi" (כן, כן, על שם הכדורגלן מהאייטיז) שראה אור בלייבל Rothmans.

לעמוד אור בזויות בפייסבוק

• בר פלג
• אביב נוימן
• הרדיו הבינתחומי
• dane joe
• lessacrobats
• לס אקרובטס
• Confused Machines
• רד אקסז
• פלד
• אור בזויות
• דיין ג'ו
• נוית בראל
• הפה והטלפיים
• המסך הלבן
• Malka Tuti
• L.B.T
• BEMET
• Autarkic
• נצ'י נצ'
• נועה שמר
• ניר מטרסו
• ביל ומוריי
• שמעון אדף
• ג'יין בורדו
• דיקלה
• קוקי אריאל
• מוזיקה
• קין והבל 90210
• הילה רוח
• סטלה גוטשטיין
• טונה
• הקליק
• מוניטור
• סודה פאבריק
• סטלה גוט
• חיים רחמני
• קטב מרירי
• תרבות
• רד אקסס