Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

אלירז שדה

כתבות
אירועים
עסקאות
הגיהנום הוא הזולת

הגיהנום הוא הזולת: כל הטיפוסים שהופכים את תל אביב לסיוט

הגיהנום הוא הזולת: כל הטיפוסים שהופכים את תל אביב לסיוט

מתווכים, מתקלטים, ואלו שיש להם סימפטיה: 25 האנשים שהורסים את תל אביב

הגיהנום הוא הזולת
הגיהנום הוא הזולת

אנשים שלא משלמים שכר דירה כי הם גרים בדירה של סבתא שלהם.

אנשים שיש להם גם כלב וגם ילד. זה לא מושב פה, תחליטו.

אנשים שמציקים לך לשתף את הפוסט על הדירה המחורבנת שהם מסבלטים ליומיים באוגוסט.

מוכר הוורדים במנזר, הבחור השחור בקינג ג'ורג' שמנסה להיפטר ממלאי קטורת כבר עשור, החבר שלו שצועק "צדקה תציל ממוות!" והחייכן מחוץ לגן מאיר שמנסה לגייר לנו את הילדה באמצעות אף של ליצן.

אנשים שאומרים "אני מתקלט, תבואו" ומצפים שבאמת תבואו.

אנשים שמזיינים את השכל על רחוב מיכ"ל. די, אם זו ההגדרה שלכם לרחוב יפה יש לנו מגרש לפיתוח בכרכור שהיינו רוצים למכור לכם.

אנשים שאוהבים את תל אביב ביום כיפור ואומרים: "וואלה, לא הייתי מתנגד שזה יהיה ככה פעם בשבוע".

אנשים שצריך להזכיר להם לעתים תכופות שלא, זה לא כמו בפרק ההוא של "סיינפלד". למה? כי אנחנו בפאקינג 2015.

אנשים שמתייעצים איתך על תסריט/רעיון לאפליקציה/מיזם עסקי אבל לא מוכנים לספר לך מה קורה שם בדיוק כי הם מפחדים שתגנוב להם את הרעיון.

אנשים שמעלים לפייסבוק צילומי מסך של ציוצים שלהם מטוויטר.

אנשים שמשתמשים ביותר משלושה האשטגים לתמונות שהם מעלים לאינסטגרם. כן, אפילו אם זה בקטע אירוני.

אנשים ששואלים אותך אם לדעתך זה פורמט טלוויזיוני או אינטרנטי.

אנשים שהופתעו לטובה מאלירז שדה.

בלוגריות אופנה.

מתווכי דירות.

אנשים שתפסו את החניה הזאת עכשיו.

אנשים שעושים אמנות קונספטואלית בתל אביב.

אנשים שמזמזמים לעצמם את "יש לי סימפטיה" כשהם צועדים בשדרה.

אנשים שגונחים בחדר כושר. שניים רק לאנשים שמייעצים לך בחדר הכושר. תגידו שאתם רוצים לזיין אותנו וזהו.

אנשים שמרגישים לא נעים לשבת שעות בבית קפה עם לפטופ ולהזמין רק קפה.

מלצרים שנוגעים בנו. לא רגשית, פיזית.

אנשים ששרים את כל המילים בהופעות.

אנשים שבורחים לפני ההדרן בהופעות רק כדי להימנע מהפקקים.

אנשים שמבקשים המלצות לברלין. הנה: סעו לפראג.

אנשים שמעידים על עצמם שהם מיזנתרופים. אתם לא.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מתווכים, מתקלטים, ואלו שיש להם סימפטיה: 25 האנשים שהורסים את תל אביב

מאתאורטל אברהםואייל דץ6 באוגוסט 2015
מתוך "בן זקן". צילום: שפיר סרוסי

הכל עומד במקום: "בן זקן" הוא נסיון קולנועי מעניין, אך לא שלם

הכל עומד במקום: "בן זקן" הוא נסיון קולנועי מעניין, אך לא שלם

"בן זקן" בכיכובו של אלירז שדה שאף להיות דיוקן משפחתי נוגע, אך היומרות האמנותיות לא עושות עמו חסד

מתוך "בן זקן". צילום: שפיר סרוסי
מתוך "בן זקן". צילום: שפיר סרוסי

שוטהפתיחה מכריז על עצמו כסמלי. קיר לבן ממלא את הפריים, ואז מתייצבים מולו בני משפחת בן זקן – אימא דינה ובניה שלומי וליאון – ומתחבטים אם לנקות את הקיר או לצבוע אותו. הקיר הלבן הוא כמו קנבס של צייר שהסרט מתעתד למלא בבחינה של היחסים בין בני המשפחה לבין המרחב שבו הם חיים. המשפחה מתגוררת בדירת האם בשיכון צפוף, אפרורי ומוזנח בעיר דרומית, עם קו אופק חסום שמעצים את התלישות ואת חוסר המוצא של הדמויות (בתיק העיתונות כתוב שזו שכונת שמשון באשקלון שזכתה לכינוי "המובלעת").

שלומי (אלירז שדה בבכורה קולנועית מבטיחה) הוא, כשמו הסמלי, בן זקן – מובטל שפל רוח המתפרנס לעת מצוא מעבודות זמניות שמסדר לו אחיו הקבלן ומגדל את בתו רוחי בת ה־11 (רום שושן). הקשר ביניהם הוא פיזי במודגש – היא ישנה איתו במיטה, והוא עוזר לה להתפשט אחרי שילדים בבית הספר התעללו בה ושפכו עליה מים מדלי אדום, דומה לזה ששימש את האם לשטיפת הקיר בשוט הפתיחה. האח ליאון, הקובל על כך שהוא נושא את שלומי על גבו, עובר תהליך של התקרבות לדת, אך זה אינו מונע ממנו להתמסר ליצריו המתבטאים בפרצי סקס ואלימות. האם דינה (שסירבה להצעה לצבוע את הקיר) מנסה לשלוט בשני בניה ולקבע אותם במקומם בתבנית המשפחתית. רוחי, שאין לה מקום משלה ליד שולחן האוכל, מרגישה אבודה בתוך הסיטואציה ומביעה עצמה בהתחצפויות גסות לכל עבר.

גיבורי מעמד הפועלים של "בן זקן" הם מהסוג המופיע לרוב בקולנוע ריאליסטי בגישתו, כמו זה של קן לואץ' (בימיו הטובים) או האחים דארדן. אבל אפרת כורם, בסרטה הארוך הראשון, בחרה למקם אותם בתוך שפה סמלית חמורה המוכרת מהקולנוע האירופי האמנותי. לעתים קרובות הדמויות מצולמות בשוטים סטטיים ארוכים המדמים את המלכודת שבה הן נמצאות. זאת בחירה מעניינת, והצלם שפיר סרוסי מאיר היטב את הסטים, אבל לא פעם הקומפוזיציות האנושיות נדמות מאולצות.

פרט לרוחי המתריסה, שאר הדמויות מאובנות ונטולות חיות, והסרט דורך במקום. זאת אמנם חלק מהאמירה שלו, אך הדרמה אינה טעונה דיה כדי להחזיק אותנו מעוניינים, והסגנון האמנותי הכפוי מבליט את עצמו על חשבון הדמויות. בתחילת הסרט, כשאנשי הממסד (עובדת סוציאלית, מנהל בית הספר) נותרים בלתי נראים מחוץ לפריים, יש בכך אמירה עזה על בידודם של הגיבורים מול המערכת, אך בסצנות מאוחרות יותר, שבהן עימותים אלימים בתוך המשפחה מתרחשים בשולי הפריים, ההעמדות האלה נראות מלאכותיות ואינן תורמות לריבוד החווייה האנושית.

השורה התחתונה:ניסיון קולנועי מעניין, אך לא שלם, לבחון משפחה תקועה בעיר זנוחה

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

"בן זקן" בכיכובו של אלירז שדה שאף להיות דיוקן משפחתי נוגע, אך היומרות האמנותיות לא עושות עמו חסד

מאתיעל שוב6 במאי 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!