אנדראה קוסטנזו מרטיני הפך את תל אביב לביתו ולא מפסיק לעבודהמבטיחיםאנדראה קוסטנזו מרטיני הפך את תל אביב לביתו ולא מפסיק לעבוד
הכוריאוגרף האיטלקי גר כאן כבר 12 שנה, ובת שבע הייתה בשבילו רק תחנת הפתיחה. פרויקט המבטיחים
אנדראה קוסטנזו מרטיני (צילום: איליה מלניקוב) החודש קפץ אנדראה קוסטנזו מרטיני (36) לארץ הולדתו איטליה, וכשנחת בחזרה בארץ הקודש ותוחקר על ידי עובדי השדה בנוגע למטרת ביקורו הפתיע את עצמו והשיב "אני פשוט חוזר הביתה". הייתה זו אמירה הגיונית בסך הכל בשביל אדם שחי בתל אביב זה 12 שנים, אך לא טריוויאלית ביחס לקוסטנזו מרטיני שעזב את ארץ המגף בגיל 18 ועקר לגרמניה עוד בטרם עלה לישראל, ומצוי לפחות חצי מהשנה בנסיעות לחו"ל.
כמו רבים אחרים הגיע קוסטנזו מרטיני בשביל עבודה ונשאר בשם האהבה. הוא הוזמן להצטרף ללהקת המחול בת שבע והכיר כאן את בן זוגו. השניים חיו כמה שנים בשטוקהולם, שם רקד קוסטנזו מרטיני באחת הלהקות המקומיות, אך לבסוף חזרו ארצה, אז החליט סופית להתחיל לייצר עבודות בעצמו. "איכשהו הרעיון של לגור שוב בישראל – המקום שבו אני מתכנן להישאר – גרם לי להחליט לזרוע משהו משלי", הוא מספר.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
יצירותיו הראשונות ככוריאוגרף היו מופעי סולו או דואטים, בהם גם השתתף כרקדן, אולם כעבור זמן לא רב הבחינו בו שתי להקות איטלקיות – בלטו די רומא ובלטו די טורינו – והזמינו ממנו עבודות. היצירה שהרכיב לרומא – בלט עכשווי יחסית שבמקור אמור היה לעלות פעם אחת בלבד – זכתה להציג בביאנלת המחול האיטלקית והפכה לחלק מהרפטואר הקבוע של הלהקה. העבודה בטורינו מסורתית יותר ומבוססת על הבלרה (Balera), מעין מוסד איטלקי לריקודי זוגות. "רצינו ליצור תחושה של משמעת, הרקדנים עונים להוראות נוקשות. דחפנו את זה למקום קצת אפל", הוא מספר.
https://www.youtube.com/watch?v=UvLb-2_-dZU
במקביל עלו בקיץ האחרון המופע "אנטו" שיצר קוסטנזו מרטיני עם תיאטרון המחול אבשלום פולק על פי סיפור ילדים של דורית רביניאן ו"The King's Camera" שבו הוא מופיע לצד אמנית וידיאו בלגית, אשר תוך מניפולציות של אפקטים ועריכה יוצרת סרט בשידור חי.
המופע הושק לראשונה בפסטיבל המחול בתיאטרון הבית והוזמן להופיע בפלטפורמתInternatioal Exposure של סוזן דלאל שתיערך בדצמבר. כרגע עובד קוסטנזו מרטיני על עבודה לילדים שמשלבת מעצב נייר ותעלה בשיתוף פעולה עם שני מוסדות גרמניים, הפקה נוספת לבלטו די רומא וכוריאוגרפיה למחזה של חנוך לוין שיעלה בקרוב בתיאטרון הקאמרי בבימויו של ארי פולמן.
לאחרונה הוכר כחבר באיגוד הכוריאוגרפים, ובעתיד הוא חולם להקים להקה משלו או לפחות לייצר שיתופי פעולה קבועים, "כי הרעיון של קבוצה משלי לפעמים קצת מפחיד".
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אנדראה קוסטנזו מרטיני הפך את תל אביב לביתו ולא מפסיק לעבוד
הכוריאוגרף האיטלקי גר כאן כבר 12 שנה, ובת שבע הייתה בשבילו רק תחנת הפתיחה. פרויקט המבטיחים
החודש קפץ אנדראה קוסטנזו מרטיני (36) לארץ הולדתו איטליה, וכשנחת בחזרה בארץ הקודש ותוחקר על ידי עובדי השדה בנוגע למטרת ביקורו הפתיע את עצמו והשיב "אני פשוט חוזר הביתה". הייתה זו אמירה הגיונית בסך הכל בשביל אדם שחי בתל אביב זה 12 שנים, אך לא טריוויאלית ביחס לקוסטנזו מרטיני שעזב את ארץ המגף בגיל 18 ועקר לגרמניה עוד בטרם עלה לישראל, ומצוי לפחות חצי מהשנה בנסיעות לחו"ל.
כמו רבים אחרים הגיע קוסטנזו מרטיני בשביל עבודה ונשאר בשם האהבה. הוא הוזמן להצטרף ללהקת המחול בת שבע והכיר כאן את בן זוגו. השניים חיו כמה שנים בשטוקהולם, שם רקד קוסטנזו מרטיני באחת הלהקות המקומיות, אך לבסוף חזרו ארצה, אז החליט סופית להתחיל לייצר עבודות בעצמו. "איכשהו הרעיון של לגור שוב בישראל – המקום שבו אני מתכנן להישאר – גרם לי להחליט לזרוע משהו משלי", הוא מספר.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
יצירותיו הראשונות ככוריאוגרף היו מופעי סולו או דואטים, בהם גם השתתף כרקדן, אולם כעבור זמן לא רב הבחינו בו שתי להקות איטלקיות – בלטו די רומא ובלטו די טורינו – והזמינו ממנו עבודות. היצירה שהרכיב לרומא – בלט עכשווי יחסית שבמקור אמור היה לעלות פעם אחת בלבד – זכתה להציג בביאנלת המחול האיטלקית והפכה לחלק מהרפטואר הקבוע של הלהקה. העבודה בטורינו מסורתית יותר ומבוססת על הבלרה (Balera), מעין מוסד איטלקי לריקודי זוגות. "רצינו ליצור תחושה של משמעת, הרקדנים עונים להוראות נוקשות. דחפנו את זה למקום קצת אפל", הוא מספר.
https://www.youtube.com/watch?v=UvLb-2_-dZU
במקביל עלו בקיץ האחרון המופע "אנטו" שיצר קוסטנזו מרטיני עם תיאטרון המחול אבשלום פולק על פי סיפור ילדים של דורית רביניאן ו"The King's Camera" שבו הוא מופיע לצד אמנית וידיאו בלגית, אשר תוך מניפולציות של אפקטים ועריכה יוצרת סרט בשידור חי.
המופע הושק לראשונה בפסטיבל המחול בתיאטרון הבית והוזמן להופיע בפלטפורמתInternatioal Exposure של סוזן דלאל שתיערך בדצמבר. כרגע עובד קוסטנזו מרטיני על עבודה לילדים שמשלבת מעצב נייר ותעלה בשיתוף פעולה עם שני מוסדות גרמניים, הפקה נוספת לבלטו די רומא וכוריאוגרפיה למחזה של חנוך לוין שיעלה בקרוב בתיאטרון הקאמרי בבימויו של ארי פולמן.
לאחרונה הוכר כחבר באיגוד הכוריאוגרפים, ובעתיד הוא חולם להקים להקה משלו או לפחות לייצר שיתופי פעולה קבועים, "כי הרעיון של קבוצה משלי לפעמים קצת מפחיד".
בנימין יום טוב יצר מופע בסלון ביתו שהפך לקאלטהמבטיחיםבנימין יום טוב יצר מופע בסלון ביתו שהפך לקאלט
"טווס" קצרה שבחים מפה לפה ובנויה ממגוון דמויות צבעוני שאת כולן מגלם יום טוב בעצמו. המבטיחים
בנימין יום טוב (צילום: איליה מלניקוב) בנימין יום טוב (34) מעולם לא הרגיש בבית בתיאטרון. ההצגות המעטות שפקד לא מצאו חן בעיניו ומשחק תמיד נתפס בעיניו כטריטוריה זרה. הוא למד בבית הספר תיאטרון הגוף על פי שיטת ז'אק לקוק ובבית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים, אך עד מהרה מצא עצמו מייחל שצלצול הטלפון לא יבשר על תפקיד שקיבל או על קריאה לאודישן. הוא חילטר בהצגות ילדים ומופעי פרינג' בינוניים ולבסוף אמר נואש. יום טוב ערק לירושלים, התחיל לעבוד בחומוסייה וסירב להצעות בתחום המשחק.
אחרי זמן לא רב הציעה לו חברה מימי הילדות בנתניה להצטרף לאירועים שערכה בחלל ששכן בשכונת תלפיות עם חברותיה מהתיאטרון החזותי. בעזרתו של יום טוב יצרה החבורה ליין אירועים של מסיבות פיג'מות למבוגרים שאפשרו לנוכחים לחוות רגרסיה לימי הילדות. "הקהל היה מגיע בפיג'מות עם כריות, שמים את התיקים בצד, יושבים על השטיח, משחקים משחקי קופסה", הוא נזכר. "שם התנסיתי לראשונה בתיאטרון חזותי והתאהבתי מחדש בפרפורמנס ועמידה מול קהל – כל הדברים שכבר הטלתי בהם ספק".
הוא חזר לתל אביב, הגיש מועמדות לחממת היוצרים של תיאטרון הבית והחליט להעניק לעצמו מתנה לרגל יום הולדתו ה־31 בדמות מופע סולו שערך בסלון ביתו לכ־20 חברים קרובים. "במשך השנים יצא לי להתנסות במופעי סלון בבית. הייתי משתמש בפורמט הזה כי לא היה לי חלל, תליתי פנס בסלון והכל. לכבוד יום ההולדת עבדתי המון כדי לרכז את כל ארסנל הדמויות, הקולות והטקסטים שהצטברו עם השנים. התאבדתי על זה, ניסיתי מעבר בין דמויות, החלפת תלבושות, כניסה, יציאה, סאונד, מוזיקה אלקטרונית לייב. הרבה שנים לא באמת יצרתי במסגרות בחוץ וראיתי שהשנים עוברות וכלום לא קורה, זה תסכל אותי וזו הסיבה שנתתי לעצמי את המתנה הזאת".
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
זה השתלם לחלוטין. יום טוב התקבל לחממת הביכורים של תיאטרון הבית, והופעת הסלון הקטנה שלו התגלגלה לכדי היצירה "טווס" שמציגה שם וקצרה שבחים מפה לפה ובנויה ממגוון דמויות צבעוני שאת כולן הוא מגלם בעצמו. "היצירה שלי היא בין סטנדאפ לפרפורמנס. מהסטנדאפ – אחת האמנויות הגדולות בעיני – לקחתי את המהלך הקומי הישיר והבלתי אמצעי. אני ניגש ומדבר אל הקהל כאן ועכשיו. כשעוברים לסצנה פנטסטית יותר, אני מביא את כל הכוח שהתיאטרון יכול להציע, שזה תאורה וסאונד ואימג'ים ויזואליים", הוא מספר.
יום טוב עדיין מתרגש לראות את הקהל שיוצא מהופעותיו. "נורא משמח לראות אנשים בגילים שונים שמגיעים, מרקעים שונים, ממקומות אחרים, לא מתל אביב. ראיתי סטרייטים שמגיעים ועפים על זה. כל בנאדם בוחר לדבר על סצנה אחרת שנגעה בו. זה פותח שיח. לטווח הרחוק הוא מתכנן הצגת ילדים וגם פריצות במסיבות מועדונים, בסט פרפורמטיבי שאפשר לרקוד יחד איתו. כמו כן מתבשל פרויקט המשך ל"טווס", העוסק בדמותו של נרקיס.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בנימין יום טוב יצר מופע בסלון ביתו שהפך לקאלט
"טווס" קצרה שבחים מפה לפה ובנויה ממגוון דמויות צבעוני שאת כולן מגלם יום טוב בעצמו. המבטיחים
בנימין יום טוב (34) מעולם לא הרגיש בבית בתיאטרון. ההצגות המעטות שפקד לא מצאו חן בעיניו ומשחק תמיד נתפס בעיניו כטריטוריה זרה. הוא למד בבית הספר תיאטרון הגוף על פי שיטת ז'אק לקוק ובבית הספר למשחק של סמינר הקיבוצים, אך עד מהרה מצא עצמו מייחל שצלצול הטלפון לא יבשר על תפקיד שקיבל או על קריאה לאודישן. הוא חילטר בהצגות ילדים ומופעי פרינג' בינוניים ולבסוף אמר נואש. יום טוב ערק לירושלים, התחיל לעבוד בחומוסייה וסירב להצעות בתחום המשחק.
אחרי זמן לא רב הציעה לו חברה מימי הילדות בנתניה להצטרף לאירועים שערכה בחלל ששכן בשכונת תלפיות עם חברותיה מהתיאטרון החזותי. בעזרתו של יום טוב יצרה החבורה ליין אירועים של מסיבות פיג'מות למבוגרים שאפשרו לנוכחים לחוות רגרסיה לימי הילדות. "הקהל היה מגיע בפיג'מות עם כריות, שמים את התיקים בצד, יושבים על השטיח, משחקים משחקי קופסה", הוא נזכר. "שם התנסיתי לראשונה בתיאטרון חזותי והתאהבתי מחדש בפרפורמנס ועמידה מול קהל – כל הדברים שכבר הטלתי בהם ספק".
הוא חזר לתל אביב, הגיש מועמדות לחממת היוצרים של תיאטרון הבית והחליט להעניק לעצמו מתנה לרגל יום הולדתו ה־31 בדמות מופע סולו שערך בסלון ביתו לכ־20 חברים קרובים. "במשך השנים יצא לי להתנסות במופעי סלון בבית. הייתי משתמש בפורמט הזה כי לא היה לי חלל, תליתי פנס בסלון והכל. לכבוד יום ההולדת עבדתי המון כדי לרכז את כל ארסנל הדמויות, הקולות והטקסטים שהצטברו עם השנים. התאבדתי על זה, ניסיתי מעבר בין דמויות, החלפת תלבושות, כניסה, יציאה, סאונד, מוזיקה אלקטרונית לייב. הרבה שנים לא באמת יצרתי במסגרות בחוץ וראיתי שהשנים עוברות וכלום לא קורה, זה תסכל אותי וזו הסיבה שנתתי לעצמי את המתנה הזאת".
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
זה השתלם לחלוטין. יום טוב התקבל לחממת הביכורים של תיאטרון הבית, והופעת הסלון הקטנה שלו התגלגלה לכדי היצירה "טווס" שמציגה שם וקצרה שבחים מפה לפה ובנויה ממגוון דמויות צבעוני שאת כולן הוא מגלם בעצמו. "היצירה שלי היא בין סטנדאפ לפרפורמנס. מהסטנדאפ – אחת האמנויות הגדולות בעיני – לקחתי את המהלך הקומי הישיר והבלתי אמצעי. אני ניגש ומדבר אל הקהל כאן ועכשיו. כשעוברים לסצנה פנטסטית יותר, אני מביא את כל הכוח שהתיאטרון יכול להציע, שזה תאורה וסאונד ואימג'ים ויזואליים", הוא מספר.
יום טוב עדיין מתרגש לראות את הקהל שיוצא מהופעותיו. "נורא משמח לראות אנשים בגילים שונים שמגיעים, מרקעים שונים, ממקומות אחרים, לא מתל אביב. ראיתי סטרייטים שמגיעים ועפים על זה. כל בנאדם בוחר לדבר על סצנה אחרת שנגעה בו. זה פותח שיח. לטווח הרחוק הוא מתכנן הצגת ילדים וגם פריצות במסיבות מועדונים, בסט פרפורמטיבי שאפשר לרקוד יחד איתו. כמו כן מתבשל פרויקט המשך ל"טווס", העוסק בדמותו של נרקיס.
דור כאהן ויותם בקר הופכים את ההומור הקרינג'י שלהם למיינסטריםהמבטיחיםדור כאהן ויותם בקר הופכים את ההומור הקרינג'י שלהם למיינסטרים
לא משנה כמה ההומור שלהם מוזר, זה לגמרי עובד להם, ואנחנו מהמרים שבקרוב הם יפרצו לקהל הרחב באמת. פרויקט המבטיחים
דור כהאן ויותם בקר מאתניצן פינקו4 בנובמבר 2019דור כאהן ויותם בקר בכל מקום. בטלוויזיה ככותבים בתוכניות סאטירה – מ"טלוויזיה מהעתיד" ועד ל"ארץ נהדרת" ו"גב האומה" – וברדיו בפינה הקבועה בתוכנית המצליחה של ערן זרחוביץ' ושרון טייכר. ההומור שלהם קרינג'י ומתבסס על חוסר נוחות, וגם על לא מעט ביקורת נגד התעשייה עצמה, במערכונים כמו "חברים של חברים" (שנכנס, ניחשתם נכון, ב"חברים") או "שירים שהשאזאם לא מזהה" על שדרני רדיו בגל"צ. לא משנה כמה ההומור שלהם מוזר, זה לגמרי עובד להם, ואנחנו מהמרים שבקרוב הם יפרצו לקהל הרחב באמת.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
דור כאהן ויותם בקר הופכים את ההומור הקרינג'י שלהם למיינסטרים
לא משנה כמה ההומור שלהם מוזר, זה לגמרי עובד להם, ואנחנו מהמרים שבקרוב הם יפרצו לקהל הרחב באמת. פרויקט המבטיחים
דור כאהן ויותם בקר בכל מקום. בטלוויזיה ככותבים בתוכניות סאטירה – מ"טלוויזיה מהעתיד" ועד ל"ארץ נהדרת" ו"גב האומה" – וברדיו בפינה הקבועה בתוכנית המצליחה של ערן זרחוביץ' ושרון טייכר. ההומור שלהם קרינג'י ומתבסס על חוסר נוחות, וגם על לא מעט ביקורת נגד התעשייה עצמה, במערכונים כמו "חברים של חברים" (שנכנס, ניחשתם נכון, ב"חברים") או "שירים שהשאזאם לא מזהה" על שדרני רדיו בגל"צ. לא משנה כמה ההומור שלהם מוזר, זה לגמרי עובד להם, ואנחנו מהמרים שבקרוב הם יפרצו לקהל הרחב באמת.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
יונתן עמירן הוא הכוכב הבא של סצנת הסטנדאפ התל אביביתהמבטיחיםיונתן עמירן הוא הכוכב הבא של סצנת הסטנדאפ התל אביבית
פחות "יש כאן מישהו מבת ים" ויותר "יש כאן מישהו שסובל משפיכה מוקדמת". פרויקט המבטיחים
יונתן עמירן (צילום: ינאי יחיאל) 4 בנובמבר 2019סצנת הסטנדאפ התל אביבית של השנים האחרונות כבר הוציאה מתוכה כמה כוכבים לא קטנים, ואם יש צדק בעולם אז הנה מגיע תורו של יונתן עמירן. עם מופע יחיד מרשים ומהודק באורך שעתיים, ובעיקר עם סגנון סטנדאפ מובחן וייחודי שמתרחק מקלישאות הז'אנר – עמירן נראה לגמרי מוכן לקלוזאפים שלו (וגם קיבל אותם בפינה ב"מה נסגר" ותפקיד חמוד ב"האחיות המוצלחות שלי"). פחות "יש כאן מישהו מבת ים" ויותר "יש כאן מישהו שסובל משפיכה מוקדמת". כמו שצריך.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
יונתן עמירן הוא הכוכב הבא של סצנת הסטנדאפ התל אביבית
פחות "יש כאן מישהו מבת ים" ויותר "יש כאן מישהו שסובל משפיכה מוקדמת". פרויקט המבטיחים
סצנת הסטנדאפ התל אביבית של השנים האחרונות כבר הוציאה מתוכה כמה כוכבים לא קטנים, ואם יש צדק בעולם אז הנה מגיע תורו של יונתן עמירן. עם מופע יחיד מרשים ומהודק באורך שעתיים, ובעיקר עם סגנון סטנדאפ מובחן וייחודי שמתרחק מקלישאות הז'אנר – עמירן נראה לגמרי מוכן לקלוזאפים שלו (וגם קיבל אותם בפינה ב"מה נסגר" ותפקיד חמוד ב"האחיות המוצלחות שלי"). פחות "יש כאן מישהו מבת ים" ויותר "יש כאן מישהו שסובל משפיכה מוקדמת". כמו שצריך.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
אריאל בראון לא נכנע לתיאטרון המסחרי וגם לא לפרינג'המבטיחיםאריאל בראון לא נכנע לתיאטרון המסחרי וגם לא לפרינג'
קטף את פרסי שחקן המשנה והבימוי בפסטיבל עכו ועובד על מופע באדיבות התיאטרון הלאומי של ליטא. פרויקט המבטיחים
אריאל בראון (צילום: עדי לם) אף על פי שהוא מכנה אותו "המדיום הכי משעמם שקיים", לאריאל בראון מעולם לא היה סיכוי להימלט מהתיאטרון. כילד לשני הורים שעסקו בתחום אמנויות הבמה, בראון (25) העלה כבר בגיל 23 הצגת בכורה ראשונה בשם "אפס אומו מניאק" כחלק מחממת הביכורים של תיאטרון הבית, אשר בדומה ליתר יצירותיו, עושה שימוש נרחב בפורמטים שונים של וידיאו ומשתדלת להתרחק עד כמה שאפשר הן מהתיאטרון הרפטוארי מסחרי והן מהפרינג'.
שלוש שנים לפני כן קטף את פרס שחקן המשנה בפסטיבל עכו עבור הופעתו בהצגה "מקלט 02" ובפסטיבל של השנה שעברה כבר התקדם לפרס הבימוי שהוענק לו על "זולה 2000" שיצר עם מיה לנדסמן. בימים אלה עובד בראון על מופע באדיבות התיאטרון הלאומי של ליטא שהעניק לו ולשותפו אסף סחאוטן מענק פיתוח, ועל הצגה שתעלה בתיאטרון סידהוואן בקופנהגן בשיתוף יונתן עומר מזרחי.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
אריאל בראון לא נכנע לתיאטרון המסחרי וגם לא לפרינג'
קטף את פרסי שחקן המשנה והבימוי בפסטיבל עכו ועובד על מופע באדיבות התיאטרון הלאומי של ליטא. פרויקט המבטיחים
אף על פי שהוא מכנה אותו "המדיום הכי משעמם שקיים", לאריאל בראון מעולם לא היה סיכוי להימלט מהתיאטרון. כילד לשני הורים שעסקו בתחום אמנויות הבמה, בראון (25) העלה כבר בגיל 23 הצגת בכורה ראשונה בשם "אפס אומו מניאק" כחלק מחממת הביכורים של תיאטרון הבית, אשר בדומה ליתר יצירותיו, עושה שימוש נרחב בפורמטים שונים של וידיאו ומשתדלת להתרחק עד כמה שאפשר הן מהתיאטרון הרפטוארי מסחרי והן מהפרינג'.
שלוש שנים לפני כן קטף את פרס שחקן המשנה בפסטיבל עכו עבור הופעתו בהצגה "מקלט 02" ובפסטיבל של השנה שעברה כבר התקדם לפרס הבימוי שהוענק לו על "זולה 2000" שיצר עם מיה לנדסמן. בימים אלה עובד בראון על מופע באדיבות התיאטרון הלאומי של ליטא שהעניק לו ולשותפו אסף סחאוטן מענק פיתוח, ועל הצגה שתעלה בתיאטרון סידהוואן בקופנהגן בשיתוף יונתן עומר מזרחי.
אנו מבטיחים בזאת: היוצרים שיעשו לנו את 2020
אופיר יודלביץ' הפך מילד קפוארה לכוריאוגרף שמציג בכל העולם
