Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

אסף ריב

כתבות
אירועים
עסקאות
מתוך הקולקציה של אריאל בסן (צילום: גיא כץ)

עזרת גברים: המעצב הצעיר והמבטיח שמפלרטט עם הלבוש החסידי

עזרת גברים: המעצב הצעיר והמבטיח שמפלרטט עם הלבוש החסידי

הוא דוגל במודרניזם אך מפלרטט עם לבוש חסידי. מעצב האופנה אריאל בסן מסתמן כההבטחה החדשה בסצנת הגברים המקומית

מתוך הקולקציה של אריאל בסן (צילום: גיא כץ)
מתוך הקולקציה של אריאל בסן (צילום: גיא כץ)

תעשיית האופנה הישראלית היא זירה צפופה, ולמעצבים באשר הם קשה לשרוד בה. הפונים לקהל הגברי מתמודדים עם אתגר קשה כפליים – השוק הצנום ממילא עבר לא מעט טלטלות בעשור האחרון ועסקים בולטים נסגרו, חלקם של שמות מבוססים כמו אלה אייזנברג וליאת זרמון, ואחרים של מעצבים צעירים ומבטיחים שפועלם נגדע מבעוד מועד, כגון אדם גפן. אותם מעצבים הפנו אצבע מאשימה לרשתות המסחריות שנהנות מהגמוניה כמעט מוחלטת ומספקות את צורכיהם של רוב הצרכנים, גם המתוחכמים שבהם. אך בשנתיים האחרונות נדמה כי תל אביב חווה תחייה מחודשת בתחום האופנה בזכות כישרונות חדשים.

בשבוע האופנה האחרון ניכרה נוכחותם של מעצבים טריים בתחום, כגון האחים מוסלין, אסף ריב, אלירן נרגסי והד מיינר, שאף התעלו על הקולגות הוותיקות מסצנת האופנה הנשית. למעצב אריאל בסן יש מכנה משותף עם נרגסי ומיינר. כמוהם, הוא סוג השראה מהלבוש המסורתי. אך בעוד מיינר הוא שומר מצוות ונרגסי חוקר את הדברים מנקודת מבטו של מתפקר, בסן נוקט עמדה אובייקטיבית מנקודת מבט אסתטית בלבד. "העובדה שלכל פרט יש משמעות ריתקה אותי", מסביר בסן, "טקס הקריעה שהופך את הבגד לסממן של אבל, הציציות שהן בגד תחתון בעל נוכחות חיצונית, כובע הסמט החסידי המעיד על שייכות קהילתית; יש משהו באופן הלבוש, בצבעוניות ובחומרים שמתקשר לערכים האסתטיים שלי".

מתוך הקולקציה של אריאל בסן (צילום: גיא כץ)
מתוך הקולקציה של אריאל בסן (צילום: גיא כץ)

אותם ערכים הם מינימליזם, מודרניזם ואדריכלות ברוטליסטית – ז'אנרים שבסן למד לחבב דווקא במהלך לימודי עיצוב פנים במכון הטכנולוגי בחולון: "כסטודנט אתה לומד להכיר את עצמך ומבין מה אתה אוהב באמת. הפרויקטים שלי התבססו בעיקר על טקסטיל, וכך גיליתי שיש לי משיכה טבעית למקומות האלו. בתום הלימודים במכון הטכנולוגי ניגש בסן לדבר האמיתי ונרשם ללימודי אופנה בבית הספר הניו יורקי היוקרתי פארסונס. שנתיים מאוחר יותר שב לתל אביב והחל לגבש את קולקציית הביכורים שלו. כעת הוא מציג את הקולקציה השנייה שלו, גם היא עשויה ביסודה קווים נקיים וצנועים. עם זאת, קשה להתעלם מהאפיל הטווסי בעיצוביו של בסן, למשל בחולצה מכופתרת בעלת מחשוף גברי עמוק, בהדפס ז'קארד פרחוני שחור על גבי שחור, בז'קט מחויט ששודך אל מכנסי שורטס במקום למכנסי טוקסידו ברכיסות מעטפת א־סימטריות רבות, שלדבריו קורצות למעילי החלוק החרדיים אך בפועל מעניקות לאוסף נגיעות נשיות נועזות.

מתוך הקולקציה של אריאל בסן (צילום: גיא כץ)
מתוך הקולקציה של אריאל בסן (צילום: גיא כץ)
מתוך הקולקציה של אריאל בסן (צילום: גיא כץ)
מתוך הקולקציה של אריאל בסן (צילום: גיא כץ)
מתוך הקולקציה של אריאל בסן (צילום: גיא כץ)
מתוך הקולקציה של אריאל בסן (צילום: גיא כץ)
המעצב אריאל בסן
המעצב אריאל בסן

"הקולקציה לא נולדה מתוך רצון להתגרות או ליצור פרובוקציה, אבל כמעצב אופנה בתחילת דרכו, מובן שיש בי רצון לעורר ולהעביר רגש", מבהיר בסן. "הקולקציה לא עוצבה ללקוחות חרדים, אף שהייתי מקבל את פניהם בשמחה". במשך הזמן למד בסן לא להיצמד להגדרות: "בהתחלה דמיינתי את הלקוח שלי בצורה מסוימת, אך מאז שהתחלתי לעצב הופתעתי לגלות לקוחות בני 60 ויותר שמגיעים לחנות הסטודיו במיוחד". החנות המקוונת שהקים מדברת אנגלית שוטפת, וכך היא נחשפה ללקוחות מגרמניה, ארצות הברית ובריטניה. "חשוב לי להתאים את הקולקציות גם לאקלים האירופי, כך שגברים ממקומות שונים בעולם יוכלו לשלב את הבגדים במלתחה היומיומית שלהם. בסופו של דבר, התעוררות אופנת הגברים אינה רק עניין תל אביבי, אלא בינלאומי".

אריאל בסן

299־2,399 ש"ח,
לתיאום ביקור בסטודיו:
2899790־052 .

בראשון־שישי תוצג הקולקציה בחנות פופ אפ בדיזנגוף 216

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הוא דוגל במודרניזם אך מפלרטט עם לבוש חסידי. מעצב האופנה אריאל בסן מסתמן כההבטחה החדשה בסצנת הגברים המקומית

מאתבלה גונשורוביץ13 בינואר 2016
עידן לרוס והשמלה של קולגייט. צילום: סיון פראג'

לא קל בלוקאל: מה מחכה לנו בשבוע האופנה בתל אביב?

לא קל בלוקאל: מה מחכה לנו בשבוע האופנה בתל אביב?

מעצבים אנונימיים, חיבורים תמוהים ומשחת שיניים אחת. שבוע האופנה הישראלי עדיין סובל מכאבי גדילה

עידן לרוס והשמלה של קולגייט. צילום: סיון פראג'
עידן לרוס והשמלה של קולגייט. צילום: סיון פראג'
15 באוקטובר 2015

שבוע האופנה התל אביבי (19.10־21.10) חוגג בסך הכל ארבע מהדורות במתכונתו הנוכחית. כמו בכל אירוע ייצוגי המבקש לבסס את עצמו ולהפוך למסורת, גם כאן עדיין ניכרים כאבי הגדילה וגיבוש הזהות. בעוד בשבועות האופנה מעבר לים יש ייצוג גורף לכל המעצבים הגדולים והחשובים בעולם, בתל אביב המצב קצת מוזר.

אלון ליבנה, קום איל פו וששון קדם שהשתתפו באירועים הקודמים הדירו השנה את רגליהם מן המסלול, בין היתר עקב אילוצים כלכליים, ומנגד אפשר להבחין יותר מבעבר בנוכחותם של שמות חדשים כמו מעוז דהאן וגדי אלימלך, או של מעצבים לא מוכרים שברובם אינם מצוידים בתקציב העסיסי הדרוש להשתתפות באירוע ולכן חולקים משבצת משותפת.

לצד עמודי תווך מרכזיים שממלאים את לוח התצוגות, כגון דורין פרנקפורט, אלמביקה, גדעון וקארן אוברזון, טובהל'ה, דודו בר אור ושי שלום; קשה להתעלם השנה מהפן המסחרי שמטיל צל כבד מתמיד על המסלול. במקרים מסוימים ההתערבות של נותני החסות אורגנית יותר, כמו במקרה של הרומן המתמשך בין המעצבת טובהל'ה ומותג הספורט פומה, שבא לידי ביטוי גם על המסלול ולא רק בפרסום. אפשר לקבל בהבנה גם את בקשתה של רשת אירוקה מחלק מהמשתתפים (כולל מפיק האירוע מוטי רייף) לעצב עבורה דגמי משקפיים שייחשפו על המסלול, אך במקרים אחרים המעורבות צורמת למדי. למשל, מה לעידן לרוס הנועז, אחד המעצבים הצעירים והמדוברים בשוק המקומי, ולספונסרית נטולת זוהר כמו קולגייט?

מפעל הפיס מצדו פרש את חסותו על שטחי הפרסום הנלווים לשבוע האופנה אך גם על שמונה מעצבים מבטיחים שזכו כל אחד לתמיכה כספית בסך 150 אלף ש"ח. במציגים הצעירים אפשר למנות את הד מיינר, אסף ריב, Hannah ו־Northern star, וגם מותגים מבוססים יותר כגון קומון רייבן והאחים מוסלין, שהיו הראשונים להכריז על סטריט קאסטינג דרך עמוד הפייסבוק שלהם ולהתחבר למגמה העולמית המתחזקת של הרחבת מודל היופי המוצג על המסלולים. טיפוח דור המעצבים הצעיר הוא קריטי להמשך גיבוש הזהות האופנתית המקומית. יום אחד השמות האלה עוד ימלאו שמונה משבצות נפרדות בלוח התצוגות, ואז שבוע האופנה יהיה מרגש באמת.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

מעצבים אנונימיים, חיבורים תמוהים ומשחת שיניים אחת. שבוע האופנה הישראלי עדיין סובל מכאבי גדילה

מאתבלה גונשרוביץ15 באוקטובר 2015
אסף ריב

ריאיון עם הד מיינר ואסף ריב, זוכי פרס מפעל הפיס לאופנה

ריאיון עם הד מיינר ואסף ריב, זוכי פרס מפעל הפיס לאופנה

פרס מפעל הפיס שהוענק השבוע למעצבים מוכיח לא רק תמיכה בכישרונות צעירים, אלא גם הכרה בחשיבות האופנה המקומית. תפסנו שניים מהזוכים - הד מיינר ואסף ריב - לשיחה

אסף ריב
אסף ריב

בתחילת השבוע הוכרזו שמותיהם של שמונת הזוכים במענק הראשון של מפעל הפיס למעצבי האופנה. הפרס, שכמותו הוענקו עד כה רק ליוצרים מצטיינים מתחומי התרבות, האמנות והספורט, זיכה את כל אחד מהשמונה בסכום של כ־150 אלף ש"ח, בליווי מנטורי של אחד מחברי ועדת השופטים שהורכבה בין היתר מדורין פרנקפורט, ששון קדם ומאיה נגרי, בייעוץ עסקי ובתצוגה בשבוע האופנה הבא של גינדי – חבילה שנשמעת כמו סינופסיס ל"פרויקט מסלול" ישראלי חדש, מינוס הריאליטי הפולשני שנוטה לחנוק את היצירה.

למי שלא עוסק בתחום הדבר אולי נשמע טוב מכדי להיות אמיתי, אך רבים מהמעצבים שהגישו את מועמדתם למענק, וכך גם בכירי תעשייה נוספים, רואים בו צעד נדרש של הכרה ממסדית בתחום ויישור קו עם יוזמות דומות בבירות האופנה המובילות. בלונדון יש פאשן איסט וניו ג׳ן, בפריז פרס ה־lvmh, בניו יורק פרסי CFDA ו־Style Files – כולם נועדו לתמוך בכישרונות צעירים (במקרה הספציפי של מפעל הפיס – מעצבים שפעילים פחות מחמש שנים בישראל) שהיצירה שלהם יוצאת מגדר הרגיל, נבדלת בקול הייחודי שלה ויכולה לשמש שגרירה בינלאומית ואטרקציה תיירותית.

שמונת הזוכים במענק הראשון הם בדיוק כאלו – מעצבים שעוסקים באופנה ולא רק בהלבשה, שנותנים או יכולים לתת לתל אביב ייחוד משלה שלא רק מחכה טרנדים מרחבי העולם: האחים מוסלין, נדב רוזנברג ל־Northern Star, גל שיינפלד ל־Mews, רחל כהן ל־Common Raven, ניר ורותם גואטה מ־Hannah, אלירן נרגסי, הד מיינר ואסף ריב. שני השמות האחרונים מסקרנים במיוחד כי הם אנונימיים יחסית לאחרים, בגלל היותם מעצבי גברים לא מתפשרים ומפני שהם פונים מישראל החוצה, עם הבנה של השוק הבינלאומי ועם תוכניות מעשיות להשתלבות בו.

הד מיינר הציג לפני שבועות אחדים בשבוע האופנה של פריז את הקולקציה השלישית שלו – אוסף של מחויטים מוקפדים שנבנו בעזרת שימוש בטכניקת דה קונסטרוקציה. למרות גילו הצעיר של המותג ולמרות העובדה שהוא מיוצר בארץ למרות כל קשיי הבדים והתפירה בארץ – הוא כבר הספיק להשתלב ברשימת המותגים של חנויות מובילות בלוס אנג׳לס, ניו יורק והונג קונג ולקבל התחייבויות עקביות במגזינים בינלאומיים נחשבים כגון "ID" ו"Elle".

"אני לא עומד לשנות הרבה באופן הפעולה שלי. זה פשוט נותן לי כמעצב הכרה מערכתית ודחיפה משמעותית להמשיך לבסס את המותג שלי. אני מתחיל קולקציה חדשה בידיעה המרגיעה שאצטרך לעשות פחות פשרות, שאוכל לעבוד על הדברים עם הרבה פחות לחץ".

מיינר מוסיף שימשיך לכוון לקהל בינלאומי בשל ההבנה שהשוק המקומי לבגדים הייחודיים שלו הוא מצומצם ובשל סירובו לעבוד בשיטת הקונסיגנציה הבעייתית, שלדעתו היא עדיין אחד המכשולים המשמעותיים ליוצרים צעירים בארץ.

"יש יותר ויותר גברים שמגיעים לרכוש בסטודיו שלי, מגילים ומתחומים שונים. אני חושב שהמכנה המשותף לכולם הוא שהם גברים פואטיים. אני רוצה להגדיל את השוק כאן, אבל מרגיש תחושת שליחות לייצג את ישראל לעולם. המזרח התיכון הוא היום המקום הכי מעניין ומעורר השראה ליצור בו. יש כאן סקרנות ורעב גדולים הרבה יותר מאשר באירופה. אני מאמין שליוצר כאן יש אחריות לעשות משהו יוצא דופן, שהוא שלנו".

הד מיינר
הד מיינר

גם המעצב אסף ריב מאמין שתוצרת מקומית, למרות כל המכשולים, יכולה להיכלל במובילי שוק האופנה הבינלאומי. ריב הוא יוצא דופן ברשימת הזוכים כי היה היחיד שהציג בפני ועדת השופטים מותג בשלבי פיתוח שעדיין לא העמיד קולקציית בכורה, אבל למעצב הצעיר יש קבלות בשפע: כבוגר מסלול התואר השני היוקרתי של הקולג' הלונדוני סנטרל סיינט מארטינס, פריטים מקולקציית הגמר הגברית שלו הופיעו במספר רב של מגזינים מובילים כדוגמת "ווג", "interview" ו"GQ". הוא שיתף פעולה עם חברת הסריגים פירנגל אוף סקוטלנד ובשנה שעברה עם בית קום איל פו, בקולקציה שהתבססה על דפוסים שיצר אביו, האמן דוד ריב.

"המותג בהתהוות שואב השראה מתחום הבלט הקלאסי, תחום שמתבסס על נושאים שמעניינים אותי בעשייה שלי: יופי, שפת גוף, הישגיות, רוטינות ושליטה עצמית. אני רוצה לבסס אותו בטווח שבין פרימום אקטיב־וור לאופנה גבוהה, שיהיה שימושי לעוסקים בתחום אבל יתפקד גם כמוצר בעל ערך עיצובי גבוה לאלו שאינם רקדנים", הוא מסביר את האני מאמין שלו. לדבריו המענק יוצר תקווה: "זה ייתן לי גישה לחומרים שאולי הייתי מוותר עליהם מראש, יכולת לא להתפשר על שום גימור ובגדול לייצר משהו שעומד בסטנדרט בינלאומי ולא להיות במלחמת הישרדות מקומית". מבחינתו מדובר באיתות ראשון בדרך לשינוי בגישה הממסדית, שעד כה לא נתנה גיבוי לתעשיית האופנה. "זה מראה שיש הערכה לתחום, שלא הייתה מובנת מעליה עד לפני כמה שנים. עד עכשיו השקיעו רק בתחומי תרבות אחרים, וזוהי הכרה בכך שאופנה היא חלק מהתרבות שלנו. אני מלא הוקרה למפעל הפיס על כך שהרימו את הכפפה ונכנסו לוואקום הזה".

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

פרס מפעל הפיס שהוענק השבוע למעצבים מוכיח לא רק תמיכה בכישרונות צעירים, אלא גם הכרה בחשיבות האופנה המקומית. תפסנו שניים מהזוכים...

מאתבלה גונשורוביץ26 ביולי 2015
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!