אם תשאלו אותנו, שווארמה היא אחת מהמעלות הגדולות ביותר של החיים בישראל. יש כאן את המחייה היקרה בעולם, החום של המזרח התיכון ואובססיה לפליטי "האח הגדול" משום מה, אבל כל זה מתגמד מול ביס מהפיתה הנכונה. הנקודה האסטרטגית שבה התמקמנו, לצד השראה ממגוון המטבחים שסביבנו, יצרה תרבות שווארמה ענפה שנעה בין העגל של חיפה לשווארמות המסתור בכפרים ערבים, בין גילופי פרגית מתובלים לשווארמות איכות מהבסטה. גן העדן לחובבי הסיח כבר כאן, אבל עכשיו גם יש לכם איך לבדוק את כל כולו, מאילת ועד מטולה.

>>רול סטאר: רחל בן אלול משיקה מקום אסייתי לא פחות יצירתי מהכריכים

הבשורה הגיעה אתמול בזכות פרסום של מפתח בשם עומרי משולם בקבוצת הפייסבוק הנהדרת "שווארמה מפה לאוזן – קהילת השווארמה של ישראל", שם נתקלנו בהכרזה על האפליקציה החדשה בעלת השם Shwami (שוואמי), שהלכה למעשה מרכזת את כל השווארמיות ברחבי הארץ – מעל ל-1,000 לפי הספירה שלהם – על מפה אינטראקטיבית נוחה. עם הכניסה לאפליקציה תישאלו על לשון הפנייה שלהם (שני המגדרים היחידים שלנו: שווארמיסט או שווארמיסטית), ואז לפרט על ההעדפת השווארמה שלכם (האם אתם פיתה, לאפה, צלחת או בגט, ואיזה סוג בשר עבורכם) – ולפתע עולם חדש של שווארמות נפתח בפניכם.

מרגע שתיכנסו תיזרקו הישר למפת ארץ ישראל המנוקדת בסימונים בהם ממוקמות שווארמיות. בתל אביב, למשל, כרגע מסומנות כ-92 שווארמיות, וכאשר תלחצו על אחת מהן תוכלו לראות את ציון הדירוגים של המקום, ביקורות משתמשים, לעשות צ'ק אין במקום (או להוסיף לוויש-ליסט), לנווט למקום בקלות – וכמובן להוסיף ביקורת ודירוג משלכם. כן, זה אומר בדיוק מה שאתם חושבים – מכאן תוכלו לעשות סדר בכמה ואיזה שווארמות אכלתם, ומה חסר לכם כדי להשלים את רצף השווארמה הארצי המקיף ביותר, אם תשרדו. מכיוון שהאפליקציה עוד צעירה, ורוב בתי העסק קיבלו רק מספר ספור של דירוגים, יקח כמה ימים לפחות עד שממש אפשר להתשמש בה (ובחיפוש הנוח שלה) כדי למצוא את השווארמה הבאה שלכם, אבל זה זמן מצוין להצטרף למסע שבסופו יש מלא שומן בתחתית של הפיתה.
להורדת אפליקציית Shwamiלאנדרואידאולאייפון

• אוכלים שותים
• שווארמה
• אפליקציה
• אפליקציה חדשה
• מפה

• Facebook
• Twitter
• Email

יש לנו כבר רכב שיתופי, יש לנו קורקינטים ואופניים חשמליים שיתופיים, יש לנו בניינים שיתופיים ועכשיו יש לנו גם שואב אבק דייסון שיתופי. או מקרן דיגיטלי שיתופי. או ערכת קריוקי שיתופית. כן, הכלכלה השיתופית היא להיט בעייתי, אבלמיזם חדש של הסטארטאפ TULU בשיתוף עיריית תל אביב-יפומראה את הצד החמוד שלה.

TULU הוא סטארטאפ שעוסק בהקמת חדרי ציוד שיתופיים בבניינים חדשים, ואחרי שהשירות נוסה בהצלחה במספר בניינים בתל אביב ובניו יורק, מגיע הפיילוט אל מרכז קהילתי מגיד בשדרות נורדאו.

תושבי הצפון הישן יוכלו להוריד את האפליקציה ולהזמין ציוד מתוך המצאי הקיים (שואב אבק, מקרן דיגיטלי, ערכת קריוקי, מקדחה, כסאות ושולחנות מתקפלים, אוהל ומזרון מתנפח ועוד). בביתן שהוקם במרכז הקהילתי הם יוכלו לסרוק את קוד ה-QR שעל הציוד שהזמינו והוא ישוחרר לידיהם, כשמאותו רגע ועד להחזרתו ישלמו סכום צנוע למדי של 2-4 שקלים לשעת שכירות.

בעמוד הפייסבוק של השירות מבטיחים "גישה מהירה וקלה לכל המוצרים לבית, לטיולים ולאירוח, בלי להוציא סכומי כסף גדולים ובלי לתפוס מקום בדירה", ויש להניח כי אם ייצלח הניסוי הוא יורחב למרכזים קהילתיים נוספים בעיר.

>> TULU במגיד, שדרות נורדאו 63, פתוח 24/7. להורדת האפליקציה לחצו כאן

• כלכלה שיתופית
• דייסון
• דיור שיתופי
• עיריית תל אביב
• הצפון הישן
• אפליקציה חדשה
• אפליקציות

• Facebook
• Twitter
• Email

יש רעיונות שברגע ששומעים אותם המחשבה הראשונה שחולפת בראש היא – איך לעזאזל אני לא חשבתי על זה? השירות החדש שמציעה אפליקציית Ugotit עונה על ההגדרה הזו. מדובר בשילוב מעט מסורבל בין ההגיון של מוניות אובר (תרוויחו כסף ״על הדרך״), אתר פייבר (ההוא שמאפשר העסקת מתכנתים הודים בשכר רעב), הסרט ׳תעביר את זה הלאה׳ (אעניק לציבור שירותים בתחום כישרונותיי), וכמובן, מילת המפתח של השנים האחרונות במצגת של כל סטרטאפ בתחילת דרכו – ׳קהילה׳.

הרעיון הוא כזה – נרשמים לשירות כ״יוג׳יז״, מציינים יכולת אישית שבכוחה לשמש אדם אחר וממתינים בסבלנות. עד מהרה אמורות לזרום אליכם שלל הצעות מתושבי השכונה בה אתם מתגוררים, אשר מעוניינים לנצל בצורה כלשהו את המעלה בה התהדרתם. לחילופין – ניתן גם להציף צורך ולקבל הצעות ממשתמשים אחרים שיכולים לענות עליו. כל משתמש מקבל תגובות ודירוגים ממשתמשים אחרים שצרכו את שירותיו, ורשאי גם להעשיר את הפרופיל שלו באמצעות סרטונים וטיפים. על פי אתר החברה, טווח הצרכים והכישורים יכול לנוע בין איפור כלות, שמירת חניה, התקנת ארון והריגת ג׳וקים.

המטרה המוצהרת שלUgotitהיא לאפשר לנו לייצא מטלות מעיקות מבלי לקרוע את הכיס, או לבצע מטלה בשביל אחר ולעשות כמה גרושים, אבל הדגש המרכזי מושם על יצירת קרקע להיכרות מעמיקה יותר עם שכנינו. ״זה חלק מאוד מרכזי בחזון, אנחנו רוצים להפוך כל שכונה לחברתית יותר, מקום בו השכנים עוזרים אחד לשני וגם מקבלים מזה משהו, אין פה סתירה״ אומר אביב מייג׳ור, אחד משני מייסדי החברה. המודל הכלכלי נכון לעכשיו מתבסס על השקעה פרטית של השותפים וגם בעתיד הם אינם מתכוונים לגבות עמלה מהמשתמשים. ״התשלום אפילו לא עובר דרכנו״ הוא מספר. ״יוזרים משלמים בביט או איך שהם רוצים. יש מנועים פיננסים טובים יותר מעמלות, שמייצרות התנגדות. אני לא רוצה שאנשים ירצו לצאת מהקהילה.״ בעתיד הם מתכננים להכניס אופציה למודל פרימיום בתשלום, במסגרתו, קצת כמו בטינדר, מי שיחפוץ בכך יוכל לזכות בפיצ׳רים שלא יוצעו לבעלי הפרופיל החינמי. נכון לעכשיו האפליקציה נמצאת בהרצה עם כ- 1000 יוזרים בשכונת פלורנטין בלבד, שם נערכה לפני כשבועיים השקה בצורת יריד כשרונות במועדון ה׳ארט קלאב׳.

״טווח הגילאים בשכונה מתאים למה שאנחנו רוצים לקדם והוייב הקהילתי כבר מובנה שם, כך שזה נראה לנו מקום טוב להתחיל ממנו. הקונספט באירוע היה לעשות את אותו הדבר שמציעה האפליקציה, רק פנים אל פנים. היה שם אוכל של בשלנים מהאיזור, מסאז׳יסטים נתנו רבע שעה חינמית לאנשים, להקות מקומיות הופיעו, היו סדנאות יוגה, משחק, ריקודי בטן. הגיעו קרוב ל 500 איש״ מציין מייג׳ור בהתלהבות, ומוסיף כי לתפישתו יש כאן מוצר שעונה על כמה בעיות אקוטיות במיוחד במחיה הישראלית – ״הראשון הוא יוקר המחיה, והשני הוא הניכור העירוני. אם אני יכול גם לתת לאנשים להשלים הכנסה במה שהם טובים וגם להתחבר לדור המיליניאל, שמעדיף לעבוד בלי בוס שרודה בהם ולפי השעות שלהם. דרך האפליקציה אני יכול לסדר למישהו את הארון בשלוש שעות ולעשות את היומית שלי בתנאים שלי, ועל הדרך גם להכיר מישהו חדש.״ בקרוב ייפתחו בשירות קטגוריות נוספות וגבוליות יותר, כגון ׳מסמר הערב׳ או ׳ווינגמן להשכרה׳, ואפשר רק לקוות שלא ירחק היום בו נוכל למצוא שם מישהו שיסכים להתארגן בשבילנו על גרם, לטפל בחברה חולה, או לשבת בארוחת שישי אצל ההורים.

• הבועה
• אפליקציה חדשה
• אפליקציות
• פלורנטין

• Facebook
• Twitter
• Email

"אנחנו שלושה חבר'ה מתל אביב – גיי, בחור מרקע דתי וקיבוצניקית. נמאס לנו שהעיר כל כך יקרה ושכל יציאה מהבית עולה מאות שקלים. מצד שני אנחנו רואים שבתי עסק עושים מבצעים ולמרות זאת מתקשים, יש הרבה מקומות פנויים ואוכל נזרק לפח. אמרנו למה שלא נחבר את שני הדברים האלה וניצור אפליקציה שהיא רשת חברתית, שיש בה מצד אחד פרופיל של בעלי עסקים ומצד שני אנשים שרוצים לבלות בזול", כך, בהיגיון הייטקי קר ופשוט, מסביר אורי הרמן את הכוח המניע שמאחורי אפליקציית Where.

האפליקציה שבנה הרמן יחד עם קובי ויזל, יזם סאטרט אפים, ואשת המרקטינג חגית גביש, מנצלת את האונליין כדי להציע הנחות ממוקדות בהתראה קצרה. וככה זה עובד: בעל העסק מגדיר הצעה, דרופ בשפת האפליקציה, בפרמטרים של מוצר, שיעור הנחה, כמה לקוחות יכולים לממש אותה, טווח זמן ורדיוס. הירידה לרזולוציה יכולה להגיע לרמת מיקרו מנג'מנט, למשל פיצה פטריות ב-50 אחוז הנחה בשעה הקרובה לעשרה משתמשים תושבי רחוב ספציפי או שכונה. כשהמשתמש מרים את הדרופ, כלומר נענה למבצע, נשלח לנייד קוד QR. בעל העסק מקבל בו זמנית נוטיפיקיישן שהלקוח בדרך, וסורק את קוד ה-QR. התשלום נעשה ישירות מהלקוח לבעל העסק ללא התערבות האפליקציה. "אנחנו רק רוצים לחבר בין המבצעים לאנשים", אומר הרמן.

אפליקציית Where מכסה ארבע קטגוריות: פארטי, איט, דרינק ו-more. בקטגוריה הראשונה מופיעים ברים, פסטיבלים, מסיבות ואירועים חינמיים שקורים עכשיו בעיר. בקרוב יחל שיתוף פעולה עם עיריית תל אביב, שתעלה לאפליקציה מידע על אירועים מטעמה. בקטגוריה more נכללים סטנד אפים, הופעות, סיורים חינמיים ופעילויות חינמיות אחרות. ברשימת הברים ובתי האוכל יש כבר יותר מ-50 שמות וביניהם הברים של קבוצת האימפריאל, המנזר, שישקו, שפגאט, לה גאטרי, הקצב הירוק, הטחינייה ואיסאן, התאילנדית בשוק הכרמל. החלוקה לקטגוריות אינה חד משעמית והאפליקציה עושה בעצמה את הפילטור לפי אופי הדרופ. כך ייתכן שהאברקסס והספוטניק יופיעו תחת פארטי במקרה של מסיבה, או בקבוצות דרינק ואיט. "המשתמש פשוט נכנס לאפליקציה ורואה מפה של מה קורה מסביבו עכשיו ומה זמין. היום מרוב שיש מידע קשה להבין מה קורה מתי, ועד שמחליטים ומגיעים למקום רואים שהוא מלא. אנחנו באים לפתור את הבעיה הזו".

האפליקציה הושקה לפני שבועות ספורים ועד כה הורידו אותה כ-3,500 משתמשים. מדי יום נוספים כ-100 משתמשים חדשים, וכל זאת ללא תקציב פרסום כלל. היזמים שואפים להגיע לכל הארץ, אך בינתיים הם מרכזים את הפעילות בתל אביב וגבעתיים. "ככל שיהיו יותר משתמשים הכל יהיה יותר מהיר וזמין. בתי עסק יכולים להציע דרופים אפילו לחצי שעה שיהיו עוד יותר משתלמים ללקוחות ולהם עצמם, כדי למלא שולחנות. לשם אנחנו רוצים להגיע – לקשר מקומות ואנשים כדי שכולם יוכלו להרוויח".

להורדה:http://onelink.to/where, למידע נוסף:https://wherehappyhour.com/download

• חדשות האוכל
• אפליקציה חדשה
• הנחות

• Facebook
• Twitter
• Email

אפליקציית Colu, שמאפשרת תשלום ללא ארנק דרך הסלולרי ומצהירה על עצמה ככזו שרוצה לקדם קהילתיות ועסקים קטנים, לכאורה את האזרח הקטן, הפכה פופולרית יותר ויותר בתל אביב. אלא שלאחרונה מצביעים תל אביבים על שתי בעיות באפליקציה שפוגעת באזרח הקטן – גם המשתמש וגם המלצר – אולי האזרח הכי קטן בעיר.

מלצרים בבתי עסק שעובדים עם Colu מספרים כי בגלל השימוש באפליקציה משכורתם, שמבוססת על תשלום שירות נוסף על המשכורת מהעסק, נפגעת, זאת מפני שחלק מבתי העסק אינם מאפשרים העברת טיפים למלצרים מהתשלום באפליקציה. "אני יוצאת בבוקר מהבית עם הכלבה ועם הטלפון הנייד שלי, כי אין לי יותר צורך בארנק, ואז אני מגיעה לבית עסק, שותה קפה או אוכלת משהו ומגלה בהגעה לתשלום שאין לי דרך להשאיר טיפ למלצר", מספרת יעל סקליר (29) שמתגוררת ביפו ומשתמשת באפליקציה.

עוד כתבות מעניינות:
המטבע הוירטואלי משתלט על העיר
למה המצב בעוטף עזה אינו נושא לשיחה בת"א?
סטלות רעות? זה קורה לכולם

"אני משתדלת להגיע עם מזומן ולהשאיר טיפ, אבל זו צורת התשלום הכי נוחה היום ולכן קורה שאין עליי ארנק ואם אין לי אז אין לי, המלצר מפסיד", אומרת תום נכטיגל (29), תושבת מרכז העיר. "פעם ביום קורה שמישהו מגיע ומגלה שאי אפשר להשאיר טיפ באפליקציה", מספר עוז ומוש (22) שעובד בקפה קפליקס. "התשלום באפליקציה הפך נפוץ כמו תשלום במזומן או בכרטיס אשראי, ואנשים שמזדמנים למקום לא יודעים שאי אפשר להוסיף שירות דרכה. זה יוצר מצב שהרבה כסף שיכולתי לקבל שירות לא מגיע אליי".

חיסרון נוסף שהתגלה באפליקציה התרחש בתקופה האחרונה: בשבוע שעבר החליטה Colu להקטין את הבונוס הכספי (או במילים אחרות, את ההנחה) שהיא מעניקה למשתמשים באפליקצייה מעשרה אחוזים על כל סכום כסף שיוטען לארנק לחמישה אחוזים בלבד (תחילה היה הבונוס 15 אחוז). במילים אחרות: אם בעבר הטענה של 100 ש"ח הייתה שווה לכם במציאות 115 ש"ח, כעת היא שווה לכם רק 105 ש"ח. "מלבד העובדה שלא צריך מזומן, זה היה היתרון המשמעותי של האפליקציה הזאת", אומרת מוריה גליק, תושבת לב העיר. "אם זה ימשיך ככה, אני מניחה שלא אשתמש באפליקציה בכלל".

מ־Colu נמסר בתגובה: "מדובר בחברה שעדיין מפתחת ומשפרת את המוצר כל הזמן. האפשרות לקבל טיפים הייתה מורכבת יותר לביצוע והיא חדשה יחסית, ואפשרית ברוב המקומות שבהם בעל העסק יכול לקבל טיפים באשראי. מכיוון שהאפליקציה עדיין אינה מוטמעת כאמצעי תשלום אינטגרלי בכל הקופות, לא בכל קופה ניתן לקבל טיפים דרכה. זה תהליך שלוקח זמן. אנחנו מתאמצים לאפשר את מלוא החוויה של תשלום והשארת טיפ, לכן האפשרות כבר קיימת, אך כרגע לא בכל העסקים בגלל מגבלות טכניות. אנחנו מעדכנים את בעלי העסקים שניתן לשלם טיפים ומנחים אותם כיצד לעשות זאת, אך ההחלטה אם לקבל טיפים או אם לעדכן משתמשים בכך היא שלהם בלבד, אנחנו לא יכולים לדרוש זאת".

בנוגע לשינוי במדיניות ההטענה מסרה Colu כי "התוכנית שלנו תמיד היתה לעזור לעסקים קטנים וכלכלות מקומיות להתחזק, ובסופו של דבר לבנות קהילה וכלכלה משגשגת באמצעות מטבע קריפטוגרפי קהילתי. על מטבע זה תתבסס שיטת ההטבות החדשה שאנחנו מתכננים. עד כה, Colu מימנה במלואה את בונוס ההטענה של ה- 10%. בתקופה הקרובה, יהיה בונוס הטענה בגובה 5% מערך ההטענה בשקלים ובהמשך נציע גם מטבעות קהילתיים בכל רכישה. בסופו של יום, אנו שואפים למודל הטבות שיהיה מבוסס על מטבעות מקומיים ויהיה אטרקטיבי עבור המשתמשים כפרטים וגם יחזק את כלל הקהילה כגוף אחד".

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• אפליקציה חדשה
• colu
• מטבע תל אביבי
• עירוני