תנועת ההתנגדות להפיכה המשטרית לא נחה. אחרי שבמשך השבועיים האחרונים יצאו מאות אלפי מפגינים מבתיהם כדי לעצור את קואליציית הפשע המאורגן של נתניהו ואת ביטול עילת הסבירות, הבטיחו מובילי המאבק להחריף את ההתנגדות ונראה שהיא עומדת להפוך לחלק משגרת חיינו עד למושב הכנסת הבא לפחות. הערב (2.8, 19:00), הלילה שלפני דיון בג"ץ בחוק הנבצרות שתפר לעצמו נתניהו, יתאחדו כל ארגוני ותנועות המחאה לצעדת ענק בלב תל אביב בקריאה להגנה על בתי המשפט מפני קמפיין ההשמדה של כנופיית לוין-רוטמן.

אירוע מחאה כזה – צעדת מחאה שמתפתלת ברחבי העיר ואינה אמורה להסתיים או להתחיל בעצרת בכיכר – לא היה בעיר מאז ימי מחאת בלפור העליזים, והוא צפוי למשוך רבבות צעירים שהצטרפו למחאה בהמוניהם בשבועות האחרונים ולשבש את התנועה בלב תל אביב בצורה ניכרת ומורגשת. הצעדה תצא מבית העצמאות (רוטשילד 16) אל בתי המשפט בוייצמן ומשם אל קריית הממשלה וכיכר הדמוקרטיה.על פי תוואי הצעדה הצפוי ובכפוף לשינויים על פי גודלה של הצעדה, התנועה במרכז העיר צפויה להיחסם חלקית ברחובות הבאים החל מהשעה 18:00:

שדרות רוטשילד:מרחוב הרצל ועד רחוב אלנבי
נחלת בנימין:מאחד העם ועד שדרות רוטשילד
החשמונאים:משדרות רוטשילד עד יהודה הלוי
קרליבך:מהחשמונאים עד אבן גבירול
שאול המלך:מאבן גבירול עד רחוב ויצמן לשני הכיוונים
לאונרדו דה וינצ'י:משאול המלך עד רחוב קפלן
דובנוב:מרחוב שאול המלך עד רחוב קפלן
רחוב דיזנגוף:שדרות תרס"ט עד אבן גבירול
רחוב קפלן:מאבן גבירול עד דה וינצ'י
שדרות שאול המלך:מדה וינצ'י עד וייצמן
רחוב וייצמן:מדוד המלך ועד שאול המלך
שדרות שאול המלך:מרחוב וייצמן ועד דרך בגין
דרך בגין:משאול המלך ועד כיכר הדמוקרטיה/קפלן
רחוב קפלן:מכיכר הדמוקרטיה/עזריאלי ועד רכבת השלום

כמו כן, החל מהשעה 20:30 ייסגרו הרחובות הבאים: קפלן ייחסם מדה וינצ'י ועד דרך מנחם בגין לשני הכיוונים; כיכר הדמוקרטיה: דרך מנחם בגין תיחסם לצפון ולדרום (התנועה תופנה לשיקועים); מחלף גשר השלום ייסגרו לצפון ולדרום (אין ירידה לאיילון); צומת יגאל אלון – השלום ייחסם למערב וצומת יגאל אלון-תוצרת הארץ ייחסם (כלי הרכב יופנו לרחוב תוצרת הארץ). כמו כן ייחסם צומת השלום-תוצרת הארץ (כלי הרכב יופנו מזרחה), צומת השלום-עליית הנוער ייחסם למזרח, צומת יגאל אלון-השלום ייחסם לדרום, צומת יגאל אלון-תובל ייחסם לצפון, צומת יצחק שדה-המסגר ייחסם לצפון, ותיחסם גם היציאה מרחוב בן אביגדור לרחוב המסגר.

את הצעדה יובילו שרי המשפטים לשעבר ציפי לבני ואבי ניסנקורן, שופט העליון בדימוס יורם דנציגר, יחד עם שופטים נוספים בדימוס, יו״ר לשכת עורכי הדין עמית בכר ופרקליטים רבים ממחאת הגלימות השחורות. בהפגנה יצעדו בגושים שונים פעילי המחאות השונות שיביעו את התמיכה האזרחית העצומה במערכת המשפט, ובהם: מחאת הסטודנטים והסטודנטיות, בונות אלטרנטיבה, מאבק האקדמיה, מחאת ההייטק, מטה עובדי ההייטק, החזית הוורודה, כוח קפלן, יוצאי שב״כ למען הדמוקרטיה, אחים לנשק, הגלימות השחורות, מחאת הצעירים, החלוקים הלבנים, אין בריאות נפש בלי דמוקרטיה, מחאת הצעירים, ארגוני הלהט"ב ועוד.

בין השופטים בדימוס שיובילו את הצעדה: אסתי שטמר, סביונה רוטלוי, אברהם(רמי)יעקב, שירי רפאלי, שרה חביב, ורד שפר, חיותה כוחן, דליה אבי גיא, כרמי מוסק, קלרה רג'יאנו, יורם גלין, אשר ארבל, אילתה זיסקינד, ריבי צוק, אבידן גלובינסקי, טהר שחף, יהודה גרניט,מיכל רובינשטיין-שמגר ודרורה פלפל.

תחושת החירום שהתעוררה בקרב ארגוני ההתנגדות נובעת מדף המסרים הביביסטי, לפיו נתניהו אינו מתכוון לכבד את פסיקת בג"ץ אם יפסול חוק הנבצרות, מה שיוביל למשבר חוקתי חסר תקדים ולהאצה דרמטית במסלול אל הדיקטטורה. הדיונים בבג"ץ על החוק לביטול עילת הסבירות ועל חוק הנבצרות מוגדרים כבעלי חשיבות היסטורית, ויקבעו במידה רבה האם הדמוקרטיה מסוגל לגונן על עצמה ברמה המשפטית מול תעלולי החקיקה הנכלוליים בדרך להפיכה המשטרית, עם כמעט 200 חוקים בקנה של תומכי הדיקטטורה.

לדברי גורמים בין מובילי המחאה, הדיונים הקרובים בבג"ץ על חוק הנבצרות, ביטול עילת הסבירות והפרת הסכם ניגוד העניינים של נתניהו, מסמנים את כניסתו של בית המשפט העליון לזירת המאבק על הדמוקרטיה, ומצריכים דריכות גבוהה של המפגינים.

"ממשלת הדיקטטורה החלה כבר במסע האיומים על מערכת המשפט: קמפיין הסתה חריף נגד גלי בהרב מיארה שנמצאת תחת רמת האבטחה הגבוהה ביותר, ראש הממשלה ושרים בכירים רומזים שלא יכבדו את פסיקת בג"ץ ודה-לגיטימציה לכל שומרי הסף. הכל מתחבר לקמפיין מתוזמר שנועד להפחיד ולהרתיע את מערכת המשפט מלבצע את עבודתה", כך נמסר ממטה המאבק. "ביום רביעי נצא לצעדה משותפת בהובלת שרי משפטים לשעבר ואנשי מערכת המשפט, כדי להבהיר לשומרי הסף ולשופטים שיש להם גב ציבורי אדיר לעשות את עבודתם. זוהי חובתנו לצאת ולהגן, למחות ולשמור על מערכת המשפט העצמאית של מדינת ישראל. כי אין דמוקרטיה בלי מערכת משפט עצמאית".

• מחאת הדמוקרטיה
• בית המשפט
• מחאה
• בג"ץ
• ❤ תל אביב
• הבועה

רק זה היה חסר לענף הקולינריה המוכה: עשרות בעלי ברים ומסעדות מתמודדים כיום עם גל תביעות ייצוגיות, בעיקר בגין חוסר נגישות. התדר של אייל שני, קבוצת נוקס (לולי, אמש), הוטל דה ויל ושישקו כבר מתמודדים עם תביעות בגובה מאות אלפי ואף מיליוני ש"ח. עותק כתב תביעה בן 28 עמודים שהגיע לידינו מנמק את ההפרות בהימנעותן של המשיבות מהנגשת אתרי אינטרנט המופעלים על ידן, מפרסום הסדרי נגישות וממינוי רכז נגישות.

פרט למתן הוראה לתיקון הליקויים מבקשת התביעה מבית המשפט, "להורות לכל אחת מהמשיבות, בנפרד, לפצות את חברי הקבוצה בגין הנזקים אשר נגרמו להם בשל עוולות ומחדלי המשיבות… בסכום מצטבר משוער של כ־500 אלף ש"ח, ובסך הכל עבור כל המשיבות, בסכום מצטבר משוער של כשני מיליון ש"ח".

על פי כתב התביעה, אתרי בתי העסק הנתבעים מזמינים לקוחות אך התובע, נכה תושב תל אביב, "אינו יכול לעשות שימוש או להפיק הנאה מכל אלה (לא באתרי האינטרנט עצמם, ומעיון באתרים אלה, יתכן שאף לא בבתי העסק השונים של המשיבות)". אין עוררין על כך שחוק הוא חוק ושיש לציית לו כדי להקל על אנשים עם מוגבלויות. עם זאת נראה כי בפרשה מעורבים אינטרסים זרים, שטובת האחרונים אינה הדבר היחיד העומד לנגד עיניהם.

"זה קטע פסיכי. כתבי תביעה נשלחו בסיטונות", אומרת בכעס לילך ספיר מבעלי הפיקוק. "כל כתב תביעה נשלח לכ-20 מסעדנים, שנתבעים על מיליוני ש"ח כי אתר האינטרנט שלהם אינו נגיש. הנגשת אתר אינטרנט זו פעולה פשוטה. אף אחד לא חשב להוציא לי התראה כדי שהתקלה תתוקן. במקום זאת ישר הוגשה תביעה על ידי עורכי דין שמחפשים דרכים להתעשר. מספיק שמוצאים אדם אחד עם מוגבלות ומציעים לו להגיש בשמו תביעה ייצוגית מבלי שיצטרך לשאת בעלות כספית כלשהי, אלא לקבל אחוזים מהסכום שבית המשפט יפסוק".

ספיר מספרת כי פתחה קבוצת פייסבוק לבעלי מסעדות וברים שהוגשה נגדם תביעה. "התחלנו לברר עלויות של עורכי דין והסכומים גבוהים מאוד, 10-18 אלף ש"ח מכל בעל עסק. כרגע אנחנו בודקים את האופציות, מקבלים הצעות מעורכי דין ומנסים למצוא מישהו שייצג את כולנו יחד כדי לצמצם עלויות. התחושה הכללית היא של ניצול ציני בתזמון הכי קשה שיכול להיות".

ארגון מסעדנים חזקים יחד, הטרוד בימים אלה בענייני הקורונה, נדרש גם כן לנושא. מנכ"ל העמותה תומר מור מספר על מספר מצומצם של עורכי דין ובעלי תו נכה, התובעים בעלי עסקים שהאתר ומערכת ההזמנות הטלפוניות שלהם אינם מונגשים או שהמקום עצמו אינו מונגש באופן מלא או חלקי. "ברמת הצדק המוחלט יש להם קייס", הוא מודה מיד. "ברמת הפרקטיקה, פשוט יותר היה לשלוח מייל לבעל האתר שיתקן את הליקוי, במקום לתבוע אותו בסכומים שלעולם לא יהיו לו".

תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) תשע"ג-2013 קובע בין היתר שכל בית עסק המחזיק באתר אינטרנט חייב לפרסם בו את דרכי הנגישות במקום, למשל הימצאות כניסה נגישה ושירותי נכים. הבעיה מתחילה בתרגום לשון החוק לשפת ניהול עסק. "יועצי נגישות אינם מדבררים את הדרישה הזו וכמעט כל בעלי העסקים אינם מודעים לה. זהו הבסיס לתביעות הייצוגיות", מסבירים עו"ד עמית גרוס, שותף מייצג במשרד דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס ועמית גרוס, ועו"ד הדס גרוסי, שותפה במשרד וראש מחלקת תביעות ייצוגיות וליטיגציה.

מדוע התביעות עוסקות דווקא בנגישות?
"עד לפני מספר שנים תובענות ייצוגיות הוגשו ללא אגרת בית משפט. כדי לצמצם את התופעה קבעה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד אגרה בגובה כעשרת אלפים ש"ח לכל תביעה ייצוגית. מכיוון שיש רגישות מוצדקת לציבור הנכים, תביעות הנוגעות לאנשים עם מוגבלויות הוחרגו מהצורך באגרה. הגשת תביעה הנוגעת לנגישות פטורה מאגרה, ועורכי דין שעוסקים בתביעות ייצוגיות גילו את הנישה הזו. מעט לפני פרוץ הקורונה החל גל גדול של תביעות בנושא אי פרסום דרכי נגישות. ברור שברגע שבעל מסעדה או בר מקבל תביעה ייצוגית הוא יפעל לתיקון הליקוי, ומצד שני הוא ינסה לחסוך בעלויות ויהיה מוכן לשלם לפחות כמה אלפים כדי לסלק את התביעה".

האם המטרה היא להלחיץ את בעלי העסקים ולגרום להם לשלם?
"בתביעה ייצוגית, עוד לפני קבלת המסמך עצמו, בעל העסק מקבל טלפון מהבנק. ומכיוון שתביעות ייצוגיות מוגשות על מיליוני ש"ח נגד כמה בעלי עסקים יחד כדי לנפח את התביעה, נוצר מצב מלחיץ. זו בדיוק הנקודה שאותה עורכי הדין מנצלים. התובעים הייצוגיים הם סדרתיים. אותה תובעת יכולה להופיע בתביעות שמוגשות נגד עסקים במקומות שונים בארץ – פשוט עושים גוגל ומי שעולה בגורל מקבל תביעה. יש קבוצות שקיבלו תביעה ייצוגית ביותר ממקום אחד שהן מפעילות ולכן הן צריכות לשלם פי שניים ושלושה, ולפעמים אפילו מול אותם עורכי דין שתבעו אותם פעם בירושלים ופעם בתל אביב", אומרת עו"ד גרוסי. "שוחחתי עם אחד מעורכי הדין המייצגים שהודה שיש לו תוכנה שסורקת אתרים ומוצאת את אלה שאינם מונגשים".

עו"ד גרוס מספר עוד כי משרדו מטפל כרגע ב-40 ברים ומסעדות שבעליהם קיבלו תביעה ייצוגית. "בעסק קטן תביעה ייצוגית היא עניין של להיות או לחדול. לכן בעל עסק כזה יעדיף לשלם על אף שאף אחד לא נפגע". לדבריו, מאחורי התביעות עומדים "שחקנים חוזרים בבתי המשפט. אותו אדם שנפגע מבחינת נגישות במסעדה מסוימת יכול להופיע בתביעה נגד מסעדות אחרות. אנחנו מטפלים בתביעות ייצוגיות על עישון, כאשר אותו אדם מתיישב לצורך העניין בחמש מסעדות שונות, עובר ממסעדה למסעדה ואז תובע. רואים שהתיק נבנה על ידי עורכי דין שמתחלקים בשלל, וברור שמי שמוביל את התביעה הייצוגית עושה זאת בניגוד לתכלית החוק".

האם בית המשפט אינו אמור להבחין בכך?
"באופן מפתיע, בית המשפט לא תמיד זורק אותם מכל המדרגות. היו תביעות שנדחו, אך בלא מעט מקרים בית המשפט אומר 'ידיי כבולות'. במדינה מתוקנת, עשרות תביעות שהוגשו על ידי אותו אדם היו מדליקות נורה אדומה. למה לעשות שקר בכוונת מכוון ולנצל את החוק בצורה כל כך קיצונית כלפי ענף כל כך מוחלש? ובית המשפט לכאורה נותן לזה יד. לתביעה ייצוגית צריך להגיע צח כשלג. מי שמגיש 100 תביעות אינו צח כשלג, ומשום מה בית המשפט אינו מאמץ את הגישה הזו. עד שלא יבוא שופט שיגיד שזו אינה תכלית החוק וידחה את התביעה, העלויות המשפטיות ועשרות אלפי השקלים שעלולים להיפסק יכולים למוטט עסק. במקום שבעל מסעדה או בר ישלם 500 ש"ח עבור הנגשת האתר, הוא צריך לשלם 40 אלף ש"ח להתמודדות עם התביעה הייצוגית".

על אף שהתביעות מוצדקות לכאורה, התובעים כמעט שאינם נהנים מהפיצוי הנפסק להם. "אם נסגרת פשרה, 20 אלף ש"ח הולכים לעורך הדין והתובע המייצג מקבל 1,000 ש"ח. זה סדר הגודל ואין פיצוי לטובת הקבוצה, רק לדאוג לשכר טרחה לעורכי הדין", אומרת עו"ד גרוסי. עמותת מסעדנים חזקים ביחד מסייעת לחבריה בהנגשת שירותים משפטיים ובמקביל נמצאת בקשר עם עמותות נגישות. "אנו מנסים לגרום להן לרדת מהעץ ולבוא לקראת בעלי עסקים במיוחד בתקופה זו, ולעבוד יחד מול הכנסת כדי לקדם חקיקה מסודרת יותר ולצמצם חשיפה לקנסות אדירים", מסכם מור. בינתיים טחנות הצדק טוחנות לאט ולבעלי מסעדות וברים, שגם כך נמצאים במצוקה, יש עוד סיבה לדאוג.

• הבועה
• אוכלים שותים
• מסעדות בתל אביב
• הישרדות: קורונה
• בית המשפט

• Facebook
• Twitter
• Email

אהלן מוטסים עלי, ממנהגי מחאת מבקשי המקלט, ומזל טוב על השחרור ממתקן חולות אחרי 14 חודשים. היועץ המשפטי ויינשטיין הורה לשחרר אותך אחרי שעתרת לבית המשפט העליון, יחד עם עו"ד מהמוקד לפליטים ומהגרים, בטענה שהגשת בקשת מקלט לפני שנה וחצי ועדיין לא קיבלת תשובה מהמדינה, ולכן אין סיבה להחזיק אותך בינתיים בחולות. הישג מדהים.

"כן, תודה רבה. תאמין לי שאף אחד לא יכול להבין את ההרגשה של לחיות במתקן חולות ואז לצאת משם סוף סוף אחרי שנה וחודשיים, ועדיין, הלב והראש שלי נמצאים עם אלפי החברים שלי שעדיין נמצאים בחולות. אנשים שהגישו כמוני בקשות מקלט ומחכים לקבל תשובה, ובינתיים כלואים אף שלא עשו שום פשע".

[tmwdfpad]

שאר האסירים שמחו בשבילך או שקינאו בך על שאתה משתחרר והם נשארים בפנים?

"הם שמחו בשבילי, בטח, אבל גם שואלים את עצמם למה אותי משחררים ואותם לא. צריך לשחרר את כל מבקשי המקלט מחולות עד שהמדינה תכריע בבקשת המקלט שלהם, שפשוט ייתנו להם לחיות כמו בני אדם בינתיים. אין סיבה להחזיק אנשים חפים מפשע במתקן כליאה בזמן שהם מחכים לתשובה מהממשלה".

לטובת מי שאינו מבקש מקלט או שלא יצא לו לבקר בחולות, תאר איך נראתה שגרת היום שלך שם.

"היית קם מוקדם, ארוחת בוקר בשבע בבוקר, ואז יוצאים לסיבוב במדבר או משהו, וזהו. המקום הזה תקוע באמצע הכלום במדבר ואין לאן ללכת משם. מותר לצאת מהמתקן ולחזור אחרי כמה שעות אבל זה כל כך רחוק מכל מקום שאין מצב לעבוד, אפילו לא לנסוע לשתות קפה. מדי פעם באו אנשים לבקר אותנו, אבל אנחנו לא הלכנו לשום מקום. מדי פעם קיבלתי אישורים מיוחדים לצאת לתל אביב, בעיקר לבתי משפט, אבל יש שם אסירים שבמשך שנה שלמה לא יצאו לשום מקום. לי יצא לבקר בתל אביב יחסית הרבה לעומת אחרים".

מתוך אלפי הדארפורים שהגישו בקשות מקלט, יש כאלה שכבר עזבו את ישראל. מה קורה איתם?

"כל אחד והסיפור שלו. יש דארפורים שעזבו לרואנדה והגישו שם בקשות מקלט, אבל רק אם הם שיקרו ואמרו שלא הגיעו מישראל, כי מי שהגיע מישראל לא יקבל מקלט. יש לי שלושה חברים שחזרו לדרום סודן ונרצחו שם – שניים בספטמבר 2014 ואחד בפברואר 2015. יש אחרים שלא ברור איפה הם, חלק באירופה בכל מיני מקומות, מנסים להסתדר".

ועכשיו, כשאתה שוב בתל אביב, אתה מתכוון לחדש את מחאת מבקשי המקלט?

"ברור שאני הולך להתעסק בזה. העניין הוא לדרוש פתרון מאורגן לכל מבקשי המקלט ולא פתרון לאדם אחד מדי פעם, כמו שעשו איתי. מלבד זאת, המצב הנורא בדרום תל אביב עדיין לא השתנה, ומבקשי המקלט וגם תושבי השכונות עדיין סובלים".

ואתה לא מפחד שיחזירו אותך לחולות אם תעשה בעיות?

"כן, יש מצב שיחזירו אותי לחולות. אני בן אדם בלי זכויות ומעמד, הם יכולים לעשות לי מה שרוצים, אבל אני לא אוותר".

• רואנדה
• כלא
• ויינשטיין
• בית המשפט
• מוטסים עלי
• דארפור
• דרום סודן
• חולות
• מבקשי מקלט
• מחאה
• פליטים
• תל אביב
• אהלן
• תל אביב
• החלטה תקדימית
• עירוני