>> אבנר ברנהיימר נולד בגברעם בעוטף, גדל בפתח תקווה, חי בתל אביב 35 שנה, וגר בין שוק הכרמל לבננה ביץ' עם בן זוגו ערן נוימן ושני ילדיהם בהורות משותפת. ברנהיימר שהיה עיתונאי שנים רבות, הוא מהתסריטאים הבולטים בארץ. בין היתר כתב את "פלורנטין", "יוסי וג'אגר", "אמא ואבאז", "בלו נטלי", "יש לה את זה", "מקיף מילאנו", ואת הסדרה "שקשוקה"שבימים אלה עולה עונתה החמישית בכאן חינוכית.

>> המלצה על בית כנסת עוד לא הייתה לנו. זאת העיר של שי נחייסי
>>העיר של איתי מאוטנר: מקום מ-1949 ומקום למצוא בתוכנו רוך

1. קפה יום טוב

אני חושב שאני די הראשון שהתיישב בבית הקפה הזה בכרם התימנים סמוך לשוק הכרמל. זה לא רק הקסם האישי של יניב הבעלים של יום טוב, זה האוכל המקורי, האווירה והעובדה שהם מאפשרים לי להתערבבפלייליסט. כשתל אביב עדיין חגגה והשוק הפך לאזור תיירות ברמת העיר העתיקה של ברצלונה, המקום נכבש על ידי תיירים. אם דבר אחד חיובי קרה מאז המלחמה הארורה הזו, זה שהקפה חזר לקהל המקורי שלו.יום טוב 30
מרחק פסיעה מיום טוב,ברבי מאיר 21,יש חומוסיה מעולה של אסי ועדנאן (עדן). לא רק שהם חמודים ברמות קשות, החומוס קליל ואוורירי, סלט הירקות מושלם וכדורי הפלאפל ממכרים. המוטו של המקום הוא שאחרי החומוס שלהם אפשר עדיין ללכת לים. זה נכון. והים חמש דקות ברגל משם.

2.רחוב קפלן

ההפגנות נגד ניסיון ההפיכה המשפטית של הממשלה המשיחית לאומנית הפכו את רחוב קפלן למקום של אופטימיות ותקווה. בעיניי האיום הגדול על קיומה של מדינת ישראל הוא איום פנימי. הדמוקרטיה השברירית שיש פה מותקפת בראש ובראשונה על ידי ראש הממשלה המואשם בפלילים, מעריציו העיוורים בליכוד עבורם שלטון הוא סידור עבודה מושחת למקורבים, וחבורת המשיחיים הגזענים שמחזיקים אותו בחיים ומשתמשים בו להפוך את ישראל למדינת הלכה. בשיא ימי המחאה, פגשתי בקפלן ובחסימות הכבישים באיילון גברים ונשים נפלאים שנתנו לי תקווה והכרה שאני לא לבד. שיש עוד עבור מה ומי להילחם. אני מקווה שהמחאה תחזור ומהר גדולה יותר משהייתה, והרחוב יחזור לימיו הטובים. יותר מזה, אני מאחל לנו שננצח את הפשיזם וקפלן יחזור להיות סתם רחוב.

3. כיכר דיזנגוף

את שנותיי הראשונות בתל אביב העברתי בדירה שכורה ברחוב זמנהוף סמוך לכיכר דיזנגוף. היינו שלושה שותפים, ובימים הטובים כשלכל אחד מאיתנו היו בני זוג, גרנו שישה נפשות בדירת שלשה חדרים. כיכר דיזנגוף הייתה אז מוגבהת, המזרקה של אגם רק החלה לפעול ואחת המשימות הראשונות שלי כעיתונאי אז ב"מעריב" הייתה לראיין למוסף "יעקב" שערך אבנר אברהמי את הדי.ג'יי של המזרקה. מאז הכיכר הונמכה מחדש לגובה הרחוב, והכיכר חזרה לחיים ולתל אביב. בערב יום כיפור האחרון נאלצתי בגופי לסלק מהכיכר את אנשי "ראש יהודי", אחד מהגרעינים התורנים המשיחיים המסוכנים בעיר, שבחיוך סכריני ובתקציבים מנופחים מהמיסים שלנו מקדמים הדתה ומנסים להשתלט על המרחבים הציבוריים בעיר, במיוחד על סמלים חילונים כמו כיכר דיזנגוף.

4. המרכז לספורט ימי

מרחק מטרים ספורים מהבית שלי היום, הוקם בחלק הצפוני של גן צ'רלס קלור (על חורבות מנשייה והדולפינריום) המרכז לספורט ימי. המרכז עדיין לא פועל, אבל החוף החדש שנפתח למרגלותיו יפהפה, מוקף במין אמפיתאטרון שפונה לים, ובין המבנה עצמו למסלעה למעלה נוספה מדשאה עם מיטות שזוף מאבן וסככות לצל, אבל בעיקר נקודת תצפית מרהיבה על קו החוף של תל אביב צפונה ועל יפו מצד דרום. מעט דרומה משם, מעל מנטרה ריי, יש גבעה קטנה עם ספסלי עץ וכסאות אבן קטנים, וגם היא אחת מנקודות התצפית המעולות על תל אביב. באופן מוזר ביחס למיקום המושלם, אפשר להגיע לשם ברוב שעות היום ולהיות לגמרי לבד.

5. קפה בית

לקפה בית בפלורנטין אני מגיע בעיקר בשישי בבוקר, ופשוט טעים ונעים שם. הוא גם קרוב לי לקאנטרי העלייה שאני מנוי בו ובעיקר הולך בו לבריכה (בהתחלה לא הבנתי איך זה שחדר ההלבשה מלא בגברים בספידו והבריכה ריקה תמיד, עד שהבנתי שהם עוברים לספידו אחרי האימון בחדר כושר כדי להיכנס לג'קוזי). בכל אופן, כאחד התסריטאים של הסדרה "פלורנטין", תמיד ארגיש שהשכונה הזו במידה מסוימת שייכת לי והוקמה מחדש בשנות התשעים בצלמי ובדמותי. מאחר והפכה גם לבירת הגייז של תל אביב, אז בכלל.פרנקל 43

מקום לא אהוב בעיר

בתי הספר. יש לי שני בנים, בן 15 ובן 6, שניהם מתחנכים בבית הספר לטבע חברה וסביבה בדרום העיר, בית ספר ייחודי על-אזורי ואחד הטובים בתל אביב. למרות הביקוש הרב לבתי הספר הייחודיים, עיריית תל אביב-יפו מתנכלת להם באופן קבוע, לרוב בניסיון לבטל את מערך ההסעות.
במקום לקחת את המודלים המוצלחים ולשכפל אותם כך שיהיו שלושה כאלה בעיר, שלושה בתי ספר לטבע, שלושה לאמנויות וכו', העיריה למעשה דוחפת להפיכתם לבתי ספר רגילים, כך שבמקום שהורי העיר יתלוננו בפניהם כל שנה מחדש למה מספר המקומות בבתי הספר המעולים האלה קטן כל כך (הביקוש גבוה בהרבה מההיצע, כך שנערכת הגרלה), כולם יאלצו להסתפק באותם בתי ספר בינוניים, ואף אחד לא יבלבל לראש העיר את המוח.
אסביר את זה במונחים של קוראי "טיים אאוט": נניח שמכיוון שהתור ב"קסטה" הגלידה של אייל שני ארוך מדי, וזה גם תקוע אי-שם בפארק המסילה, יחליטו לסגור את "קסטה" ולהחליט שיהיו בעיר רק סניפים של "גולדה". האם גולדה זה רע? לא. אבל "קסטה" עדיף.

השאלון

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הדבר היחיד שמשמח אותי כרגע זה ההופעות של ערן צור. בתקופה האחרונה צור לא יורד מהבמות עם כרמלה גרוס ואגנר, בטריו רוק עם רם אוריון ושי ברוך, עם קורין אלאל או לגמרי לבד. מאז ה-7.10 אני חי בסך הכל כרגיל רק עטוף בדוק עדין של מלנכוליה, עם לב שבור ש"רק השמש יכולה לאחות".

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
מאז ה-7.10 אני נמנע מאולפני החדשות. הטלוויזיה נפתחת בלחיצה מהירה על אחד מאתרי הסרטים והסדרות. סדרה שאני חוזר אליה תמיד כשאני עצוב היא "דברים טובים" (Better Things), שיצרו פמלה אדלון ולואי סי.קיי. אין באמת עלילה. יש תמונות חיים קצרות של אם יחידנית ושלוש בנותיה המתבגרות. יש דרמות קטנות-גדולות, קשיים והמון אהבה והומור. ב"ירח מלא", כשערן צור שר "יש לנו אהבה/ היית מאמינה/ אחרי כל המדבר הזה/ איזו נחמה". בלי לדעת, הוא גם מתכוון לסדרה הזו.

לאיזה ארגון או מטרה אתהממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון שמקדם שיתוף פעולה יהודי-ערבי וישראלי-פלסטיני כמו "עומדים ביחד", או "פורום המשפחות השכולות"; אירגוני זכויות אדם כמו "שוברים שתיקה" ו"בצלם" נחוצים היום יותר מתמיד כי הכיבוש כבר השחית ואלימות המתנחלים וזרועות הביטחון מתגברת בחסות הממשלה; עמותות כמו "הפורום היהודי" שמקדמות תרבות חילונית אוניברסלית; ו"האגודה" לאוכלוסיית הלהטב"ק.

מי התלאביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
אין לי שם ספציפי. אני חושב שצריך להרים למהגרי העבודה והפליטים בתל אביב. גם בימים כתיקונם הם בתחתית שרשרת המזון ועכשיו יותר מתמיד. הם הראשונים לשלם את המחיר על המשבר הכלכלי שהמלחמה הנמשכת הכניסה אותנו אליו, והאחרונים לקבל עזרה ותמיכה. סיפור ישראלי קצר מהשנה: שני עובדים זרים פיליפינים. לה יש זקנה, לו יש זקן. הכירו על ספסל עם הזקנים שלהם. התאהבו והתחתנו. נולד להם תינוק. את התינוק מדינת ישראל אוסרת עליהם לגדל פה. אחותו הגיעה מקנדה לקחת את התינוק לסבתא בפיליפינים. ככה זה. העובדים הזרים שמנגבים לזקנים שלנו את התחת, נאלצים לשלוח את התינוק לארץ המוצא. שאלתי אם רוצים שאנסה לעזור, הם פחדו לעשות רעש ולאבד את העבודה. פרצופה של המדינה.

מה יהיה?
המחשבה שאאלץ להגר מתל אביב לחו"ל קשה לי. עשיתי הרבה כדי שהיה תהיה מה שהיא היום. כדי שהדימוי יהפוך למציאות. אני עדיין נחוש להילחם עליה, אבל אני כבר לא אופטימי. בישראל כמו בגדה ובעזה נגררים אחרי קיצונים דתיים. העובדה שנושא החזרת החטופים הצליח להפוך לשנוי במחלוקת גם בקרב תל אביבים, שקונים את פנטזיית ה"ניצחון המוחלט", קרובה לשבור אותי. המחשבה שיש להמשיך במלחמה גם ללא אופק מדיני, כשעוד ועוד לוחמים נהרגים, מעציבה אותי. ההדחקה, שכמו שאנחנו לא הולכים לשום מקום, גם חמישה מיליון פלסטינים בגדה ובעזה לא הולכים לשום מקום, מפחידה אותי. הדחקה של המציאות היא מה שהביאה אותנו למצב שלנו היום ואני לא רואה איך אנחנו יוצאים מזה.

• העיר שלי
• כאן חינוכית
• בית הספר לטבע
• כיכר דיזנגוף
• פלורנטין
• קפה יום טוב
• רחוב קפלן
• מחדל נתניהו
• תל אביב נלחמת

מיטל להבי, יו"ר מרצ ת"א-יפו וסגנית ראש העירייה לתחבורה, בטיחות בדרכים וקהילה גאה, ממובילות יזום וישום "נעים בסופ"ש"- שירות התחב"צ של גוש דן בשבת ובחג. להבי מכהנת מזה 20 שנה כחברת מועצה, מתוכן 12 כסגנית ראש העיר, והחלה את דרכה כפעילה חברתית כיו"ר ועד שכונתי, ממייסדות ה"פורום הירוק" של קהילות ת"א-יפו וכיהנה בהתנדבות גם כמזכירת ועד שוק הכרמל. להבי מתגוררת בשכונת כרם ישראל בסמוך לשוק, גרושה ואם לשני ילדים ועוד אחת כמו בת.

>> העיר של חן אריאלי: מקום להרגיש בו אני ושוק להתמכר לו

1. שוק הכרמל

שוק הכרמל הוא נכס צאן ברזל עירוני עבור תושבי העיר ומבקריה. האנשים הקולות, הצבעים והריחות, הם חלק מהמהות של המורשת התל-אביבית שצריך לשמר. כשעברתי להתגורר ליד השוק פעלתי לאיחוד הסוחרים תחת ועד משותף, ויחד איתם הובלתי לקידום ואישור תוכנית בניין עיר שתשדרג את השוק ותאפשר פעילותו המוסדרת (כולל קניינית) לשנים הבאות. לכולנו ברור שהצבעים הייחודיים של השוק נובעים גם מההרכב האנושי הייחודי של הסוחרים שמושקעים עם הנשמה והמשפחה שלהם במקום. זוהי פנינה ששווה להילחם עבורה כדי ללטש אותה אך בעדינות רבה כדי שלא תאבד מהאותנטיות שלה.

2. גני יהושע, רידינג ופארק המסילה

הריאות הירוקות בעיר הם תזכורת לכוח של חזון ומאבקים נחושים ויכולתם להביא להצלחה שתורמת לאיכות החיים והסביבה של כולנו. בקדנציה הראשונה שלי כיו"ר הועדה לאיכות הסביבה, קידמה העירייה תוכנית בנייה על גני יהושע והושתה עלינו לא רק משמעת קואליציונית אלא גם משמעת סיעתית. לשמחתי ולמזל כולנו, יוסי שריד כיהן אז כשר לאיכות הסביבה וכששיתפתי אותו בדרישה למשמעת סיעתית הוא הינחה להצביע לטובת הריאה הירוקה וכנגד בניה. והשאר היסטוריה. באותה קדנציה הובלתי למעבר של תחנת רידינג ממזוט לגז וזאת בזכות נחישותי ויכולתי לגייס שותפים מהערים שנדרשו לחתום על אישור הנחת הצינור בים. דוגמא מוכרת יותר מהקדנציה האחרונה היא של פארק המסילה, שמבטא נאמנה את היפוך סדר העדיפות התחבורתי בעיר ושינוי של המרחב מחניון לרכבים לפארק לאנשים. איכות סביבה זו לא סיסמא. זו החובה שלנו לדור העתיד, ואני כזוכת הגלובוס הירוק וחברה בצוות האקלים של בית הנשיא, מחויבת לפעול למען הסביבה בעירי וגם נהנית אישית מהתוצאות.

3. גן מאיר

גן מאיר היה והינו בית הגידול של ילדי במרכז העיר ולכן אני גאה במיוחד שהגן העירוני הפך בית לקהילה הגאה בדחיפה של סיעת מרצ, שפעלה להקמתו של המרכז הגאה הראשון בישראל בגן שממוקם בלב התוסס של העיר ושמהווה מוקד בילוי ופנאי למשפחות מכל הגוונים. המרכז הגאה (שנמצא בבניה לטובת הגדלתו), מסמל את הזכות של כל אחת ואחד להיות מי שהם, מבלי להסתתר ולפחד. צריך לזכור שמרצ היינו הראשונים להכניס נציגות גאה לכנסת, לממשלה ולמועצות ואני מאמינה שתכ'לס, בלי מרצ הגאווה היתה מתפוגגת מול דעות קדומות.

4. כיכר רבין

כאמא צעירה לבני אלדר בן 9 חודשים והרה עם בתי קמי, זה המקום שבו הזמן עמד מלכת בלילה שבו נרצח ראש ממשלת ישראל. היה זה ערב של תקווה למאות אלפי אזרחים שהגיעו לתמוך במנהיג שהוביל את תהליך השלום, למרות הסתה ואיומים. הערב שהסתיים בבכי ובהדלקת נרות והבהיר לי שהמציאות נזילה ושעלי להיות מעורבת יותר. מאז כאני עוברת ליד האנדרטה לזכרו של רה"מ רבין, זוהי עבורי תזכורת לדבוק בחזון לשלום ולשוויון.

5. החוף והים

אפשר לפעמים לוותר על חו"ל בזכות החופים והים של תל-אביב ויפו. עבורי רצועת החוף היא האופק שפתוח בפני כולנו לחופשה מקומית בעלות נמוכה. אפשר לישון בבית, ליהנות מהמסעדות הכי טובות בעיר ובעיקר להתמוגג מרצועת חוף שיש מי שמשלמים אלפים בדולרים כדי להגיע אליה ועבורנו היא כאן זמינה ובחינם. בחוף ליד הבית ביליתי עם ילדי גם בערבי שישי מול השקיעה ולהטוטני האש לקולות המתופפים ורחש הגלים. מקום פתוח שמשתלב בחיים לפעמים בשקט ולפעמים בסערה.

6. בית הספר לטבע

אם היה זה בידיי, כל ילדי העיר היו זוכים לצמוח בבית הספר לטבע, וכעירייה היינו מקצים לכך את השטחים הכי טובים שלנו. יש אמרה של יאנוש קורצ'אק שאומרת "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים". בית הספר לטבע, שם חונכה ביתי, הוא לא רק מוסד חינוכי אלא תוכנית לחיים, ללמידה עצמאית, לאהבה לטבע ולחי, וכל זאת במרחב פתוח ומרווח. אני מאמינה גדולה שסביבה יוצרת לא רק אווירה אלא מציאות חיים ושעלינו לדאוג שכל המוסדות שלנו יהיו ייחודיים וירחיבו את הנפש והלמידה מעבר לחובה שמוכתבת על ידי משרד החינוך.הרצל 155

תוכנית לחיים. בית הספר לטבע (צילום: מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי)

7. קפלן (כיכר הדמוקרטיה)

בחודשים האחרונים ישראל עברה טלטלה. הסכמים הופרו. מפלגות נמחקו. חוקים הפכו כלא קיימים והמרקם שמחבר את החברה בישראל נפרם. ההבנה שמה שהיה כבר לא יהיה הביאה להתעוררות גדולה בקרב הקהל החילוני, הנאור והציוני שאוהב את ישראל ורוצה לשמור עליה. התעוררנו אל מול ההגזמה של כוחות חשוכים שרוצים להשתלט על אורחות חיינו ולהחזיר אותנו שנות דור לאחור. מאז הפך רחוב קפלן למוקד של מחאה ולכיכר הדמוקרטיה שבה אנו מפגינים מידי שבת למען ערכים של שוויון לכל אזרחי ישראל, משפט צדק וחופש מכפייה דתית ומגלים שוב כי אנו האנשים להם חיכינו ושהתקווה נמצאת בידיים של אלו שנאבקים למענה.

• העיר שלי
• בחירות 2023
• שוק הכרמל
• פארק רידינג
• גן מאיר
• כיכר רבין
• חופים בתל אביב
• בית הספר לטבע
• רחוב קפלן
• מיטל להבי

• Facebook
• Twitter
• Email

לאחר שנים של מאמצים להסדרת פעילותם, ביטול מבחני מיון מפלים ואיסור על תשלומי הורים שיעשירו את קופתם, עומדת עיריית תל אביב-יפו להנחית מכת מוות על בתי הספר העל-אזוריים הייחודיים בעיר: מחיר הסעת התלמידים, שעמד השנה על כ-4,000 שקלים לתלמיד, יזנק לכ-6,200 שקלים בשנה הבאה ול-8,400 שקלים בשנה שאחריה וכל ההסעות לתלמידים מעל כיתה ז' יבוטלו.

בתל אביב פועלים כיום שלושה בתי ספר ייחודיים – בית הספר לטבע, בית הספר הפתוח-הדמוקרטי ובית הספר לאמנויות – ומרבית התלמידים בהם מתגוררים בשכונות מרוחקות ונזקקים לשירותי ההסעה של העירייה, המופעלים על ידי זכיינים במכרז. בשנת הלימודים הנוכחית ניהלו ועדי ההורים של בתי הספר הייחודיים מאבק משפטי נגד החלטת העירייה לגבות 6,800 שקלים לתלמיד עבור ההסעות, העלאה שהוקפאה בצו בית משפט.

בכירי עיריית תל אביב-יפו התבטאו בעבר בתקיפות נגד עצם קיומם של בתי הספר העל-אזוריים, שנחשבו אליטיסטיים וסגורים בפני תלמידים משכבות האוכלוסייה המוחלשות, אולם נראה כי גם לאחר שננקטו צעדים דרמטיים בבתי הספר כדי להתאימם לדרישות משרד החינוך והעירייה, לא הסתיים המאבק על עצם קיומם.

ההורים והתלמידים בשלושת בתי הספר כבר נערכים למאבק וטוענים כי מדובר בניסיון נוסף לפגוע בהם ולהביא לסגירתם: "זו אמירה עקיפה ביחס לרב גילאיות של ביה"ס, ביחס לקהילתיות וליצירת קשרי חברות בין ילדים גם לאחר שעות הלימודים וביחס לפיזור הגיאוגרפי של תלמידי ביה"ס משכונות בעיר", נטען בהודעת ווטסאפ שיצאה לכל הורי בתי הספר, "כזכור, משרד החינוך ניהל מלחמה בביה"ס על מנת להוריד את העלות הכספית של לימוד בביה"ס – וכעת, למעשה, מי שזקוק להסעה ישלם עוד יותר ממה שעלה לפני ההסדרה וההפחתה".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה:"שירות ההסעות אשר נבע מתוך צורך אמיתי וקריטריונים ברורים צמח למערכת שעלותה למשלם המיסים התל אביבי כ-100 מיליון ₪ לשנה. על כן החליטה העירייה כי ראוי שהסבסוד הציבורי יופנה עבור תלמידי החינוך המיוחד ועבור תלמידי דרום העיר והתקציב שייחסך יופנה לצרכים חינוכיים אחרים. בחודשים האחרונים התקיימו פגישות עם כל הנהגות ההורים הרלוונטיות וכפי שהובטח, מכתב עם הסבר מפורט על המדיניות יישלח לנציגי ועדי בתי הספר העותרים בטרם קיום דיון במועצת העיר".

• הבועה
• תיכונים בתל אביב
• בית הספר לטבע
• בתי ספר בתל אביב
• בית הספר הדמוקרטי
• בית הספר לאמנויות
• עיריית תל אביב
• חינוך
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

"התחושה שעלתה היא של יהירות, כמו איזה סיירת מובחרת, כאילו שזה או ללמוד בבית ספר לטבע או ללכת לבית ספר לעבריינים", מספרת מ', אימא לילד בכיתה א' שנכחה ביום פתוח בבית הספר לטבע בשנה שעברה. "כן, הם מנסים לעשות שם משהו אחר, ויש מה לקחת משם לכל בתי הספר, אבל למה לעשירים ומקושרים בלבד? למה דרך הקבלה לא שקופה? מאוד קשה לחדור לשם ואתה לא באמת יודע במה הילדים צריכים להצטיין חוץ מלהיות בן של".

התחושה שמתארת מ' ממש לא ייחודית לה.טענות רבות הועלו נגד בית הספר לטבע ושיטת המיון שלו, שבוחנת את התאמתם של ילדים בני 5 ללימודים. בשנה שעברה ניהלו הורים שילדיהם לא התקבלו לבית הספר מאבק משפטי ארוך נגד ועדות הקבלה ומבחני המיון. בעקבות עתירה שהגיש עו"ד הרן רייכמן בשם ההורים הללו, משרד החינוך קבע בסוף החודש שעבר כי אסור לערוך מבדקי קבלה לבתי ספר ייחודיים ציבוריים, ובמקום זאת תיערך הגרלה. כך, לראשונה מאז שהוקם, יהיה בית הספר לטבע מחויב לקלוט ילדים מרקעים שונים, ובהם גם כאלה שאולי לא היו עוברים את המבדקים הקפדניים. בית הספר לאמנויות בעיר יהיה מחויב גם הוא להחלטת משרד החינוך, אך רק החל מהרישום לשנת הלימודים תשע"ז.

חולדות? לא בבית ספרנו

אך ההורים של תלמידי בית הספר לטבע ובית הספר לאמנויות לא מקבלים את ההחלטה ויוצאים למאבק. בבית הספר לטבע החליטו ההורים להגיש עתירה מינהלית נגד החלטת משרד החינוך. עוד נודע שמנהלי המאבק פנו לבוגרים בולטים כדי שיעניקו עדות על בית הספר ואופיו. יש לציין שבניגוד לבתי הספר העירוניים הרגילים, בשני בתי הספר הייחודיים לומדים הילדים עד שעות אחר הצהריים ומקבלים שיעורי העשרה, אף שמדובר בבתי ספר ציבוריים.

"איך בדיוק מתאפשר למסגרת ייחודית לשרוד ללא היכולת לברר התאמה לתוכנה הייחודי?", תוהה האב גיל אביעזר בפוסט שהעלה לעמוד הפייסבוק של המאבק. אביעזר, אב לשני ילדים הלומדים בבית הספר, טוען כי לאט לאט המסגרת תצטרך להתקפל ולהתאים עצמה לתלמידים, "ובכך תיאלץ להיפרד לצמיתות מייחודיותה".

אביעזר אינו היחיד שמשמיע דברים בסגנון זה. הטיעון האליטיסטי משהו של "בית ספר ייחודי ללא תלמידים ייחודיים" חוזר על עצמו בשיחות עם גורמים שונים המעורבים במאבק. "בעקבות הדו שיח הזה, שינה בית הספר את שיטת ההתאמה בהתאם לדרישות שעליהן הורתה ועדה של משרד החינוך וכללו הפסקה של המבחנים הקוגניטיביים והתמקדות בטבע", אומרת יושבת ראש מועצת ההורים בבית הספר, הילה דיין. "בחמש השנים האחרונות בדיקות ההתאמה בוחנות אם לילד יש איזושהי זיקה לכל מה שקשור ללימודי טבע, סביבה וחברה. בדיוק כמו שלא תיתן למישהו שאין לו רישיון לנהוג ברכב, סביר שלא תקלוט ילד שאין לו שום זיקה לטבע ועניין בלימודי טבע. יש ילדים שאם תראה להם חולדה העיניים שלהם יבהקו ויש כאלו שמיד יגידו 'איכס'. כל אחד והנטייה שלו".

ההורים המנהלים את המאבק מתייחסים להחלטת משרד החינוך כאל מהלך הרסני. חלקם מדברים על אינטגרציה בין ילדים שונים כדבר שעלול לחסל את המסגרת של בית הספר לטבע, ודבריהם ומעוררים לא מעט ביקורת. "ברגע שבית הספר יחל לשנות את פניו ממחזור כיתה א' זה לא יעצור", אומר עו"ד מוטי ארד, חבר בראש מטה המאבק. "התלמידים החדשים מזינים את בית הספר. אי אפשר להפריד בין שתי אוכלוסיות, אחת שמתאימה ואחת שלא ממש מתאימה. אני גם לא יודע מה תהיה המוטיבציה של המורים ברגע שבית הספר יהפוך לבית ספר שכונתי רגיל".

"משמעות ההחלטה היא שבית הספר לטבע יחוסל", אומרת אם ממטה המאבק המעורה בפרטים. "כאשר אתה מקבל את כל הילדים ללא מבדקי התאמה, אתה מגיע למצב שבו לרוב הילדים לא תהיה זיקה לתוכני הלימודים, מה שאומר שבעוד כמה שנים בית הספר לטבע לא יוכל להתקיים במתכונתו הנוכחית ויהפוך להיות בית ספר רגיל. אני לא מקבלת את הטיעון שמשמעות ההחלטה היא שבית הספר יהיה פתוח לכולם. גם עכשיו בית הספר פתוח לכולם. כל מי שרוצה להירשם יכול לעשות את זה. אם יש ילד בעל זיקה ללימודים בסביבה של טבע הוא יתקבל לבית הספר הזה".

גם בבית הספר לאמנויות התארגנו באחרונה ההורים בניסיון להיאבק בהחלטת משרד החינוך. במכתב פנימי שקיבלו ההורים לאחרונה נכתב: "אנחנו פונים אליכם בנושא חשוב מאין כמותו, שמאיים על עצם קיומו של בית הספר שבו לומדים ילדינו". עוד נכתב שם: "במצב כזה לא תתאפשר עוד כל ייחודיות לבית הספר, ולמעשה הוא יהפוך לבית ספר רגיל לגמרי ככל בית ספר שכונתי אחר… כעת אין מנוס מלעלות מדרגה במאבק".

הציבור מממן את האליטות

אף שהחלטת משרד החינוך כבר התקבלה, הורים שונים הביעו חשש כי ההגרלה לא תיעשה בשקיפות ותהו כיצד מתכוון משרד החינוך לפקח על ההגרלה ועל הייחוס המשפחתי של הילדים העולים בה. "שום דבר במבדקים האלה לא בודק 'זיקה ללימודי הטבע'", אומר גורם המעורב בעתירה שהוגשה נגד בית הספר. "לכל הילדים בגיל 5 יש פוטנציאל דומה ללימודים כאלה. המבדקים האלה פשוט מאפשרים להם לעשות סלקציה. כך, למשל, בחינת נתוני המיצ"ב של בית הספר לטבע בשנת הלימודים תשע"ג מעלה כי כל התלמידים שנבחנו במבחני כיתות ה' היו ממעמד סוציו־אקונומי גבוה".

לדבריו המבדקים מאפשרים להנהלת בית הספר לשמור על "רמת התלמידים וההורים". "צריך להבין שלבתי ספר כמו טבע ואמנויות יש עמותה ובעלי הון שילדיהם לומדים שם תורמים לה כספים", הוא מוסיף. "יש הורים חזקים ומקושרים שכל ילדיהם לומדים שם, והם עכשיו צועקים את צעקת הקוזאק הנגזל. אין שקיפות ואין פיקוח על התהליך, וזה מאוד נוח למיין ולקבוע מי טוב לבית הספר ומי לא. טוב עשה משרד החינוך ששם סוף לחגיגה הזו. זה בית ספר ציבורי שממומן על ידי משרד החינוך ועיריית תל אביב".

לטענת ראשי המאבק, כל ילד יכול להתקבל לבית הספר.

"לצערי הנהלת בית הספר מנפנפת בססמה הזו, אבל מעולם לא חשפה את הנתונים.
אין באמת שום מנגנון עירוני שדאג שאכן 30 אחוז מהמתקבלים לבית הספר יגיעו מאוכלוסייה מוחלשת כפי שקבע משרד החינוך. גם אם הם מציינים שיש להם תלמידים משכונות הדרום, סביר להניח שהם בררו את הקצפת מהשכונות האלו. צריך להבין שבשכונות הדרום יש גם אנשים אמידים מאוד, והם בעצם זוכים להיכנס על חשבון אוכלוסיות חלשות. את מה שנעשה בעבר אין להשיב, אבל לקראת שנת הלימודים הבאה צריך לדרוש מעיריית תל אביב פיקוח ושקיפות על כל התהליך, החל מניהול ההגרלה עד מנגנון שיידע לשלב בבית הספר אוכלוסייה מוחלשת באמת. הצדק צריך גם להיראות".

"אני מודה שבהתחלה חשבתי לשלוח את הילד שלי לבית הספר לטבע", אומרת אם לילד באחד מבתי הספר בעיר. "שיטת החינוך והסביבה נראו לי מתאימים. לאחר שנחשפתי לסיפורים שונים מתהליך המיון הגעתי למסקנה שלא ייתכן שבית ספר שמתוקצב על ידי העירייה יערוך מיונים ויוגדר כייחודי. ייחודיות במימון ציבורי זה דבר בלתי מתקבל על הדעת. אם מדובר בבית ספר פרטי זה סיפור אחר, אבל מצב כזה יוצר הפרדה חברתית שרק מעמיקה פערים בין שכבות ולכן החלטתי שהילד ילמד בבית ספר ממלכתי רגיל".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:עיריית תל אביב־יפו סבורה כי יש לשמור על ייחודו של בית הספר לטבע, שבו נבנה מודל חינוכי ייחודי ושוויוני הנותן מענה לכלל תלמידי העיר, תוך מתן עדיפות לתושבים משכונות דרום העיר ויפו. בית הספר לטבע מתנהל לאורך כל השנים, כפי שנעשה בכל המערכת הממלכתית, תחת פיקוח וביקורת משרד החינוך והעירייה כנדרש. העירייה ובית הספר יפעלו באופן מלא על פי החלטת משרד החינוך בנושא המיונים, כל עוד לא ייקבע אחרת".

• משרד החינוך
• בית הספר לטבע
• מאבק
• בית הספר לאמנויות
• מיצב
• עתירה
• חינוך
• עיריית תל אביב
• תל אביב
• עירוני
• הורות

• Facebook
• Twitter
• Email

בניגוד להנחיות, בית הספר לטבע בתל אביב ממשיך לקיים מבחני קבלה לילדים המבקשים להתקבל למוסד. בעתירה שהגישו בתחילת החודש הורים לשני ילדים שלא התקבלו ללימודים, נטען כי בית הספר עורך מבחני מיון בניגוד לנוהלי משרד החינוך וכך מונע קבלה של תלמידים מרקע מוחלש.

בית הספר לטבע ובית הספר לאמנויות הם שני מוסדות חינוך על אזוריים בתל אביב שנוהגים לקיים מבדקי מיון לילדים בני 5 המבקשים להתקבל אליו. אך בעוד שבית הספר לאמנויות קיבל אישור מיוחד לבדוק את כישוריהם של הילדים, בית הספר לטבע לא קיבל את האישור הפורמלי הנדרש ממשרד החינוך. בפסק הדין שניתן בתחילת החודש על ידי השופט מאיר יפרח בבית המשפט המחוזי בתל אביב נקבע כי בית הספר מחויב לקבל את התלמידים שהוריהם עתרו. עם זאת טרם ברור מה יעלה בגורל המיונים לשנת הלימודים הבאה, שאמורים להתקיים בחודשים הקרובים.

בית הספר לטבע, שחרת כל דגלו עידוד יצירתיות ומנהיגות, הוא אחד המבוקשים בתל אביב. מעדויות שנאספו עולה כי מבחני המיון לבית הספר כוללים דיון על סיפור שנקרא בפני הילדים, חקירת בעלי חיים באמצעות זכוכית מגדלת והתנסות בבניית בית גידול. התצפית שנערכת על הילדים אמורה לבדוק תכונות כגון סקרנות, מוטיבציה ונכונות לגעת בבעלי חיים ובצמחים.

כמו תוכנית ריאליטי

"לקחתי את הילד שלי למה שמכונה שם תצפית, הרי אסור להם לקרוא לזה מבחנים או מבדקים", מספר העיתונאי והתסריטאי רענן שקד. "הם לוקחים קבוצה של ילדים ויושבים איתם, מציירים איתם ומטיילים במתקנים של בית הספר. אחרי ההסתכלות הזאת מחליטים מי מהילדים ממשיך הלאה ועובר להגרלה, מכיוון שגם אחרי המיונים הביקוש עולה על ההיצע".

שקד מספר כי בזמן המבדקים מופרדים הילדים מההורים שממתינים בספרייה. לאחר תקופה קצרה, בדומה לנעשה בתוכנית ריאליטי, מחליט צוות בית הספר מי מהתלמידים יזכה להמשיך להגרלה ומודיע על כך להורים במכתב רשמי.

"קיבלתי מכתב שהילד שלי קיבל ציון 73.1 בתצפית ולכן לא עובר הלאה", מוסיף שקד. "מצאתי שיש משהו מצחיק ואף מגוחך שיש ציון, ולא סתם ציון אלא מדויק עם עשיריות, בלי שהילד עבר שום מבחן. איך בדיוק נקבע הציון המאוד מאוד מדויק הזה מתוך הסתכלות על 15 ילדים ביחד? זה נראה לי חפפני במקרה הטוב ולא הוגן במקרה הפחות הטוב. אין לי בעיה שיעשו הסתכלות או איך שהם רוצים לקרוא לזה, אבל מה אתם נותנים ציונים?".

על פי הבנתך, אילו תלמידים מחפש בית הספר לטבע?

"אני יודע שמחפשים ילדים יותר מוחצנים באופן בסיסי, דומיננטיים כאלה שמדברים יותר. בית הספר לא מפרט את זה כמובן, אבל זה מה שהבנתי. אני לא יודע אילו קריטריונים צריך כדי להתאים, אבל אני כן יודע שזה דבילי לגמרי לתת לילד ציון בלי ששאלת אותו שום דבר פרטני. באופן כללי אני חושב שזה בעייתי מאוד לעשות מבחנים לילדים בגיל 5, זה לא ראוי ולא הייתי רוצה לחשוף את הילד שלי לסוג כזה של עמידה ביעדים בגיל צעיר כל כך".

בית הספר לטבע הוא אחד המבוקשים בעיר ובחינות הקבלה שלו מזינות עסקי משנה כמו מכון נועם, שמוכר ערכות הכנה למבדקים במחיר של עד 349 ש"ח – תופעה המנציחה את הסגרגציה בין תלמידים מבוססים לתלמידים אחרים, וכך מזוהה בית הספר עם תלמידים המגיעים מרקע כלכלי חזק.

ל', אימא לשני ילדים המתגוררת בדרום העיר, השכילה להכין את בנה למיונים והוא התקבל לבית הספר. "אני חייבת להודות שאני מרוצה מכך שבני לומד בבית הספר לטבע, אך ברור לי שיש כאן בעייתיות", היא מספרת. "זה בית ספר מצוין, אבל כאימא הייתי מעוניינת שבני יזכה להכיר גם ילדים מרקע שונה משלו".

לעשירים בלבד?

עו"ד הרן רייכמן, שהגיש את העתירה של הורי התלמידים, מסביר כי לקראת שנת הלימודים הקודמת ניתן לבית הספר אישור חד פעמי לערוך מבחני קבלה. עם זאת העתירה הוגשה בההתייחסות למבחנים שנערכו לקראת השנה הנוכחית, תשע"ו, שבה לא קיבל בית הספר את האישור. בתגובה לעתירה השיבה העירייה כי המבחנים נערכו בתום לב, ולמעשה "נפלה שגגה בידי הרשות באי קבלת האישור הפורמלי (ממשרד החינוך – י"ז) לעריכת תצפיות בשנת הלימודים תשע"ו".

"אין אכיפה של משרד החינוך בהרבה מאוד בתי ספר ממלכתיים, גם מצד הרשויות המקומיות", מסביר עו"ד רייכמן. "בית הספר לטבע ערך מבחנים לאורך שנים בניגוד להנחיות משרד החינוך. בעתירה שהגשנו הוכח מעל לכל ספק שהם עוברים על החוק. זה קורה כי משרד החינוך לא מתערב בזה, אפילו שאין לכך אישור פורמלי. המציאות מאפשרת למערכת החינוך להתנהל כשוק חופשי שנותן עדיפות להורים ממעמד גבוה. כך נוצרת מערכת חינוך פרטית על גב המערכת הציבורית".

מה צפוי לקרות בהרשמה הקרובה לבתי הספר?

"עוד חודש בערך יהיה דיון בוועדת הייחודיים של משרד החינוך. אם הוועדה תחליט לאפשר את המיונים, אנחנו נהיה שם כדי להתנגד".

כשהתקשרנו למזכירות בית הספר לטבע כדי לקבל מידע על המיונים, נתקלנו בתגובה הבאה: "טרם קיבלנו הנחיות מהעירייה לגבי רישום, זה יקרה רק בחודש הבא".

מעיריית תל אביב־יפו נמסר בתגובה:"עמדת עיריית תל אביב־יפו, כפי שהוצגה גם בבית המשפט, נסמכה על העובדה שמשרד החינוך היה שותף מלא בהליך הקבלה, ונציגיו אף נכחו בוועדות הקבלה והערעור. בסוף החודש צפויה להתכנס ועדה מטעם משרד החינוך, אשר תקבע את עתיד הליך הקבלה לבית הספר לטבע".

• בית הספר לטבע
• מבחנים
• מיון
• רענן שקד
• מכון נועם
• מבדקים
• הפליה
• עו"ד הרן רייכמן
• בית הספר לאמנויות
• אפליה
• תל אביב
• עיריית תל אביב
• תל אביב
• משפחה
• משרד החינוך
• עירוני
• עם הילדים
• הורות
• בתי ספר בתל אביב