מקום לתקווה ומקום שהוא תוכנית לחיים. זאת העיר של מיטל להבי
לכבוד מערכת הבחירות העירונית, מארח המדור "העיר שלי" באופן חד פעמי גם פוליטיקאים מהרשימות המתמודדות בתל אביב. והפעם: מיטל להבי, סגנית ראש העיר ומובילת רשימת מרצ-חוזה-חדש בבחירות למועצת העירייה, נזכרת במאבקים הנחושים שעשו לה את תל אביב ובאלה שעוד יעשו
מיטל להבי, יו"ר מרצ ת"א-יפו וסגנית ראש העירייה לתחבורה, בטיחות בדרכים וקהילה גאה, ממובילות יזום וישום "נעים בסופ"ש"- שירות התחב"צ של גוש דן בשבת ובחג. להבי מכהנת מזה 20 שנה כחברת מועצה, מתוכן 12 כסגנית ראש העיר, והחלה את דרכה כפעילה חברתית כיו"ר ועד שכונתי, ממייסדות ה"פורום הירוק" של קהילות ת"א-יפו וכיהנה בהתנדבות גם כמזכירת ועד שוק הכרמל. להבי מתגוררת בשכונת כרם ישראל בסמוך לשוק, גרושה ואם לשני ילדים ועוד אחת כמו בת.
>> העיר של חן אריאלי: מקום להרגיש בו אני ושוק להתמכר לו
1. שוק הכרמל
שוק הכרמל הוא נכס צאן ברזל עירוני עבור תושבי העיר ומבקריה. האנשים הקולות, הצבעים והריחות, הם חלק מהמהות של המורשת התל-אביבית שצריך לשמר. כשעברתי להתגורר ליד השוק פעלתי לאיחוד הסוחרים תחת ועד משותף, ויחד איתם הובלתי לקידום ואישור תוכנית בניין עיר שתשדרג את השוק ותאפשר פעילותו המוסדרת (כולל קניינית) לשנים הבאות. לכולנו ברור שהצבעים הייחודיים של השוק נובעים גם מההרכב האנושי הייחודי של הסוחרים שמושקעים עם הנשמה והמשפחה שלהם במקום. זוהי פנינה ששווה להילחם עבורה כדי ללטש אותה אך בעדינות רבה כדי שלא תאבד מהאותנטיות שלה.
2. גני יהושע, רידינג ופארק המסילה
הריאות הירוקות בעיר הם תזכורת לכוח של חזון ומאבקים נחושים ויכולתם להביא להצלחה שתורמת לאיכות החיים והסביבה של כולנו. בקדנציה הראשונה שלי כיו"ר הועדה לאיכות הסביבה, קידמה העירייה תוכנית בנייה על גני יהושע והושתה עלינו לא רק משמעת קואליציונית אלא גם משמעת סיעתית. לשמחתי ולמזל כולנו, יוסי שריד כיהן אז כשר לאיכות הסביבה וכששיתפתי אותו בדרישה למשמעת סיעתית הוא הינחה להצביע לטובת הריאה הירוקה וכנגד בניה. והשאר היסטוריה. באותה קדנציה הובלתי למעבר של תחנת רידינג ממזוט לגז וזאת בזכות נחישותי ויכולתי לגייס שותפים מהערים שנדרשו לחתום על אישור הנחת הצינור בים. דוגמא מוכרת יותר מהקדנציה האחרונה היא של פארק המסילה, שמבטא נאמנה את היפוך סדר העדיפות התחבורתי בעיר ושינוי של המרחב מחניון לרכבים לפארק לאנשים. איכות סביבה זו לא סיסמא. זו החובה שלנו לדור העתיד, ואני כזוכת הגלובוס הירוק וחברה בצוות האקלים של בית הנשיא, מחויבת לפעול למען הסביבה בעירי וגם נהנית אישית מהתוצאות.
3. גן מאיר
גן מאיר היה והינו בית הגידול של ילדי במרכז העיר ולכן אני גאה במיוחד שהגן העירוני הפך בית לקהילה הגאה בדחיפה של סיעת מרצ, שפעלה להקמתו של המרכז הגאה הראשון בישראל בגן שממוקם בלב התוסס של העיר ושמהווה מוקד בילוי ופנאי למשפחות מכל הגוונים. המרכז הגאה (שנמצא בבניה לטובת הגדלתו), מסמל את הזכות של כל אחת ואחד להיות מי שהם, מבלי להסתתר ולפחד. צריך לזכור שמרצ היינו הראשונים להכניס נציגות גאה לכנסת, לממשלה ולמועצות ואני מאמינה שתכ'לס, בלי מרצ הגאווה היתה מתפוגגת מול דעות קדומות.
4. כיכר רבין
כאמא צעירה לבני אלדר בן 9 חודשים והרה עם בתי קמי, זה המקום שבו הזמן עמד מלכת בלילה שבו נרצח ראש ממשלת ישראל. היה זה ערב של תקווה למאות אלפי אזרחים שהגיעו לתמוך במנהיג שהוביל את תהליך השלום, למרות הסתה ואיומים. הערב שהסתיים בבכי ובהדלקת נרות והבהיר לי שהמציאות נזילה ושעלי להיות מעורבת יותר. מאז כאני עוברת ליד האנדרטה לזכרו של רה"מ רבין, זוהי עבורי תזכורת לדבוק בחזון לשלום ולשוויון.
5. החוף והים
אפשר לפעמים לוותר על חו"ל בזכות החופים והים של תל-אביב ויפו. עבורי רצועת החוף היא האופק שפתוח בפני כולנו לחופשה מקומית בעלות נמוכה. אפשר לישון בבית, ליהנות מהמסעדות הכי טובות בעיר ובעיקר להתמוגג מרצועת חוף שיש מי שמשלמים אלפים בדולרים כדי להגיע אליה ועבורנו היא כאן זמינה ובחינם. בחוף ליד הבית ביליתי עם ילדי גם בערבי שישי מול השקיעה ולהטוטני האש לקולות המתופפים ורחש הגלים. מקום פתוח שמשתלב בחיים לפעמים בשקט ולפעמים בסערה.
6. בית הספר לטבע
אם היה זה בידיי, כל ילדי העיר היו זוכים לצמוח בבית הספר לטבע, וכעירייה היינו מקצים לכך את השטחים הכי טובים שלנו. יש אמרה של יאנוש קורצ'אק שאומרת "הדואג לימים זורע חיטים, הדואג לשנים נוטע עצים, הדואג לדורות מחנך אנשים". בית הספר לטבע, שם חונכה ביתי, הוא לא רק מוסד חינוכי אלא תוכנית לחיים, ללמידה עצמאית, לאהבה לטבע ולחי, וכל זאת במרחב פתוח ומרווח. אני מאמינה גדולה שסביבה יוצרת לא רק אווירה אלא מציאות חיים ושעלינו לדאוג שכל המוסדות שלנו יהיו ייחודיים וירחיבו את הנפש והלמידה מעבר לחובה שמוכתבת על ידי משרד החינוך. הרצל 155
7. קפלן (כיכר הדמוקרטיה)
בחודשים האחרונים ישראל עברה טלטלה. הסכמים הופרו. מפלגות נמחקו. חוקים הפכו כלא קיימים והמרקם שמחבר את החברה בישראל נפרם. ההבנה שמה שהיה כבר לא יהיה הביאה להתעוררות גדולה בקרב הקהל החילוני, הנאור והציוני שאוהב את ישראל ורוצה לשמור עליה. התעוררנו אל מול ההגזמה של כוחות חשוכים שרוצים להשתלט על אורחות חיינו ולהחזיר אותנו שנות דור לאחור. מאז הפך רחוב קפלן למוקד של מחאה ולכיכר הדמוקרטיה שבה אנו מפגינים מידי שבת למען ערכים של שוויון לכל אזרחי ישראל, משפט צדק וחופש מכפייה דתית ומגלים שוב כי אנו האנשים להם חיכינו ושהתקווה נמצאת בידיים של אלו שנאבקים למענה.
