בית גדול והיסטורי שיושב על רכס כורכר וצופה על עמק חפר כולו הפך למרכז תרבות שמציג תערוכות, מקיים סדנאות ומוביל סיורים? כבר הסתקרנו. נשלחנו לגלות מקומות אהובים ומרגשים על ידי האנשים שמביאים לישראל את היין הפורטוגלי פורטה 6, את חלקם אתם אולי כבר מכירים, אבל מה שגילינו זה שתמיד מעניין לגלות אותם מחדש ולפעמים בקבוק יין זה כל מה שצריך.

>>לאתר Porta 6// וגם באינסטגרם// ואף בפייסבוק

בית הראשונים הוא בית יפהפה, שנמצא בסמוך לביתן אהרון, נבנה במאה ה-19 ע"י ערבי נוצרי מלבנון ועד שנות ה-30 שימש את האריסים שעיבדו את אדמותיו. הבית והאדמות סביבו נרכשו ע"י קק"ל, בעזרת תרומות מיהודי קנדה ובינואר 1930 התיישבו בבית 20 צעירים כדי לממש את הבעלות על הקרקע. אותם עשרים איש הם המתיישבים הראשונים בעמק חפר שלימים הקימו את כפר ויתקין.

בשנת 2023 עבר הבית הגדול שיפוץ יסודי, והיום מופעל על ידי המועצה האזורית עמק חפר. תחת הכותרת "קהילה בונה בית" הוא פועל כמרכז תרבות ואמנות במודל ייחודי המשלב את הקהילה בתהליך ההקמה. ומה זה אומר מרכז תרבות ואמנות? ובכן, טוב ששאלתם. במקום מוצגות כדרך קבע תערוכות מתחלפות שמתכתבות עם האזור ועם הנוף ופתוחות לקהל הרחב, כולל מפגשים עם היוצרים והיוצרות.

בימים אלה מוצגת במקום התערוכה "עבודת אדמה" של האמנית והמעצבת דורית פרוביזור, שבעבודות הקרמיקה שיצרה היא משלבת אדמות מקומיות מאזור עמק חפר ויוצרת באמצעותן צבעוניות וטקסטורות מגוונות. לצד התערוכה, פועלת במקום סדנת הדפס עם מפגשים וקורסים מעמיקים יותר, מתקיימות בה סדנאות בתחומי אמנות שונים למבוגרים ולבני נוער.

עכשיו, בימי הסתיו, מתקיימות במקום גם סדנאות גינון שמטרתן פיתוח שטחי הגן של בית הראשונים בשיתוף הקהל. בסדנאות מעבדים יחד את הגינה הקהילתית, מטמינים פקעות ושותלים צמחים שיפרחו עם בוא האביב. שלא תגידו שאנחנו לא זקוקים למעט תקווה.

בהיותו של המקום שוכן בשמורת טבע, האפשרויות לחוות את הטבע דרכו הן רבות. אפשר להשתתף באחת הסדנאות לעיל, אפשר לצאת לטיולים באזור, ואפשר לעשות מה שאנחנו הכי אוהבים לעשות – להנות מכמה פעולות תרבותיות ולסיים בפינה ירוקה מתחת לאחד העצים, לפתוח בקבוק של פורטה 6 ולהרגע לרגע. כי מגיע לנו.

בית הראשונים, להשיג בעמק חפר (בסמוך לביתן אהרון)
לאתר Porta 6//אינסטגרם//פייסבוק

• צאו לגלות משהו חדש
• Porta 6
• אמנות
• אמנות ישראלית
• טבע
• עיצוב
• היסטוריה
• גינון
• ❤ תרבות

בחודשים האחרונים ניחתה על תל אביב מכה שאיש לא היה מוכן אליה. בעיר שמתמודדת עם משבר תחבורה קיצוני ועם משבר דיור חריף כבר רגילים למכות אורבניות, אבל שום דבר לא הכין אותנו למאבק בפולש אכזר שמרסס את כל סביבתו באגרסיביות וכובש במהירות שכונה אחר שכונה. הקלסתרון של האויב החדש מתעתע: גודלו מספר מילימטרים, הוא נראה כמו פיסת צמר גפן זערורית ועד לפני מספר שבועות הוא היה בלתי מנוצח. קוראים לו כנימת המיש הצמרית והיא באה להדביק אתכם.

אלפי תל אביבים כבר פגשו בכנימה הפולשת, אם לא אישית אז ברסס הדביק שהיא מפזרת על כל סביבתה. אם קרה לכם שחיפשתם באזור אבן גבירול שעה חניה רק כדי לגלות כשחזרתם למחרת שהוא התכסה בחומר שקוף ודוחה, או הגעתם לגינת הילדים וגיליתם שכל המתקנים והספסלים דביקים כאילו שפכו עליהם וודקה רדבול, אתם כבר מכירים את סיפורה של הכנימה הצמרית. מדובר בחרק טפיל קטנטן שניזון מצמחים, אחת הכנימות החזקות והמדבקות שישנן. כמה מדבקת? רק הקיץ היא התגלתה בצפון הארץ וכבר הגיעה עד אשקלון.

הכנימה מפרישה חומר דביק שקוף שמזהם מדרכות ומכוניות ונדבק לכל מה שרק אפשר, ועליו גם מתפתחות פטריות שצובעות את כל הכתמים בשחור פחם דוחה. תלונות רבות שהגיעו לעיריית תל אביב-יפו בחודשים האחרונים נענו בחוסר אונים, ולוו בהסבר שאין כרגע טיפול אפקטיבי במין הפולש והמקסימום שאפשר לעשות זה להפעיל את מכונות הניקוי העירוניות שעות נוספות, רק כדי שלמחרת תכוסה הסביבה שוב ברסס הדביק. ואז הגיעו צביקה זיידמן וזיו דגן, מנהלי פיתוח ושוק ישראל בהתאמה בחברת "אדמה" העוסקת בתחום הגנת הצומח, כדי להסביר איך ניתן לעצור את הכנימה ואיך הקקי של הכלבים שלנו קשור לכל זה.

אז מה היא הכנימה הצמרית של המיש ומאיפה היא באה?
זיידמן: "הכנימה היא מין פולש שהגיע אלינו מאסיה. הלבן שרואים על העלה זה בעצם שכבת שעווה שאמורה להגן על הכנימה. היא קיבלה את שמה כי היא נראית דומה לצמר גפן. דביקות המדרכות והעלים היא תוצאה של הפרשות ממערכת העיכול שלהם (דרך אלגנטית לתאר צואה)".

בטח לא מעט מהקוראים נתקלו כבר בכנימות לבנות שהרסו להם את המונסטרות בבית, אלה שגורמות לנו להרגיש כמו חקלאים מחוננים (גם לי יש אחת, אפילו שתיים). אז מה שונה בכנימה החדשה?
"היא מתרבה במהירות מאוד גבוה, אין לה אויבים טבעיים כי היא מין פולש, יש לה אפילו יכולת לעוף. בנוסף כבר יש אינדיקציות שהיא עוזבת את המיש ועוברת לעצי נוי אחרים. בקרוב היא כבר לא תהיה הכנימה הצמרית של המיש אלא רק הכנימה הצמרית".

כמה נוראה ההתפשטות שלהן?
"באחד הסיורים יצא אלינו מישהו עם רכב קורבט אדום וצעק עלינו: 'איך לכלכתם לי את האוטו מה אתם עושים?', היו על האוטו כתמים שחורים… זה היה פשוט כואב בלב. הייתה גם מישהי שאמרה שזה הרס לה את כל ריהוט והיו גם הרבה אחרים שבאו וסיפרו לנו על הנזק שזה עשה לרכוש שלהם". אם זה לא היה נשמע נורא מספיק מוסיף דגן: "מעבר לנזק האסתטי נגרם גםנזק לצמח, יש נזק גבוה גם לעצים".

איפה אפשר לראות אותה?
"יש את זה בכל תל אביב. אבן גבירול, צהלה שנגועה כמעט כולה בצורה מאוד קשה, באוניברסיטה, ברוטשילד, בגני יהושע מלא. איפה שלא תלך תמצא מיש בתל אביב".

ואיפה החברה שלכם נכנסה לתמונה?
"אדמה היא מהחברות המובילות בעולם בתחום הגנת הצומח, אנחנו מספקים פתרונות לחקלאים בכל העולם להתמודדות עם עשבים, מזיקים ונגעים. אז עיריית תל אביב-יפו פנתה אלינו ואמרה – יש לנו בעיה".

אין איזה K300 לכנימות שאפשר להתארגן עליו?
"אי אפשר לקחת משהו מהמדף ולקוות שהוא יעבוד. אפשר לקחת משהו שעובד על חרקים דומים ולבדוק האם הוא יעבוד גם על הכנימה הצמרית שלנו. יש נוהל מאוד מסודר במשרד החלקאות שאומר באיזה מצבים אנחנו יכולים לעשות רישוי חירום. היה לנו חומר שנקרא 'אקטרה' עם רישוי לשימוש במרחב הציבורי".

והוא עובד? איך נראה הטיפול?
"זאת שיטה שנקראת הגמעה, שמים שקי מים גדולים עם החומר על העץ, החומר מטפטף לאט לאט לעץ שקולט אותו, עולה דרך מערכת ההובלה לעלים, נכנס למערכת העיכול של החרק ואז הוא מפסיק לאכול ומת. לא הייתי ממליץ לכלבים לשתות מזה אבל הוא בטוח לאדם ולסביבה. ה'אקטרה' הראתה תוצאות מאוד טובות אז משרד החקלאות אמר – קדימה הפועל".

לפני שפעמוני הגאולה הצמריריים נשמעים, נתקל צוות חברת "אדמה" בבעיה נוספת: בגלל מצבורי מי תהום קרובים לים, אי אפשר ללכת סתם ככה ולפזר הדברה קרוב כל כך לחופים. וזאת בעיה, כי עם כמה שאנחנו אוהבים להתלונן על הלחות פה – הכנימה מתה עליה. אז מה עושים? שני דברים מצילים אותנו – קקי של כלבים וביצות.

"יש שני תנאים שאם הם קיימים אפשר להשתמש בהדברה בתוך השמונה קילומטרים האלה (טווח הקרבה לים)", מסבירים דגן וזיידמן. "בתל אביב יש הרבה מאוד חומר אורגני, גם כי יש הרבה מאוד בעלי חיים שעושים את צרכיהם במרחב הפומבי. התנאי השני הוא איפה שיש חרסית בקרקע, מה שגם מייצר ביצות. פעם כל נווה שאנן היתה ביצות הרי".

בשיחה איתם הופתעתי לשמוע שכל התהליך, מהזיהוי ודרך הבדיקות ועד קבלת התשובות והאישור לקח ממש חודשים ספורים. טיפול כה מהיר אינו אופייני לבירוקרטיה הישראלית. "בתחום החקלאות אפשר לראות טיפול מהיר כזה", הם מסבירים, "אבל בתחום הגינון זה בהחלט היה משהו מיוחד. הרבה בזכות החבר'ה מעיריית תל אביב שדחפו למצוא פתרון מהיר. זה משהו שאנחנו לא רואים כל יום". נשמע מבטיח בסך הכל, אז מה נשאר לעשות? לקוות שהעיריות האחרות ילכו בעקבות עיריית תל אביב-יפו לפני שהכנימה תתחיל לדלג לה בין כל עצי הנוי בארץ, או חס וחלילה תגיע אפילו למונסטרות שלי.

• הבועה
• חרקים
• עצים
• עיריית תל אביב
• גינון
• גינה

• Facebook
• Twitter
• Email

זה שאנחנו אוהבים קפה טוב זה ברור וידוע, אבל ממתי כל כוס קפה מגיעה עם סוקולנט? ואיך אפשר להסביר את מגפת בתי הקפה־משתלות שכובשת את העיר? בעיני עידן כהן, שלמד חקלאות ובוטניקה בקליפורניה וכעת פתח בית־קפה משתלה בלוינסקי, אין דיסוננס בין הדברים: "הקפה שאנחנו שותים והלחם שאנחנו אופים הם תוצרים של האדמה, בדיוק כמו הצמחים. גם אם בלי משים, כולנו ניזונים כל הזמן מהטבע, ולכן השילוב של השניים תחת קורת גג אחת הוא טבעי והגיוני". בעבר היה האדם יצרני וגידל באופן עצמאי את המזון שצרך, אך האדם המודרני, בייחוד בסביבה עירונית, לא מרבה לפגוש את הטבע ונטול תודעה אקולוגית. אבל מתברר שגם חיות עירוניות כמונו זקוקות לירוק בעיניים כדי להרגיש טוב. חוקרים ברחבי העולם כבר טבעו את המושג "תסמונת המחסור בטבע" לאחר שמצאו שאנשים שמבלים יותר זמן בטבע מדווחים על רמות גבוהות יותר של אושר ואפילו מחייכים יותר.

רעיון האורבן גארדנינג, שהחל את דרכו בסן פרנסיסקו לפני כעשור, מנסה להביא את הטבע לחיינו העירוניים בשלל דרכים: מיוזמות קטנות של גינות קהילתיות וטיפוח עדר של עציצים גם בדירות הקטנטנות של מרכז העיר ועד משתלות במרכזי הערים (ואפילו על גג הדיזנגוף סנטר) ושתילה של משטחי צמחייה על גגות של בניינים גדולים כתמיכה במערכות אקולוגיות.

Makers

כשנכנסים לבית הקפה הקטן ברחוב מזא"ה קשה להאמין שבין המולת העיר הרועשת מתגשמת הפסטורליה במיטבה. המקום שופע צמחייה משגעת ועל גבי הקירות הצבעוניים תלויים עציצים מתנדנדים שמשרים שלווה על יושבי בית הקפה. מלבד הפעילות השוטפת, בכל תחילת חודש מתפרסם לוח אירועים שכולל שלל סדנאות, הדרכות ומפגשים קהילתיים.

בתפריט:קפה, קמבוצ'ה בתוצרת ביתית, מגוון כריכים בהיצע טבעוני רחב (למשל כריך ממרח כרובית וזוקיני נפלא) ומאפים טריים.
בעציצים:סוקולנטים ייחודיים, סיגליות אפריקאיות, צמחי מרפא ותבלין.
מה עוד:סדנאות קרמיקה, סדנאות סריגה ומקרמה, הדרכות מיינדפולנס, הופעות מוזיקה וסטנדאפ.

מזא"ה 4 תל אביב, ראשון־חמישי 8:00-19:00, שישי 8:00-16:00

שיזן

משמעות המילה שיזן ביפנית היא טבע, והמקום כשמו כן הוא, פינה קסומה ושקטה של טבע באמצע העיר. נוסף לעציצים רבים ופרחים צבעוניים שניבטים מכל עבר, התפריט טבעוני לגמרי ומבוסס על חלב שיבולת שועל וסויה, גבינות קשיו וטופו. רוב הצמחים מיובאים מארצות הברית, הולנד, איטליה ושוויץ ונבחרים בקפידה על ידי עדי גורדוס, הבעלים, שפתחה את המקום מתוך רצון לתת לקהל התל אביבי לחוות את הטבע גם בין כותלי העיר.

בתפריט:קישים של מנגולד, בצל, זוקיני, בטטה ועוד, קערת בריאות אסיתית ומגוון כריכים משתנה.
בעציצים:קקטוסים, צמחי תבלין, פרחים מיוחדים מיובאים מחו"ל.
מה עוד:הסחורה תמיד טרייה וחדשה ולכן כשנשארים פרחים שכבר אינם מיועדים למכירה הם מחכים בחוץ לטובת אימוץ אצל העוברים והשבים.

פלורנטין 34 תל אביב, ראשון־חמישי 7:30-19:30, שישי 7:30-16:00, 077-5089008

Aguatierra

במקום החדש והפורח של עידן כהן שהתעמק באורבן גארדנינג בקליפורניה תמצאו מגוון צמחייה יפהפייה וייחודית, כזו שלא מוצאים במשתלות הסטנדרטיות: מגוון סוקולנטים וקקטוסים המיובאים מארצות הברית וממקסיקו, צמחי תבלין ודשנים אורגניים. הישיבה במקום היא בספסלים נמוכים שמאפשרים ישיבה משותפת ויוצרים חלל מהנה ללגימת קפה לצד קקטוסים צבעוניים ושרכים נדירים.

בתפריט:סלט עונתי, כריכים משתנים, נבטים מיוחדים, מגוון עוגיות ומאפים בעבודת יד וקובה ביתי בימי שישי. בזירת האלכוהול קוקטיילים במחירים שווים (מרגריטת הדרים או ערק ירושלמי עם לדר תות ב־28 ש"ח) ובירות מהחבית.
בעציצים:צמחי טחב אמנותי מיובאים מיפן והולנד, מגוון גידולי טטריום שמטרתם להרגיע את כל העצלים משום שהם אינם זקוקים להשקיה אנושית. הם נשתלים בתוך עציץ זכוכית ובאמצעות טכנולוגיה מיוחדת המאפשרת עיבוי ואידוי הם ניזונים לבדם ממים (בדיוק כמו גשם!).
מה עוד:סדנאות גינון ודישון, עציצי קרמיקה למתנות, ובהמשך גם הופעות מוזיקה ודיקור סיני קהילתי במחיר מסובסד.

נחלת בנימין 74 תל אביב, ראשון־חמישי 8:20-23:30, שישי 8:30-17:00,050-4959630

ביצ'יקלטה

הבר הוותיק בנחלת בנימין התחדש לאחרונה עם המשתלה האורבנית GRDN. המשתלה התמקמה בחצר האחורית של המקום ומציעה מגוון גדול של צמחייה שמיועדת גם למי שגר בדירת שותפים מעופשת ולא רגיל להתמודדות עם גינון ותחזוקה מסיבית, וגם למי שרוצה להתחדש בעציצים יפהפיים במחירים נוחים בהחלט.

בתפריט:בירה מהחבית, פוקצ'ות חרוכות מהתנור, לחמעג'ון ועוד. בזירת הקינוחים לא לפספס את גלידת הסאנדיי עם הפופקורן.
בעציצים:סוקולנטים וצמחי תבלין החל מ־10 ש"ח, עציצים נוספים החל מ־35 ש"ח ומגוון אדניות מקרמיקה.
מה עוד:הדרכות גינון לגננים חדשים וחסרי ניסיון, ושעות פתיחה גם בשבת, אז אם נתקעתם בלי עציץ מתנה לחמות זה המקום להגיע אליו.

נחלת בנימין 29 תל אביב, ימי חול חוץ משני 11:00-20:00, שישי־שבת 12:00-2:00, 03-6433097

Jonesy Gardener

בחלל שבו שכן בעבר סניף לאביט בנחלת בנימין פועל כעת בית הקפה ג'ונסי גארדנר, גינה אורבנית רחבת ידיים שמעניקה הפוגה ירוקה מהפיח של אלנבי. הצמחייה המלבלבת מקבלת את פני הבאים כבר בכניסה אבל האוצר האמיתי חבוי בחצר האחורית, שמציגה לראווה שלל צמחים ומאפשרת להשתרע על אחד הספסלים או הספות עם קוקטייל ולנשום קצת ירוק אל הנשמה.

בתפריט:ארוחות בוקר, שקשוקה, פנקייקים, מגוון סלטים טריים, מגשי גבינות וכריכים מלחמי מחמצת.
בעציצים:קקטוסים ועציצים למכירה.
מה עוד:המקום פועל גם בשעות הערב ומארח אירועים שונים שמתעדכנים בעמוד הפייסבוק.

נחלת בנימין 3 תל אביב, ראשון־חמישי 7:00-22:00, שישי 7:00-18:00, שבת 8:00-18:00, 03-5164412

קפה חמנייה

בבית הקפה במתחם באזל מראים לנו מהו אורבן גארדנינג כהלכתו, והטבע מופיע לא רק בעציץ אלא גם בצלחת. רוב המזון אורגני והמקום שופע בעציצי סוקולנט ופרחי תבלין שתורמים לתחושת הוול ביינג של יושבי המקום. את העציצים והסוקולנטים ניתן לרכוש ויש אף דיל על קפה וסוקולנט (21 ש״ח)
בתפריט:קערות סופרפוד במגוון טעמים טרופיים, תבשילים טבעוניים, סלט וואקמה, שקשוקה מביצים אורגניות ומבחר משקאות בריאותיים (קמבוצ׳ה, גולדן לאטה עם כורכום).
בעציצים:סוקולנטים וקקטוסים, ובימי מכירה מיוחדים גם פרחים באדניות.
ועוד:במקום עורכים סדנאות חגיגיות לשזירת פרחים לזרים ולקשתות, וכן מבחר עציצים וכלים לבית שהגיעו מבאלי שבאינדונזיה.

• אוכל
• בתי קפה בתל אביב
• משתלה
• גינון
• אקולוגיה וסביבה
• צמחים
• מסעדות בתל אביב

• Facebook
• Twitter
• Email

בתחילת השבוע הבחינה אבישג בלב, תושבת העיר, כי מדביר מטעם העירייה מרסס בקרבת ביתה במרכז העיר – יהודה הלוי פינת בלפור. כששאלה אותו מהו החומר שבו הוא משתמש לקטילת העשבים היא נענתה כי מדובר בראונדאפ. המרכיב העיקרי בראונדאפ, כמו בשאר קוטלי העשבים בשוק, הוא גלייפוסט, שהסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן קבעה כבר ב-2015 כי הוא "מסרטן סביר" בבני אדם. "הוא פשוט הלך וריסס בכל מקום שבו עוברים תושבים, עם ילדים, כלבים וחתולים", מספרת בלב, שתיעדה את המדביר בסרטון שהועלה לפייסבוק. "והוא עצמו עם מסכה על פניו, מהסוג היותר מסיבי". סרטון דומה נוסף מראה מדביר, הפעם ללא מסיכה, מרסס את החומר בגינת כלבים בעיר.

בתשובה לשאילתה בנושא ענתה תחילה העירייה כי "בניגוד לנטען העירייה לא משתמשת בראונדאפ אלא בטייפון אוקסיגל, חומר המאושר על ידי משרד החקלאות. העירייה שמה לנגד עיניה את בריאות התושבים, בעלי החיים והצמחייה ופועלת בהתאם. העובד ציין בפני כותבת הפוסט שם לא נכון, לצערנו. הנוהל יחודד על מנת שהמידע יועבר באופן מדויק להבא". גם טייפון, המיועד לשימוש בשטחים לא חקלאיים, מכיל גלייפוסט.

>> גבי לסקי ממרצ לא מוכנה להיות ילדה טובה

גלייפוסט מקושר לתחלואת סרטן מסוג לימפומה שאינו הודג'קינס. ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בתחלואה במחלה ובמקום השני בתמותה ממנה. השימוש בגלייפוסט וחומרי קטילת עשבים המכילים את החומר בשטחים חקלאיים נמצא במרכזה של מחלוקת בינלאומית. מחקרים נוספים העריכו כי החשיפה לחומר תורמת להתפתחות תופעה של נוגדי אנטיביוטיקה. באוגוסט השנה פסק חבר מושבעים בסן פרנסיסקו לטובת גנן שטען שחלה בסרטן בעקבות חשיפה לראונדאפ וריינג'ר פרו, קוטלי עשבים מבוססי גלייפוסט שמייצרת ענקית הכימיקלים החקלאים מונסנטו. החברה תאלץ לשלם פיצויים בסך 289 מיליון דולרים ומעל 5,000 תביעות מתנהלות נגדה בנושא זה. מנגד, החברה הודיעה כי היא תגיש ערעור.

בצרפת החליטו לאחרונה לקצץ את השימוש בחומר ב-80% עד שנת 2021. העיתונאית מארי מוניק רובין, שחקרה לאורך שנים את השפעת הגלייפוסט בעולם, טענה בראיון לערוץ טלווזיה צרפתי כי מדובר ב"מוצר הרעיל ביותר שהומצא על ידי האדם". גם שרת החקלאות הגרמנית הודיעה כי תדאג להפחית את השימוש בחומר, לאחר שבעבר גרמניה סירבה לקבל את ממצאי הדו"ח של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, מה שהוביל ליישום מדיניות שימוש גורפת מצד האיחוד האירופי.

"בישראל רישוי תכשירי הדברה מוסדר ומפוקח על ידי ועדה בין-משרדית בראשות משרד הבריאות, ובה נכללים גם נציגים של משרדי החקלאות, הכלכלה והגנת הסביבה", מסבירה עו"ד טל גרנות, ראש תחום כימיקלים ובריאות ב"אדם טבע ודין". "בכל הנוגע לחומרים חקלאיים מי שמחליט הוא משרד החקלאות. הסיפור הוא של החומרים החקלאיים שנופלים בין הכיסאות – כאוס רגולטורי מוביל לזה שבכל תכשירי הגינון העירוני אין מספיק רגולציה ולא ברור מי אחראי על הדבר הזה". גרנות מתייחסת לכך שחומר שנמצא במרכזו של שיח באשר לסכנות הגלומות בו כמו הגלייפוסט משוחרר במרחב ציבורי ולא חקלאי. כלומר, לא ברור האם זו התפקידה של הרשות המקומית, המשרד להגנת הסביבה או אולי משרד החקלאות לוודא שהחומר מפוזר בהתאם להוראות ושאכן העובדה שמשתמשים בו בשטח עירוני מתאימה. "לא ברור איזה משרד אחראי, המשרד להגנת הסביבה אחראי על החומרים לשימוש עירוני אבל בגלל שזה חומר חקלאי זה משרד החקלאות".

בדו"ח הלחץ שהוציאה עמותת "אדם טבע ודין" ישנה קריאה למועמדים בבחירות להביא לסדר היום הציבורי נושאים סביבתיים-חברתיים. בין היתר מוצגות בו הסיבות לרמות ההדברה החריגות ואת ההפקרות של הרשויות בהגנה על ילדי ישראל מפני רמות רעלים גבוהות. כמו כן, הדו"ח מציג את האשמים העיקריים באוזלת היד של הרשויות השונות בנושא ואת הדרישות משרי החקלאות, הבריאות והסביבה הבאים.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, מרחיב על נושא השימוש העירוני בחומרי הדברה. "כיום השימוש העירוני בחומרי הדברה אינו מוסדר ומהווה סכנה לבריאות הציבור, ובמיוחד לבריאותם של ילדים ותינוקות. כך למשל, ישנם חומרים אשר מחייבים מרחקי מגן מסוימים ואיסור כניסה כ-12 שעות לאחר הריסוס. עיקר הבעיה היא בכך שלרשויות העירוניות אין הנחיות ברורות בנוגע לתנאי השימוש בחומרי הדברה בתחום העירוני, כך שיספקו הגנה ראויה לבריאות הציבור אנחנו באדם טבע ודין הוצאנו את דו"ח הלחץ ובו דרישות ברורות מהמועמדים בבחירות הקרובות לפעול להסדרת ההדברה במרחב העירוני".

ממשרד החקלאות נמסר: "ככלל, ישראל נחשבת כמדינה המחמירה בערכי הסף המותרים בה לשימוש בחומרי הדברה. ברוב המקרים, ערכים אלו מחמירים יותר מאשר במדינות אירופה. כלומר, שומרים יותר על בריאות הציבור, ובחלקם רק זהים למקובל באירופה. במקרה המדובר, על פי הערכת כל הגופים הבינלאומיים, החומר גליפוסט אינו מסרטן. לפיכך, הגופים הרגולטורים הן באירופה והן בארצות הברית החליטו לאשר את המשך השימוש בחומר לפי התווית. בהתאם לכך, גם במשרד החקלאות התירו את המשך השימוש בחומר זה, בהתאם לתווית האריזה וללא כל חשש". בהתייחס למדיניות משרד החקלאות מציינת עו"ד גרנות כי "שווה לבחון כמה שאריות של חומרי הדברה חשופים אליהם כאן וכמה סכנות הציבור בישראל חשוף אליהם בעקבות ההדברה ולא באירופה", לגבי אימוץ מדיניות הגופים הרגולטורים באירופה. עוד מציינת עו"ד גרנות, "אין למשרד החקלאות מדיניות סדורה לגבי הפחתת השימוש בחומרי הדברה, כולל הצעות אופרטיביות והסדרת הגינון העירוני".

ממשרד הבריאות נמסר בנושא כי "עמדתנו היא שיש לצמצם את חשיפת הציבור לגליפוסט כמו גם לחומרי הדברה נוספים בייחוד בקרבת מבני מגורים ומבני ציבור כגון בתי ספר. כל חומר הדברה המאושר בישראל חובה ליישמו בהתאם להוראות התווית וזאת בהתאם לתקנות התווית, על מנת להגן הן על המיישם והן על הציבור ובכל מקרה אין להשתמש בחומרי הדברה ברחוב הומה אדם. עם פרסום ההחלטה של IARC לסווג את חומר ההדברה גלייפוסט כמסרטן לאדם התקיים דיון בנושא במסגרת הוועדה הבינמשרדית לאישור תכשירי הדברה בחקלאות ואף יצאה המלצה של משרד הבריאות לצמצם את השימוש בחומר זה בקרבת מבני ציבור. רשויות שונות בעולם כדוגמת EFSA (רשות בטיחות המזון האירופאית), BfR (הרשות הפדרלית הגרמנית להערכת בטיחות מזון) וה- EPA (המשרד להגנת הסביבה האמריקאי) ביצעו הערכות סיכונים מקיפות של גלייפוסט וכולם הגיעו לאותה מסקנה, כי אין מקום לסווגו כקרצינוגני לאדם, בניגוד להמלצת IARC. בעקבות הערכות בטיחות אלה, החומר גלייפוסט אושר מחדש באירופה וממשיך להיות מאושר בארה"ב. אנו ממשיכים לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בנושא".

גם ד"ר אלי שטרן, מומחה להערכת סיכונים ויו"ר ועדת המומחים המייעצת לנושא חומרים מסרטנים לאגודה למלחמה בסרטן שבין היתר ייעץ בנושא מיכל האמוניה בחיפה מציין כי הוא "שואף לכך שהחומר הזה יפוזר באופן שבני אדם ובפרט ילדים לא יכולים להיות חשופים ישירות תוך כדי הריסוס ובעיקר שאם חיייבים להשתמש בחומר הזה, שירוסס בידי אנשים מוסמכים שניתן לסמוך עליהם".

"את הרעילות לא רואים בטווח הקצר, רואים אותה בטווח הארוך", אומר ד"ר דניאל מישורי, חוקר פילוסופיה, חשיבה סביתית, ביואתתיקה ואתיקה עסקית. "עד אז אף אחד לא יישא באחריות. אם משתמשים בדברים שמסוכנים ליצורים חיים כמו צמחים, זה אומר שהם מסוכנים גם לנו. גם אנחנו יצורים חיים. אין סיכוי שנהיה בריאים כשהמערכת חולה. אנחנו תת מערכת בתוך המערכת".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה:"על תווית חומר ההדברה כתוב בצורה מפורשת: 'לשימוש חקלאי בלבד'.מדובר בחומר הדברה חקלאי ולכן מי שאחראי על מהלך הטיפול והפיקוח עליו הוא משרד החקלאות. המשרד להגנת הסביבה אחראי על הדברה תברואית בלבד – כל הדברה הקשורה לבתיהם של בני אדם.העיסוק בהדברה חקלאית נמצא בסמכות הבלעדית של משרד החקלאות".

מחברת תפזול תעשיות כימיות נמסר: "ההנחיות לכניסה לשטח שטופל בתכשיר 'טייפון' מצוינות על גבי האריזה ומציינות שיש להימנע מכניסה לשטח שרוסס במשך 12 שעות לאחר הריסוס. אנו תקווה שהמשתמש בתכשיר פועל על פי ההנחיות".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה:"העירייה מבצעת ריסוס במדרכות בשני התכשירים היחידים המורשים לשימוש בתוך ישובים שאושרו על ידי משרד הבריאות, השירות להגנת הצומח של משרד החקלאות ומשרד לאיכות הסביבה, במסגרת ועדה בין משרדית. אין חשש לנזק לבעלי חיים שכן התרסיס מכיל 98% מים ורק שליש מתוך 2% של הרכיב הכימי הוא חומר פעיל. במילים אחרות מדובר בחומרים בעלי רעילות מאוד נמוכה שמופיעים בריכוז נמוך ביותר. ההוראות הנוגעות לשהות במקום אינן רלוונטיות במקרה של ריסוס במדרכות, שכן מדובר במקום פתוח".

מראובן לדיאנסקי, חבר מועצת מרשימת חילונים ירוקים נמסר לאחר שנשאל האם הובטח על ידו ואגף שפ"ע בעירייה בעקבות פניות תושבים שהשימוש בחומר יופסק:"לא הובטח שנפסיק את השימוש בחומר, נאמר ששפ"ע בוחן את הנושא על מנת לראות אם יש חלופה לחומר".

• תל אביב
• תל אביב: חדשות עירוניות
• עיריית תל אביב
• אקולוגיה
• גינון
• איכות הסביבה
• עירוני

• Facebook
• Twitter
• Email

1. Adika

2. Trigg

3. M.F.E.O

4. Zer4U HOME

5. מירב ברזילי

• ZER4U
• דקורציה
• עציץ תלוי
• גינון
• סוקולנטים
• עציצים
• סוהו
• עדיקה
• עיצוב הבית
• Adika
• עיצוב
• עיצוב ואדריכלות
• מירב ברזילי
• החיים היפים