"המוצר הרעיל ביותר שהומצא על ידי האדם": מה מרססים ברחבי תל אביב והאם זה יכול להרוג אותנו?

בתחילת השבוע הבחינה אבישג בלב, תושבת העיר, כי מדביר מטעם העירייה מרסס בקרבת ביתה במרכז העיר – יהודה הלוי פינת בלפור. כששאלה אותו מהו החומר שבו הוא משתמש לקטילת העשבים היא נענתה כי מדובר בראונדאפ. המרכיב העיקרי בראונדאפ, כמו בשאר קוטלי העשבים בשוק, הוא גלייפוסט, שהסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן קבעה כבר ב-2015 כי הוא "מסרטן סביר" בבני אדם. "הוא פשוט הלך וריסס בכל מקום שבו עוברים תושבים, עם ילדים, כלבים וחתולים", מספרת בלב, שתיעדה את המדביר בסרטון שהועלה לפייסבוק. "והוא עצמו עם מסכה על פניו, מהסוג היותר מסיבי". סרטון דומה נוסף מראה מדביר, הפעם ללא מסיכה, מרסס את החומר בגינת כלבים בעיר.

בתשובה לשאילתה בנושא ענתה תחילה העירייה כי "בניגוד לנטען העירייה לא משתמשת בראונדאפ אלא בטייפון אוקסיגל, חומר המאושר על ידי משרד החקלאות. העירייה שמה לנגד עיניה את בריאות התושבים, בעלי החיים והצמחייה ופועלת בהתאם. העובד ציין בפני כותבת הפוסט שם לא נכון, לצערנו. הנוהל יחודד על מנת שהמידע יועבר באופן מדויק להבא". גם טייפון, המיועד לשימוש בשטחים לא חקלאיים, מכיל גלייפוסט.

>> גבי לסקי ממרצ לא מוכנה להיות ילדה טובה 

גלייפוסט מקושר לתחלואת סרטן מסוג לימפומה שאינו הודג'קינס. ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם בתחלואה במחלה ובמקום השני בתמותה ממנה. השימוש בגלייפוסט וחומרי קטילת עשבים המכילים את החומר בשטחים חקלאיים נמצא במרכזה של מחלוקת בינלאומית. מחקרים נוספים העריכו כי החשיפה לחומר תורמת להתפתחות תופעה של נוגדי אנטיביוטיקה. באוגוסט השנה פסק חבר מושבעים בסן פרנסיסקו לטובת גנן שטען שחלה בסרטן בעקבות חשיפה לראונדאפ וריינג'ר פרו, קוטלי עשבים מבוססי גלייפוסט שמייצרת ענקית הכימיקלים החקלאים מונסנטו. החברה תאלץ לשלם פיצויים בסך 289 מיליון דולרים ומעל 5,000 תביעות מתנהלות נגדה בנושא זה. מנגד, החברה הודיעה כי היא תגיש ערעור.

בצרפת החליטו לאחרונה לקצץ את השימוש בחומר ב-80% עד שנת 2021. העיתונאית מארי מוניק רובין, שחקרה לאורך שנים את השפעת הגלייפוסט בעולם, טענה בראיון לערוץ טלווזיה צרפתי כי מדובר ב"מוצר הרעיל ביותר שהומצא על ידי האדם". גם שרת החקלאות הגרמנית הודיעה כי תדאג להפחית את השימוש בחומר, לאחר שבעבר גרמניה סירבה לקבל את ממצאי הדו"ח של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, מה שהוביל ליישום מדיניות שימוש גורפת מצד האיחוד האירופי.

"בישראל רישוי תכשירי הדברה מוסדר ומפוקח על ידי ועדה בין-משרדית בראשות משרד הבריאות, ובה נכללים גם נציגים של משרדי החקלאות, הכלכלה והגנת הסביבה", מסבירה עו"ד טל גרנות, ראש תחום כימיקלים ובריאות ב"אדם טבע ודין". "בכל הנוגע לחומרים חקלאיים מי שמחליט הוא משרד החקלאות. הסיפור הוא של החומרים החקלאיים שנופלים בין הכיסאות – כאוס רגולטורי מוביל לזה שבכל תכשירי הגינון העירוני אין מספיק רגולציה ולא ברור מי אחראי על הדבר הזה". גרנות מתייחסת לכך שחומר שנמצא במרכזו של שיח באשר לסכנות הגלומות בו כמו הגלייפוסט משוחרר במרחב ציבורי ולא חקלאי. כלומר, לא ברור האם זו התפקידה של הרשות המקומית, המשרד להגנת הסביבה או אולי משרד החקלאות לוודא שהחומר מפוזר בהתאם להוראות ושאכן העובדה שמשתמשים בו בשטח עירוני מתאימה. "לא ברור איזה משרד אחראי, המשרד להגנת הסביבה אחראי על החומרים לשימוש עירוני אבל בגלל שזה חומר חקלאי זה משרד החקלאות".

בדו"ח הלחץ שהוציאה עמותת "אדם טבע ודין" ישנה קריאה למועמדים בבחירות להביא לסדר היום הציבורי נושאים סביבתיים-חברתיים. בין היתר מוצגות בו הסיבות לרמות ההדברה החריגות ואת ההפקרות של הרשויות בהגנה על ילדי ישראל מפני רמות רעלים גבוהות. כמו כן, הדו"ח מציג את האשמים העיקריים באוזלת היד של הרשויות השונות בנושא ואת הדרישות משרי החקלאות, הבריאות והסביבה הבאים.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, מרחיב על נושא השימוש העירוני בחומרי הדברה. "כיום השימוש העירוני בחומרי הדברה אינו מוסדר ומהווה סכנה לבריאות הציבור, ובמיוחד לבריאותם של ילדים ותינוקות. כך למשל, ישנם חומרים אשר מחייבים מרחקי מגן מסוימים ואיסור כניסה כ-12 שעות לאחר הריסוס. עיקר הבעיה היא בכך שלרשויות העירוניות אין הנחיות ברורות בנוגע לתנאי השימוש בחומרי הדברה בתחום העירוני, כך שיספקו הגנה ראויה לבריאות הציבור אנחנו באדם טבע ודין הוצאנו את דו"ח הלחץ ובו דרישות ברורות מהמועמדים בבחירות הקרובות לפעול להסדרת ההדברה במרחב העירוני".

ממשרד החקלאות נמסר: "ככלל, ישראל נחשבת כמדינה המחמירה בערכי הסף המותרים בה לשימוש בחומרי הדברה. ברוב המקרים, ערכים אלו מחמירים יותר מאשר במדינות אירופה. כלומר, שומרים יותר על בריאות הציבור, ובחלקם רק זהים למקובל באירופה. במקרה המדובר, על פי הערכת כל הגופים הבינלאומיים, החומר גליפוסט אינו מסרטן. לפיכך, הגופים הרגולטורים הן באירופה והן בארצות הברית החליטו לאשר את המשך השימוש בחומר לפי התווית. בהתאם לכך, גם במשרד החקלאות התירו את המשך השימוש בחומר זה, בהתאם לתווית האריזה וללא כל חשש". בהתייחס למדיניות משרד החקלאות מציינת עו"ד גרנות כי "שווה לבחון כמה שאריות של חומרי הדברה חשופים אליהם כאן וכמה סכנות הציבור בישראל חשוף אליהם בעקבות ההדברה ולא באירופה", לגבי אימוץ מדיניות הגופים הרגולטורים באירופה. עוד מציינת עו"ד גרנות, "אין למשרד החקלאות מדיניות סדורה לגבי הפחתת השימוש בחומרי הדברה, כולל הצעות אופרטיביות והסדרת הגינון העירוני".

ממשרד הבריאות נמסר בנושא כי "עמדתנו היא שיש לצמצם את חשיפת הציבור לגליפוסט כמו גם לחומרי הדברה נוספים בייחוד בקרבת מבני מגורים ומבני ציבור כגון בתי ספר. כל חומר הדברה המאושר בישראל חובה ליישמו בהתאם להוראות התווית וזאת בהתאם לתקנות התווית, על מנת להגן הן על המיישם והן על הציבור ובכל מקרה אין להשתמש בחומרי הדברה ברחוב הומה אדם. עם פרסום ההחלטה של IARC לסווג את חומר ההדברה גלייפוסט כמסרטן לאדם התקיים דיון בנושא במסגרת הוועדה הבינמשרדית לאישור תכשירי הדברה בחקלאות ואף יצאה המלצה של משרד הבריאות לצמצם את השימוש בחומר זה בקרבת מבני ציבור. רשויות שונות בעולם כדוגמת EFSA (רשות בטיחות המזון האירופאית), BfR (הרשות הפדרלית הגרמנית להערכת בטיחות מזון) וה- EPA (המשרד להגנת הסביבה האמריקאי) ביצעו הערכות סיכונים מקיפות של גלייפוסט וכולם הגיעו לאותה מסקנה, כי אין מקום לסווגו כקרצינוגני לאדם, בניגוד להמלצת IARC. בעקבות הערכות בטיחות אלה, החומר גלייפוסט אושר מחדש באירופה וממשיך להיות מאושר בארה"ב. אנו ממשיכים לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בנושא".

גם ד"ר אלי שטרן, מומחה להערכת סיכונים ויו"ר ועדת המומחים המייעצת לנושא חומרים מסרטנים לאגודה למלחמה בסרטן שבין היתר ייעץ בנושא מיכל האמוניה בחיפה מציין כי הוא "שואף לכך שהחומר הזה יפוזר באופן שבני אדם ובפרט ילדים לא יכולים להיות חשופים ישירות תוך כדי הריסוס ובעיקר שאם חיייבים להשתמש בחומר הזה, שירוסס בידי אנשים מוסמכים שניתן לסמוך עליהם".

"את הרעילות לא רואים בטווח הקצר, רואים אותה בטווח הארוך", אומר ד"ר דניאל מישורי, חוקר פילוסופיה, חשיבה סביתית, ביואתתיקה ואתיקה עסקית. "עד אז אף אחד לא יישא באחריות. אם משתמשים בדברים שמסוכנים ליצורים חיים כמו צמחים, זה אומר שהם מסוכנים גם לנו. גם אנחנו יצורים חיים. אין סיכוי שנהיה בריאים כשהמערכת חולה. אנחנו תת מערכת בתוך המערכת".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "על תווית חומר ההדברה כתוב בצורה מפורשת: 'לשימוש חקלאי בלבד'. מדובר בחומר הדברה חקלאי ולכן מי שאחראי על מהלך הטיפול והפיקוח עליו הוא משרד החקלאות. המשרד להגנת הסביבה אחראי על הדברה תברואית בלבד – כל הדברה הקשורה לבתיהם של בני אדם. העיסוק בהדברה חקלאית נמצא בסמכות הבלעדית של משרד החקלאות". 

מחברת תפזול תעשיות כימיות נמסר: "ההנחיות לכניסה לשטח שטופל בתכשיר 'טייפון' מצוינות על גבי האריזה ומציינות שיש להימנע מכניסה לשטח שרוסס במשך 12 שעות לאחר הריסוס. אנו תקווה שהמשתמש בתכשיר פועל על פי ההנחיות".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "העירייה מבצעת ריסוס במדרכות בשני התכשירים היחידים המורשים לשימוש בתוך ישובים שאושרו על ידי משרד הבריאות, השירות להגנת הצומח של משרד החקלאות ומשרד לאיכות הסביבה, במסגרת ועדה בין משרדית. אין חשש לנזק לבעלי חיים שכן התרסיס מכיל 98% מים ורק שליש מתוך 2% של הרכיב הכימי הוא חומר פעיל. במילים אחרות מדובר בחומרים בעלי רעילות מאוד נמוכה שמופיעים בריכוז נמוך ביותר. ההוראות הנוגעות לשהות במקום אינן רלוונטיות במקרה של ריסוס במדרכות, שכן מדובר במקום פתוח".

מראובן לדיאנסקי, חבר מועצת מרשימת חילונים ירוקים נמסר לאחר שנשאל האם הובטח על ידו ואגף שפ"ע בעירייה בעקבות פניות תושבים שהשימוש בחומר יופסק: "לא הובטח שנפסיק את השימוש בחומר, נאמר ששפ"ע בוחן את הנושא על מנת לראות אם יש חלופה לחומר".