איך הצליחה גלידריה משפחתית להפוך למותג בינלאומי מבלי לאבד את הזהות המקומית שלה? זה הסיפור של הגלידריה שהגדירה מחדש מהי “גלידה טובה” בתל אביב
במהלך שני העשורים האחרונים ביססה ANITA מעמד יוצא דופן בשוק הגלידריות הישראלי והבינלאומי. המותג, שהחל את דרכו כגלידריית בוטיק בשכונת נווה צדק, הפך לרשת בעלת עשרות סניפים בעולם – מניו יורק ועד לונדון וסידני – כסיפור הצלחה “טבעי”: כזה שנבנה לאט, מתוך קהל מקומי, ורק לאחר ביסוס מקצועי התרחב למודל גלובלי.
מי עומד מאחורי ANITA וכיצד נולדה שיטת העבודה שלה?
שורשיה של ANITA נטועים בעשייה משפחתית. לפני שהפכה למותג בינלאומי, לפני שהשם שלה כיכב על חלונות ראווה בניו יורק או בלונדון, אניטה התחילה כסיפור צנוע: ריבות שמבעבעות בסיר ביתי, גרנולה שמתייבשת בתנור, וטעמים שבאים מתוך אינטואיציה ולא מתוך ספר מתכונים.
אניטה אביטל, שעל שמה קרויה הרשת, הכינה במשך שנים ריבות, גרנולות וגלידות ביתיות במטבח המשפחתי בנתניה. דווקא מתוך הפשטות הזו נולד משהו מדויק, טעמים שנשענו על חומרים טובים, על שיטת עבודה נקייה ועל הבנה עמוקה של מה הופך גלידה לטעימה באמת.שני בניה, ניר ועדי אביטל, שגדלו לתוך הטעמים האלה, זיהו שם בסיס קולינרי שניתן לפתח ממנו גלידריה מקצועית והחליטו לבדוק אם אפשר להרחיב אותם מעבר לשולחן המשפחה.
הבחירה בנווה צדק הייתה כמעט טבעית. תחילת שנות ה־2000 הייתה תקופה שבה השכונה החלה לעבור תהליך מואץ של התחדשות: מצד אחד רחובות שמורים עם אווירה כפרית, ומצד שני זרימה של מבקרים, תיירות ועניין קולינרי חדש.ב־2002 פתחו השניים את הסניף הראשון ברחוב שבזי. חנות קטנה, מאופקת, ללא רעש מיותר. במקום “קונספט”, הייתה גישה. במקום גימיק, הייתה מלאכת יד. שימוש בחומרי גלם איכותיים, ייצור עצמי של חלק ניכר מהמרכיבים, ועבודה מדויקת תוך הקפדה על מרקם ועל טמפרטורות – עקרונות שהפכו בהמשך לסטנדרט עבודה ברשת.
הגלידה עצמה הייתה פשוט טובה: בסיסים שמיוצרים במקום, ריבות שנבשלות ידנית, פירות עונתיים בלבד, ושימוש בחומרי גלם איכותיים דוגמת פיסטוק סיציליאני, שוקולד בלגי ווניל מדגסקר. לא ניסיון להמציא מחדש את הז’אנר, אלא לחדד אותו. במרכז עמד רעיון אחד: שכל כפית תהיה מדויקת.
מה מייחד את הגישה הקולינרית של הרשת?
ANITA הוקמה על בסיס כמה עקרונות מקצועיים ברורים:
- שימוש בחומרי גלם איכותיים בלבד, לרבות פיסטוק מסיציליה, וניל ממדגסקר ושוקולד בלגי.
- ייצור עצמי של רטבים, גרנולות ותערובות במקום – במקום הסתמכות על תערובות תעשייתיות.
- התאמה עונתית של טעמים ושיפור קבוע של מתכונים קיימים.
- גישה הדוגלת ב"איזון טעמים": בידול בין מתוק, חמצמץ ועשיר.המרקם האחיד, העושר הטבעי של הטעמים והיכולת לשמור על איזון טעמים גם בתערובות מורכבות.
כיצד השפיעה תל אביב על צמיחת הרשת?
תל אביב שימשה עבור ANITA נקודת בדיקה טבעית. התל־אביבים, ובעיקר השכנים בשבזי, קלטו את זה מהר מאוד. בתוך פרק זמן קצר ANITA הפכה לנקודת עצירה קבועה בשכונה. התור שהתפתל שם מדי ערב הפך לחלק מהנוף: זוגות אחרי ארוחה במסעדה, משפחות שמחפשות משהו טעים לסיים איתו את היום, תיירים שמגיעים עם המלצה ביד. המיקום: שכונה שמרגישה בית אבל פתוחה למבקרים, יצר חיבור טבעי בין המותג לקהילה.
אחרי ההצלחה הראשונית בנווה צדק נפתחו סניפים גם בפלורנטין ובשרונה. כל סניף משך אליו קהלים שונים – בליינים, תיירים, משפחות – והרשת למדה את השונות הזו והשתמשה בה כדי לדייק את המודל התפעולי שלה.היכולת לשמור על איכות אחידה בין סניפים שונים בעיר, לצד גידול בביקוש המקומי, סימנה את ANITA כמותג שמסוגל להתמודד עם עומסים, קהלים מגוונים ואתגרים לוגיסטיים – ומכאן נפתחה הדרך להתרחבות לחו"ל.
איך הופכת גלידריה מקומית למותג בינלאומי?
היציאה לשוק העולמי התרחשה בהדרגה. הסניפים הראשונים מחוץ לישראל נפתחו בסידני ולאחר מכן בניו יורק (באפר איסט סייד ובסוהו) והתקבלו היטב בקרב קהל מקומי ותיירותי כאחד. הצלחתם הדגישה את היתרון הבולט של המותג: מוצר ברמה של גלידריית בוטיק, אך כזה שמסוגל לשמור על עקביות.
משם המשיכה הרשת ללונדון, ברצלונה, מדריד וערים מרכזיות נוספות ברחבי העולם. במקומות אלו, הייחוד של ANITA בולט מול גלידריות מסחריות בשל גישה המשלבת בו-זמנית איכות חומרי גלם, מגוון עשיר של טעמים וסטנדרט מקצועי גבוה ועקבי.ייחודיות הרשת אינה נעוצה רק בטעמים עצמם, אלא במבנה העקרוני שלהם: שילוב בין חומרי גלם איכותיים, מרקם מדויק ויכולת לשלב תוספות ביתיות מבלי להפוך את המנה לכבדה או מתוקה מדי.
אחד האתגרים המרכזיים של רשתות גלידה בכלל הוא שמירה על רמה ואיכות אחידה, וכאן טמון אחד ההישגים המשמעותיים של ANITA
- תבניות טעמים קבועות (עם התאמות קלות בהתאם לטעם המקומי).
- פיקוח קולינרי שמקורו בבסיס הישראלי.
- ייצור של חלק מהתערובות במתקני האם בארץ ושילוחן לסניפים בחו"ל.
- הדרכות מקצועיות עקביות לצוותים מקומיים.
בפועל, החוויה עבור צרכנים בחו"ל דומה מאוד לזו שמציעים הסניפים בישראל – הן ברמת הטעם והן ברמת תצוגת המוצרים.
מה מסביר את האיזון בין מקומי לגלובלי?
בבסיס ההתפתחות של ANITA עומד מודל צמיחה לא טיפוסי עבור רשתות מזון: היא לא תוכננה מלכתחילה כרשת גדולה, אלא כגלידריית בוטיק מקומית. רק לאחר שנים של התייעלות מקצועית ויצירתיות מוצרית בחרה הרשת להתפשט החוצה.
זה לא סיפור על טרנד, אלא על עקביות.על מוצר שהתחיל במטבח ביתי, עבר אל רחוב אחד בתל אביב, ומשם מצא את הדרך אל קהל גלובלי שנמשך אליו לא בגלל "פרסונה" של מותג – אלא בגלל מקצוענות שאי אפשר להתעלם ממנה.
התוצאה היא מותג שמצליח לפעול בשווקים גדולים בעולם, אך עדיין משמר מאפיינים של גלידריה שכונתית – מהמרקם ועד היחס ללקוח. המודל הזה, המבוסס על התקדמות מדודה ועל נאמנות למוצר, מסביר במידה רבה את הצלחתה של ANITA בעולם.
מידע תפעולי עדכני
המידע התפעולי והנתונים המוצגים נמשכים ישירות מהמקור הראשוני של בית העסק (אתר או מערכת הזמנות) ומתעדכנים אוטומטית בזמן אמת.
טיים אאוט מציג למשתמשים את המידע הזה כפי שהוא, ללא עריכה, סיכום או פרשנות, כדי לאפשר גישה ישירה לפרטים העדכניים כפי שהם מוצגים על ידי העסק עצמו.
