Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

האשמת הקורבן

כתבות
אירועים
עסקאות
צאו לה גם מהמחשוף. פאולה רוזנברג (צילום: שי פרנקו, באדיבות מגזין "את")

צאו מהארון: מה יכולה פאולה רוזנברג ללמד את רוסלנה רודינה

צאו מהארון: מה יכולה פאולה רוזנברג ללמד את רוסלנה רודינה

צאו לה גם מהמחשוף. פאולה רוזנברג (צילום: שי פרנקו, באדיבות מגזין "את")
צאו לה גם מהמחשוף. פאולה רוזנברג (צילום: שי פרנקו, באדיבות מגזין "את")

השנה היא 2022 ויש אנשים (וגם נשים) שעדיין חושבים שהם יכולים לומר לנשים איך ומתי להתלבש ואם זה חושפני מדי או צנוע מספיק. העיסוק הממשטר והדכאני הזה עתיק כמו הפטריארכיה עצמה. צאו לנו מארון הבגדים

פאולה רוזנברג ורוסלנה רודינה העלו בשבועות האחרונים פוסטים ברשתות החברתיות הנוגעים ללבוש של נשים. פאולה רוזנברג שיתפה שחטפה מבול של תגובות מבזות על הלבוש ה"חושפני" שלה, בה בשעה שרוסלנה רודינה מתחה ביקורת על נשים שמתלבשות חשוף, והצהירה שהיא לא מעוניינת לראות להן את הפטמות.

העיסוק בלבוש של נשים עתיק כמעט כמו הפטריארכיה עצמה. כשמדובר בנשים תמיד יש קודים מסוימים שבהם אנחנו צריכות לעמוד. מצד אחד את לא יכולה ללבוש צמוד מדי, קצר מדי, חושפני מדי, אמיץ מדי, צבעוני מדי. מצד אחר אם תתלבשי צנוע, מיד יצביעו עליך ויכריזו שאת מתחסדת (כאילו זו קללה). בחברה הפטריארכלית לבוש מגדיר נשים ומשפיע על הדרך שבה החברה תופסת את האישה ואת מידת רצינותה ומקצועיותה. הסיבה לכך ברורה – גוף האישה עדיין נתפס כאובייקט מיני, כמשהו שצריך להסתיר אותו ולא להתהלך בו בציבור, וחשיפתו מעוררת אי נוחות.

בעבר הובילה תפיסה זאת להאשמת קורבן חמורה. נשים הואשמו בפיתויים של גברים ובכך שהביאו על עצמן הטרדות מיניות ואף אונס, והתפיסה הרווחת הייתה שכל זה קרה מפני שהאישה בחרה לצאת מהבית בלבוש "פרובוקטיבי". המסקנה הייתה ברורה: את צריכה להתכסות כדי לא לפתות גברים. וכך נשים הקפידו להתלבש צנוע והורים לימדו את הבנות שלהן שילדות טובות לא נאנסות. למה? כי הן לא חושפות דבר. אלא שבין זה לבין אלימות מינית אין ולא היה קשר; גם נשים "צנועות וחסודות" נאנסות ומוטרדות.

והאמת היא, כמובן, שאין כל קשר בין לבוש לבין הטרדות מיניות או בין מחשוף לאונס. אין קשר בין התנהגות של נשים לבין אלימות מינית. אלימות מינית קיימת בכל העולם ובכל החברות, כשמרבית המקרים מתרחשים על ידי מישהו שהנפגעת מכירה. ועדיין אנחנו בוחרים להאשים את הנפגעת, ולא להתמודד עם האמת המרה: גם אם היא תהיה לבושה מכף רגל ועד ראש היא לא יכולה להבטיח שלא יהיה מי שיפגע בה.

בזמן מסוים בהיסטוריה נשים בחרו להיות אלו שמחליטות על גופן. בניסיון לנפץ את הסטריאוטיפים שלפיהם אף אישה שמכבדת את עצמה לא תתלבש חשוף, הן בחרו להתלבש איך שבא להן. בשנים האחרונות אנחנו רואות יותר ויותר נשים שמעיזות לפרוץ את הסכר. החל מלבוש חשוף, דרך המחאה נגד הסתרת פטמות באינסטגרם וכלה בצעדת השרמוטות. על פניו נדמה שמדובר בהחלטה פשוטה, אבל כשאת אישה – תמיד יש לה מחיר.

לביקורת אין גבולות. היא נמתחת ומתמתחת עד אין־סוף. כי יש מי שלא נוח להם לראות נשים שמחליטות איך להתלבש וכמה לחשוף. מדובר בתופעה מעניינת, שלא לומר צבועה. אחרי הכל בעולם שבו תרבות הפורנו שולטת, והמסרים של הפורנו נטועים בחברה וביחסים הבין־אישיים, תמוה כיצד קשה למישהו לראות אישה שמתלבשת איך שהיא רוצה.

בחזרה לפאולה ורוסלנה. אין מחלוקת שמדובר בשתי נשים חזקות, עצמאיות ומרשימות. אלא שכאן דרכיהן נפרדות. השיח על לבוש נשים חייב להשתנות וחייב לרדת מהדיון הציבורי. גופן של נשים, לבושן, והמראה החיצוני שלהן לא אמור להוות מקור לדיון "בעד" או "נגד", והוא בוודאי לא אמור להוות מדד לבחינת מקצועיות האישה. לפאולה רוזנברג כתבו שזה "לא מתאים" למגישת טלוויזיה לעלות לשידור עם מחשוף. רוסלנה העלתה סטורי שבו היא כתבה שהיא לא מבינה למה היא צריכה לראות פטמות בכל מקום. שתי התגובות מוכיחות שמשטור נשים עודנו חי וקיים, הוא כאן והוא לא הולך לשום מקום.

הגיעה העת שנאמר זאת בקול ברור: בחירתה של אישה מה ללבוש אינה משקפת את רמת החוכמה שלה, את רצינותה או את המקצועיות שלה. אין דבר כזה לבוש מכבד. יש רק נשים שאוהבות להתלבש איך שהן רוצות. בקיצור, צאו לנו מארון הבגדים.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

השנה היא 2022 ויש אנשים (וגם נשים) שעדיין חושבים שהם יכולים לומר לנשים איך ומתי להתלבש ואם זה חושפני מדי או...

לינה מחולה22 בפברואר 2022
שאלות נפיצות. צילום: Shutterstock

תשובות לשאלות שאסור לשאול נפגעות תקיפה מינית

תשובות לשאלות שאסור לשאול נפגעות תקיפה מינית

כל פרשת תקיפה מינית מביאה עמה ריקושטים של שאלות חטטניות עם סאבטקסט מאשים: מ"למה עלית איתו למונית?" דרך "למה שתית אלכוהול?" ועד "אולי בכלל רצית את זה?" הנורא. על רקע העדויות נגד אלון קסטיאל, השבנו לשאלות נפוצות בענייני אונס ואלימות

שאלות נפיצות. צילום: Shutterstock
שאלות נפיצות. צילום: Shutterstock

מה זאת אומרת "קפאת"?

היה לכם פעם בלאק אאוט? זה לא שונה עד כדי כך. אחת התגובות האפשריות של הגוף למצבי לחץ קיצוניים היא שיתוק או קיפאון. התגובה הזאת נפוצה יותר מהאלטרנטיבות שהן הימלטות או מאבק, בעיקר במקרי אונס, שבהם יותר מ־80 אחוז מהמותקפות מאבדות את היכולת להתנגד או להגיב. לא מדובר בפסיביות או בהסכמה אלא במנגנון פיזיולוגי הישרדותי, והוא אפילו די הגיוני – התנגדות לאדם חזק ממך שהוכיח עצמו כאלים ומסוכן עלולה להיגמר בפגיעה קשה יותר.

למה היא נתנה לו לעלות איתה לדירה?

נניח שחבר בא לבקר אצלך אחרי שסיפרת לו על עוגה טעימה שהכנת באותו יום, אבל ברגע האחרון החבר מחליט שבעצם הוא לא רוצה לאכול ממנה כרגע. האם תדחוף לחברך פרוסת עוגה לפה ותתעקש שאם לא בא לו עוגה הוא לא היה צריך לבוא אליך? באותה הצורה, אישה איננה מחויבת לקיים יחסי מין עם גבר (ולהפך, כמובן) רק כי פלירטטה איתו בבר או נכנסה לביתו. מעבר לזה, כאשר אקט התחיל בהסכמה אך אחד מהצדדים שינה את דעתו באמצע, לצד השני אין איזו זכות לדרוש שימשיך בטענת "נגעת – נסעת".

אם כולם ידעו, איך זה שהוא לא נתפס קודם?

תגדירו "כולם ידעו". שמענו במשך השנים הרבה שמועות על בחורים קריפיים שלא כדאי להסתבך איתם, אבל לא בהכרח ידענו מה הם עשו למי ומתי. בכל הנוגע לקשרי אנוש ולנושאים נפיצים כל כך, רבים ינסו לא להתערב כל עוד הפגיעה לא מתרחשת ממש לנגד עיניהם, ודאי אם המבצע הוא אדם מפורסם, פופולרי ומקושר. מאכזב לדעת שבמקרים רבים גם מי שיודעים בוודאות על מעשה מסוכן לא מנסים למנוע אותו או לדווח עליו, ואנחנו יכולות רק לקוות שהעלאת המודעות לנושא תיצור שינוי גם בנורמה המבאסת הזאת.

למה היא נתנה לעצמה לאבד שליטה?

אנשים, ובעיקר נשים, משתמשים באמצעי שינוי תודעה מסיבות שונות ומגוונות. יש מי שמשתמשות בסמים כדי להירגע או ליהנות יותר ממסיבה, אחרות ישתו בשביל הכיף או עקב לחץ חברתי, אולי אפילו כתוצאה מהתמכרות או כדי להתגבר על מצוקה נפשית. כן, חלק מהנשים שותות כדי להיות משוחררות יותר, אולי אפילו בתקווה לחזור הביתה עם מישהו. לא חסרים גברים שמתרברבים איך אספו בחורות שיכורות וחסרות אונים מהבר לפנות בוקר, יש גם כאלה שירעיפו צ'ייסרים בחינם על ידידה או סתם מישהי שהם מזהים כחסרת ביטחון, בודדה או נבוכה. שתייה עד אובדן שליטה היא מעשה מסוכן, אבל מסוכנים יותר אנשים שמנצלים את המצב הקשה של מישהי לצורכיהם.

אולי היא פשוט שכבה איתו והתחרטה?

לחשוב שסקס גרוע יהיה עבורנו טראומטי כל כך עד שנעדיף לשכנע את עצמנו ואת העולם שנאנסנו, זה לצאת מנקודת הנחה שסקס הוא עניין ברומו של עולם, שנעדיף להמציא בדיעבד סיטואציה משפילה, מפחידה ואלימה שבה איבדנו שליטה מאשר להתמודד עם העובדה שהיה לנו קצת לא כיף.

עם כל העדויות האלה, איך הוא לא בכלא?

מערכת המשפט עדיין לא יודעת איך להתמודד עם הנושא של עברות מין. מדובר בפשע שאין בו לרוב זירת אירוע עם ראיות פיזיות וצריך להסתמך בעיקר על עדויות. אחד השיקולים בהגשת כתב אישום או סגירת התיק בפרקליטות הוא הסיכוי שיש למקרה להגיע להרשעה, ובהיעדר ראיות חד משמעיות הסיכוי להרשעה הרבה פחות ודאי. על פי נתוני המשטרה, ב־2014 הוגשו קרוב ל־6,000 תלונות על אלימות מינית, מתוכן רק 701 הגיעו להגשת כתב אישום. וזה עוד בלי לעסוק בקשיים העומדים בפני המתלוננת, כגון הצורך לחיות מחדש אירוע טראומטי, התעמרות מצד חוקרים ושופטים ותפיסות מיזוגיניות שהיו צריכות להישאר במילניום הקודם.

למה לעשות "משפט שדה" במקום להגיש תלונה?

אחרי שסיכמנו שהגשת תלונה היא אופציה לא מאוד ריאלית עבור רוב הנשים, לא קשה להבין מדוע יש נשים שיבחרו בפעולה פיראטית. לחשיפת שמות פוגעים ברשתות חברתיות ועיתונות יש כמה יתרונות, בהם אוורור הנושא וקבלת תמיכה, מציאת קורבנות נוספים והפעלת לחץ ציבורי על המשטרה והפרקליטות, כפי שקורה בימים אלו בפרשת אלון קסטיאל. זה לא כלי מושלם והוא יכול להיות מנוצל לרעה, אבל לפעמים זו האלטרנטיבה העיקרית עבור מי שמערכת המשפט לא מספקת לה מענה.

איך אפשר לקבוע במקרה של מילה נגד מילה?

ברמה המשפטית, באפשרות המתלוננת לחזק את גרסתה בעזרת ראיות כגון התכתבויות, הקלטות וצילומים. עדויות של אנשים שנחשפו לנפגעת לאחר האירוע או מתלוננות נוספות עשויות לעזור גם הן. מעבר לכך, המחיר שמשלמות נשים על חשיפת פגיעה מינית, אפילו כשהן לא דורשות סנקציות כלשהן או חושפות את שם התוקף, הוא עצום. הסיכוי שאישה תסכים לעבור תהליך קשה ואינטנסיבי כמו תלונה במשטרה וגם תצליח להגיע למשפט (ע"ע איך הוא לא בכלא) איננו גדול מלכתחילה, אפילו אם נניח שהיא שקרנית מיומנת במיוחד. בין השנים 2012 ו־2014 הוגשו בישראל 182 כתבי אישום על תלונות כוזבות בכל העברות, מתוכן הואשמו בכך שלוש נשים בלבד בשנה.

למה נזכרת רק עכשיו?

כדי להתמודד עם הטראומה, נפגעות רבות מדחיקות חלקים מהאונס, ולעתים עוברות שנים עד שהן מסוגלות להתמודד עם משמעות האירוע. גם בהיעדר הדחקה – זה תמיד הדבר האחרון שהייתם רוצים לעשות ודבר שאף פעם לא באמת תהיו מוכנים אליו. התופעה שאנחנו מכירים בתור "למה נזכרת רק עכשיו?" נובעת בדרך כלל מטריגר שמזכיר לנפגעת את הפוגע והאירועים בצורה שהיא כבר לא יכולה להתכחש אליה, כגון קידום משמעותי של דמות ציבורית או הצטברות תלונות של נפגעות נוספות. אבל מעבר לכך – אין זמן טוב להיזכר באונס.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

כל פרשת תקיפה מינית מביאה עמה ריקושטים של שאלות חטטניות עם סאבטקסט מאשים: מ"למה עלית איתו למונית?" דרך "למה שתית אלכוהול?"...

מאתנעמה רקוענבר נעמן23 בנובמבר 2016
צעדת השרמוטות (תמונה: getty images)

ללא בושה: צעדת השרמוטות חוזרת לעורר מהפכה

ללא בושה: צעדת השרמוטות חוזרת לעורר מהפכה

צעדת השרמוטות שתתקיים בסוף השבוע בתל אביב, וקמפיין הפייסבוק שמלווה אותה, מזכירים למה אסור לנו אף פעם להאשים את הקורבן

צעדת השרמוטות (תמונה: getty images)
צעדת השרמוטות (תמונה: getty images)

המראה של נשים בלבוש מינימלי צועדות ברחובות תל אביב כשעל גופן כיתובים כמו "עדיין לא מבקשת את זה" אינו זר לעין העירונית בשנים האחרונות. המחאה על תקיפות מיניות ועל התופעה של האשמת הקורבן, או בשמה השגור יותרצעדת השרמוטות, יוצאתגם השנה לרחובות. הכל התחיל בקנדה ב־2011 כששוטר צוטט אומר בריאיון: "נשים צריכות לא להתלבש כמו שרמוטות (Sluts) כדי להימנע מאונס". האמירה לא עברה בשתיקה ומתוך ההפגנות נולדה התנועה העולמית Slut Walk.

המסר מאחורי הצעדות ברחבי העולם הוא שלא משנה איך אישה בוחרת להתלבש ולהתנהג, אסור לפגוע בה מינית, ושבמקרה של פגיעה האשם הוא הפוגע – ובשום פנים ואופן לא האישה או מה שהיא לבשה. הצעדה מתקיימת בארץ כבר ארבע שנים בתל אביב, בחיפה ובירושלים. "מבחינתי העניין הוא להיות חלק מהתהליך של תנועה עולמית", אומרת ברכה ברד, מיוזמות הצעדה ויו"ר התא הפמיניסטי באוניברסיטת תל אביב. "הדבר החשוב ביותר הוא הכוח שלנו כנשים ביחד". את הצעדה מלווה קמפיין פייסבוק שבו נשים מצטלמות בפלג גוף עליון חשוף, עם כתובות על הגוף. לתמונות מצרפות הנשים פוסטים אישיים שחושפים תקיפות מיניות שעברו עם מסר חד משמעי: הן לא אשמות. הצעדה תצא מכיכר רבין ותסתיים על במת נאומים בגן מאיר.

צעדת השרמוטות, שישי (8.7),
יציאה מכיכר רבין ב־11:00, במות נאומים בגן מאיר ב־12:30

לאירוע בפייסבוק
לפייסבוק של צעדת השרמוטות בתל אביב

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

צעדת השרמוטות שתתקיים בסוף השבוע בתל אביב, וקמפיין הפייסבוק שמלווה אותה, מזכירים למה אסור לנו אף פעם להאשים את הקורבן

מאתקרני בן-יהודה6 ביולי 2016
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!