צאו מהארון: מה יכולה פאולה רוזנברג ללמד את רוסלנה רודינה

פאולה רוזנברג ורוסלנה רודינה העלו בשבועות האחרונים פוסטים ברשתות החברתיות הנוגעים ללבוש של נשים. פאולה רוזנברג שיתפה שחטפה מבול של תגובות מבזות על הלבוש ה"חושפני" שלה, בה בשעה שרוסלנה רודינה מתחה ביקורת על נשים שמתלבשות חשוף, והצהירה שהיא לא מעוניינת לראות להן את הפטמות.

העיסוק בלבוש של נשים עתיק כמעט כמו הפטריארכיה עצמה. כשמדובר בנשים תמיד יש קודים מסוימים שבהם אנחנו צריכות לעמוד. מצד אחד את לא יכולה ללבוש צמוד מדי, קצר מדי, חושפני מדי, אמיץ מדי, צבעוני מדי. מצד אחר אם תתלבשי צנוע, מיד יצביעו עליך ויכריזו שאת מתחסדת (כאילו זו קללה). בחברה הפטריארכלית לבוש מגדיר נשים ומשפיע על הדרך שבה החברה תופסת את האישה ואת מידת רצינותה ומקצועיותה. הסיבה לכך ברורה – גוף האישה עדיין נתפס כאובייקט מיני, כמשהו שצריך להסתיר אותו ולא להתהלך בו בציבור, וחשיפתו מעוררת אי נוחות.

בעבר הובילה תפיסה זאת להאשמת קורבן חמורה. נשים הואשמו בפיתויים של גברים ובכך שהביאו על עצמן הטרדות מיניות ואף אונס, והתפיסה הרווחת הייתה שכל זה קרה מפני שהאישה בחרה לצאת מהבית בלבוש "פרובוקטיבי". המסקנה הייתה ברורה: את צריכה להתכסות כדי לא לפתות גברים. וכך נשים הקפידו להתלבש צנוע והורים לימדו את הבנות שלהן שילדות טובות לא נאנסות. למה? כי הן לא חושפות דבר. אלא שבין זה לבין אלימות מינית אין ולא היה קשר; גם נשים "צנועות וחסודות" נאנסות ומוטרדות.

והאמת היא, כמובן, שאין כל קשר בין לבוש לבין הטרדות מיניות או בין מחשוף לאונס. אין קשר בין התנהגות של נשים לבין אלימות מינית. אלימות מינית קיימת בכל העולם ובכל החברות, כשמרבית המקרים מתרחשים על ידי מישהו שהנפגעת מכירה. ועדיין אנחנו בוחרים להאשים את הנפגעת, ולא להתמודד עם האמת המרה: גם אם היא תהיה לבושה מכף רגל ועד ראש היא לא יכולה להבטיח שלא יהיה מי שיפגע בה.

בזמן מסוים בהיסטוריה נשים בחרו להיות אלו שמחליטות על גופן. בניסיון לנפץ את הסטריאוטיפים שלפיהם אף אישה שמכבדת את עצמה לא תתלבש חשוף, הן בחרו להתלבש איך שבא להן. בשנים האחרונות אנחנו רואות יותר ויותר נשים שמעיזות לפרוץ את הסכר. החל מלבוש חשוף, דרך המחאה נגד הסתרת פטמות באינסטגרם וכלה בצעדת השרמוטות. על פניו נדמה שמדובר בהחלטה פשוטה, אבל כשאת אישה – תמיד יש לה מחיר.

לביקורת אין גבולות. היא נמתחת ומתמתחת עד אין־סוף. כי יש מי שלא נוח להם לראות נשים שמחליטות איך להתלבש וכמה לחשוף. מדובר בתופעה מעניינת, שלא לומר צבועה. אחרי הכל בעולם שבו תרבות הפורנו שולטת, והמסרים של הפורנו נטועים בחברה וביחסים הבין־אישיים, תמוה כיצד קשה למישהו לראות אישה שמתלבשת איך שהיא רוצה.

בחזרה לפאולה ורוסלנה. אין מחלוקת שמדובר בשתי נשים חזקות, עצמאיות ומרשימות. אלא שכאן דרכיהן נפרדות. השיח על לבוש נשים חייב להשתנות וחייב לרדת מהדיון הציבורי. גופן של נשים, לבושן, והמראה החיצוני שלהן לא אמור להוות מקור לדיון "בעד" או "נגד", והוא בוודאי לא אמור להוות מדד לבחינת מקצועיות האישה. לפאולה רוזנברג כתבו שזה "לא מתאים" למגישת טלוויזיה לעלות לשידור עם מחשוף. רוסלנה העלתה סטורי שבו היא כתבה שהיא לא מבינה למה היא צריכה לראות פטמות בכל מקום. שתי התגובות מוכיחות שמשטור נשים עודנו חי וקיים, הוא כאן והוא לא הולך לשום מקום.

הגיעה העת שנאמר זאת בקול ברור: בחירתה של אישה מה ללבוש אינה משקפת את רמת החוכמה שלה, את רצינותה או את המקצועיות שלה. אין דבר כזה לבוש מכבד. יש רק נשים שאוהבות להתלבש איך שהן רוצות. בקיצור, צאו לנו מארון הבגדים.