לפני כשבועיים התבשרתי על הצבעה שנערכה במועצת העיר תל אביב-יפו, לביטול השם "גשר יצחק נבון" אשר יועד להחליף את גשר יהודית. בשקט וללא קול תרועה הצביעה מועצת העיר ביום ה-24.03.25 לביטול ההחלטה לקרוא את גשר מספר 9075 – שהוא גשר יהודית – על שם הנשיא המנוח. שלוש שנים עברו מאז החל המאבק על גשר יהודית, ואכן אף פעם לא מאוחר לבטל החלטה שכזו.

>> החינוך הממלכתי בסכנה: אג'נדה משיחית בדרך לתוכנית הלימודים
>> אנחנו נלחמים בגורמים המשיחיים והעירייה מחבקת אותם // טור דעה

בינואר 2022 ייסדתי את קהילת "החזירו את הגשר ליהודית",אליה הצטרפו פעילות ופעילים חברתיים, ארגונים חברתיים ומובילות דעת קהל, עמותת כ"ן, אדם טבע ודין, חברות מועצה, תושבי.ות שכונת מונטיפיורי וביצרון וד"ר שלומית ליר שניסחה עצומה בעד גשר יהודית. יחד יצאנו לצעדת מחאה ביום הנשים הבינלאומי על מנת לשנות את ההחלטה למחוק את יהודית מונטיפיורי מהמרחב הציבורי.

פניתי לעירייה על מנת שתכריז על החזרת הגשר לשמו המקובל, אך מהר מאוד התברר כי בימים בהם הדמוקרטיה במדינת ישראל אינה בשיאה, גם לעיר הליברלית המכריזה על תוכנית "עיר שווה" למען "שוויון מגדרי" קשה להקשיב לרחשי הציבור

להתנגדות הציבור יש כוח ואכן, ניתן לומר בקול גדול כי המחאה אל מול הרשות המקומית הצליחה! השלט "גשר יצחק נבון" הוסר מעל גבי גשר יהודית ארבעה חודשים לאחר שהותקן במאי 2022. ההתעקשות המביכה של עירית תל אביב-יפו לכנות את הגשר "גשר נבון" נחלה מפלה צורבת, כי השם "גשר יהודית" השתרש כבר בציבור. גם ההסבר שסיפקה העירייה לפיו לא ניתן לקרוא לגשר יהודית ("כי יש כבר רחוב על שמה"), אינו מתיישב עם העובדה כילא הפריע לעירייה לכנות את גשר שלוש כך בהמשך לרחוב שלוש, את גשר נוח מוזס בהמשך לרחוב מוזס, את שדרות רוקח, גשר רוקח ומחלף רוקח באותו שם.שמו של הגשר הפך לנקודת ציון מוכרת בעיר, והטיעון כי מדובר ב"שם זמני" נוגד את ההיגיון ואת תפיסת המרחב הציבורי ככזה ששייך לציבור ושלציבור יש בו גם מקום להשמעת קול וליכולת בחירה.

המאבק האזרחי-ציבורי על הדמוקרטיה, שהתבסס בתל אביב, הפך את הגשר לנכס אסטרטגי ומוכר אף יותר.בינואר 2023 פרצו מחאות אזרחיות כנגד ההפיכה המשטרית ופעילים שהפגינו למען הדמוקרטיה התבצרו על הגשר ותלו שלטים בנוסח "גשר יהודית ודמוקרטית".בנוסף, גופים כמו מד"א, המשטרה, התקשורת מכנים בכל הודעת ביפר והודעה לתקשורת את הגשר בשמו המקובל. "גשר יהודית".

בהחלטת העיריה לביטול שם הגשר ע"ש יצחק נבון קיים מלכוד כפול: האופטימיים.ות שקראו על ההחלטה לבטל את שם הגשר, יגלו כי העירייה הגיעה רק להחלטת ביטול והבטחה לגשר אחר בשם יצחק נבון. פניתי לעירייה על מנת שתכריז על החזרת הגשר לשמו המקובל, כולל תליית שלט וטקס חנוכת הגשר, אך מהר מאוד התברר כי בימים בהם הדמוקרטיה במדינת ישראל אינה בשיאה, גם לעיר הליברלית המכריזה על תוכנית "עיר שווה" למען "שוויון מגדרי" קשה להקשיב לרחשי הציבור ולתת לגשר את השם הרשמי שלו. מדוע מתעקשת העירייה והעומד בראשה לעבוד מול ציבור ליברלי באופן אוטוקרטי, ולמנוע יצירה של מרחב דמוקרטי משותף לציבור?

יהודית מונטיפיורי הייתה אקטיביסטית, פילנתרופית ושותפה מלאה לפעילות הפילנתרופית ומסעותיו של בן זוגה, סר משה מונטיפיורי. בפועלה היא תרמה רבות למען הקהילות היהודיות בארץ ישראל והקימה את בית החולים הראשון בארץ, "ביקור חולים". בני הזוג ניהלו חיים שוויוניים במסעותיהם ובתרומתם לחברה.שינוי שם הגשר הינו פעולה של הדרה ומחיקת שמה המנכיח את פועלה רב השנים של יהודית.מעבר לכך שלא זכתה להנצחה ראויה, זהו מקרה בוחן לבעיה רחבה יותר, והיא מיעוט ניכר של רחובות ומוסדות הקרויים על שמן של נשים, עובדה התורמת לחיזוק אי-השוויון המגדרי והדרת הנשים מהמרחב הציבורי.

מיותר לציין כי על שמו של יצחק נבון רשומים כבר כ-50 אתרים בישראל ו-20 אתרים נוספים על שמו מחכים לאישור, אך בינתיים גשר יהודית הוא סמל שנכחד עבור תושבי.ות שכונת מונטיפיורי, עבור נשים במרחב הציבורי ועבור הציבור בכללותו שאינו זוכה לראות שינוי ביחסי המגדר במרחב הציבורי.

גשר יהודית מהווה תמונת ראי לייצוגן הנמוך של נשים במרחב הציבורי-פוליטי. בפוליטיקה הארצית ייצוגן נמוך מ-25 אחוז, במוקדי קבלת ההחלטות ובשדרות הניהול -20 אחוז. בזירה המקומית ייצוגן נמוך אף יותר, רק 8 אחוזים, ובסך הכל 15 נשים שעומדות בראשות הערים. רק 20 אחוז מהן חברות מועצה.בתל אביב קיימים 80 רחובות בלבד על שם נשים, עשרה מתוכם על שם זוגות, בהשוואה ל-1252 רחובות על שם גברים (מנתוני משרד הפנים 2024). כפר סבא היא העיר היחידה בארץ בה מועצת העיר העבירה תיקון לקריאת שני שליש מרחובותיה החדשים על שם נשים, עד שיגיעו לשוויון מגדרי.

האם יש לעיר תל אביב-יפו תוכנית כזאת לסגירת הפערים? כי בשלוש השנים האחרונות העיר אמנם העניקה 17 רחובות חדשים על שם נשים, אך גם על שם גברים, כך שהפער רחוק מלהיסגר. בעת המאבק לא מצאנו גשר מרכזי אחד בכל הארץ על שם אישה.חסרונן ואי הנצחתן של נשים נמצא בהכחדה סימלית. אציין כיבעת המאבק על גשר יהודית נוהל במקביל הקרב על מוזיאון הלנה רובינשטיין שהפך להיות על שם הטייקון איל עופר.את הפתרון לבעיה הגיש המיזם להוגנות מגדרית ברחובות הערים, שמציע לסגור את הפער על ידי החלפת שמות של כ-1400 רחובות ניטרליים (ע"ש פרחים למשל) לרחובות של נשים. זה אפשרי. עניין של החלטת מועצה.

העיר תל אביב-יפו, שהכריזה על עצמה "עיר שווה" ודמוקרטית, חייבת לגלות עירנות ורגישות לכך שמיעוט רחובות על שם נשים פועל לשימור אי-השוויון המגדרי, להחלשת ילדות, נערות ונשים שנאלצות לחיות במרחב ציבורי המתאפיין בהדרת נשים. אני קוראת לעירייה ולעומד בראשה לא לפספס את הרגע ההיסטורי ולחגוג את השם: גשר יהודית מונטיפיורי.
>> דורית שמואלי היא מייסדתקהילת "החזירו את הגשר ליהודית", חוקרת מגדר ופוליטיקה באוניברסיטה הפתוחה.

​

• טור דעה
• גשר יהודית
• שכונת מונטיפיורי
• הדרת נשים
• עיריית תל אביב
• ❤ תל אביב
• הבועה

יום האישה הבינלאומי 2025 הולך ומתקרב (זה קורה ב-8.3), ואתם יודעים מה זה אומר: הרבה אירועי "העצמה" מביכים, המון מבצעים בסופרפארם והמון דיבורים על שוויון מגדרי, שאחריהם אפשר לחזור מיד אל הפטריארכיה הישנה והטובה ולהמשיך עם כל האפליה, ההדרה, השוביניזם והמיזוגיניה הרגילות. אפשר להתנחם בכך שלפחות בעיריית תל אביב-יפו עושים מאמץ כן לשנות את המציאות במסגרת "עיר שווה: התכנית העירונית לקידום שוויון מגדרי", ולא מסתפקים ביום אישה אחד אלא בשבוע שוויון מגדרי שלם, שמתכנס זו השנה השישית בהובלת מנהל קהילה תרבות וספורט והרשות לחוסן ושוויון חברתי תחת הכותרת "במלוא הדרה".

>> שלח לי שקט: 10 המקומות הכי רגועים בתל אביב

עיריית תל אביב-יפו תקיים במהלך החודש כולו אירועים ברחבי העיר לכבוד יום האישה 2025, אבל גם הרבה יותר מאירועים: אחת ממטרות התכנית העירונית "עיר שווה" היא הגברת הביטחון האישי במרחב הציבורי בעיר הכולל בתוכו גם את חופי הים. במסגרת התכנית החל מהלך עירוני תחת הכותרת "חוף מבטחים", שכחלק ממנו הוטמעה באוקטובר האחרון כריזה בנושא שמירה על מרחב בטוח כחלק ממערכת הכריזה האוטומטית בחופים תוך הקפדה על שפה שוויונית.

שלב נוסף של המהלך יתממש ב-20 במרץ: הכשרה ייעודית לכלל צוות אגף החופים (מצילים, פקחים, מטה) אשר תועבר על ידי הרשות לחוסן ושוויון חברתי של עיריית תל אביב- יפו ומרכז סיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית תל אביב. ההכשרה תעסוק בנושאים רבים בניהם: הגדרת הטרדה מינית, גבולות ומרחב בטוח, תפקיד המציל ("עשה ואל תעשה"), עקרונות סיוע ודרכי התערבות ותגובה פרקטיות במקרים של הטרדות מיניות וחציית גבולות. במהלך ההכשרה יתקיימו תרגולים באמצעות סימולציות. מהלך זה נעשה גם מתוך תקווה שיהווה השראה לערי חוף אחרות שינקטו בצעד דומה שישפר את תחושת הביטחון האישי בחופי הים, מרחבים בעלי סבירות גבוהה לחציית גבולות.

במהלך השנה החולפת נעשו פעולות נוספות כחלק מתוכנית "עיר שווה", ביניהן פיתוח מרחב ציבורי בטוח ומכיל בהתייחס לצרכים, חסמים ומאפיינים של ילדות, נערות ונשים, שיפור והתאמת תשתיות (תאורה, גיזום עצים, שיפוץ והצבת שירותים ציבוריים במרחב הציבורי), קידום שפה שוויונית בפרסומי העירייה ובשילוט העירוני, התאמת פרוגרמות מוסדות ציבור וקידום שירותים רב מגדריים ומלתחות משפחתיות במוסדות העירייה. כמו כן, ננקטו, ביו היתר גם פעולות לטובת מניעת אלימות מגדרית בחינוך: מעל 10,000 תלמידים ותלמידות עברו סדנאות מרכז סיוע, תכניות ייחודיות לבתי הספר ביפו ולצוותי החינוך המיוחד, בנוסף לכ-1,000 בני ובנות נוער בצופים ובמרכזי הנוער שעברו סדנאות מרכז סיוע ומאות בני נוער, צוותים חינוכיים ועובדות ועובדי עירייה שעברו סיורים במרחב החברתי (מועדון הפוסיקט לשעבר).

בין האירועים, ההרצאות הסדנאות והפעילויות הבולטות אשר יערכו במסגרת "במלוא הדרה 2025", שחלקם הגדול מתקיים ביוזמת תושבים ותושבות, תוכלו למצוא את "אימון אימא" (שלישי, 4.3),בוקר לאימהות ותינוקות שכולו בהשראת הפרויקט היפואי שהקימה מאמנת הכושר ענבר שגב-ויגדר ז"ל שנרצחה בפיגוע ברכבת הקלה ביפו; אירוע החוצות"נערות פורצות דרך"(שלישי 4.3)שיקים מוזיאון זמני בכיכר הבימה ויעודד לסולידריות נשית דרך ביטויי אומנות שונים; כמו גם את ההרצאה המרגשת"מהחושך אל האור"(רביעי, 5.3)של החטופה דניאל אלוני, בה היא מפרטת כיצד היא ובתה הופרדו מבני המשפחה ונחטפו למנהרות החמאס ומשתפת איך שרדה בשבי 49 יום עם בתה בת ה-5 ומהן התובנות איתן יצאה משם.
>> "במלוא הדרה 2025", 8.3-1.3 בכל רחבי העיר,הפירוט המלא של כל האירועים כאן.

• הבועה
• יום האישה הבינלאומי
• נשים
• הדרת נשים
• שוויון
• עיריית תל אביב

הבוקר הגיעו נשים מבונות אלטרנטיבה וארגוני נשים אחרים לחסום את בית הדין הרבני בתל אביב ובתי דין רבניים נוספים ברחבי הארץ. באותה שעה החל דיון בכנסת בנוגע לחוק שמרחיב את סמכויות בתי הדין הרבני לדון בנושאים אזרחיים. למה דווקא החוק הזה הוא שמקפיץ אותנו? לפני שנתיים, הצעת החוק הזו גרמה לי להבין שהממשלה הזו מוכנה למכור אותנו, את כולנו, בנזיד עדשים לחרדים ולחרד"לים, להפוך את ישראל לתאוקרטיה משיחית והכל כדי לשנות את מערכת המשפט. זה לא סתם שעדותו של נתניהו החלה אתמול והיום דנים בחוק הזה. המטרה הייתה ועודנה אחת – למנוע ממנו לעמוד לדין על מעשיו. ואת המחיר כולנו נשלם.

>> "אמן בישראל לא סותם את הפה": שי טרא ליטמן עונה לימין המתלהם
>> היצירה הישראלית זקוקה לחמצן. השר קרעי מזריק לה רעל // דעה

"מהר מאוד האופציה הרבנית תהפוך למקובלת על בעלי דירות, מעסיקים ואחרים. זה זול יותר (אין אופצייה זולה באזרחי), זה מהיר יותר (עם יותר תקציב, אצלם לא תהיה סחבת), ובעיקר, אם אתה גבר, יש לך סיכוי הרבה יותר גבוה לזכות בבוררות מול אישה"

יחד עם חברותיי בבונות אלטרנטיבה היה ברור לנו שהחקיקה הזו תהווה פגיעה אנושה בזכויות נשים, ולכן יצאנו לרחובות עם מצעד השפחות, מיצג התנגדות אפקטיבי להקצנה המטורפת שהחוק הזה – ולצערי אחרים שעלו מאז – באים להוביל. רק השבוע אושר בקריאה טרומית החוק שמאפשר הפרדה מגדרית באקדמיה. במפעל הפגיעה בדמוקרטיה והשוויון שהם קוראים לו ממשלת ימין-מלא-מלא יש עוד עשרות חוקים שיידחקו נשים מהציבוריות הישראלית וממעמדן הלא שוויוני גם כך.

תשאלו למה אכפת לחברת מועצה תל אביבית דווקא מחוק שישפיע לכאורה רק על נשים דתיות? ראשית – סולידריות. אבל גם כי מה שמתחיל בנשים דתיות יגיע בסוף אל כל אחת מאיתנו. הנה ההסבר: החוק המוצע יאפשר לבתי הדין הרבני להיות ערכאת שיפוט גם בנושאים כמו עבודה, חוזים, דיור ועוד. שמעתם נכון, הרכב של גברים, שדנים לפי ההלכה ולא לפי חוקי מדינת ישראל, יחרצו בנושאים שקשורים לשכירות או הפרת תנאי עבודה. הם טוענים שזה יהיה רק ב"הסכמה"? מראש נשים יפסידו במהלך כזה, בטח המוחלשות שבהן שלא יעזו להתנגד, או דתיות וחרדיות שה"הסכמה" שלהן היא לגמרי כפייה חברתית.

אבל זה לא הכל.
על החוק הזה צריך להסתכל כחלק מהחבילה הכוללת של חוקי ההפיכה המשטרית, שנועדה להפוך את ישראל למדינה שמתקיימות בה שתי מערכות משפט, דתית ורגילה, וברור לכולנו שאחת מהן תקבל מהר מאוד מעמד עליון. כשמחלישים את הרשות השופטת, פוגעים באמון הציבור בבתי המשפט ומקצצים בתקציב שלהם, מהר מאוד האופציה של הרבני תהפוך למקובלת על בעלי דירות, מעסיקים ואחרים שיכניסו סעיף קטנטן – במקרה של מחלוקת, בוררות תתנהל בבית הדין הרבני. זה זול יותר (אין אופצייה זולה באזרחי), זה מהיר יותר (עם יותר תקציב, אצלם לא תהיה סחבת), ובעיקר, אם אתה גבר, יש לך סיכוי הרבה יותר גבוה לזכות בבוררות מול אישה.

את התרגיל הזה אנחנו מכירות מגני הילדים הדתיים – זול יותר, יותר צוותים וקצת מסורת יהודית, מה אכפת לכם? אכפת לנו כי אתמול גם אישרתם בקריאה ראשונה חוק רבנים לפיו שר הדתות יוכל למנות רבנים נוספים לכל מועצה דתית, כן, גם אצלנו בתל אביב-יפו. הממשלה תממן את הג'ובים האלה, כלומר אנחנו הציבור נממן אותם. מעלים לנו את המע"מ באחוז, זוכרים?

פיזית, מדובר בעשרות מטרים ספורים בין בית הדין הרבני לביהמ"ש המחוזי בויצמן. אבל בפועל? אלפי שנים. כל אחד שמבקש לחיות בדמוקרטיה ליברלית, ואני בכוונה אומרת כל אחד, צריך להתייצב לצד הנשים ולהתנגד לחוק הזה שמבקש לקחת אותנו לאחור. בלי שוויון אין דמוקרטיה, גם לא דמוקרטיה חלולה. פשוט אין. אנחנו נהיה שם להתנגד לחוק הזה בכל הכוח.
>> הדס רגולסקי היא ממייסדות "בונות אלטרנטיבה" וחברת מועצת תל אביב-יפו מטעם תנועת "חוזה חדש"

• טור דעה
• הבועה
• בית הדין הרבני
• הדרת נשים
• כפייה דתית
• אפליה

זה כבר ברור מזה זמן מה שאנחנו בסחרור מובהק לעבר מדינה שמרנית-דתית-ימנית, ולפעמים זה מתגלה דווקא בצורות הטיפשיות ביותר. כך למשל אתמול (ב') צץ בטוויטר דיון סביב הצגת הילדים "המסע לארץ עוץ" – טייק חדש על סיפור ארץ עוץ המוכר, עם כוכבים כמו עודד מנשה, נתי רביץ ומאיר סוויסה, אבל גם עם חוסר אחד בולט במיוחד. נו, אתם יודעים – הכוכבת של הסיפור?

>>מי שרוצה להציל את השידור הציבורי יצטרך להציל קודם את המדינה

"שבוע לפני הבר מצווה, מויישק מקבל מתנה מסבו, מתנה שתוביל אותו להרפתקה של גילוי עצמי", נכתב על ההצגה באתרי הזמנות הכרטיסים. "במסעו הוא פוגש את ז'ק מחפש הרגש, את בוקי איש העסקים המחפש חכמה ושכל, ואת גולמן הבטלן מהכפר, המחפש אומץ וגבורות". מהתיאור והיעלמות הנשים די ברור הסיבה וקהל היעד של ההצגה הביזארית הזו, אבל היי – אם אי אפשר להילחם בהם, עדיף להצטרף. אז חשבנו על עוד הצגות ילדים שאפשר להדיר מהן את כל הגברים.

1. שמלת השבת של חנה'לה

סיפור ילדים מתוק וכל כך יהודי, אז למה לטמא אותו ככה עם שמלה? מישהו בכלל בדק אם היא מגיעה מתחת לברך? לא צריך להיות גאון בתורה כדי להבין שאם חנה'לה היתה חנן, חולצת השבת שלו בכלל לא היתה מתלכלכת, כי למה מה פתאום לסחוב שק פחמים אבאל'ה? לא חראם, זו חולצת שבת ראלף לורן, תיזהר עליה חתיכת זקן. למה מה נראה לך, ירח יעזור לי אם אלכלך אותה?

2. כיפה אדומה

הגויים האלו והנערות הלא זהירות שלהם. אם היא לא רצתה להיאכל על ידי זאב, מה היא עשתה ביער? את כיפה כחולה כולם מכירים, התלמיד הכי שקדן בכל הכפר. יום אחד האבא הצדיק של כיפה שלח אותו לבית הרב הגדול, שגר הרחק בעומק ההתיישבות שביער. בדרך לרב, כיפה כחולה פגש כמה זאבים שזרקו עליו אבנים, אז הוא קרא למחלקת חי"ר שלמה שתלווה אותו, עד שהגיע לבית הרב בשלום.

3. ספר הג'ונגל

המחזמר המיתולוגי של הניינטיז לא קשה כל כך לניקוי מנשים, כי מראש לא היו הרבה נשים בג'ונגל של חנוך רוזן. למעשה, הדמות הנשית הראשית היחידה היא באנה, ואנחנו לא חושבים שהיא חלק כזה חשוב. מה הבעיה של מוגלי להתחבר עם שליח חב"ד חביב בשם בני? מה, הוא לא מפתה מספיק בשביל ילד ג'ונג'ל שראה עד עכשיו רק דובים ופנתרים? צדיק, כבר הנחת תפילים היום?

4. פיטר פן

פה אנחנו נכנסים לטריטוריה מאוד בעייתית, כי מצד אחד זה "הילדים האבודים", לא "הילדות האבודות". מצד שני, יש כל מיני בנות מעצבנות שתקועות ככה באמצע הסיפור – וונדי, טינקרבל ואפילו טייגר לילי קשורות עמוקות בסיפור, כך שקשה מאוד להפוך אותן מגדרית. אין מנוס, נאלץ להרים את המחזמר "הוק" על הפיראט הנודע וחבורת הגברים הבודדים בלב ים שלו. הם ישבו כל היום לדבר על התנין שאכל להוק את היד, והילדים הולכים להינות מזה, שמעתם?! אם הילדים רוצים לראות נערים בטייץ, שילכו לראות בלט כמו הגויים.

5.היפהפייה הנרדמת

טוב, עכשיו אנחנו כבר ממש בבעיה, כי אנחנו יודעים איך הסיפור הזה נגמר. אי אפשר ככה נשיקה באמצע, ועוד בין בן לבת, זה פשוט לא כשר. אז בואו נעשה פשרה – במקום נסיכה אפשר שיהיה הבאבא סאלי, שנח בשקט במשך שנים עד שמגיע נסיך-אריה שמגיע עד לטירה בנתיבות כדי לנשק את כף ידו, וכשזה לא הספיק בכה בכה בכה, עד שהתעורר השד העדתי מהבקבוק. זה האריה עוד יהיה גדול בתורה ובפוליטיקה, בלי שום קלון ורק עם קצת בצל.

6. הכבש השישה עשר

כשאני לא מצליח להירדם
ומחשבות עפות כמו עיט
אני יושב על המיטה שלי
וחושב על הר הבית.
החבורה עוברת מעל לשומר
ונעלמים מאחורי הגב
וכל מתפלל שעובר דומה בדיוק
למתפלל שעבר פה לפניו.
אך כשמגיע המתפלל השישה עשר,
אני יודע שהוא יעצור ויסתובב לי בהר,
ואני מבין שהמתפלל הזה נשאר
כדי שתתחיל פרובוקציה מחר.
אני לוחש לו: "נו מתפלל? תזוז!
תן פעם להתפלל עם כולם!"
אבל הוא לא זז.
והכבש השישה עשר הוא בדרך כלל
הכבש שאותו נשחוט עד זוב דם.

7. הפסטיגל

ומכל הצגות הילדים, רק המופע המלא השנתי עוד צריך לעבור הכשרה. כוכבניות הנוער ומשפיעניות הרשת יאלצו לחכות בצד, כי מעתה הפסטיגל יהיה מופע של אייל גולן, אליו כולם חייבים להגיע בלבוש לבן משום מה. אולי זה שאין כניסה לנשים יהיה טוב לשם שינוי.

• סאטירה
• הדרת נשים
• הצגות ילדים
• ❤ תרבות

זה כנראה נגמר:למרות פסיקת בית המשפט העליון אמש, לא תתקיים ביום כיפור תפילה בהפרדה בגן מאיר. הבוקר הודיעה עמותת הימין הקיצוני "ראש יהודי" כי היא מוותרת על הזכות שהקנו לה שופטי העליון לקיים תפילה בהפרדה במרחב הציבורי בתל אביב, וכי חבריה ותומכיה יתפללו בבית כנסת.

>> לקראת כיפור: העירייה מפוצצת את השקר על "איסור תפילות בתל אביב"
>> חולדאי, איך אתה מאפשר לפנאטים מ"ראש יהודי" לייצר כאוס בעיר? // טור דעה

פסק הדין של שופטי בית המשפט העליון התקבל בזעם רב בקרב תושבי תל אביב החילוניים, ומיד עם פרסומו החלו להיערך פעילים להפגנה מול התפילה, כשברשתות החברתיות החלו להתרוצץ יוזמות לפיקניקים, תהלוכות דראג ואף מתחם שיזוף בביקיני. ראש העיר רון חולדאי מיהר לפרסם שהעירייה תכבד את פסיקת העליון וקרא לתושבים לאפשר את התפילה, אך הוסיף כי "בית המשפט העליון נתן יד להדרת נשים במרחב הציבורי ובכך פתח מדרון חלקלק".

לאחר פרסום פסק הדין יצא הרב הראשי דוד יוסף בקריאה מפתיעה שלא לקיים את התפילה במרחב הציבורי, ואף הוסיף כי ההלכה מורה להתפלל בבית הכנסת, ובוודאי אם התפילה הציבורי עשויה לגרום לחילול המוני של החג. בריאיון לרדיו אחרי ביטול התפילה האשים ישראל זעירא מ"ראש יהודי" את תושבי העיר החילוניים שהתכוונו להפגין נגד ההפרדה, ואף השווה אותם לישי שליסל, רוצחה של שירה בנקי ז"ל במצעד הגאווה בירושלים. בשיחה עם עקיבא נוביק אף הודה זעירא בקשריו הקרובים עם הרב טאו, אביה הרוחני של מפלגת הימין המשיחי-קיצוני נועם, נגדו עומדות תלונות על תקיפות מיניות שנמשכו לאורך חמישה עשורים.

נראה כי מטרתה המרכזית של "ראש יהודי" הייתה להשתלט על מרחב ציבורי מרכזי ולכפות בו הפרדה על הציבור בכללותו, והפשרה עליה החליטו שופטי בג"ץ אינה משרתת את הפרובוקציה, כיוון שגן מאיר הוא אזור תחום שאינו בולט לעין כשוברים לידו ברחוב המלך ג'ורג' או ברחוב טשרניחובסקי, ולכן אינו מתאים למטרת העמותה "לכבוש" את תל אביב בהפגנת כוח במיקום מרכזי. כך או כך, יתכן שהשנה יהיה לנו יום כיפור שקט בתל אביב, כמו שמגיע לנו.

• הבועה
• יום כיפור
• כפייה דתית
• גן מאיר
• הדרת נשים