• Facebook
• Twitter
• Email

חמש שנים חיכתה סבינה מוסייב לפתיחת החנות הראשונה שלה. המעצבת האנונימית שזכתה בן לילה למטח הייפ במחי שמלה שכיכבה ב"האח הגדול", התמקמה לפני כחודשיים במתחם הרובע ביפו הסמוך לשוק הפשפשים.

"זה באמת לקח לי הרבה זמן", מודה מוסייב (32), "זה לא היה בתוכניות מהרגע הראשון. עד עכשיו העדפנו להתעסק במוצר עצמו ולדאוג שהוא יהיה הכי איכותי שיש". כשהיא אומרת "אנחנו" היא מכלילה את בן זוגה מאיר מויאל שמתפעל עמה את המותג מאז הקמתו. בתחילה הם ניהלו אותו מתוך סטודיו גרילה שהקימו במקלט ציבורי בכפר סבא, ובהמשך עברו לסטודיו אופטימלי יותר באותה העיר. במקביל גרף המותג הצלחה בבוטיקים תל אביביים נחשבים כגון רזילי, בנקר ולימקה, מה שלא מנע מהלקוחות התל אביביות להמשיך ברוד טריפ הקבוע לאזור חיוג 09 בעקבות מוסייב ועיצוביה, שמפגישים טקסטיל עשיר עם גזרות נשיות ורכות.

עוד יצירות ביכורים חדשות שתאהבו:
בלונד הוא הצבע החם ביותר: אסור לכם לפספס את "ברש"
תשעה אלבומים ראשונים ששווים האזנה שנייה
הרמת מסך: השחקניות והבימאית שכדאי שתכירו

הטריגר העיקרי לפתיחת חנות ממשית, ועוד בתל אביב היוקרתית, נבע לדברי מוסייב ממקום אחר. "כל חנות נוהגת להציג את הסיפור שלנו מהזווית שלה, ואף פעם לא הרגשתי שיש פלטפורמה שמגוללת את הדברים במדויק מנקודת המבט שלי", היא מסבירה. "היה לנו חשוב שהבגדים יוצגו בצורה נקייה, עניינית וממוקדת, דבר שאי אפשר לשלוט בו כשנמצאים בחנויות שמציגות כמה מעצבים יחד. החנות שלנו היא ישות בפני עצמה, היא בת טיפוחינו וזה ניכר. אמנם הגענו לכאן עם ציפיות גבוהות, אך עדיין הופתענו מגובה ההיענות. הלקוחות מגיעות מכל הארץ במיוחד, כדי למצוא בגדים לאירועים הכי חשובים בחיים שלהן וזה מאוד מרגש".

מוסייב לא לבד – עובדה מפתיעה בהתחשב בעלויות ובניג'וסים הכרוכים בהקמת חנות ובתפעולה. רק תשאלו מעצבים ותיקים כמו רוני בר שהחליטה לסגור את החנות המיתולוגית שלה בכיכר ביאליק לאחר 12 שנות פעילות ולעבור לסטודיו אינטימי בשולי העיר. על כך יכולה להעיד בוודאי גם המעצבת קארין אביעז, שהפכה לחלק אינטגרלי בדי.אן.איי האופנתי של העיר בלי לפתוח חנות אחת בכל 13 שנות פעילותה, בהתבסס על מכירות אונליין ועל אירועי מכירה אקראיים בסטודיו.

אחרי שנתיים של נדודים בין ירידי אופנה שונים החליטה המעצבת ג'ניפר קים לתקוע קולב. בפברואר האחרון היא פתחה את החנות הראשונה שלה בדיזנגוף סנטר. "במקור זאת הייתה חנות של חבר שהחזיק פה כל מיני מעצבים, ואני הייתי אחת מהם. כשהוא החליט לסגור, קיבלתי הצעה שהיה מטומטם לסרב לה ונכנסתי לחנות במקומו. לקחתי את החסכונות והחלטתי שאני מתאבדת על זה, קופצת לאוקיינוס, ומה שיהיה – יהיה", היא משחזרת. החנות של קים צמודה לזארה, אימת המעצבים העצמאיים.

"אף שהקהל שלי מבוסס על אנשים שלא אוהבים ייצור המוני ומחפשים את הייחודיות, יש במיקום הזה יתרון גדול. עד עכשיו מרבית הלקוחות שלי היו גייז תל אביביים", אומרת קים (27), יקירת הקהילה הגאה והמעצבת הטראנסג'נדרית הראשונה בארץ. "כאן אני חשופה להרבה יותר אנשים ובעיקר לקהלים שמחוץ לבועה. בכל זאת, כשיש לך מקום משלך זה סיפור אחר". קים לא שוכחת מניין הגיעה, ובחנות שלה אפשר למצוא חמישה מעצבים מקומיים נוספים שזקוקים לפלטפורמה ראויה. עם זאת מוקד המשיכה המרכזי נשען על עיצוביה שלה – בגדים עכשוויים רוויי ניגודים המושפעים מאלמנטים מהאסלאם, מהיהדות ומהנצרות ומגובים בגזרות שנעות בין הגברי לנשי. "זו לא בעיה לפתוח חנות. האתגר הוא לשמר את הלקוחות ולהצליח לעניין אותם בכל פעם מחדש", היא מסכמת.

צאו לי מהסלון

הטרפנטין בקושי הספיק להתנדף מקירות החנות החדשה של אלישע אברג'יל ברחוב לילינבלום. רק בסוף השבוע האחרון פתח אותה לקהל הרחב – אקט מפתיע בהתחשב בפז"ם הצעיר של המעצב שמשחרר כעת קולקציה שלישית בסך הכל.

"היה לי ברור עוד מהרגע הראשון שאני רוצה לפתוח חנות. אני מודע לכך שלא מדובר בצעד קל, אבל זה כן צעד מתבקש. צריך לחשוף את הדברים ולהוציא אותם מחוץ לירידים, למכירות הביתיות ולרשת", אומר אברג'יל (31) בביטחון, ונתפס בעיקר לדוגמה האחרונה והמקוונת. "אני לא מאמין ברשת כפתרון למעצבים צעירים, כי מי שמחפש משהו איכותי רוצה לבוא פיזית, לראות במה מדובר ולהכיר את המעצב מקרוב. אונליין זה נחמד כשיש לך מותג גדול וכשכולם יודעים מה אתה מוכר". כשם שהוא משקיע בדיטיילים הייחודיים שמעטרים את בגדיו, כך עשה אברג'יל בחנות שבנה ועיצב יחד עם אביו – החל מהמתלים ועד השולחנות. את הסטודיו שלו הוא מיקם קומה אחת מעל, מה שמאפשר לו לזגזג בקלות בין שני המוקדים.

גם המעצבת ליאת רזיאל, שעומדת מאחורי המותג LIAH, החליטה לאחד בין חללי העבודה והתצוגה ולהוציא את שניהם מהסלון הביתי. לפני כחצי שנה היא חנכה חנות סטודיו משותפת עם המעצבת תמר פיס ברחוב י״ל פרץ בדרום העיר, לא הרחק משוק לוינסקי. “זאת הייתה החלטה ספונטנית, בכלל לא תכננתי לפתוח חנות״, היא מודה. “ביקרתי חברה שהיא גם מעצבת שפועלת כאן ברחוב ונתקלתי בחלל מגניב להשכרה. נדלקתי עליו ותוך יומיים חתמתי על חוזה. שכר הדירה נמוך יחסית בהתחשב באזור, הספקים קרובים והסביבה מפוצצת בסטודיואים של מעצבים כך שיש כאן אווירה מפרה מאוד. בסופו של דבר זה נחמד שיש מקום לארח בו את הלקוחות, ושהוא לא הבית שלי, איפה שבן הזוג והכלבים״.

כמו אברג׳יל, גם רזיאל (32) השיקה את המותג שלה בשנה שעברה, ובדומה אליו גם היא אינה חסידה גדולה של הרשת. “תרבות הקניות באינטרנט עוד לא מספיק מפותחת כאן. הישראליות עדיין חוששות לקנות אונליין, ובסופו של דבר הכל קרוב, כך שגם מי שגרה מחוץ לעיר יכולה לתת לכאן קפיצה די בקלות״.

← סבינה מוסייב, 299־2,400 ש"ח, רבי פנחס 3 יפו
← ג'ניפר קים, 250־1,600 ש"ח, דיזנגוף סנטר (קומה ראשונה) תל אביב
← אלישע אברג'יל, 750־3,500 ש"ח, לילינבלום 20 תל אביב
← LIAH,י890-220 ש"ח, י"ל פרץ 15, לתיאום: 801446־054

• מיוחדים
• קניות מקוונות
• LIAH
• ליאת רזיאל
• ג'ניפר קים
• קארין אביעז
• החדש והטוב: יצירות הבכורה הטובות של 2016
• סבינה מוסייב
• רוני בר
• אלישע אברג'יל
• קנייה אונליין
• אופנה

• Facebook
• Twitter
• Email

נעמה ברש (סיון נועם שמעון, אחותה הצעירה של רונה־לי שמעון) היא בת 17 ממשפחה סדוקה. אחותה הבכורה ליאורה נעדרת מהצבא, ואמה מנסה להרגיע את אביה הזעפן (דביר בנדק). אבל זאת לא הפעם הראשונה שליאורה נעלמת ונעמה לא דואגת, מה גם שאת הראש שלה ממלאת דנה הרשקו עם הרעמה הבלונדינית (ג'ייד סקורי). זאת אהבה ממבט ראשון, ואנחנו חווים אותה יחד איתה באמצעות קולנוע רענן, חושני ומלטף המלווה בפסקול נהדר.

אחרי בכורה עולמית בפסטיבל סן סבסטיאן היוקרתי, "ברש" של מיכל ויניק הוקרן בפסטיבל חיפה 2015, שם זכה בפרסי התסריט והמשחק שהוענקו לשמעון ולבנדק, ויצא לסיבוב הופעות בעולם – כרגע היא נמצאת עם הסרט בפסטיבל קולנוע קווירי בסיאול. ויניק, מורה לתסריטאות ולבימוי באוניברסיטת תל אביב, שם גם למדה, לקחה חופשה מהוראה כדי לצלם את סרטה הארוך הראשון (אחרי "פיתיון" ו"סרק" הקצרים), במימון קרן הקולנוע הישראלי (גילוי נאות: הייתי חברה בצוות הלקטורים שהחליטו להעניק לה תקציב, ואני גאה בתוצאות).

"זה משמח אותי שאנשים מזהים שמדובר בסרט התבגרות שאינו רק על זהות מינית", כותבת ויניק מסיאול. "לקח לנו הרבה זמן למצוא את השחקניות. את ג'ייד מצאתי ברחוב. רכבתי על אופניים סביבה וסביב בת הזוג שלה במשך חצי שעה עד שהעזתי לגשת. איך שנכנסה לאודישן המלהקת אורית אזולאי כתבה לי על פתק 'מצאנו את הרשקו'. גם במקרה של סיון, אורית מיד ידעה שהיא תהיה נעמה. נשאר לה רק לשכנע אותי".

"ברש" יוצא למסכים בחמישי (16.6)

• מיוחדים
• החדש והטוב: יצירות הבכורה הטובות של 2016

• Facebook
• Twitter
• Email

טרובדור צעיר

אולי דנון – "שתיקת האדמה"

לעתים רחוקות קורה שאלבום ישראלי בעברית משאיר רושם כה עמוק כפי שקרה כבר בהאזנה הראשונה ל"שתיקת האדמה", אלבום הבכורה של אולי דנון. דנון – עוד לא בן 17 – כותב ושר שירים על גיל ההתבגרות ועדיין מצליח בתבונה ובכנות בוטה לעניין גם את המאזין שעבר מזמן את ימי התיכון.

סטונר רוק מהחלל

לטאות הענק מכוכב הניבירו

שירים שמושפעים מהמיתולגיה השומרית, מדע בדיוני וביקורת הומוריסטית אך רצחנית על תרבות הכוכבות והקפיטליזם הדורסני. מעין גרסה לילית של מנהיג הלהקה, רימוך "הנורא", ללהקתו השנייה בותימזוג, אך באופן חשמלי מאוד ועם התחזרות על אפקטים. חשבו על להקת הספייס רוק Hawkwind רק עם שירים בעברית וקריצות לנינט וחייזרים. אם תשאלו אותם, אין הבדל בין השניים.

אינדי־פופ צבעוני

חנן בן סימון – “Toy Store”

הפסנתרן חנן בן סימון, פיינליסט התוכנית The Voice, הוציא אלבום ראשון שמוכיח שטוב שלא זכה והמשיך בדרכו העצמאית ותחת חסותו של המפיק המוזיקלי רע מוכיח. "Toy Store" הוא אלבום אינדי־פופ כיפי עם נגיעות של ניסיוניות מוזיקלית שבשום רגע לא מפריעה לשירים להיות קומוניקטיביים וצבעוניים. חנן בן סימון ניחן באיכויות קוויריות ילדותיות המשולבות במודעות עצמית גבוהה שעושה לאלבום רק טוב.

Fאנק תימני

בינת אל פאנק

זוזו הצדה A-WA, כי יש פה פצצת Fאנק תימני חדשה שתעשה לכם להזיע. בעצם מדובר במשהו גדול מזה: תשעת הנגנים בלהקה והסולנית שירן קרני מרימים לא רק בלחנים תימניים כי אם גם זורמים על טקסט בדואי או מעבדים את הפסיכדליה התורכית של סלדה בהג'ן.

קיבוץ גלויות

נטע וינר – "בזכות השיבה"

וינר הוציא ממש לא מזמן אלבום בכורה שמפגיש בין ספוקן וורד וראפ, כלייזמר, קברט ושנסון, שירי תעמולה רוסית ומוזיקה אלקטרונית. שירי האלבום דורשים האזנה מרוכזת, שכן לא רק שהחומרים של וינר מורכבים ומתכתבים עם המציאות האזורית, הם גם מושרים ברוסית, ערבית, עברית, יידיש וגרמנית. וינר מוכר כסולן ואקורדיוניסט הרכב ההיפ הופ הרב־לשוני סיסטם עאלי.

דרים־פופ עברי

ארמון

אלבום דרים־פופ בעברית, מלא בסינתיסייזרים ושירה מרחפת שמשרה אווירה אופטימית והזייתית. מוזיקה ליום שמשי ומעורפל עם סאונד באמת יוצא דופן. "בהתחלה קראנו לזה דארק שמח, פאן דארק", אמר לא מזמן אמיר שדות, ממקימי הלהקה. אנחנו נוטים להסכים.

ועדת חריגות

קרן דוניץ ואקו – “Yay4Nay”

הזמרת והראפרית אקו, מהצמד אקו וטיטו, והמוזיקאית והמפיקה קרן דוניץ, מלהקת Buttering Trio חברו יחד לטובת אחד האלבומים המעניינים שיצאו כאן לאחרונה, המשלב היפ הופ עם אלמנטים אוריינטליים וביטים חריגים. השילוב בין הלכי הרוח הכמעט מנוגדים של אקו שלוחת הרסן ושל דוניץ הנינוחה מייצרים משהו שאין לאף אחת מהן לבדה – וכולנו יודעים הרי שבניגודים נמצאת הנחמה.

היפסטר היפ־הופ

יותם אבני – "בחורות בגילנו"

אחרי שנים בתור אושיית חיי לילה תל אביביים – שכללו בין היתר את הפקת הליין אבדון, הקמת המועדון רסק וקריירה בינלאומית כיוצר האוס וטכנו – אבני פוזל גם לעבר ראפ ומשחרר אלבום ראשון, "בחורות בגילנו", שכולל היפ הופ תל אביבי, טרנדי, בועתי ועמוס בניימדרופינג ופרובוקציות שהספיקו לעצבן כבר חצי עיר.

• מיוחדים
• החדש והטוב: יצירות הבכורה הטובות של 2016
• בינת' אל פאנק
• אולי דנון
• אלבום בכורה
• ארמון
• אקו
• נטע וינר
• יותם אבני
• לטאות הענק מכוכב הניבירו
• קרן דוניץ

• Facebook
• Twitter
• Email

תמר מרקוביץ׳

סטיילינג, קניינות, יבוא, בלוגינג וכתיבה עיתונאית – אפשר לומר שתמר מרקוביץ התנסתה בכל עיסוק אפשרי בעולם האופנה ב־14 השנים האחרונות, כמעט. כעת היא מסמנת V נוספת, עם מיני קולקציה ראשונה בעיצובה ובה שבעה דגמים אווריריים ובוהמייניים של שמלות חלוק. את הטריגר חייבת מרקוביץ לאימא אבודה מהכיתה של בתה, שביקשה סיוע באיתור שמלה מפציצה לאירוע. החיפושים העלו חרס, אך הדליקו למרקוביץ נורה קטנה מעל הראש.

"איכשהו פתאום היה לי ברור שאני רוצה לייצר קולקציית שמלות", היא משחזרת. "יצא לי לעצב בעבר כבר דברים כמו מדים לדיילי סיגריות או שמלות לפרסומות, אבל זו הפעם הראשונה שאני מעצבת על אמת".

עם או בלי להתכוון, קולקציית הביכורים של מרקוביץ סוגרת מעגל. "הדגמים האלה אולי לא הכי טרנדיים או מסחריים, אבל הם מלווים אותי עוד מהימים שבהם עבדתי על תיק עבודות בשביל להתקבל ללימודי עיצוב אופנה בשנקר", היא מספרת. את מועד הרישום פספסה מרקוביץ בזמנו, לפני עשור וחצי. היא נרשמה במקום ללימודי סטיילינג והשאר היסטוריה. "תהליך היצירה הוא דבר מרתק. הפתיע אותי לגלות כמה התנסויות צריך לעבור עד שמגיעים לשבעה דגמים שעומדים מאחוריהם, כי בעולם שאני מכירה הכל נורא מהיר ואין זמן לכלום", היא מסכמת. "בשורה התחתונה זה הדבר האמיתי. העיצוב הוא העשייה עצמה, ועשייה היא החיים".

600־900 ש"ח, החל משני (20.6) ברשת רזילי

יוליה פלוטקין

את ערמת התלתלים המפוארת שלה אתם מכירים אמנם מהמסך הקטן, אך מתברר שהכישורים של יוליה פלוטקין לא נגמרים שם. בשנה וחצי האחרונות מבלה השחקנית במסדרונות סטודיו 6B, שם היא לומדת עיצוב אופנה. את טבילת האש הראשונה שלה בתחום היא חווה בימים אלה, עם קולקציה שעיצבה עבור המותג My Urban Runway של הבלוגרית סיוון פניני. החיבור נוצר בחנות של פניני בדיזנגוף סנטר, שאותה נוהגת פלוטקין לפקוד בקביעות. הכימיה האישית והסגנונית הובילה לשיתוף פעולה, וכך מצאה עצמה פלוטקין על תקן מעצבת.

"הקדשנו מחשבה לקולקציה והושקעה בה הרבה אנרגיה", היא מספרת. "יש כאן המון פרטים ומדובר בגזרות לא פשוטות לביצוע. אפשר לומר שנשמתנו יצאה עד שקיבלנו את התוצאות שרצינו".

הקולקציה מורכבת מ־13 דגמים מונוכרומטיים ברובם עם נגיעות צבע קלות, המהולים בין היתר בהדפסים גיאומטריים, משחקי שקיפויות, מוטיבים ספורטיביים, ערמות של רוכסנים ועוד אלמנטים אופנתיים שפלוטקין מחבבת. עם זאת אל תבנו עדיין על הסבה מקצועית. "אני משחקת כרגע בשתי הצגות ועושה גם טלוויזיה, ובסך הכל מאמינה שעם האנרגיות הנכונות בן אדם יכול לעשות כמה דברים במקביל. האהבה לאופנה תמיד הייתה שם, וזה הרגיש לי כמו המקום הנכון להתחיל בו".

220־560 ש"ח, את הקולקציה ניתן להשיג בחנות המותג בדיזנגוף סנטר (קומה 1)ובאתר

• מיוחדים
• My Urban Runway
• רזילי
• החדש והטוב: יצירות הבכורה הטובות של 2016
• יוליה פלוטקין
• ביכורים
• שבועות

• Facebook
• Twitter
• Email

פעם היה לי לב

אסף סעדון (ידיעות ספרים)

הכתיבה של סעדון – "מישל וולבק הישראלי" אם במקרה בא לכם להסכים על משהו עם בני ציפר – מפליאה בעדינותה לנוכח הלהט לעסוק בטאבו, בגרוטסקה פיזית ובפוזות של אינטלקטואליזם ואקטיביזם.

אתם, שחיים יפה כל כך

מיכל פאר (אחוזת בית)

בנקודת מבט ילדית־בוגרת, בדיאלוגים ארוכים וצפופים ועם כותרת שהייתה זוכה במקום הראשון לו היה פרס לכותרת היפה ביותר, פאר מצליחה במשימה כמעט בלתי אפשרית: לספר על משפחה תל אביבית שאף אחד לא מרגיש שהוא כבר מכיר.

המכתב

ד"ר אורנה ראובן וד"ר יאיר אלדן (כתר)

עבור ד"ר אלדן אין זה ספר ביכורים, אבל עבור ד"ר ראובן כן. לחובבי הז'אנר ע"ש ארווין ד' יאלום מתגשם חלום: רומן ישראלי על מערכת יחסים בין מטופלת למטופל (ולא מטופלת ומטפל, שזה מרענן).

חוויית משתמש

נועה סוזנה מורג (כתר)

הסגנון של שלוש הנובלות המקובצות בספר מפתיע לנוכח הכותרת מטעה. זה לא מוצר פופ. הדמויות של מורג הן אמנם בנות דור ה־Y והטכנולוגיה היא נושא מרכזי, אבל הכתיבה רצינית ומדויקת.

החיים ומה שלבשתי

שלי גרוס (כתר)

ההצלחה של גרוס הייתה גדולה כל כך והשהייה ברשימת רבי המכר ארוכה כל כך, שקל לשכוח שהוא יצא לאור רק השנה. בשורת הצ'יק ליט הישראלית, מרק עוף לנשמה, שופינג ממוזג ביום חמסין.

מפורסם

גואל פינטו (ידיעות ספרים)

לא הספר הראשון של פליט ריאליטי ישראלי, אבל הספר הראשון של פליט ריאליטי ישראלי שעוסק בריאליטי. קריאה קלילה ועם זאת חוויה אמביוולנטית בלתי נמנעת לנוכח השילוב בין כתיבה וידויית לביקורת תרבות חריפה.

עיר הנידחת

עמית גולדנברג (כתר)

דיסטופיה יהודית היא ז'אנר שלא נחקר דיו. גולדנברג מעניק תקדים מעניין, שנון ואינטנסיבי בטירוף. אם השמועות הנכונות, עד סוף העשור הוא יהפוך לקאלט של ירושלמים.

בריכה כמעט אולימפית

רוני ברודצקי (כנרת)

בכתיבה של רוני ברודצקי יש משהו מבעית: היא מזכירה מאוד את הכתיבה של סופרי דור תש"ח, ובכל זאת היא נשית ועכשווית. הבחירה לשחק דווקא במגרש הזה הופכת להצהרה אירונית ברומן עמוס פוליטיקת זהויות סמויה.

השתיקות

יובל ירח (כנרת)

רומן הביכורים של ירח (שפרסם בעבר קובצי סיפורים קצרים) מבוסס היסטורית על יומן של קרובה של המשפחה שהסתירה את אמו בשואה, אבל הסיפור הוא לא שלה אלא סיפורה של האם, ואין מדובר ברומן היסטורי אלא בסיפורת עדינה ומעמיקה על חוסר היכולת לספר.

כמעט שם

רועי סלמן (ידיעות)

ספר הנוער היחיד ברשימה יכול להיות מהנה גם למבוגרים. היופי בסיפור ההתבגרות של זוהר הוא הניסיון ללמוד את העולם, להכיר אותו היכרות אינטימית, תוך כדי הניסיון להתחבא ממנו כדי לא לחבל ביכולת להכיל אותו.

• מיוחדים
• מישל וולבק
• בני ציפר
• שלי גרוס
• החדש והטוב: יצירות הבכורה הטובות של 2016