Time Out תל אביב About

Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
טיים אאוט

הילה רוח

כתבות
אירועים
עסקאות
פתאום שמענו בומים. ג'ימבו ג'יי (צילום: יחסי ציבור)

נשמע מלחמה: 13 שירים שצריכים להחליף את התראת פיקוד העורף

נשמע מלחמה: 13 שירים שצריכים להחליף את התראת פיקוד העורף

פתאום שמענו בומים. ג'ימבו ג'יי (צילום: יחסי ציבור)
פתאום שמענו בומים. ג'ימבו ג'יי (צילום: יחסי ציבור)

הכל אנחנו מוכנים לספוג למען הניצחון המוחלט בהחלט, אבל בסאונד המעצבן והמלחיץ של התראת פיקוד העורף חייבים לטפל דחוף למען המוראל בעורף יציבותם הנפשית של אזרחי ישראל. בחרנו בקפידה פלייליסט שיעיף את כולנו למקלטים ברבאק ואפילו בהליכת ירח

כולנו מכירים את הסיטואציה הזאת: אנחנו בבית, משחקים בפלייסטיישן או רואים טלוויזיה, כשפתאום הצליל המעצבן, המלחיץ והמנג'ס ביותר בעולם שואג מתוך הטלפון. ואם זה לא מספיק – גם מהטלפון של כל מי שמסביבך. למען שפיותם ויציבותם הנפשית של אזרחי ישראל וכדי לסייע תדמיתית לפיקוד העורף המושמץ, החלטנו לאצור פלייליסט של שירים ופזמונים שצריכים להחליף את הסאונד המחליא הזה, ויפה שעה אחת קודם.

>> כולנו טהרנים: מה למדנווגילינו על האיראנים דרך הקולנוע שלהם
>> שידורי החדשות צעקו "ניצחנו את המשטר האיראני", הפעם עם הקובץ

1. עקרון הגבלת השלטון // יובל מנדלסון

יובל מנדלסון, הסולן של להקת שייגעצ, הוציא בתקופת הקורונה את האלבום "יובל המנוול 2 – אזרחות טובה", מעין אלבום שכולו "הכנה" לבגרות באזרחות כשהדמות הראשית, יובל המנוול, הוא מורה ציני המבקש "לקלקל" את הנוער באמצעות המציאות הישראלית המורכבת על השינויים בלימודי האזרחות. השיר הזה, רלוונטי מתמיד, ניחן במוזיקליות נינוחה באופן מפתיע ומילים שמקבלות חשיבות גבוהה יותר לאחר הנסיונות להפיכה משפטית. החלק שפיקוד העורף צריך לקחת, במיוחד על רקע חיסול חמינאי, הוא הפזמון: "לרסן, לפקח, להגביל, לבקר/את המנהיג העליון כדי שלא יתאכזר/לציבור שבחר בו, יעשה בו שפטים/יש מספיק דוגמאות מהמאה העשרים".

2. הצעדה האימפריאלית // "מלחמת הכוכבים"

הסאונד של הצעדה האימפריאלית הוא אולי לא הדוגמה הכי נעימה לאוזן ומרגיעה לנפש ברשימה אבל אין ספק שהמנגינה הזאת, אותה כתב ג'ון ויליאמס, מזוהה עם ציר הרשע הבין-גלקטי. זאת המנגינה שמלווה את כוחות האופל ביקום "מלחמת הכוכבים", ואין טובה ממנה כדי לסמן שמשהו מלחיץ ומפחיד מתרחש ושכדאי לתפוס מחסה, והיא לחלוטין הולם את האיראנים ובמיוחד את הסית' לורד חמינאי.

פלאפל אטומי // Hitchki

הסרט "פלאפל אטומי" מ-2015 עסק בישראלית ואיראנית שמנסות למנוע מלחמה גרעינית במזרח התיכון. אם זה לא מספיק, שיר הנושא כתוב כולו בפרסית והוא כיפי, קצבי ונשאר ברוח התקופה, גם אם לא מבינים מילה ממנו. זאת גם תזכורת מעולה ש"פלאפל אטומי" זאת כנראה בחירת הצפייה האידיאלית לתקופה, כי אם לא נצחק נבכה.

BYOB // סיסטם אוף א דאון

אני בטוח שגם אתם מתישהו בחייכם התעלמתם מההתרעות והפיצוצים והמשכתם לישון. ובכן, די קשה לישון כשברקע מתנגן שיר מטאל של סיסטם. השיר הספציפי הזה גם נכתב על רקע מלחמה אחרת של ארה"ב במזרח התיכון שגם עירבה את ישראל – מלחמת המפרץ השנייה. אז פחדנו מנשק כימי כמעט כמו שאנחנו פוחדים היום מנשק גרעיני. היום אפילו מסכות אב"כ אין לנו. בנוסף, השיר מעלה אחלה הזדמנות לפוגו במקלט כדי לשחרר קיטור.

בומים // ג'ימבו ג'יי

עומר הברון המוכר בשם הבמה שלו ג'ימבו ג'יי, כתב שיר ראפ-רוק שמתאר את התחושה של להיות ישראלי עם משפחה תחת איומי הטילים. אמנם הוא דיבר על טילים מעזה ועל האבסורד של החיים בעוטף, אבל טיל זה טיל, לא? חוץ מזה, יש שני דברים שאנחנו מחכים להם בזמן השהייה במקלטים – ההודעה של פקע"ר שאפשר לצאת מהמקלט והבומים של היירוטים. לא בסדר הזה.

Battle of Evermore // לד זפלין

השיר הזה מבוסס על שר הטבעות והוא בנוי באופן מושלם עבור התראת פיקוד העורף. הוא מתחיל לאט ושקט ומתגבר מבלי להיות צורם מדי, ולמרות שהוא שיר יחסית נעים, הוא מצליח להכניס בתוכו את אווירת הקרב. זה שיר לא קצר, אז עד שתגיעו כבר למקלט אני מבטיח שתרגישו כמו פרודו בדרך למורדור.

יותר מדי נחמד איתם // טדי נגוסה ואברהם לגסה

טדי נגוסה ואברהם לגסה לא מתערבבים יותר מדי בפוליטיקה, יותר בחוויות האישיות שלהם, גם אם הן יכולות להתפרש לעתים כבעלות גוון פוליטי. השיר הזה הוא דוגמה לשיר לא פוליטי שלהם, שלא עוסק במלחמה, לא עוסק בטילים ולא עוסק במחאה. אז למה הוא כאן? כי כשמעירים אותך משנתך בשתיים בלילה ומכריחים אותך להגרר ממיטתך הנוחה למקלט, קשה שלא לחשוב – אנחנו יותר מדי נחמדים איתם.

YMCA // וילג' פיפל

כשבוחרים שיר להתראת פיקוד העורף, המילים הן לא תמיד הדבר הכי חשוב. לפעמים זה מה מייצג השיר או הקצב שלו, בכל מקרה העיקר שנשמע אותו ונרד למקלטים. השיר YMCA הוא גם שיר רועש מתחילתו ועד סופו – אבל גם מייצג את הנשיא טראמפ ואת הריקוד האגדי שלו. רק תדמיינו לכם המוני ישראלים רוקדים כמו טראמפ בדרכם למקלט. ככה עושים היסטוריה.

ניפגש על החוף // הבילויים

דיברנו על שירים נעימים יותר, אבל השיר הזה גם מתאים – תחושת סוף העולם שמלווה אותנו בכל העימותים עם איראן. הפעם יש גם פן אסקפיסטי, מאחר ומדובר באפוקליפסת זומבים. חוץ מזה, נחמד לדמיין שאנחנו בחוף כשבעצם אנחנו סגורים במקלט או בממ"ד בגלל האיראנים, על רקע מוזיקה שמזכירה את שנות החמישים. מה שבטוח, אז לא היה להם גרעין ולנו לא היה נתניהו. נעים להיזכר.

Billy Jean // מייקל ג’קסון

יש שתי סיבות בלבד להכניס את השיר הזה לרשימה – הראשונה היא שזה שיר ממש כיפי. השנייה היא שאני מדמיין מלא אנשים עייפים יורדים למקלט בהליכת ירח.

אני חיה בתוך הגרעין האיראני // הילה רוח

השם מדבר כבר בעד עצמו, אז אין הרבה מה להוסיף מבחינת המשמעות של המילים, אבל מבחינה מוזיקלית חייבים לציין שהסאונדים של היריות והפיצוצים ברקע מתאימים כאזעקה הרבה יותר מסאונד הצופר המעיק להפליא של פיקוד העורף. לא ברור איך המהלך הזה לא קרה עד היום, הילה רוח נתנה להם את זה על מגש של כסף, אפילו המילים של השיר כולו יכולים להיכנס בהתרעה אחת.

מגבת באוויר // נורוז & עידו בי וצוקי

ההתראה של פקע"ר אמנם מקפיצה, אבל התגובה שהיא מביאה איתה היא בעיקר של ייאוש. השיר הזה, שהוא ללא ספק אחד משיתופי הפעולה המצוינים בסצנת ההיפ-הופ הישראלית, מכניס לראבאק מהשנייה הראשונה שבה שומעים אותו ויכול להחליף את הצלצול הבלתי פוסק של האפליקציה לאווירה של יציאה לקרב ואם זה לא מספיק – גם כיף לשיר אותו תוך כדי.

שיר לשלום // האחים צברי

לשיר הזה יש מספר הצדקות – היסטורית, ליריקלית ומוזיקלית. היסטורית, השיר נכתב על ידי יענקל'ה רוטבליט והלחין יאיר רוזנבלום ועליו רוטבליט אמר: "זהו שיר קצת נאיבי… כשכתבתי אותו הייתי די צעיר והמדינה הייתה מדינה שטענה שהיא שואפת שלום. שאנחנו רוצים שלום, אבל 'הם' לא רוצים. די האמנתי שזה ככה". לא הרבה השתנה מאז. השיר עורר מחלוקת עזה כבר מימיו הראשונים וליווה אותנו גם ברצח רבין בביצוע של מירי אלוני. זה רק הגיוני שילווה אותנו גם בזמן המלחמה הזאת – ויזכיר לכולנו שבסופו של דבר אנחנו נלחמים בשביל שביום שאחרי המלחמה – יבוא שלום.מבחינה מוזיקלית, האחים צברי הבינו את הפוטנציאל המחאתי שיש בשיר ושרים אותו באווירת לחימה של שירי כדורגל, כשברקע אזעקות, גיטרות עם דיסטורשן ורעם תופי המלחמה. אם כבר להתעורר באמצע הלילה למקלט – אז ככה.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הכל אנחנו מוכנים לספוג למען הניצחון המוחלט בהחלט, אבל בסאונד המעצבן והמלחיץ של התראת פיקוד העורף חייבים לטפל דחוף למען המוראל...

מאתלירון רודיק2 במרץ 2026
הכתה רוח. הילה רוח. (צילום: גל גולץ)

עשור ל"רופאה במערב" של הילה רוח: לא ידענו שזו תהייה נבואה

עשור ל"רופאה במערב" של הילה רוח: לא ידענו שזו תהייה נבואה

הכתה רוח. הילה רוח. (צילום: גל גולץ)
הכתה רוח. הילה רוח. (צילום: גל גולץ)

"היא לא ניבאה את העתיד, היא פשוט הקשיבה להווה באופן כל כך מדויק, עד שההווה ההוא הפך להיות העתיד של כולנו" // רגע לפני הופעה לחגיגות עשור לאלבום הבכורה שלה (20.9 בבארבי), המשורר ואיש הקצה אלפרד כהן בטור מיוחד על ההד שהשאיר אלבום הבכורה הנהדר של הילה רוח

יש קלאסיקות שנולדות מראש עם שלט קטן – "קלאסיקה" (למרות שלא חיפשנו אחת כזאת). יש אחרות שמופיעות בשקט, פתאום, בגיטרה מצוברחת ובפח ממתיקים ליד המיטה. אלבום הבכורה של הילה רוח, "רופאה במערב", המציין בימים אלו עשור לצאתו, והוא ללא ספק מהסוג השני. הוא לא עשה כניסה למקום שחיפשנו, הוא עשה אבחנה למקום שעוד לא ידענו.
>>מחליפים תדר: לילה של מדיטציית סאונד אלקטרונית בסוזן דלל

אני חושב שגם הילה רוח עצמה לא ידעה, היא חיפשה מקום, ביקשה לבחון את הגבולות שלו, ועשתה זאת תוך כדי חיפוש עצמי פנימי אישי. רוצה לומר, במרחבים האינסופיים של הנפש החבוטה. כמאזין ידעתי לזהות את הפגיעות, את הזעם ואת הבדידות, ידעתי לאבחן שזהו אלבום יוצא דופן, מיוחד במינו, רב רושם, נושא בתוכו בשורה. מה שלא ידעתי שזו תהייה נבואה, אבל לא נראה לי שאף אחד ידע.

עשר שנים אחרי, זה מספיק זמן לדיסטורשנים להפוך לנוסטלגיה, אבל בכל פעם שהגיטרה הצורמנית והנמוכה בפתיחה של "אלנבי" פורצת מהפינה הלא נכונה של המיקס, או בכל פעם שאני נתקל במשפט "אם יקרה לך משהו רע, מה אני אעשה", זה לא מרגיש כמו נוסטלגיה. זה תמיד ירגיש לי כמו ההווה, ובהווה הנוכחי של 2025, זה כבר מרגיש כמו מחר. זה נוחת בדיוק באותו מקום שברירי בגוף שלא ידע אז, וכל מה שנותר לי לשאול, איזה סוג של כאב עוד מחכה לו.

העולם של אותם שנים עוד הרשה לעצמו להגיד "יהיה בסדר" בלי להסמיק. אותה חרדה שהייתה מעין חולשה נפשית פרטית, כיום הפכה לעדשת ראייה קולקטיבית דרכה אנחנו תופסים את המרחב והזמן, אפשר לתפוס את האלבום הזה כשמקשיבים לו היום, כמקדים את זמנו (ואני יודע שלא תסלחו לי על הקלישה הזאת). פתאום המשפט "עייף אני מצייד רב" הוא תיאור מדויק של דור שלם, או משפט כמו "דגים מושיעים תבואו לכאן" לא נשמע כאירוע פסיכדלי, אלא כתפילה כנה מדי.

המקום והמרחב של האלבום הוא העיר תל אביב. אז היא הייתה עדיין מקום שאפשר היה לכתוב עליו שירים ממקום רומנטי או אירוני. היום, לדבר על שכר דירה ברחוב אלנבי זה פחות סקסי – זה טיקטוק או ריל זועם, כואב ומודע לעצמו. זאת כמעט לא יכולה להיות מוזיקה. הילה רוח כתבה את העיר כזירת הישרדות. כשאתה שומע היום את "אני אורבת לך בתוך שירים כשאין לי משלי״. אפשר לזהות תיאור קיום של מישהי שהבית שלה עשוי ממילים, כי את הבית האמיתי כבר אי אפשר להרשות לעצמנו.

ומה עם המוזיקה עצמה? את הסאונד של רופאה במערב אפשר אולי יהיה לכנות כאנטי־אסתטי־קונקרטי, או יותר פשוט: רוק אינדי ישראלי, אחד שמסרב להסתדר בתוך מבנים. לא בית־פזמון־בית־פזמון־ברייק־סיום; השירים נבנים כמו נפש שמתפרקת וחוזרת לעצמה ברפלקס, המיקס הסופי של האלבום דואג להשאיר אותנו חשופים כל הזמן. ברוב המקרים כשאנחנו שומעים גיטרות אנחנו מרגישים בחספוס, במקרה של האלבום הזה אפשר להרגיש שהכל מתפרק ומחליק לך בין הידיים.

כשהאלבום יצא, עוד היה אפשר לראות רוק מסביב, במיוחד בשוליים המאורגנים של האינדי הישראלי. כיום הוא כמעט נעלם, מישהו קיפל את הכבלים ולא חזר עוד לחבר אותם מחדש. רופאה במערב יצא רגע לפני שהוא פינה את הבכורה שלו להיפ הופ, והעולם האינדי אלטרנטיבי עדיין לא יודע איך לאכול את זה. ואולי זו הזדמנות מצוינת להזכיר לכולם את המינימליזם והפשטות, את הגיטרות ואת הרוק בכלל.

ואולי כמשורר בעצמי, הייתי צריך להתחיל את הטקסט הזה ביונה וולך; רופאה במערב נפתח בטקסט שלה: "דובה גריזלית". עוד לפני שהילה רוח אומרת משהו שלה, היא בוחרת למסור את קולה למילים של וולך. היא בוחרת להמציא מחדש את הדימוי הרב משמעי של דובה פראית – האמא, והחלל של חלב כוכבים – המזון. בכך, כבר מהפתיחה אנחנו מוצאים את המקום של התפר המרכזי של האלבום: בין קרבה מופשטת לחיות, בין כאב לגאולה, בין זהות נשית חזקה לרוך של ילדות. מהלך כזה, במיוחד באלבום בכורה, הוא לא פחות מהצהרה. הילה רוח מחפשת סימני חיים במקום שבו אין פזמונים.

סוד הישרדותו של "רופאה במערב" הוא בכך שהוא מעולם לא ניסה להיות על-זמני; הוא היה נוכח מידי, כמעט ברוטלי, ברגע שבו נוצר. הילה רוח לא ניסתה לבנות מיתוס, היא בסך הכל ניסתה לתת שם לתחושות, לסמן מיקום פיזי ונפשי על סף קריסה. היא לא ניבאה את העתיד, היא פשוט הקשיבה להווה באופן כל כך מדויק, עד שההווה ההוא הפך להיות העתיד של כולנו. האלבום לא השתנה, המציאות היא שהידרדרה אל התדר שלו, והותירה אותנו מהנהנים בהסכמה כואבת לכל ריף ולכל שורה.

אלפרד כהן. צילום: רוני כספי
אלפרד כהן. צילום: רוני כספי

בסופו של דבר, "הרופאה" שבשם האלבום אינה מציעה תרופה. האבחנה היא־היא הטיפול. האלבום לא מבטיח שהחום יירד או שהשבר יתאחה; הוא פשוט יושב איתנו בתוך החולי ומאשר: "כן, זה כואב בדיוק כפי שאתם מרגישים". בעשור שחלף, אולי מצאנו נחמה במקומות אחרים, אבל "רופאה במערב" מציע משהו יקר יותר מנחמה: הוא מציע הכרה. וכך הוא נותר, עשר שנים אחרי, הפסקול של החיים שקיבלנו.
אלפרד כהן הוא משורר, שדרן ועורך ברדיו הקצה.
הילה רוח והלהקה יגיעו לבארבי ב-20.9 למופע חד פעמי לציון עשור ליציאת האלבום, עם האורחת המיוחדת והתכלס מאוד הגיונית נונו.לפרטים וכרטיסים

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

"היא לא ניבאה את העתיד, היא פשוט הקשיבה להווה באופן כל כך מדויק, עד שההווה ההוא הפך להיות העתיד של כולנו"...

אלפרד כהן11 בספטמבר 2025
מאיה קניג (צילום: ג'יאנלוקה קוואראנטה)

חנות צעצועים להיקבר בה ובר לחימום הלב. העיר של מאיה קניג

חנות צעצועים להיקבר בה ובר לחימום הלב. העיר של מאיה קניג

מאיה קניג (צילום: ג'יאנלוקה קוואראנטה)
מאיה קניג (צילום: ג'יאנלוקה קוואראנטה)

"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם. והפעם: הבמאית-תסריטאית-עורכת מאיה קניג, שסרטה החדש והמצוין "חלב" מחכה לכם בקולנוע. יצאנו איתה לסיור לוקיישנים בין החנות הכי שווה בבית רומנו, מעבר סודי בנווה צדק וחוף לקבל בו את השמש של סוף היום לפרצוף. בונוס: מרימים להילה רוח

>> מאיה קניג היא במאית, תסריטאית, עורכת ושחקנית שחיה ופועלת בתל אביב. סרטה החדש, "חלב", מציג כעת בבתי הקולנוע וזכה בפרס אופיר לתסריט הטוב ביותר, פרס התסריט בפסטיבל ירושלים וציון לשבח בפסטיבל טאלין הבינלאומי הנחשב. "סרט יוצא דופן, מסקרן ומתעתע שוודאי יהדהד את חוויותיהן של לא מעט צופות",כתבה עליו מבקרת הקולנוע יעל שובבשבוע שעבר, וכרגיל, היא צודקת.

>> המקום הכי סודי ושדרה להרגיש בה בת 14 // העיר של לוטוס אתרוג
>> כישלונות מפוארים ותוכניות יפות שנגנזו // העיר של הילה שמר

1. חוף הכלבים הדרומי

נדמה לי שזה החוף הלפני אחרון של תל אביב, אחרי זה זה כבר יפו. כל כך כיף להגיע לשם (מצוידת בבירה), לנתק את הרצועה, לחזות בצהלת הכלב המשוחרר, רץ אל זרועותיהם של כלבים אחרים, ולקבל את השמש של סוף היום בפרצוף. להבדיל מגינות כלבים, שם לעיתים מתפתחות תגרות, בחוף הכלבים תמיד מתקיימת הרמוניה קוסמית בין ההולכים על ארבע, מה שמעלה את השאלה – למה אני לא הולכת לשם כל יום?

כלבים טובים בעיר טובה. חוף הכלבים הדרומי (צילום: shutterstock)
כלבים טובים בעיר טובה. חוף הכלבים הדרומי (צילום: shutterstock)

2. טוי קלאב

חנות הצעצועים של יוסי בבית רומנו.צריך לראות כדי להאמין, חנות מפעם (הייתה עוד של סבא של יוסי בשנות ה-50, ולא השתנתה במילימטר מאז), מסדרון צר מאוד תחום משני צדדיו בערימות של צעצועים עד התקרה, גבב מופלא ומט לנפול, אם כבר למות, אז להימחץ על ידי צעצועים – הכי סטייל. פתוחה בשעות הכי מוזרות, לרוב נפתחת בסביבות 12 בצהריים, לעיתים נסגרת בחצות, אבל אל תתפסו אותי במילה, אין באמת חוקיות, מחירים שוברי שוק, והכי חשוב – יוסי עצמו, מגיח מבין הצעצועים, עיניים של ילד, מארח אותך בלבביות בממלכה שלו, שולף אוצרות מתוך הסבך האינסופי ותמיד מחייך.
דרך יפו 9

גם אתם מכורים על הסרט "לשבור את הקרח" ?????❄עכשיו אצלנו בחנות שלל מוצרים של הסרט לשבור את הקרח!דרך יפו 9 (מרכז בית רומנו) תל אביב.בקרוב גם באתר, שווה לחכות!????

Posted byToy club TLVonTuesday, May 12, 2020

3. פנסיה

גילוי נאות, זה מקום שאחת המפיקות של הסרט שלי, שהיא גם חברה, פתחה בשנה האחרונה ביחד עם עוד שני שותפים, אבל זה לא מונע ממנו להיות אחלה בר יין עם עיצוב מהמם, חצר פנימית מהאגדות, אוכל טעים ואווירה כיפית. ובכלל, איזה אומץ לפתוח מקום בזמן הזה, אקט של תקווה שמחמם לי את הלב וגורם לי לרצות להישאר כאן למרות הכל.
לבונטין 2

הכי מצחיק אם רק זקנים יבואו. פנסיה (צילום: גיא סחף)
הכי מצחיק אם רק זקנים יבואו. פנסיה (צילום: גיא סחף)

4. המעבר הסודי לגינת ראשונים (הקרויה בפי העם גם "גינת היתושים") בנווה צדק

סמטה שלאחרונה גיליתי שקוראים לה "עין גנים" ולי היא מזכירה את הימים שגרתי בסמטאות הקסומות של נחלאות בירושלים. יש תחושה שמסתתר שם בקסבה עולם שלם נסתר מין העין. ערבובייה של טקסטורות, ריחות ודיירים, אחד מהם אפילו מגדל שם אווזים ותרנגולות. אני תמיד אוהבת לעבור שם ולהרגיש במקום ובזמן אחר.

חפשו את המעבר הסודי. סמטת עין גנים פינת תחכמוני (צילום מסך: גוגל סטריט ויו)
חפשו את המעבר הסודי. סמטת עין גנים פינת תחכמוני (צילום מסך: גוגל סטריט ויו)

5. The Mely Shop

חנותיד שניה בכרם התימנים שגיליתי במקרה ומיד התאהבתי בה. סנדרה, המוכרת בעלת השיק הצרפתי שבא לך לשהות במחיצתו שעות, מאירה לך פנים, ורק אם תבקשי, היא תכוון אותך לבגדים היפים שבחרה בקפידה ותמיד במצב מצוין. החנות קטנה אבל אין בה את הגודש מעורר החרדה האופייני לחלק מחנויות היד שנייה, יש בה שקט, שטיחים ושלווה.
בית יוסף 17

מקום לא אהוב בעיר:

רחוב לינקולן בואכה יהודה הלוי.פתאום בבת אחת נפסק שם שביל האופניים באמצע, ואת מוצאת את עצמך מדוושת על המדרכה בסרבול, תמיד תקועה מאחורי הולכי רגל איטיים במיוחד שמצקצקים עליך על שאת רוכבת על המדרכה, לכי תסבירי להם.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
ההופעה האחרונה של קורין אלאל בבארבי.התפוצצות של רגש וכשרון, כמה אהבה זרמה שם בין כל האמנים שבאו לשיר לבין קורין ובין הקהל לבינה. למרות שבערך חודש אחרי זה היא הלכה לעולמה, נשאר הטעם לחיים והאופטימיות שהיא הפיצה לעוד שנים קדימה. אולי לנצח.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
הופעת סולו של הילה רוח בלבונטין 7, אמנם היא השחקנית הראשית בסרט שלי, אבל בחרתי בה גם בזכות ההשראה שהיא עוררה בי, ובהופעה הזאת בפרט, שאפשר לקרוא לה יצירה. קסם האינטימיות של להיות בחלל סגור קטן מתחת לאדמה עם הקול המלאכי השבור וקהל דחוס שיודע את כל המילים בעל פה, שרים ביחד כמו באיזה טקס דתי איזוטרי, היה מכשף ונתן ים תקווה ואור בימים שחורים.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
הצלת קפה שפירא.במקור רציתי לשים אותו במקומות האהובים, אבל אז ראיתי שיש את הקטגוריה הזאת ומיד העברתי לפה. מקום יחיד ומיוחד, הרבה יותר מקפה, מרכז תרבות, רחם קהילתית, מקום שחייב להמשיך להתקיים בעיר הזאת!

כמה אהבה. קפה שפירא (צילום: באדיבות קפה שפירא)
כמה אהבה. קפה שפירא (צילום: באדיבות קפה שפירא)

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
מירב וולדמן, קרמיקאית בשכונת נגה,עושה את הכלים הכי יפים מקרמיקה, ועכשיו עם המלחמה + שהיא עצמאית + שהיא אם יחידנית – הכי צריך להרים לה!חוץ מזה, עברתי עכשיו בפארק קריית-ספר האהוב עלי, נראה שגם הדשא שם צריך שירימו לו, הוא לא במצב טוב (והוא גם תל אביבי בדרכו).

מה יהיה?
חייבת להאמין שיהיה טוב.

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים ממליצים על המקומות האהובים עליהם. והפעם: הבמאית-תסריטאית-עורכת מאיה קניג, שסרטה החדש והמצוין "חלב" מחכה לכם...

מאיה קניג20 במרץ 2025
הילה רוח. צילום: ירדן רוקח

שאול פותח מחדש את הבארבי: הילה רוח תופיע הערב

שאול פותח מחדש את הבארבי: הילה רוח תופיע הערב

הילה רוח. צילום: ירדן רוקח
הילה רוח. צילום: ירדן רוקח

המועדון האהוב היה סגור כשבועיים לאור גל התחלואה האחרון וכעת חוזר לפעול כרגיל. רוח תעלה להופיע לקראת צאת אלבומה החדש - וזו ההמלצה היומית שלנו

אנשים מסוימים עוקבים אחר המודלים של פרופ' ערן סגל במהדורות החדשות, אחרים מקשיבים לתחזיות של אנשי הרפואה בכלי התקשורת – אבל אנחנו הכי קשובים לשאול מהבארבי.

הערב (ג') הוא פותח שוב את דלתות המועדון לאחר כשבועיים שבהם המקום היה סגור, כשהילה רוח תעלה להופיע. עם שני סינגלים חדשים (סופרמן, ספרינט) ואלבום חדש בדרך, רוח חוזרת "להפנט ולהרים" לפי ההודעה לתקשורת. נשמע כיף.
לפרטים נוספים

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

המועדון האהוב היה סגור כשבועיים לאור גל התחלואה האחרון וכעת חוזר לפעול כרגיל. רוח תעלה להופיע לקראת צאת אלבומה החדש -...

מאתמערכת טיים אאוט1 בפברואר 2022
הילה רוח. צילום: ירדן רוקח

המלצה יומית: כיתת אמן עם נסיכת האינדי האהובה

המלצה יומית: כיתת אמן עם נסיכת האינדי האהובה

הילה רוח. צילום: ירדן רוקח
הילה רוח. צילום: ירדן רוקח

הילה רוח תשתתף הערב בסדרת ערבי התרבות המעט שונים של קפה Vesperr ותספר על תהליך היצירה (וגם תבצע גרסאות אקוסטיות). ינחה את הערב: אסף הראל (איש הרדיו)

בקפה Vesperr (של ווי לייק יו טו) החלו לא מזמן בסדרת ערבי תרבות מקוריים. אמנים ואנשי רוח עולים לערב מעט אחר, לא בהכרח רק לנגן ולשיר או לשחק. כך גם הערב כשתעלה ותבוא נסיכת האינדי המקומית הילה רוח לכיתת אמן.

רוח תנהל במהלך הערב שיחה אינטימית עם איש הרדיו אסף הראל (לא הפוליטיקאי) על השראה ביצירה, ותבצע גם כמה גרסאות אקוסטיות מיוחדות. מתחילים ב-19:30, הכניסה חופשית.
לפרטים נוספים

רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו

הילה רוח תשתתף הערב בסדרת ערבי התרבות המעט שונים של קפה Vesperr ותספר על תהליך היצירה (וגם תבצע גרסאות אקוסטיות). ינחה...

מאתמערכת טיים אאוט8 בדצמבר 2021
הילה רוח. צילום: ירדן רוקח

רוח בכל העיר: נסיכת האינדי המקומית בוחרת 5 מקומות אהובים

אנחנו גאים להציג לכם את "העיר שלי", מדור חדש שבו תבחר כל פעם דמות עירונית מוכרת את 5 המקומות האהובים עליה...

מאתהילה רוח27 ביוני 2021
המלצות פסטיבל הפסנתר 2019

הילה רוח, קורין אלאל ויוסי צברי: המלצות לפסטיבל הפסנתר 2019

פסטיבל הפסנתר שוב בא עלינו לטובה עם שיתופי פעולה מסקרנים והופעות שכדאי לא לפספס. הנה ההמלצות שלנו

מאתניצן פינקו11 בנובמבר 2019
יו נואו וואט רוח מינז אין היברו? הילה רוח (צילום: ברט אלן סמית)

לא רוצה הביתה: הילה רוח עושה עוד צעד לכיוון המיינסטרים

בין הופעות ופרויקטים מהצד, הילה רוח מקליטה אלבום חדש וגם שומרת על דייג'וב מוזר. אל פסטיבל הפסנתר, שבו תארח את קורין...

מאתניצן פינקו25 בספטמבר 2019

מילה זאת מילה: השירים העבריים עם המילים הכי יפות

משירי משוררים מולחנים דרך הפוסט-אפוקליפטיות של האייטיז ועד לתסכול של דור ה-Y - בחרנו את עשרת השירים עם המילים היפות ביותר...

תומר קריב15 ביולי 2019
הילה רוח (צילום: גאיה סעדון)

הילה רוח היא הדבר הכי קרוב שיש בישראל לכוכבת רוק. זה לא מספיק

האלבום החדש שלה טוב מאוד, אבל זה לא הכי טוב שהיא יכולה. אם היא רוצה לעשות את הקפיצה הגדולה היא צריכה...

מאתנדב נוימן31 במאי 2018
ראו עוד
popup-image

רוצה לקבל גיליון טרי של TimeOut עד הבית ב-9.90 ש"ח בלבד?

(במקום 19.90 ש"ח)
כן, אני רוצה!