Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
לגלות את פלורנטין מחדש: המדרחוב שמשנה את השכונה הכי תל אביבית
לנו זה נראה כמו רחוב מוטה ישיבה. רחוב פלורנטין החדש (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)
אחד הרחובות האיקוניים בעיר זוכה לשדרוג שכולל ספסלים, אדניות עם צמחי תבלין ואפשרות ללכת על הכביש. שלחו אותנו לגלות מקומות חדשים, אהובים ומרגשים עם בקבוק יין של Porta 6, וזו בדיוק ההפוגה שאנחנו צריכים עכשיו
קצת שקט של מכוניות באחד הרחובות הכי סואנים בעיר? אנחנו בעד. רחוב פלורנטין זוכה בימים אלה לשדרוג מרענן והופך לרחוב מוטה הליכה. נשלחנו לגלות מקומות אהובים ומרגשים על ידי האנשים שמביאים לישראל את היין הפורטוגלי פורטה 6, את חלקם אתם אולי כבר מכירים, אבל מה שגילינו זה שתמיד מעניין לגלות אותם מחדש ולפעמים בקבוק יין זה כל מה שצריך.
במידה ולא ביקרתם בשכונה הדרומית לאחרונה, צפויה לכם הפתעה משמחת: רחוב פלורנטין הפך מכביש למרחב עירוני פתוח באמצעות הצבת אלמנטים שונים בשטח הכביש הסגור, במטרה לרענן את המרחב הציבורי ולהגביר הליכתיות ושהייה ברחובות: הכביש כוסה באיורים אורבניים צבעוניים, לאורך המקטע הוצבו ספסלים, פינות ישיבה ואדניות עם צמחי תבלין ו-18 עצים חדשים הוצבו לאורכו.
רחוב פלורנטין החדש (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)
השינוי התבצע על ידי האגף לשיפור פני העיר בשיתוף הרשות לתחבורה, במקטע שבין רחוב השוק לרחוב חיים ויטל, כחלק מהמדיניות העירונית לעידוד ההליכה ברגל וכחלק מיישום תוכנית "הטבעת הירוקה" של שכונת פלורנטין, שנועדה לחבר מרחבים ציבוריים משמעותיים בשכונת פלורנטין באמצעות רשת של רחובות הליכתיים, ובמטרה להוסיף מרחבים קהילתיים עבור תושבות ותושבי השכונה (כלומר, מקומות נעימים שאפשר לשהות בהם בלי להיות מוקף בפקקים ובצפירות שמאפיינים את רחובותיה).
צילום: יח"צ
בניגוד לרחוב לוינסקי, אין בכוונת העירייה לאפשר לרחוב פלורנטין להפוך למוקד בילוי עתיר ברים ומסעדות בתקווה לשמור על מרקמו השכונתי ועל העסקים הקיימים בו. בינתיים זה עובד סבבה, אולי מלבד כמה אופנוענים שהתבלבלו ובטוחים שהם אופניים.
רחוב פלורנטין החדש (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)
אבל מי צריך ברים ומסעדות כשאנחנו יודעים מה אנחנו צריכים להביא איתנו? נכון מאוד, בקבוק של פורטה 6 וכמה כוסות. ואז לתפוס את אחד הספסלים, להסניף את צמחי התבלין שגדלים באדניות הסמוכות ולהרים כוס לחיי חידושים אורבניים.
>> להשיג ברחוב פלורנטין, במקטע שבין רחוב השוק לרחוב חיים ויטל
רחוב פלורנטין הוא מתנה לשכונה הסואנת. רק אל תקראו לזה מדרחוב
אנחנו קראנו לזה מדרחוב? מה פתאום מדרחוב. רחוב פלורנטין החדש (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)
תושבי פלורנטין, מזל טוב: הושלם הפרויקט להפיכת רחוב פלורנטין לרחוב מוטה הליכה, עם יותר עצים וצמחיה, ספסלים וריהוט רחוב והרבה הרבה שקט. התוצאה מלבבת וכשהצמחיה תגדל יהיה כאן מאוד נעים, אבל העסקים הוותיקים ברחוב חוששים שהשינוי יבריח את הלקוחות שנותרו להם
פלורנטין משתנה לנגד עינינו כמעט מדי יום, ומאז הפיכתו של שוק לוינסקי לרחוב מוטה הליכה זה קורה בקצב גובר. הניסוי המוצלח בלוינסקי, שהפך אותו לאחד הרחובות האהובים בעיר, הוביל את עיריית תל אביב-יפו להחלטה לשכפל את הרעיון לרחובות נוספים בעיר ובשכונה, ולפני כשנתיים הוכרז כי הגיע תורו של רחוב פלורנטין המשתרע לרוחבה. התנגדות תושבים עזה הובילה לדחיית התוכנית ולמספר שינויים שהוכנסו בה, אבל השבוע הסתיימו בו העבודות ופלורנטין קיבלה עוד מגה-רחוב מוטה הליכה (או כמו שלא אוהבים לקרוא לזה בעירייה ובמשרד התחבורה: מדרחוב).
שומעים את השקט. רחוב פלורנטין החדש (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)
מקץ מספר שבועות של עבודה אינטנסיבית, סיים האגף לשיפור פני העיר עבודות הפיתוח ברחוב פלורנטין במקטע שבין רחוב השוק לרחוב חיים ויטל, כחלק מהמדיניות העירונית לעידוד ההליכה ברגל וכחלק מיישום תוכנית "הטבעת הירוקה" של שכונת פלורנטין, שנועדה לחבר מרחבים ציבוריים משמעותיים בשכונת פלורנטין באמצעות רשת של רחובות הליכתיים, ובמטרה להוסיף מרחבים קהילתיים עבור תושבות ותושבי השכונה (כלומר, מקומות נעימים שאפשר לשהות בהם בלי להיות מוקף בפקקים ובצפירות שמאפיינים את רחובותיה).
לנו זה נראה כמו רחוב מוטה ישיבה. רחוב פלורנטין החדש (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)
במסגרת העבודות, בשיתוף הרשות לתחבורה ובעיצובו ותכנונו של משרד אדריכלי הנוף ברמן ברוט, בוצע שדרוג למרחב הציבורי באמצעות סגירת המקטע לתנועת רכבים ממונעים, והפיכתו מכביש למרחב עירוני פתוח באמצעות הצבת אלמנטים שונים בשטח הכביש הסגור, במטרה לרענן את המרחב הציבורי ולהגביר הליכתיות ושהייה ברחובות: הכביש כוסה באיורים אורבניים צבעוניים, לאורך המקטע הוצבו ספסלים, פינות ישיבה ואדניות עם צמחי תבלין ו-18 עצים חדשים הוצבו לאורכו.
העסקים הוותיקים חוששים. רחוב פלורנטין החדש (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)
התוצאה, כמו שאפשר לראות, מלבבת למדי. בניגוד לרחוב לוינסקי, אין בכוונת העירייה לאפשר לרחוב פלורנטין להפוך למוקד בילוי עתיר ברים ומסעדות בתקווה לשמור על מרקמו השכונתי ועל העסקים הקיימים בו. בעלי העסקים הוותיקים ברחוב מפוצלים בדעתם לגבי השינוי, ובעוד חלקם חשים שמדובר בשדרוג נאה שעשוי לסייע להם, רבים חושבים שחסימתו לכלי רכב תשפיע לרעה על העסקים.
קוראים לזה "איור אורבני". הכביש הצבעוני ברחוב פלורנטין החדש (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)
"גם כך פחות ופחות אנשים מגיעים אלינו בשנים האחרונות בגלל החנייה והפקקים", אמר לנו ש., בעל חנות שפועל ברחוב כבר עשרות שנים, "ועכשיו כשלקחו את מעט מקומות החנייה שהיו כאן יגיעו עוד פחות. הרבה מהלקוחות שלי היו זורקים לרגע את האוטו בצד, קופצים פנימה כדי לשלם ולקחת וחוזרים לדרכם תוך דקות, עכשיו הם לא יוכלו לעשות את זה ואני חושש שבשבילנו זאת תהיה סוף הדרך. הרחוב יפה ונעים יותר, אבל מה זה שווה אם לא נוכל להישאר בו? בסוף הכל פה יהיה בוטיקים וברים ולעסקים קטנים כמונו לא יישאר מקום".
כשהצמחיה תגדל יהיה פה נעים. רחוב פלורנטין החדש (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)
מצד תושבי השכונה נשמעו בשעתו טענות קשות נגד הפרויקט והוגשו התנגדויות שהובילו להקפאתו בשנת הבחירות, אך מאז שהחלו לסגור בו מקטעים מצביעים התושבים והתושבות ברגליים ונהנים מהמרחב החדש שהוקדש להם בהמוניהם. החשש מהפיכתו של הרחוב לזירת בילוי סואנת עשוי להתגשם אולי בעתיד, אבל כרגע יש ברחוב פלורנטין בעיקר שקט מבורך והרבה ספייס בטוח ושקט למשפחות הצעירות שמציפות את השכונה ולמבקרים החולפים בה. נמשיך לעקוב.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
בואו בחמישי. בעלי החנויות ברחוב רמב"ם, התאחדו! (צילום באדיבות עיריית ת"א-יפו)
עוד רחוב במיקום אסטרטגי הופך מוטה הליכה (רשמית זה לא מדרחוב): המקטע הראשון של רחוב רמב"ם בהסתעפות משוק הכרמל יסגר ביום חמישי לתנועת כלי רכב (ומדי יום מ-10:00 עד 22:00) ויחגוג את זה בחגיגת וינטג' של בעלי העסקים ברחוב. אנחנו נבוא בשביל השווארמה
עיריית תל אביב-יפו דוהרת עם התוכנית שלה ליצירת רחובות מוטי הליכה בנקודות קריטיות ברחבי העיר, ואחרי שדיווחנו אתמול על התוכנית האמביציוזית להפיכתו של רחוב פלורנטין המעופש למדי למין מדרחוב אסתטי שכזה להולכי רגל בלבד, אנחנו מתבשרים היום על עוד רחוב מוטה הליכה במיקום אסטרטגי, והפעם זה רחוב רמב"ם המסתעף משוק הכרמל, כבר ביום חמישי הקרוב.
במפתיע, סגירתו של הרחוב לתנועת כלי רכב אינה חלק מהתוכנית המקורית של עיריית תל אביב-יפו במסגרתה צפויים להיווצר 17 רחובות מוטי הליכה באזור השוק, בפלורנטין, בנווה שאנן ובאזור כיכר באזל. במקרה הנוכחי היו אלה דווקא הסוחרים שממוקמים ברחוב שפנו לעירייה בבקשה לעשות בו מה שעשו בשוק לוינסקי, והעירייה נעתרה.
מכירים את אלה שמחפשים סיבה לחגוג כל דבר? אז היוששש – אנחנו! ????????♀️רחוב רמב"ם הופך לרחוב מוטה הליכה וזאת סיבה מספקת בשביל…
וכך, החל מיום חמישי הקרוב (25.8) יסגר לתנועת כלי רכב המקטע שבין רחוב השוק לרחוב התבור, מקטע שמתאפיין בחנויות קטנות וחמודות ואווירת תל אביב של פעם. יש להדגיש כי מבחינת העירייה לא מדובר במדרחוב רשמי, אלא ברחוב שיהיה סגוק לתנוע כלי רכב בין 10:00 בבוקר ל-22:00 בערב – ואת זה כולם הולכים לחגוג ב"הילולת רטרו" שתתחיל ב-19:00 ותסתיים ב-23:00. בתוכנית האמנותית: יריד דוכנים של העסקים ברחוב, עמדת מיחדוש בגדים, תצוגת אופנה וינטג' של העסקים המקומיים, הופעה חיה של להקת הקאברים Wonder Years עם שירי וינטג' ואם האפשרות הנהדרת תמיד לאכול שווארמה וינטג' במפגש רמב"ם (כן, אנחנו חושבים רק על אוכל). מזל טוב לכולנו.
>> הילולת רטרו ברחוב רמב"ם, חמישי 25.8 23:00-19:00,עוד פרטים כאן
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
מדרחוב פלורנטין: השכונה הפופולרית בתל אביב בדרך למהפכה
עוד עצים, עוד צל, פחות מכוניות. מדרחוב פלורנטין (הדמייה: ברמן ברוט אדריכלי נוף // עיריית תל אביב-יפו)
עיריית תל אביב-יפו מתכננת להפוך את רחוב פלורנטין, החוצה את השכונה הקרויה על שמו, למדרחוב מקוטע לפי הנוסחה המוצלחת של שוק לוינסקי, במטרה להוציא את כלי הרכב ממרכז השכונה ולהפוך אותה נעימה, ירוקה והליכתית יותר. הציבור מוזמן להגיב ולהשפיע על התוכנית עד ל-31.8
דרמה בשכונת פלורנטין: עיריית תל אביב-יפו מקדמת בימים אלו תוכנית להפיכת רחוב פלורנטין לרחוב מוטה הליכה, כחלק מתוכנית העירייה הכוללת לשפר את ההליכתיות בשכונות כמו כרם התימנים, פלורנטין ונווה שאנן ולדחוק מהן את כלי הרכב הפרטיים שצובאים על הרחובות הצרים והופכים אותן לשכונה שהיא פקק תנועה אחד גדול ועתיר צפירות ייאוש וזעם. העירייה מקיימת בימים אלה הליך שיתוף ויידוע ציבור ויש לכם תשעה ימים לקחת בו חלק, להצביע ולהשפיע (עד ל-31 באוגוסט).
במסמך המפורט שמציגה העירייה נראה כי רחוב פלורנטין, החוצה את השכונה מרחוב ויטל במערב ועד רחוב העלייה במזרח, יהפוך ברובו למדרחוב במקטעים – כפי שנעשה כבר בניסיון המוצלח מאוד של שוק לוינסקי – כשכל מקטע יקבל את האופי המיוחד לו בהתאם לצרכיו. המדרחוב החדש ישתרע בין רחוב השוק ורחוב ויטל ובתוך תחום זה תיאסר כניסה של כלי רכב.
תוכנית מדרחוב פלורנטין (תוכנית: ברמן ברוט אדריכלי נוף; מקור: עיריית תל אביב-יפו)
בעירייה מבטיחים כי התכנית תכלול התערבויות מגוונות כולל הרחבת מדרכות, הוספת ריהוט רחוב ומתקני הצללה לטובת הולכי הרגל, נטיעת עצים, הוספת מתקני קשירה לאופניים וביטול החניות לאורך רחוב פלורנטין ולאורך רחוב אברהם שטרן (בסך הכל יבוטלו 98 חניות, דבר הצפוי להחריף את מצוקת החנייה בשכונה). על מנת לאפשר את המשך הפעילות המסחרית ברחוב לצד קידום ההליכתיות, התכנית תסדיר נקודות לפריקה וטעינה בפינת הרחובות החוצים ותוסיף חניות לטווח קצר וחניות אופניים ואופנועים.
על פי התכנון המוצע, יהפוך המקטע שבין רחוב הרצל לרחוב השוק למעין כיכר עירונית חדשה עם תוספת משמעותית של ריהוט רחוב ועצים, המקטע שבין רחוב הרצל ורחוב הקישון יהפוך אף הוא לכיכר עירונית שתוצד לדופן הרחוב הדרומית המוצלת, מקטע הקישון-וושינגטון יהפוך לאי ירוק של צמחיה באמצעות פרגולות מטפסים ועיבוי נטיעות בצדו הצפוני, ואילו המקטע שבין שדרות וושינגטון ורחוב בנבנישתי יוקדש לשווקי חוצות ואירועי תרבות למיניהם. במקטעים הנותרים שבין הרחובות בנבנישתי ובן-עטר ובין בן-עטר ורחוב ויטל יורחבו המדרכות באמצעות פרקלטים, יוצבו מתקני הצללה וריהוט רחוב לטובת המבלים בברים ובמסעדות הסמוכות.
בהדמייה לא רואים את העצים, אבל יהיו כאלה. מדרחוב פלורנטין (הדמייה: ברמן ברוט אדריכלי נוף // עיריית תל אביב-יפו)
מטרת התוכנית, בין היתר, היא לייצר חיבוריות בין המרחבים הציבוריים הפתוחים שקיימים בשכונה ובסביבתה הקרובה, כמו גינת אליפלט ופארק המסילה והרחובות שכבר הפכו מוטי הליכה (לוינסקי, וושינגטון, ויטל בחלקו הצפוני). התוכנית כוללת גם יצירה של "טבעת אדומה", טבעת רחובות שנועדה לאפשר לכלי רכב לחלוף בשכונה בצורה רציפה, קריאה וברורה ומורכבת מהרחובות פרנקל, מטלון, נחלת בנימין ואברבנל.את התוכנית במלואה אפשר לראות כאן, תגובות, הערות והצעות יתקבלו כאמור עד ה-31.8 באתר שיתוף הציבור של העירייה.
לאן כולם הולכים: הפתרון למשבר התחבורה הוא הרגליים שלכם
תמיד כיף פה. טיילת תל אביב (צילום: שאטרסטוק)
הפקקים, העבודות על הרכבת הקלה, הקורונה וגם העבודה מול המסכים - נראה שלרבים ירד באחרונה האסימון שהדרך הכי טובה להתנייד בעיר הצפופה שלנו היא דרך הרגליים. ואם על הדרך אנחנו עושים גם קצת ספורט, זה לא יכול להיות רע
מה לא ניסינו בשביל להתנייד בתל אביב? בקורקינט כמעט נדרסנו, באופניים גנבו לנו את המושב, חיכינו שעות לאוטובוס שדפק לנו ברז והנסיעה ברכב הפרטי גרמה לנו להתחבר לדת ולהיות מוכנים להשתטח על קברי צדיקים בשביל מציאת חנייה. האוטותל לא מנע מאתנו עמידה ארוכה בפקקים והבאבל הפסיק לעבוד דווקא כשהכי היינו צריכים אותו. כששום דבר לא הולך- גילינו שכלי התחבורה היעיל והבטוח ביותר בעיר הוא פשוט ללכת.
אבל הוא לא רק יעיל, הוא גם בריא לנו. המעבר לזום בתקופת הקורונה הביא איתו הרבה שינויים. מעבר לעובדה שאנחנו כבר לא נזקקים לבושם או למכנסיים, אנחנו אפילו לא נזקקים לרגליים שלנו. כמות ההליכה צומצמה משמעותית ברגע שאנשים רבים התחילו לעבוד בבית מהמחשב. הביטוי ״אורח חיים יושבני״ נכנס לחיים שלנו ויש לנו תחושה שהוא לא ילך לשום מקום בקרוב (ליטרלי).
ספורט בחוץ כבר מזמן נהיה סצנה תל אביבית לוהטת. אנחנו רואים אותם בכל מקום – בחורות יפות שרצות על הטיילת בשקיעה, גברים שריריים במתקני הכושר בגן מאיר, חבורות פנסיונרים בחליפות אדידס הולכים בפארק המסילה ורוכבי אופניים בטייצים צמודים עוברים על פנינו על גדות הירקון. עם הזמן מצאנו שאולי הדרך הקלה ביותר להיכנס למועדון המבוקש היא, ובכן, לפסוע לתוכו.
אריאל אלחדף. צילום: יהב טרודלר מתוך adidas runners
גם אריאל אלחדף, מאמנת כושר בשיטת היט וסטודנטית במכללת וינגייט, אישרה לנו את זה שהליכה היא ספורט נגיש וחשוב. היא, למשל, כבר שנים מעדיפה ללכת מאשר לרוץ ומקפידה לעשות את זה בין פעמיים לשלוש בשבוע ובכל פעם שהיא צריכה להגיע לאנשהו. ישבנו איתה כדי לשמוע מה כל כך טוב בללכת.״אם המתאמנים שלי אומרים לי שהם רוצים להוסיף עוד פעילות, אני תמיד ממליצה על הליכות. מכמה סיבות, קודם כל הליכה הרבה יותר בריאה לגוף יותר מאשר ריצה, כי היא לא פוגעת בברכיים ובגב התחתון. תמיד יש עננה שחורה מעל ריצה ואנשים מפחדים ונמנעים מזה, אה וזה אפילו יותר נכון לתהליך ההרזיה!״.
וואו, בואי נתעכב רגע על זה. איך הליכה מרזה יותר מריצה? ״כל פעילות ספורטיבית מתחלקת לשני סוגים: אירובית או אנאירובית. פעילות אירובית זאת פעילות שבה מצליחים לשמור על קצב נשימה אחיד ותחלופה נכונה של אוויר, ופעילות אנאירובית זה כשהדופק עולה ומגיעים לקצה של החמצן. זאת טעות נפוצה לקרוא לאימון עם דופק גבוה אימון אירובי, הוא בעצם אנאירובי. כשמתאמנים בפעילות אנאירובית עם דופק גבוה, הגוף מגיע למצב של סטרס ומצב הישרדותי אז הוא שורף את מאגרי השומן הכי זמינים שיש לו, שזה בדרך כלל מה שאוכלים באותו היום. זה לאו דווקא מאפשר להגיע לאזורים העמוקים בגוף שאנחנו רוצים לשרוף. בהליכה, התהליך יותר ארוך ומתמשך וככה הוא מאפשר להגיע לתוצאה הרצויה״.
מה הופך את ההליכה לספורט כל כך נגיש בעינייך? אחד היתרונות הכי גדולים של הליכה זה שלא צריך להיות תלוי בכלום, בשום דבר. שמים נעלי ספורט ויוצאים החוצה, גם אם קר וגם אם חם תמיד זה כיף. לא צריך להירשם לזה, לא צריך להיות לפני האוכל או אחרי האוכל. תמיד אפשר לצאת וזה יהיה מועיל, גם אחרי שאוכלים ארוחה כי זה מקליל את הגוף וגם בבוקר על בטן ריקה. אפשר אפילו לעשות את זה כשיורד גשם עם מטריה. אני חושבת גם שההליכה הרבה יותר מותאמת לעיר. לפעמים כשרצים ברחוב עמוס זה קשה כי אנשים נכנסים בין הרגליים. בהליכה, אפשר לבחור לעצמך את המהירות את הקצב ולאן ללכת. מתאים לעשות את זה כמעט בכל מקום״.
גם ללכת לזרוק אשפה זה נחשב! צילום: shutterstock
מה את אוהבת בהליכות בתל אביב? ״וואו, הכל. אני רואה כל כך הרבה סוגים של אנשים… ושל כלבים! תל אביב היא כמו קטלוג של כלבים, אין כלב שחוזר על עצמו פעמיים. אני אוהבת שבכל הליכה אני רואה איזה מקום או עסק חדש שנפתח. אין לי מסלול קבוע וכל פעם אני מגוונת וחוקרת את העיר. יש פה הכל, אם אני רוצה ים אני נמצאת ממש קילומטר ממנו ואם אני רוצה נוף קצת יותר עירוני, אני נכנסת לרוטשילד. יש הכל מהכל בטווח של 10 קילומטר. אפשר לחרוש את כל העיר מיפו ועד הנמל וזה מדהים״.
אין ספק שעוד ועוד תל אביבים אוהבים ללכת, והעיר משתנה בהתאם. השפעה נוספת שהייתה לקורונה על אורח החיים שלנו היא תקופת הסגרים, אז הדרך היחידה לצאת מהבית (אם לא היה לנו יותר כסף לבזבז בסופר) היא פעילות גופנית בחוץ. אלו מאיתנו שרצו להתאוורר נאלצו פשוט להתחיל ללכת. התגלה עולם רחב של טבע עירוני, מדרחובים מותאמים להולכי רגל ואזורים שלמים שאפשר ללכת בהם ויש מה לראות בכל פינה.
פארק המסילה. צילום: shutterstock
מגמה שהולכת וגדלה בשנים האחרונות היא הניסיון להפוך ערים לכמה שיותר ברות-קיימא, על מנת להאט את קצב ההתחממות הגלובלית שהמודעות אליה בשנים האחרונות גוברת. תכניות לאומיות ועירוניות לשיפור אורח ואיכות החיים תופסות מקום חשוב בסדר היום הציבורי.גם עיריית תל אביב-יפו החלה בשנים האחרונות בתהליכים לשיפור החוויה להולכי הרגל ופיתוח סט כלים לעידוד הליכה ברגל במרכז העיר.טלי ברגל, אדריכלית מרחב ציבורי במשרד אדריכל העיר תל אביב-יפו, סיפרה לנו מה העירייה עושה בשביל לשפר את חווית ההליכה להולכי הרגל, שהם לפיה בראש פירמידת ההתניידות בתל אביב-יפו.
״לכולם ברור שהולך רגל הוא השחקן הראשי בעיר, בכל עיר בעולם ובטח אצלנו בעיר תל אביב זאת הצורה הכי טובה ונוחה להתנייד, ועיר שנוח ללכת בה ברגל, זאת עיר שטוב לחיות בה. אי אפשר להסתמך יותר רק על מכוניות. העיר יותר מתכפיל את עצמה בשנים הקרובות. נוספים לפה גם המון תושבים וגם המון מבקרים – אנשים שנכנסים כל יום לעיר, לרוב לצורכי עבודה, אבל הם עדיין משתמשים בשירותים של העיר. אי אפשר להמשיך להסתמך על הרכבים כי אין מספיק מקום בעיר כדי להכניס מאסה כזאת של נוסעים. חלק מהעיסוק במיקסום החוויה להולכי הרגל ובמעבר לתנועה ברת-קיימא, זה בגלל שאין אפשרות אחרת״.
איזו פעולות למשל נעשות בעיר בשביל לשפר את התנאים להולכי הרגל? ״יש פורום רחב שמתכנס כל כמה זמן שקוראים לו פורום פינוי מדרכות, שבו ממפים את כל האלמנטים שמקשים על המדרכה. במסגרת זה גם היה למשל את הנושא של חנייה בלילה על המדרכות – היום זה נראה לנו הזוי שהיו עושים את זה, אבל זה היה קורה בעיקר בלילות ומפריע לתנועה של הולכי הרגל ובעיקר לעגלות ילדים או לנכים שלא יכלו להתנייד על המדרכות. היום לגמרי אוכפים את זה. מיפינו דברים נוספים שהפריעו להולכי הרגל והתחלנו לעבוד על הפתרון שלהם. יש מהלכים שכבר נעשו כמו לפנות מהמדרכות את הטלפונים הציבוריים, שלא היה בהם שימוש. יש דברים שלוקחים יותר זמן כמו הזזת ארונות של חברת החשמל, אלה דברים שנראה חלק מהפירות שלהם לאורך הזמן״.
לדבריה, ״עוד תוכנית גדולה שאנחנו עובדים עליה נקראת 'יער עירוני' שזה בעצם כל הנושא של עצים והצללה,כחלק מתכנית ההיערכות לשינויי אקלים שפרסמנו השנה.אם אנחנו מדברים על איכות חיים, אחת הבעיות הכי גדולות בטח בעיר שהיא עיר חמה שנמצאת במזרח התיכון זה הנושא של החום והצל. המטרה שלנו היא לנטוע 100 אלף עצים בעשור הקרוב. עצים הם העוגן הכי משמעותי גם למערכת האקולוגית וגם מורידים טמפרטורה בעיר כולה ואני אפילו לא מדברת על זה שמתחת לעץ הטמפרטורה יכולה לרדת ב-5 מעלות פחות ביום חם״.
שוק לוינסקי המקושט. צילום: מערכת טיים אאוט
גם רחובות שנסגרו על ידי העירייה לתנועת מכוניות, כמו שוק לוינסקי, עושים חשק לתושבים להתחיל ללכת מבלי לחשוש להיתקע באנשים ברחובות הצרים או להסתכן בכבישים. מגמה שהולכת וגדלה בעיר היא סגירת רחובות נוספים שישמשו מקומות ישיבה ואזורי הליכה. אפילו שכונות כמו כרם התימנים נמצאות בתהליכי צמצום תנועת רכבים מה שמאפשר לנו ללכת בהם בביטחון ובשקט.״כל המגמות האלו היו בתוך מסמכי מדיניות והחזון בעבר, אבל הקורונה והמגפה בבת אחת הבהירו לכולם את הצורך במרחב לבני אדם במרחב העירוני, מרחב איכותי. פתאום כולם היו בשלים לשינוי הזה״.ברמה האישית טלי מספרת: ״אני גרה במרכז העיר ורואה שכמעט כל מי שמסביבי מתנייד ברגל ממקום למקום. גם כי זאת כמעט האופציה היחידה וזאת אופציה טובה. היא תומכת במגמות של עיר בריאה, של אנשים שהולכים יותר ברגל, שחווים את מה שיש מסביבם. כשהולכים ברגל פוגשים את הקהילה, את האנשים שגרים מסביבך, אפשר להגיד שלום לשכנים. יש מעטפת שלמה של יתרונות להליכה ברגל״.
במרכז העיר זה כבר הפך להיות די ברור שהליכה צריכה להיות כלי ההתניידות העיקרי, אבל מה עם שכונות עבר הירקון ומזרח העיר? בצפון תל אביב, כיאה לפרברים, המרחקים גדולים יותר ולכן ההליכה תפסה מקום קצת אחר. בהייטק למשל מעידים עובידם על כאבי גב ובעיות עיניים בעקבות השעות הממושכות שהם יושבים מול המחשב. אז מה הפתרון שמציעים למי שכבר מזמן לא צריך להשתמש ברגליים בשביל לגרום לעבודה לקרות? והאם יש פתרון שמשלב בין הביזנס לפלז'ר?
בני ארבל, מנכ״ל חברת הייטק ברמת החייל והולך רגל מושבע, שהוא במקרה או שלא, גם אבא שלי מספר על הפתרון שלו לתופעה: ״בסיליקון וואלי המציאו את ה-power walks. סטיב ג'ובס מאפל היה אומר לאנשים ״walk with me״ ואלו היו הפגישות שלו. זה די גאוני כי בהליכה יש משהו שפותח את התקשורת בין אנשים והופך אותה ליותר מחברת. במקום לשבת מהצד השני של השולחן או מהצד השני של הספה, אתם עושים משהו ביחד- הולכים. אני אימצתי את זה ואני עושה גם פגישות פיזיות וגם שיחות טלפון עם אנשים תוך כדי הליכה, כל פגישה שלא מצריכה ממני להיות מול מחשב. את רוב פגישות ההנהלה היומיות שלי אני עושה תוך כדי הליכה בפארק. ההנהלה שלי כבר רגילה שלפעמים אני עוצר את העדכונים בשביל להראות להם איזה תן או ברווז שנתקלתי בו בדרך״.
בני ארבל הולך. צילום: אריאל ארבל
איך הטכנולוגיה יכולה בעינייך לשפר את הבריאות, במקום לפגוע בה? ״יש לי שעון חכם. תמיד סלדתי מזה כי חשבתי שזה רק לאלה שרוצים כל היום לאתגר את עצמם בספורט הישגי ובודקים דופק, אבל גיליתי שזה אחלה כלי להזכיר לך לזוז. כשאני יושב יותר משעה הוא מזמזם ומכריח אותי לקום. כשהוא מרגיש שאני בסטרס הוא מציע לי לעשות תרגילי נשימה והוא כל הזמן מזכיר לי כמה צעדים אני עושה, מה שגורם לי להיות הישגי ולרצות ללכת יותר. הורדתי התראות של הודעות מזה כדי למנוע סטרס, אני משתמש בזה רק כמכשיר כדי להעלות את ה-well being שלי״.
בני אובחן לפני כ-20 שנה במחלה אוטואימונית, טרשת נפוצה, דבר שגורם למוטיבציה שלו כלפי הליכה להיות אפילו יותר גבוה.״כשאיבחנו אותי כחולה, אמרו לי שהדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות לעצמי זה לעשות יותר ספורט, לשפר תזונה ולהוריד סטרס. זאת התשובה בעיניי לכל המחלות, בעיקר כאלו שהגוף תוקף את עצמו. הליכה היא גם ספורט מדהים וגם מורידה סטרס ככה שהיא באה לי מאוד בטוב. התחלתי מ-2,000 צעדים ביום ועכשיו, יום שאני לא ב-15,000 צעדים אני מרגיש כמו בטטת כורסא. גיליתי שהליכה בחוץ לא רק שמשפרת את התחושה הגופנית שלי היא גם מהווה גם מדיטציה ובית ספר. מדיטציה כי בהליכה אני נכנס למין Zone כזה שאני לא חושב על כלום, וזה בית ספר כי גיליתי את עולם הפודקאסטים ובכל הליכה אני לומד משהו חדש על בודהיזם או על NFT״.
איפה אתה הכי אוהב ללכת בעיר? ״אני אוהבת ללכת בפארק הירקון. תמיד קורה פה משהו. זה מין ישראל הקטנה, אפשר לראות את הדתיים מבני ברק בצד השני של הכביש בבילויים המשפחתיים שלהם או דייטים של שידוך על הספסל, הצעירים ההיפסטרים שמתקני הכושר בחוץ הפכו לפופ אפ ברים החדשים שלהם בתקופת הקורונה, זקנים שיוצאים להליכות בוקר מוקדם עוברים מול צעירים שחוזרים מבילוי לילי לפנות בוקר. כל אלה נמצאים בפארק ומשום מה, מתנהגים שם יותר בסבלנות אחד כלפי השני״.
בעיר גדולה שבה האינטראקציה ההכרחית הולכת ומצטמצמת עם קופות בסופר ללא קופאים, הזמנת אוכל דרך אפליקציות והתייעצויות עם רופא דרך האתר של קופת החולים – הקשר האנושי ברחוב הופך להכרחי. ההליכה עוזרת לנו ליצור קשר עין עם האנשים ברחוב, להריח את מה שקורה מסביב (בין אם מדובר במאפים שהרגע יצאו מהתנור ובין אם מדובר בקקי של כלב שלא נאסף), להרגיש את הבריזה בשיער (או את הלחות בקיץ) ולדעת גם לעצור כשיש משהו (או מישהו) שמספיק מושך לנו את העין. והנקודות שמקבלים על ריבוי הצעדים באפליקציות השונות, ובכן זה כבר הבונוס.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו