>> ליז קוקין (כדאי שתעקבו), היא מנהלת תחום יין וסאקה בקבוצת הלנה (שכוללת גם את צ׳אקולי ו-ASA), והיא מנצלת את החזרה לשגרה להעמקה במקצוע. "ישנה תחושת אופוריה והקלה, תחושה של אנחת רווחה וחגיגה", היא מאבחנת ממקומה שמאחורי הבר ומספרת על ניסיון לחזור לחיים, שמורגש במסעדות וגם בשיח היומיומי. "אנשים יותר משוחררים, צוחקים ומאושרים, אבל עדיין יש חללים חטופים. רק כשהאחרונים יחזרו נוכל כולנו להתפנות לריפוי עמוק".

>> שכונה להתחבר בה למציאות ומחבוא של אמנים // העיר של ג'אי דמיין
>> רחוב מזמן אחר וחנויות ספרים מתוקות // העיר של רני בלייר אלקבץ
>> חוויה שמכווצת את הבטן ומענגת באותה נשימה // העיר של הדס גלזר

1. בוסר

מלאי של יינות ייחודיים שתמיד משתנה, זה מה שהכי קוסם לי במקום הזה. אני תמיד יכולה לשתות יין חדש שעוד לא טעמתי (או קפה), באווירה רגועה ונעימה של קהל שבא לעשות בדיוק את אותו הדבר, רק לשתות יין נחמד ולקשקש על החיים. כל אלו במחירים משתלמים יחסית לתמורה.
החשמל 5 תל אביב

2. שפרה

מעדנייה יפואית שתמיד נותנת לי תחושה של בית, ומספקת את כל מה שאני רוצה בבית – פרחים יפים, גבינות טריות, יין משובח, לחם עסיסי, ממרחים וסלטים שמכינים במקום, תבלינים מיוחדים ועוד מוצרים שלא חשבת שקיימים בכלל. הכל בשפע מגוון ואווירה חמימה ונעימה.
מרגוזה 8 יפו (שוק הפשפשים)

3. קוצ'ינה הס

בפעם הראשונה שהגעתי למקום לא הבנתי איפה אני. חלל קטן עם כמה שולחנות בודדים מעוטרים במפה ופרח. וזה הכל. אפילו מוזיקת רקע לא נשמעה. בהתחלה האווירה הרגישה מעט מביכה, אפילו שהייתי עם בן זוגי, אבל בדיוק אז הקסם של המקום התחיל לקרות. במהלך הערב קיבלנו מספר מנות בסגנון איטלקי שהיו מדויקות וטעימות להפליא, מחסור המוזיקה יצר רחשי שיחות ברקע שהובילו אותנו לשיח עמוק ואינטימי וזו הייתה חוויה כל כך שונה ומיוחדת בעיר. בסוף הארוחה רציתי רק לחזור לבקתה שבה דולק אח ולהמשיך לחיות בעולם שנוצר לנו.
הס 4 תל אביב

4. Bicycleman

אמיר אופניים הוא בחור שיודע כל מה שמתרחש בעיר. מגיעים אליו להתעדכן ולקשקש תוך טיפול מסור באופניים ובנפש. הוא תמיד נותן מענה ותמיד כיף להגיע.
אלנבי 46 תל אביב

5. כריסטוף

מקום אינטימי בשוק לוינסקי שתמיד מקבל אותך בחיבוק. את עמרי אני מכירה כבר כמה שנים ותמיד המפגש איתו או עם המקום מזמין וגורם לרצות להישאר. מבחר יינות מצויין במחירים מצויינים עם שירות מצוין.
השוק 28 תל אביב (שוק לוינסקי)

מקום לא אהוב בעיר:

כל מקום שאין בקרבתו מתקן לקשירת אופניים! אופניים הם הרגליים שלי בעיר, אני מתניידת איתם כל הזמן, ושכאין מקום לקשור אותם יוצאת תוצאה מבאסת של קשירה על גדר/עמוד מפוקפק. ומהתוצאה הזאת כל תל אביבי נפגע פעם אחת לפחות. אני לא מכירה אחד שלא נגנבו לו האופניים וקוראת לעיריית תל אביב לשים יותר מתקני קשירה ברחבי העיר ולטפל בגניבות!!

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
"הכאב הכללי" של אוצר האמנות וחברי הקרוב איילם קאלי, תערוכה שהייתה בנויה ממספר אמנים שהציגו מייצגים שונים בהקשר למה שחוו בשנתיים האחרונות. תפס אותי במיוחד "ציור" לבן ענק שנראה תמים על פניו, ובתוכו היו חבויות דמויות. המסר היה שמרחוק אתה לא רואה הכל, תצטרך להתקרב כדי לראות פנימה.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
"הנסיכה מונונוקי" של סטודיו ג'יבלי – זהו הסרט הראשון מבית ג'יבלי שראיתי בחיי הבוגרים, כשבסופו לא הבנתי איך לא ראיתי לפני. כל כך הרבה משמעות ועומק בסרט מדויק ובדיוני לחלוטין. מדובר בגדול על הקרב בין היער לעיר, כשאין צודק או טועה ואין פתרון מוחלט למאבק… אליהם הצטרפו "הטירה הנעה של האוול" ו"המסע המופלא". כל סרט בדרכו העניק לי מחשבה והתבוננות על רבדים שונים בחיים, כשהעיקרי הוא לפעול.

לאיזה ארגון או מטרה את ממליצה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל ארגון שקשור לחקלאות ישראלית. אנחנו התל אביבים לא מרגישים את זה ביום יום, אבל שטחי יבול שונים ברחבי הארץ עצרו מלכת. תזמינו ירקות ממשק מקומי (משק חביביאןלמשל), יש להם מוצרים איכותיים מאוד שמגיעים עד פתח הבית ישירות מהמשק. וכמובן הזמינו יין ישראלי, כדי שכל תעשיית היין הישראלית תוכל להמשיך ולצמוח ולהתמקצע ולהגיע לטעמים חדשים, ייחודיים וישראליים.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
רוצה להרים לכתב ויוצר התוכן וחברי הטוב עידן זקן, שתמיד מצחיק ויודע להגיד גם מילה טובה ובגדול הוא המקום שלי לאסקפיזם, בין אם בתוכן הציבורי ובין אם בשיחה האישית. תודה לך שתמיד שם בשבילי 3>

מה יהיה?
יהיה ממש ממש טוב! כל החטופים יחזרו, המלחמה תסתיים, נחגוג ברחובות וכמובן נשתה יין טעים!

• העיר שלי
• הלנה
• בוסר
• מעדניות בתל אביב
• קוצ'ינה הס
• אופניים
• בר יין

>> ג'ין קלאב סופרים (קינג ג'ורג' 83 תל אביב, אם הלכתם לאיבוד) חוגג שש שנים, פרק זמן מכובד כשמדובר בבר הג'ין היחיד במזרח התיכון. לכבוד החגיגות גויס מיקסולוג חדש – אור הריס (בלבוי, אימפריאל), ונוצר שת"פ בין הבר לבין פיצה 180 הסמוכה (מעתה זמינה רק כאן ובמשלוחים), עם תפריט פיצות שעושה כבוד לדרינקים. לצד כ-100 קוקטיילים קלאסיים, כולם כמובן מבוססי ג'ין, ומול קיר שעליו מסודרים בצפיפות יותר מ-400 מותגי ג'ין, אפשר לזלול מעתה פיצות פפרוני ודבש צ'ילי מותסס, בשר סרטנים בחמאת טימין עם חלפיניו מוחמץ וגבינת בושה ועוד פיצות לוהטות שראוי לחגוג איתן את בוא השנה השביעית. לרגל המאורע הושבנו את רועי וולדי, מבעלי הבר (וגם מבעלי קונטנטו ו-Denim), לספר על המקומות שהוא הכי אוהב בתל אביב.

1. קפה אירופה

מקום שאתה בא אליו ותמיד יש שם התרחשות ואנשים אהובים מהלילה. בפעם אחרונה שהייתי שם הייתה תערוכת גרפיטי עם די.ג'יי, בדיוק מה שצריך על מנת לנקות את הראש מכל החדשות. אני אוהב לשבת שם עם אשתי ומאוד אוהב את הדרינקים.
רוטשילד 9 תל אביב

2. AKA

מקום של שותפים שלי, דן קרייצר ויובל סופר, עם אוכל נדיר. אני אוהב לשבת בקומה השנייה ולהשקיף על הנחלה, והכי אוהב את מנת התירס של קושמרו – תמיד עם התיבול הכי מדויק, שהופך את הערב למוצלח יותר. וכמובן האווירה של נחלת בנימין שגדושה באנשים.
נחלת בנימין 44 תל אביב

3. הקוסם

בסופו של יום אני בן אדם פשוט שמחפש אוכל טוב וטעים. כשיש לי זמן אני אוהב לקחת שניצל בצלחת כי זו המנה הכי מפנקת בעיר, וכשאין זמן אני פשוט חוטף מנה פלאפל גדושה בכל טוב.
שלמה המלך 1 תל אביב

4. הלנה

בבר היין הקסום ליד הבימה תמיד ניתן למצוא הפתעה חדשה. יש שם תחושה אורבנית ותרבותית בגלל הקרבה להבימה וכל האנשים והשחקנים פוקדים את המקום לפני ואחרי הצגות. האוכל מאוד טעים אבל הוא סתם תירוץ, כי מה שכובש זה האווירה והקוקטיילים.
תרס"ט 6 תל אביב

5. בית לחם 3

בר אוכל באזור מגוריי בחסות השף אשר חביבי, שיש לו ידי קסם ואירוח למופת, עם תפריט יווני שמח כמו בטברנות שביוון. כשבא לי אוכל קליל ואווירת חו"ל אני מגיע לשם עם אשתי וחברים ותמיד הערב מוצלח. אני מת על הלביבות זוקיני שלו.
בית לחם 3

>> העיר של שחר פלד: קפה שמעודד מוזות וחנות שהיא מכרה אוצרות
>> העיר של רועי וינברג: מסעדה שובבה וסקסית ואנרגיות של לוינסקי

מקום לא אהוב בעיר:

צפון העיר, שאני פחות מתחבר אליו. אני גר בעיר עוד מהתקופה שהג'רמיה ז"ל היה מוסד תל אביבי בשיאו, והיינו מבלים שם את רוב זמננו. היום מרגיש שהאזור השתנה – יש בו יותר משפחות והוא רדום יותר. אני עדיין מגיע לשם בשביל לאכול אצל אסי, אבל הרבה פחות מאשר פעם.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
הייתי בכנס של פצועי המלחמה, שם דיבר ראש אכ"א דדו בר כליפא על ערכים, על מסורת, על העם שלנו ועל העתיד. הוא הראשון שנתן לי תקווה אמיתית.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
ראיתי לא מזמן את "הראש" בכיכובו של יהודה לוי. בתור אחד שמכיר טיפה את המערכות, הוא הראה לי את קו השני המחבר בין האישי לבטחוני, בין המותר לאסור, בין הטוב לרע. מומלץ בחום.

לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כל דבר שקשור בשיקום של הפצועים במלחמה הוא מבורך וערך עליון.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
דוד טור הוא מלך חיי הלילה ויודע לזהות, לאפיין ולעצב את חווית הבילוי שהולכת ומתפתחת במדינת תל אביב.

מה יהיה?
יהיה טוב אבל ממש טוב. זה רק עניין של זמן ואמונה.

• העיר שלי
• ג'ין
• דנים
• קפה אירופה
• AKA44
• הקוסם
• הלנה
• בית לחם
• צפון העיר

העונה הראשונה של "פיסמייקר", בכיכובו של היוצר ג'יימס גאן, הייתה אירוע לא פחות מפתיע מהעיבוד המחודש ל"יחידת המתאבדים" של שנת 2021. היא נבנתה כחלק מהיקום הקולנועי שייסד זאק סניידר, כולל סצנת סיום עם הופעות אורח של גיבורי "ליגת הצדק". גאן לא ידע עדיין שהוא עומד לקבל את תפקיד הבוס הגדול ולעשות ריבוט שלם ליקום הקולנועי של DC. כשהכריזו על העונה השנייה של "פיסמייקר", השאלה גדולה הייתה איך הסיום הזה ישתלב עם היקום הקולנועי החדש. והתשובה היא גזלייטינג. או לפחות יקומים מקבילים.

העונה השנייה נפתחת היכן שעצרה הקודמת. בערך. למעשה היא נפתחת עם ריקאפ של אירועי העונה הראשונה, אלא שמדובר באירועים קצת שונים ממה שראינו. ההבדל המרכזי הוא שאדביו מבקשת מאמא אמנדה וולר לערב את "כנופיית הצדק", שכיכבה ממש עכשיו ב"סופרמן" החדש, והם אכן מגיעים במקום גיבורי "ליגת הצדק". נרמז שמדובר ביקום מקביל, אבל בשלב הזה אין לנו שום ידיעה שזה אכן כך, ולרגע זה מרגיש כאילו ג'יימס גאן עושה לנו גזלייטינג ומשכנע אותנו שלא ראינו את מה שראינו. אולי זה באמת מה שהוא עושה השביל הכיף.

>> טלוויזיה נאמבר וואן: 20 הסדרות הכי טובות שצריך לראות עכשיו
>> לא עצמנו עין: 23 הסרטים הכי טובים שמתרחשים אל תוך הלילה

כך או כך, בעקבות התקרית עם הפרפרים, פיסמייקר רוצה עכשיו שיקחו אותו ברצינות ומנסה להצטרף ל"כנופיית הצדק". במקביל הוא מנסה לנהל שיחת יחסינו לאן עם אקהרט, אך גם בזה הוא נכשל, וברגע השפל הגדול ביותר שלו (אורגיה המונית בבית אביו הנאצי שכבר לא איתנו) הוא מוצא דלת ליקום מקביל בו אביו ואחיו עדיין בחיים.ההחלטה של גאן לשנות את הסיום שהוא נתקע איתו בעונה הראשונה לא יכולה שלא להרגיש מאולצת – אבל הוא עשה מה שהוא יכול. המצב של DC היה כל כך מסובך שלא הייתה דרך יותר טובה לצאת מהברוך הזה, ולמרות שברגעים הראשונים זה מרגיש כמו סיטקום שהחליפו בו שחקן של דמות מרכזית וכולם עושים את עצמם שלא קרה כלום, ברגע שהפינה הזאת נסגרת הסדרה מאיצה והולכת לכיוון חדש לגמרי.

זאת עונה שבה ג'יימס גאן מקיים את הבטחתו שלא כל הפרויקטים של DC יהיו בדירוג גילאים לכל המשפחה. על המסך יש לא מעט עירום ודם, הרבה יותר מאשר בעונה הקודמת, ואם חשבתם שגאן ימשיך את מה שעשה במארוול – טעות בידכם. הוא בכלל שואב השראה מ"דה בויז", סדרת הדגל של אמזון פריים שהתפרסמה בזכות האלימות הבוטה והסצנות המזוויעות שלה.

נחמד לראות את גאן לוקח השראה מהילדים הרעים של שכונת גיבורי העל, אבל זה מתגמל במיוחד כשהוא לוקח את הרעיון קדימה, ואיך ההשראה הופכת למשהו אחר לגמרי. בניגוד ל"דה בויז", גאן לא מנסה לזעזע או לעורר שיח ביקורתי, אלא לספר על אנטי-גיבור שרק רוצה שיקחו אותו ברצינות ויש לו מלא מכשולים בדרך. בתור התחלה, הוא לא יודע איך להיות גיבור, ומבחינתו כל מי שמת כתוצאה ממעשיו נחשב לקורבן השלום. מכשול נוסף ומרכזי הוא העבר הבעייתי שלו. ומה יקרה כששני המכשולים יתנגשו?

זה רק הפרק הראשון, אז עוד קשה לדעת איך העונה תמשיך, אבל עושה רושם שג'יימס גאן בונה את העונה בכוונה להעמיק את הדמות של פיסמייקר ואת המורכבות שלו. ג'ון סינה הוא עדיין ליהוק מושלם לתפקיד וכך גם כל חברי הקאסט שחזרו לצד חברים חדשים כמו מיקי רורק (ששיחק בעבר אצל גאן ב"יחידת המתאבדים" וחוזר בתפקיד חדש), ופתיחת העונה מעולה,עם לא מעט אקשן ותחושה הרבה יותר חזקה של "עוד" בסיום.

ההישג האמיתי כאן יהיה אם "פיסמייקר" תיקח את עצמה קצת (אבל ממש קצת) יותר ברצינות ואם צוות התסריטאים, שהוכיח את כשרונו בעבר, יצליח לבנות את הסיפור נכון ולהפוך את פיסמייקר לדמות אנושית ורגישה יותר. ציר העלילה המרכזי, שבו ריק פלאג האב מחליט לנקום בפיסמייקר שרצח את בנו, הלוא הוא ריק פלאג ג'וניור, מבטיח מאוד. נראה שזה הכיוון.
נ.ב: הריקוד בשיר הפתיחה של העונה הזאת טוב יותר, השיר עצמו הרבה פחות מבדר. טעון שיפור בעונה הבאה.
>> "פיסמייקר", עונה 2, שמונה פרקים (פרק בשבוע, מדי יום שישי בלילה), עכשיו ב-HBOmax

• ביקורת טלוויזיה
• גיבורי על
• HBO
• DC
• סדרות מומלצות
• הלנה
• ספסלים

עומר לגזיאל הוא בן למשפחת לגזיאל, בעלי רשת הבשר מיטמן. בחלל סמוך לקצבייה שלהם בשרונה מרקט פתחו לאחרונה הוא ואחיו יותם ואריאל את BEEF – פופ אפ בשרים בגריל במחיר משתלם עם סטייק שמחירו לא עובר את ה-100 ש"ח. כמותג ששולט בשרשרת הייצור על כל שלביה, מחומר הגלם ועד לתוצר הסופי, מנסים האחים ללכת לטובת הלקוחות. "כולם מדברים על יוקר המחייה ואנחנו עושים. התעקשנו ליצור תפריט רזה שישמור על עלויות ולא יאפשר התפזרות, ויש לנו שלושה עובדים ומנהל שמשרתים בצוהריים 200 איש. רוב הלקוחות מספרים על חוויה חיובית, ומהשאר אנחנו לומדים".

1. הפינר

חנות יין שהיא גם בר עם כיסאות ושולחנות בחוץ. הבעלים רועי הוא יבואן יין בעצמו, שיצר בר יין לפי כל הפרמטרים הנכונים: מחיר טוב, יינות עם ערך גבוה של תמורה למחיר, הכל טבעי וביודינמי והתפריט פשוט – מקום שאפשר להגיע אליו גם פעמיים בשבוע. אנחנו גרים בסביבה וזהו הבילוי האהוב עליי ועל אשתי.
המלך ג'ורג' 97, תל אביב

2. הלנה

אפשר להגיע לכאן בשלישי ליין ונשנושים, בחמישי בערב בחולצה מכופתרת, ובשבת בצוהריים במכנסיים רטובים – בקיצור, מקום שמתאים לכל הרכב ושעה. בשישי יש אויסטרים מדהימים, תפריט יין ענקי, נקניקים וגבינות, ואני מת על הביסים הקטנים. כל השילוב יוצר מקום רב מערכתי שלא רק יודע להתאים את עצמו לכל הזדמנות, אלא הוא גם ראוי.
תרס"ט 6

3. מיטבר

מצחיק להגיד את זה כבעלים של קצבייה, אבל במיטבר מגישים את הסטייק הכי טוב בעיר. מתוך היכרות עם כמה מהאנשים שם, אני יודע שהם עושים את התהליך המלא, כולל יישון על העצם. שנית, אני מזדהה גם עם שאר המנות – כבד קצוץ, סלט ביצים והמבורגר ששומר על מינימליזם. העיר יכולה להשתגע עם טרנדים אבל במיטבר תמיד שומרים על תמהיל נקי. אני מעריך מקומות שיודעים להישאר נאמנים לעצמם, ומיטבר הוא סטייק האוס ניו יורקי ברמה מדהימה.
שד' ח"ן 52

4. טריגר בשר ויין

שגיא טריגר חבר, ובמקומות שלו נותנים חוויית בשר מעולה. אם מיטבר הוא מוסד של בשרים ניו יורקיים, טריגר הביא את השילוב של מסעדה חדשנית יותר עם אווירת בילוי – כשפיין דיינינג פוגש סטייק האוס. בשרים מעולים מפרות מדהימות, פריסה נכונה והגשה מדויקת – שגיא והחבר'ה שלו יודעים את העבודה.
מונטיפיורי 21

5. שמואל

שמואל בשוק הכרמל תמיד טרי, מדויק ומתוקתק. גם הקבב שלו נותן בראש, קציצות שמנות ועסיסיות.
רבי מאיר 42, תל אביב

מקום/תופעה לא אהוב.ה בעיר:

בגלל שאני נמצא הרבה בדרכים אני יכול להגיד שהיום אין חוקים בעיר במדרכות, בשבילי האופניים ובכביש. שום דבר לא פנוי. גם ברמזור אדום עדיף לתת זכות קדימה, והולכי רגל צריכים לוודא שאף וולטר לא מרים אותם. זאת בעיניי התופעה הכי הזויה בעיר.

השאלון:

איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב?
מופע "חתול בשק" בבארבי בגרסת החאפלה עשה לי הרבה שמח – שילוב של זמרים מפתיעים ברמות, כשאפקט ההפתעה מרים את ההופעה פי כמה. יש סיכוי טוב שלא היינו הולכים להופעה של חלק מהאמנים, אבל כשהם עולים בהפתעה ומתחלפים, השמחה גדולה כפליים. הלכנו כל המשפחה עם ההורים, וזה רק מראה עד כמה המנעד יכול להיות רחב.

איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה?
בחודש האחרון תקוע לי בראש השיר "That's Life" של פרנק סינטרה, שמיטיב לתאר את המציאות שלנו – פעם למטה ופעם למעלה. זה כל כך נכון לתחושת המלחמה, הביטחון והעסקים. אלה החיים, ואין מה לדאוג.

לאיזה ארגון או מטרה את.ה ממליצ.ה לתרום או להתנדב בזמן הזה?
כאנשי בשר אנחנו עובדים עם Grilling for the IDF – חבורת אמריקאים שחלקם הגיעו לארץ עם פרוץ המלחמה, שמגיעים לנקודות ולמוצבים הכי שכוחי אל. בשיא התופת הם היו הראשונים להגיע ולהרים מנגל לחיילים ולמילואימניקים. הם הגיעו כבר לכזה גודל שהם יכולים להוציא גם חמישה ועשרה אירועים במקביל באותו יום. הם התחילו ביישוב רעות, צמוד למפעל שלנו בשילת, וכך הכרנו. אנחנו תורמים להם והולכים איתם יד ביד מפרוץ המלחמה והם עושים עבודה קשה ומבורכת.

מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע?
המסעדן והמיקסולוג מוש בודניק. הלנה זו הברקה, צ'אקולי זו הברקה פי שניים, ויש לו עוד תותח בקנה במקום הסושיאל קלאב. הוא יודע לייצר מקומות שכולם מדברים עליהם, מסעדות שאפשר לבלות בהן מבלי לקרוע את הכיס. אלה מקומות לא זולים, אבל מוש יודע לתת את האופציה לבחור, וזו אחת המעלות שלו בנוסף להיותו פסטיבל מספרי סיפורים. הוא תמיד יודע להפתיע עם עוד מסעדה ועוד חוויה.

מה יהיה?
כמו בשיר של פרנק אני מאמין שנהיה למעלה ונהיה למטה ובסוף יהיה טוב כי אלה החיים. אני תמיד אופטימי, גם ברגעים היותר קשים.

• העיר שלי
• אוכלים שותים
• בשר
• הקבבים של שמואל
• טריגר
• הלנה

לא צריך להיות שף מקצועי כדי לזהות ש"הדוב", מעבר להיותה סדרת מופת, היא גם הסדרה הכי טובה וריאליסטית על חיי טבחים מקצועיים. עם זאת, להיות שף בהחלט נותן זווית ראייה נוספת על עולמם של השף כרמי ברזאטו והצוות הנהדר שמקיף אותו. לכבוד העונה הרביעית של הסדרה, שעלתה בחמישי (26.6) לדיסני+, פנינו לכמה מהשפים הטובים של תל אביב כדי להבין מה שפים חושבים על העולם של "הדוב".דור ברזילי, השף של הלנה, עונה על שאלון "הדוב" ומדליק את הגריל.

>>רעב כמו דוב: כשסדרת הדרמה הטובה בעולם ממליצה לכם איפה לאכול

איך הייתה נראית מסעדת "הדוב" שלך?
כנראה שמשהו בסגנון של מסעדת הדוב בסדרה, אבל טיפה פחות יומרני ומפונפן. אוכל ביתי, מנחם, קצת טראשי עם נגיעות של אסיה בפרשנות בוגרת וביצוע מקצועי.

איזו מנת דגל היית מגיש במסעדה כזאת?
⁠הייתי מגיש אניילוטי צימעס וציר עוף חום, קצף של פקורינו וקריספי עור של עוף. זומנה שהיא טייק-אוף ״גורמה״ לאחד מהכבשים השחורות של ארוחות החג אצלי במשפחה – גזר מקורמל בבישול ארוך בתנור (סוג של ״גזר וישי״) – שאמורה להיאכל כתוספת למנות בשריות. בתכלס, ברוב הארוחות זה נשכח בתנור ונאכל כקינוח או כתוספת לבשר ביום שאחרי.

מה למדת מהשף כרמי?
אני חושב שהדבר הכי חשוב שהדוב מעבירה זה את הלך הרוח בקרב הדור הצעיר יותר, ששולט ומוביל עכשיו מטבחים בארץ ובעולם, שבגדול הרבה מהעיסוק בו הוא ביצירת תרבות עבודה ושיח בריאים יותר במטבחים. רואים איך כרמי למעשה מגדל ומטפח את הצוות שלו מתוך ולמרות החוויות הקשות שעבר במטבחים שעבד בהם.ואכן, שפים בוגרים עוסקים בעצירת ההעברה הבין דורית שנעשתה לאורך שנים במטבחים, והופכים את המטבח והעבודה למטיבים יותר עם העובדים, מה שהופך את השחיקה במטבח לקטנה יותר.

איזו עצה היית נותן לו?
לשים לב ל-work life balance. נורא קל להשאב למעגל אינסופי של עבודה ושחיקה עצומה, גם מתוך הדחף העז לגדול ולהצליח וגם מתוך רצון לספק ולאפשר לצוות שלך את התנאים הטובים ביותר לעבוד וללמוד בהם. ובתוך כל זה, חשוב לזכור שיש לך צוות. גב. מטבח שלם שאם אתה מנהל אותו נכון, הוא יהיה שם בשבילך כדי שתוכל לקחת רגע לעצמך כשתצטרך. ואתה תצטרך רגעים כאלה: זוגיות, משפחה וחברים מחוץ לעבודה. מטבח הוא ספורט קבוצתי, תנהל אותו ככה.

איזו מנה היית מכין לו?
הייתי מכין לו פיצה tavern style. כולם חושבים ששיקגו זה רק deep dish, אבל למען האמת לא זכורה לי בכלל החוויה של הפיצה הזו, כי היא היתה מאוד בינונית. אבל יצא לי לבלות בשיקגו בתור נער בזמן שביקרתי משפחה שלי שחיה שם, ואני ממש זוכר לחיוב את הפיצה הדקה שעושים שם בברים. הלכתי עם חבר של המשפחה, נכנסנו לבר אפלולי למדי בו סימנו לי 2 איקסים גדולים על הידיים כדי שאני לא אוכל להזמין שתיה. אכלתי שם את אחת הפיצות הטובות שאכלתי בחיי, בצק דק אבל לא מדי עם קראנץ׳ טוב, חתיכות של בשר נקניקיה איטלקית בחריפות עדינה, מלא בצל לבן ורוטב עגבניות לכיוון המתקתק באופן שממש החמיא לתוספות. אה, וכל הדבר הזה חתוך לריבועים! נחמה לנשמה, טראש בביצוע מושלם.

איזו דמות בסדרה אתה מכיר מהמטבח שלך?
⁠אני רוצה לדבר על Fak – דמות שמבוצעת באופן מושלם על ידי מתי מת׳סון, שהוא שף בעצמו, ואני מרגיש שהוא עושה אותה באופן כמעט מושלם כי בכל מסעדה בתכל׳ס יש את הבנאדם הזה שהוא איש תחזוקה, תפעול וכל צורך אפשרי אחר. אצלי בהלנה התפקיד הזה מתחלק בין אייל מנהל המסעדה לסו-שף שלי עומר, שלא משנה אם זה להבריג, להדביק, לתקן ולתפעל – הם זמינים למשימה בכל רגע.

מי הדמות הכי אהובה עליך בסדרה?
⁠טינה. אני חושב שיש לה ה-character arc הכי מרגש ומתגמל בין הדמויות. ההוכחה הניצחת שלבשל מקצועי זה בעיקר עניין של כוח רצון.

האם גם המטבח שלך כל כך לחוץ?
⁠חד משמעית. תמיד יש לחץ של זמן במטבח. יש סרוויסים לא נורמליים, בהתחשב בגודל המטבח שלנו, אבל בסופו של יום אנחנו מתנהלים בקור רוח ובכבוד הדדי, ומעבירים את הפיקים והמשמרות בכיף גדול מאוד.

מי היה השף הטלוויזיוני/קולנועי הכי אהוב עליך לפני כרמי?
אני חושב שהתשובה הכי קלישאתית אבל אמיתית היא אנתוני בורדיין. אני לא אשכח את הפרק הראשון שראיתי בתור ילד בערוץ האוכל, של אנתוני בורדיין מטייל ברוסיה, עושה סאונה ומדבר על דיג בקרח, אלכוהול ואוכל רוסי. אני חושב שמאותו רגע נדבקתי בסקרנות אינסופית לתרבות והיסטוריה סביב אוכל.

מה בסדרה לא הגיוני בכלל?
מה שלא עושה לי שכל בכלל זה עד כמה שוגר פסיבית יחסית באופן שהיא מנהלת את המסעדה והעסק. בפועל, מנהלי מסעדות שיצא לי לעבוד איתם הם אנשים קשוחים מאוד שעברתי איתם הרבה תלאות וויכוחים לפני שאני מצליח להשיג את מה שאני רוצה. וטוב שכך, כן? מסעדה זה עסק שצריך להתנהל באחריות אינסופית כלפי כולם, ולפעמים הג׳וב שלהם שקוף מאוד. מרגיש לי שהם מקופחים בייצוג שלהם בסדרה.
העונה הרביעית של "הדוב" זמינה במלואה בדיסני+

• המסך
• הדוב
• דיסני+
• אוכלים שותים
• הלנה