Time Outתל אביב הוא חלק מרשת Time Out Global — רשת מדיה בינלאומית הפועלת ב-360 ערים מרכזיות וב-60 מדינות ברחבי העולם. Time Out הוא אחד ממקורות התוכן המקיפים והאמינים ביותר בתחומי התרבות, הקולינריה, הבילוי ותיירות עירונית. התוכן, שמתעדכן 24/7, נכתב ונערך על ידי צוות עיתונאים מקצועי מקומי בישראל, בהתאם לסטנדרטים של Time Out העולמית.
מקום שהעולם נראה בו נורמלי ובריזה לארוחת בוקר. העיר של דני תובל
דני תובל בשדרות ההשכלה. (צילום: באדיבות המצולם)
"העיר שלי": המדור שבו תל אביבים אהובים בוחרים את המקומות האהובים עליהם. והפעם: די.ג'יי דני תובל יחגוג השבוע 30 שנים על הקונסולה במסיבת ענק בשלוותה. הזדמנות מושלמת לטייל איתו בין השדרה הכי אנדרייטד בעיר למקדש האדום של תל אביב ולשמוע ממנו שבסוף - יהיה פה דיסקו
דני תובל, מפיק מוזיקלי בינלאומי (Vooz Brothers עם זיו גולנד) ודי.ג'יי עסוק, חוגג בימים אלה 30 (שלושים!) שנות פעילות. לרגל המאורע תתקייםמסיבה בליין הקברט של השלוותה(חמישי, 13.6), בה הוא וקולגות מובחרים ינגנו סטים מגוונים (ווז ברדרס יופיעו לייב) מדיסקו האוס ועד טכנו, עד שעות הבוקר. זו תהיה יריית הפתיחה לסיבוב תיקלוטים בארץ ובחו"ל תחת הסלוגן "30 Years And Still Rising".
השדרה הכי אנדרייטד בעיר (בתמונה הראשית). ארוכה, מטופחת, מלאה בדשא וספסלים ומעולה לג'וגינג, לכדורגל, לסתם פיקניק עם חברים, ובקצה ליד דרך השלום יש גם גרפיטי של החיים ואני מת על גרפיטי.
שדרות ההשכלה בשכונת ביצרון (צילום: שלומי יוסף)
2. עלמה ביץ'
הקיוסק הזה שבגב של מאנטה ריי והרצפה בו קצת עקומה, עם האירוח הקרוב של אוריה הבעלים, מוזיקה מעולה בכלל ובטח בסופ"ש כשמנגנים שם די.ג'ייאים מגניבים והאוכל הוא בעצם מהמטבח של מאנטה ריי (או לפחות בהשראתו), אז השניצלונים או ההמבורגר הם סופר פרש והבירה קרה ממש, והעולם נראה פתאום נורמלי לפעמים.
מאנטה ריי או עלמה ביץ', בשביל המרגריטה זה היינו הך (צילום: מאנטה ריי)
3. השובך
פעם הייתה מסעדת השובך, והיא הפכה לקפה השובך שכמעט ונגררתי ונהייתי שותף בו, אבל בסוף אני רק קליינט שנהנה מארוחות בוקר מעולות של שחר לוי השף, שירות איטי אך חינני ובריזה נעימה בפינה נעימה ברמת ישראל.דם המכבים 26
תראו איך הוא מרוצה. קפה השובך (צילום: יחסי ציבור)
4. בלומפילד
כאוהד הפועל תל אביב זה המקדש. שער 5 או 7 (או 8 מאז שאני עם 2 בנים שנצבעו אדום) זה מרגש. אז נכון שבשנה הבאה ימי שישי מקבלים משמעות אחרת אבל לפעמים ירידה היא לצורך גדילה ועלייה. בלומפילד זה הפועל ושאף מכביסט לא יטעה אתכם!
בלומפילד שם ביפו זה הבית (צילום: ליאת סגל)
5. הרצל 16
RTM הם פשוט חבורה שיודעת לטפל באוכל ויודעת לארח. יוצא לי לחטוף סלט מהקפה (בראשון סגור ורק הקפה עובד) או לבוא לצהרים או דרינק בערב, או לדג'דג' באירועים שנעשים במקום. תמיד אני מרגיש בבית ומעיין והצוות הם פשוט אנשים שיודעים לעשות הכל פשוט – אבל הכי מוקפד. מהכוס ששמוגש בה המשקה ועד המוזיקה שיש ברקע.הרצל 16
הרצל 16 (צילום: עידית בן עוליאל)
מקום לא אהוב בעיר
כיכר אתרים.בעצם מקום שאני מאוד אוהב ויש לי ממנו גם זיכרונות כילד שמגיע לסופ"ש בעיר והסבתא התל אביבית האהובה שלו – סבתא ציפי – לוקחת אותו ברגל לקולנוע שחף בכיכר, או דרך הכיכר לבריכת גורדון או לחוף הצמוד. אחר כך כשגדלתי – חלומות על מועדון הקולוסיאום בכיכר, ובכלל פינה מרכזית עם כל כך הרבה פוטנציאל ונוף שהוא חלום שנהיה סיוט של ביב שופכין עם ריח של שתן והזנחה פושעת.
סיוט בריח שתן. דני תובל משקיף על כיכר אתרים (צילום: גלעד משיח)
השאלון
איזה אירוע תרבות מהזמן האחרון סידר לך את הראש או פתח לך את הלב? התערוכה "שבעה באוקטובר" של זיו קורן במרכז פרס לשלום. הזכיר את מה שאסור לשכוח, דרך העיניים של זיו, שהן באמת משהו מיוחד.
מתוך התערוכה "שבעה באוקטובר" (צילום: זיו קורן)
איזו יצירה נתנה לך כוח, תקווה או השראה מאז פרוץ המלחמה? עסקים שפתחו דווקא תוך כדי המלחמה והם חשובים לחיי התרבות שלנו בעיר – לדעתי חשוב לתמוך בהם: הבארבי החדש ביפו, מסעדת בראסרי 48 של רותי ברודו או הג׳אנג׳ו של קבוצת טריגר, מועדון הקווסט וכל מקום אחר שנקלע לסיטואציה המטורפת הזו.
לאיזה ארגון או מטרה אתה ממליץ לתרום או להתנדב בזמן הזה? פורום נשות המילואימניקים. חברה שלנו, אורית מיני, היא אמא ל-4 עם בעל (סהר) שהוא בעלים של שני עסקים ומהשבת הארורה ועד לא מזמן – היה במילואים. היא ועוד נשים הקימו את הפורום הזה. מעט מדי משאבים ותשומת לב מופנים לנשים – האימהות שמנהלות חיים, עבודה, בית ושגרה והן גיבורות לא פחות גדולות מהגברים שעולים על מדים.
מי התל אביבי.ת שהכי צריך להרים לו/לה כרגע? כל הדי.ג'ייז התל אביבים שכן, זו העבודה שלהם ומזה הם מתפרנסים, אבל אחרי הקורונה ואחרי המלחמה המזורגגת הזו, הם נשארו עומדים (או רוקדים), לא החליפו מקצוע (למרות שהם ברוב המקרים בתחתית סדר העדיפויות) – ואני חושב שלא רק הם הבינו איזה תפקיד משמעותי יש להם בחיים של כולנו. הצורך להתפרק ולשמוח דווקא כשקשה. רובם הכירו בליינים, אנשי צוות, חברים, קולגות שנרצחו בנובה או בכלל ב-7.10, ולמרות זאת העשייה והמוזיקה הם התרפיה שלהם והמזור של כולם. תמשיכו להרים! כי מה שמוריד, יש כאן בלי סוף.
מה יהיה? אין למה לקום בבוקר אם לא נאמין שאחרי כל הרעש, בסוף – יהיה פה דיסקו.
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו
עובדים על זה: בתי הקפה הכי טובים לישיבה ארוכה עם הלפטופ
מתנחלים בתל אביב. פוק קפה. (צילום: גילי אזגד)
בין אם אתם מחפשים מקום להתנחל בו לתקופת המבחנים או סתם נקודה לסיים בה את התסריט, כל מה שצריך לעשות זה להצטרף למסורת הכי תל אביבית, לחפש את השקע הקרוב ולהזמין אמריקנו אחד לשלוש השעות הבאות. אספנו את בתי הקפה הכי מושלמים לרביצה עם הלפטופ בכל אזורי העיר. רק תתנהגו יפה
בזמן שחצי מתושבי העיר מריצים איזה פרויקט, מיזם, פיץ' או תסריט לכתוב, והחצי השני סתם סטודנטים שהחלו את תקופת המבחנים, פחות או יותר כל העיר צריכה בתי קפה מוצלחים שאפשר לחרוש בהם. כדי להיחשב לבית קפה מושלם ללפטופים צריך בראש ובראשונה ויי-פיי חזק, שקעים חשמליים בשפע וגם סבלנות לאנשים שיתיישבו שלוש שעות על אמריקנו אחד. אז כן, יש בתי קפה סרבנים ללפטופים בעיר, במיוחד במהלך הסופ"ש, אבלאנחנו בטיים אאוט באים להרים ולהמליץ על כל בתי הקפה שתשמחו לעבוד בהם עם לפטופ, דרום ועד צפון. רק בחייאת, פרגנו בטיפ יפה.
יפו
נאס קפה
בית הקפה הכי דרומי בתל אביב הוא אואזיס מושלם ללפטופים – הספייס רחב ומאוורר, התקרה הגבוהה משרה שקט ושלווה, הקפה משובח והשירות גם הוא. אפשר לשבת בפנים בצמוד אל השקע, או אם הטענתם מספיק, גם להתיישב בחוץ ולהתרכז במה שאתם לא עושים לצלילי הציפורים והבריזה שאיכשהו מגיעה לשם מהים. לא רע בכלל. שקעים:יש די ומספיק. יחס לאנשי לפטופ: נעים בהחלט. בונוס:עוגת הגבינה. עזה 55 יפו
בית הקפה האייקוני של שוק הפשפשים מתאפיין בתחושה חמימה של בית בזכות השטיחים, ריהוט העץ וגם תפריט שמציע אוכל של בית מחוץ לבית, למרות שכנראה ברמה שלא באמת תצליחו להכין טוב בבית. בכל מקרה, בתוך בית הקפה הקצה שטח נכבד ללפטופיסטים, כך שאתם יכולים לשבת על שניצל, פירה ואספרסו, ולכתוב את התסריט או ללמוד למבחן או לריב עם הצ'אט GPT שלכם באין מפריע. שקעים:בשפע. יחס לאנשי לפטופ: אדיב וכאמור, עם שטח מיוחד עבורכם. בונוס:שניצל ופירה. רבי יוחנן 6 יפו
פועה. (צילום: מתוך אינסטגרם @puaacafe)
אדא חנינא
אנחנו ממש מצטערים מראש, אבל אנחנו נאלצים לגלות את הסוד הכמוס של אנשי הלפטופ ברחוב רבי חנינא – באדא חנינא היפואי יש מדרגות מצד שמאל, וכאשר מטפסים בהן מגיעים לחלל שקט ורגוע, מלא שולחנות, שקעים, כיסאות נוחים במידה ולא פחות חשוב מזה, אור שמש טבעי מהחלונות. בקיצור, כל מה שמי שיושב שעות על המחשב צריך. אל תספרו שאנחנו גילינו לכם. שקעים:בהחלט. יחס לאנשי לפטופ: מזמין למעלה. בונוס:קפה פשוט מושלם. רבי חנינא 9 יפו
אדא חנינא. (צילום: מתוך אינסטגרם @ada.cafe)
עפאים
משק עפאים התמקם לפני כשנה וחצי בעירנו אחרי יותר מדי שנים בהן קינאנו לירושלמים (אפשר להרגע, זו היתה בערך הסיבה היחידה לקנא). השלוחה המקומית ממוקמת על התפר בין יפו לפלורנטין, נמצאת בתוך בית באר יפואי עתיק – מה שהופך את כל הסביבה למעט רומנטית וגם שקטה ונעימה. כיף לשבת במרפסת המוגבהת מהרחוב עם הלפטופ, לאכול קצת אוכל בריא מהמשק, ולקוות לציון טוב במבחנים. שקעים:יש כמה, אבל כדאי להגיע מוקדם כדי לתפוס. יחס לאנשי לפטופ: חייכני בהחלט. בונוס:מאפה הל, קפה שחור ושוקולד. דרך שלמה 6 יפו
משק עפאים. (צילום: יעל שטוקמן)
פלורנטין
פוק קפה
מוסד לפטופיסטים ותיק, על אף שאנחנו חייבים להודות שלא בהכרח הכי נוח לכתוב, לעבוד או ללמוד פה. המקום די צפוף, אנחנו לא תמיד מוצאים שקע, וגם יש רעש והמולה מסביב, אבל אתם יודעים איך אומרים – לפעמים ההרגל חזק יותר מההיגיון. אבל לא רק ההרגל, כי אנחנו מודעים לאתגרים, אבל גם מודעים לבבקה הכי טעימה בעיר, ובעיקר התחושה המוזרה של הבית שליד הבית. שקעים:במשורה. יחס לאנשי לפטופ: אדיש למדי. בונוס:תה חולים מושלם בימי החורף. כפר גלעדי 48 תל אביב
תמצאו פה מקום. פוק קפה. (צילום: מתוך אינסטגרם @p.o.c.c.a.f.e)
קאנה
בית קפה חמוד ודי חדש שנפתח בפינה שבין פרנקל לחלוצים שיש בו כל מה שצריך עבור עבודה טובה – הוא נעים, מתוק, מזמין ויש בו אווירה ספרותית הודות לכל הספרים שתמצאו שם. כרמי הבעלים מכבד כל לפטופיסט באשר הוא, ואף מוסיף ואמר שלעולם לא יפנה למישהו את הספל או הצלחת בזמן שהוא יושב עם הלפטופ, כי הוא לא אוהב לרמוז. ככה זה מרגיש כשיש מי ששמח שאנשים מרגישים בנוח לעבוד בבית הקפה שלו, כן יירבו. שקעים:בהחלט. יחס לאנשי לפטופ: נעים ומכבד. בונוס:גם דוג פרינדלי כמובן. פרנקל 56 תל אביב
זה לא נחשב לדחיין אם אתם קוראים ספר. קאנה. (צילום: כרמי כהן)
איזי קפה
באיזי קפה יש תחושה שהכל באיזי – המקום גדול, נעים לשבת בו, לא יומרני ובאמת שאף אחד לא יעשה לכם פרצוף על לשבת עם עיניים טרוטות ותקתוקים ללא הפסקה בלפטופ. שעות הפתיחה מוקדמות מאוד, ואם תרצו להעמיד פנים שאתם אשכרה עובדים במשהו, תוכלו לעשות זאת כבר מהשעה הדמיונית 6:30. יעיל והגיוני, הלוואי עלינו. שקעים:יש ויש. יחס לאנשי לפטופ: מסביר פנים. בונוס:כריכי החלה. פלורנטין 38 תל אביב
יש מקום לשבת. איזי קפה. צילום: יעל שטוקמן
החשמל
קפה ברזילי
בקפה ברזילי הוותיק יש שקעים גם בפנים וגם בחוץ, ועל אף שלא מדובר בפינה הכי שקטה בעיר – כל עוד אתם לא מתמודדים עם ADHD יהיה לכם סבבה לגמרי לעבוד או ללמוד שם. הקפה (מבית לאביט) הוא מהטובים והאהובים עלינו בעיר, והתפריט מתאים למי שצריכים להתרכז דרך מזון בריא, רענן ומזין, לצד מנות שסוגרות פינה. כן, פודינג צ'יה מאצ'ה – אנחנו מדברות אלייך. שקעים:בהחלט ישנם. יחס לאנשי לפטופ: בעיקר ניטרלי. בונוס:עוגת גזר עם פרוסטינג לקינוח, גם את על הכוונת שלנו. ברזילי 1 תל אביב
קצת הפרעות ריכוז אבל תמיד נעים. קפה ברזילי. (צילום: מתוך אינסטגרם @cafebarzily)
שה שנטל
המקום שמרגיש כמו בית קפה בפריז, שנפתח ומנוהל על ידי שנטל שרז – פריזאית אמיתית שמעניקה לכל טאץ' צרפתי אסתטי ומדויק. יש בגטים, קרואסונים, בריוש ושאר מגדים ופטיסרי'ז בניחוח צרפתי מובהק, אך חשוב מכך והסיבה שלשמה התכנסנו – יש במקום קומה שנייה שאפשר להתיישב בה בנחת, ללגום קפוצי'נו, לזלול פה-או-שוקולה, לעבוד עם הלטפופ ולדמיין שאתם פרילנסרים בבפריז. שקעים:בהחלט. יחס לאנשי לפטופ: נעים ביותר. בונוס:מריחים את הבגטים יוצאים מהתנור. מקווה ישראל 3 תל אביב
באנו כל הדרך לצרפת. שה שנטרל. צילום: נועה שרז
מרכז תל אביב
תחתית
כבר מאז ימיו הראשונים, התחתית הוא מקום אייקוני לפרילנסרים וסטודנטים. אז נכון, בימים טובים יותר, שתל אביב עוד היתה חיה 24/7, היו מתקיימים כאן סשני חרישה של לילה לבן לפני המבחן, אבל גם עכשיו, כשהמקום עובד בשעות רגילות של בני אדם, תמיד נוח וכיף לעבוד שם, וגם תמיד מתקיים במקום סוג של מפגש בין כל האנשים שנתקעו כאן, בתחתית, כדי לחלוק רעיונות, עצות או נחמות. שקעים:לגמרי. יחס לאנשי לפטופ: חביב בהחלט. בונוס:ברור שטוסט. לינקולן 9 תל אביב
תמיד שם עבורנו. תחתית. (צילום: מאיה כרמי)
נחמה וחצי
אי אפשר לפרסם רשימה שכזו מבלי לכלול את מעוז הלפטופים הבלתי מעורער של המרכז. בבית הקפה שמול הבימה ישנו איזור לפטופים ייעודי שאפשר לשבת בו שעות על גבי שעות מבלי שאף אחד יציק לכם, וזה בדיוק מה שחיפשנו. משום מה גם מעשנים שם, כך שזה מושלם למי שרוצה את פוזת התסריטאי המיוסר עד הסוף. השירות כבר השתפר מהימים הנוראים, אבל אתם עדיין יכולים לבנות על כך שגם על אספרסו אחד לאורך שעות לא יגידו לכם כלום. שקעים:יש. יחס לאנשי לפטופ: נעדר. בונוס:קוסקוס עם כדורי בשר. אחד העם 144 תל אביב
הסדרה הבאה שלכם כבר נכתבת כאן. נחמה וחצי. (צילום: עידן ספיבק)
סטריטס
כמו שכבר למדו סטודנטים למודי קרבות ומבחנים, אנשי לפטופ מנוסים ופרילנסרים מן המניין – אין ולא תהיה כמו הקומה העליונה בסטריסט. כמה מאיתנו עוד זוכרים את הימים היפים שבהם המקום היה פתוח כל הלילה, ובזכותו עברו את המבחן בהיסטוריה של העת החדשה המוקדמת בחרישה עד 4 בבוקר – בלי שמות – אבל גם שהסטריטס פתוח עד 23:00, הוא נשאר חבר נאמן לכל אנשי הלפטופ. שקעים:אלא מה. יחס לאנשי לפטופ: ידידותי לגמרי. בונוס:סלט שגית, מי שיודע יודע. קינג ג'ורג' 70 תל אביב
הרחובות לא ישכחו את הקומה העליונה. הסטריטס. (צילום: מתוך אינסטגרם @thestreetscafe)
קפה לב
קפה לב שבבית ליבלינג אמנם נפגע מנזקי המתקפה האיראנית, ורק בימים האחרונים שב לפעילות, אך אנשי לפטופ מתקבלים בברכה. בית הקפה, שנמצא במרחק יריקה מכיכר ביאליק באחד המבנים היפים שבעירנו, מיטיב להיות פנינה שקטה ומהנה שבה אפשר לעבוד בנעימים ובשקט. התחושה בקפה לב היא משהו שבין ספרייה לבית קפה, הודות לאותם רוגע ושלווה השוררים במקום – מה שבהחלט אידיאלי למי שצריך רגע להתרכז כי הוא שוב קרא בפעם השלישית את אותו המשפט. כי הוא שוב קרא בפעם השלישית את אותו המשפט. שקעים:יש. יחס לאנשי לפטופ: לא מורגש ועל כן סבבה. בונוס:בגט של רותה עם מוצרלה. אידלסון 29 (בתוך בית ליבלינג) תל אביב
זו נראית כמו פינה טובה ללמוד בה. קפה לב (צילום: מתוך אינסטגרם @lev_caffe)
צפון ישן
טימותי
טימותי הוא מעוז לפטופים ותיק ונאמן, שבעבר אף הפעיל מתכונת אופיס – למי שרוצה לשבת בבית הקפה יום שלם. היום כבר אין, אבל רוח העבודה נשתמרה בהחלט. על אף שבית הקפה ממוקם בסמוך להריסות הרכבת באבן גבירול, יש פה שקט יחסי ואחלה וייב, ובהחלט תראו בו לא מעט אנשים עובדים, שזה תמיד ממריץ טוב למנוע מכם לגלול באינסטגרם. שוב. שקעים:יש, אבל כדאי לתפוס מקום מוקדם. יחס לאנשי לפטופ:מתחשב. בונוס:קולד ברו מעורר מהסרטים. שלמה אבן גבירול 187 תל אביב
אה, וגם תאכלו טוב. טימותי (צילום Socialmedia_greenhouse)
נולה
בית הקפה עם הויטרינה האמריקאית האהובה עלינו בעיר מתהדר גם בחצר אחורית מוריקה ונעימה, שלשבת בה עם הלפטופ ולעבוד זה די תענוג. אפשר להטעין שם את המחשב וגם את הנפש בקצת אוויר, ואם היינו במקומכם היינו מטעינים את עצמנו דחוף גם בפרוסה דשנה של עוגת סמורס, קאפקייק וניל עם פרוסטינג כמו באמריקה או בכלל ערימה של פנקייקים עסיסיים. כלומר, אם גם ככה היום לא הולך לכיוון פרודוקטיבי. שקעים: לא בטירוף אבל אפשר למצוא. יחס לאנשי לפטופ:נעים וטוב לב. בונוס:עוגת סמורס. דיזינגוף 197תל אביב
ההכנה הכי טובה למבחן. עוגת סמורס, נולה (צילום אלון וולנסי)
זוריק
זוריק הוא בית הקפה של כיכר מילאנו, וגם של אחד קוראים אותו טרנטינו. דמיינו שתוכלו להגיד לעצמכם 'כתבתי את התסריט לסרט ביכורים הקצר שלי איפה שטרנטינו כתב את הסרט האחרון שלו'. נו מה, מותר לדמיין. חוץ מזה, תמיד נוח לשבת פה, תמיד יש מקום ותמיד טעים. אה, ביום עם ראות טובה תוכלו גם לראות את – נו, כן – טרנטינו. שקעים:יש בנמצא לא מעט, ממש ליד קווינטין. יחס לאנשי לפטופ: השתנה במאה שמונים מעלות מאז שאיזה בימאי אחד התחיל להגיע לפה. בונוס:מתאפקים שלא להגיד טרנטינו, אז הכריך אנטריקוטרנטינו. שיט, נכשלנו. יהודה מכבי 4א, תל אביב
מי זה שם, זה טרנ… אה, לא משנה. קפה זוריק. צילום: עמוד הפייסבוק של קפה זוריק
פטלינה
פטלינה הוא מעבר לבית קפה, אלא יותר ביסטרו שכונתי לכל דבר ועניין שיושב בין עצי פיקוס המטילים צל, ומאפשרים לשבת בחוץ גם בימי השמש היוקדת. את האוכל מבשלים במקום והוא טרי, בריא ועונתי, כך שבבוקר אפשר לאכול שקשוקה ירוקה לצד הלפטופ, ובצהריים להחליף את המנה לפיצה הישר מתנור הלבנים. עבדתם מלא במחשב, מגיעה לכם פחמימה. שקעים:בנמצא. יחס לאנשי לפטופ:שכונתי ונעים. בונוס:עוגת גבינה שאופים במקום. עיר שמש 73, תל אביב
פטלינה | צילום: שניר (סופגי) גואטה
רוצים לקבל את ״טיים אאוט״ למייל? הירשמו לניוזלטר שלנו